פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

אנו יודעים שמחלת הסרטן מציבה בפני החולה והמשפחה שאלות ראשוניות רבות כמו: מה הטיפול התרופתי היעיל ביותר, למי לפנות, לאיזה רופא/מרכז רפואי ועוד.

עם ההתארגנות סביב הטיפול הרפואי עולות שאלות ברמה השנייה, כמו למשל איך אני מתמודד עם המחלה הזו? איזה תמיכה אני יכול/ה לקבל חוץ מהתמיכה המשפחתית? איך מספרים לילדים? האם שומרים את דבר המחלה בסוד? למי מספרים ולמי לא? איך מתארגנים נכון ויעיל אל מול התוהו ובוהו שנוצר בחיים עקב פלישת מחלת הסרטן, הן ברמת הפרט והן ברמת המשפחה? איך נפרדים לקראת המוות?

מטרת פורום זה היא לתת תמיכה לחולים ובני משפחה שהסרטן פלש לחייהם ומתעסקים עם השאלות ברמה השנייה.

למעבר לפורום לחצו כאן.
627 הודעות
555 תשובות מומחה

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

17/08/2010 | 10:35 | מאת: גל צ'יבוטרו

שלום לכולם, שמי גל ואני אחת משלושה ילדים שבונים ברגע זה אתר חדש לילדים ששמו CANWIN. באתר אפשר למצוא את המקום של מניעת הסרטן ואת הצד של להתגבר על הסרטן. ברגע זה אנחנו מחפשים ילדים שיכולים לכתוב לנו בבלוגים שיהיו באתר.. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לנו בתאר שלנו. ואנחנו מאמינים ש"יותר מודעות פחות מוות" תעזרו אחד לשני להתגבר!! שיהיה לכולם יום טוב אימייל לפניות: [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל ממש מרגש שאתם עושים זאת, חשבתי שהיכולת לאתר ילדים שיהיו מוכנים לכתוב בלוגים, זה במחלקות אונקולוגיות ילדים בבתי החולים, אני בטוחה שהם ישמחו להפנות את בקשתך לילדים, גם מאושפזים וגם כאלו שבאים לביקורות במרפאות. הגישה שלך של יותר מודעות היא ממש נכונה ומסייעת בברכה חמה נטע מוזר

15/08/2010 | 00:03 | מאת: ב.ג

שלום, הנני מחלימה בימים אלו ממחלה ששבה בפעם השניה לחיי ולזרועי . הפעם החלטתי לא לוותר ולהתחיל לבדוק בתוכי את הלך הדברים ושחרור כל המחסומים. אני פונה אליכן בבקשה בכדי לדעת האם הנכן מכירות מטפלים בגליל העליון,בכל דרך בתחום הרפואה האלטרנטיבית, שיכולים להוות לי כמנחה דרך. תודה רבה ושבוע טוב :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ב.ג אני מברכת אותך על מוכנות לטפל גם בשיטות נוספות. בגליל העליון יש מבחר מטפלים ברפואה משלימה אני מאמינה שאם תחפשי באינטרנט תקבלי רשימה מכובדת אני הייתי מציעה גם לבדוק בשירותי רפואה משלימה של קופח הכללית ששם זה מאוד מפותח או בקופות הולים האחרות אפשרות נוספת היא להצטרף לקבוצה של ח.ס.ן (אפשר למצוא באתר של חסן באינטרנט, או לקבוצות לצמיחה אישית לפיתוח מודעות מתבוננת בברכה נטע מוזר מאחלת לך הבראה מלאה והנאה מהחיים

16/08/2010 | 11:16 | מאת: ב.ג

יש לי קצת קושי מול חיפוש אנשים באינטרנט. הייתי מעדיפה להכיר ולדעת אודות מטפלים,דרך המלצות ולא דרך שמות אקראיים. האם ישנו כזה דבר קבוצות צמיחה אישית או קבוצות מודעות בגליל העליון? לא שמעתי עליהן מעולם. דרך קופ"ח יש פסיכולוגים או רפלקסולוגים, מדקרים או הילינג.. אני צריכה ומחפשת אחר היבט רגשי של טיפול שכולל בתוכו גם מגע וגם פתיחת מחסומים רגשיים. שיש מקום לדיון רגשי. תודה נטע..

10/08/2010 | 23:43 | מאת: תמיכה לחולה דתיה

האם מישהו מכיר תומכת עוס פסיכוטרפיסטית דתיה שמלווה באמונה עם הרבה זיקה לדת ולהאחזות בקדוש ברוך הוא בתל אביב?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך בתל"ם מכשירים אנשים ללוות חולים עם סרטן. ניתן להכנס לאתר שלהם יש שם מספרי טלפון ולברר אם יש להם מישהי עם זיקה לדת שמוכנה ללוות. בברכה נטע מוזר

10/08/2010 | 03:53 | מאת: anat

מחפשים נואשות בית חם או משפחה או הוספיס פרטי שמוכנה (בתשלום כמובן) "לאמץ" את גיסי בן 51 חולה בסרטן ריאות סופני אודה לתגובתכם  

שלום לך anat יש הוספיס אישפוזי בחלק מבתי החולים, לא ברור לי מאיזה איזור אתם ויש מה שנקרא הוספיס בית, שהחולה נשאר בביתו ומקבל תמיכה והדרכה לטיפול מצוות של הוספיס בית. צוות זה מצוי היום כמעט בכל קופות החולים השונות. אין לי ידע על משפחות שמקבלות אנשים בסוף חייהם ומאפשר להם למות בכבוד. אישית אני מאוד מאמינה במוות בבית, אם המשפחה והחולה רוצים. זה מאוד קשה לקבל החלטה כזו, ולא פחות קשה לעבור תקופה זו, ואם מקבלים את ההדרכה איך לנהל טיפול כזה בבית, הרווח יכול להיות גדול. במידה ותרצי להמשיך בשיחה איתי דרך פורום זה אתייחס. בברכה נטע מוזר

09/08/2010 | 01:06 | מאת: שרון

שלום רב, אמי בת 60 אובחנה לאחרונה כלוקה בסרטן השחלות, כל העניין התגלה לאחר שהצטברו אצלה מים סביב הריאות. הרופאים אמרו שהסרטן התפשט לחלל הבטן ונמצא בין שלב 3 ל-4. הם ממליצים על סדרה של טיפול כימותראפי והם אמרו שאחרי 3 טיפולים הם יבדקו עם הטיפול יעיל. הם אמרו שאם הטיפול אינו יעיל הם לא ימליצו על ניתוח וגם לא על המשך של טיפול כימותרפי, אם הטיפול כן יעזור, אולי יהיה אפשר לנתח. מה הסיכוי להצליח? האם מהתנהלותם אפשר להבין שמצב ממש חמור? מה הם סיכויי ההחלמה? בנוסף הייתי שמחה לדעת איך מתנהלים עם דבר כזה אני מרגישה שכולנו מגששים באפלה- לא מדברים על זה, חוששים, לא יודעים בדוק איך לגשת לזה והיא גם די מנסה להתרחק בטענה שהיא לא חשה בטוב.אשמח לעצות. תודה רבה, שרון.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרון החלק הראשון של שאלותיך נוגע לתחזית המחלה ולטיפול הרפואי בה. נראה ששיחה עם האונקולוג המטפל ודרישה שלך/שלכם לקבל תשובות כנות וישירות יספקו את המידע שאת מבקשת. הרופאים פוגשים אנשים עם סגנונות מאוד שונים של חיפוש מידע והם לא תמיד יודעים מה החולה ו/או המשפחה מרשים להם להגיד. לגבי החלק השני של שאלתך איך מתנהלים? מחלת הסרטן היא מחלה מאיימת על החיים והמפגש איתה יוצר בלבול וכאב רב ולעיתים ממש ריחוק של המשפחה והחולה זה מזה, כי יש ניסיון להגן אחד על השני וזה כל כך נורמאלי, אך הגנה זו לעיתים מובילה להסתרה, לאמירות לא אמיתיות ואז כולם חווים שמשהו לא מדובר. מאוד קשה פתאום להכניס אל השיח המשפחתי את הנושא של חיים ומוות. מניסיון רב שנים ומספרות ענפה בנושא, אנו יודעים שתקשורת פתוחה, הרשאה לדבר על רגשות, קשיים, פחדים וחששות מאפשרת יעילות גבוהה יותר בהתמודדות ואפילו איכות חיים טובה יותר. זה בסדר לדבר את הכאב, זה בסדר לבכות ביחד, זה לא מחליש, אלא מחזק ומקרב. אמשיך להשיב ברצון לשאלותיך בפורום אם תרצי. בברכה נטע מוזר

19/08/2010 | 04:58 | מאת: שרון

תודה רבה על התתיחסות והתגובה. לצערי אני מרגישה שבתור משפחה אנחנו מגששים באפלה כי באמת לא ניתן לדבר איתה על המחלה- היא מסרבת לשתף אותנו. בפעם האחרונה שניסתי לדבר על כך, שאלתי אותה מה היא מרגישה מבחינה פיזית והיא אמרה שהיא צריכה ללכת וניתקה את הטלפון. כרגע היא אחרי טיפול ראשון, השיער נשר אבל היא נריאת טוב וממש יפה לה הפיאה (כמה שזה לא יפה להגיד). מחר היא עוברת טיפול כימותרפי נוסף ובמקום לדבר על הפחדים והחששות היא מתרחקת ומסתגרת ואנחנו לא יודעים מה לעשות. המחלה קיימת וזה נראה כאילו כולם ממשיכים כרגיל ולא מדברים על זה והיא מנסה לשחק אותה כאילו הכול בסדר אבל ברור שהכול לא בסדר. אני באמת לא יודעת מה לעשות.

