מריחואנה טיפולית

ציטוט מתוך ידיעה המפורסמת ב"מעריב" של היום: "המדינה מגדילה את מספר המחלות שבעבורן יינתן אישור לשימוש במריחואנה. בשבועות האחרונים קיבלו אישורי שימוש גם חולי אסתמה, חולים הסובלים מכאב כרוני, מטרשת נפוצה ומתסמונת טורט". ועוד ציטוט: "אני רואה במריחואנה תרופה, כמו כל תרופה אחרת", אמר אתמול ד"ר יהודה ברוך בכנס שנערך בנושא מריחואנה טיפולית. בכנס הוסבר כי כיום דנים באפשרות לאשר מריחואנה לכלל הסובלים מכאב כרוני או אסתמה, אם יביאו המלצת מומחה". בהמשך מוסברת המגבלה הגדולה ביותר: האישור ניתן לגידול אישי, כיוון שעדיין אין גידול מסוד בארץ וייצור המריחואנה כתרופה.

שלום רב, אתמול השתתפתי בכנס חשוב זה אך מה שעצוב זה שהגיעו מעט מאוד רופאים וכמעט ולא הגיעו רופאים המומחים לכאב למרות שאחד הדוברים היה מומחה בתחום. זהו נושא מורכב אך כה חשוב להתייחסות. אם תרצי לשמוע עוד - אשמח לשתף אותך אך תודה שיידעת את כולם על המאמר החשוב הזה. מה שכן, עדיין יותר קשה להשיג אישורים עבורנו, חולי הכאב, באופן יחסי לחולי סרטן ואיידס לדוגמא אך גם זה ישתנה....

חבל מאוד שיש עידוד לחולי כאב כרוני להישתמש בחומרים כימיים ובסמים למטרת טיפול בלבד ולא למטרת ריפוי והחלמה יש שיטות לא רפואיות ואני חוזר לא רפואיות שיכולות לתת מענה לשם ריפוי והחלמה מהכאב הכרוני ריפוי והחלמה מכול סוגי הכאב זה לא חלום היום יש מענה טבעי לכול חולה כי ניתן לנצח את הכאב ע"פ סקר של הארגון האירופאי לכאב אחד מכל שישה בוגרים בישראל סובל מכאב כרוני. מאחר שהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מונה כ-4.2 מיליון בני-אדם, מדובר בכ-700 אלף איש שסובלים באופן קבוע מכאבים. רקע: בסקר שנערך לקראת שבוע הכאב, נחשפים נתונים חדשים על הישראלים הסובלים מכאבים (מדובר בכאבים כרוניים ולא בכאבים שבאים וחולפים כמו כאבי שיניים או כאבי אוזניים). מתברר שבשליש מבתי האב בישראל יש לפחות מבוגר אחד הסובל מכאב כרוני. עוד מתברר כי מרבית הסובלים דווקא אינם קשישים, אלא בני פחות מ-50. הגיל הממוצע של הסובלים מכאב הוא רק 46, ורבע הם בכלל צעירים בני 18 עד 30. הסקר מגלה גם כי מרבית הסובלים מכאב בארץ הם נשים (60 אחוז ), ומיעוטם גברים (40 אחוז ). כמו-כן מתברר כי איזור צפון הארץ מוביל במספר ה"כואבים"- 20 אחוז מתושבי הצפון סובלים מכאב. אחריו צועדים איזורי המרכז והדרום: 17 אחוז מתושבי המרכז, ו-16 אחוז מתושבי הדרום סובלים מכאב. הכי חסינים נגד כאב הם הירושלמים, שרק 12 אחוז מהסובלים מהכאב. אז ממה סובלים הישראלים? מרביתם, לפי הסקר, סובלים מכאבי גב תחתון. אחרי כאבי הגב התחתון, שהם, כאמור, הנפוצים ביותר, צועדים במצעד המכאובים כאבי הרגליים. אחריהם באים בסדר יורד כאבי גב כלליים, כאבים בברך, כאבי גב עליון, כאבים בכף הרגל, כאבי ראש, כאבים בידיים, כאבי מפרקים ולבסוף כאבי צוואר (ראו תרשים). הסיבה המרכזית להתפתחות כאבים אצל הישראלים היא פציעה טראומטית ושברים כתוצאה מתאונת דרכים, נפילה או תקרית אלימה. 