פורום עבודה סוציאלית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
עבודה סוציאלית הינה תחום טיפולי, שעיקרה עזרה לפרט בתוך המסגרת הטבעית שלו: משפחה, קבוצת שייכות וקהילה. בראיית העבודה הסוציאלית מתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית בין האדם למסגרות אלה. העבודה הסוציאלית עוסקת בתחומים מעולם הסוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדיניות הציבור, מתוך מטרה לסייע לפרט בחיי הקהילה על ידי איתור צרכים, העצמה וגיוס כוחות אישיים על מנת להתמודד עם אתגרים שונים. בפורום זה ניתן להעלות שאלות הקשורות בתחומי העבודה הסוציאלית, כגון עבודה מול גורמי רווחה וגופים שונים, התייעצות לגבי הפנייה לשירות, כמו גם שאלות בתחום בריאות הנפש ועזרה עצמית. הפורום אינו מהווה תחליף לטיפול וליווי של עובדת סוציאלית בקהילה. אבקש לשמור על דיון בשפה נאותה ועל כבוד הדדי. למעבר לפורום לחצו כאן.
1277 הודעות
1074 תשובות מומחה

מנהל פורום עבודה סוציאלית

שלום רב, רציתי בבקשה לשאול היכן ניתן ללמוד טיפול משפחתי/זוגי עם קבלת תואר M.A או M.S.W בסיום הלימודים?

03/10/2007 | 20:33 | מאת: זיו סופר

אפרת שלום וחג שמח, למיטב ידיעתי לימודי MSW במגמת טיפול משפחתי יש רק בחיפה. עד השנה הייתה מגמה גם בת"א אך חלוקת המגמות שם בוטלה. בכל אופן, מסיימי המסלול אינם מקבלים תעודת מטפל משפחתי, אלא תעודת MSW. הלימודים בהחלט מקנים ידע וכלים בטיפול משפחתי אך בכדי לקבל תעודת מטפלת משפחתית מטעם האגודה לטיפול משפחתי תצטרכי להשלים את הקורסים שנדרשים על ידם. בברכה, זיו סופר

30/09/2007 | 19:10 | מאת: נטע

אני מעוניינת לפנות לטיפול באמצעות אמנות (ציור בעיקר) והייתי רוצה לדעת אם תוכלו להמליץ לי על מטפל/ת באזור ת"א. כמו כן אשמח לקבל רקע לגבי מחירים, מה ההבדל בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי בתחום הזה ובכלל איך לבחור את המטפל המתאים? (: תודה

לקריאה נוספת והעמקה
30/09/2007 | 22:59 | מאת: זיו סופר

נטע שלום, מכיוון שענת בחופשה אנסה לסייע לך במקומה. ברור לי שהעזרה שלי היא חלקית בלבד. חיפשתי בפורום ומצאתי תשובה של ענת לשאלה דומה שנשאלה בעבר. צירפתי את הקישור: http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-419,xFT-24914,xFP-24924,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, זיו

15/10/2007 | 22:00 | מאת: ענת יריב

שלום נטע, אין באפשרותינו להמליץ על מטפלים. את מוזמנת להתקשר ליה"ת, ארגון המטפלים באומנויות, ולקבל רשימה של מטפלים באיזור המרכז. טיפול קבוצתי, מאפשר עבודה יותר לעומק של יחסים בינאישיים, חברי הקבוצה הם "משקפיים" נוספים להתבוננות, בו בזמן שבטיפול פרטני יש יותר זמן ומקום לך, בקבוצה הזמן והמרחב מתחלקים עם חברים נוספים. המחירים נעים בהתאם לוותק, הניסיון ועוד פרמטרים, בדומה לטווח המחירים של טיפול מילולי. בהצלחה, ענת

27/09/2007 | 18:46 | מאת: זיו סופר

נסי לחפש באתר של "האיגוד הישראלי לתראפיה ע"י יצירה והבעה" (י.ה.ת). ישנה שם רשימת מטפלים. להלן הקישור לאתר: http://www.yahat.org/about.asp בהצלחה וברכת חג שמח, זיו

22/09/2007 | 21:28 | מאת: שירה

התקבלתי לעבודה בעיריית ירושלים, לתפקיד עו"ס לחוק נוער, כשבהמשך אני מיועדת לתפקיד פקידת סעד לחוק נוער. מתוקף העבודה, עלי לצאת לפגישות רבות ביותר: ביקורי בית, פגישות בביה"ס, בפנימיות, עם מורים, פסיכולוגים וכו'. עלי מוטלת אחריות גם להחזיר ילדים לפנימיות במקרה של התנגדות , ללוות ילדים לפנימיות חדשות או לבדיקת התאמה בבתי ספר ועוד. יש לי רכב, ואת כל הנסיעות אני מבצעת ברכבי. נאמר לי שלא אקבל אחזקת רכב והחזר הנסיעות הוא כרטיס "חופשי חודשי" לאוטובוס בלבד. המשכורת ההתחלתית נמוכה מאוד לפי מה שנאמר לי. רציתי לדעת האם כל זה מקובל? האם זה בסדר? אני מרגישה שזהו ניצול לשמו. הוצאות הדלק, החנייה והבלאי של הרכב גבוהים. מה עושים?

