תחושת בדידות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בעקבות הקורונה: רגרסיה בקרב ילדים

הקורונה שיבשה את השגרה המשפחתית. שלושה סגרים, יותר מדי זמן משפחתי ללא תוכן. בלי מסגרות, יותר מדי מדיה. בני נוער עם חרדות והפרעות אכילה. ילדים עם התקפי זעם, הרטבת לילה וחזרה למיטה של ההורים. רגרסיה בזמן קורונה. יצאנו לבדוק מגפת הקורונה שברה, שיבשה והפכה את השגרה לכולם. גם לילדים. לא היו מסגרות חינוכיות באופן רצוף והילדים מצאו את עצמם יותר מדי בבית. מול הטלוויזיה, בלי חברים. בלי ההרגלים המוכרים והבטוחים והם הביעו זאת ברגרסיה באופנים שונים. פתאום הם לא מיהרו לשום מקום בבוקר, לא פגשו את החברים הרגילים שלהם. משפחות הסתגרו בבתים מחשש להדבקה. היה יותר מדי זמן משפחתי שחשף אותם לוויכוחים ולמריבות בין ההורים. ילדים לא התחברו לזום, לא הצליחו ללמוד. ההורים היו חסרי אונים. הם לא ידעו מה לעשות עם ילדים קטנים בבית 24 שעות ביממה. סיר הלחץ החל לבעבע והקטנים הגיבו. התקפי זעם, הרטבת לילה. פתאום הם ביקשו את חפץ המעבר ממנו כבר נפרדו בטקס מיוחד. ביקשו לישון עם ההורים. התמרדו. חשו בלבול ופחד. גם אם ילדים לא ממש מבינים מה...
ללמוד עוד על תחושת בדידות
טריכוטילומניה: תלישת שיער כפייתית-תמונה

המתח בחיים מכביד עליכם? תולשים שיער באופן כפייתי? מדובר...

מאת: ד"ר יעקב...
20/08/2017
חרדה דנטלית של ילדים - הורים, קחו אחריות!-תמונה

הילד חושש מאוד מרופא שיניים, על אף שמעולם לא ביקר במרפאה?...

מאת: ד"ר גבע ערן
13/02/2020
כיצד להתמודד עם "אבל מורכב" לאחר מוות?-תמונה

מותו של אדם קרוב כרוך באופן טבעי ברגשות עזים, הנחשבים חלק...

מאת: אביבית ברוש...
16/01/2020
יום השואה 2021 – 900 ניצולי שואה נפטרו במגפה!-תמונה

מגפת הקורונה הציפה בקרב רבים את זכר השואה. האיום על החיים,...

מאת: ריקי אמה...
08/04/2021
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתחושת בדידות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תחושת בדידות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום ד"ר, אני צעיר בן 28, לפני כחודשיים אובחנתי בהיפוגונדיזם שניוני מבודד והאנדוקרינולוג רשם לי טיפול בכלומיד שאכן העלה לי את הטסטסטרון מ3 ng/ml ל6 תוך פחות מחודש - אך התחלתי להרגיש שינויים בראיה שלי. האם מוכר בארץ טיפול ממושך בפרגניל/ HCG כטיפול להעלאת טסטסטרון? אני מתלבט האם להמשיך עם כלומיד ולהמשיך לחוות את הפרעות הראייה, היחלשות הראיה וכדומה או לבקש פרגניל. תודה וחג שמח

מתן HCG-פריגניל בזריקות מקובל לטיפול להעלאת רמת הטסטסטרון

תודה ד"ר. אשמח אם תוכל הרחיב מעט על הנושא, מהו המינון המקובל של HCG מבחינת תדירות הזריקות והאם קיים טיפול אוראלי אחר מלבד כלומיד לגירוי יצירת טסטסטרון.

בד״כ מקובל לתת זריקה של 5000 יחידות פריגניל פעם או פעמיים בשבוע,הפעילות הביולוגית מדמה את הפעילות של הורמון ה-LH שתפקידו לעודד את תאי לידיד באשך ליצר ולהפריש טסטוסטרון שממלא את תפקידו הייעודי ביצירת הזרע בביטוי של סימני המין המשניים ובתפקוד ובחשק המיני. לפי הצורך ניתן לתת תכשיר אורלי המכיל טסטוסטרון

היי בהריון בשבוע 16, בסקירת מערכות שבוצעה השבוע נמצא right aortic arch אני ממש מודאגת הבנתי על כל מיני בעיות שעלולות להיות כמו טבעת וסקולרית ,תסמונת די ג'ורג' ועוד. אני אמא לילד אוטיסט שצריך את עזרתי . מה הסיכון מול הסיכוי לבעיה והאם כדאי לבצע הפלה