04/08/2010 | 14:16 | מאת: בת 17

סבתא שלי בת 77 חולת סרטן כבר בערך 8 שנים (ברחם,אני לא יודעת איזה בדיוק). היא האדם הכי חזק שאני מכירה והיא נלחמת בסרטן בשיניים..השנה האחרונה היתה קשה במיוחד עבורה והמצב שלה נהיה קצת פחות טוב, היא אפילו אושפזה בבי"ח לפני כמה חודשים.. אני כותבת כי פשוט קשה לי מידי לראות אותה סובלת וקשה לי לראות אותה עצובה ובמיוחד קשה לי לשמוע אותה מייחלת למות ומתפללת לה' "שיקח אותה מהעולם הזה". אני לא יודעת מה לעשות כדי להקל על המצב שלה..אני איתה כל יום ועוזרת לה, אבל מבחינה נפשית אני לא יודעת איך אני יכולה לעזור...ואיך אני יכולה להיות חזקה בעצמי כדי לא להראות לה חולשה שתחליש אותה. תודה מראש... אשמח לתגובות

שלום לנכדה בת 17 ריגשת אותי מאוד, גם לי יש נכדה בת 17 ואנחנו מדברות על הרבה דברים רגשיים, ובאמת זה כל כך קשה לחוות סבתא אהובה , שהיתה כל כך חזקה , ופתאום היא חלשה כל כך. את שואלת איך את יכולה לעזור. לדעתי את עוזרת הרבה מאוד, את איתה כל יום, וזו זכות מאוד גדולה בשבילה ובשבילך. אני חושבת שאת כל כך מפחדת שסבתא תמות וכאשר היא מבקשת את נפשה למות את נכנסת ללחץ וכך לא יכול להתאפשר דיבור רגשי ביניכן. אנחנו יודעים מהרבה מחקרים ומניסיון של שנים שמה שיכול להקל מבחינה רגשית גם עליה וגם עליך, זה דיבור ישיר, כנה ואמיתי בין שתיכן. לפי מה שאת מתארת מצבה של סבתא מתדרדר, אינני יודעת כמה זמן היא תחיה, אך כל יום שהיא עדיין מסוגלת לדבר, כדאי לנצל זאת. אחד הדברים הכי חשובים שמקלים גם על החולה וגם על בני משפחה שנשארים בחיים לאחר מות יקירם, היא הפרידה. ככל שמתחילים בפרידה מוקדם יותר כך היעילות שלה גבוהה יותר. סבתא שלך בעצם אומרת לך כל הזמן אני רוצה להפרד ולך קשה לשמוע זאת וזה מובן, אך היא מסמנת לך את רצונה לדבר על המהלך של חייה עד לסיומם. לדבר עם סבתא, זה קודם כל להקשיב שהיא מדברת ולשאול אותה, מה היא רוצה להגיד לך, מה היא רוצה שתדעי עליה, על חייה, כל מיני דברים שאולי לא הספיקה לספר לך או רצתה לספר ואת לא כל כך היית קשובה, לדבר עם אדם שעומד לסיים את חייו זה להגיד לו מה המשמעות שלו עבורך, מה למדת ממנו, איך תוכלי לזכור אותה. להיות בשביל, זה להקשיב ולא להבהל ולדעת שאנשים רוצים לדבר ורוצים מישהו שיקשיב באמת. תופעה מאוד נפוצה היא שכאשר אדם אומר משהו רע, האנשים סביבו ישר אומרים לו יהיה בסדר, ובעצם מסמנים לו, תשתוק, אני לא יכול/ה לשמוע אותך מדבר כך. אם סבתא שלך שואלת את נפשה למות, היא באמת מתכוונת לזה וחשוב לתת לה הזדמנות להגיד מה שהיא רוצה ובאמת להקשיב לה. אני חושבת שסבתא שלך נותנת לך מתנה ענקית בזה שהיא רוצה לשתף אותך. זו זכות גדולה להיות ליד אדם שמוכן לבטא את רגשותיו. אינני יודעת אם נתתי לך כיוון או שהרחקתי אותך יותר, מאוד אשמח להיות בשבילך ולדבר איתך דרך אתר זה, אם תזדקקי כמובן שלום נכדה אמיצה בברכה נטע מוזר

29/07/2010 | 22:12 | מאת: אמא

האם מישהו עבר טיפול בהזרקת סודיום ביקרבונט לגידול? כמו כן האם יש בפורום אנשים שעברו גידול סרקומה ע"ש יואינג, בני בן 26 אובחן בגידול זה שבוע שעבר ואנחנו לפני התחלת כימו. מודה מראש לכל אינפורמציה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמא אני כותבת לך, לא מפני שיש לי אינפורמציה בקשר לשאלותיך, אלא בגלל העובדה שכל כך קשה להיות אם לילד שלך שחלה בסרטן וכמה תמיכה ואורך רוח חשוב לגייס בתקופה הלא פשוטה שאתם חווים עמותת ח.ס.ן עוסקת בתמיכה בחולים ובבני משפחתם באמצעות קבוצות תמיכה אני מאמינה שהצטרפות לקבוצה כזו מאוד מסייעת. יש לנו מספר קבוצות בארץ אם תרצי מידע עבור הקבוצות יש לנו אתר באינטרנט וגם קבוצה חדשה נפתחת בימים אלו בהרצליה אם תרצי להמשיך לדבר מעל דפים אלו, אענה ברצון בברכה נטע מוזר

25/07/2010 | 13:29 | מאת: תומס

שלום רב, ראיתי את הכתבה ששודרה אצל אמנון לוי לפני מס' ימים ולצערי בשבועיים האחרונים אני סובלת מאותם תסמינים מהן סבלה רוית ירוקוני שאובחנה כחולה בסרטן. הייתי 3 פעמים בב"יח בימים האחרונים והרופאים טענו ששללו סרטן. האם בדיקות דם (כולל שקיעת דם) בלבד יכולות לשלול סרטן זה? תודה

שלום תומס אני לא ראיתי את הכתבה ולא ברור לי באיזה סוג סרטן מדובר ואילו בדיקות. מה שאני כן יכולה להגיד לך, אם את מרגישה שמשהו לא בסדר אצלך, חשוב שלא תוותרי ותבקשי בירור למיחושיך ותחושותיך. בברכה נטע מוזר

05/07/2010 | 14:34 | מאת: בלוטת התריס

מאחר ובלטות התריס אחראית על האיזון בגוף וזה שנותח מתחיל להיות תלוי בכדור שצריך לאזן אותו, האם קיימת תופעה לזה שנותח להתרחקות מבן זוג הכוונה לנישואין לאחר מספר שנים ובחינה מחדש של היחסים עקב הניתוח - האם יש תופעה כזו לחולי סרטן בכלל לאחר גילוי המחלה וביחוד לאחר ניתוח ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך לאירועים טראומטייים מסוגים שונים, יש פוטנציאל לגרום לאדם להתבונן מחדש על מערכות יחסים. השינוי שנגרם בדרך כלל קורה לא בגלל תרופה זו או אחרת אלא בגלל שאדם חווה פחד מהאירוע שעבר שיכול לגרום לו להסתכל בצורה שונה על נושאים שונים. הרבה חולים עם סרטן אומרים שהמחלה נתנה להם חופש להרבה מחשבות, דעות רצונות ומאווים שהוחנקו עם השנים וכרגע הם מרגישים שהם יכולים לממש כל מיני תחושות ומחשבות. באשר לתרופה שהיא תחליף להורמון של בלוטת התריס, כדאי מאוד לשאול את הרופא שנתן אותה אם מוכרת תופעה של שינוי התנהגות בגלל לקיחת התרופה. בברכה נטע מוזר

24/06/2010 | 11:31 | מאת: שושנה

אימי חולה בסרטן. היא מאמינה שדמיון מודרך עשוי לעזור עם ההתמודדות ועם ריפוי המחלה ומעוניינת להצטרף לסדנת דמיון מודרך כמה שיותר מהר. האם מישהו יכול להמליץ לי על סדנה של דמיון מודרך לחולי סרטן באזור כפר-סבא/ רעננה/ הוד השרון?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שושנה כתבתי באינטרנט בגוגל דימיון מודרך ומטפלים בדימיון מודרך וקיבלתי המון נתונים אני בטוחה שניתן לבחור מכל ההיצע משהו שיתאים לאמך אני מאמינה שדימיון מודרך מאוד מסייע במצבי דחק ומשפר איכות חיים בברכת הצלחה נטע מוזר

יש לי "קשר" של כ- 2 ס"מ בבלוטת התריס הקשר כולל ציסטות והסתיידות מסוג מיקרו זה כבר 3 שנים לא משתנה- עשיתי בדיקת אולטרסאונד אחרונב לפני כ 8 חודשים הציעו לי לעשות ביופסיה אבל בגלל שאני לא מבינה עד הסוף כיצד זה מתבצע ומה ההשלכות אני מפחדת שיגעו לי בבלוטה שאלה שלי: אני כבר 3 ימים מרגישה תחושת אי נוחות בגרון כאבים חום הפרעה האם לפי הסיפטומים זה הבלוטה? וחל בה שינוי? זה יכול להיות גידול סרטני? וחשוב לציין שאין לי לא תפקוד יתר ולא הפוך- כל הבדיקות דם שלי תקינות ואני לא מקבלת שום טיפול אני מאוד מפחדת- אני בת 30 רווקה תענו לי מהר אני בלחץ

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך את כותבת שאת מפחדת ובלחץ ויתכן שבגלל זה את לא פונה לרופא מומחה. בבלוטת התריס מטפלים בדר"כ רופאי א.א.ג אף אחד לא יכול לתת לך תשובות לגבי השאלות ששאלת כאן, אלא לאחר לקיחת דגימה לבדיקה (ביופסיה) יש לך זכות מלאה להבין מה יעשו לך ומה ההשלכות ולכן יש לך זכות לשאול את כל השאלות את הרופא. קורא לא פעם שרוצים לשאול את הרופא במפגש איתו, אך מרוב התרגשות שוכחים את כל השאלות. לדעתי מומלץ לבוא אל הרופא עם דף שעליו כתובות כל השאלות שרצית לשאול. ככל שתאמיני שיש לך זכות לקבל תשובות ותתנהגי באסרטיביות, הרופא יענה לך. עוד המלצה שלי, ללכת למפגש עם מישהו, מישהי שאת בוטחת בה/ו עוד אוזן ששומעת תמיד עדיף. בדרך כלל הרפואה לא מציעה לעשות פעולות אם לא צריך, אם הציעו לך לעשות ביופסיה כדאי להקשיב. נראה לי שחשוב לזכור שאין אדם בעולם, בוודאי לא הרופאים, שאחראי על בריאותך, חוץ ממך ואת היחידה שיכולה להחליט מה את רוצה. בברכה נטע מוזר

14/06/2010 | 18:29 | מאת: deleted

שלום, לאמא שלי בת 54 הייתה תת פעילות ל בלוטת התריס בעקבות כך היא נשלחה לאולטרסאונד בו התגלו קישריות,בגודל של כ1.3 מ"מ לאחר מכן נשלחה לביופסיה,הרופאה התקשרה היום ואמרה שהתשובה לא טובה והקישורית גדלה,יש צורך בניתוח לאחר הניתוח יהיה ברור אם יש צורך בטיפול ביוד אך נראה לה כן..התשובה תשלח לנו בדואר,כבר קבענו תור לרופא עם מלא המלצות..אבל ,אני משתגעת..ככל הנראה מדובר בסרטן?האם אפר להגיד זאת וודאי לאחר ביופסיה?הבעיה של אמא לי התחילה לפני כ5 חודשים..אז זה גילוי מוקדם? מה סיכויי הצלחה? אמי תבריא?? בבקשה תעזרו לי... תודה רבה!

