אלצהימר

אבי בן ה84 אובחן כחולה אלצהימר. אמי בת 82 חולה cva ומוגבלת בתנועה. אבי דימנטי כ3שנים אך רק לפני כשנה אובחן כחולה אלצהיימר עקב אישפוז בבית חולים במחלקה גיאטרית עקב תוקפנות והאשמות שווא כלפי אמי כי הינה מביאה גברים הביתה הוא מטופל א"י ממוריט 5מ"ג ו50 מ"ג סרוקוול תרופות נגד סכזופרניה . המצב היה סביר ביותר אומנם "באו בלילה כל מני אנשים" אך אלה לא היו מאהבים של אמי. פתאום שוב הופיעו אותם המאהבים אחרי התיעצות הוספנו לו עוד 50 מ"ג סרקוול. אך במשך שועיים זה לא עזר זא הוספתי לו עוד 25 מ"ג ו5מ"ג קלונקסץ. הוא קם בבוקר מבולבל ורוצה ללכת לבית אחר עשיתי את יצמי מתקשרת ל"בית אחר" ושאין תשובה שם והתשובה תהיה רק ביום ראשון.אני בת יחידה יש לי אישור לעובד זר אך להורי בית כל כך קטן שאין היכן לשכן אותו. ומוסד עד היום עדיין לא התאים לו .הוא היה מאוזן עם התרופות קרא עיתון אמנם בחלקו מזהה את כולמו נינה מהנכדים . אנו לא יודעים מה לעשות אולאי משהוא התנסה במצב דומה?

רותי שלום. המצב שהנך מתארת אינו קל ואני מניח כי העומס המוטל עלייך עקב היותך בת יחידה הנו רב וכבד. מאחר ובמטפלים זרים אני עוסק ביכולתי לענות לך לגבי נושא זה בלבד. למרות שבית הורייך קטן, ניתן להגיע לפתרון מניח את הדעת לגבי העסקת עובד זר. ישנם עובדים זרים המתגוררים עם מעסיקיהם בבתי אבות (יוקרתיים) בהם ניתן לקשיש חדר אחד בלבד והמטפל/ת שוהים עמו באותו החדר. ניתן לשחרר את העובד מן הערב עד הבוקר וישנן אפשרויות נוספות. כמובן שכל הסדר מתקבל בהסכמת שני הצדדים כאשר אנו דואגים לקיומם של תנאי העסקה הוגנים. מטפל זר לא ירפא את תחלואי הגיל אך בהחלט יוכל להוריד משמעותית את העומס המוטל על בני המשפחה. בברכה, אילן.

רותי שלום! את מתארת מצב קשה ביותר בו מוטל עומס רב על כתפייך של טיפול בשני הורים שאינם בקו הבריאות. בהיותך בת יחידה רוב רובו של העומס הפיזי והנפשי נופל עלייך. קודם כל עלייך לגייס במהרה עזרה ברמה הפיזית כי זה נשמע סיטואציה שקשה מאוד להתמודד עימה לאורך זמן ובמיוחד בתקופות האקוטיות. שנית חשוב שגם את תקבלי תמיכה עבור עצמך (וגם עבור אימך) כי מדובר בסיטואציות קשות ביותר שאתן עוברות עם אביך. כדאי לפנות לעמותת האלצהימר (ראי בקישורים המומלצים למעלה) או לחפש קבוצות תמיכה דרך קופת חולים. המצב שאת מתארת מוכר אצל אנשים הסובלים מדמנציה. יכולות להופיע פרודוקציות פסיכוטיות או פרנואידליות כגון אלו. לרוב אדם הסובל מדמנציה תופס את העולם באופן קטוע ומחורר. הדבר מעורר תחושת זרות רבה, פחד ובלבול,הדמיון והמציאות מתערבבים. כתוצאה מכך עולות תחושות חשדנות רדיפה וקנאה ויכולים להופיע "מאהבים", "גנבים" וכ'. טיפול אנטי פסיכוטי מאוד עוזר במצב כזה. לעתים יש קפיצת מדרגה במחלה ואז טיפול תרופתי שהספיק קודם כבר אינו מספיק ואז יש להעלות את המינון. אני בעד התיעצות עם פסיכוגריאטר טוב. אולי גם כדאי לשמוע במידת הצורך חוות דעת שניה. בדרך כלל לאחר שהמינון מתאזן חלה רגיעה באופן די מהיר. רק אחרי שהמינון יתאזן יהיה כדאי לבחון את הפתרון הסיעודי לטווח ארוך (האם יגור בבית עם עזרה סיעודית או במוסד סיעודי כבר מעכשיו). מקווה שהבהרתי מעט אם יש שאלות את מוזמנת לפנות שוב בברכה נעה