פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

אנו יודעים שמחלת הסרטן מציבה בפני החולה והמשפחה שאלות ראשוניות רבות כמו: מה הטיפול התרופתי היעיל ביותר, למי לפנות, לאיזה רופא/מרכז רפואי ועוד.

עם ההתארגנות סביב הטיפול הרפואי עולות שאלות ברמה השנייה, כמו למשל איך אני מתמודד עם המחלה הזו? איזה תמיכה אני יכול/ה לקבל חוץ מהתמיכה המשפחתית? איך מספרים לילדים? האם שומרים את דבר המחלה בסוד? למי מספרים ולמי לא? איך מתארגנים נכון ויעיל אל מול התוהו ובוהו שנוצר בחיים עקב פלישת מחלת הסרטן, הן ברמת הפרט והן ברמת המשפחה? איך נפרדים לקראת המוות?

מטרת פורום זה היא לתת תמיכה לחולים ובני משפחה שהסרטן פלש לחייהם ומתעסקים עם השאלות ברמה השנייה.

למעבר לפורום לחצו כאן.
627 הודעות
555 תשובות מומחה

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

02/08/2008 | 21:01 | מאת: מודי

התברר שהלימפוציטים שלי הוכפלו ב 4 שנים האחרונות .כנל גם הכדריות הלבנות שלי הכפילו השלישו כרגע משהו כמו 50 אומרים לי שזה כמו מחלה כרונית , לא תוקף מצד שני אני כנראה בחרדה בתת מודע כי ככה בעצם גילתי את זה התקפי כאבי ראש ובסחילות כמו ורטיגו רק כדור הרגעה ליורוון עוזר לי עים ההתפקפים האלה . מה אני עושה למי להאמין מה את ם ממליצים לבד לספר לאימא שלי כי עדין לא סיפרתי לה לא רוצה להפחיד אותה מה אתם אומרים

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2008 | 23:19 | מאת: מיכל וייס

ערבטוב לך מודי, cll היא כנראה בד"כ מחלה כרונית. אני מקווה שיש לך רופא מטפל. האם אתה מרגיש נוח לשוחח איתו ולשאול אותו על התנהגות המחלה הצפויה? בן כמה אתה? מה הסיבה שאתה לא משתף את אמא בעובדה שיש לך cll? לפעמים מתעורר ומתגבר מתח,דווקא כי לא יודעים ולא מבינים את המחלה. lorivan הוא כדור להרגעה,אבל אם אין סיבה אמיתית לדאגה,אז יש דרכים נוספות להפחית את החרדה. אני מאד מזמינה אותך לכתוב לי עוד,או להתקשר אלי ל- 0528072221 מיכל וייס

02/08/2008 | 23:50 | מאת: מודי

אני בן 37 גלתי את המחלה בגלל אותם תחושות חרדה ורק ואני מדבר אחרי חודשים וקצת אחרי שגליתי את המחלה גילית שרק לוריון עוזרלי נגד הכאבים למה לספר לאימא שלי לא יודע? כדאי? אני אתקשר אליך בכייף מחר בנוסף לחרדות אני די עצבני לאחרונה ופוטרתי מהעבודה כאיש תמיכה לכן החרדה לא יוצאת מימני אני מחפש עבודה אולי מישהו יכול לעזור .

20/03/2009 | 00:43 | מאת: מודי

מיכל שלום עדין לא סיפרתי לאימא שלי עברתי סידרות גיהנום מהרופאים הצלחתי לחזור למצב בריאות ועצירה של התקדמות המחלה והכול לבד איפלו תכאבי הראשוחולשה מצאתי פיתרון לבד מה נישמע

31/03/2009 | 19:00 | מאת: דרור כפיר

היי מודי שלום שמי דרור ונמצא בטיפול כימוטורפי של FCR , מענינת אותי איך עצרת את התקדמות המחלה זו מחלה כרונית ?? האם הורדת את רמת הכדוריות הלבנות ?? דרור

01/08/2008 | 09:03 | מאת: מירב

שלום, לפני 3 חודשים אובחן אבי בסרטן המח ונותרו לו מס' חודשים עפ"י הרופאים. אמי איתו כל יום חווה את ההדרדרות ואת הקושי. אני מעוניינת בקב' תמיכה בשבילה כדי שתוכל לפרוק את מה שעובר עליה. אני תל-אביבית והורי גרים בחיפה, מכאן שלא כל יום אני שם. גם אמי רוצה בקבוצה כזו כי הבינה שזה יוכל לעזור לה להתמודד. אני חוששת מהדרך בה המחלה השפיעה עליה. לכן אשמח להפנייה לקבוצה כזו באזור חיפה, (כשגלשתי לא מצאתי כ"כ קבוצות בנושא.)על מנת לעזור לאמי מלהדרדר פיזית ונפשית יותר.

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2008 | 11:46 | מאת: מיכל וייס

שלום לך מירב, באזור חיפה מתקיימות קבוצות גם לבני משפחה של חולי סרטן,מטעם ח.ס.ן. נא התקשרי עם רכזת אזור חיפה: נגה פרת, או כתבי לי למייל שלי,טלפון שלך או של אמא,וכך נתאם השתלבותה בקבוצה, נגה:0544562612

16/05/2009 | 10:21 | מאת: טלי ברק ליב

אימי חולה בסרטן כבר כ 5 שנים ואבי מתמודד יום יום עם הכאבים ,מצב הרוח והשינויים שהיא עוברת,לאחרונה הביע הסכמה להצטרף לקב תמיכה מכיון שהקושי כבר בלתי נסבל אשמח מאד לשמוע אם יש קבוצה באשקלון או בסביבה, תודה רבה,טלי

14/02/2010 | 00:29 | מאת: שם בדוי נירה

עשיתי אולטרסאונד והימליצו על מיפוי בטן כבד וסיטי בטן כבד אני מאוד מפחדת שלו יגלו לי גם בכבד סרטן

29/07/2008 | 22:24 | מאת: תכלת

לאימי יש סרטן בכבד שהתפשט גם על העורק הראשי של הכבד , היא עשתה בינתיים סדרה של שני טיפולי כימותרפיה שלא השפיעו ואף הסרטן גדל . עכשיו היא צריכה לעבור עוד סדרת טיפולים כימותרפיים חזקה יותר , שאמרו לנו (ד"ר צרניאק ) שאם זה לא ישפיע על הסרטן אז אין מה לעשות , רציתי לדעת האם בכל זאת יש פתרון או האם אפשר להשתיל כבד אחר במקום . בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2008 | 11:56 | מאת: מיכל וייס

שלום לך תכלת, אינני יודעת לענות על השאלה הרפואית הנוגעת להשתלת כבד במחלת סרטן גרורתית, אני מניחה שלו היתה אפשרות כזאת,הרופא המטפל היה מעלה אותה בפניכם. אני מבינה שהאמירה הרפואית ש"אין יותר מה לעשות" היא קשה מנשוא,מגבירה מאד את חוסר האונים,ומעוררת לחפש בכל דרך פתרון או לפחות הקלה משמעותית. לעיתים,אנחנו ,המלווים את החולה,יכולים לעשות הרבה כדי לאפשר לו לעבור את פרק חייו האחרון,עם הרבה משמעות,עיסוק בחיים,במשפחה, ועוד,תוך השקעה מירבית גם בהקלה מכאב וסבל פיזי ורגשי. יש הרבה דרכים לעשות זאת,מתאים ונכון לכל אדם. אני כאן כדי להמשיך לשוחח איתך...