15/06/2010 | 09:13 | מאת: מיכל וייס

שלום לך, סרטן הוא כנוי לקבוצה גדולה מאד של מחלות שונות זו מזו,אבל תמיד הוא מעורר תגובת בהלה ראשונה. חשוב מאד להקשיב למידע המפורט שאתם מקבלים מהרופא המטפל,שיענה לכם על כל שאלה שתשאלו.מתוך הכרות עם הממצא של אמא,ועם בריאותה בכלל. למיטב ידיעתי,מדובר בטפול קצר שזוכה להחלמה מלאה,ואיננו כרוך בתופעות לוואי שמפריעות לשגרה. חשוב שתתייחסו לאיך אמא מרגישה עכשיו,ותתייחסו לתקופה הזו כמי שמטפל במחלה שכיחה מאד,ולא כאל איום במחלה שאין ממנה החלמה. את מוזמנת לשוחח עוד,כאן או בטלפון 0528072221

01/06/2010 | 16:35 | מאת: מרי

שלום, אם ברצונך לתרום את שיערךף אני שמחה לעדכנן שלאחר בירור קצר למדתי שאלי בן זיקרי עוסק בנושא בהתנדבות מלאה ואף הקים עמותה שמטרתה לספק פיאות לכל חולת סרטן. אני התרשמתי ומתכוונת לתרום את שיערי דרכו. הנה לינק לכתבה: http://www.moti-ronel.com/fields.php?cat_id=11 והטלפון שלו: 054-4575901 בהצלחה ובברכה לכל התורמים והתורמות מרי

06/06/2010 | 11:24 | מאת: יהושוע

יישר כח מרי שמחתי לעזור ולדעת שאכן הצלחתי כל טוב יהושוע -לכל המעוניינים ניתן גם לתרום לאירגון זכרון מנחם שמכין פאות לילדים חולי סרטן פרטים באתר הבית וכן במספר 050-9216747 כל טוב יהושוע

31/05/2010 | 15:58 | מאת: אשר

שלום לכולם בתי בת שלוש וחצי מטופלת מזה 7 חודשים ואנו לקראת סוף הטיפול בסיום יש צורך בהקרנה עקב היותה T-ALL או זריקות בבית חולים שמטולת מצדדים בהקרנה (לפי פרוטוקול) האם יש מקרים שנתקלתם אשמח לקבל מידע בנושא ,מה ההשלכות להקרנה בעתיד אני מודע שאין הרבה מקרים מהסוג הנ"ל בברכה ומצפה בדחיפות אשר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אשר לדאבוני איני יכולה לתת לך תשובה מספקת לשאלתך לדעתי רק המחלקה בה ביתך מטופלת יכולה להיות כתובת לשאלתך בברכת החלמה מלאה נטע מוזר

30/05/2010 | 12:57 | מאת: איה

שלום מיכל, אינני יודעת אם זה המקום אך אני מחפשת קבוצת תמיכה לאישתו של איש יקר שסובל ממחלה מתמשכת קרוב לעשרים שנה. הוא אינו חולה בסרטן. האם את מכירה קבוצות כאלה באזור המרכז? תודה ושבוע טוב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איה יש היום הרבה מאוד עמותות של חולים למחלות שונות. קרוב לוודאי שבכל עמותה לסוג מחלה מסוים יש ידע באשר לקבוצות תמיכה. להרבה עמותות שאני מכירה יש היום אתרים באינטרנט, יתכן כימספיק להקיש את שם העמותה ולקבל תשובות. בעמותה שלנו בח.ס.ן משתתפים בקבוצות התמיכה, גם חולים עם סרטן וגם בני משפחותיהם שאינם חולים. בברכה נטע מוזר

28/05/2010 | 19:51 | מאת: עליזה בן חיים

אני רוצה לדעת איזה השלחות יש לטיפולם כימותרפים על הגוף ואיך אני יכולה לישלול כאבים בזרועות האם זה בעיקבות הטיפולים הכימים ומפטרה לאיזה רופא צריך ליפנות רופא מישפחה לא נותן מענה והסבל הוא נורא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עליזה צר לי לשמוע שהסבל שלך נורא כאשר היום יש הרבה מאוד תרופות למניעת כאב, אין שום הצדקה לסבול כאב כמו שאת מתארת. לטיפולים כימוטרפיים יש השפעות שונות ואנשים שונים מגיבים שונה אפילו לאותה התרופה. בביח' בו את מטופלת יכולים לענות לך ולהמליץ על תרופות משככות כאב כמו כן בכל בית חולים יש מרפאת כאב שגם שם אפשר לעזור. אני מאחלת לך למצוא מענה מהיר לכאביך. בברכה נטע מוזר

23/05/2010 | 21:54 | מאת: רמי

אימי בת 82, חלתה בסרטן ריאות, היא נותחה וכרגע הסרטן ברמישיין, היא סובלת בן השאר מכאבי תןפת כרוניים, כרגע מטופלת באוקסיקונטין. שלתתי האם יש אפשרות להכניס אותה לתוכנית שימוש בקנביס רפואי? מה הפרוצדורה והאם היא עומדת בקטגוריות , תודה מראש, רמי

שלום רמי מצטערת על האיחור בתשובה אך לא הייתי בבית באשר לקנביס הרפואי ניתן לצפות בסרטו של אברי גלעד על הקנביס להלן הכתובת לכניסה Http://icomm.co.il/mg.htm הסרט נותן מידע מאוד ברור על השימוש בקנביס ועל האפשרות, שאיננה קלה כלל, להשיג אותו אם אתה לא מצליח לעלות לאתר תכתוב לי שוב עם המייל שלך ואשלח לך את הקישור בברכה נטע מוזר

22/05/2010 | 22:30 | מאת: גיא תבורי

שלום אני גיא תבורי, בן 26, בארבע השנים האחרונות התמודדתי עם לימפומה מסוג הודג'קינס. סרטן 1: לפני כמה שנים גיליתי לראשונה על הסרטן (אוקטובר 2006), זה היה לאחר קצת יותר משנה של כאבים עמומים בכתף. בתקופה זו גרתי באמסטרדם אליה הגעתי מיד אחרי השחרור מהצבא. פניתי לאורטופדים מכל הסוגים, עד שאחד מהם הפנה אותי לCT שם התברר שיש לי סרטן מסוג הודג'קינס. פחדתי, הרגשתי שהרצפה נשמטת מתחת לרגליי. הרבה אנשים אמרו לי מה לעשות או לא לעשות. גיליתי שהרוב הגדול של האנשים, כששמעו על המחלה שלי הגיבו באחת משתי דרכים: 1. מספרים לי על הסבתא הגוססת מסרטן (וממשיכים לעדכן אותי בשלבי גסיסתה) מכיוון שאנחנו באותו החוג. 2. ממליצים לי על גורו/רופא/קוסם שיעלים לי את הסרטן כהרף עין, (פטריות מקולומביה היו ההמלצה האחרונה ששמעת עלייה). שבוע לפני תחילת הטיפולים השתתפתי בסדנא שבה זיהיתי וראיתי את מקור הכח שלי, הגישה שלי לסרטן ולטיפולים התהפכה במאה שמונים מעלות, היה לי ברור לחלוטין מה ואיך לעשות, הסרטן הפך מלהיות "פיל" בחיי, ל"פירור". עברתי שניים עשר טיפולי כימוטרפיה "קלה" פעם בשבועיים, ועוד חודש הקרנות לקינוח, בתקופת הטיפולים התחלתי קשר זוגי ובמקביל הוכשרתי למשרת נציג חברה בהולנד. סיימתי את ההקרנות ושבועיים לאחר מכן עברתי להולנד עם החברה (אוקטובר 07), סרטן 2: כל שלושה חודשים "קפצתי" לארץ לעשות PET CT על מנת לוודא שהכל בסדר. בבדיקה הראשונה נמצא "משהו" שהפרופ' אמר שזה בסדר, וחזרתי להולנד. בבדיקה השנייה אותו "משהו" גדל מעט, עדיין קטן, "תחזור עוד חודשיים ונראה". אי הודאות הייתה מאוד קשה בשבילי, לא הצלחתי לצאת מהפחד, הייתי עסוק בו רוב הזמן. בבדיקה השלישית ה"משהו" גדל עוד יותר ואותר כסרטן, הפחד נעלם, כבר לא היה יותר ממה לפחד, יש לי סרטן. עברתי שוב לארץ (אוגוסט 08), הפעם בידיעה שזו חזרה זמנית לסיים את הטיפולים, ועוד פעם להולנד. עברתי פעמיים אישפוז של ארבעה ימים כימוטרפיה, איסוף תאי אב, והשתלת מח עצם עצמית ב"אשר"ם רמב"ם" , כולל שמונה עשרה ימי בידוד, חודש אחרי ההשתלה חזרתי לעבודתי בהולנד (נובמבר 08). סרטן 3: באפריל קפצתי לארץ לצורך הביקורת, לוודא שהכל בסדר, הפרופסור רצה לבדוק בלוטה בצאוור, עשיתי ביופסיה, נקייה, וחזרתי להולנד, ביוני הגעתי שוב לבדיקה, הפעם ראו שוב משהו באזור החזה, הרופאה אמרה שצריך להתחיל שוב טיפול, ואולי השתלה מתורם. השאלה הראשונה שלי הייתה- "כימו קל או קשה"? היא אמרה שכמה סדרות של כימוטרפיה דיי קלה, "מצוין, אז אני אעשה את הטיפולים באמסטרדם" עברתי כימוטרפיות באמסטרדם, ארבע סדרות של ארבעה טיפולים כ"א, היות ובעבודתי השתמשתי בעיקר במחשב ובטלפון, לא הייתה לי בעיה להמשיך לעבוד תוך כדי טיפולים. בנובמבר 2009 עברתי השתלת מח עצם מתורם, שבוע אישפוז, ותקופת התאקלמות. מאז ההשתלה לקחתי כל יום חמישה עשר כדורים בערך, פעם בשבוע בדיקת דם, אישפוזים כשצריך, מנות דם כשצריך. במאי 2010 עברתי פט סיטי שאישר שאני נקי לחלוטין. כל טיפולי סרטן 3 עשיתי באמסטרדם, לכימוטרפיה הראשונה ההורים הגיעו מהארץ, בחלק מהטיפולים חברים באו איתי, חלק מהפעמים נסעתי לבד, בדרך מהעבודה או לעבודה. את כל המסלול שעברתי עד היום אפשר לסכם במלה אחת- "פשטות". הבנתי שבהרבה מצבים בחיי חיפשתי את הפתרון הקל: "שלא יהיה קשה", הבנתי שכשאני מפחד אני עסוק בדבר הלא רלוונטי: הפחד עצמו. לפעמים אני כן מפחד, וכשאני מפחד אני פשוט מביט בפחד ונותן לו לעבור, הדברים מסתבכים כשאני מתנגד לפחד, מפחד ממנו, או מדחיק אותו. לשמחתי כפי שכבר תיארתי, החיים העמידו בפני קשיים שונים. הבנתי שאפשר להסתכל על הדברים בדרך אחרת, שאפשר להסתכל על דברים "כפי שהם" הבנתי שאני יכול לקבל את חוסר השליטה עליהם וליהנות מהדרך, במידה ואתם תוהים האם זה מפחיד? התשובה היא כן, ולפעמים מאוד, נדרש ממני אומץ כדי לכתוב את המכתב הזה. הפחד קיים, הוא פשוט לא מנהל את חיי... אני משתמש במה שקורה בחיי כמנוף לצמיחה. חברה טובה שלי נתנה לי רעיון בתקופת סרטן 3, להיות מאמן/קואצ' של חולי סרטן, קיבלתי את הרעיון בברכה. בתקופת הכימוטרפיות עברתי קורס מאמנים, ובמרץ 2010 החלטתי לחזור לגור בארץ, לאמן ולעבוד עם אנשים, ובעיקר עם חולי סרטן. בין אם זכיתם בסרטן או לא, בין אם מעניין אתכם האימון שאני מציע, או שיש לכם שאלה, דעה, או כל דבר אחר, אתם יותר ממוזמנים לכתוב או להתקשר גיא תבורי אימון לחיים 052-3231970 [email protected] אוהב, גיא.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גיא קראתי בעניין רב את שכתבת ואהבתי מאוד את התאור והפרוש שלך לכותרת פשטות. אני מתחברת לכל התאור שלך ולהבנות שאתה מגיש כאן, וזוהי חלק מהעבודה שהקבוצה, שיש לי זכות גדולה להנחותה, עושה. מעניין הכותרת שנתת "פשטות," מעולם לא קראתי לזה כך, אך יש בזה כל כך הרבה עומק. מאחלת לך בריאות מהנה, עשייה קדושה והנאה בחייך בברכה נטע מוזר