23/09/2007 | 21:19 | מאת: זיו סופר

שירה שלום, זו אחת הבעיות הקשות ביותר של עו"סים בלשכות ואחד העיוותים הקשים ביותר בהסכמי השכר. ישנם עובדים רבים, בעיקר העובדים הכוללניים, שאינם מקבלים אחזקת רכב למרות שהגדרת תפקידם כוללת נסיעות ברכב בתפקיד. אחד הנושאים המרכזיים שעליהם אנו נלחמים ב"מטה המאבק לעתיד העבודה הסוציאלית" הוא בדיוק זה. לומר לך שכרגע יש פתרון הולם - אני לא יכול, לצערי. אני מציע שתפני לאיגוד העו"סים באיזור המגורים ואולי הם יוכלו לסייע לך (אך אני בספק): מחוז ירושלים והסביבה יושב ראש: עו"ס ציפי בר טלפון: 02-6207256 02-6233839 פקס: 02-6207204 כתובת: בית ההסתדרות שטראוס 17 עיר: ירושלים מיקוד: 91001 קבלת קהל, ע"פ תיאום מראש עריית י"ם ידוע כעירייה ענייה והעובדים משלמים את המחיר. דבר נוסף שאת יכולה לעשות הוא שביתה איטלקית: לא מקבלת אחזקת רכב אז לא משתמשת ברכב. את כל הנסיעות תעשי באוטובוסים. כמובן שתפוקת העבודה תרד, אבל אי אפשר יהיה לומר לך שאינך מבצעת את עבודתך. מצרף קישור לאתר מטה המאבק, הצטרפי אלינו וכך נוכל לשנות את רוע הגזירות: www.maavakos.amuta.org.il maavakos@gmail.com זיו סופר, מטה המאבק לעתיד העבודה הסוציאלית

08/09/2007 | 19:55 | מאת: עינב

שלום. האם ידוע לך מהם תנאי העסקה בשירות מבחן. הבנתי שישנם תנאים טובים יותר ממשרות אחרות לע"ס (פאלפון, החזקת רכב , משכורת), האם זה נכון והאם תוכל לתת לי יותר פרטים בעניין? האם קיימים הבדלים בתנאים בין שירות מבחן לנוער לבין שירות מבחן למבוגרים? בנוסף, האם תנאים אלו טובים יותר מאלו המוצעים בתפקידי פקידות סעד לעו"ס מתחיל. תודה על תשובתך. אשמח אם עו"ס העובדים בשני התחומים יספרו מניסיונם על התנאים ועל התפקיד בכלל.

09/09/2007 | 22:50 | מאת: אלינור פאר

תנאי השכר כוללים אחזקת רכב ופלאפון. השכר עצמו עפ"י דרגות השכר המקובלות. בתפקיד קצין מבחן מעצרים מתח הדרגות רחב יותר ומאפשר קידום עד דרגה ה'. עד לאחרונה היתה בעיה בחלוקת תקני רכב ופלאפונים לקציני מבחן מתחילים אך בעיה זו לקראת פתרון לאחר שננקטו עיצומים בשרות על תנאי ההעסקה. יש שעות נוספות וכוננויות לעובדים מסוימים.

רבותי מהרהורי ליבי המצאתי שם חדש לערכה המדוברת שמה האותנטי הוא POINTS OF YOU וכך גם כתובת האתר WWW/POINTS-OF-YOU.US עמכם הסליחה רותי

03/09/2007 | 22:16 | מאת: זיו סופר

רותי שלום, איני עוסק באימון ולכן פחות מכיר את הקלפים לתחום זה. עם זאת ביררתי עם מאמן אותו אני מכיר והוא עובד עם קלפי points of you ,מידי פעם, לזיהוי ערכים. בהצלחה, זיו

תודה, זיו האם מוכרת לך ערכת הקלפים של שוש מעוז " על מה ולמה?" . כמו כן אשמח להצגת יעדים ורעיונות שימושיים לעבודה בקבוצה או לעבודה פרטנית עם סדרת הקלפים "הו" ו"פרסונה" דומני של איציק שמולביץ. במסגרת עבודתי במשרד החינוך נהגתי להשתמש בערכות תמונות שנקראו אז "תמונות רגשות",הפונקציה : אותה הגברת.... כך דומה. האם אוכל לקבל שמו של המאמן המשתמש בערכת הקלפים POINTS OF YOU חן, חן רותי