13/08/2008 | 12:27 | מאת: דנה

שלום, אמי עברה לפני כשנה וחצי כריתת ושט כתוצאה מגידול בשלב 1. לפני כחודשיים אובחנו גרורות בכבד וכנראה גם בבלוטות שמסביבו. היא החלה בטיפול כימוטרפי שכולל כדורי קסלודה פעמיים ביום וכן עירוי בבית חולים אחת ל-3 שבועות. כרגע אנחנו לא רואים שיפור במצבה, דהיינו מבחינה פיזית היא ירודה מאוד,היא ירדה במשקל בצורה דראסטית ומגיבה קשה לטיפולים(אין תופעת לואי שפסחה עליה). אני, כבתה,מתקשה לראות אותה כל-כך סובלת, ותוהה האם כדאי להמשיך בטיפולים הקשים אם המצב בלאוו הכי חמור כל-כך. נראה לי נכון יותר לתת לה להמשיך להיות חיונית כל עוד ניתן. מה דעתכם?

26/08/2008 | 15:32 | מאת: אלמוגית

יקרה, מה אימך חושבת על הפסקת הטיפולים? לדעתי (הלא מקצועית) לפעמים עדיף להמשיך את הטיפולים כי הם נותנים תיקווה וגורמים לחולה לא להרים ידיים......גם כשהמצב קשה. אבל זה אינדיבידואלי לכל אחד ואחד עם תחושותיו. כולי תפילה להחלמה מהירה. "אמן" ו"אמן

23/07/2008 | 15:10 | מאת: ציפי

זקוקה לתמיכה ואינני יודעת מה לעשות שמי ציפי אני בת 64 עוד מעט. תמיד פחדתי ממחלות במיוחד סרטן מאחר ולפני 20 שנה בתי בת ה-12 נפטרה מהמחלה. והיום נחת עלי הבום. הייתי אתמול אצל רופא עיניים בגלל ירידה בראיה וקטעים שחורים שאני רואה . הרופא בדק ושלח אותי דחוף לצילום עיניים, היום בבוקר הוא התקשר ושאל אם עברתי פעם ניתוח אונקולוגי , הוא אמר שהצילום נראה לא טוב. רצתי מיד למרפאה והוא אמר לי ששתי העיניים שלי נגועות בגידולים שהם למעשה גרורות.מחר אני אמורה לעשות אולטראסאונד לעיניים, ומה הלאה? איך מתמודדים ? איך אומר לבנותי? מאז שבתי נפטרה זהו נושא מאד רגיש אצלינו. מהעושים למי פונים? אני ובעלי יושבים בבית ביאוש מוטרף והרבה סרטים איומים חולפים לי בראש. אניזקוקה לעזרה ציפי

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2008 | 10:19 | מאת: מיכל וייס

שלום לך ציפי, אנח מקווה שהמילים שלי ,למרות שלא הגיעו מיד,יפתחו בינינו פתח לדבור מתמשך בדרך שאת עוברת היום. אני מניחה שבימים הראשונים היה בלבול וסערת רוחות קשה,ובעיקר מצב רוח קשה ביותר,והצפה של זכרונות כואבים. אני מקווה שבימים הקרובים,יהיה לכם יותר מידע,ותכניות לטפול, ותוכלו לפחות להערך,לפי משימות וסדר יום ברור. חשוב מאד ,לדעתי, שתשאלו שאלות ברורות ומפורטות על תוכניות הטפול,ומה נדרש מכם לשנות ביוםיום. חשוב לשאול אם את צפויה להרגיש לא טוב,כמה ומתי, ואיך יסייעו לך. אני מבינה שעברתם כאב חד ביותר במחלתה של בתכם,ומקווה שאתם הצלחתם ,ולו במעט, להמשיך את חיי המשפחה והילדים הנוספים. נסי להזכר,מי ומה היו מקורות הכוח שלכם אז. אני בד"כ מאד מאמינה, שבני המשפחה הם מקור כוח וחשוב לדבר איתם ולשתף אותם... את מוזמנת לכתוב עוד וגם להתקשר מיכל 0528072221

22/07/2008 | 23:58 | מאת: מנשה

שלום, גילו אצל אמא שלי לוקמיה בשלב ההתחלתי של המחלה, כרגע היא בשלב ההתחלתי של הטיפולים הכימותרפיים. רציתי לדעת מהם אחוזי ההחלמה ומתי ניתן לדעת לאן המחלה מתפתחת?

לקריאה נוספת והעמקה
28/07/2008 | 15:42 | מאת: מיכל וייס

שלום לך מנשה, לויקמיה היא מחלה בעלת אפיונים רבים(סוגים שונים). היא מופיעה בקבוצות גיל שונות, ומהלכה שונה מחולה לחולה. אני מקווה שאמך קבלה הסבר מפורט על מחלתה,ועל תוכנית הטפול,תופעות הלוואי, וההתפתחויות האפשריות הצפויות. כל זה במידה ורצתה ויכלה לשאול,את הרופא המטפל שלה. לדעתי הכי נכון להתחיל ולשאול אותה מה נאמר לה. אם זה לא מתאפשר,נא חזור אליי עם פרטים נוספים על מחתה,ככל שידוע לך, ונמשיך משם. באופן כללי אני בעד לפתוח דבור ישיר בתוך המשפחה על המחלה כדי להיות יותר ביחד, וכד להפחית פחדים מיותרים הנובעים מחוסר ידיעה. אשמח להרחיב... מיכל וייס

06/07/2008 | 17:40 | מאת: תמר

לאחרונה נמצא שיש סרטן לאבי והוא בקרוב יעבור ניתוח. לסבי היה סרטן הדם והוא נפטר שאבי היה בן 12 , אני חיה בחרדה שהבאה בתור זו אני והייתי רוצה לדעת האם ניתן לערוך בדיקות גנטיות שישללו את העניין , ובכלל הייתי שמחה לדעת מה ניתן לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה
08/07/2008 | 08:31 | מאת: מיכל וייס

שלום לך תמר, אפשר בהחלט להבין את החרדה שלך. תמיד כאשר סביבנו יש מצב מאיים,אנחנו שואלים את עצמנו אם זה יקרה גם לנו. הרופא המטפל באביך יוכל לענות לך האם הרפואה יודעת מה הקשר בין מחלתו של סבך למחלת אביך,והאם יש קשר גנטי שעלול אולי גם בעתיד לפגוש אותך. לא כתבת לי בת כמה את, וחשוב לי להזמין אותך לשוחח ולחשוב על איך את יכולה להקל על אבא שלך בתקופת מחלתו, ואיך להמשיך במקביל לעסוק בכל מה שאת אוהבת לעסוק, כי יש סביבנו תמיד דאגות שקשורות בארועים שעלולים לקרות בעתיד הרחוק, ובכל יום אנחנו מזיזים אותן קצת מסדר היום. בינתיים הרפואה מתקדמת ובכל שנה יש יותר תרופות ותרונות גם למחלות שהיום נראות מאד קשות. אני מאד מזמינה אותך להתקשר לקו התמיכה שלנו,או להרשם לקבוצה שלבני משפחה לחולים,שם נפגשים כל מי ששואלים "איך לחיות על יד החולה ומתוך חרדה ממחלה.?" מיכל וייס

