הסחת דעת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אחת ולתמיד: איך נגמלים מהצורך למתוק אחרי הארוחה?

סיימתם את ארוחת הצהריים ואתם חייבים משהו מתוק? אם גם אתם מתקשים לעמוד בפני הצורך לקינוח מתוק אחרי כל ארוחה, כדאי שתשננו את הטיפים הבאים שיעזרו לכם לשלוט בעניינים בואו נודה בזה: אין כמו קינוח טוב בסיום ארוחה. הבעיה במתוקים נובעת מכך שלרוב הם גורמים לנו לרצות מהם עוד ועוד. וכידוע, צריכה מוגברת של מתוק מזיקה לבריאות: לאורך זמן היא עלולה לגרום להשמנה, לבעיות שיניים והיא מעלה את הסיכון לסוכרת ולאין ספור בעיות נוספות. אם גם אתם מתקשים לעמוד בפני קינוחים, ומרגישים שאתם חייבים לסיים כל ארוחה עם שוקולד או פרוסת עוגה, כדאי שתמשיכו לקרוא.   הבעיה במתוקים נובעת מכך שלרוב הם גורמים לנו לרצות מהם עוד ועוד. צילום: שאטרסטוק   קארין ליבוביץ, תזונאית קלינית ומאמנת לשינוי הרגלי אכילה אצל ילדים ומבוגרים, משתפת ב-8 טיפים שיסייעו לכם להיות יותר בשליטה ולמתן את צריכת המתוק:   1. הימנעו מרעב קיצוני: כשאתם מתחילים לאכול מתוך תחושת רעב משמעותית, סביר להניח...
ללמוד עוד על הסחת דעת
הפרעת קשב:  סוד הסיפור המנצח-תמונה

הילד מתמודד עם הפרעת קשב? פעולות משותפות לא רק מעצימות את...

מאת: דר' אפשטיין...
24/04/2018
תזונה חדשה: 8 טיפים לשינוי הרגלי האכילה-תמונה

עוד שנה חלפה ואתם מבינים כי במהלכה עליתם במשקל וממש לא...

מאת: אורלי מנירב
06/09/2018
כוחו של הידע נגד הכאב-תמונה

אין זה משנה אם הכאב הוא בגב או ברגליים, ההסבר עשוי להיות...

מאת: ד"ר ג'ון...
18/10/2011
הפרעות קשב וריכוז במבוגרים-תמונה

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים לא שונות בהרבה מהפרעות מקבילות...

מאת: ד"ר אילן טל
12/05/2010
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להסחת דעת?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הסחת דעת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום דוקטור. לפני כחצי שנה חתכתי את השיש אצלי במטבח במטרה להרכיב כיור גדול יותר. החיתוך נעשה בתמימות ואפילו ניתן לומר בקלות דעת,תמימות,טיפשות,היסח דעת, ללא מחשבה וכו'. היום לאחר שיחה עם בן משפחה, הובאה לידיעתי כי ישנה מחלה בשם ''סיליקוזיס'' אשר נגרמת בדיוק כתוצאה משאיפה של האבק שנוצר מהחיתוך של החומר אותו חתכתי (שיש מלכותי על בסיס סליקה)וכי התפתחותה הוא 10-30 שנים. שאלותי הן: 1. האם ניתן לחלות במחלה זו לאחר חשיפה חד פעמית לכמות האבק הנוצר כתוצאה מהחיתוך הנ''ל? 2,האם ישנה כעת מה לעשות בנדון(בדיקה ו/או טיפול מונע)? תודה.

שלום, החולים במחלה הזו הם עובדי שיש עם חשיפה משמעותית לאורך שנים ולא בעקבות חשיפה חד פעמית. אין טיפול מונע פרט להימנעות מחשיפה נוספת.