11/02/2011 | 16:30 | מאת: שרית

היי גיא שמי שרית ואני מייצגת את עמותת אמון לחיים נשמח לקבל את עזרתך בכל תחום 0508725118

20/02/2011 | 12:13 | מאת: עמותת אמון לחיים

לעמותת אמון לחיים דרושים מתנדבים בתחום האיפור לחג הפורים. צרו קשר שרית 0508725118

14/05/2010 | 17:32 | מאת: יפעת

האם קרם לשיזוף עצמי יכול להזיק למי שכבר היתה לו מלנומה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יפעת אני מאמינה שרופאי עור יכולים לתת תשובה מוסמכת על שאלתך זו בברכה נטע מוזר

אני קורא שמיטת שיזוף אסורה.

לתשומת לב - מיטת CERAGEM אינה מיטת שיזוף כלל. זו מיטה המיתיימרת לבצע עיסוי מתוחכם עם חום , הטיפול רב פעמי והוא אמור לעזור להקל בעיות שונות , כגון כאבי גב , צוואר פרקים ועוד . התנסתי בטיפול (שהוא חינם , כי המטרה שהלקוחות יקנו מיטה לצורך שימוש ביתי). אין לי ידע לגבי המלצה של רופאים מיקצועיים לגבי השימוש במכשיר הזה. אין לי שום ידע/השכלה רפואיתץ

11/05/2010 | 12:32 | מאת: דניאל

שלום שמי דניאל. אני צריכה עזרה, אני לא יודעת אם זה המקום אבל בכל זאת.. לפני שנה וחצי גילו אצלי גידול סרטי והוא הוסר בניתוח. מאז הכל אצלי תקין (טפו טפו..). ועכשיו אני רוצה לנסוע לטיול גדול אחרי צבא ואני לא מצליחה למצוא שום חברה שמוכנה לבטח אותי ליותר מ5 חודשים. אני תכננתי טיול של 8 חודשים ועכשיו אני כבר ממש לפני יציאה מהארץ ואני ממש לא יודעת מה לעשות... אולי מישהו מיכם יוכל לעזור לי ויודע מה אפשר לעשות או למי אפשר לפנות. תודה רבה, דניאל

12/05/2010 | 14:34 | מאת: מיכל וייס

שלום לך דניאל, נסי לפנות לחידוש סוכנות לבטוח של הפניקס. יש בטוחי בריאות לחו"ל,גם לאנשים בריאים,שמגבילות את תקופת הבטוח,אבל מאפשרות בתום התקופה לחדש את הבטוח מחו"ל. בדקי גם את האופציה הזו. נסיעה טובה מיכל

06/05/2010 | 15:11 | מאת: קו לחיים

שלום לכולם, חי הוא ילד מקסים בן 8 בנה של רחל (אם חד הורית) ואח לארבעה אחים בגילאי 6-15. לצערנו חי סובל מגידול סרטני מוחי ממאיר(High Grade Glioma). על מנת להציל את חייו של חי ולהחזירו לקו הבריאות, הוא זקוק לטיפול תרופתי יקר מאוד (Glioblastoma Multiforme Temazolomide), הכרוך בנטילת כדור 4 פעמים בשבוע, שעלותו גבוהה מאוד: 1,150 ש"ח ליום + תרופת AVISTEN (כימוטרפיה) המוזרקת דרך הוריד אחת לחודש בעלות של 7,400 ש"ח לחודש. כלומר- סה"כ עלות של 28,100 ש"ח לחודש. אנו, עמותת "קו לחיים", נרתמנו לגיוס הכספים ולתמיכה בחי ובמשפחתו. הצטרפו אלינו ועזרו לנו לעזור לחי. http://www.facebook.com/pages/nwtnym-yym-ly/123164204363242?ref=ts

לקריאה נוספת והעמקה
07/05/2010 | 13:56 | מאת: מיכל וייס

שלום לקו לחיים, האם הטפול בחי ניתן במסגרת של בית-חולים מוכר באונקולוגיית ילדים? האם ניתן לצרף לפנייה לאסוף כספים,מכתב מרופא מטפל שממליץ על הטפול,ומאשר שאין לו כסוי בטוחי או אחר? אני מאמינה שמי שרוצה לתרום,ירצה לדעת שתרומתו היא אכן למען מטרה שאין לה מענה אחר. בברכה ושבת שלום מיכל וייס

06/05/2010 | 00:53 | מאת: נורית

שלום, לפני כחודש אובחן אבי כחולה בסרטן שלפוחית השתן, גידול (15 סמ"ק) מסוג T2 חודרני ללא גרורות לפי בדיקת סי.טי שעבר. לפני כשלושה שבועות עבר ניתוח להסרה מלאה של השלפוחית. במהלך הניתוח הבחין הרופא ב4 בלוטות מוגדלות וחשודות באזור האגן, הסיר אותן ושלח לביופסיה. 3 יצאו נקיות ואחת היתה נגועה. בעוד כחודש אבי יתחיל טיפולים כימותרפיים כשבינתיים לא ידוע לרופאים אם הסרטן שלח גרורותיו לעוד אזורים. משפחתי מעוניינת ליצור קשר עם מרפאתו של פרופ' אברהם הוכברג ע"מ לדעת אם אבי הוא "חולה" אידיאלי להשתתפות במחקר שלו. אשמח אם תוכלו לקשר בינינו. הזמן פה הוא גורם מכריע... תודה, נורית והמשפ' המודאגת

לקריאה נוספת והעמקה
07/05/2010 | 13:47 | מאת: מיכל וייס

שלום לך נורית, אינני מכירה את פרופ' הוכברג, אבל לו הייתי נתקלת בשאלה שאת שואלת, הייתי מתקשרת ישירות למרפאתו, ועוד הייתי מבקשת מהרופא הישיר,האונקולוג,שהכיר את אבא,והציע טפול כימוטרפי,להביע את דעתו,בקשר לאפשרות ולהתאמה של אבא לתכנית המחקר. חשוב עוד לדעת,שבמקרים רבים הרופא יעדיף להתחיל בטפול שכבר נחקר והוכח כיעיל. לא תמיד מה שחדש,טוב יותר. מאחלת שהטפול יביא להחלמה, מיכל וייס

04/05/2010 | 10:11 | מאת: אליסון

שלום: אחיבן 50 חולה לאוקמיה AML ומלנומה, המשפחה היחדה זה אני, הוא כרגע בין טיפולים והוא רצה לנסוע קצת לחופש לאילת. לנו אין כסף ורציתי לשאול אולי משהו מוכן לתמרום חופשה לאדם יחד, בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אליסון יתכן ששווה לך להכנס לאתרי בתי מלון באילת, יש אפשרות ליצור קשר בתוך האתר של בתי המלון , לספר להם את הסיפור שלך ולבקש אם מוכנים לארח אתכם. בהצלחה נטע מוזר

29/04/2010 | 15:56 | מאת: מירום

שלום הגיע לחיפה בחורה מרוסיה לבית חולים רמבם עם סרטן דם קשה. בחורה במצב מאוד מאוד קשה..... טיפול דורש 200 אלף דולר לפי חשבונית של בית החולים. עד שלא ישלמו 50 אלף דולר כמקדמה הטיפול לא יתחיל. איפה ניתן לבקש תרומות בארץ? המון תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירום אני לא מכירה אירגונים שנותנים תרומות. בארץ יש אגודה למלחמה בסרטן אולי דרכה ניתן לברר או לבדוק כיצד ניתן לעזור במצב זה. יש להם אתר באינטרנט. בברכה נטע מוזר