21/06/2008 | 19:37 | מאת: בן מוטרד

שלום ,לפני 5 שנים התגלה לאבי סרטן נדיר במערכת הנירואנדוקרינית של הלבלב- מאז חרב עולמה של אימי שבאופיה היא טיפוס מאד לחוץ רק לאחרונה הצלחנו לשכנע אותה ללכת לטיפול הניתן חינם ע"י האגודה למלחמה בסרטן אך לא נראה כי הוא ממש עוזר ,אנחנו הילדים כבר גדולים, עזבנו מזמן את הבית ורוב ההתמודדות היומיומית עם המחלה נופלת על אימי . היא לא יודעת לשלוט במצב הרוח ולהפגין חוסן ליד אבי החולה - הדבר משפיע על האווירה הכללית בבית ,בכל שיחת טלפון/ ביקור אצל ההורים אי אפשר שלא להרגיש את טון הדיבור המדוכא שלה , מידי פעם יש לה התקפי בכי ופעמים היא עברה התמוטתות עצבים. כיצד אני יכול לעזור לאימי להיות אופטימית יותר , חזקה יותר גם בשבילה ובעיקר בשביל אבי שמתמודד עם לחצי המחלה בעצמו

לקריאה נוספת והעמקה
08/07/2008 | 08:45 | מאת: מיכל וייס

שלום לבן מוטרד, צר לי שלא יכולתי לענות לך בימים האחרונים,מקווה שאתה רואה את תשובתי. הטפול בחולה במחלה קשה ע"י בן זוג שהוא המטפל העיקרי, הוא משימה קשה ביותר ,ברמה הפיזית והרגשית. לעיתים נדרש בן זוג לטפל בשני בתקופה בה גם הוא מוטרד מקשייו שלו:פיסיים,נפשיים, תעסוקתיים. כל המשימות הקודמות שהעסיקו את אמא לא נפסקו,ועול הפול,רק נוסף. אינני יודעת איך היו יחסי הזוגיות בין ההרים קודם. לא קל לעבור למצב שבו אחד תלוי בשני,ושנמצאים כלכך הרבה שעות ביום ביחד. ייתכן גם שאמא מתעקשת לעשות הכל לבד,ומעבר לכוחותיה,ולא מאפשרת לעזור לה. יש הרבה דרכים לגייס עזרה בתוך הבית פיזית ורגשית,ואשמח להרחיב ולהציע,אם תספר לי קצת יותר על הצרכים,וסדר היום. אני מציעה לך,ולבני משפחה אחרים,לנסות כמה שאפשר ל"טפל באמא", לפנק אותה, בדברים שמתאימים לה,כדי שתאסוף כוחות לטפל באבא. אתה מוזמן להתקשר לקו התמיכה או לכתוב לי עוד לכאן,או להתקשר אלי מיכל וייס 0528072221

ילד כבן שמונה,גילו לו BRAIN STEM GLIOMA הרופאים לא חיוביים(בלשון המעטה) אנא עם למישהו יש מידע על מחקרים חדשים,על טיפולים,רופאים,משהו שעבר זאת ונירפא כל פיסת מידע תתקבל בברכה

08/07/2008 | 09:06 | מאת: מיכל וייס

שלום לבבושקה, לצערי אין בידי מידע על טיפולים רפואיים בגדול בגזע המוח,מעבר למה שיודעים הרופאים באונקולוגיית ילדים במחלקות של שיבא (ספרא) שניידר רמב"ם והדסה עין כרם. אני כן יודעת לומר שבכל תקופת מחלתו של ילדכם,ניתן לעשות הרבה כדי לשמור על העיסוקים "הילדיים" שלו. חשוב לשמור ככל האפשר על קשר עם חבריו ובית הספר,אפשר להדריך את בית הספר איך ללוות אותו בכל תקופת מחלתו; חברתית ולימודית. חשוב שכל בני המשפחה ישתתפו בטפול ובבלוי איתו בכל תקופת מחלתו. אם יש צורך,אפשר לקבל מלווה מקצועי,ללווי הרגש י של הילד ובני המשפחה. צפוי לחול שנוי ביכולותיו של הילד,וקשה להסתגל לשנוי זה. יש בארץ עמותות שונות שמתמסרות להביא אל הילד חויות ובלויים מתאימים. תוכלו לפנות אלי בכל שאלה או הרחבה של הסיוע הדרוש, לאורך הדרך, מאחלת לכם יישר כוח! מיכל וייז 0528072221

28/05/2008 | 14:26 | מאת: נועה

שלום רב לפני מספר ימים הייתי בביקורת שגרתית אצל כירורג(שעובד גם כאונקולוג)בנוגע לנקוקות חן.במהלך הבדיקה הרופא שם לב לנקודה חשודה ואמר שיש להסירה ללא דיחוי.קבעו לי תור לביופסיה עמוקה בה חודרים עם סכין גם לתוך הגוף בעובי של 3 מ"מ. אני ממש לחוצה מהאבחנה והבדיקה אודה לעזרתך

16/06/2008 | 19:14 | מאת: אלדד מח.ס.ן

נועה שלום, אני רואה שנשארת זמן רב ללא תגובה והאמת היא שדי קשה להגיב כך בכתב על פנייה של "אני לחוצה", רק אולי להסביר שלהיות לחוצה במצב כזה הוא מאוד מאוד טבעי. כך הגוף שלנו מתמודד עם החרדה של "מה יגלו שם?" בינתיים אני מניח שכעת את כבר אחרי..., אבל מדוע שלא תתקשרי אלינו לקו התמיכה של ח.ס.ן? 1700-506-600 אלדד

20/05/2008 | 09:48 | מאת: דחוף!!!

היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות יש כתבה על דור דורון כהן שזקוק בדחיפות טיפול ניסיוני בארה"ב...בבקשה קיראו את הכתבה ואם יש באפשרותכם, תרמו.... כמן כן פרטים נוספים באתר "להושיט יד" בבקשה עיזרו......תודה!

20/05/2008 | 12:31 | מאת: מיכל וייס

מאחלים לך מכאן בריאות והצלחה בטפול,עדיין לא קראתי את הכתבה,אך בזכות ההפניה שלך,אקרא ואעביר לכל מי שאוכל, מיכל וייס

06/05/2008 | 19:36 | מאת: שיר

חבר שלי חולה בסרטן השאלה שלי היא אם מותר לנו לקיים יחסים מיניים למרות המחלה והטיפולים שהוא עובר? אם זה לא מסוכן לו וגם לי..........

