אנחנו בהלם

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

16/08/2007 | 19:25 | מאת: זיוה

אבי ניפטר לפני 10 ימים הוא היה בן 85 . הוא ניכנס לבית חולים לטיפול יזום ןלא התעורר בבוקר אנחנו בהלם מצבה של אימי מדאיג מאד מאד . אחרי השבעה לקחנו אותה מביתה{ והבאנו אותה אלינו גם אני וגם אחותילא גרות קרוב המרחק הו א כשעה וחצי נסיעה} גם כי אנחנו חוששים לה וגם כי חשבנו שיותר טוב כך בכל אופן היא כל היום בוכה יושבת בוכה שוכבת ובוכה [ עליי לציין שהיא בת 79 והיתה בתיפקוד מלא היא החזיקה בית בישולים ניקיונות ןכו} היא נעזרת בכדורי הרגעה וובן אנחנו אובדי עיצות זנה מכאיב לנו מאד מאד לראותאותה במצב זנה מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2007 | 20:57 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

לנעה בודאי תהינה עצות טובות ממני. קודם כל קבלו נא את השתתפותי בצערכם. לאבד אבא ככה באופן פתאומי זה שו?ק איום. זה שלאמא קשה להתמודד עם האבדן לא מפליא. כל אחד מתמודד (או לא מתמודד) עם צער באופן שונה. הדבר היחידי שאני יכול להמליץ באופן מיידי, הוא לנסות לרתום אותה לפעילות אצלכם. אולי לבקש ממנה להכין איזה תבשיל מיוחד, איזו פעילות עם הנכדים אם יש כאלה או משהו כזה. כשאיבדתי את אשתי, הדבר היחידי שהציל אותי מדכאון ממשי היה הצורך לשקם את העסק שלי. למרות זה ישבתי שעות בבית העלמין וקראתי בקול פרקי תנ"ך שאשתי אהבה, כשהדמעות מקשות על הקריאה, ואני מחשיב עצמי לבן אדם חזק מאד נפשית. לקח לי כמה חדשים לצאת מזה, אבל אחרי זה חזרתי לתפקוד מלא. נקוה שגם האמא תצא מזה אחרי זמן סביר, אחרת תצטרכו לבקש עזרה פסיכולוגית. שלא תדעו עוד צער

16/08/2007 | 22:55 | מאת:

קודם כל שלא תדעו עוד צער. נשמע שההלם הוא כללי. של אימך ושלכן האחיות וכל המשפחה. אתם כעת במצב משברי שבו הרבה פעמים מאבדים את העשתונות . האינסטינקטים הנפשיים שלנו פועלים גם במצבים בלתי צפויים וקשים כמו המוות הבלתי צפוי של אביך. לכל אחד מבני המשפחה דרך אחרת להתמודד עם המצב המשברי הקשה כל כך. לעתים לא ניתן לצפות מראש איך כל אחד יגיב. אימך מגיבה באופן הכי תואם את הסיטואציה. איך תגיב אישה ששכלה לפני 10 ימים את בעלה היקר? נקווה שכולכם לאט לאט תעכלו את האובדן הקשה והבלתי צפוי כשכל מה שניתן לעשות הוא לתמוך ולקרב זו את זו . במידה ואין מעט הטבה לאחר כחודש חודש וחצי כדאי להתיעץ עם מומחה (פסיכולוג קליני או פסיכוגריאטר) ולחשוב על טיפול. במידה ואתם חווים חוסר אונים בלתי נסבל ניתן לפנות למטפל מומחה למצבים משבריים. אני מצרפת לינק לדיון שנערך כאן בעבר בנושא של מצב משברי בעקבות שכול ומאחלת רק בריאות וכוח.http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-15,xFT-2234,xFP-2244,m-Doctors,a-Forums.html נעה