21 אחוז מהישראלים סובלים מכאב מסיבות אלה. באירופה, לעומת זאת, נמצא כי הגורם השכיח להתפתחות כאב הוא דווקא מחלות פרקים (35 אחוז מהסובלים מכאב התמודדו עם דלקות פרקים למיניהן). סיבות נוספות לבעיות כאב בארץ: פריצת דיסק (17 אחוז מהסובלים מכאב), נזק בסחוס (11 אחוז מהסובלים מכאב), " מכת שוט" (כאשר הצוואר נזרק אחורה כתוצאה מפגיעת רכב-11 אחוז מהסובלים מכאב), מחלות פרקים (10 אחוזים מהסובלים מכאב), שברים בחוליות עמוד השדרה (7 אחוזים מהסובלים מכאב), ניתוח (6 אחוזים מהסובלים מכאב), סוכרת (5 אחוזים מהסובלים מכאב), דלקת פרקים (4 אחוזים מהסובלים מכאב), פגיעה בעצבים (4 אחוזים מהסובלים מכאב) וכאבי ראש ומיגרנות (3 אחוזים מהסובלים מכאב). המחיר הכלכלי לכאב הכרוני יש מחיר כלכלי כבד: עשרה מיליון ימי עבודה אובדים כל שנה בישראל בגלל בעיות כאב. כל מבוגר הסובל מכאב נעדר מהעבודה בממוצע 18 יום בשנה כתוצאה מהבעיה. רבע מהמרואיינים דיווחו כי איבדו את עבודתם בעבר בגלל בעיות כאב. הבעיה גם בדרך-כלל מתמשכת: למעלה ממחצית מהסובלים מכאב סיפרו כי הוא נמשך יותר מחמש שנים. אצל חלקם הכאב נמשך יותר מ-20 שנה . ממוצע הזמן שבו סובלים המבוגרים מכאבים הוא 6.3 שנים . שליש מהסובלים מכאב כרוני מתמודדים עם הקושי מדי יום. הסקר בישראל הוא חלק מסקר נרחב שכלל עוד 15 מדינות באירופה, ושרואיינו בו 46 אלף איש. בישראל השתתפו בסקר 2,244 נבדקים במשאל טלפוני, ומתוכם 322 מילאו שאלון מפורט לאחר שאותרו כסובלים מכאב כרוני. מתברר כי ישראל נמצאת במקום טוב באמצע ביחס לעולם בענייני כאב. בראש רשימת הסובלים מכאב ניצבת נורבגיה: כמעט אחד מכל שלושה מבוגרים במדינה סובל מכאב כרוני. אחריה נמצאות בסדר יורד פולין, איטליה, בלגיה ואוסטריה. בתחתית הרשימה - ספרד. רק אחד מכל עשרה מבוגרים ספרדים לוקה בכאב כרוני. מעליה, עם שיעור כאב כרוני נמוך, מוצבות אנגליה, אירלנד וצרפת. ישראל ניצבת במקום העשירי לצידה של גרמניה, שגם בה אחד מכל שישה מבוגרים סובל מכאב כרוני " פגיעה באיכות החיים" "הכאב משפיע על פעולות הפנאי ועל הנפש" קובע הסקר. הסובלים מכאב כרוני מדווחים כי הכאב גורם אצלם לקשיי שינה, לבעיות בהליכה ולקשיים בנהיגה. רבע מהסובלים מכאב בישראל דיווחו כי יש ימים שבהם הכאב חזק כל-כך, עד ש"בא להם למות". 61 אחוז מהסובלים מדווחים על חוסר אונים, 54 אחוז על בדידות, ו-26 אחוז על מחשבות הקשורות למוות. 