28/04/2010 | 23:02 | מאת: שרית

שלום, עבר חודש מאז שגילו לאחותי (נ+ 4) סרטן כנראה בלבלב שהתפשט לבטן.היא החלה בכימו מידית מאז, עד היום היא במעין "הכחשה", לא מוכנה לקרוא חומר בנושא ולעזור לעצמה, גרה אצל הוריי מאז ובסלון(והם מבוגרים, לא נראה לי שזה מתאים)עם פרצוף חמוץ ועצבנות (אף שאין לה אנרגיה לזוז כעסים עדיין יש, על נושאים דביליים, ועל רצוננו לעזור לה). אני אובדת עצות, ובעצמי כועסת עליה שהיא כאילו מוותרת בלי לעזור לעצמה (לטענתה יש לה משהו קטן וזה יעבור, אף שאפילו לא ביררה בדיוק מה יש לה, מחשש לדעת). אני לא יודעת איך להניע אותה לעבוד על גישה חיובית,להקפיד על תזונה ולהשתדל להזיז את עצמה, אפילו ללכת בתוך הבית כמה דקות. המשפחה כועסת עליי (יתר האחים), שזה עוד יותר מתסכל, כי אני רואה קדימה ורוצה לעזור לה לפני שיהיה קשה ומאוחר מדי. כמובן שהיא לא מוכנה להצטרף לקב תמיכה (או לצאת בכלל מהבית..) מה אני יכולה לעשות? להפחיד אותה? לעורר אותה? או סתם לרחם עליה מהצד? מכתב ארוך, ניסיתי לתמצת את בעייתי, תודה רבה :-)

לקריאה נוספת והעמקה
29/04/2010 | 10:52 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שרית, פנייתך חשובה מאד,וכתבת מספיק ,כך שאוכל להתחיל לענות: אחותך מגיבה כרגע לבשורת המחלה,ואני בטוחה שהיא מבולבלת כועסת עצובה וחסרת אונים,ויש לה סיבה להרגיש כך. גם את מרגישה חסרת אונים ולכן את כועסת. חשוב ודחוף שאת וגם אחותך,אם היא תרצה בכך,תפגשו איש מקצוע,מלווה לחולים ובני משפחתם,המתמודדים עם מחלה שמאיימת על החיים. המלווה יוכל להדריך ולתמוך ולארגן את הרגשות והפחדים,ויאפשר לבחור איך להתנהל בתוך המחלה והטיפולים,ברמה הפרקטית והרגשית,וביחסים שנוצרים בין בני המשפחה הקרובים. את מוזמנת להתקשר אלי ואני אמצא לך מלווה מתאים. מיכל 0528072221

13/05/2010 | 18:47 | מאת: אלה

שלום אני חולה בת 44 +3 הבשורה, היא פצצה שנופלת . הסביבה לא מבינה את ההרגשה וזה מתסכל- לי לקקח הרבה זמן להיות באבל לבכות על מר גורלי ולרחם על עצמי. המחלה מאוד קשה ומלווה אותי 3 שנים , הרבה פעמים אני נשברת ובוכה. ואפילו חושבת לוותר. חבקי אותה שןחחי איתה , תנסי להצחיק אותה. אם סיפרת לה על המחלה ,אז היא יודעת שהיא חולה וכנראה זקוקה לזמן לעכל את הבשורה. תהיי איתה . בהצלחה.

27/04/2010 | 23:35 | מאת: ורד

שלום רב, רק היום מצאתי את האתר הזה וחשבתי שאולי יכול לעזור (וחבל שלא מצאנו אותו קודם). אימי ז"ל נפטרה לפני כשנה מסרטן השד לאחר שנים של מחלה פעילה וסבל מתמשך. אבי עדין מאוד מכונס בעצמו ולא ממש מצליח למצוא לעצמו עיסוקים, תחביבים וכד'. ונראה שהוא חי בבדידות מסוף שבוע אחד לשני (בהם הוא מבקר כל פעם בן/בת אחר ואת הנכדים או אנחנו אותו) החודש התבשרנו כי אחי הצעיר (40) חלה בסרטן שלפוחית השתן (נמצא לשנת שבתון בחו"ל) ואנחנו לא ממש יודעים איך לספר לאבא על המחלה, האם הידיעה תחמיר את מצבו ויש חשש לבריאותו? איך הכלל מתחילים לבפר למישהו שכבר 15 שנה כל חיו הם טיפול בסרטן,ליוי לטיפולים וכד' שבנו הצעיר גם חלה. אודה לתשובתכם

לקריאה נוספת והעמקה
28/04/2010 | 14:43 | מאת: מיכל וייס

שלום לך ורד, אני בטוחה שאבא רוצה לדעת ככל האפשר יותר על ילדיו. אני מקווה שמחלתו של אחיך היא בשלב שבו יש טפול והחלמה מלאה. אי אפשר להגן על אבא ממה שעוברים בני המשפחה,יתרה מזאת,ייתכן שאבא יוכל להתגייס,רגשית. יוכל לראות לעצמו תפקיד, ובעיקר יחוש שותף. אם תסתירו ממנו דבר,תתפשט תחושה של סוד,שמרחיקה. ספרו לו את האמת ובפרטים,והוא יראה ויידע שאתם מתמודדים.אני מקווה שאחיך לא ירגיש רע,למרות האבחנה והטפול שייקבל, וכך כולכם תראו שלא תמיד סרטן מתנהג ומסתיים באותה הצורה. את מוזמנת להתקשר ולהמשיך לדבר... מיכל 0528072221

27/04/2010 | 22:25 | מאת: עמותת כתף חמה

קבוצה להורים ואחים של חולים מתחילה לפעול במאי 2010 באזור העמקים. הקבוצה היא פרי שיתוף פעולה של השרות לפרט ומשפחה,עמותת כתף חמה, המרכז הרפואי העמק ומ.א עמק יזרעאל תושבי עמק יזרעאל פנו לע"וס עדילי פרי במועצה תושבי הסביבה פנו לעו"ס דורון פאלק בבי"ח העמק פרטים נוספים באתר כתף חמה.

28/04/2010 | 14:32 | מאת: מיכל וייס

יישר כוח, אספר לכל מי שאני מכירה, אשמח אם תספרו יותר כאשר הקבוצה תפתח, מיכל 0528072221

24/04/2010 | 18:41 | מאת: אני...

שלום... אבא שלי נפטר מסרטן לפני שבוע... רציתי לשאול אם ידוע לך על קבוצת תמיכה לאלמנות/ מתמודדים עם מצבי שכול באזור השרון... תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך משתתפת בצערך על מות אביך לחסן אין קבוצות תמיכה לבני משפחה בנפרד. בחסן הקבוצןת מעורבות וכוללות חולים, בני משפחה וגם בני משפחה שיקירהם נפטרו מסרטן יש קבוצה בראשון לציון במידה ואת רוצה פרטים ניתן להיכנס לאתר חסן ושם נמצאים פרטי הקבוצות בברכה נטע מוזר

27/04/2010 | 22:19 | מאת: עמותת כתף חמה

משתתפת בצערכם.מקווה שאביך לא סבל. נסי לדבר עם עו"ס דפנה טסה שדה בתלם- היא מרכזת את תכנית להיפרד בשלום ואולי תוכל לעזור.

סבתי היקרה אובחנה כסובלת מסרטן הקיבה לפני כחודשיים בערך. זהו סרטן אלים שמתפשט במהרה ועקב כך היה עלינו להתמודד עם מצב נפשי ופיזי חדש ומצער. בעקבות חיפוש של תמיכה נפשית גם עבורנו בני המשפחה, שסובלים בעצמנו מקשיי התמודדות עם המצב החדש, נתקלתי בפורום הזה. לאחר כמה ימים אזרתי אומץ והתקשרתי למיכל וייס שפירסמה את מספר הנייד שלה והזמינה את כל מי שרק רוצה להתקשר ולהיעזר בה. מיכל אפשרה לי לספר על המצב, לשתף, לשאול את השאלות שעלו בקרבי ובקרב יתר בני המשפחה ולקבל עליהם תשובות פרקטיות ומועילות. מדהים היה בעיניי שמיכל הפגינה בקיאות רבה בכל הנוגע לעזרה נפשית וגם בדרכי הטיפול הפיזיים שעומדות בפנינו,מה שהעיד על ניסיון רב ועל מיומנות. אני רוצה בהזדמנות זו להודות למיכל על ההקשבה, המקצועיות, ההבנה ועל נתינה אדיבה מכל הלב ובחסד. ממליצה בחום לכל מי שחש בכך צורך- להתקשר בלי היסוסים. בברכה, שחר שמש

23/04/2010 | 09:19 | מאת: מיכל וייס

שחר יקרה, ברגעים כאלה נרקמת שותפות שלתוכה את הבאת שאלות נבונות וממוקדות. אני בטוחה שאת ומשפחתך מלווים את סבתא באהבה עוטפת רכה ורגועה. שתהיה לכם שבת טובה מיכל

12/04/2010 | 11:49 | מאת: קו לחיים

שלום לכולם, עמותת "קו לחיים" שמסייעת לילדים עם מחלות ומוגבלויות מבצעת מכירה דגלים מגנטיים לרכב לקראת יום העצמאות. הדגלים נמכרים בעלות של 10 ש"ח לדגל. כל ההכנסות ממכירת הדגלים יוקדשו למחנות קיץ לילדים. אם באפשרותכם לתרום ו/או אתם מכירים אנשים נוספים שיכולים לתרום אנא כנסו לקישור וצרו קשר עם העמותה. http://www.kavlachayim.co.il/?CategoryID=0&Article... בנוסף אתם מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק http://www.facebook.com/KavLachayim?ref=ts שיהיה יום עצמאות שמח לכולם!