09/05/2008 | 15:20 | מאת: מיכל וייס

שלום לך ולחברך, מחלת הסרטן איננה מהווה סיבה להמנע מיחסי מין באופן גורף, אם יהיו ימים שבהם יהיה כדאי להמנע מיחסי מין מלאים, ינחה אתכם הצוות הרפואי המטפל לכך. בכל מקרה קרבה ואינטימיות,תורמות הרבה להרגשתו של החולה ומאפשרות לשמור על שגרה בריאה,לצד הטפול במחלה. שתהיה לכם בריאות והנאה. מיכל וייס

02/05/2008 | 10:45 | מאת: יעל

חברה נפטרה. מעוניינת לתרום תרופות רבות שנותרו. אני גרה ברמה"ש. 052-5957569 חברה נפטרה. מעוניינת לתרום את התרופות שנותרוL קלונקס .5 ו-2 מ"ג דקסאקורט פורטה ליריקה 150 מג מ.י.ר slow - k הרבה דורוג'סיק (מדבקות של 100 מקג) אוקסיקוד טרמדקס פלאשטב סינטומיצין מורפין הרבה קלקסן 40מג רסיטל ואבן אפובנט לקסטיב מורכב דקסמטזון ונטולין תמיסה להנשמה אומפרדקס קפליות משחה זוסטריקס אני גרה ברמה"ש 052-5957569 אתופן 400 medeva מוטיליום זופיקלון טבליות פמוטידין bubble humidifier סגור גאבאפנטין לקסעדין דיזותיאזיד

לקריאה נוספת והעמקה

06/05/2008 | 02:10 | מאת: מיכל וייס

עדיף להחזיר למערכת הרפואית המטפלת,כדי שיגיע רק לשמושם של חולים שבאמת זקוקים. מיכל וייס

20/05/2008 | 23:02 | מאת: בתיה

למי שבאמת זקוק! יש בידינו תרופות למסירה למי שידו אינה משגת. מדובר בכדורי טרסבה ואוקסיקונטין. ניתן ליצור קשר למייל הרשום. בריאות!

22/05/2014 | 09:20 | מאת: שוש ביטרן

שלום רב.. מאחר וחברינו נפטר ונשארו תרופות ובעיקר חומר לזריקות בשווי אלפי שקלים , קופת חולים אינה מקבלת חזרה - ללא תשלום . לאן ניתן לשלוח או לתת אותם. חבל מאד. אם יש צורך בהם נישמח להעביר. בבריאות טובה שוש.

20/05/2013 | 11:00 | מאת: קרן

מחפשת קלונקס במינו 0.5 עד 2 מ"ג. אשמח אם תיצרו קשר במייל: [email protected] בתודה גדולה מראש

01/05/2008 | 20:44 | מאת: רינת

שלום,תאמת אני לא יודעת מהיכן להתחיל ,או איך בכלל אמא שלי חלתה בסרטן ,המצב הנפשי שלה לא מזהיר ביותר,גרוע מכך ,המצב הכלכלי בבית אין לה הכנסה וק אמא בבית עבדה אנחנו משתדלים לעזור ונותנים יותר ממה שאפשר ,אבא שלי גם חולה ואני כבר לא יודעת לאין לפנות וממי לבקש עזרה אפילו את החג היה קשה לעבור וכל אחד מהמשפחה הקרובה תרם שיהיה מה לאכול בחג בבית ,לא מחזיקים מעמד אפילו פאה על הראש בגלל שהכל נשר עקב המחלה קשה להשיג כי אין כסף לזה ,זה גורם למצב הבריאותי שלה להדרדר יותר ויותר אני מצטערת שגם אני לא הכי ברורה קשה לי לרשום את זה וקשה לי לבקש תערה אנחנו תמיד היינו הצד שנותן ועוזר רק למי שיכולנו ופתאום שזה הצד שלך ואתה צריך לרוד על הקיום שלך אבא שלי מכר תרכב הכל כדי שהיא תמשיך טיפולים ,אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי לגורם שיכול לעזור תודהלכם ושתהיה רפאה שלמה לכל החולים

06/05/2008 | 02:06 | מאת: מיכל וייס

שלום לך רינת, אמך בודאי מטופלת במחלקה או מרפאה ,שבה יש גם עובדת סוציאלית. כדאי לפנות אליה ולבקש לקבל את כל העזרה האפשרית,רגשית וכלכלית. את גם מוזמנת להתקשר לקו התמיכה של חוסן,ולקבל תשובות מפורטות יותר לשאלותייך. מיכל וייס

26/05/2008 | 09:36 | מאת: זינב מהצפון

שלום אני אם לחמשה (4 בנות ובן ), בעלי כבר שלוש שנים חולי סרטן, זה התחיל במעי הגס ואחרי זה עבר לכבד, עכשיו הוא מקבל מנות כימיות כל מנה עולה לנו 20,000 ש"ח התרופה לא נמצאת בסל התרופות, בעלי לא עובד ואין לנו מקור פרנסה חוץ מקצבת הביטוח הלאומי שאני מקבלת כי אני חולת אצטמה ויש לי כל מני אלרגיות קשות . הבת הבכורה שלי הינה בת 21 היא סטודנטית במכללת צפת . וזה עוד מעמיס עלינו . הבת השנייה הינה בת 19 ונרשמה השנה למס' מוסדות להשכלה גבוהה, אך המצב הכלכלי הכריח אותי לדחות את לימודיה בעוד שנה . הבת השלישית הינה תחמידה בכיתה י"א ובני הינו בן 14 ויש לי עוד בת קטנה בכיתה א . אבקש את עזרתכם אני מאוד צריכה את העזרה שלכם .אני מתחננת . תודה . זינב .מהצפון .

23/04/2008 | 01:16 | מאת: אורנה

מקווה שתוכלו לעזור לי. אני אם חד הורית. מגדלת ילד לבד. יש לי זוג הורים מבוגרים. לפני שבוע נמצא לאימי גידולבראש. הזמניתי 3 התייעצויות באופן פרטי. אבי הודיע לי , שהוא נוסע עמי לירושלים להתיעצות, ואני אמרתי חד משמעית :אני נוסעת לבד. [הסיבה: לא רוצה שישמע את כל מה שיש לרופאים להגיד. אני יודעת שהמצב לא טוב.] אבי כעס מאוד. אינו מדבר עימי. טען בשיחת טלפון שצעקתי עליו. התנצלתי אם זה נשמע כצעקה. לא מוכן לקבל התנצלותי. והנורא מכל שאמר: אוי ואבוי אם יהיה זקוק לי. ברצוני לציין , שאני קשורה מאוד להורי. אחותי גרה רחוק. תמיד דאגתי להם [משוחחת עימם בטלפון-4 3 פעמים ביום]. אני מבולבלת , לחוצה . דואגת. המריבה עם אבי בוודאי לא עוזרת. מה לעשות? פוחדת שערבוב הרגשות יעבור לבני בן ה8 תודה מראש

28/04/2008 | 20:39 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אורנה, אני מזמינה אותך להתקשר ל 0528072221 ונוכל ללוות את המשבר שנוצר עם אביך,כנראה,מתוך תשכול ומצוקה של שניכם. חשוב לי להציע לך לראות את הצורך של אבא שלך במידע,כמו שלך יש הצורך הזה. לפעמים חוסר מידע מקשה יותר מאשר מידע מדאיג. ערבטוב מיכל

16/04/2008 | 12:38 | מאת: מרב

שלום, האם מישהו יודע אם אני מעוניינת לתרום את שיערי לחולי סרטן כיצד אני עושה זאת? (אני בריאה ופשוט מתכוונת להוריד את כולו, ויש לי שיער ארוך) תודה, מרב.