16 אחוז מהסובלים מכאב כרוני אובחנו גם כסובלים מדיכאון קליני, הדורש טיפול פסיכיאטרי. "הפגיעה היא באיכות החיים", מסביר פרופ' דיויד ניב, מנהל היחידה לשיכוך כאב במרכז הרפואי תל-אביב. לדבריו, "לפעמים המשפחה מסתכלת על מי שסובל מכאב כעל מעמסה, ואין לו אהבה והומור. הוא אומר לעצמו "לא מאמינים לי שאני סובל', ונכנס לדיכאון ולייאוש. "ההיבט הנפשי הוא משני לכאב. אנו מאמינים שלכאב השפעה על הנפש, ולא להיפך. הגישה שבה בעיות נפשיות גורמות לאנשים לסבול ולהתלונן על כאבם היא מתקופת האבן", אומר פרופ' טל. טיפול מתמשך הטיפולים בכאב מגוונים, כפי שמעלה הסקר בישראל, אך רובם מותירים את הבעיה על קנה. 73 אחוז מהמטופלים דיווחו כי הם סובלים מכאבים למרות שהם מקבלים טיפול לבעיה. "אנשים מצפים שהכאב יחלוף במהירות עם טיפול. אבל טיפול בכאב הוא לא של עשרה ימים וגמרנו. יש מצבים מאוד מוגדרים שבהם טיפול קצר-מועד גורם לכאב לחלוף במהירות. ברוב המקרים, הפתרון האפשרי הוא רק שיכוך כאב, שנעשה לאורך זמן", אומר פרופ' פסח שוורצמן, מנהל השירות לשיכוך כאב במחוז דרום של שירותי בריאות כללית. האנשים הסובלים מכאב לרוב מבולבלים, ופונים לרופאים מסוגים שונים. בסקר נמצא כי שני שליש פונים לרופא משפחה מוכר כדי לברר את סיבת הכאב, שליש מגיעים לבירור אצל אורתופד או מנתח אורתופדי, חמישה אחוזים מגיעים לממוחה לראומטולוגיה (דלקות פרקים), 13 אחוז לנוירולוג, חמישה אחוזים לפיזיותרפיסט, חמישה אחוזים לרופא המומחה לכאב, ושני אחוזים לכירורג כללי. לא מרוצים מהרופא רק שליש מהישראלים הסובלים מכאב דיווחו כי הם מרוצים מהרופא המטפל במכאובם. משבר האמון ברופאים ניכר בביקורת שמעלים המטופלים הכואבים: 41 אחוז מהם טוענים שהרופא מעדיף לטפל בגורם לכאב, ולא בכאב עצמו. 35 אחוז טוענים כי רופאים מעולם לא שאלו אותם על מכאובם, 30 אחוז סבורים שרופאים אינם יודעים כיצד לטפל בכאבם, ורק בודדים (2 אחוז) דיווחו בסקר שרופאים השתמשו אי-פעם בסרגל הכאב, כדי לאמוד את הכאב שממנו הם סובלים. שני שליש מהסובלים מכאב מוכנים לנסות תמיד שיטות חדשות כדי להקל על מכאובם. הטיפולים השכיחים הם תרופתיים: 72 אחוז פונים לתרופות בשלב כלשהו בחייהם. תרופות המרשם השכיחות ביותר הם משככי הכאבים הלא-סטרואידים המכונים NSAID, בהם האספירין (53 אחוז מהסובלים מכאב משתמשים בו). תרופות שכיחות נוספות הן תרופות מהדור החדש, כמו "ויוקס" (36 אחוז). בכמות קטנה יותר נצרכים אופיאטים, כמו מתדון, שעלולים בכמות חריגה לגרום להתמכרויות (רק חמישה אחוזים מהסובלים מכאב צורכים סוג כזה של תרופות). עם זאת, פרופ' ניב מוסר כי דווקא בטיפול בסובלים מכאב, ידוע כי המטופלים לא מתמכרים לתרופות אופיאטיות. הטיפול התרופתי היומי של אדם