שלום, קשת אאורטה ימנית הינו ממצא לא נדיר בבדיקות אקו לב בהריון כמו גם בבדיקות שגרתיות, כאשר ממצא זה אינו מלווה במומים אחרים (גם לבביים וגם אחרים) אנו מתייחסים אל זה כממצא מבודד, כלומר שההתייחסות הכוללת הינה רק לקשת אאורטה. כממצ א מבודד, הקשת הימנית בד"כ הינה ממצא שפיר שברב המקרים אינו יוצר בעיה אולם ישנם מצבים בהם מיקום הקשת הימנית בשילוב של דוקטוס שלא נסגר או מלפורמציה עורקית אחרת(דיברטיקולום) יוצר קשת סביב האאורטה(אבי העורקים)והוושט, הדבר בא לידי ביטוי בד"כ בתינוקות בנשימה רעשנית ,סטרידור,שיעול,דלקות ריאה וכדומה. בילדים יותר גדולים בד"כ בבעיות בליעה למינהן. שיעול לסרוגין אינו ממצא נפוץ במצב של טבעת הנגרמת מקשת ימנית. יחד עם זאת הבירור של עורקים הממוקמים בצורה לא תקינה באבי העורקים אינו יכול להתבצע רק באקו לב ולכן דורש בירור יותר מקיף. לגבי השכיחות עם מומים נוספים.... נכון הוא כשיש מומים גנטיים מסויימים, השכיחות של קשת ימנית הוא יותר גבוה, אולם בת'כלס רק כ 90-95 אחוז מכל העוברים עם קשת ימנית בריאים בכל אספקט אחר (Peng R, et al. Prenat Diagn. 2017 ) קשת ימנית לכשעצמה בד'כ אינה ממצא מגביל. כדאי מאד לבצע בדיקה גנטית.וכמובן אקו לב עובר. בברכה, ד'ר דן הדס קרדיולוג ילדים

ד"ר תודה רבה על תשובתך. רציתי לשאול במידה ולא יימצא ממצא נוסף ,כל העניין שכתבת שיכול להיות מקשת ימנית לדוג' שנוצרת קשת ואז יכולות להיות בעיות נשימה או בליעה בהמשך..זה לא בעייתי? זה לא פוגע בבריאות הילד? בליעה נשימה ,זה לא סיכון מלכתחילה ?

ועוד שאלה אוכל להגיע אליך להתייעצות פרטי או דרך הקופה על נושא זה?

קשיי נשימה או קשיי האכלה הם אכן בעיה שעלולה להיווצר אולם סיכוייה נמוכים והיא ניתנת לפתרון ניתוחי. למרות שאנו רוצים רק את הכי טוב לילדינו....לא תמיד אפשר לנבא איך דברים יתקדמו...

לגבי ייעוץ בנושאי עוברים, ד''ר ברעם וד'ר גורדין קופילוב הם הכתובת.... בהצלחה

ביצעתי מי שפיר וצ'יפ גנטי רגיל, הם יש צורך במשהו מעבר לכך בכדי לשלול תסמונת די ג'ורג'?

חשוב להתייעץ עם גנטיקאים

שלום רב, אני בת 54, אקדמאית ועובדת במקום עבודה כבר 20 שנה בתפקיד מנהלתי. סובלת שנים מבעיות נפשיות קשות של דכאון, חרדה, אישיות נמנעת, רגשי נחיתות, זעם כביר ועוד. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים, מטופלת תרופתית בהטבה חלקית. בודדה מאוד, נותרו אח נשוי ללא ילדים ואבא קשיש. לאורך כל השנים לא הצלחתי ליצור חברויות או קשרים אינטימיים עם גברים (מה גם שאני שמנה). בקיצור...חוץ משכל כנראה שאין לי מה להציע לעולם התזזיתי הזה. לאחר שאמי נפטרה התחלתי ללמוד לתואר שני אבל כמו תמיד הלימודים הם לסיפוק אישי וללא תועלת מקצועית כלשהי. מסתובבת בעולם מתבוננת באחרים שמנהלים מערכות יחסים ומטפחים עצמי חזק ואיתן ואילו אני בפנים מרגישה כמו ילדה חסרת אונים המביטה בהשתאות בעולם המבוגרים. כמובן שאיני נוהגת. היות ובינה בראשי, אני מבינה שהדברים לא ישתנו בגיל כזה ומכאן הייאוש הגדול שאני חווה. יש לי חברה אחת...ששורדת איתי בגלל שצרכיה החברתיים גבוהים מהחסרונות שלי....לי אין סבלנות לרוב העולם, ואני מיואשת מחיי העבשים. אשמח לשמוע את דעתך.

