חוסר תאבון לחולה סיעודי

אבי הפך לסעודי (הכל "לא עובד" חוץ מהראש). בן 86. יש גרורות, לא מקבל כימותרפיה. סובל כשנה (הרבה לפני היותו סעודי) מחוסר תאבון . זה תורם להערכתי לחלק מהחולשה שלו. לא הצלחתי לקבל עד כה המלצה "טובה" לחיזוק התאבון שלו. אשמח לשמוע הצעות.

אבדן תאבון, לעתים מלווה בקשיי בלעה, הם תופעות לוואי אופייניות של טיפול כימותרפי. מה שאני יכול להמליץ (כמובן לשאול את הרופא) הוא להוסיף ENSURE או משהו דומה לתפריט. יש תוספי תזונה דומים בהרבה טעמים וצריך למצא משהו שינעם לחכו של אביך. מאחל לא רפואה שלמה עם כמה שאפשר פחות סבל.

משה שלום! אתה מתאר את אביך נתון במצב קשה. מוחו עירני ופעיל בעוד מצבו הפיזי מחייב עזרה סיעודית והוא אינו עצמאי. הוא סובל מגרורות ואינו מטופל בכימותרפיה (בגלל גילו ו/או מצבו הפיזי?) זוהי סיטואציה קשה ומעוררת סבל רב. האם הוא יודע על הגידול ? מה התובנה שלו לגבי מצבו הבריאותי? אתה מתאר ראש בריא כלוא בגוף חולה. זה מצב שעלול לעורר באדם כאב,עצב ותסכול רבים. ההבנה לגבי כל מה שנמנע ממנו,שאינו יכול להינות מרבים מהדברים שיש לעולם להציע היא קשה ביותר. במצב כזה מאוד אופיני דכאון תגובתי .במצבי דכאון כאלה פעמים רבות יש הפרעות שינה ותאבון. א.הייתי ממליצה להתיעץ עם גריאטר שיאבחן האם כדאי לבדוק את הכיוון הזה יותר לעומק (בעזרת פסיכיאטר גריאטרי). ב. כיצד אפשר לעזור לאבא לחפש משמעות במצב הקשה הזה. עסוקים שונים יכולים לעזור לאבא להסיח את הדעת , למצוא משמעות ברגעים הקשים האלה ולהקל על מצב הדכאון התגובתי. יש אנשים שמתמקדים בחיפוש גרויים אנטלקטואליים- למשל האזנה לספרים מוקלטים / לתכניות רדיו / לימוד שפה. יש כאלה עסוקים ביצירה ובסיכום (למשל הכרתי אדם במצב דומה לאביך שהקליט על גבי טייפ את האוטוביוגרפיה שלו) ועדיין חשים חיוניים. אתה מוזמן לשתף האם יש משהו מהרעיונות שיכול להתאים לאביך או להמשיך להתיעץ ולהתחלק בברכה נעה