טרנספרנס: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

יבלות ויראליות: טיפול הומאופתי

יבלות ויראליות מדבקות (מולוסקום) הן תופעה שכיחה, בקרב ילדים בגיל גן ובי"ס יסודי. לרפואה המערבית אין מענה טוב דיו, אך הרפואה ההומאופתית מציעה פתרון יעיל יבלות ויראליות מדבקות (מולוסקום) הן תופעה נפוצה יחסית (ומדבקת מאוד), בגילאי הגן ובית ספר יסודי. מדובר בווירוס מדבק, העובר במגע ישיר בין ילדים - גם בבית הספר וגם במסגרת המשפחה. ההדבקה עלולה לקרות גם באמצעות מגע בחפצים, כמו מגבות או מצעים, שהילד נגע בהם, אך היא מוגבלת כמעט באופן מוחלט לילדים בגילאים הללו. הפגיעה בילדים בוגרים ובמבוגרים היא נדירה ביותר. ההדבקה אפשרית גם על ידי מגע בחפצים, כמו מגבות או מצעים. צילום: שאטרסטוק מהי שכיחות המחלה?המחלה שכיחה יותר בקרב חולים המטופלים בסטרואידים, בחולי דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס - Atopic dermatitis; ידועה גם בכינוי: אסטמה של העור) וחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון. בעוד שאצל ילדים ההדבקה היא באמצעות כל סוג של מגע, הרי שאצל מבוגרים...
ללמוד עוד על טרנספרנס
מחלת קרוהן: הגישה הרב תחומית-תמונה

סובלים מכאבי בטן, שלשול וירידה במשקל? ייתכן כי אתם סובלים...

מאת: ד"ר יאיר...
05/07/2017
לשון גדולה-תמונה

כשמדברים על לשון גדולה, יש להבחין בין לשון גדולה אמתית, עד...

מאת: ארנה...
20/10/2013
שאלות נפוצות מפורום הרטבת לילה לילדים-תמונה

מרטיב, עדיין מרטיב, בן ארבע ועדיין מרטיב, מה עושים? כל...

מאת:
20/06/2004
סל התרופות 2019: ההחלטות-תמונה

המלצותיהם של חברי ועדת סל התרופות לשנת 2019 הוגשו היום. גם...

מאת: מערכת zap...
03/01/2019
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לטרנספרנס?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

טרנספרנס: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי לכולם... אכן אשליה... אשליית הטיפול. כמה כואב וכמה נכון. והיכן מצויה האמת בכל הזיוף והשקר? לצערי חוששת שיש אמת בדבריהן של טלאור ומנדיי. וכן, זה לא פשוט להכיר בכך, אבל ללא צל של ספק ישנו איזשהו עיוות שרצוי היה שיתוקן. גם אני בטיפול, יש לציין אצל מטפל מקסים, חביב ואמפתי, שמקרין הרבה דאגה ואכפתיות. אך אינני יכולה שלא להבין שהאכפתיות מן הסתם היא חלקית ואינני יכולה שלא לתהות עד כמה באמת אכפת לו, הרי זהו קשר מלאכותי שניקנה בדבר. ואם לא אשלם כל האכפתיות שלו תעלם כלא הייתה. מצטערת על הביטוי, אך זה חש כמו זנות רגשית, משלמים תמורת רגש ואכפתיות, וכן... זה מרגיש נורא וכל שנותר היא תחושה של מירמה וזיוף. ואני מבינה שפסיכולוגים מתפרנסים מכך, ואין לי בעיה לשלם עבור כל שירות שאני מקבלת. אבל כאן זה שונה... האם אני משלמת תמורת הדאגה והאכפתיות??? האם אני משלמת לו שיחבב אותי? וזה ברור שהרבה יותר קל להאשים את המטופל... ולאמר שמתרחשים תהליכי העברה... אבל יש משהו במקצוע הזה שמושך אליו המון טינה מצד מטופלים רבים ואולי הגיע הזמן לתהות למה? האין החומה שהמטפל מציב מסביבו, האין הגבולות והחד צדדיות לא משרתים את הצד שכנגד, האין אלו הן שיוצרים את הטינה. ומה כבר יקרה אם הגבולות ירוככו ואם היחסים יהיו יותר שיוויוניים. לדוגמא, כשאני הולכת למטפלת האלטרנטיבית שלי, שאני מספרת לה את סודותיי הכי כמוסים ואני משתפת אותה הרבה יותר מאשר את הפסיכולוג, היא גם מספרת על עצמה, מה רע בזה, זה רק גורם לי לחוש נוח יותר ולהיפתח יותר והיא עדיין נותרת המטפלת שלי, זה לא הופך אותה לחברה שלי. ואני ממש לא חוצה שום גבולות. אני מניחה שדברים לא הולכים להשתנות, אבל בכדי שיש לפסיכולוגים המון מתחרים , כדוגמת: מאמנים, מטפלי גוף נםש, מטפלים הוליסטיים וכו'. לדעתי, אם לא יהיה שינוי הפסיכולוגיה בסוף תפשוט את הרגל. הנוקשות שיש בטיפול הפסיכולוגי פשוט תפיל את המקצוע הזה. ואולי טוב שכך. ואם כל הכבוד לפרויד, לטעמי, כבר ממש עבר זמנו. אני לא מתכוונת לפגוע, אני רוצה להאמין שיש עדיין קומץ מטפלים, ואני מדגישה את המילה קומץ, שבאמת אכפת להם ממטופליהם ולא רק מהשכר המתקבל מהם.

