אמי -היפרדות

אימי בת 90 ועד לפני כשבוע היתה בביתה עם מטפלת שהיהת איתה כשבע שנים. המטפלת נעלמה לאחר שהמצב של אימי התדרדר. אני ואחי החלטנו בזמנו להשאיר את אימנו ככל הניתן בביתה ולכן ליוינו את המטפלת מקרוב וכן את מי שהחליף אותה .לאחר מספר ימים הבנו שאין לנו ברירה אלא לקחתה לבית אבות לאחר שהטיפול בה נעשה קשה גופנית. גם בבית האבות אני לא ממש שלמה עם הטיפול שלה ומרגישי יסורי מצפון שלאחר כל המאמצים שעשינו לגבי בריאותה ומצבה הנפשי והקוגניטיבי בבית האבות לא תקבל אותו יחס אלא מתיחסים אליה ככל קשיש שאני לגמרי צלול בדעתו.וזהן בית סיעודי אבות יקר ויוקרתי בביקורי שם היא כל הזמן שואלת מה יהיה? תשובה שכמובן איני יודעת מה לענות לה. אני בדכאון מהמצב.אני מקבלת ציפרומיל מזה מספר שנים בכמות של כדור אחד ליום.האם לרגל המצב אני יכולה להוסיף חצי כדור? האם יש פסיכולג שמלווה מצבים כאלו?

כדאי לפנות לפסיכולוג המומחה לגיל השלישי לשם קבלת ליווי ותמיכה מאחר ונשמע שהמצב רווי מבחינתך בקושי ורגשות אשמה. כדאי לבדוק את האופציה הזאת לפני העלאת המינון התרופתי שתמיד תוכלי להעלותו. תבדקי דרך קופת החולים שלך על פסיכולוגים שמטפלים בתחום הזה. בהצלחה נעה