לקריאה נוספת והעמקה

חג עצמאות שמח לעמותת קו לחיים

29/03/2010 | 14:02 | מאת: שרון

שלום שרון ברכות כאלו מתקבלות באהבה ובשמחה שיהיה לך ולכל הפונים לפורום חג שמח ונעים בברכה נטע מוזר

25/03/2010 | 20:27 | מאת: שרון

שלום, לפני כמעט חודשיים החיים שלנו התהפכו. אבי אובחן כחולה סרטן ריאה עם גידול ענקי 16 על 8 שלא בר ניתוח.מה שכ"כ קשה זאת לא המחלה ולא ההתמודדות עם כל התופעות לוואי אלה המצב רוח הירוד שלו. אבד לו הקול[משיעול מוגבר} והוא לא מוכן לשום אמצעי שיעזור{רמקול,בלוק כתיבה וכו'} קשה לנו לראות אותו כ"כ מדוכא במיוחד שאנחנו מרגישות שאין לנו איך לעזור. אשמח לכל עצה/רעיון תודה רבה בריאות! שרון

לקריאה נוספת והעמקה
26/03/2010 | 19:24 | מאת: מיכל וייס

שלום לך שרון, את מגדירה מאד במדויק את הקושי שלכם,וזה מקל לענות לך. מצב רוחו הירוד של אבא יכול לנבוע משני מקורות.1.כאב ואי נוחות גופנית,כולל קשיי נשימה,חוסר תאבון,קושי לישון ועוד. לחלק מהסימפטומים האלה יש פתרונות ואמצעים לצמצם עד מאד את הסבל. נסו להעזר ביחידה להמשך טפול בקופ"ח,או למרפאת כאב,במרכז הרפואי שמטפל בו. 2.מצב רוחו בהחלט תגובתי בהתאמה למצבו.הוא מבין את מצבו,מתעצב ואולי מפחד. לדעתי נכון לשלב דבור פתוח וחופשי על "מה עובר לך בראש?". ויחד עם זאת לפנות זמנים,אפילו קצרים,להנאות קטנות שהוא מכיר. להתרפק על סיפורים טובים מחיי המשפחה,ליצור יותר מגע,ליטוף חבוק פנוק,ולא להסתיר את העצב המשותף לכולם. להגיד בקול רם שאת רוצה לדעת בדיוק איך הוא מרגיש,כי זה עוזר לך. וגם לדעת בתוכך שלא תוכלי לעשות יותר מזה,אבל את יכולה להיות לצידו מתוך ידיעה שיחד תוכלו לעבור אפילו את המסע הזה. את מוזמנת לכתוב עוד או להתקשר, מאחלת לכם פסח משפחתי מאד. מיכל 0528072221

27/03/2010 | 14:21 | מאת: שרון

הי מיכל, תודה על תשובתך. יש אולי איזה דרך לדובב אותו על מנת לנסות לגרום לו כן לדבר ולשתף אותנו? אבא שלי הוא הגבר היחיד בבית,הוא מוקף ב-5 בנשים(אישתו ו4 בנות) ואני חושבת שמשם מגיע מחסום הדיבור,הוא עדיין נמצא מבחינתו במקום של להגן ולשמור על הנשים שלו,איך מצליחים להעביר/להסביר שאנחנו מסוגלות לעמוד מול כל הקשיים שלו למרות שהוא מפחד או מנסה לחסוך מאיתנו? תוד רבה, בריאות. שרון

22/03/2010 | 15:49 | מאת: ענת

שלום לך שמי ענת אבא שלי חולה סרטן חדש קרא הרופא קרא לזה ואין לנו מושג מזה בשבוע שעבר אבא שלי עברC.Tפט ועדין אין תשובה (וזה קצת מלחיץ) אבא שלי בן 72 היה מעשן כבד והוא כבר לא מעשן 5שנים בקיצור אבא שלי לא מוכן לעבור שום טיפול כימי נ.ב הגידול הוא ממיר אבל יחסית קטן 2 ס"מ אנחנו מאד בלחץ השמח לקבל תיכה יעוץ מה שלא יהיה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ענת לא מובן לי מה את שואלת, את כותבת שאת תשמחי לקבל ייעוץ , אך בקשר לאיזה נושא חשוב לי להבהיר שההתייחסות שאנחנו נותנים באתר זה, איננה קשורה למצב המחלה, בזה עוסקים הרופאים.אני עוסקים בהשלכות של המחלה על חיי היום יום של החולה ומשפחתו. אנחנו בחסן מתייחסים למצב חברתי/ נפשי להיביטים חינוכיים בהקשר של הילדים, יש לח.ס.ן קבוצות תמיכה בחולים עם סרטן ובני משפחה. במידה ותרצי יותר פרטים על הפעילות של ח.ס.ן יש לנו אתר. אם תוכלי להבהיר יותר מה את מבקשת, אתייחס ברצון בברכה נטע מוזר

18/03/2010 | 08:26 | מאת: ענת

בוקר טוב שמי ענת גילו לפני שבוע לאבא שלי סרטן ממיר בריאה אני מרגיעה את כולם את אחותי ואמא שלי אבל בערב בתןך תוכי ואני פשוט מטמוטטת אני בהריון מתקדם ויש לי כבר לחצים שכחתי להוסיף שלפני 4 שנים אח שלי גם נפטר מסרטן הלימפה אני כל הזמן מסתובבת סביב המחלה הזאת בנוסף יש לי שני ילדים בני 9 ו4 שהם מאד קרובים להורים שלי אני גרה דלת לידם אני רק חושבת איך להתמודד מול מצב כזה אם הילדים אני פשוט נחנקת השמח לתגובה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ענת את מתארת מצב מאוד קשה ובו מספר מוקדי התייחסות את,ההריון שלך ותחושות של חנק ילדיך אביך, אמך, אחותך האובדן שעברתם לאור מותו של אחיך ובוודאי נוסף לזה חיי היום יום עם העומסים שלהם. את כותבת שאת מנסה להרגיע את כולם אך בתוכך את מתמוטטת. בתחושה שלי את לוקחת עליך עומס רב שעשוי להוביל להתמוטטות. מאוד חשוב להתחלק עם העומס עם כל בני המשפחה. זה שאת מנסה להרגיע את כולם אינו באמת מרגיע כי בוודאי גם אמל וגם אחותך ואביך לא נרגעים. במשפחות רבות קיימת תופעה זו שרוצים להרגיע אך מתקבלת הרבה פעמים תמונה הפוכה. אם את כל כך סעורה בפנים, ככל שתנסי להסתיר זאת, תחושותיך יתנהגו את עצמם . גם עם הילדים נכון להיות גלויים ולא להשאיר אותם בערפל. הם בוודאי מרגישים שמשהו לא בסדר. מאוד כדאי לשוחח איתם ולשאול אותם מה הם חושבים שיש לסבא. סגנון השאלות הוא חשוב, כי את מאפשרת להם לחשוב ולענות וכך תדעי מה עובר בראשם ובליבם. אם תוכלי להקשיב להם ממש תדעי מה עובר עליהם. חוסר מידע תורם להרבה פנטזיות. יש ספר ילדים שנקרא "דרקון אין דבר כזה" של גק קנט ואפשר להעזר בו. גם עם אבא שלך שווה להיות גלוי ולהביע כאב ושותפות אני מאמינה ששתוף מאוד מסייע לא להרגיש לבד. נראה לי שאת חייבת לשמור על עצמך למענך למען הילד/ה שיוולד ולמען משפחתך. זה לא אגואיסטי לרצות לשמור על עצמך, רק אם תעשי זאת יהיה לך כוח, כי אם תתמוטטי כולם יפסידו מכך. במידה ותרצי להמשיך לשאול אענה ברצון בברכה נטע מוזר

14/03/2010 | 18:45 | מאת: יעקב מילשטיין

שלום רב, יש לי שני ילדים מקסימים, שהם בת 11 ואראל בן 8. כמו כן, אשתי בחודש תשיעי ואני מצפה לתינוק קטן. לאשתי התגלה סרטן מסוג סרקומה ליאומיו גרורתי שהתפשט מהבטן שבה המקור 9*8*7 ס"מ לריאות, לעצמותף ללימפות ולגב. התחלנו טיפולים כימותרפיים מסוג אדריאמיצין ובסה"כ תופעות הלוואי נסבלות. ביום שילשי שבוע הבא תתקיים הלידה באופן ייזום, כרגע מתלבטים אם זו תהיה לידה רגילה או קיסרית. לי לא ברור מדוע ההתלבטות מכיוון שמבחינה פיזית אשתי לא תעמוד בלידה. אני מחפש פורום שיתאים לילדים שלי כדי לתת להם במה להבטאות. האם מישהו מכיר פורום כזה? הם שותפים מלאים למה שקורה ובעיקר למחלה אולם אין הם מוכנים למצב קיצוני קרי מוות. יש למישהו רעיונות, אשמח לשמוע. האי מייל שלי: [email protected] הנייד 054-6791145

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעקב השותפות של הילדים שלך במה שקורה חשובה ונכונה אני לא יודעת על פורום שמיועד לילדים, אם תרצה אדבר איתך טלפונית או במייל שנתת. בברכה נטע מוזר

13/03/2010 | 15:58 | מאת: מיכל

אשמח לקבל טיפים לעידוד חולה לוקמיה. מה מותר? מה אסור? איך אפשר לעודד לעזור ולתמוך? פיסית ונפשית. תודה, מיכל.

לקריאה נוספת והעמקה
13/03/2010 | 16:09 | מאת: מיכל

שלום מיכל את שואלת איך אפשר לעזור ולתמוך, מה מותר ומה אסור. בתחושה שלי האסור הוא לשקר, להוליך שולל ולענות בעקיפין ולא ישירות. אם האדם רוצה לדבר ןשואל נראה שרוצה תשובות ישירות. לתמוך פירושו להיות שם בשביל, להיות כנה, וגם לעזור פיסית אם נחוץ, לתמוך פירושו לא לקחת מהאדם את עצמאותו ויכולתולקבל החלטות. הרבה פעמים שאדם חולה יש נטיה לקחת ממנו את כל הסמכות שהיתה לו וזה צעד מאוד קשה. לתמוך זה לשאול מה האדם רוצה, מה נכון לו ואיך הוא היה רוצה לקבל תמיכה ועזרה. בעיני כל חולה ללא קשר לסוג המחלה מבקש שיכבדו אותו ואת דרכו גם כאשר הוא כבר לא כל כך יכול לעשות עבור עצמו במידה ותרצי להמשיך לשוחח איתי אהיה בשבילך בברכה נטע מוזר

12/03/2010 | 10:47 | מאת: דליה אסרף

חברה שלי, בעלה חולה סרטן, היא מחפשת סדנא בירושלים, לה ולבעלה, האם תוכלו לעזור. בתודה

שלום דליה בירושליים מתקיימת קבוצה של חסן לחולים עם סרטן ובני משפחה שמונחית על ידי פסיכולוג טלפון של חסן למידע בנושא 054-4562612 בברכה נטע מוזר