קוראת אותך כמעט בנשימה עצורה , מבינה אותך על מה את מדברת ...נכון שאת הטיפולים הקודמים שלי עשיתי במרכז לנפגעות תקיפב מינית ואונס ושם לא נזקקתי לתשלום אך תחושת האשליה שכן אכפת למטפלת/ ות שטיפלו בי היתה חלקית לפי הרגשתי .... וכן נפגעתי ....ולקח לי המון זמן להבין שחייתי באשליה אבל לא מכולן ... המטפלת היתה אמפטית בצורה נהדרת ....מבינה תומכת מתעניינת ....וכשהגיע הדקה לסיום כאלו שכלום לא נאמר כלום לא היה שם בטיפול...מבינה שצריך גבול ...אבל לא בתחושה של ...זהו עד כאן..עכשיו את יכולה ללכת הביתה ..תם זמנך...מעליב אחרי שחוויתי את האכזבות שלי הבטחתי לעצמי ש...לא עוד....אין יותר כניסה בטיפול לשום אדם להכנס רגשית לתוך הכאב שלי היום התקשרו אלי מהמכון הפסיכולוגי להכין ט.17 ולהודיע להם...אוטוטו גם אני הולכת שוב בפעם הרביעית לקבל טיפול נפשי ואחרי כל מה שנכתב כאן בפורום על ידי כולן ...הבנתי שוב לתוך מה אני צפויה להכנס... אקח את הזמן הזה לעשות חושבים אייך ...כמה...ולמה..אני יכולה ..צריכה..לתת למטפלת להכנס שוב לתוך הרגשות שלי... לא רוצה לחשוב ששוב אני הולכת לחוות הונאה רגשית מקווה שהפעם יהיה אחרת המון תודה לך שיראל ולכל מי שכתבה בנושא הזה ביומיים האחרונים על הנשוא הכאוב ... הלוואי שאוכל לספר פן יותר קל ויותר נעים על מי שתהיה או יהיה המטפלת/ל הבא ועם התקווה הזו אני מסיימת חטולית

את יודעת שיראל, יש מצב שאין קשר בין התשלום לחיבה של המטפל כלפייך. יש מצב שמטפל לא בהכרח יצליח לעזור טוב יותר למי שהוא אוהב יותר. המוני משפטים של פרויד הייתי מצטטת פה. בייחוד בהקשר לדברים שנאמרו כאן לאחרונה פרויד התחיל משהו שממנו התפצלו כיוונים שהלכו איתו או מהתנגדות לו או מחומרים שויתר עליהם. ועוד. אבל איכשהו זה התחיל בו. הוא האבא. משרלטנים למינהם (והתחום פרוץ) הייתי בורחת. יהיר לי מידי. דווקא, להרגשתי, יש התפתחות של טיפולי עומק מתחת או מעל לפני השטח. סוריקטה

אני דואגת לך, את צריכה תמיכה, את צריכה עזרה, קחי את מה שאנחנו אומרות בערבון מוגבל, היינו כבדהו וחשדהו! את תהיי חזקה, אל תברחי מהטיפול, אם את צריכה אותו, ולא תקבלי זה יכול לעשות לך נזק, אבל תבואי מוכנה נפשית, אני מבינה שאת במצב נפשי לא קל, (אני פשוט חייבת להמשיך לעבוד כאן ולכן כותבת במהירות אבל לא רוצה שתנזקי) אבל את מספיק חזקה כדי לדעת לקבל את מה שאת צריכה, ולשמור על עצמך, ברגע שאת מודעת לדברים, ברגע שאת מבינה שאת בטיפול, ולא במסע רגשי עם המטפלת זה כבר יעזור לך, תשתדלי לברור את המוץ מהתבן, לקבל את מה שטוב לך, ולא לפתח תלות רגשית. לא רוצה שתנזקי בגלל מה שאנו כותבות כאן, ברגע שאת מודעת שאת בעצם בטיפול, שזה כמו ללכת לרופא, שהרגשות הן רק כלי טיפולי, אז תנסי לשמור על עצמך מבינה את ההרגשה הנוראית שתיק, הפעמון מצלצל וזהו, כאילו כל מה שהיה, התרומם המסך וההצגה נגמרה, אבל כאשר את מודעת למה שקורה, את יכולה יותר לשמוע על עצמך. נהיה בקשר.