גילך, שפרסמת ברבים, מביא אותי להניח שאת יודעת מי הם רבקה מיכאלי ויוסי בנאי - עמודי התווך של התרבות הישראלית של הטעם של פעם. חפשי ותקוותי שתמצאי את מה שהם שרו יחד: ..."החיים מתחילים בגיל 60". כלומר: יש התחלות חדשות בכל גיל. לשם כך כדאי לך לאמץ את גישת הקוצ'ינג: אימוץ יעדים קטנים, שאת בטוחה שיש לך מספיק כח מניע וגם יכולת טכנית או מיומנויות כדי להשיגם. עצתי שתתחילי במראה הפיזי: השמנה היא משהו שגם בולם או ממעיט את הסיכוי להחשב אטרקטיבי, וגם בעייתי בהבט הרפואי. האם יש לך מספיק מוטיבציה להסיר ק"ג אחד בחודש? ומה לגבי שני ק"ג בחודש? האם יש לך מספיק ידע ומיומנות להכין תפריטים מתאימים ולדחות תפריטים בעיתיים? פתגם עתיק אומר שמסע של אלף צעדים מתחיל בצעד אחד, ואח"כ עוד אחד, וכו'. האם סביר עבורך להתחיל בהשלת 3-6 ק"ג בשלושת החודשים הבאים? במקביל לאימוץ היעד הזה, או דומה לכזה, סביר שתוכלי לאמץ יעד של פעילות חברתית במינון קל : תמצאי קבוצות מפגש קטנות (משהו ש'עכבר העיר' מציע בפורמט שבועי). תכריזי לעצמך שבכל מפגש כזה תדברי לפחות עם אדם אחד לפחות 10 מילים. האם זה נשמע מתאים לך? אם זה גדול ומאיים עליך, האם תסכימי שהיעד הוא לדבר לפחות 5 מילים? חזרי אלי בעוד 3 חודשים. ספרי מה קרה (עובדות). מה תחושתך על כך? כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום רב קרוב לשנתיים אני מתמודדת עם דיכאון. אני בת 24 הוא התחיל כמשבר אקוטי שלא הצלחתי להתמודד עם רגשות שצםו לי והקפאתי את עצמי מהם. היה לי פחד מכדורים ונלחמתי לחזור לחיים בלעדיהם. בעזרת תמיכה של מטפלת רגשית דרך מייל וטלפונים. לא הצליתי להביא את עצמי עדיין לטיפול. אך חזרתי לחיים ולעבודה במלחמות קשות וכבר שנה אני עובדת. אך קשה לי ביומיום להתמודד . יש לי רגשות קשים כלפי המשפחה. וכן בדידות. פחד וחוסר אונים ואי וודאות כלפי המשך חיי. בייאוש חוזרות לי שוב ושוב מחשבות אובדניות. בחודש האחרון נשברתי ולא קמתי מזה מהר כמו תמיד. מרגישה שאין לי כח להמשיך להתמודד בלי תמיכה כלל. מרגישה שנלחמתי על החיים ואין אדם בעולם שמעריך זאת. מרגישה חסרת כוחות ויכולות להמשיך להלחם ושזה לא יגמר ושאין טעם לחיים כאלו. ושמה שגיליתי זה שאני לא חשובה לאף אחד ואין אחד שיעזור לי כשאני במצוקה כזו קשה. מרגישה שלא רוצה יותר וזה מכניס אותי למצוקות קשות. כולל המחשבות שציינתי שמתחזקות. אין לי כח לעבוד יותר. ולעבוד זה לחיות. מרגישה במלכוד. לא יכולה לעבוד ואסור לי גם לא לעבוד. אשמח לחוות דעתך. תודה ושבוע טוב

שרה יקרה נגעת בי מאד במה שכתבת ואפשר להרגיש דרך כתיבתך את הייאוש, חוסר האונים והמצוקה. אני יודעת ומבינה שבזמנים כאלו קשה לעיתים לעשות את הצעד שכרוך בפניה לטיפול כי גם לזה אין כוח, אבל באמת באמת מאמינה שהצעד הזה הכרחי כרגע. כמו כן אני לא יודעת על מה מתיישב הפחד מכדורים אבל כיום יש כדורים אנטי דכאוניים לא ממכרים עם מיעוט תופעות לוואי שבזמן קצר יחסית יוצרים את היכולת לנשום ולהרים ראש מעל המים על מנת שתוכלי להמשיך לטפל בעצמך. שרה, האם ניסית שוב לפנות למטפלת הרגשית? האם יש חברה טובה או מישהו בסביבתך שאת סומכת עליו ויכולה להתייעץ איתו? האם את חושבת שיש משהו שהיה עוזר לך כעת להתרומם? תזכרי שאת לא לבד לתמיד גם אם זה מרגיש כך כעת כי בדידות תמיד יכולה להשתנות ושאפשרי לצא מהמצב הזה ושמגיע לך לצאת מזה...! במידה ויש עוד מחברי הפורום שיכולים להגיב פה לשרה אשמח.. ליאת