לקריאה נוספת והעמקה
17/04/2008 | 16:05 | מאת: מיכל וייס

שלום לך מירב, תודה לך על המחשבה היפה, תוכלי לבקש מהספר שלך,שיגזור לך את השיער כך שניתן יהיה להשתמש בו להכנת פיאה, ואז אפשר למסור את השיער ל"רבקה זהבי", יצרנית פאות שמוכרת היטב לחולים שעוברים כימוטרפיה. העסק שלה בבני ברק. בברכת חגשמח מיכל וייס

12/08/2009 | 01:05 | מאת: דנית

רבקה זהבי מוכרת פאות לחולי סרטן גם ב 8000 שח לפיאה לא הבנתי למה את מציעה למסור לה השיער חינם לא יותר טוב למכור לה או לאחרים ואת הכסף להעביר למשל לאגודה למלחמה בסרטן

06/05/2008 | 15:00 | מאת: שירלי

שלום! יש לי שיער די ארוך ואני רוצה לתרום אותו לחולה/ חולת סרטן.. (אני רוצה לגזור רק חצי מהשיער ואותו לתרום..) אבל הבעיה שאני לא יודעת למי אפשר לפנות כדי לתרום.. אשמח אם תיצרו איתי קשר...תודה! יומטוב!!

07/07/2008 | 22:18 | מאת: שרון

ברצוני לקבל מידע לגבי תרומת שיער לחולים

17/08/2008 | 14:05 | מאת: מעיין אטיאס

אני מעוניינת לתרום שיער שאסוף בצמה באורך של כ28 סנט'. אנא פנו אלי

25/05/2008 | 14:31 | מאת: יהושוע

בס"ד מירב שירלי וכל מי שמעוניין לתרום את שערו קיים אירגון בשם זכרון מנחם שעושה את זה כבר שנים לפרטים ניתן להיכנס לאתר הבית שלהם או ליצור קשר ל 050-9216747 המשך יום נעים וכל הכבוד יהושוע

בס"ד שלום שמי עידו ואני לאחרונה תרמי את שערי (אתם מוזמנים לצפות ביו טיוב פשוט כתבו עידו מסתפר או תרומת שיער) בכל אופן השיער הועבר על ידי הספר יהושוע לארגון זכרון מנחם ובימים אלו קבלתי את מכתב התודה מהם - זכרון מנחם או תרומת שיער דרך גוגל יביאו אתכם לאתר הבית שלהם

12/09/2009 | 20:04 | מאת: מתנאל

אני נמצאת בסדרת טיפולים כימותרפיים שגם בסיומה לא אוכל לשוב מיידית לעבודה. עמותת "חברים לרפואה" בבני ברק פתחה עבורי חשבון עמותה שמספרו 605138 בבנק פועלים, סניף 681-לב דיזינגוף. מספר הטלפון של העמותה הוא 073-2198809. מירי תשמח לחבר אתכם ליחיאל, מנכ"ל העמותה שיתן לכם את כל המידע. בברכה ובתודה נעמי הדר

12/08/2009 | 01:01 | מאת: roby

הנה קישו למקום בו תוכלי למכור השיער ולהעביר עצמאית את הכסף לאגודהלמלחמה בסרטן http://www.moti-ronel.com/fields.php?cat_id=11 בהצלחה

12/09/2009 | 20:08 | מאת: מתנאל

שלום,יש לי שיער באורך של 17 ס"מ והייתי רוצה לתרום אותו. מישהו יודע איך אני עושה את זה? והאם 17 ס"מ זה מספיק? אשמח אם מי שיודע ידבר איתי.0542569287

01/06/2010 | 20:06 | מאת: נטלי

מיכל וויס יש לי שיער עד הכתפיים, תהיתי אם הוא יוכל לעזור

06/06/2010 | 11:17 | מאת: יהושוע

שלום לך תרומה מועילה היא 25 ס"מ אך גם פחות יכולה לשמש למינון דברים לתועלת הילדים פרטים נוספים באתר של זכרון מנחם וכן במספר 050-9216747 כל טוב יהושוע

21/07/2010 | 02:59 | מאת: מעיין אבטליון

אני כבר המון זמן רוצה לתרום שיער . אני לא רוצה להוריד הכל אבל הרבה . רציתי לדעת מה המינימום שאתם יכולים לקבל וגם אם השיער שרוף , אפילו קצת קצוות מפוצלים . זה לא טוב בשביל זה ?

23/07/2010 | 00:27 | מאת: יהושוע

שלום לך אשמח לעזור את מוזמנת לצור קשר ל050-9216747 בכל שאלה בנושא כל טוב יהושוע

15/08/2010 | 00:43 | מאת: יהושוע

בס"ד אני שמח לבשר שלאחרונה הועלה סרטון בנושא תרומת שיער לילדי זכרון מנחם (זה גם שמו של הסרטון) ביו טיוב אתם מוזמנים לצפות קישור מצורף כל טוב יהושוע http://www.youtube.com/watch?v=pyjxLCGwiFs

22/06/2011 | 18:20 | מאת: אנסטסיה

את יכולה לפנות למספרת שוקי זיקרי באר שבע. גם תקבלי תספורת בחינם וגם יישלחו את השיער במקומך לזכרון מנחם עמותה למען ילדים חולי סרטן

08/03/2016 | 07:50 | מאת: ספיר

שלום! תרמתי את השיער שלי לפני חודש וקצת דרך מספרה בבאר שבע, ואינני יודעת אם השיער שלי נשלח לתרומה או שנעשה בו שימוש אחר. כיצד אני יכולה לבדוק זאת? וילדה מהכיתה שלי שתרמה אמרה לי שצריך לקבל תעודה על תרומתי לאחר זמן מה ,האם אתם יודעים לאחר כמה זמן והאם בכלל אני אקבל? תודה, ספיר

13/04/2008 | 12:14 | מאת: נעה

שלום, בתי בת ה-3 חלתה בגידול בראש. הכל קרה בפתאומיות שכזו, אחרי חצי שנה של הידרדרות (פאשלה רפואית באיבחון) פתאום יום אחד ניתוח ראש. הפתאומיות הזו גרמה לטראומה מאד גדולה אצל הילדה. למזלינו- אנחנו 3 שנים אחרי, ללא טיפולים, אך עם בדיקות תכופות מדי כמה חודשים. למרבה הצער- הטראומה עדיין שם בעיצומה. זה מתבטא בהיסטריה לפני ובמהלך כל בדיקה (ולא משנה איזו בדיקה...), בכי, רעד בלתי נשלט בכל הגוף, ריצה החוצה מחדר הבדיקה....תהליך ארוך ומייגע אשר משפיע גם עלינו ההורים ולפעמים גם על האחות הגדולה שמתלווה אלינו. הטראומה מתבטאת אפילו בסופרפארם- למראית הרוקח בחלוק הלבן, רופאי שיניים, רופא משפחה או כל בדיקה שהיא. חשבנו כי טראומה זו תעבור לה עם הזמן אך ממש לא... אנחנו מחפשים פסיכולוג שמתמחה בילדים עם טראומת רפואה...יש כזה דבר בכלל?