שלום לכולם, קצת יותר מחמישה חודשים מאז העדכון האחרון שלי פה "מוות כתופעת לוואי של החיים", עם תחילת השנה החדשה (האזרחית) שאלו אותי מה הציפיות, תוכניות, משאלות שלי לשנה הקרובה, אני עובד כנציג חברת פרחים בהולנד, לפני כמה חודשים סיימתי קורס מאמנים מכוונה לאמן חולי סרטן, ושאלתי את עצמי את השאלה- פרחים או אנשים?, שזו הייתה שאלה מאוד קלה, ברור שאנשים. השאלה הבאה הייתה קצת בעייתית- אז למה לחכות? כל התשובות שעלו היו- בשביל להראות לי שאני יכול, בשביל האתגר, בשביל להרוויח כסף, ואז אחרי זה-עוד חמש שנים, אני אעבוד עם אנשים. הבנתי שבעצם הסיבה היחידה שבגללה רציתי להמשיך לעבוד בפרחים היא בשביל להוכיח לי שאני יכול, שזה בעצם לא מה שאני רוצה לעשות בחיים. למחרת התקשרתי לבוס שלי, ואמרתי לו שאני רוצה להתפטר, הסברתי לו מאיזה סיבות, וסיכמנו שאעבוד עד סוף מרץ. הבנתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים, בין אם זה כמאמן, או מנחה סדנאות, פסיכולוג, מרצה, סופר, או כל דרך אחרת.. את הסדר הקרוב (כמו שאמא ביקשה עוד שהייתה פה בהשתלה) אחגוג בארץ עם המשפחה, לילה לפני כן אגיע לארץ. מיד לדירה בת"א עם חברה שלי, הכרנו בארץ בביקור שלי באפריל שנודע לי על סרטן 3, ובחודשים האחרונים טסה כל כמה שבועות להיות איתי פה. מבחינה רפואית הולך מצוין, אני אוכל מעט אוכל, והרבה כדורים, פעם בשבוע בדיקות בבי"ח, הורידו לי את מינון הכדורים המרסנים של המערכת חיסונית של דני, דבר שיכול לגרום לתגובות מעניינות של הגוף, ביינתיים די משעמם... לדני (אחי התורם) היה רעיון לפני חודשיים, שאבוא לספר את הסיפור שלי בבי"ס שהוא מתנדב בו, אמרתי לו שזה רעיון מצוין, למחרת החרוץ בירר עם המנהל שמיד אישר את הבקשה. ביום חמישי הקרוב ארצה פעם ראשונה בבי"ס תיכון בדרום הולנד, והתכנון הוא להמשיך ולהרצות בארץ בבתי ספר, מתנ"סים, וכל מי שיהיה מעוניין לשמוע.. החלטתי לחזור לארץ מסיבה שבארץ יהיה לי מאתגר ליצור ולהמשיך את מה שאני רוצה, ומצד שני העובדה שמדברים אצלכם עברית, ומעגל האנשים שאני מכיר בארץ יקל מאוד על היכולת שלי לעבוד עם אנשים, העובדה שחברה שלי גרה בארץ, ולא אמממ מתפנה :) גם היה שיקול טוב לחזור, ניפגש בקרוב, ושיהיה לנו בהצלחה :) אוהב, גיא.

לקריאה נוספת והעמקה

היי גיא, קוראת בענין רב והתרגשות את יומן המסע שלך כפי שהוא מופיע כאן.הייתי רוצה להזמין אותך לשעור של הקורס להכשרת מלווים לחולים במחלות מאיימות חיים,בתלם,שם אני מלמדת, אם מתאים לך,אנא כתוב לי או התקשר,כאשר תהיה פה. מיכל 0528072221 [email protected]

09/03/2010 | 12:27 | מאת: סטודנטית

שלום לכולם, אני סטודנטית שמבצעת עבודת מחקר בנושא השפעת מחלת הסרטן של אחד ההורים על ילדיו הבוגרים במהלך המחלה וכעבור 5 או יותר שנות החלמה. העבודה באה לבדוק את איכות החיים של הילדים - גילאי הילדים הם גילאים בוגרים שנע מגיל 21-35 ולכן אשמח להעביר שאלון קצר למי שמעוניין להשתתף. השאלון הוא בעילום שם כמובן, ומיועד לילדים שציינתי את גילהם. אז אם מישהו מעוניין הוא מוזמן לכתוב לי מייל [email protected] ואני אשלח לו את השאלון. תודה רבה וכמובן רפואה שלמה.

שלום סטודנטית אני אעביר את המייל שלך לכל המשתתפים בקבוצות חסם בתקווה שאנים יענו, אני חושבת שאת עושה משהו חשוב בברכה נטע כמובן שאשמח מאוד אם תיידעי אותנו על הממצאים

12/03/2010 | 01:00 | מאת: אביטל

נטע שלום, אני מודה לך מאד על העזרה שלך, זה עוזר מאד. אז שוב תודה ושבת שלום.

20/02/2010 | 21:06 | מאת: ע.

שלום לכם, האם ידוע לכם על חברת ביטוח שתהיה מוכנה לספק ביטוח רפואי לחולת סרטן שנוסעת לטיפול בארה"ב? האם יש מישהו שיכול ליעץ בנושא נסיעה לטיפול בחול? תודה ושבוע טוב

שלום ע. יתכן כי מצוי מידע בידי האגודה למלחמה בסרטן כדאי להכנס לאתר שלהם. חברת מדנס לביטוח מתעסקת עם המגזר הרפואי אולי הם יכולים לסייע בנושא. בברכה נטע מוזר

12/02/2010 | 03:28 | מאת: justme

שלום, ברצוני לתרום שיער לחולות סרטן אבל אני לא בטוחה אם השיער שלי מתאים. מהו האורך הנדרש לשם תרומה? האם צריך שהשיער כולו יהיה טבעי? יש לי שאריות של גוונים מלפני כשנה. יש לי שיער גלי-מתולתל..סוג השיער משנה?

שלום Justme נראה לי שנכון לפנות למכונים שמכינים פאות. אפשר גם לכתוב מייל לאגודה למלחמה בסרטן ולשאול אותם. בברכה נטע מוזר

10/02/2010 | 16:39 | מאת: מיר

בעלי צריך בעוד שבוע וחצי להתחיל בטיפולי כימותרפיה יש לנו ילד בן 14.5 ילדה בת 12 ובת 5 אני צריכה הנחיה איך להסביר לילדים מבלי להפחידם לקראת הטיפול של אביהם אני זקוקה בדחיפות לטלפון איפה ניתן להתייעץ היום ניסיתי לטלפן לאגודה למלחמה בסרטן והיה קשה לטפוס תודה.

שלום מיר הסבר לילדים חשוב וחיוני והשאלה מה הם יודעים עד כה? חשוב לדעת שגם אם לא מספרים לילדים, הם מרגישים וקולטים שהבית לא כמו תמול שלשום, ולכן חשוב שהכל יהיה גלוי באותה המידה שהם יכולים לקלוט. הדרך הטובה ביותר לדעתי היא לשבת עם כולם ביחד ולשאול אותם. לבסס את השיחה על שאלות. כי ששואלים אותם הם יכולים לענות ברמה שהם מבינים וקולטים וזה יכול לתת לך כיוון. למשל, מה אתם חושבים/או יודעים שיש לאבא, איך אתם מרגישים בקשר לאבא מה לדעתכם הוא צריך לעבור כדי שהוא יוכל להתגבר על המחלה. חשוב לקחת בחשבון שילדים יודעים הרבה יותר ממה שנדמה לנו שהם יודעים. חשוב לא להעמיס ידע ארוך טווח וכל יום עדכון קטן מאוד מועיל. חשוב להגיד להם שתמיד תגידי להם את האמת ולא תסתירי דבר. זה מאוד מרגיע ואין חשש של הסתרה וגם לא פנטזיות ודמיונות שהם יכולים לפתח. ככל שהילדים ירגישו בטוחים שהם בעינינים כך הם ימשיכו בשגרת חייהם ולא יעמדו על המשמר ולנסות "להציץ" ולשמוע מה המבוגרים מדברים. בתקופה כל כך קשה שעומדת לפניכם חשוב שגם לך יהיה מקום להשען, לבכות ולדבר, כי הרי תרצי להיות בשביל בעלך והילדים והיכן צרכיך את. במידה ותרצי להמשיך להתכתב איתי כאן אענה ברצון. בברכה נטע מוזר

13/02/2010 | 21:57 | מאת: מיר

נתת לי כיוון להתחיל שיחה עם הילדים האמת שבעלי עבר ניתוח כריתת תחול לפני חודש והם יודעים פחות או יותר, אך את התוצאות קבלנו השבוע לכן אני צריכה להכין אותם לקראת תחילת הטיפולים, שיחלו בשבוע הבא. הגדול בן 14.5 מאוד רגיש קולט הכל הבינונית בת 11.5 והיא מאוד מופנמת (אני דואגת לה)כבר דברתי עם המחנכים, וחברות שלי יודעת כך שיעזרו לי "לשים עין" מסביב, כשאני לא בסביבה אנו גרים בקבוץ זה כמו משפחה גדולה. הקטנה בת 5. סיפור אחר לגמברי מאוד קשורה לבעלי רגילה לבקרים איתו , ועוד... אתרגן בהתאם . אני חזקה אין לי ברירה, זה יצא מתישהו וכבר אדע איך ולמי לפנות תודה לך. מיר

08/02/2010 | 08:07 | מאת: א

אתמול הודיעו לנו שלא נשאר עוד זמן. והיא רק בת 30 חובקת ילדה בת שנה זה הלילה הכי קשה בחיי וצפויים לנו עוד קשים ממנו

שלום א' לקרוא את מה שאתה כותב זה מאוד מאוד קשה וכואב ואני חושבת איזה אומץ היית צריך לגייס כדי לכתוב את מה שהודיעו לכם. כן אין ספק שצפויים לכם ימים ולילות קשים. כדאי מאוד לנסות לנצל את הזמן שנותר בתהליכי פרידה שיאפשרו לנשארים בחיים להמשיך לחיות בצורה אפשרית ולמי שחייו עומדים להסתיים להפרד מהיקרים לה. אני מרשה לעצמי לכתוב כך ישירות כי כך אתה כתבת. במידה ותרצה להמשיך בהתכתבות ובשאלות היכן ניתן לקבל הדרכה וסיוע אענה ברצון בברכה נטע מוזר

