איך מסבירים לבן 9 שסבא חולה סרטן

הי מיכל, כיוון שעזרת לי מאד פעם קודמת יש לי קושיה חדשה. כיוון שמצבו של אבי מידרדר וכיום הוא בקושי מדבר, התקשורת עם בני מצומצמת. יש לי הרגשה שעמית לא יודע איך להתנהג ליד סבא במיוחד לאור העובדה שמאכילים אותו, מסיעים אותו בכסא גלגלים בקיצור זה לא הסבא שהוא זוכר. אמרנו לו שסבא חולה מאד אך לא במה ולא כי ימיו קצובים. אני מעוניינת להסביר לו יותר כך שיגיע הרגע הנורא הוא יהיה מוכן. מצד שני עמית מאד רגיש ואני לא יודעת איך הוא יקבל זאת. האם לומר את הדברים ישר ולעניין? אשמח לשמוע בעצתך, תודה מירב

שבתשלום לך מירב, מצטערת שאני עונה רק היום, עמית שלך הוא בוודאי ילד נבון,ולא רק רגיש. בהתמודדות של בניאדם,מבוגרים כמו גם ילדים,הרגש וההבנה שלובים ומסייעים זה לזה. חשוב מאד שעמית יישאר קרוב לסבא בימים אלה,כמו קודם. חשוב שיהיה לו תפקיד בלווי של סבא: להגיש לו משהו, לשבת לצידו,לספר לו מארועי חייו, ולהזכר יחד בחויות משותפות. עמית לומד כך על שלבי ההתפתחות של החיים,וגם על סופם. כן,אפשר ונכון להגיד לעמית שבגילו של סבא,וכיחד עם מחלתו,שהיא מחלה שלעיתים לא ניתן לרפא,ייתכן שסבא יסיים את חייו בזמן הקרוב,ושאתם תהיו כל הזמן לצידו,ללוות אותו,באהבתכם,ולוודא שהוא מרגיש טוב עד הרגע האחרון. עמית אולי ישאל שאלות,ותוכלו לענות לו במילים שלכם,ולפי השקפת עולמכם, על מהותו וצורתו של המוות. חשוב שירגיש שאינכם משוחחים על כך בסודות ובחדרי חדרים. שתפי אותי עוד בשאלותיו ובטוייו, מלווה אתכם מכאן מיכל