לקריאה נוספת והעמקה
13/04/2008 | 16:22 | מאת: חולה

שלום נעה, אני אמנם מבוגרת, לא ילדה, אך אני חולה כרונית ולאחר שעברתי ניתוח קשה נשארתי עם טראומה שדומה למה שאת מתארת. לא יכלתי לרוץ החוצה ממשרד הרופא, אבל כשנאלצתי ללכת לרופא היו לי התקפי חרדה. מה שעזר לי מאוד היה טיפול בביו-פידבק. הטיפול לימד אותי כיצד לזהות מה מפחיד אותי וכיצד להרגיע את עצמי. שווה לנסות, הוא יעיל ביותר. אני מאחלת לך ולבתך בריאות שלמה.

17/04/2008 | 16:09 | מאת: מיכל וייס

שלום לך נועה, בהחלט אפשר לעזור לבתך,באמצעות התערבות קצרה. נא התקשרי אלי לטלפון 0528072221 בברכת חגשמח מיכל וייס

30/03/2008 | 18:12 | מאת: עו"ד ענת

אנו חיים את חיי היומיום מבלי לחשוב יותר מידי על העתיד, לא מתכננים יותר מידי קדימה, בודאי לא כשאנו צעירים חזקים ויפים, והעולם כולו שייך לנו. אבל, אין לדעת מה יקרה, האדם הוא כצל חולף בעולם, ואינו יודע את פקודת יומו. יום בהיר אחד מגיעה הבשורה המרה והקשה מכל, מותו של אדם קרוב, שהופכת על פיהם את החיים שהורגלו אליהם בני משפחתו וקרוביו של הנפטר, ועתה יש להסתגל למציאות אחרת, קשה לעיכול וקשה מנשוא. כשקורה הנורא מכל, ואדם נפטר בטרם עת, מחפשים משפחתו וקרוביו האם היה לאותו נפטר ביטוח חיים אותו ניתן לתבוע. היתרון החשוב ל-"מוטב" בביטוח כזה, ויכול עתה לתבוע תביעת ביטוח חיים, הוא סכום כסף שמהווה מקור הכנסה, או לפחות סכום כסף שנותן מרווח נשימה בתקופת ההלם וההסתגלות הקשה למציאות החדשה. אין להפריז בחשיבות הסכומים שיכולים להתקבל מתביעות ביטוח החיים, המעניקים תחושת ביטחון ועזרה אמיתית למשפחה/ לקרובים. בדרך כלל מי שנהנה מתביעת ביטוח החיים הם בני משפחתו של הנפטר, כגון האלמנה והילדים. ביטוח חיים הוא כיסוי ביטוחי למקרים שונים של מות מבוטח בטרם עת. עוד בחייו רוכש המבוטח סכום כסף בפוליסת ביטוח עליה הוא משלם פרמיה חודשית, וסכום זה אמור להיות משולם למוטבים עם קרות מקרה הביטוח, קרי מות המבוטח, והגשת התביעה לביטוח החיים. מיהו ה-"מוטב"? מי שנקבע כ-"מוטב". ניתן לקבוע מוטב בדרך שתאפשר את זיהויו. על פי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981, כל עוד לא קרה מקרה הביטוח (המקרה שבעטיו מוגשת לאחר מכן תביעת ביטוח החיים), רשאי המבוטח בהודעה בכתב למבטח, לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר, אלא אם היתה קביעת המבוטח בלתי חוזרת. מומלץ למי שעשה ביטוח חיים בעת שהיה רווק/ה ונישא/ה לאחר מכן, לאיש/אישה שהתגרשו ו/או נישאו שוב, למי שנולדו לו ילדים, ולכל אחד בעצם, לרענן מידי פעם את זכרונו ברשימת המוטבים שקבע בפוליסות ביטוח החיים שכן – הם אילו שיהיו זכאים להגיש תביעת ביטוח חיים בשמכם והם יהיו זכאים לקבלת הסכום שיתקבל מהמבטח לאחר תביעת ביטוח החיים. בעת הגשת תביעת ביטוח החיים, עלולה להיגרם עוגמת נפש רבה לבני המשפחה/הקרובים המשוכנעים שהם המוטבים, והם שיקבלו את תגמולי הביטוח, ואולם אם המבוטח לא שינה את המוטבים בפוליסה, את הכספים עשויים לקבל מוטבים אחרים הרשומים בפוליסה, שלנפטר סמוך למותו, לא היתה כוונה שיקבלו אותם, כגון: בן/בת זוג לשעבר. עוד חשוב, למי שעושה ביטוח חיים בכדי להבטיח את יקיריו, לתת לחברת הביטוח, במידה ונשאל, תשובות כנות ומלאות. אי מסירת תשובות ופרטים נכונים, ו/או הסתרה בכוונת מרמה בעניין מהותי, עלולה להביא בעת הגשת תביעת ביטוח החיים, לשלילת ביטוח החיים. חשוב ביותר לדעת /לזכור כי תקופת ההתיישנות של תביעת ביטוח חיים היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח! הגשת תביעת ביטוח חיים לאחר מועד זה פירושה דחיית התביעה על ידי חברת הביטוח. ואף על פי כן, וזה הדבר החשוב ביותר, נסיים בברכת חיים טובים, מלאים וארוכים לכולנו, והלואי ולא נזדקק לתביעות ביטוח חיים. http://www.shali-law.com/46142/תביעות-ביטוח-חיים

לקריאה נוספת והעמקה
04/04/2008 | 08:46 | מאת: מיכל וייס

שלום לך עו"ד ענת, המידע שנתת לכולנו כטן הוא חשוב ביותר,ואני מזמינה אותך להרחיב,אם תוכלי, לא מעט נתקלתי במצבים בהם בני משפחה של חולה נמנעים מלשאול ולברר עם החולה פרטים הנוגעים לביטוחים או חסכונות שיש לו למקרה של אובדן כושר השתכרות או בטוחי חיים. כך קורה שאינם יודעים איך למצות את זכויותיהם. האם תוכלי להתייחס גם לכך? בברכה מיכל וייס

30/03/2008 | 12:12 | מאת: OR

שלום, אחי בגיל 43, והורידו לו פצעון, הרופא אמר שהפצעון היה נגוע בקרצינומה סוג 1, מה זה אומר? האם אחי חולה בסרטן?? או שזה נגע חולף, איך מתיחסים לזה, האמת שהוא מלא בנקודות, ועובד בשמש, בחוץ, ואני די דואגת לו, מי שהוריד לו את הנקודה היה רופא משפ, וכעת הוא לא בארץ, האם הוא אמור להמשיך מעקב? או שפונים לרופא אחר??? אם כן מה התמחותו? סליחה על הבורות, אני המומה לגמרי, אחי לא יודע כלום, ולא יודעת מה לעשות. בתודה.