08/02/2010 | 10:09 | מאת: א

07/02/2010 | 10:43 | מאת: נועה

שלום, אומנם הבעייה העיקרית של אבי איננה סרטן, אבל חיפשתי פורום מתאים יותר ולא מצאתי :-(. מקווה שתוכלו לסייע לי מנסיונכם. אבי עבר אירוע מוחי קשה לפני מספר שנים ומאז מידרדר מצבו הרפואי בהדרגה. במהלך הזמן עבר גם CT בו גילו גידול בבטן שכנראה בנתיים לא עושה בעיות. הוא לא נותח ולא טופל כיוון שמצבו הבריאותי לא מאפשר זאת. כרגע מצבו קשה מאוד: אנורקסיה קשה, דלקת ריאות שלא חולפת עם ליחה קשה, חולשה קשה ועוד. הוא ניזון רק ישירות לקיבה ואינו מסוגל לקום מהמיטה. הוא מאושפז כבר כחודש בבי"ח ורוצה הביתה. אמי מטפלת בו במסירות ורוצה להקל עליו ויש לו מטפלת פיליפינית צמודה. בי"ח אמר שמבחינתו אפשר לשחרר אותו הביתה, אבל השאלה אם זה בכלל אפשרי? הוא עובר שאיבת ליחה מספר פעמים ביום, מידי כמה ימים צצות בעיות רפואיות חדשות שדורשות בדיקת רופא ובלילות מתקשה מאוד לישון בגלל הליחה. את אמי מפחיד להביאו הביתה במצבו, ולדעתי בצדק. האם פרקטית כדאי וניתן להביאו הביתה? לא נוכל להקים בי"ח בבית ואנו לא רוצים שהוא יפגע ישירות מההחלטה לקחת אותו הביתה. יש לציין כי בבי"ח אמרו שהוא בסכנת חיים, אך לא יודעים כמה זמן הסבל שלו עוד יימשך ומתי בדיוק הוא עלול למות... אודה על תגובתכם (או הפנייה לפורום המתאים, אם זה לא המקום המתאים), תודה, נועה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה את כותבת שאבא שלך רוצה הביתה, ואני יכולה להבין את רצונו. אם אתם מוכנים לכבד את רצונו, אני מאמינה שתוכלו גם להתארגן לקבלתו בבית. השאלה אם אמא שלך מוכנה למצב שהוא יהיה בבית ואולי אפילו יסיים את חייו בבית, כי את כותבת שאמרו לכם שהוא בסכנת חיים. מניסיון ומהמחקר בתחום הטיפול הביתי אנחנו יודעים שלסיים חיים בבית זו זכות גדולה גם לחולה וגם למשפחה. יש היום יחידות של הוספיס בית בקופות החולים, שמסייעות בהכוונה והדרכה למשפחה. מאחר ואת אומרת שיש לאבא מטפלת הרי ניתן ללמד אותה את הטכניקה, והיום עושים בבית טיפולים מורכבים. יש בקופות החולים יחידות לטיפול ביתי שמאוד מסייעות. את כותבת שלא תוכלו להקים ביח בבית, יש היום אפשרות כזו, ליד שרה שהינו אירגון של מתנדבים יש הרבה מאוד ציוד שניתן לשאול אותו מהם תמורת דמי פקדון לא גבוהים. אם תרצי לשאול שאלות נוספות דרך האתר או לדבר טלפונית המספר שלי 04-6590568 בברכה נטע מוזר

08/02/2010 | 10:01 | מאת: נועה

אעביר את המידע לאמי ואני מקווה שהיא תוכל להשתמש בו. תודה!

17/02/2010 | 11:20 | מאת: נועה

בעקבות התגובה שלך ובעקבות שיחות עם אבא והצוות הוחלט אכן להעביר אותו הביתה. לצערי, אבי נפטר 3 ימים לפני מועד ההעברה לבית שנקבע. בכל מקרה, המון תודה על התשובה שעזרה לנו לקבל את ההחלטה להביאו הביתה ולהיות שלמים עם דרך הטיפול.

05/02/2010 | 09:58 | מאת: שואלת

שלום רב, היכן אוכל למצוא מידע על אופן התפתחות מחלת הסרטן (בן 85,סרטן ריאה דרגה 4), על מה צפוי ועל אופן התמיכה בחולה עצמו ובמטפליו? האם קיים מידע כזה או קבוצות תמיכה בשפה הרוסית? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לשואלת מידע על סרטן ריאות ניתן למצוא באינטרנט, אפשר לכתוב בגוגל מה את מחפשת וניתן לקבל מידע יש גם אתר שנקרא PUB MED שהוא אתר רפואי ואם תכתבי את שם המחלה בוודאי תקבלי הרבה מאמרים. לגבי קבוצת תמיכה ברוסית, עד היום לא הוקמה בחסן קבוצה לדוברי רוסית כי לא נדרשנו לכך, ובקבוצות שלנו יש גם אנשים מרוסיה שדוברי עברית. בוודאי יש לא מעט אנשים זקנים שמדברים רק רוסית ואלי ניתן להפגישם עם דוברי רוסית במתנ"סים שהם מרכזי פעילות חברתית, דרך נוספת היא לפנות לאגודה למלחמה בסרטן שאולי לה יש קבוצה לדוברי רוסית בברכה נטע מוזר

שלום לשואלת חשבתי עכשיו על אפשרות נוספת לגבי התמיכה שאת שואלת. יש גם אפשרות שנתכתב דרך אתר זה ותשאלי אותנו שאלות על תמיכה גם בחולה וגם במי שמטפל בו. בברכה נטע

תשקופת הוא מוסד ללא כוונת רוח) מלכ"ר), אשר מציע מגוון תוכניות, סדנאות ושירותים המעניקים תמיכה והנחייה בתהליך התמודדות במצבים של מחלות קשות ואובדן לצורך צמיחה, התפתחות ומצוי החיים. במרחק נגיעה כשאדם אהוב עליך מתמודד עם מחלה קשה, אתה עובר משהו. זה גם חלק מסיפור חייך שלך. בל נשכח שישנם גם קטעים אחרים בסיפור שלנו. נתבונן בפרקים המאתגרים והבונים של סיפורי חיינו. בשילוב עם טכניקות הרגעה ועבודה עם קלפים טיפוליים. בואו להתחזק ולהתמלא. יום שלישי 16 בפברואר בשעה 19:00 במרכז התמיכה של תשקופת-מעגן, ברחוב חיים יחיל 1, פינת הורקניה, ירושלים (בחוות הנוער הציוני) לפרטים נוספים על הקבוצות, וכן על שאר התוכניות המוצעות: 02-6310803 [email protected] www.tishkofet.co.il

שלום לתשקופת אני רואה את כל הפירסומים שלכם ומה אתם עושים למען חולים עם סרטן ובני משפחותיהם ואני מלאת הערכה על פועלכם. בברכה נטע מוזר

19/02/2010 | 23:34 | מאת: דינה

שלום רב! כאלמנת חולה סרטן, אני מכירה מאוד בצורך של בני המשפחה לקבל תמיכה, בזמן מחלת בן/בת המשפחה ובמיוחד לאחר מכן. בזמן המחלה, בני המשפחה מגויסים. זו גם התקופה שהאגודה למלחמה בסרטן, בית החולים והקהילה זמינה עבור החולים והמשפחות, באופן יחסי. במידה ובן/בת המשפחה החולה נפטר, אז נוצר ריק מאוד גדול. זה השלב שבו חשתי אני ריק גם בגופים שיכולים לתמוך בי. כיום, כשאני מטפלת באמנות, הייתי מאוד שמחה לטפל ולתמוך בבני/ות משפחה בזמן המחלה וגם לאחר פטירת בן/בת המשפחה.

31/01/2010 | 19:22 | מאת: צעירה26

שלום, אני מחפשת בנרות צעירים שחלו במחלה הזו כמוני בשביל לדבר ולהעביר חוויות ורשמים. בבקשה תפנו אליי זה מאוד יעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל אני לא מכירה צעירים עם מחלה זו, יחד עם זאת אני מאמינה שיש לך כל מיני שאלות, שאולי, אנחנו בחסן כן נוכל להשיב. אז אם את מעונינת, אני מזמינה אותך לשאול את שאלותיך ואולי נוכל מעט לסייע בברכה נטע מוזר

שלום לצעירה 26 אנא קבלי את התנצלותי לגבי השם שלך בתגובה הקודמת שלי דבר נוסף לגבי שאלתך, חשבתי שבאגודה למלחמה בסרטן אולי תוכלי לקבל יותר מידע לגבי צעירים עם מחלה זו לאגודה יש אתר בברכה נטע מוזר

01/06/2010 | 22:48 | מאת: אורלי

אחותי בת ה 50 חלתה לפני 4 שנים בסרטן השחלות. בניתוח הסירו את השחלות, הרחם והאפנדציט. עכשיו הרופאים אומרים שיש לה קרצינומה שנמצאת בחלל הבטן ליד הפופיק. כרגע אחותי מטופלת בכימותרפיה, ההרגשה היא כי הטיפולים הם אלה שהורגים אותה, היא ירדה במשקל בצורה דרסטית, נכנסה לדיכאון ולא מתפקדת. רציתי לדעת איך אפשר לקבל מידע נוסף על קרצינומה, מהם סיכויי החלמה ואיך ניתן לטפל בנפש החולה של אחותי. אשמח לתשובה מהירה, תודה רבה!

30/01/2010 | 22:50 | מאת: אורנית

שלום רב, אצל אימי התגלה סרטן עדיין לא ידוע האם זה שד או לימפות היא כבר נעדרה 3 שבועות מהעבודה ותעדר עוד במהלך הכימותרפיה איפה אני יכולה לברר לגבי זכאות לימי מחלה וזכאות להנחות שונות . תודה מראש על עזרתכן

31/01/2010 | 09:06 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אורנית, אני מקווה שאמא עובדת במקום עבודה מסודר,שבו נצברים ימי מחלה לפי הזמן שהיא עובדת שם. מינימום 18 יום לכל שנת עבודה. יש מקומות שניתן לצבור רק עד 90 ימי מחלה. כדאי לבדוק עם מי שאחראי על כח אדם או משכורות במקום העבודה. אם יידרשו לאמא יותר ימי מחלה היא תופנה לבטוח לאומי להגשת בקשה לאבדן כשר עבודה.חשוב לבדוק אם במקרה יש לה גם בטוח פרטי נוסף למקרה של מחלה. אשמח לענות לך עוד על שאר הנושאים,אם תתקשרי: 0528072221. בכל מקום שבו אמא תקבל טפול,אמורה להיות עובדת סוציאלית שיכולה גם היא לתת תשובות על סיוע וזכויות. שתהיה בריאות מלאה במהרה

27/01/2010 | 19:50 | מאת: אביבית

מחפשים בית ומשפחה חמה באיזור תל אביב לאמץ ולטפל בגבר שקט צנוע בן 50 שחלה בסרטן ריאות קשה. האיש גרוש וילדיו צעירים מידי כדי לקחת אחריות כזו לידיהם כרגע הוא מטופל ע"י אמו המאד מאד מבוגרת. מוכנים לממן את שהות החולה בבית במאמץ. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2010 | 07:45 | מאת: מיכל וייס

שלום לך אביבית, האם בדקתם אפשרות במלונית של האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים?