פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

שלום לפני שבועיים אבחנו לאבי סרטן בלבלב אנחנו ממתינים לטיפול כימותרפיה ברמב"ם אני מקווה שהשבוע יתחילו אבי בן 52 הדבר הנורא הזה נפל עלינו כמו פצצה ואם לומר את האמת המשפחה מתפרקת אני לא יודע למי לפנות ע"מ לתת תמיכה גם לאבי וגם לאימי שנמצאת במשבר גדול אנחנו תושבי חיפה ואשמח אם תפנו אותנו לגורם מקצןעי כל שהוא

לאחותי יש לוקמיה CLL/ שלב A. מרקר 7000 וע"פ חוו"ד יש מגמת עליה במרקר... אשמח לקבל כל אינפורמציה בנושא,וכן לדעת איזה סוג מרקרים עושים ללוקמיה CLL?

שלום לך ענת, מחלתה של אחותך מוכרת היום היטב ויש השגים טיפוליים טובים. זהו כמובן מידע כללי ביותר,ואני משערת שאת מעונינת לדעת יותר על מחלתה הספציפית של אחותך. אני מאד מקווה שאחותך מטופלת במרכז רפואי,וע"י רופא מומחה בתחום זה, ותמיד נראה לי נכון להציג בפניו את השאלות. מידע כללי מדי ,שאיננו מתייחס לאדם על כל פרטיו, עלול להטעות, או להגביר חרדה ואי וודאות. אם אתם מתקשים לשאול את הרופא המטפל,אוכל להדריך אתכם איך נכון לעשות זאת. חשוב לי עוד להרחיב ולומר,שאחותך צריכה להיות שותפה לקבלת המידע,כי תמיד עדיף שלא יהיה מידע רק לחלק מהמשפחה. ארחיב ככל שתבקשי, מיכל 0528072221

תודה לחידוש סוכנויות לביטוח בע"מ על השירות והטיפול !

מודה לכם (לסוכנות הביטוח חידוש) על השירות, האהבה, הטיפול המסור ותשותמ הלב. בלעדיכם לא הייתי טס לנופש. דעו שטיפולכם בביטוח שלי שיפר את מצב רוחי ויש לכך השלכות יפות על החלמתי. ת ו ד ה !!! בעיקר לאהובה !!!!

אמרו לי שאף מבטח לא יהא מוכן להפיק לי ביטוח נסיעות לחו"ל לנסיעה הסמוכה לטיפול, כשהטיפול הבא הוא מיד לאחר חזרתי. אז אמרו. חיפשתי וחיפשתי (לא היה קשה) ומצאתי את סוכנות הביטוח חידוש שהסדירו לי העניין מיידית !! תודה רבה !!!!!

מיכל\נטע שלום רב, סיפורי קצת ארוך ומורכב ,לכן אשתדל לקצר ולחסוך בפרטים מעבר למה שבאמת נחוץ ולהתמקד במה שהכי רלוונטי. לפני כחודשיים נמצא אצלי גידול ממאיר במוח מדרגה 3.אני בת 23,הגידול נמצא באופן מפתיע ולא צפוי בתקופה שאמורה להיחשב כתקופת "השיא" בחיי. לצערי הרב נאלצתי לעזוב את הלימודים לתקופה מסויימת לפחות עד שאני אחלים ונראה שכל מערך החיים שלי קיבל תפנית אחרת,חדשה, זרה ולא מוכרת. אני בן אדם מאוד מאוד אופטימי ואני יודעת שיש בכוחי את כל הכוח הדרוש בכדי להילחם במחלה הארורה הזו.כעת אני עוברת טיפולים כימותרפיים ועברתי גם טיפולי הקרנות.למרות כל גילוי וממצא אודות המחלה שהתבשר לי מידי הרופאים,אני כולי מכוונת למטרה אחת-להחלמה.אני יודעת שיש בכוחי את כל הכוח הדרוש כדי להילחם בה ואני מלאת אימבציה ורצון להילחם בה! אני משתדלת להיות אובייקטיבית ולקבל את המציאות כפי שהיא ולא להתנגד לה,לזרום עם המחלה וללכת עמה ולא להתכחש לה או להילחץ ממנה. בהתחלה שגילו לי את הסרטן לא הייתי חרדה בכלל כי האמנתי בכל ליבי שזו תקופה קצרה שתעבור ותחלוף ושעם סיום תקופה זו אוכל להתחיל לנהל אורח חיים שגרתי ובריא כמו שתכננתי לעצמי. אולם לאחרונה התברר לי כי אני די "התחתנתי" עם הסרטן ושיש לי את סוג הגידולים שיש לו נטייה לחזור שוב,ושהסיכויים שהוא יחזור שוב הם די גדולים. לפני כחודש התברר שאכן הגידול חזר שנית ונאלצתי לעבור עוד טיפול הקרנתי מיוחד על מנת לטפל בו.עכשיו אני מצוייה במעין תחושה של בלבול עמוק שנובע מחוסר וודאות לגבי ההמשך.אני לא יודעת איך אני אמורה לתכנן תוכניות עתידיות לגבי המשך חיי אם אין לי שום שגרה ויציבות וכל פעם צצה הפתעה אחרת בעניין מצבי הרפואי? נראה שלאחרונה חוסר הוודאות מתחילה להציף אותי ולהלחיץ אותי במקצת ואולי אף קצת גורמת לי לחרדה. יש לי בן זוג מקסים שמלווה אותי לאורך כל התהליך בצורה מדהימה שקשה להסבירה במילים,אבל גם לגבי הזוגיות שלנו יש לנו תוכניות שכל הזמן נאלצות להידחות בשל מצבי הרפואי,וגם בתחום הזה יש הרבה אי וודאות גדולה כיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיה איתי בהמשך! אני מאוד מאוד רוצה לחזור ללימודים באיזשהו שלב להתמסד ולהביא ילדים לעולם,אבל התחושה שמקוננת כרגע היא של הרבה אי ביטחון לגבי מצבי הרפואי העתידי.אני לא יכולה לדעת באיזה שלב הגידול יחזור וייתקע אותי בפעמים הבאות.המצב קצת מלחיץ ומעורר דאגה,אף על פי שלמרות התחושות האלו אני יודעת בוודאות שהכל יהיה בסדר ושזה רק עניין של זמן-תקופה קשה שאני אעבור ואנצח בה בסופו של דבר.שאלתי היא איך שומרים על האופטימיות ועל החשיבה החיובית מבלי לתת לחרדה ולדאגה להשתלט ולחדור גם לרבדים האחרים שמעבר למצב הרופאי (כלומר השלכה על מצב הרוח וכו')? איך עליי להתחיל להתנהל לגבי תכנון וארגון חיי העתידיים תוך כדי הסתגלות והתמודדות עם המחלה? אני מסרבת לשקוע בתסכול,בחרדה ובדאגות מיותרות,הייתי מעדיפה למנף את האנרגיות שלי למקומות יותר בריאים לכיוון של החלמה.השאלה היא איך עליי להתייחס לדברים בצורה בריאה ונורמאלית ולנסות לשלוט בלחץ שנובע מאי הוודאות לגבי המשך הדרך? *אני מקווה שזה המקום להעלות את הדברים הללו ושלא הגזמתי בנפח ההודעה תודה רבה, בברכה, ר.

נטע שלום רב, ראשית רציתי להודות לך על התייחסותך על ההודעה.זה מעודד לדעת שיש מקום שבו ניתן לשתף ולהתייעץ בנוגע למצבך ושיש מי שמבין לליבך. את קרובי משפחתי אני משתדלת שלא לשתף בתחושות אלו על מנת לא להדאיג או להלחיץ אותם,גם ככה כל המצב די זעזע אותם ועדיין מלחיץ אותם מאוד. ברוב הזמן יש לי מצב רוח טוב ואני משתדלת לא לחשוב ולהתעסק בזה כל כך,אבל לאחרונה כשהייתה הישנות של הגידול תוך זמן מאוד קצר אחרי הניתוח ועוד אחרי שעברתי טיפולים מאוד אינטנסיביים וקשים, תחושת הביטחון שלי התערערה מעט והרבה אי וודאות וחשש עלו בי פתאום. התחושה הייתה שגם הרופאים די מופתעים מהמצב דבר שלא הגביר בי כל כך את תחושת הביטחון. אולי זה נשמע מגוחך אבל חלק גדול ממני בטוח שלבסוף הכל יהיה בסדר ושאני אצליח לצאת מזה,אבל עדיין לצד החשיבה החיובית והאופטימיות מלווות אותי לפעמים תחושות קשות של ספק, ובעיקר אי וודאות לגבי המשך הדרך. אני רוצה להתחיל לתכנן את חיי ואת עתידי (יש לי הרבה תוכניות) ואני כל הזמן חוששת שאני אתקע באיזשהו שלב כי הגידול עלול לחזור ואני אאלץ לחזור לטיפולים.אני יודעת שאני צריכה להתרגל לרעיון ש"התחתנתי" עם המחלה,אבל אני רוצה בכל זאת להמשיך להתפתח ולצמוח ולבנות לעצמי איזושהי שגרת חיים מבלי לחשוש כל הזמן שזו תקופה שעלולה להסתיים או לההירס לי שוב בגלל שהגידול חזר... האם לדעתך ניתן להתגבר על תחושת האי-וודאות ולהמשיך לבנות שגרת חיים יחד עם המחלה בתחושה שאתה שולט בה ולא היא זו ששולטת בך? יש בי את כל האימביציה השאיפה והרצון להגיע למצב שלמרות שאני מרגישה שהמחלה היא ברקע, אני עדיין היא זו ששולטת בה ומנהלת אותה ולא היא אותי... לדעתך החשיבה הזו ריאלית? ניתן להגיע למצב כזה? שוב המון תודה על התמיכה והעזרה, ר.

שלום וברכה, אני מבקשת לבדוק עמכם האם יש בראשון והסביבה הקרובה קבוצת תמיכה לאלמנות של חולי סרטן. אבי נפטר לפני שבועיים ואימי במצב קשה. תודה

שלום רב, אחותי התאלמנה לפני כחודשיים, מצבה הנפשי בכי רע, ראיתי את ההודעה למעלה בדבר קבוצות תמיכה בראשון לציון, הטלפון של נגה אינו זמין\ האם המודעה הזו עוד עם הטלפון של נגה?

לאימי הופסקו הטיפולים הכימותרפיים עקב צהבת שהחמירה את מצבה. האבסורד הוא שבתחילת הדרך היא היתה בדכאון, שהמצב היה טוב יותר. ואילו עתה לאחר טיפול בכדורים ושיחות עם פסכולוגית השתפר המצב הנפשי וחלה החמרה במצב הבריאותי. הרופאה אמרה שתוחלת החיים שבועות עד חודשים. היא עושה תוכניות לעתיד, שואלת מתי תחזור לטיפולים ושמחה על השיפור והיציאה מהדיכאון. אמרתי לה שלא ניתן לטפל כשיש צהבת ויש לחכות. אני זורמת איתה בכל תוכניותיה. אך יוצאת ממנה מרוסקת ובוכה כל הדרך הביתה. עזרי לי בבקשה. תודה

מיכל שלום רב, סיפורי קצת ארוך ומורכב ,לכן אשתדל לקצר ולחסוך בפרטים מעבר למה שבאמת נחוץ ולהתמקד במה שהכי רלוונטי. לפני כחודשיים נמצא אצלי גידול ממאיר במוח מדרגה 3.אני בת 23,הגידול נמצא באופן מפתיע ולא צפוי בתקופה שאמורה להיחשב כתקופת "השיא" בחיי. לצערי הרב נאלצתי לעזוב את הלימודים לתקופה מסויימת לפחות עד שאני אחלים ונראה שכל מערך החיים שלי קיבל תפנית אחרת,חדשה, זרה ולא מוכרת. אני בן אדם מאוד מאוד אופטימי ואני יודעת שיש בכוחי את כל הכוח הדרוש בכדי להילחם במחלה הארורה הזו.כעת אני עוברת טיפולים כימותרפיים ועברתי גם טיפולי הקרנות.למרות כל גילוי וממצא אודות המחלה שהתבשר לי מידי הרופאים,אני כולי מכוונת למטרה אחת-להחלמה.אני יודעת שיש בכוחי את כל הכוח הדרוש כדי להילחם בה ואני מלאת אימבציה ורצון להילחם בה! אני משתדלת להיות אובייקטיבית ולקבל את המציאות כפי שהיא ולא להתנגד לה,לזרום עם המחלה וללכת עמה ולא להתכחש לה או להילחץ ממנה. בהתחלה שגילו לי את הסרטן לא הייתי חרדה בכלל כי האמנתי בכל ליבי שזו תקופה קצרה שתעבור ותחלוף ושעם סיום תקופה זו אוכל להתחיל לנהל אורח חיים שגרתי ובריא כמו שתכננתי לעצמי. אולם לאחרונה התברר לי כי אני די "התחתנתי" עם הסרטן ושיש לי את סוג הגידולים שיש לו נטייה לחזור שוב,ושהסיכויים שהוא יחזור שוב הם די גדולים. לפני כחודש התברר שאכן הגידול חזר שנית ונאלצתי לעבור עוד טיפול הקרנתי מיוחד על מנת לטפל בו.עכשיו אני מצוייה במעין תחושה של בלבול עמוק שנובע מחוסר וודאות לגבי ההמשך.אני לא יודעת איך אני אמורה לתכנן תוכניות עתידיות לגבי המשך חיי אם אין לי שום שגרה ויציבות וכל פעם צצה הפתעה אחרת בעניין מצבי הרפואי? נראה שלאחרונה חוסר הוודאות מתחילה להציף אותי ולהלחיץ אותי במקצת ואולי אף קצת גורמת לי לחרדה. יש לי בן זוג מקסים שמלווה אותי לאורך כל התהליך בצורה מדהימה שקשה להסבירה במילים,אבל גם לגבי הזוגיות שלנו יש לנו תוכניות שכל הזמן נאלצות להידחות בשל מצבי הרפואי,וגם בתחום הזה יש הרבה אי וודאות גדולה כיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיה איתי בהמשך! אני מאוד מאוד רוצה לחזור ללימודים באיזשהו שלב להתמסד ולהביא ילדים לעולם,אבל התחושה שמקוננת כרגע היא של הרבה אי ביטחון לגבי מצבי הרפואי העתידי.אני לא יכולה לדעת באיזה שלב הגידול יחזור וייתקע אותי בפעמים הבאות.המצב קצת מלחיץ ומעורר דאגה,אף על פי שלמרות התחושות האלו אני יודעת בוודאות שהכל יהיה בסדר ושזה רק עניין של זמן-תקופה קשה שאני אעבור ואנצח בה בסופו של דבר.שאלתי היא איך שומרים על האופטימיות ועל החשיבה החיובית מבלי לתת לחרדה ולדאגה להשתלט ולחדור גם לרבדים האחרים שמעבר למצב הרופאי (כלומר השלכה על מצב הרוח וכו')? איך עליי להתחיל להתנהל לגבי תכנון וארגון חיי העתידיים תוך כדי הסתגלות והתמודדות עם המחלה? אני מסרבת לשקוע בתסכול,בחרדה ובדאגות מיותרות,הייתי מעדיפה למנף את האנרגיות שלי למקומות יותר בריאים לכיוון של החלמה.השאלה היא איך עליי להתייחס לדברים בצורה בריאה ונורמאלית ולנסות לשלוט בלחץ שנובע מאי הוודאות לגבי המשך הדרך? *אני מקווה שזה המקום להעלות את הדברים הללו ושלא הגזמתי בנפח ההודעה תודה רבה, בברכה, ר.

הי,אנחנו נמצאים בדיוק באותו מצב אשמח לשמוע, לתמוך, לעודד ולספר על האלטרנטיבות שמצאנו... שאנחנו עדיין מחפשים. א

שלום א. גם אני אשמח מאוד :) תרצה/י לעשות זאת דרך הפורום?

הי ר. אני ממש ממש מחכה לשמוע ממך..... רשמתי לך את המייל. אירית

הי ר. אני ממש ממש מחכה לשמוע ממך..... רשמתי לך את המייל. אירית

הי ר. אני ממש ממש מחכה לשמוע ממך..... רשמתי לך את המייל. אירית

די לשאת את הכאב בדממה תחרות ציורי מטופלים שחוו כאב כחלק ממחלת הסרטן ארגון הכאב הבינלאומי הכריז על שנת 2009 כ"שנת הכאב האונקולוגי". במסגרת מגוון פעילויות האגודה למלחמה בסרטן והעמותה למאבק בכאב שמטרתן לקדם נושא חשוב זה ולתת מקום ראוי לטיפול בכאב האונקולוגי, אנו פותחים בתחרות ציורי מטופלים, תחת האמרה: "די לשאת את הכאב בדממה". הציור הזוכה יזכה את יוצרו בהפקת פוסטר מהציור, אשר ימוסגר וייתלה במרכזים רפואיים שונים בבתי החולים ובקהילה ברחבי הארץ. המטופלים המעוניינים לקחת חלק בתחרות, מוזמנים לשלוח את ציוריהם עד תאריך 1.7.09, לסילביה אלשווילי, במחלקת השיקום באגודה למלחמה בסרטן, לכתובת: האגודה למלחמה בסרטן, רחוב רביבים 7, גבעתיים. יש להודיע טלפונית על שליחת הציור, לטלפון מספר 03-5721618. באיחולי רפואה שלמה, ליויה כסלו מנדי לייטון בלישה אחות ראשית יו"ר העמותה למאבק בכאב האגודה למלחמה בסרטן

נטע שלום, אין הגבלות בדרישות של גודל הדף או צבעים. החשיבות היא הבעת הכאב שמתלווה למחלת הסרטן- "די לשאת את הכאב בדממה". תודה רבה על התייחוסתך והתעניינותך, אשמח לענות על שאלות נוספות במידה ויש. רפואה שלמה, נגה

אימי חולה בסרטן הלבלב עם גרורות בכבד. המצב לא סימפטי כלל וכלל. אנו הילדים מודעים למצבה ולמחלתה. היא גם אך ללא כניסה לפרטים. אבי כלל לא יודע לפי הערכתנו. לא אימי ולא אנו שיתפנו אותו. הוא רואה שהיא חולה ושמצבה אינו כתמול שלשום מבחינה פיסית ומנטלית. אנו חוששים לשתף אותו מפאת גילו 83. לדעתנו הדבר ישבור אותו והוא לא יהיה מסוגל לסייע ולפעול כפי שהוא עושה זאת היום בצורה נהדרת. מצד שני אולי הוא יכעס על כך בעתיד? ואולי הוא יודע ומדחיק את תחושותיו. אשמח לשמוע דעתך. גבי

לכל אותם חולים ובני משפחותיהם הזקוקים למח-עצם, אם משהו כאן ירים את הכפפה. במקום להתחנן לתרומות, להתבזות בהמתנה לתורים, מידי יום נערכות בקופות אלפי בדיקות דם .יוסיפו נא גם בין יתר הרובריקות את מח-העצם, ואם בדיקה זו יקרה מידי יוסיפו המבוטחים את היתרה בהסדר מיוחד עם קופות החולים ,ואם ימצא תורם יחליט הוא אם ברצונו לתרום ,וכך יחסך סבל מיותר והשפלה מכל אותם חולים אומללים .והעיקר הבריאות.

היוזמה שלך מאד ברוכה,אשתמש בכל מי שאני מכירה כדי לספר עליה,ולחשוב איך ניתן להפוך אותה למציאות. האם את יודעת שיש היום לכל חייל ביום גיוסו,אפשרות לתרום דגימת דם למח עצם? גם הפרויקט הזה התחיל מיוזמה של אנשים שאכפת להם. יישר כוח מיכל

שלום, אני רוצה להסתפר ולתרום ואני רוצה לדעת, מה האורך המינימלי שאפשר לתרום, וגם האם זה בסדר לשלוח שיער שנגזר בצורה לא ישרה? תודה!

שלום רב, אודה אם תוכלי לנסות להנחות אותנו כיצד לספר לנער בן 14 שאבא שלו שלעולם לא חולה, לקה במחלת הסרטן בצורה קשה ביותר?

שלום לא.מ. ילדים ונוער חיים בסביבה רחבה של מידע והם שומעים לא מעט על מחלת הסרטן,על חולים, או על ארועים דרמטיים שמאיימים על החיים בהקשרים שונים,ויש להם היכולת ללמוד גם על מחלה של הורה. הם זקוקים למידע מלא,ולתחושה של שותפות להתגייסות המשפחתית,של המבוגרים,וילדים אחרים. חשוב שהנער ירגיש חופשי לשוחח עם אביו,ויישאר קרוב אליו.יחד תוכלו להשתמש בתקופת המחלה כתקופה שבה המשפחה מסייעת ומלווה אחד את השני. יחד תנועו בין תקווה לחרדה, ותנסו ככל האפשר לצבור חויות נעימות ומקרבות. הנסיבות שבהן לא בחרתם,הן אמצעי להכין ולהכשיר ילדים ונוער,למציאות חיים שהיא בלתי נמנעת. ניתן להתקשר אלי כדי להתאים ההדרכה לנער מסוים זה. חשוב שהדבור איתו ייעשה ע"י בן משפחה קרוב ככל האפשר. בברכת בריאות מיכל וייס 0528072221

שלום, אח שלי אובחן לאחרונה כחולה לימפומה מסוג הודג'קן, אמנם הוא צעיר בן 19, אך אני מח]שת אנשים שאובחנו במחלה ועברו את הטיפול בהצלחה על מנת לשתף אותנו בחוויות שהם עברו. זה יכול לעזור הרבה, במיוחד אליו !! תודה

היה לי הודק'ין בדרגה קשה ומופשטת כבר לריאות ולעצמות קיום ארבע שנים אחרי אני בת 22ואמא לילדה וסטודנטית לריפוי בעיסוק החלמה מהירה

היה לי הודגקין וב''ה עברתי את זה, רק כדי לעודד אומרים שזה הסוג הכי קל מבין כל סוגי הסרטן ויש בו כ95% הצלחה, אין לך מה לדאוג! רפואה שלמה!

אני הילה, אני בת 17 ואמא שלי חלתה בסרטן השד לפני כשנתיים והחלימה. השנה שאני עברתי בתקופת המחלה לא הייתה קלה והייתי רוצה לעזור לאחרים שעוברים זאת. כיום אני חברה בארגון לפיתוח מנהיגות צעירה (LEAD) ואני מקימה פרוייקט לתמיכה בבני נוער ("בריאים") שחיים במשפחה שבה אחד מבני המשפחה חולה סרטן. על מנת שאני אוכל לפתח את הפרוייקט אני צריכה להבין מהו הצורך של כלל בני הנוער הנ"ל. אני אשמח לכל פניה, ואודה לכם מעומק הלב, תודה מראש, הילה [email protected]

להילה שלום, אני שמח לשמוע על יוזמתך הברוכה, כמרפא בגישת הביורגונומי, ישנה דרך למנוע את מחלת הסרטן. אם תמצאי לנכון אהיה מוכן לבוא ולתת הרצאה המסבירה גישה זו. על אודות הביורגונומי אפשר לקרא באתר: http://www.biorgonomy.com בברכה, יורם גני

אני חייבת עזרה!! נכנסתי עם בחור לפני מספר חודשים למערכ יחסים הכי אוהבת בעולם הוא חולה בסרטן...וניפרדנו עקב תירוץ שהוא לא רוצה שאני אסבול.והוא רוצה להיתמקד במחלה מה לעשות האם לוותר ?

שלום לך להלה, אני בהחלט יכולה להבין את הדילמה שנקלעת אליה. החבר שלך בוודאי מגיב ל"בשורה" על מחלה ש"נפלה" עליו,והוא אולי עדיין מבולבל ומודאג.היום הטפול במחלות הסרטן השונות,יכול להיות ארוך,ויש בו החלמה,ותקופות ארוכות של הפוגה. ממה שכתבת,לא ברור מה מצפה לחבר שלך,וייתכן שחשוב וכדאי לברר עוד,להמתין קצת, ולהמשיך להיות שם לצידו. כדי לעשות זאת אני מזמינה אותך להתקשר אלי ולשוחח קצת על הפרטים הנוגעים לקשר שלכם.אהיה זמינה עד יום ראשון בלילה בטלפון,ואח"כ במייל. מיכל 0528072221 [email protected]

ברצוני לשאול שאלה קראתי כתבה על סרטן בלוטת הטריס שלאחר הניתוח הכריתה של בלוטת המגן יש צורך לטפל ביוד רדיואקטיבי ויש צורך לבודד את החולה מבני המשפחה כי זה קרינה, שאלתי היא איך מבודדים את החולה מהמשפחה אם הוא מטופל בבית הרי? לא הבנתי הרי זה כדורים מיוחדים של יוד רדיואקטיבי והוא מקבל אותם בבית. מחכה לתשובתך

בתגובה לשאלתך על טיפול יוד:הטיפול עצמו ניתן בבית החולים.זה אישפוז של משהו כמו יומיים. ואז את משתחררת לבית,ונמצאת בחדר לבד עוד כשלושה ימים. אני אישית עשיתי את הטיפול זה סבל בעיקר לילדים קטנים שאי אפשר להתקרב אליהם אבל הוא טיפול יעיל.

שלום, רציתי להוסיף שניתן גם לעבור את הטיפול בבית, וזה במידה שאין בבית ילדים קטנים או נשים בהריון. את מבודדת כמה ימים בבית, ובמהלך הימים האלה מותר לבקר אותך, אך ניתן להשאר רק עד שעתיים. הטיפול בבית לא נורא, ולפי דעתי כשאת נמצאת בסביבה מוכרת זה מקל. בהצלחה עדי.

שלום רב, אשמח אם תענו לי במהירה!!! אחי עבר לאחרונה תרומת מח עצם ונמצא כעת בשלבי ההחלמה. לפני כשבוע החל לצרוב לו במתן שתן וכעת כבר חמישה ימים הוא משתין דם. הרופאה נתנה לו אנטיביוטיקה והיום זה כבר 72 שעות שהוא לוקח את התרופה אך אין שיפור.זה רק הולך ומתגבר. הוא סובל מכאבים חזקים במיוחד ואנו פוחדים שמא קורה משהו לא טוב. מה ניתן לדעתכם לעשות וממה נובע הדם? תודה על תשובתכם המהירה!!

שלום לך, לאחר השתלת מח עצם נמצא כל חולה במעקב רצוף ואינטנסיבי עם המחלקה שהשתילה. מוכרות תופעות רבות לאחר השתלה,ואין לי ספק שנכון וכדאי להתקשר למחלקה המטפלת אפילו היום אם אתם לא שקטים מאד. מיכל

שלום, מצאנו ביטוח חיים לחולים ללא יוצא מן הכלל. בברכה צביקה דוא"ל [email protected]

תודה לך צביקה, תוכל לשלוח לי את כתובת האתר ל מייל שלי? [email protected]

לפני כחודש גילו לחמותי סרטן ברחם אני יקדים ויספר שחמותי היום בת 75. חשבנו שהפתרון יהיה להוריד את הרחם כמה הקרנות ונגמר הסיפור הלכנו לבה"ח בלינסון ושם אמרו שלא ניתן לבצע את הניתוח כי הגידול גדול מידי והזיז לה את כל הרחם ואם יעשו לה ניתוח היא תאבד דם ותמות בנוסף התגלה שיש לה גרורותבשחלה והתבור עם הסוג הכי אלים שיש במחלה הלכנו למרכז דוידוף דיברנו עם ד"ר קורן שהחליטה לעשות לה הקרנה מרוכזת (שאין לנו מושג מה זה) על מנת לעצור את הדימום ואכן היא עשתה הקנה אחת ועצר הדימום הלכנו לרופא נשים והוא אמר שכרגע הוא לא נותן שום טיפול חוץ מהמשך מעקב. מיותר לציין שכולם היו בשוק אבל הוא הסביר לנו שכיוון שהיא חולת לב (ניתוח לב פתוח ו- 3צינטורים) אי אפשר לעשות כימוטרפיה. עכשיו אני שואלת יש מצב שנידונים אותה למוות בלי שום טיפול?

מקווה ששיחתנו הטלפונית אתמול בערב,סייעה לך בברכה מיכל

עזרת לי מאוד מאוד הסברתי הכל למשפחה אני אשמח לעדכן אותך בהמשך בכל אופן הרבה תודה

שלום, מי המומחה בארץ לסרטם המעי הגס עם גרורות בכבד? תודה רבה...

שלום לך נועה, אינני יודעת אם יש מומחה אחד בלבד כזה,אבל בכל אחת מהמחלקות האונקולוגיות הגדולות בארץ,יש מומחה משמעותי מאד,והיום המידע נמצא בידי הם של המומחים המובילים בתחום. כדאי לבדוק באיזה ביתחולים תהיו יותר קרובים הביתה,ונסו למצוא את הרופא המומחה שגם היה לכם נוח לשוחח איתו. בברכה לבריאות הכי טובה מיכל

תודה רבה!!!

מיכל שלום. נכנסתי היום בפעם הראשונה לפורום ומאוד התרשמתי מההקשבה הנדיבה שלך לפונים. שמי יעל מלמד ואני מרפאה בעיסוק ומאמנת כושר מתמחה בשיקום, ועובדת גם עם חולים ומחלימים מסרטן. חשוב לי מאוד לקדם את המודעות להשפעה המיטיבה של פעילות גופנית בשלבי המחלה והשיקום השונים והייתי שמחה לתת תמיכה וייעוץ בפורום שלך בנושא. את מוזמנת להציץ באתר שלי http://sites.google.com/site/yaelemoon או ליצור איתי קשר ב- 054-7653206.

בקרטוב ותודה לך יעל, התקשרי ונדבר 0528072221 מיכל

לאימי גילו סרטן בלבלב. היא עוברת טיפולים כימותרפיים ובגלישה באינטרנט גיליתי את הרופאה הסינית ד"ר לי ששמעתי אף מאחרם שטיפלו ומטפלים סוג של הטבה ושיפור של המערכת החיסונית ובכלל התחושה הכללית. האם ידוע לך משהו על כך? אני מאוד מתבלטת, וגם נראה לי שהרופאה האונקולוגית שלה לא ממש מתרשמת מכך. לאחר קריאת מאמרים בענין , אני מבינה שמדובר כאן במדיניות של הרפואה הקונבנציונלית ומחשש לחברות התרופות. אני ממש אובדת עיצות. תודה על עזרתך גלי

שלום לך גלי, אינני יכולה להתייחס לטפול שמציעה ד"ר לי,כי אין לי ידע מתאים. אני יודעת היטב שהאונקולוגים היו שמחים להציע טפול לאמך לו היו יודעים על פי מידע מחקרי תקף שיש טפול שעשוי לרפא או להקל. אני מניחה שאין להם שיקולים זרים. מכל מקום,אם את מרגישה שתוכלי להקל על אמא בכל דרך אחרת,הרי שתוכלו יחד להחליט על כך. את מוזמנת לשוחח עוד מיכל 0528072221

אולי לא לפורום הנוכחי אך אשמח לקבל התוויה היכן לשאול ? האם ניתן להבין מתוצאות של ספירת דם או בדיקת דם כלשהי על מציאות גידול כזה או אחר בגוף??

שלום לך אביב, שאלתך היא רחבה מאד,וקשה להבין מה באמת אתה שואל.,וממה אתה דואג? חלק מהברור של חלק מהמחלות הממאירות נעשה גם באמצעות בדיקות דם, יש גם בדיקות שונות של הדם,ויש מחלות ממאירות שניתן לאבחן דרכן. אם נחוץ לך מידע יותר מדויק הצג שאלה יותר ברורה,ועדיף לרופא. מיכל

שלום רב לא בטוח שזהו הפורום הנכון אבל אשמח לתשובה או הפניה לפורום הנכון . אבי בן 71 ועבר זה מכבר שתי ביופסיות שונות אחת על האף - בה נתגלה BCC שנייה מאחורי אוזן ימין - בה כנראה נתגלה SALIVARY GLAND TUMOR לפני כיומיים אבי הלך לבצע גם ביופסיה בפרוסטטה, וכעת אנחנו ממתינים בלחץ לתוצאות האם ישנו קשר בין ממצאים אלו ? האם יתכן ואחד הגידולים מתפשט למקומות נוספים ? רופא אא"ג המליץ לבצע הסרה של הגוש - האם זה נכון לעשות ? אין פתרונות אחרים ? רופא עור המליץ להסיר את הגידול באף - - האם זה נכון לעשות ? אין פתרונות אחרים ? תודה מראש, חיים

שלום לך חיים, קראתי את שאלותיך,והבנתי בעיקר,שהארועים החוזרים משאירים אותך מאד לא רגוע,בתחושה שה"מצב יוצא משליטה" ?. האם יש לאבא רופא משפחה שמכיר אותו? האם אחד מהרופאים שמטפלים באבא,מספיק זמין ונגיש לכם,כדי שתוכל לשאול אותו את כל השאלות? חשוב שתקבל כל מידע שיש,אבל כדאי לזכור שלעיתים בזמן של ברור ואבחון,צריך לחכות בהרבה אומץ וסבלנות כדי לקבל תמונה מלאה,ותכנית טפול מתאימה. אשמח לענות יותר בהרחבה.. מיכל 0528072221 חג אורים וניסים שמח

אימי חלתה בסרטן הרקטום.. גילינו את זה בתקופת החגים.. בראש השנה בדיוק. אני לומדת (משלימה בגרויות) ומכיוון שהלכתי איתה לטיפולים פספסתי הרבה חומר והייתי בחוסר ריכוז רציני.. רציתי לדעת אם יש איזו עמותה או מישהו שיכול לעזור בלימודים , כי גם כך קשה נפשית, וגם קשה לפזר המון כסף על מורים פרטיים, אז לפחות להצליח בלימודים.. אודה על כל תגובה.. אשריכם, אתם עושים עבודת קודש!

שלום לך נעמה, אני מציעה לך לפנות לאגודה למלחמה בסרטן,בגבעתיים,ולשאול האם תוכלי להעזר בפרויקט שלהם שנקרא "השלמת חומר נלמד", בקשי את המחלקה לשקום ורווחה. אולי את יכולה גם לפנות ליועצת בית הספר שלך,ולבקש עזרה ממורי בית הספר. בהצלחה,לאמא ולך.