לקריאה נוספת והעמקה
04/04/2008 | 08:35 | מאת: מיכל וייס

שלום לך,or אחיך עבר טפול להסרת פצעון מהעור,שאובחן כקרצינומה 1. אני מעריכה שהרופא המטפל בו היה מציע המשך טפול או מעקב לו חשב שיש צורך בכך,ולו למניעה. אני מבינה מדבריך שלא יכולת לשאול את אחיך שאלות ברורות יותר,או שהוא לא שאל את הרופא המטפל שאלות הבהרה. תמיד כאשר אנחנו נמנעים מלשאול החששות שלנו תופחות ומתפזרות לכל עבר,גם לדאגות שאינן קשורות לממצא הרפואי הנוכחי. אני מציעה לך מאד לשאול את אחיך שאלות ישירות,וגם לבקש רשותו להבין יותר,מהרופא המטפל. כאחותו ,אני מבינה את דאגתך. אך זכרי שלא מדובר במצב שיש בו דאגה מיידית!!! ואפשר לחכות עד שובו של הרופא. אני מזמינה אותך לחזור אלי לכאן לספר לי איך את היום. מיכל וייס

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אריה, ולכולם... מתקלה טכנית, לא ראיתי את שאלתך עד היום,אך אני מודה לך עליה. עמותת חסן, היא עמותה ותיקה מאד,ששמה לה למטרה להיות בית לכל מי שפוגש את אחת ממחלות הסרטן,ומרגיש צורך לשאול כדי לדעת איך לעבור את תקופת המחלה עם מיטב כלי העזר.: העמותה מפגישה חולים ובני משפחותיהם בקבוצות שבהן ניתן לחלוק חויות משותפות, ללמוד זה מזה,להרגיש פחות לבד. לעמותה מנחים,מתנדבים ואנשי קשר בקו המידע והתמיכה,שיודעים לתת מידע הנוגע לזכויות,דרכים לקבלת טפול רפואי מגוון, ודרכים להתמודדות עם מצבים רגשיים המאפיינים התמודדות עם מחלות מאיימות חיים. התמיכה תנתן באופן אישי או קבוצתי תוך נסיון להענות לכל מי שפונה אלינו ע"פ צרכיו האישיים. אנו,בעמותה,רואים את החולה,כמו גם כל אחד מקרוביו, שותפים לדרך הזו,ולכן נענה לכל מי שיפנה. העמותה פועלת היום ברחבי הארץ,ופעילותה גדלה ומתרחבת בשל הצרכים והפניות המתרבות. נא התקשרו אלינו לכל נושא שמעסיק אתכם באופן אישי,ואנו נענה ונכוון כמיטב יכולתנו וידיעתנו. בברכה מיכל וייס

אני חולה סרטן ראש ואני אחרי ניתוח והקרנות וברצוני לדעת האם יש באשקלון קבוצת תמיכה שאוכל להיות בחברתה מאחר ואיני יכול לעבוד או לחילופין האם יש לכם להציע לי עיסוק כל שהו ? תודה מראש AEL

25/03/2008 | 21:08 | מאת: אסתר א

אני אלמנה בת 59 חולת סרטן ריאות. הטיפולים לא ממש עוזרים, יש שיפור אבל לא מספיק.יכול להיות שאחרי תשובות סי.טי יהיה טיפול חדש. אני מנסה לא להפיל יותר מידי על הילדים שלי את הפחדים כי הם עוזרים לי מאוד בבית ובנסיעות וכל אחד עסוק עם החיים והמשפחה שלו. בלילות לבד בבית מתחילים הפחדים אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר כי אף אחד לא מבין את מה שעובר עלי.

לקריאה נוספת והעמקה
25/03/2008 | 21:09 | מאת: אסתר א

סליחה אם זה לא המקום המתאים למה שכתבתי

27/03/2008 | 10:53 | מאת: מיכל וייס

בקרטוב לך אסתר, המקום פה הוא בעיקר עבורך!!! חוסן היא עמותה שמבקשת להפגיש בין אנשים שנמצאים היום בטפול במחלות הסרטן השונות,בשלבים שונים,ופרקים שונים בדרך הזו. ישלנו קבוצות בהן המשתתפים מלווים אחד את השני במציאת דרכים להקלה,תוך שותפות וחברות לדרך,כך שנרגיש פחות לבד. את מוזמנת מאד להתקשר כדי למצוא לך מקום מתאים עבורך: נא התקשרי לקו התמיכה(מספרו בראש הדף) או אלי: 0528072221 שיהיה לך יום נעים מיכל וייס

29/03/2008 | 14:31 | מאת: mogal

אסתר היקרה אני חושב שהגעת למקום המתאים. הבעיות בהן את מתלבטת אופייניות להרבה חולי סרטן. את לא לבד! נצלי את הטלפון של קו התמיכה של חוסן, מנסיוני זה עוזר. מוגל

29/03/2008 | 21:09 | מאת: יעל

אסתר שלום, את בפירוש לא לבד... כל אחת מאתנו לבד, אך אני נמצאת במצב דומה לשלך. צר לי שאיננו מכירות. אני מבינה מה עובר עליך. זה בהחלט לא קל. בשעות הלילה, כשאני מרגישה בודדה מאוד, מה שעוזר לי באופן אישי הוא לחשוב על כל האנשים החולים והבודדים שבעולם ולאחל להם כל טוב. למרות שאני לבדי, זה עוזר לי להרגיש טוב יותר, להרגיש קרובה יותר לאחרים. כל טוב! יעל

שלום לכולם, אמא שלי אובחנה בסרטן שד עם גרורות בבלוטות ועוברת טיפולים בבית החולים תל השומר. ההורים וגם אנחנו האחים (כולנו כבר נשואים) עוברים תקופה לא קלה. ההורים התחילו לאחרונה להסתגר יותר ויותר וקשה לנו לראות אותם במצב כזה. מאנשים שמחים ומבלים הם הפכו לזוג עצוב שלא מתעניין כמעט בשום דבר. רציתי לדעת אם מישהו מכיר קבוצה שיכולה להתאים להתאים להם. בהתחלה חשבתי על הפסיכולוג של קו"ח כללית אבל אולי יהיה להם טוב יותר לפגוש גם אנשים אחרים עם בעיה דומה? אשמח לשמוע את דעתכם וגם המלצות אם יש. תודה רבה, נעמה.

