מה עושים עם סבא עקשן שעבר התקף לב?

שלום, סבא שלי בן 68. הוא בריא בדרך כלל. לפני כמה ימים הוא עבר התקף לב והוא יצא מזה בשלום. עכשיו הוא מרגיש מצוין כמו קודם, אבל לא מוכן לשנות שום דבר בהרגליו. כלום. הוא מתעקש שהוא לא מתכוון לשנות כלום. כולם אומרים לו שאם הוא לא יחשוב על התנהלות בריאה יותר, הוא לא יחזיק מעמד. זה לא משכנע אותו. האם יש משהו שאני יכולה לעשות מבעוד מועד כדי לעזור לו במקרה חירום??? תודה רבה מראש

אני סבא עקשן שלא עבר התקף לב (עדיין) בן 81 וכאשר הילדים או הנכדים שלי רוצים להתערב בחיי ולהגיד לי מה לעשות ומה לא לעשות בלי שבקשתי מהם עצה, אני כועס נורא ומראה להם את זה. אם הסבא לא סובל מדמנציה באופן ברור, אז מי רשאי להגיד לו איך לחיות את חייו. יש אנשים, (ואני ביניהם) שמעונינים באריכות ימים רק כשזה מלווה באיכות חיים. אם יש לך או לילדיו של הסבא עצות טובות איך לשפר את איכות חייו, והם בטוחים שהוא לא שמע על כך ולא קרא על כך, קנו לא את הספרים המתאימים או הדפיסו עבורו את דפי האינטרנט הרלוונטיים ותנו לו לקרא, אבל הוא ורק הוא צריך להחליט כיצד לחיות את חייו.

גליה שלום. קודם כל כיף לסבא שלך שיש לו נכדה כ"כ אכפתית. קשה לראות אדם יקר שלא רוצה לשנות את אורח חייו כדי לדאוג לבריאותו. ראשית תרגמי את הדאגה והאכפתיות להיותך נוכחת ונמצאת עבורו. כשאנשים מרגישים שהם חשובים כל כך למישהו לפעמים הם מוכנים לעשות שינויים יותר בשביל משפחתם מאשר בשביל עצמם. אפשר להציע לסבא לעשות איתך הליכות. לעניין אותו ביוגה (במידה והדברים מתאימים למצבו הבריאותי) . יש חשיבות לפעילות משותפת. שנית יתכן ושינויים מאימים על סבא והם צריכים לקרות באופן איטי והדרגתי. כל פעם משהו קטן.שינוי מסיבי מדי מאיים עליו. הורייך או את הביאו ספרים ומגזינים על שיקום לאחר ארוע לבבי והניחי לצידו. אפשר להתיעץ עם מחלקה לשיקום לאחר ארועי לב באזור המגורים. יש שם הדרכות מסודרות . למשל בהדסה ירושלים.http://www.hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Departments/Clinics/Heart/MtScopus/%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%91.htm ובעיקר הרבה סבלנות וכבוד כלפיו.הדברים יגיעו בקצב ובדרך המתאימה לו. בהצלחה נעה

שלום נעה. מאז התקף הלב של סבי, רבים בסביבתי דוחקים בי לרכוש מנוי לחברת העוסקת ברפואת חירום (טלרפואה). האינסטינקט שלי בדברים האלה גורם לי לסרב, כיוון שאני מאמינה שכל החברות האלה מתעניינות יותר בכסף שלי מאשר בבריאות לי (או שלי סבי). מצד שני, שמעתי סיפורים על אנשים שחייהם ממש ניצלו בזכות הדברים האלה, כמו א.ק.ג. בבית, לחצן מצוקה וכד'... מצד שלישי, יש הרבה סיפורי רמאויות, ומצד רביעי (ואחרון) לא איכפת לי לשלם כסף על משהו שיוכל להועיל בעת הצורך. בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות. בינתיים אני נורא מודאגת