שלום רב ,‏ אני בן 38 ,‏ לפני 16 שנה בגיל 22 אובחנתי כסובל מחרדה חברתית + פוסט טראומה עם כאבים פסיכוסומאטיים ‏פוסט טראומטיים (מאירוע חבלני שנכחתי בו ) .‏ קיבלתי טיפול תרופתי של סרוקסט (30מ"ג)+ טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים .‏ והמצב היה מצויין עם קצת כאבים פסיכוסומאטיים שנשארו, מה שאפשר מבחנתי לעבוד ולהתחתן (מה ‏שלא חשבתי שאוכל לעשות לפני הטיפול).‏ לפני 8 שנים (נשוי +2 + עובד )‏ חשבתי בהתייעצות עם רופא המשפחה להוריד את המינון של הכדורים בהדרגה .‏ כל 3 חודשים הורדתי 10 מ"ג עד למינון 0 .‏ שלושה חודשים לאחר מכן , התחלתי לסבול מחרדה ודיכאון .‏ החזרתי את המינון לקדמותו והמצב לא חזר לגמרי , (בערך 85%)‏ העלנו ל- 40 מ"ג ועדיין לא עזר לגמרי .‏ ניסינו הוספת מלודיל וגם לא עזר ,‏ ניסינו הוספת סרווקוול במינון 200 מ"ג ,התחיל קצת שיפור, אבל התופעות לוואי היו בלתי נסבלות .‏ הפסיכיאטר אמר שאפשרות אחת היא להשלים עם המצב,‏ והאפשרות השנייה היא לנסות משהו חדש לגמרי אבל יש את הסיכון ששוב מורידים ל- 0 כדי להתחיל ‏משהוא אחר (וזה ממש מפחיד , אני כבר עם משפחה ו 4 ילדים )‏ במקביל התחלתי טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים שעזר אבל שוב לא לגמרי .‏ ניסיתי לרוץ שלוש פעמים בשבוע במשך 6 שבועות (אולי זה לא מספיק) ולא הראה שינוי. ‏ כיום, המצב הוא ,‏ סרוקסט 40 מ"ג .‏ ותחושות יומיומיות ברקע שלא משביתה, אבל מאד מציקה (כמו להיות עם בחילות במשך היום ), ‏ הרגשה רעה, לא ברורה לגמרי, בין פחד,חשש,דריכות , כאב נפשי .. בלי שום קשר למציאות.‏ לפעמים ההרגשה עוברת כמו גל ונעלמת , לפעמים אני מתרכז ברגש וזה עובר , לפעמים אני ‏מתעסק עם משהו שממש מסיח את דעתי לגמרי וזה עובר (מה שגורם לי לחשוב שכן יש פה ‏מחשבה מעוותת ברקע ולא רק כימקלים )‏ ולפעמים לוקח לו זמן לעבור .. ‏ הורדתי כמעט כל לחץ אפשרי מבחינתי , עבודה רגועה, הכל באיזי .. ‏ אבל הגוף עדיין משדר סכנה במשך היום . וזה מעייף ומתיש .‏ והשאלה שלי , האם כתוצאה מהורדת המינון משהוא "נדפק במוח"‏ כימיקלים שגורמים למצב הזה, ואין ברירה אלא להשלים עם זה ?‏ או שכן יש מקום לנסות עוד טיפול תרופתי בלי לסכן את המצב הנוכחי ,‏ או שאולי שווה להיכנס לעוד טיפול פסיכותרפיה (וכן יש פה עיוות בתת מודע שגורם לכל ההרגשה ‏הזאת ) שאולי יעזור ?‏ או שאולי יש לך רעיון אחר מניסיונך ?‏ תודה רבה ‏

שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

תודה רבה !!

מדי פעם אני נתקפת על מחשבות טורדניות חרדתיות במיוחד חרדה חברתית איך אפשר להסיח מחשבות אלו? מחשבות על חרדה חברתית זה מחשבות של פחד לענות לאנשים להביע את הרגשתי כלפי אותו אדם עם הוא מעצבן אותי או מעליב אותי חששות מהתגובות כלפי אשמח לעצה שבוע נפלא

היי ליטל, כשמגיבים לאדם בצורה אסרטיבית, כלומר לא בתוקפנות אלא בביטחון תוך הבעת רגשותייך, בדרך כלל התגובה שלו אינה תוקפנית או נעלבת. אני מציעה לנסות להגיב בצורה כזאת ולהשתדל לא להימנע מתגובה בגלל המחשבות. כאשר את לא פועלת לפי המחשבות, הן בסופו של דבר דועכות, כי הן לא מקבלות במה ולא מפעילות אותך, ולכן אין להן תוקף יותר. בנוסף, את מקבלת סוג של הוכחה שמה שחששת ממנו לא באמת קורה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום, אני סובל מאוננות כפייתית (קומפולסיבית) שהפכה לי לאוסידי ולטקס עצמו, איך אני אמור להנות ממין כשהמין הופך לקומפולסיה? מה אמורים לעשות במצב כזה שהסקס הופך לטקס באוסידי??

היי יעקב, הייתי מציעה, בשלב ראשון, להפחית את תדירות האוננות. אוננות כפייתית בדרך כלל מתרחשת בתדירות גבוהה הרבה יותר מהממוצע, ולכן הייתי מפחיתה אותה לפעם בשבוע לכל היותר (או כמה שאתה יכול להפחית). בתדירות נמוכה יש פחות סיכוי שזה יהיה טקסי. מעבר לכך, יש צורך לדעת למה האוננות היא טקסית/כפייתית. האם היא הפכה להתמכרות, או שהטקסיות היא בעצם רצון להוכיח לעצמך משהו (שאתה מתפקד, שאתה סטרייט וכו'). במצב כזה, יש צורך להתייחס באופן ספציפי לטקס שעולה במהלך האוננות. אם זו התמכרות נטו, הפחתה באוננות בלבד תעשה את העבודה. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957

אני מרגיש שהאוננות הזאת הפכה לי לטקס כפייתי, ממש כמו טקסים רגילים באוסידי, ונראה לי שזה מהתמכרות כי אני יודע שאני סטרייט, מה לעשות?

רצוי להפסיק עם זה בכוח, לעשות דברים אחרים במקום האוננות, ו/או להפחית תדירות לפעם בשבוע בלבד. כשיש לך פעם בשבוע שבה אתה יודע שמותר לך "להתפרק", אתה למעשה צריך לחכות עד אז (ויותר קל לעשות זאת כשאתה יודע שבפעם הזו מותר לך). בינתיים, יש צורך ליצור לעצמך הסחות דעת ולמעשה להתאפק. אפשר להיעזר בטיפול או בקבוצות תמיכה למכורים למיניהם.