מיכל שלום , נכנסתי פעם ראשונה לפורום כאן ואשמח אם תוכלי לעזור לי, אני מיואשת לגבי תמיכה רגשית נפשית ופיזית לאבא שחולה סרטן לבלב ובכבד, אנחנו שלושה אחים ואני מרגישה שאני הכי דואגת אני מאוד קשורה אליו כי אימי נפטרה מזה גם לפני 18 שנה והוא שימש לי אבא ואמא שלי, אני רוצה לעזור לתמוך בו וכל פעם אני חוזרת ממנו מרוקנתלמשפחה שלי יש לי 2 ילדים בן 15 עם קשיי התבגרות ועוד ובת שנתיים שדורשת את הכוחות ואני מוצאת את עצמי בקושי רב לתפקד תחת כל החצים של משפחתי וגם אבא, האים יש עזרה נפשית לחיזוק' כאן, והאם את יודעת למי אפשר לפנות לגיוס תרומות כי אבא מקבל תרופות שלא בסל וזה כבד עלינו מחפשת תורמים ולאמצליחה אשמח לתגובתך תודה.

שלום לך יאירה, פנייתך היא בשני נושאים שונים,אבל תשובתי לשניהם תהיה דומה. לעיתים קרובות אנחנו,בעיקר נשים, נושאות עול כבד של טפול בבני משפחתנו. למדתי בשנות חיי,שקשה לנו לוותר על התפקיד הזה,אבל מחובתנו לשאול את עצמנו כל יום מחדש,מה הם גבולות יכולתנו,ולהכיר בכך,שיש משימות שהן מעבר ליכולת שלנו,גם אם זה מצער,מתשכל,ומאכזב את מי שסביבנו. לו היה המצב הפוך,ואביך היה נדרש(חלילה)לטפל בך,במצב שאת מתארת,גם הוא יכול היה רק להמשיך לאהוב אותך,ולא יותר. את מוזמנת להתקשר אלי להמשיך לדבר,או לכתוב עוד לכאן. מיכל 0528072221

בראש השנה העברי השנה, לאחר בדיקות של שCT MRI התגלה אצל אמי חשד לסרטן בחוליה בעמוד השידרה.אבי קיבל את זה מאוד מאוד קשה,ולפני שבועיים אחרי שאבי אושפז בגלל כאבים ,חשבנו שזה אולקוס מהמצב,התגלה בדיקת CT כי לאבי יש סרטן לבלב וכנראה שיש גם גרורה בכבד. מאז אבי סובל מחום גבוה,לוקח לפעמים שעות עד שהחום יורד,הוא מותש כבר מרוב חום.לאבי בוצע ביופסיה ,טרם קבלנו תשובה. יש לי מספר שאלות,האם משהו מכיר את התופעה של החום?האם משהו יודע איך אני אמורה להתמודד עם המצב הזה?

שלום לך,שאלה טובה אני מאד מקווה שאביך מטופל במרכז רפואי שיידע להתייחס לחום שלו,אבל אני מבינה מפנייתך שאת בעיקר מרגישה עומס רגשי כבד בטפול בשני הורייך,בו זמנית. בתוך משימות חיינו השוטפות,מגיע כל אחד מאתנו לשלב בו הוריו זקוקים לעזרתו. עלייך זה מוטל בכפול,אז המסר הכי חשוב שאני יכולה למסור לך,הוא שתעשי כל יום,רק את מה שאת יכולה,ותרפי ממה שלא ביכולתך. כך אנחנו עושים גם כשאנחנו מגדלים את ילדינו,ובכך,למרות שהמשימות רבות,אנחנו לא מוסיפיפ לעצמנו את יסורי המצפון,על כל מה שלא נית ן לעשות,או לא בידינו. התקשרי אלי ונמשיך לדבר,או כתבי לי מכאן ונתייחס לקשיים מפורטים יותר. מיכל 0528072221

שלום רציתי לשאול אם יש מישהו שעבר טיפול בהיפרתרמיה לטיפול גרורתי יש מרכז שנקרא ניו הופ ויש בית חולים בגרמניה שנותן טיפולים אלו. אשמח לשמוע על הטיפול ואם יש הבדל לזה שאצלנו לבין זה שבגרמניה.

שלום לך שני נסי לקבל את מירב המידע על טיפולים אלה מהרופאים המטפלים בכם,ובעיקר בקשי שיסבירו לך גם מה החסרונות והסכנות שבטפולים אלה,ומדוע הם שנויים במחלוקת עדיין, בחלק מהמקומות. מאחלת עוד בריאות מיכל

על מה היית ממליצה יותר על היפרתרמיה שניתנת בארץ במרכז ניו הופ ע"י ד"ר ברנר או שעדיף לטוס לגרמניה לבית החולים שבו יובל תמיר עבר את הטיפול בהיפרתרמיה ויצא מהמחלה?

יש טיפול נהדר המבוצע כאן בארץ בשם SIRTEX ומבןצע ברמבם איכילוב שערי צדק ובאופן פרטי באסותא או לניאדו

שלום אני מבשל מדי יום בכלים העשויים Polypropylene. והשאלה שלי האם בישול בכלים מסוג זה עלולים לגרום לסרטן? תודה

אינני יודעת לענות לשאלתך,אבל נראה לי שניתן לבדוק את הקשר בין סרטן ופרופילן באינטרנט:בחבור של שתי המלים. חשוב לדעת שיש היום הרבה מאד נסיונות למצוא הסברים לסרטן,ולכן כל הזמן נשמעות סברות והשערות. בסופו של דבר,די קשה לחיות בלי שום סכנות. מאחלת בריאות ארוכה מיכל

שלום לך עו"ס יקרה במקרה ממש נתקלתי בפורום הזה שמזכיר לי את הימים הקשים עם אהדי ז"ל ,כעת את יודעת מי אני.! רבות עלו בי מחשבות מה איתך והנה כאן מכל שפע הידע והנתינה מייעצת תומכת. בהחלט מגיעה לך פינה זו והרבה מעבר לזה, בהצלחה

בקרטוב וחבוק גדול, ומה שלומכם? נזכרת בכם באהבה גדולה, מוזמנת להתקשר או לכתוב מיכל 0528072221 [email protected]

אבי נמצא בטיפול כימותרפי, וכתוצאה מכך יש לו פצעים בפה. מלבד גרגור עם מי מלח - כפי שהציעה לו האחות - יש עוד דרכים להקל (ואולי אפילו, מי יודע) למגר זאת לגמרי? כמו כן, מה עוד יש לקחת מלבד פרמין עבור הבחילות?

שלום לך הדר, יש אפשרות להשתמש בטראומיל,עוזר מעט,אבל בסופו של דבר,עם עליית הספירות זה חולף, אני חושבת שהצוות המטפל באבא יידע לענות על עוד אמצעים להקלה על בחילות,ואולי יש גם תכשירים נוספים,שאינני מכירה,לטפול בפצעים בפה,תמיד אפשר וכדאי להשתמש בידע של המטפל האישי באבא: אחות או רופא שתעברו את הטפול בהצלחה, מיכל

שלום לך, אני לא רופאה אלא רק חולה, אז אין לי שום עצה מקצועית, רק עצה אישית. אבל רציתי להוסיף שכשסבלתי מבחילות קשות כתוצאה מטיפולים קיבלתי תרופה בשם "זופרן" שאפשר לקבל בכדור או ישר לווריד, והיא עובדת מצוין נגד בחילות ל-12 שעות כל פעם. שמעתי על תרופה נוספת שעולה הרבה מאוד כסף אבל אני לא יודעת איך קוראים לה. זופרן מקבלים בתור חולה סרטן בחינם מקופ"ח, והיא שווה זהב. היא הרבה יותר יעילה מפרמין. בקשר לפצעים בפה, יש משחה מגעילה שאפשר למרוח על הפצעים. אני באופן אישי העדפתי לא למרוח אותה ולתת להם לעבור לבד. זה כנראה תלוי, עד כמה הם כואבים ומפריעים לאכילה ושתייה בעיקר כי גם ככה לאבא שלך מן הסתם אין תיאבון, בלשון המעטה, וקשה לו לאכול ולשתות בצורה מסודרת. כל טוב!

אבא שלי, על פי עצת חבר, נסע לדיר עיזים, ושם השפריצו לו חלב היישר מהעטינים. זה חולל אצלו פלאים כבר בפעם הראשונה. אחרי פעמיים לא נשאר לו כלום. ייתכן וזה יעבוד גם אצל אחרים. שווה לנסות למרות שזה נשמע מגעיל. שווה!!!

מוצר נוזלי של מי מזור אנרגטיים היעל והבטוח למניעה ריפוי והחלמה לעיונך לינק לדף מידע http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=775

שלום גם אני חולה שאחרי השתלת מח עצם סבלה מפצעים בפה. תתקשרי למחלקה ההמטולוגית ברמב"ם, יש להם נוזל לבן !!! שהאחיות מכינות. הנוזל שאותו מגרגרים מאלחש את הפה ומציל את המצב

לאחר טיפול כימוטרפי הוברר שהגרורות הכפילו עצמן מה הסימנים של בטן נוקשה, שתןמאוד כהה , תחושת שובע מיימת קלה כהגדרת הרופא מה אנכנו אמורים להבין מסימנים אלו מה ניתן לעשות חוץ מכימוטרפיה

שלום רובי לא ברור לי מהשאלה,האם החולה עצמו הוא השואל או בן משפחה. האם החולה שאל את הרופא המטפל שלו,מה הם הסימנים,ומה ניתן להבין מהם? האם החולה בעצמו בקש לשאול את הרופא מה הוא מציע לו לנוכח הסימנים האלה,ולנוכח הגרורות שלא הגיבו לכימוטרפיה? לפעמים קשה לשאול את הרופא,שאלה יותר ברורה,ולפעמים קשה למצוא את הרופא מספיק פנוי,אבל בסופו של דבר,אם מתעקשים,תקבלו תשובה,ואני מבינה שכרגע העדר המידע יוצר חרדה, ועוד: חוץ מכימוטרפיה ניתן לטפל בסימנים עצמם ולהקל על אי הנוחות שאתה מתאר, שלא תדעו כאב וסבל רב מדי, מיכל

לאחותייש לןקמיה aml והיא לאחר השתלת מח עצם תופעות הלוואי של הטיפול קשות מאוד. אני מאוד דואגת הרופאים אומרים שכל התופעות ידועות אבל אני מפחדת שמשהו קורה ולא אומרים לנו. היא כבר לא בבידוד הספירותת עולות אבל היא החלה לשלשל דם והרבה. יש לה מוקוציטיס (פצעים בפה ולאורך כל מערכת העיכול) האם זה נורמלי? אני זקוקה לדבר ע מישהו שחווה את הדבר הנורא הזה המייל שלי [email protected] אני משתגעת מרוב דאגה

ימית יקרה, דאגתך מאד מובנת ומוכרת. השתלת מח עצם זה טפול שבמשך כמה שבועות עד חודשים,זקוק להחלמה איטית וקשה,בתוכו יכולים להיות משברים פיזיים ונפשיים ,ונכון שהרופאים מכירים היטב את התופעות האלה ויודעים לטפל בהן. אני מבינה שלך קשה לעמוד מן הצד ולראות את הסבל ואולי את החשש שלא תעבור את הטפול בשלום,אבל זכרי שזו מלחמה על החיים,ובכל רגע יש גם תקווה וגם חשש,ותפקידך העיקרי הוא להקל עליה בדברים קטנטנים בכל רגע של עכשיו . בקשי מאחות המחלקה להפגיש אותך עם חולים שעברו כבר השתלה,אני מכירה לא מעט,ואם לא תפגשי לידך,חזרי אלי ואקשר אותך.

לאימי גילו לפני כשנה סרטן בלבלב, היא לאחר ניתוח קשה ומקבלת טיפולים. הרופא הסביר שמטרת הטיפול היא לא לרפא אלא להאריך ולשפר את החיים...לכולנו קשה מאוד עם המצב (האחים) אך נראה שלאבא שלי קשה מאוד ( הוא עם אימי כל הזמן בבית) הוא ממעט לדבר על כך למרות שהוא מידי פעם משתף ואומר שלא קל לו, הוא מסכים לבדוק את האפשרות ללכת ל]גישות קבוצתיות, האם מישהו מכיר קבוצות שפועלות באיזור זיכרון יעקב / חדרה? נתניה?

שלום לך שירי, הקבוצה של חוסן הכי קרובה אליכם היא ביגור,האם זה מתאים? אם כן נא התקשרי אלי 0528072221 ובינתיים אני חושבת שאפשר גם לשוחח עם אבא יותר,אם את תעזי יותר,ותוכלי לשמוע ממנו עוד על הקושי,להבין מה יכול להקל. ספרי לי קצת יותר על אבא שאת מכירה,מה הוא אוהב,ומה בטפול באמא יותר קשה,הטפול הפיזי או הרגשי,או ההשארות לצידה כל הזמן בלי להתאוורר,אפשר גם לחשוב על פגישת יעוץ פרטנית אפילו חד פעמית כדי לאסוף דרכים להמשיך להתמודד. את מוזמנת גם להתקשר

שלום רב, אבא שלי עובר טיפולים מעל שנה בעקבותם ובעקבות המחלה הוא ירד המון במשקל כיום הוא בתת משקל רציני וכולו עור ועצמות הוא למעשה חיי בשביל למות מה אפשר לעשות במצבו על מנת להציל אותו???? אודה על תשובה מהירה לימור

שלום לך לימור, בפנייתך יש בקשה נואשת להציל את אבא,ואין מובנת ממנה!! אינני יודעת מה מצבו הרפואי של אבא,והאם מחלתו בתהליך לקראת רפוי,או לפחות עצירה של המחלה,או שמחלתו בלתי נתנת לרפוי,והוא הולך אל סוף חייו. גם אם זה המצב,את וכל יקריו יכולים ללוות אותו בהרבה אהבה בימים אלה. להיות לצידו כמה שמתאים לו,לספר לו על חייך,וכל מה שאת זוכרת כחויות משותפות שלכם,לראות יחד תמונות של המשפחה, לצפות יחד בסרט,או לשמוע מוזיקה שהוא אוהב,לחשוב על כל דבר קטן שגורם הנאה קטנה וקצרה אפילו,אבל כך למלא עוד ועוד רגעים של חוסר אונים עצב ודאגה,לספר לו מה למדת ממנו,ומה את עדיין לומדת,ומה את רוצה להגשים בחייך,ולדאוג שיקבל טפול רפואי שמקל על הסבל הפיזי והרגשי שלו.אולי אפשר יהיה גם לאפשר לו להגיד,ממה הוא מפחד,ומה הוא מבקש. ספרי לי אם משהו מכל זה מתאים לך,ובקשי ממני עוד..

אשמח לדעת האם ניתן לקבל את כתובת המייל הפרטית שלך לטובת המשך התייעצות במצבו של אבי וכיצד ניתן לעזור לו. האם ניתן להמשיך להתכתב שלא דרך הפורום? תודה מראש לימור

לחמי התגלה סרטן בקיבה. עבר לפני חצי שנה כריתה חלקית .לפני חדשיים התגלו גרורות די גדולות בכבד. לדאבונינו-השלמנו עם מר גורלו. כיום הוא סובל משיהוקים שמאוד מתישים אותו. האם תופעה זו מוכרת?כיצד ניתן להקל על סבלו?

שלום לך ישראל, התופעה הזו מוכרת,ונראה לי שהצוות הרפואי במרכז האונקולוגי ידע לתת את פתרונות "הכי טובים שיש", טוב שאתם מחפשים כל דרך להקל!!

יש טיפול קרינתי בשם SIRTEX לגרורות סרטניות בכבדץ טיפול זה מקטין את הגרורות ומשפר מאד את איכות החיים. תתייעץ עם ד"ר בני אלכס מהמחלקה האונקולוגית ברמבם

כי חבל, זה אחד הפורומים הכי הכרחיים ברשת, כי להבדיל מפורומים של רופאים שלא יכולים לתת מרשמים, פה אפשר בעיקר לדבר על מה שכואב. זה פורום תמיכה שלא מתקיים וממש חבל. חלק מהשאלות שנשאלות כאן נשאלות לעתים במצב נפשי רגיש, ואף אחד לא עונה. אז בשביל מה להשאיר את הפורום הזה פתוח בכלל? בשביל מה "להזמין" אליו אנשים? לא, זה לא קל להתקשר ולדבר. יש אנשים שנוח להם יותר בכתב. אני מעריכה את הפעילות שעשיתם עד כה אבל פשוט חבל שהפורום הזה מגיע למצב שעשרים יום אין כאן אף אחד.

פנייתך צודקת בכל מובן,נעשה כל מה שנוכל לחפש עוד משהו,ולענות בזמן,אשמח לשוחח איתך באופן אישי ולחשוב על איך עוד לשפר את המקום מיכל 0528072221 דבר איתי גלוי?

שלום שמי מרינה לפניי כ4 חודשים הופחנתי כחולת הוצקין לימפומה אני מקבלת טיפולים כימוטרפים abwd ורציתי לדעת העם הטיפול שאני מקבלת זה הטיפול הנכון אני מטופלת בבית חולים תל השומר עד היום עברתי 5 טיפולים ואני צריכה לעבור עוד 7 טיפולים 5 ימים לפניי הטיפול אני מקבלת זריקות ניפוגן ביגגל הלימפוצידים הנמוחים שיש לי בבקשה ממך העם את יכולה להמליץ על הרופא שאני יוכולה להיתעץ איתו כי ניראלי שאני לא מקבלת את הטיפול הנכון

שלום לך מרינה, אני משיבה לך אחרי הרבה זמן,וצר לי על כך, אני לא מבינה למה את חוששת שאת מקבלת טפול לא נכון.את מטופלת במרכז רפואי מוביל במחלות המטואונקולוגיות. הטפול המסוים נקבע ע"י צוות רופאים,ולא ע"י רופא אחד. מדובר במחלה שהיא מאד מוכרת,ויש לרופאים הרבה נסיון בטפול בה,וגם פרוטוקולים מוכרים בכל העולם. אם את עדיין חוששת,נסי לשאול את הרופא שלך אם יש לו ידיעה על טפולים אחרים אפשריים למחלתך ושתפי אותו בחששות שלך. את כמובן מוזמנת לכתוב לי עוד ואני אענה מהר.

שלום לאבא שלי גילו סרטן ערמונית והוא סיפר לנו על כך לפני כשבוע וחצי. הוא כמובן הרגיע אותנו ואמר "יש 75 אחוזי החלמה" או "מבין מחלות הסרטן זה נחשב להכי קל" ובאמת קראתי על זה קצת והבנתי שיש אנשים שיכולים לחיות עם זה. אבל המצב שלו בינוני והוא אמור להתחיל הקרנות בעוד כחודשיים, עכשיו הוא מתחיל לקחת את הטיפול ההורמונלי (אני אשמח אם תוכלו להגיד לי איך זה מתבטא בגוף). אני כמובן יכולה להתנחם בעובדה שהסרטן "נחשב לקל" אבל זה עדיין סרטן, עדיין יש התמודדות עם זה וסבל פיזי ונפשי. בנוסף, יש לו עבר של התקף לב והוא לוקח תרופות. קשה לי נורא עם המחשבה הזו לגביו, שהוא יצטרך לעבור את הסבל הזה, גם בגילו (74). אני פשוט לא מפסיקה לבכות... למרות שהוא ניסה להרגיע אותנו ואמר שיהיה בסדר, אתמול דיברתי איתו בטלפון והוא נשמע לי די מדוכא ופסימי למרות כל מה שאמר. הוא אמר שאין לו חשק לעשות כלום, הוא הפסיק ללכת לחדר כושר (דבר שהוא עושה הרבה שנים) למרות המלצת הרופא ונשמע די מיואש. אני מניחה שאי אפשר להמשיך שגרת חיים רגילה אחרי ידיעה כזו, אבל זה ממש מעציב אותי אני מרגישה חסרת אונים, אני לא יודעת מה לעשות.

שלום לך בת,(תשובתי מאד מאוחרת,וחבל לי על כך) כמעט תמיד,וכמעט כולם,מגיבים בבהלה גדולה כאשר פוגשים את מחלת הסרטן. חשוב מאד לדעת שכמו שאומרים תאונת דרכים ועדיין לא אמרנו כמה נפגענו,כך לגבי הסרטן,ובאמת במקרה של אבא,הרופאים מדווחים על סכויים טובים מאד להרפא. למרות זאת קל להבין שאבא שלך נפגש פעם ראשונה עם מחלה,ועובר לעסוק יותר בבריאות מאשר בחדר כושר,ייתכן גם שהוא מרגיש יותר עייף מהטפול,או מדוכדך מהשנוי שחל בחייו. כל אלה הן תגובות למצבי חיים נורמליים. רוב בני האדם כשהם מתקדמים בגילם,פוגשים מחלה כזו או אחרת,ירידה בתפקודים הפיזיים ,הסתגלות לשנוי ביכולת הרכוז ועוד. אני מבינה שקשה לך ללוות את אבא המשתנה,וממליצה לשמור על כל שגרות החיים האפשריות. כשאת חשה חסרת אונים,נסי להמשיך להיות לצידו בכל הדברים שעשיתם יחד עד היום,כל השאר ייעשה ע"י אבא והרופאים,וכמה שהחיים מאפשרים. זכרי,ללוות הורים שמתבגרים זו משימה התפתחותית של כולנו,והיא דומה למשימה של הורינו לגדל אותנו,גם אם לפעמים הם חסרי אונים. מוזמנת לכתוב לי עוד,מבטיחה להתייחס יותר מהר.

רציתי לשאול על מומחים בגידולים במעי הדק והתריסריון, שיכולים לתת חוות דעת. כמו כן, איפה אפשר לקבל אינפורמציה כללית לקראת התחלת טיפולים?

שלום לך הדר, למרות שכתבת מזמן אני מקווה שעדיין תרצי בתשובה: מנסיוני,אני תמיד ממליצה לבקש המלצה על רופא לחוותדעת נוספת, מרופא שמכיר כבר את החולה,כי הוא יודע הכי טוב,מה השאלה הייחודית לחולה מסוים,ומי מהמומחים,באמת מכיר את השאלה האישית. בסופו של דבר,כדאי לדעת שבעולם של היום,כל הרופאים המומחים קרובים לכל הידע הקיים.

קשה לי , אחי עובר טיפולים כימותרפיים בפעם השלישית סרטן בלוטות הלימפה הפעמים הקודמות האמת שלא היו תופעות קשות והפעם הטיפול כנראה יותר אגרסיבי התופעות יותר קשות אני לא מפסיקה לבכות קשה לי לדבר על זה אני מדבר על זה רק עם אחותי ואני מרגישה שהיא יותר חלשה ממני והכי כואב לי שההורים שלי שאינם צעירים עוברים את החוויה המטורפת הזו איך מתמודדים?

שלום לך יעל ושנה טובה, ככל שתוכלי לבטא יותר את הכאב ועצב שלך,כך תוכלי יותר להיות לצידו של אחיך באופן טבעי ואמיתי.אני מניחה שגם הוא מודאג וכדאי שלא ירגיש לבד,או ינסה לשמור עליכן מרגשותיו.אני מזמינה אותך לשוחח עם הצוות המטפל בו במחלקה,וגם להתקשר אלינו לקו התמיכה או אלי: מיכל 0528072221

איך מספרים לנכדים שכ"כ קשורים לסבתא שחולה וימיה ספורים? אשמח שתכוונו אותי איך עושים את זה ולמי פונים?

שלום לך סנדרה ושנה טובה, אשמח לענות לך בהרחבה אם תתקשרי אלי או לקו התמיכה של חוסן,כך שנדע בני כמה הילדים,ומה הם המושגים שהם כבר מכירים, באופן עקרוני אני יודעת מנסיוני שילדים בכל הגילאים מכירים מושגים של פרידה מהחיים שלהם,אז כדאי להתחיל מזה. את מוזמנת להתקשר מיכל 0528072221

שלום לך מיכל, כמו קרן אור הופעת עכשיו בחיי, ברגעים הכי קשים למשפחתי ולי. שוחחנו בבוקר בטלפון וחיזקת אותי עם המון לב וגישה נכונה ומקצועית. היה משבר לא קל להוציא את אבא שלי היום מהבית ולהביא אותו להוספיס בתל השומר. הוא במצב ירוד מאוד וכבר לא יכולנו לתת את הטיפול הראוי לו בבית. עשינו הכל כדי שלא להוציאו מהבית. החלטה שהצריכה תעצומות נפש ואומץ. זה לא פשוט להתמודד עם אדם חולה כזה 24 שעות.אבל, כבר לא עזר לנו. אמא נישארה לישון לידו כל הלילה. אני רוצה לכתוב לך שעות על מה שעבר עלינו. אבל מבינה שאת כבר יודעת הכל. תודה מקרב לב- גילה.

תודה לך גילה שעדכנת אותי, מאחלת שנה טובה ותוכלי להתקשר בהמשך, מיכל וייס

קרובת משפחה שלי התאשפזה לפני יומיים עקב סימפטומים שיכולים להצביע על לוקמיה תמונת הדם שלה רעה מאוד. הברזל והb12 בסדר אולם המוגלובין נמוך מאוד- 7 בנוסף במשך החודשיים האחרונים היא רזתה 8 ק"ג הכל מלווה בחולשה ונדודי שינה היא מספרת שכבר חודשיים שיש לה יציאות מרובות ושהיא לא הצליחה להרגיש מרוקנת אף פעם. דבר נוסף הוא כאבים המפרק האגן שמפריעים לה ללכת בבית החולים נתנו לה 2 עירויים של דם..מה שגרם לה להרגיש הרבה יותר טוב.. וכרגע התחילו לערוך בדיקות. הבדיקה המחשובה המתוכננת היא מח עצם בבדיקות הדם ניכר איזהשהו משקע..שהרופאים אמרו שעשוי להצביע על דלקת הייתי רוצה לקבל הסבר קצת יותר מפורט על מה סימפטומים כאלה יכולים להצביע ואלו בדיקות אכן יש לעשות על מנת לדעת בוודאות שזו לוקמיה בתודה מראש נגה גוטמן

שלום לך נגה, משאלותייך ניכר שאת מאד מודאגת ורוצה לדעת בהקדם האפשרי מהי האבחנה ואולי גם מה הטפול. ברור לי שהרופאים עושים כרגע את כל הבדיקות כדי להגיע לאבחנה מדויקת,ואינם יכולים לעשות זאת רק על סמך המידע שכבר בידיהם,או בידיך. בודאי שלא ניתן להגיע לאבחנה מכאן,ובעיקר כי אין לי הידע הרפואי לכך. אני בטוחה שקרובתך תקבל את המידע מהרופא המטפל,והיא תבחר איך מתי ולמי להעביר אותו. לצערי אין קיצורי דרך,בחלק ממצבי אי וודאות. מאחלת רק בריאות מיכל וייס

ברכה - התמודדות והקטנת הסיכון של סרטן שד ושחלות משפחתי. האתר ברכה מיועד לנשים ו/או לבני משפחותיהם של נשים אשר מושפעים מסרטן השד ו/או מסרטן השחלה שהינם תורשתיים. אם את או מישהי ממשפחתך בעלי סיכון גבוה אנו רוצים לעזור לך. אנו רוצים לתת לך את הכלים שיכולים להעצים אותך ולהקטין משמעותית את הסיכון הפוטנציאלי לחלות במחלה. המטרה שלנו היא יותר מכל לתת סביבה תומכת לך ולכל המשפחה, מקום בו את יכולה לשוחח על מה שמדאיג אותך עם אנשים שמבינים אותך. תכנסו לפורום חדש שלנו : www.bracha.org.il חיבוקים, ליסה.