הסובל מכאב כרוני הוא 3.8 כדורים בממוצע ליום, מצא הסקר. התרופות ללא-מרשם הפופולריות בישראל (משתמשים בהן 68 אחוז מהסובלים מכאב) הם מסוג פרצטמול, למשל "אקמול", "דקסמול" ו"רוקמול". גם ילדים סובלים ישראלים רבים פונים לאחרונה לטיפולים האלטרנטיביים - טיפולי הרפואה המשלימה - כדי לרפא את מכאובם. הסקר מצא כי רק שליש מהסובלים מכאב לא ניסו אף שיטת טיפול אלטרנטיבית. שליש ניסו טיפולי פיזיותרפיה כנגד הכאבים, 20 אחוז התנסו במסאז'ים, עשרה אחוז ניסו דיקור סיני, שמונה אחוזים ביצעו תרגילי תנועה, ושישה אחוזים ניסו משחות טבעיות שונות כנגד כאבים. טיפולים נוספים שזכו לפופולריות בקרב אחוזים מזעריים: טיפול חום, הרפיה, הידרותרפיה וצמחי מרפא. כל המשתתפים בסקר הכאבים היו בני 18 ומעלה, אך הרופאים מבטיחים להתייחס גם לבעיות כאב אצל ילדים. בסקר אחר שנערך באירופה השנה נמצא כי 25 אחוז מבני-הנוער עד גיל 18 מתלוננים על כאבים - 20 אחוז מהבנים ו-30 אחוז מהבנות. איך מודדים כאב? מסתמכים על דיווחי החולה ועל תגובותיו הגופניות בבתי-החולים בארץ נהוגה שיטה למדידת כאב הקרויה "סרגל הכאב". השיטה מסתמכת על דיווחי המטופל, ולכן היא סובייקטיבית לגמרי. הסרגל מדרג את הכאב שממנו סובל המטופל בדרגות שונות על סקלה, כשבצידה האחד' ללא כאב' ובצידה השני' כאב בלתי נסבל'. בשנתיים האחרונות כבר הספיק הסרגל להפוך לכלי מחייב למדידת כאב של המתאשפזים בחדר מיון. המאושפז מתבקש לדרג את הכאב שהוא חש עם קבלתו לחדר המיון על-ידי הצבעה על הרמה המתאימה בסרגל. בהתאם לדירוג שהמטופל נותן, נקבע הטיפול התרופתי הניתן לו להקלה על הכאבים במהלך האשפוז במיון. מהו בכלל כאב? "תחושת הכאב מלווה אותנו מיד עם צאתנו מהרחם וייתכן שאף לפני כן" הכאב הוא צורך קיומי, שנועד להגן עלינו, לדוגמא: במקרה שנקענו את רגלנו, הכאב ימנע מאיתנו ללכת על הרגל ולהחמיר את המצב, או שבמידה ונגענו בדבר חם מאוד, הכאב ימנע מאיתנו להמשיך לגעת בדבר החם, על מנת לא להחמיר את המצב. הכאב הוא אות אזעקה שמשגר אלינו גופנו (המוח), מיחוש גופני המתריע על סכנה לגוף, הכרוך בצער ובסבל. את הכאב מרגיש כל אדם בצורה שונה, מכיוון שהכאב הוא תחושה אישית. אם כך כיצד מרפאים ומחלים מהכאב? ישנן שיטות שונות לשימוש בבית על מנת לרפא ולהחלים מהכאב ולא לטפל ו/או להקל על הכאב בשימוש בסמים כמו המריחואנה להלן סקירה קצרה של הטכנולוגיות " הביו תדר של דליה ודוד" המוצעות היום בישראל ובעולם . ה"ביו תדר של דליה ודוד" –לריפוי והחלמה בכל סוגי הכאבים המודעות לחשיבות ריפוי החלמה ומניעה עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות. "הביו תדר של דליה ודוד" , המשמשים לריפוי החלמה ומניעה של מחוללי וגורמי מחלות