טראומה נפשית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הנזק האמיתי (והלא ידוע) של הקנאביס

היה לכם יום קשה בעבודה? יצאתם לנקות את הראש - ומישהו מהחברה הציע לכם ג'וינט? תחשבו פעמיים: שימוש במריחואנה (גראס) עלול לגרום נזקים נפשיים קשים, בפרט בקרב אנשים צעירים   השיח הציבורי הרחב, המתנהל בשנים האחרונות סביב נושא הלגליזציה של השימוש בסמים קלים, יצר בקרב הציבור (בכלל) ובקרב בני נוער (בפרט) את התחושה השגויה שהשימוש בקנאביס (מוכר גם בכינויים: מריחואנה, ג'וינט, גראס) יפתור את כל הבעיות והמצוקות. זאת, בעוד שבפועל קנאביס גורם נזק (לעיתים בלתי הפיך!) במערכת העצבים.   מהו הקשר בין קנאביס לבין מערכת העצבים? מערכת העצבים היא מעין אוסף של רשתות, המחברות בין חלקים שונים במוח. לכל רשת יש רצפטור (קולטן) שאחראי על העברת המידע והפקודות, מנקודה לנקודה.  קנאביס הוא סוג של צמח, המכיל חומרים כימיים פעילים, הידועים כבעלי השפעות פסיכו-אקטיביות ופיזיולוגיות שונות. חומרים אלה "מתיישבים" על רצפטורים מסוימים במערכת העצבים ומשבשים, מאטים ו/או מגבילים את...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לטראומה נפשית

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש ממצאים ראשוניים מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017 מתפרסמים כעת,...
ללמוד עוד על טראומה נפשית
חוות דעת רפואית: בדרך להכרעה-תמונה

הן במקרה של משפט פלילי או אזרחי והן במקרים של תביעה לצורך...

מאת: ד"ר אנטוני...
23/05/2018
הנזק האמיתי (והלא ידוע) של הקנאביס-תמונה

היה לכם יום קשה בעבודה? יצאתם לנקות את הראש - ומישהו מהחברה...

מאת: ד"ר יעקב...
16/09/2018
חוות דעת פסיכיאטרית משפטית-תמונה

סובלים מפגיעה נפשית ומעוניינים בפיצוי הולם?עליכם להוכיח את...

מאת: ד"ר אריאל...
23/05/2018
על קרישיות יתר של הדם בהריון-תמונה

קרישיות יתר של הדם היא הסיבה המרכזית להפלות, כך עולה ממחקר...

מאת: מערכת zap...
23/05/2018

טראומה נפשית: רופאים מומלצים

ד"ר פטרישה סיפריס

ד"ר פטרישה סיפריס

רופא פסיכיאטר ,מומחה לפסיכיאטריה
(0 דירוג ממוצע)
(0 חוות דעת)
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לטראומה נפשית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

טראומה נפשית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב אני בת 24, מעשנת כ-10 סיגריות ליום החל משנה שעברה, בעקבות טראומה נפשית שעברתי, החלו לי תסמינים של קוצר נשימה, ללא קשר למאמץ פיזי (אפשר לומר שההיפל הוא הנכון, אני מלצרית וכאשר עובדת קוצר הנשימה לא מורגש כלל, אלא דווקא בשעות מנוחה) בעקבות כך הופנתי לבדיקת ספירומטריה וכעבור שנה לבדיקת תגר מטכולין. אשמח לפענוח התוצאות. יודעת שנדיר בגילי, אך מפחדת שיש לי copd (כל חיי אני מעשנת פאסיבית- אימי מעשנת ואני גרה עימה). תודה ויום טוב

שלום, לצערי אני לא מצליח לראות קבצים מצורפים אבל נראה לי שאין לך COPD. אני מניח ששלחו אותך לבדיקת מטכולין בגלל שהספירומטריה היתה תקינה כדי לגלות אם יש לך אסתמה סמויה. וגם גילך הצעיר לא אופייני ל COPD.

שלום, אני בת 57, סובלת מזה שנים בכאבים ברוב הגוף עם תופעה ש הירדמות בכפות הידיים. לאחרונה קבתי דיאגנוזה מרופא מומחה כי יש לי פיברומיאלגיה. אני מטופלת בתרופה בשם ליריקה שאני לוקחת לפני השינה , שאמנם עוזרת אבל מרדימה מעט במשך היום וזה מסוכן לעבודתי כאחות בבית חולים. האם יש טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור לי ללא תופעות לוואי. תודה, אתי

30/06/2013 | 13:07 | מאת: יוסף רחמים

אתי שלום, לפיברומיאלגיה ברפואה המשלימה מציעה מספר טיפולים :דיקור,מוקסות, תזונה, קנזיוטייפ, שמנים, לחציות ועוד. מניסיוני הטיפוליים יעים ולאחר מספר טיפולים תחושי הקלה משמעותית . דרך הטיפול שלי עם אנשים כמוך ללמד אותם לטפל בעצמם ולשמחתי אנשים מצליחים בזאת. אשמח לסייע לך , יוסף רחמים PHD מטפל בכיר 057-7738220

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

13/10/2004 | 20:41 | מאת: איתי

ב"ה שלום רב ! מה יכולה להיות המשמעות של כתמים שחורים שמופיעים מידי פעם בציפורניים של הרגליים ? תודה מראש .