אני מעונינת לברר על פלסטיקאים המבצעים ניתוח שחזור בשיטת ה-DIEP שמעתי על ד"ר ברנע ,גור ואמיר מה יש לכם להציע בנושא? (אני מבוטחת במאוחדת שיא ) תודה מראש (אני נשאית brca2 ועברתי כריתת צד אחד ועכשיו שןקלת לבצע עוד כריתה עם שחזור דו צדדי + כריתת שחלות)

לכל הפורום לאחר מחלה הקשה דור כהן נפטר הלווייתו תצא מחר יום שני ב13:00 מבית העלמין חולון

שלום למשפחת כהן, אתכם היום בדרככם ללוות את דור.. ונשארים אתכם בדרך האבל הארוכה,

לאלישע ומשפחתו איתכם באבלכם הכבד. עברה עליכם תקופה קשה עמדתם בה בעקשנות ובהתמדה כגיבורים . נתתם הכל על מנת למנוע את האבדן. בטוח אני שדור מוקיר זאת ומלמעלה הוא מברך אותכם. תהיו חזקים ושימרו על עצמכם ושלא תדעו עוד צער. דוד שמיר.

משתתפת בצער המשפחה .. שלא תדעו יותר צער

אני כלכך מצטערת לשמוע . אני למדתי עם דור בבית הספר היסוד א. אומנם אני יותר גדולה ממנו . אבל נורא הצטערתי לשמוע ניסינו לעזור כמה אפשר . הייתי ממש בהלם ששמעתי . תיהיו חזקים :(

זאת על מנת להבין את מה שמצפה לבת זוגי. ולמה יש כאבים באזור הטוסיק אחרי החיבור . האם זה קשור לטחורים פנימיים? מתי זה חולף?

שלום לש.ש. למיטב ידיעתי תעמוד לרשותכם,"אחות סטומה", שמכירה הרבה אנשים המטופלים, כמו רעייתך. היא תוכל להדריך את שניכם,וגם אולי להציג בפניכם אנשים שעברו חוויה דומה. יש תקופת הסתגלות לחיים עם השקית,וטוב שאתה מחפש לדעת יותר כדי להתכונן,ולחכות שלב שבו יהיה קצת יותר מוכר ופשוט. מיכל

תוך ביטול הסטומה. הניתוח בוצע באסותא. האחות סטומה והרופא המנתח ואחיות סטומה בבית חולים נוסף לא יודעים להסביר כאבים כמו דקירות באזור הטוסיק. הם מכירים את התופעה אצל 20 אחוז מהמנותחים, אבל לא יודעים להסביר ממה נגרם. ולא מוטרדים מכך. קיבלנו תרופה לאלחוש טחורים שמשפיעה בצורה מוגבלת. למי שיש ידע בנושא, או נסיון, אמשח לקבלו, שכן ידע בנושא נותן הקלה ותקווה שזה יעבור מהר. תודה , הבעל המודאג.

הי מיכל, כיוון שעזרת לי מאד פעם קודמת יש לי קושיה חדשה. כיוון שמצבו של אבי מידרדר וכיום הוא בקושי מדבר, התקשורת עם בני מצומצמת. יש לי הרגשה שעמית לא יודע איך להתנהג ליד סבא במיוחד לאור העובדה שמאכילים אותו, מסיעים אותו בכסא גלגלים בקיצור זה לא הסבא שהוא זוכר. אמרנו לו שסבא חולה מאד אך לא במה ולא כי ימיו קצובים. אני מעוניינת להסביר לו יותר כך שיגיע הרגע הנורא הוא יהיה מוכן. מצד שני עמית מאד רגיש ואני לא יודעת איך הוא יקבל זאת. האם לומר את הדברים ישר ולעניין? אשמח לשמוע בעצתך, תודה מירב

שבתשלום לך מירב, מצטערת שאני עונה רק היום, עמית שלך הוא בוודאי ילד נבון,ולא רק רגיש. בהתמודדות של בניאדם,מבוגרים כמו גם ילדים,הרגש וההבנה שלובים ומסייעים זה לזה. חשוב מאד שעמית יישאר קרוב לסבא בימים אלה,כמו קודם. חשוב שיהיה לו תפקיד בלווי של סבא: להגיש לו משהו, לשבת לצידו,לספר לו מארועי חייו, ולהזכר יחד בחויות משותפות. עמית לומד כך על שלבי ההתפתחות של החיים,וגם על סופם. כן,אפשר ונכון להגיד לעמית שבגילו של סבא,וכיחד עם מחלתו,שהיא מחלה שלעיתים לא ניתן לרפא,ייתכן שסבא יסיים את חייו בזמן הקרוב,ושאתם תהיו כל הזמן לצידו,ללוות אותו,באהבתכם,ולוודא שהוא מרגיש טוב עד הרגע האחרון. עמית אולי ישאל שאלות,ותוכלו לענות לו במילים שלכם,ולפי השקפת עולמכם, על מהותו וצורתו של המוות. חשוב שירגיש שאינכם משוחחים על כך בסודות ובחדרי חדרים. שתפי אותי עוד בשאלותיו ובטוייו, מלווה אתכם מכאן מיכל

שלום, שמי נעה, ואני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית. במסגרת לימודיי בחרתי להשתתף בסמינר בנושא חלומות, בהנחייתה של פרופ' תמר קרון. אני מעוניינת לחקור חלומות של אנשים החולים בסרטן, במטרה לבדוק האם עולים בחלום תכנים המשותפים לאוכלוסייה זו. לשם כך, אשמח לעזרתכן/ם... מי שמעוניין/ת לתרום למחקר, אנא פנו אלי במייל: [email protected] ואצור עמכן/ם קשר. השימוש בחלומות ייעשה בצורה אנונימית לחלוטין, ורק לצורך מחקר זה. תודה רבה! נעה.

שלום לך נועה, אשמח לשוחח איתך ולחשוב יחד על איך להגיע לעוד משתתפים,כמו גם לתרוס לך מנסיוני, מיכל וייס 0528072221

זקוקה לניתוח דחוף להוצאת שחלות ורחם בשל גידול על השחלות. מחפשת המלצות לגינקולוג-אונקולוג שינתח ולמחלקה תומכת וטובה בהמשך. לא יודעת איך לבחור. עד עכשיו המליצו לי על בילינסוןדר לבבי או מאיר- פרופ פישמן. מישהו שמע עליהם ויכול להמלית לי. מבולבלת ולחוצה. תודה

שלום לך נוגה, אין לי ספק שאת מאד מבולבלת ולחוצה כרגע, במצב כזה חשוב שהרופא המטפל שלך,יידע לשוחח איתך ולתת הרגשת בטחון, כל השאר,לדעתי, זה ידע רפואי שיש לכל הרופאים הבכירים באותה מידה. תשקלי אפשרות להיות בביתחולים קרוב לביתך,בין האפשרויות הרפואיות המתאימות, כך תוכלי להיות יותר מוקפת בקרוביך. אלה בשבילך בוודאי ימים של מעבר חד,וצפויים גם רגעים של עצב עמוק,פחד או תחושת ניתוק(כאילו את בבועה). תסמכי על כוחותייך הארוזים אצלך לשעת חרום, ותרשי לעצמך להרגיש כל מה שהגוך\ רוצה להרגיש, אולי אפילו תוכלי לשלוח מבט מהצד אל עצמך,ולהתפעל מיכולותייך, בקשי מרופאייך הקלה מכאב ככל שיידרש,בלי לפחד או להתבייש. מאחלת לך שהשבועות הקרובים יעברו מהר, כתבי לי עוד,בהמשך,על איך זה "אחרי".... מיכל וייס