שונות כבר עשרות שנים. ההכרה בתכונותיהם המיוחדות של "הביו תדר של דליה ודוד" גדלה בעקבות שיעורי ההצלחה בריפוי החלמה ומניעה, הרחבת טווח המחלות ומחוללי המחלות הניתנות לריפוי החלמה ומניעה ב"ביו תדר של דליה ודוד" - כולל מחלות ממאירות ומחלות שנחשבו כחשוכות מרפא - והפוטנציאל העתידי לשימושים נוספים בשיטת הריפוי וההחלמה ומניעה מעולם אחר . המאמר הנוכחי, אשר פותח צוהר לנושא מרתק של ריפוי החלמה ומניעה ממחלות רבות, מיועד לכם - הקוראים. זאת, בעקבות התפתחות מרשימה בתחום המחקרי ונתוני תוצאות של חולים קשים וכרוניים , שהוכיחה עד כמה שימוש "בביו תדר של דליה ודוד" מביא להצלת חיים שהוא היסוד לריפוי כול חולי. חשוב מאוד לציין רופאים ומרפאים רבים בעולם מעיזים ומצליחים לרפא ולא לטפל ולהציל חיי חולים כמו סרטן,איידס ועוד, בשיטות שאינן מאושרות על ידי ה- FDA הרשות למזון ותרופות בארה"ב. מה הוא "הביו תדר של דליה ודוד" מכשיר שפותח ע"י דליה ודוד ולא חיבור חיצוני באמצעותו משדרים לגוף זרמים הנושאים תדרים ברמות דיוק רב מאוד , השימוש בטכנולוגיה זו עושה נפלאות ב : בצפון אמריקה, במקסיקו, בסין, באירופה, בצרפת, גרמניה, איטליה, אוסטריה והולנד, וכיום גם בישראל ע"י "דליה ודוד" צפריר פוסטי מנתניה המרכז לבריאות טבעית, שיטת ריפוי והחלמה ומניעה ב"ביו תדר של דליה ודוד" אין לו כל תופעות לוואי, והוא אינו כרוך בכאבים אינו מחייב אשפוז ומחירו נמוך בהרבה בהשוואה לניתוח וטיפולים הניתנים לחולים בבתי חולים מכול מין וסוג. שמחירם אלפי דולרים למטופל מדי יום וחודש . כמו כן בשיטת הרפוי של "הביו תדר של דליה ודוד" לא נגרם כול נזק לתאים הבריאים בגוף וללא כול תופעות לוואי . הסיבה לאי קיום תופעות לוואי, נובעת מהעובדה כי הזרם נושא התדרים שהם במתח נמוך ביותר שהוא מסוג סינוס מרובע ו/או סינוס עגול הכוללים לפעמים אדווה ישרה , המוזרם לגוף במגע חיצוני ללא שום חודרניות . מחוללי המחלה מכול מין וסוג חיידקים, פטריות , וירוסים , רטרו וירוסים , טפילים ובצי טפילים .תולעים , אמבות ,וירואידים , בקטריות, נגיפים , נגיפי על , קרציות ומחוללי מחלות כרוניות אחרת שבאים במגע עם התדר המועבר בזרם התידרי פוגעים במחוללי המחלה ומחסלים וקוטלים אותם ובכך מביאים לריפוי והחלמה ומניעת המחלה מכול מין וסוג לחלוטין , תהליך זה בשונה מהטיפולים האחרים הנעשים בחולים אינו משאיר כול מחולל המחלה בחיים, בכול הגוף . בשיטה זו מזרימים פולסים הנושאים את התדרים הייחודיים למחזור הדם דרך גוף החולה חיצונית הנעים למחוללי המחלה ההורסים וקוטלים מיידית את כול מחוללי המחלות הכרוניות והקשות . תאים שנהרסו, נספגים ברקמות הגוף ובמיוחד בכבד ומסולקים בתהליכים מטבוליים של טהור גוף . כול מטופל מקבל תוכנית אישית להגברת התהליך המטבוליים לטהור הכבד והגוף מפסולת וממחוללי המחלות שנהרסו ונקטלו. לגוף יכולת שיקומית לאחר תהליך הניקוי בעזרת : תזונה נכונה אורח חיים בריא ותוספי מזון