הי שיראל, לא אתווכח עם חוויתך (שעצוב לי מאוד לקרוא אותה). אבחר להתייחס לנקודה אחת מדברייך: פרויד היה - ועדיין - אדם חכם וגמיש, מענטש אמיתי למטופליו, שכמעט 100 שנים למותו עדיין מתייחסים אל דבריו במלוא הרצינות. יחד עם זאת - עם היותו הבסיס להרבה מאוד דברים (לא רק בטיפול, גם בתרבות בכלל) - הפסיכולוגיה התקדמה הרבה מאוד מאז ימיו של פרויד ואנחנו היום במקום אחר לגמרי. אודי

שלום אני בן 50 עברתי ניתוח קטרקט קשה ובעקבותיו ירד מס תאי האנדותל ל1200 אילו דרכי טיפול הכי טוב לטפל בזה כדי שלא יהיה יותר גרוע?שמעתי על השתלת מס' תאים מה את חושבת על זה?אודה להסבר על הדרך והסיכונים.אציין גם שהעדשה שהושתלה לי היא קדמית כרגע לא נראה שהיא עושה נזק אבל בטווח הארוך אם היא תתחיל לשפשף שם אולי יש סבירות גבוהה יותר לנזק שתאי האנדותל יפגעו מהר יותר.האם כדאי להעביר את העדשה לאחורה?מס' כמות התאים מאפשר זאת?אם יהיה העברה הקצב של איבוד תאים ירד ולא יהיה סיכון להשתלת קרנית ושיפשופה?

נכון לעכשו אין טיפול זמין להעלאת מספר התאים. חשוב מאד להימנע משפשוף של העין. אם העדשה הקדמית יושבת טוב, אין צורך להזיזה ממקומה ולא כדאי. אם בעתיד תצטרך לעבור השתלת קרנית, יתכן שיהיה כדאי להעבירה לחלק האחורי לקשתית.

ד"ר תודה על תשובתך שמעתי שפותחה שיטה להשתלת תאי אנדותל ללא החלפה של הקרנית מה את חושבת עליה?האם יש דרך אולי באמצעותה?או אחרת, למנוע השתלה בעתיד וסיבוכים?אודה להסבר על הדרך והסיכונים.אני חושש לחכות ושהזמן לא פועל לטובת העין שלי. והאם בכלליות מס' כמות של התאים שציינתי מאפשר לבצע ניתוח שוב להעברת עדשה?

השיטה עדיין לא מבוצעת בפועל. ישנן מדינות בעולם בהן קיימות טיפות מסויימות שיאולי יכולות לעזור. הן לא קיימות בארץ ואיני יודעת היכן הן כן זמינות. נדמה לי שביפן. בגלל הבעיה לא כדאי לשנות את מיקום העדשה וגם אין צורך.

מדי פעם אינני מסוגל לסגור את האצבעות למצב איגרוף מפאת התכווצות בהן ביד ימין ממה זה קורה ואיך אפשר למנוע אני ימני

מנשה שלום, יכולות להיות מספר סיבות, החל בבעיה נוירלוגית המשפיעה על עצבוב השרירים, בעיה דלקתית הגורמת לנוקשות המפרקים או חסר במלח/ויטמין הדרוש לכיווץ השריר. יש לפנות למומחה לכירורגיה של היד ונוירלוג לצורך העברה מסודרת בברכה, ד"ר יהודה

האם ניתן לבודד את הגן התורשתי ובכך להבטיח שלא יעבור לילדים ? כמובן על ידי הפריה חוץ גופנית תודה

הגן לאנגיואדמה מוכר וידוע (SERPING1) והוא נמצא על כרומוזום מס' 11. כדי שייפעל כראוי צריך "לתקן" אותו וזה עדיין לא ניתן לביצוע. בדיקה טרום לידתית היא אפשרית אבל אם היא תראה שהגן פגום תבחרו בהפלה? הרי HAE היא מחלה הניתנת לטיפול תרופתי ותחליפי. אלפי אנשים בעולם חיים באופן נורמלי בזכות התרופות והטיפולים החדשניים. ד"ר אבנר רשף. מנהל המרכז לאנגיואדמה, בי"ח ברזילי, אשקלון 050-353-8936

תודה על תשובתך. איני יודעת אם הייתי בוחרת בהפלה. מה שכן, אשמח שילדי יהיו בריאים מהמקרים שאני קוראת עליהם יש חולים שיש להם כל כמה ימים התקף בצקת של המחלה וחייהם מאוד קשים. האם ישנן תרופות שגורמות לכך שלא יהיו התקפים? לבן זוג שלי איבחנו את המחלה החודש לאחר 15 שנה של חוסר אבחנה, הוא למזלנו סובל מהתקף רק פעם בכמה חודשים. תודה

יש תרופות רבות ויעילות. אנא הפני את בעלך לרופא מומחה ובעל ניסיון בנושא זה