שלום איתי הציפורנים מאובחנים ברפואה הסינית כקשורים לאלמנט העץ שבטבע ,לאיכות של הכבד וכיס המרה והם ניזונים על ידי הדם. אבחנת ציפורניים לפי הרפואה הסינית חשוב- האבחנות המתוארות כאן הן בגדר המלצות בלבד ורק איש רפואה סינית מיומן יאבחן כראוי את המצב . כתמים צהובים פגיעה מוחית ציפורן ירוקה זיהום בדם או באברים אחרים ציפורן כחולה בעיה בזרימת הדם או בלב ציפורן חיורת חוסר דם אנמיה ציפורן אדומה כהה עודף דם או אלימות ציפורן נורמלית גוף בריא צבע ורוד עם סהרון עור מקולף סביב הציפורן חום בכבד או בקיבה ציפורן אפורה בעיה בכלי הדם או מחלת מין ציפורן צהובה או כתמים כהים בציפורן צהבת ,חולשת כבד וכיס המרה,קנדידה. ציפורן משובצת בקווים לאורך ולרוחב בצקות בגוף קווים ארוכים לרוחב הציפורן עייפות בכבד ובכליות ורפיון במעיים ציפורן עם חורים וחריצים בעיה בכליות ובטחול ציפורן עם קו עבה אחד נזק בשורש הציפורן ציפורן עם קו רוחבי אחד מחלה שעברה ציפורן עם כתמים לבנים עצבנות ותזונת סוכרים ופירות מוגזמת או מזון חומצי מדי ציפורנים מקולפות חוסר מינרלים, בעיות עיכול וגזים, דיכאונות, נדודי שינה, עייפות, חולשה מינית, עצבנות ציפורניים מפוצלות וסדוקות תזונה לקויה, אלכוהול, זרימת דם לקויה חולשה במערכת העצבים ציפורן עם קווים רוחביים שינויים תזונתיים ואקלימיים קיצוניים יתכן טראומה נפשית, בעיה בטחול ובקיבה ציפורן עקומה עם נטייה לצד אסטמה ציפורן ארוכה תזונה יינית(YIN-YANG) מאד- מוצרי חלב, מזון חי לא מבושל, הרבה סוכרים וממתקים, מבנה פיזי חלש, חולשה בעיכול ובנשימה. ציפורן אובלית מזון צמחוני, הרבה ירקות המבושלים מעט, פירות ומיצים המבנה הפיזי חלש, פעילות מנטלית חזקה ציפורן מלבנית תזונה יאנגית (YIN-YANG)- אוכל מבושל היטב, דגנים וירקות עם מלח ובשר, מעט מדי פירות. ישנו שיווי משקל בין הפיזי למנטלי, נטייה לנוקשות. ציפורן מוצקה ומרובעת מבנה יאנגי (YIN-YANG)- הרבה אוכל בשרי ומבושל מאד נטייה לפעילות פיזית וחוסר גמישות פיזית רפואה שלמה טל

01/12/2018 | 21:17 | מאת: דיאנה

אני בת 32 והתחלתי טיפולי פוריות. בטיפולים התגלה שרירן על דופן הרחם של 3 סמ. נעשתה היסטורסקופיה אבחנתית שקבעה שאין מניעה להיכנס להריון ואכן נקלטתי אחרי ivf להריון תאומים. לצערי ההריון נגמר בשבוע 23 בגלל אי ספיקת צוואר במהלך ההריון השרירן גדל לגודל של 8 סמ. לאחר הלידה (חודש וחצי אחרי) עשיתי היסטורוסקופיה אבחנתית שם נכתב;" רחם בגודל 10 שבועות.שרירן אינטרמורלי כ8 סמ. חלל הרחם לא תקין שרירן גדול בקיר הקדמי המעוות את חלל הרחם. רושם לשארית הריונית מושרשת על השרירן. רירית הרחם ותעלת צוואר תקין. פתחי חצוצרות נצפו בספק" בהתייעצות עם הרופא נשים ועם רופא הפריון הוחלט על מתן דקפפטיל דפו 3.75 להקטנת השרירן ולחזור להיסטורוסקופיה אבחנתית עוד 3 חודשים. קיבלתי את הזריקה לפני כשבועיים כעת אני מרגישה את השרירן היטב בבטן התחתונה (במיוחד בבקרים). אני אחרי טראומה נפשית של לידה שקטה ומאוד רוצה לעבור הריון תקין בהקדם. מה אתם ממליצים? האם אפשר להקטין את השרירן בעוד דרך? האם המינון של הדפו 3.75 מספיק? לא כדאי לקבל עוד זריקה עד ההיסטרוסקופיה הבאה? (לציין שאין סיפטומים כמו דימומים מוגברים או כאבים וגם לאחר נטילת הזריקה אין תופעות לוואי מיוחדות) האם כדאי להשקיע מאמצים בנסיון הקטנה או שעדיף כבר ללכת להסרה? מפחדת שמנסה להקטין ושזה לא יצליח ואז סתם "ביזבזתי זמן"... כמובן שמעדיפה להקטין ולעבור הסרה בדרך יותר פשוטה.. אבל מפחדת שזה לא יצליח. מה הדרך הטובה ביותר להקטנת השרירן ופגיעה כמה שיותר פחותה ברחם? תודה רבה דיאנה

נראה שהטיפול שהומלץ לך נכון ובמצבים כגון אלה אין קיצורי דרך. חשוב להיותְ סבלנית כדי שלא לגרום נזק ההחלטה על סוג הניתוח היא פועל יוצא של מיקומו וגדלו, ועל כך אין די נתונים אלא רק בסיום מחזור הטיפול ההורמונלי שקיבלת. פרופ׳ יונה תדיר

02/12/2018 | 08:54 | מאת: דיאנה

תודה רבה על תגובתך האם הדקפפטיל נותן "תוצאות טובות" בהקטנת שרירנים בדרך כלל? האם המינון של 3.75 בלבד ל3 חודשים מספיק לדעתך? תודה רבה וחג חנוכה שמח

פורומים בנושא טראומה נפשית
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר
ירדן פרידון ברשף תשיב לשאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכולוגיה של הילד...