ובמיוחד כאשר מדובר בכאבים. אבל: נראה לי משונה להתייחס לכל סוגי הכאב - מכל המגוון הרחב מאוד של הסיבות ומקורות שלו - כאל מקשה אחת, שניתן לרפאם באותו אמצעי. בנוסף, על מה נסמכת הקביעה הגורפת שיש באמצעי המוצע ע"י דוד ודליה כדי "לרפא" את כל הכאבים? מי ערך מחקר בנושא? בעל איזה היקף של נבדקים? באילו כלים נבדק ה"ריפוי"? סליחה שאני מתעקשת על כלים מדעיים, אבל זה הטוב ביותר שאני מכירה! ומעל הכול - צר לי בכל מקרה שבו נוטעים תקוות שווא בסובלים למיניהם. דור

שלום רב דויד המתנגד- אני מבינה שכל דבריי היום בטלפון לא עזרו ואתה ממשיך לכתוב לאתר באופן שאיננו מתאים ועל כן אני מבקשת ממך לא לכתוב יותר באתר זה כי אמחוק את ההודעות (ברגע שתחזור לי האפשרות הטכנית). אינך מכבד את הבקשות שלי ועל כן, אינני מוכנה שתמשיך בפניות הללו. הבעתי נכונות והקשבתי לך אין ספור פעמים אך אינני זוכה לכבוד הזה מצידך. אני יודעת שאתה מאמין בכל ליבך בטיפולים שלך וכי הם מרפאים אך א. אסור להבטיח באופן ודאי ריפוי בתחום של כאב, במיוחד כיוון שאילו אנשים למודי אכזבות מכל מיני היבטים ולידיעתך, אנחנו לא סומכים על אנשים שמבטיחים מההתחלה ריפוי ודאי! ב. ישנה דרך נאותה ולא נאותה ליידע אנשים על טיפולייך וכבר הסברתי לך זאת טלפונית. אני יודעת שפנית אלי, לעמותה למאבק בכאב, בהצעה להעניק טיפולים בהנחות עבור חולים דרך העמותה אך כפי שהסברתי לך, חוקית ואתית אסור לנו לעשות זאת. העמותה למאבק בכאב איננה ממליצה על טיפולים אלא מיידעת אנשים על האופציות הקיימות. אין אנו מהווים צינור לקבלת טיפולים בהנחה או דברים שכאלה.הבעתי נכונות לשים מאמר מדעי על נושא הטיפולים באתר העמותה אך מכיוון שאינך מכבד את בקשותיי, אני מבקשת ממך לא ליצור קשר עם חולים דרך פורום זה ולא לפנות אלי עוד פעם. אינני נוהגת להתבטא באופן חריף בדרך כלל אך הפעם, אין לי ברירה כי דרכי אתה פוגע בחולים שאני אמורה לייצג. בתודה, מנדי לייטון-בלישה יו"ר העמותה למאבק בכאב

אסור לנו לתת את ידנו להרעת גופנו ע"י שימוש בסמים בו בזמן שניתן לתת מענה לכאב בשיטות יעילות ובטוחות יותר רק הבעייה שהם לא שיכות לרפואה הקונבנציונלית לכן לא מעונינים לידע את חולי הכאב כי ניתן לתת מענה בשיטות לא רפואיות לכאב

מספיק, האם מחיקת כל התכתובת לא אומרת דבר? האם חיבב עדיין בכל דלת אחורית בכל שם לדחוף את הנאומים הללו? הבנו את מה שאתה אומר. פעם אחת זה מספיק, 10 פעמים, בוודאי שכן.

האם יש מחקרים בנושא מריחואנה ובעיות קשב וריכוז