איך לעשות את אבא רגוע?

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

26/06/2005 | 11:14 | מאת: שירית

אבי בן 60. תמיד היה אדם חרד ופסימי,כמו קקטוס קוצים בחוץ אך בפנים איש רגיש עד כאב. הבנתי שהתנהגותו הקשוחה והנוקשה נותנת לו הגנה על פנימיות רגישה.עד השנה האחרונה היה חיוני מאוד לרוב עם מצבי רוח טובים. חי חיי זוגיות נהדרים עם אימי. בשנה האחרונה אחי הצעיר , אובחן כהלום קרב. מטופל, אך מנהל אורך חיים תקין. על פניו קשה להבחין . אבי, למרות הטיפולים והכדורים שאחי לוקח, הכחיש,כלומר, לא התנגד ,אך חי באיזו הכחשה פנימית. בחודש שעבר ניתקל באחד מהתקפי הזעם שלו .ואז נפל דבר בישראל! אבי מאז כמו הוקצנו כל דפוסי התנהגותו עד קצה גבול היכולת: הוא עצבני,דבר לא מניח את דעתו,הוא פאסימי עד כאב,ועוד..קצרה היריעה. אנו מיסביבו אובדי עצות! אנו מישפחה מאוד תומכת,ותמיד נתנו לאבי כבוד רב,כיום אנו( בעיקר אימי אנוכי ובעלי) מסתובבים על בהונות ולא מצליחים ליצפות את תגובותיו.הוא הפך בעינינו לגבולי ממש! אציין שאבי נטל כדורי פרוזק במירשם,תקופה ארוכה.הם הטיבו עימו.יום בהיר אחד החליט שהוא מפסיק ,בבת אחת....אימי סיפרה לי היום שהיא התחילה לשים לו כדור בקפה של הבוקר כי קשה לתפקד בבית. אני מקוה שהצלחתי להעביר את רוח הדברים אשמח לדעת באם הוא עובר מעין תקופת אבל, על המצב או, תחושת כישלון ,מה כדי ואיך כדי להמשיך לינהוג .אבי הוא מהדור...שלא סובל פסיכולוגים,או שיחות נפש(למרות זאת אנו סביבו תמיד הינו בעד ואף נעזרנו.).אשמח להצעה פרקטית. רב תודות שירית

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2005 | 22:53 | מאת:

שירית שלום. את מתארת מצב בו כל משפחתך נמצאת בסערת רגשות. אחיך אובחן לדברייך כהלום קרב. אביך מטופל בכדורים נגד דיכאון שהפסיק לקחת ביוזמתו. א. כל הפסקה בשימוש בכדורים צריך להיות הדרגתי ובפיקוח רפואי. כמו שלגוף לוקח זמן להכנס לאיזון, כך הפסקה בכדורים יכולה לשבש ולפגוע בתפקוד המנטלי. כדאי לפנות לרופא המטפל בהקדם האפשרי ולהתיעץ איתו. ב. את מציינת שבחודש האחרון "נפל דבר בישראל". האם את מתכוונת שלפתע אביך אינו מכחיש יותר את מצב אחיך? יתכן והטיפול התרופתי שלקח מיתן את תגובותיו וכעת ללא התרופות הוא מגיב במלוא העוצמה ובכאב רב למצבו של אחיך. את מתארת אותו כאדם נוקשה שבתוכו הוא רגיש עד כאב וכנראה הוא מגיב בדרכו. ג. את אומרת שקשה לתפקד בבית. האם בגלל אביך ? אחיך? כולכם עוברים תקופה קשה. יתכן שיש מקום להתערבות משפחתית במצב משברי כה חריף. במידה והבית אינו מתפקד כדאי לקבל סיוע מבחוץ. להתחיל באופן מיידי בהיוועצות עם הפסיכיאטר המטפל . בהמשך כדאי להתחיל בטיפול משפחתי כדי להסתייע בהתמודדות עם מצב הענינים החדש. במידה ואין הענות לכך יתכן וכדאי שאת או אימך תשקלו קבלת תמיכה באופן פרטני. במידה ועולות שאלות או מחשבות נוספות את מוזמנת לפנות. בברכה נעה