יציאה לגימלאות

שלום נועה, איך הכי מתאים לברך ולעודד חבר לעבודה שיוצא לגימלאות.? זה הרי אחד מהמעברים הלא קלים בחיים. אני יודעת שכל אדם מרגיש ומגיב אחרת, אך האם אפשר לקבל כיוון כללי ? מדובר באיש בעל מקצוע אקדמי שעבד יותר מ-30 שנה במקום העבודה. תודה מראש

אני סגרתי את העסק שלי לפני כ 3 שנים בגיל 76 אני נזכר עכשיו בדברים של אבי ז"ל שסגר את העסק שלו בערך באותו גיל. אחרי חדשים אחדים אמר לי "אני לא מבין כיצד אי פעם היה לי זמן לעבוד" אני, כמו חברתי לחיים, מקדישים את חיינו לעבודה התנדבותית. יש כל כך הרבה מה לעשות, החל ממתנדבי הבטוח הלאומי, מתנדבי יע"ל בבתי החולים, עמותות העזרה לרעבים לעשרותיהם, וכלי בעבודה מקצועית כמו שאני עושה - הקמת ותחזוקת אתרי אינטרנט לגופים התנדבותיים. ביחוד אדם בעל רקע אקדמי יכול למצוא עיסוק בשטח שלו. בעמותה בה אני מאד פעיל - שדולת גמלאים - חיפה, יש רואה חשבון מתנדב, עורך דין מתנדב שמלווה אותנו, מנהל כספים מתנדב שהיה מנהל סניף בנק ועוד היד נטויה. כל האנשים שהזכרתי - כולל אני ובת זוגי (שגם מתנדבת ביע"ל ופעילה בארגון הסורופטימיסט) עסוקים מעל הראש בעיסוק מספק אפילו יותר מהעבודה שעבדנו בה. תמליצי לחברך לכתוב אלינו [email protected] ונראה אם אפשר לתפור לו משהו עוד לפני שהוא מסיים.

ג. שלום. שאלתך מורכבת . אין ספק שפרישה היא אחד השינויים הלא קלים בחיים. בעבר היה שגור מושג "שעון הזהב" הניתן לכל אדם הפורש לגמלאות. שעון שמסמל את הזמן החולף וזהב- אולי לבטא את הבשלות ואת החוכמה שהולכים ומתגברים עם השנים (ואולי מכאן המושג גיל הזהב?). אתה משתמש במילים לברך ולעודד. אכן פרישה שכזו יכולה לטמון בחובה ברכה. ראה את דני שמספר על חייו המלאים והגדושים בעשייה פעילה מענינת ותורמת. אתה גם מדבר על צורך אפשרי לעודד. עידוד במובן של נחמה. כמו שאמרת, התגובה לשינוי כזה היא על בסיס שונות בינאישית גבוהה ביותר. יהיו אנשים שהחלל הריק יגרום להם לחפש מיד מוקדי עשיה חדשים. יהיו כאלה שיחוו משבר ודכאון. לאנשים כאלה מומלץ ניתוק חלקי והדרגתי ממקום העבודה תוך הגדלה של עיסוקים חלופיים. כל אדם חווה שינויים אחרת. אולי כדאי לשוחח מעט עם החבר ולשאול אותו על שינויים בחייו. מה מאפין את תגובותיו. להציע לו תמיכה וכתף ולדאוג לעדכן אותו בענינים השוטפים גם אחר פרישתו (במידה והוא מעונין). להשתדל להדגיש את תרומתו ומאפיניה. יותר קל לאדם לפרוש בידיעה שהוא תרם והשאיר בלכתו מפעל אישי שוקק. להציע להמשיך להעזר בידע ובנסיון שלו בדרכים שונות ותמיד להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים. בכל מקרה ניכר שיש לו חברים (כמוך) שחושבים ודואגים לו ובזה הוא כבר זכה. בהצלחה נעה