לקריאה נוספת והעמקה

בקר טוב לך נעמה, בחוסן מתקיימות קבוצות לחולים ובני משפחתם. בקבוצה נתנת הזדמנות לחלוק את החויות המשותפות,כמו גם לשמוע על דרכים מגוונות לעשות את הדרך,בזמן המחלה. המנחים הם אנשי מקצוע מיומנים בתחום המיוחד הזה. תוכלו ליצור קשר דקך קו התמיכה של חוסן(מספרו בראש הדף) או להשאיר לי כאן טלפון ואתקשר אליכם. תוכלו גם להתקשר איתי ישירות ל 0528072221 בברכה מיכל וייס

שלום לכם, אחת מאחיותי נפטרה [56] מסרטן המעי הגס , דודתי נפטרה [68] מסרטן השד ועכשיו התגלה גוש בחזה של אחות אחרת [41]. אני מבקש לדעת מי מבני המשפחה עלול לחלות? מי ומאיזה גיל צריך להתחיל להבדק לגילוי מוקדם? תודה על תשובתכם, מוחמד חליל [סמי]

לקריאה נוספת והעמקה

סמי שלום, אינני רופאה אבל אני יכולה לומר לך מניסיון אישי שבמשפחה שלי יש סרטן מעי הגס, ומכיוון שכולנו בסיכון גבוה, על כל בני המשפחה להיבדק בדיקת דם סמוי בצואה כל שנה, ובדיקת קולונוסקופיה מדי כמה שנים. בנוסף, נאמר לי שנטילת וויטמין D מורידה את הסיכון לסרטן המעי הגס. בנוגע לסרטן השד אינני יודעת, מלבד ידע כללי. אם אינני טועה, חוץ מבדיקות ממוגרפיה, ניתן כיום לגשת גם לייעוץ גנטי ולבדוק אם יש את הגן האחראי לסרטן השד.

ערב טוב מוחמד, ממליצה לך מאד לשוחח עם רופא המשפחה,כדי לקבל מידע רפואי אחראי,ומעודכן,בנושא של "קשר משפחתי בסרטן השד, או המעי הגס" גלוי מוקדם ומניעה,בהתייחס למחלות הספציפיות של בני משפחתך. מאחלת בריאות טובה מיכל וייס

16/03/2008 | 21:16 | מאת: יורם

חברתי חלתה בסרטן וסיימה שנה של טיפולים לפני כחצי שנה. היא חושבת שהיא בריאה לחלוטין. האם יתכן שהחלימה סופית?

19/03/2008 | 20:14 | מאת: מיכל וייס

ערב טוב יורם, בהרבה ממחלות הסרטן,לאחר טפול,יש החלמה. חברתך בודאי קבלה הסבר על מחלתה מהרופא המטפל שלה. חשוב שחבריה ואוהביה יהיו שותפים לחזרה שלה לחיי שגרה,ולהחלמה. מאחלת לכם בריאות טובה מיכל וייס

16/03/2008 | 21:08 | מאת: שני

למרות גילי הצעיר יחסית [29] אני מכירה המון אנשים שחלו בסרטן מסוגים שונים. זה נראה כמעט כמו מגפה. האם יכול להיות שאכן סרטן מדבק?

17/03/2008 | 18:06 | מאת: מוגל

אינני חושב שסרטן מדבק. יחד עם זאת את צודקת שמדובר במגפה. כל מי שיבקר באחד מבתי החולים הגדולים במרפאה האונקולוגית, יגלה תור ענק של אנשים המחכים לקבל כימותראפיה. מה הסיבה שצרור המחלות הנקראות סרטן, שלא היו ידועות כמעט בתחילת המאה העשרים הגיעו לראש רשימת גורמי התמותה בימינו? האם יכול להיות שאורח החיים בחברה המערבית, הכולל מזון מעובד, מתח מתמיד, זיהומים תעשייתיים(באוויר, במים, כחלקיקים או כקרינה)הם הסיבה? ממליץ לקרוא את ספרו של יהודה מנור "להישאר בחיים למרות הרפואה" מוגל

19/03/2008 | 20:23 | מאת: מיכל וייס

ערב טוב שני, סרטן איננה מחלה מדבקת,ובכלל ,כמו שכתבת, מדובר בקבוצה גדולה של מחלות,תחת הכותרת הזו. למחלות הסרטן השונות יש תכונה משותפת: הן יוצרות בהלה גדולה,אך חשוב לזכור שהן שונות,ומטופלות בדרכים מגוונות. לעיתים כשאנחנו פוגשים משהו שעבר תאונת דרכים,הפחד שלנו מתאונה גובר.כך גם לגבי מחלה. מאחלת לך בריאות טובה,ועסוק מלא בחיי שגרה. מיכל וייס

16/03/2008 | 17:21 | מאת: מתי

א.ג.נ, לפני מספר דקות שלחתי שאלה בנידון . משום מה שכחתי לציין שאני בן 71,מטופל בתרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול. בכבוד רב מתי

לקריאה נוספת והעמקה
19/03/2008 | 20:01 | מאת: מיכל וייס

ערב טוב מתי, מתנצלת על האחור בתשובה. אני מציעה שתבקש מהרופא המטפל,או הרופא ששלח אותך לבצע את הבדיקה,למסור לך את התשובה בפרוט ותוך הסבר. בהכשרתי המקצועית אינני רופאה,אלא מטפלת רגשית ולווה . מאחלת לך בריאות טובה. מיכל וייס

05/03/2008 | 13:20 | מאת: יהודית

שלום לידידה טובה שלי התגלה גידול. מה אתם יכולים לתרום לה מעבר לטיפול הכימותראפי בביה"ח? בתודה יהודית

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2008 | 13:37 | מאת: מיכל וייס

שלום לך יהודית, לחברתך התגלה סרטן בשד,וזו עבורה בודאי,חויה שמשנה את סדר יומה גם במובן הרגשי,מעבר לצורך להשתלב במערכת של טפול רפואי. לחלק מהנשים,כאשר הן מגלות שיש להן גדול בשד, קשה לשוחח עם בני משפחתן.(הסבות רבות ושונות). אני מזמינה את חברתך לשוחח איתי מכאן,כך שנוכל להכיר מה כרגע בעיקר מטריד ומקשה.עוד נוכל לבדוק אם יש סיוע שמגיע לה משרותים שונים.הזמיני אותה לכאן,או שאלי שאלות מפורטות יותר עבורה ואשמח להרחיב. מיכל

25/07/2009 | 13:25 | מאת: יורם

ליהודית שלום, בגישת הביורגונומי, סרטן יופיע בגוף שרמת האנרגיה בו נמוכה, במצב זה תפקוד המערכת החיסונית משתבש והיא איננה מסוגלת למנוע סרטן. בביוגונומי זוהתה בסיבה לרמת האנרגיה הנמוכה והטיפול בגישה זו מחזיר את המערכת החיסונית לתפקוד יעיל, כך שאמליץ לך על טיפול זה. תאור דרך הטיפול באתר: http://www.biorgonomy.com בברכה, יורם גני

25/02/2008 | 14:45 | מאת: צוות האתר
שלום רב, צוות האתר שמח לבשר לכם על פתיחתו של פורום חוסן - תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם. גלישה נעימה
23/12/2009 | 16:54 | מאת: neta 123

שלום למנהלי דוקטורס נפתחת הודעה מתאריך 25.2.08 שמבשרת על פתיחתו של פורום חוסן אני מניחה שזו שגיאה בברכה נטע מוזר

1 ... < 8 9 10 11 12 13