29/08/2007 | 16:24 | מאת: אלון

שלום רב. יש לי תואר בחינוך B.E.D (עם ניסיון של 5 שנים בהוראה לא פורמלית ו 4 שנים בהוראה פורמלית). ברצוני לעשות הסבה לעו''ס. אני מכיר את המסלול של הסבה לתואר שני, כמסלול של 3 שנים, כאשר הלימודים אינטנסביים של 5 ימים בשבוע (התנסות + לימודים), אשר אינם משאירים מקום לעבודה. רציתי לברר, האם יש דרך לעשות הסבה מחינוך לתואר ראשון בעו''ס ולפרוס זאת על שנתיים (היינו, יום יומיים של התנסות + לימודים) ומשם לצאת לתואר שני בעו''ס. בנוסף, הייתי רוצה לעשות הסבה לתחום טיפולי, אלו אופציות נוספות יש לי? בתודה ובברכה, אלון.

29/08/2007 | 23:40 | מאת: זיו סופר

אלון שלום, לימודי התואר הראשון עמוסים עוד יותר מאשר התואר השני. הלימודים מתבצעים על פני 5 ימים כאשר ההכשרה היא בין יום אחד בשבוע בשנה הראשונה ל- יומיים-שלושה בשבוע בשנה ה- 3. אין אפשרות ללמוד תואר ראשון בשנתיים. לעיתים (תלוי באוניברסיטה) ניתן לפרוס את התואר השני על פני 3 שנים (כגון בב"ש). בהצלחה, זיו

30/08/2007 | 02:21 | מאת: גילי

אלון שלום רב בין אם תבחר בתואר ראשון או שני מסלול ההסבה הוא אינטנסיבי מאוד - ודורש התארגנות לא פשוטה בכדי לשלב עבודה ולימודים. אני מאמינה כי ייתכן ויהיה עליך לקצץ בשעות עבודה אך מאחר ויש לך כבר ניסיון בתחום החינוך וההוראה הלא-פורמאלית (קרי: שיעורים פרטיים/הדרכה/חונכות וכד') יש בהחלט אפשרות לשלב את אלו במקביל ללימודים בשעות אחה"צ והערב. זה אומנם עלול להיות עמוס מאוד - אך מרבית הסטודנטים מצליחים בכל זאת לשלב בין השניים. אני לא בטוחה אם האוניברסיטאות יאפשרו לך השלמה לתואר ראשון בשנתיים, (ייתכן שכן) אך לכל הפחות יהיו לך פטורים רבים מקורסי מבוא וקורסים כלליים - משום שוודאי יכירו בהשכלה הקודמת שלך. (סטטיסטיקה/אנגלית/מבוא לפסיכולוגיה/סוציולוגיה/אנתרופולוגיה וכד') פטורים שיפנו לך זמן לשלב הלימודים עם עבודה איני יודעת אם המידע שברשותי עודנו עדכני ורלוונטי -יש לבדוק זאת, אך בעבר במכללת אשקלון ובמכללת ספיר הייתה תוכנית לימודים בת יומיים בלבד (מעבר להכשרה המעשית) על כן כדאי לפנות לבתי הספר השונים ולהיפגש עם היועצת האקדמית/מזכירת התואר לשם מידע מפורט יותר. בהצלחה

28/08/2007 | 08:36 | מאת: סטודנטית

התואר בעו"ס נחשב B.A או B.S.W ?

28/08/2007 | 16:16 | מאת: זיו סופר

התואר הראשון בעבודה סוציאלית הוא BSW. ניתן גם לומר "BA בעבודה סוציאלית"

30/08/2007 | 02:00 | מאת: גילי

לסטודנטית שלום האותיות הלועזיות מייצגות את עולם התוכן שרכש הסטודנט בלימודיו ואת דרגת ההסמכה בעולם תוכן זה . אם כן B.A הנו תואר ראשון המקובל במרבית מוסדדות האקדמיה הבינ"ל - מהווה קיצור ל of Arts לBachelor הכוונה אינה לתואר באומנות כי אם לתואר בוגר בתחומים ליבראלים (למידה תיאורתית) קיצור זה הנו כללי ומייצג את מרבית ההסמכות לתואר ראשון. מלבד מספר תוכניות לימודים המשלבות במקביל לידע תיאורתי הכשרה מעשית ובפועל הסמכה מקצועית - כך למשל התואר במשפטים גם מכשיר לעיסוק בעריכת דין, וכן תואר בסיעוד/ חינוך/ הנדסה/ ריפוי בעיסוק וכד'. כלומר כאשר אדם רוכש בלימודיו מעבר לידע תיאורתי גם מקצוע בפועל על פי רב התואר יוגדר לא כ- BA אלא כקיצור של גוף הידע שרכש. BSW - הנו תואר בוגר בעבודה סוציאלית - Bachelor of Social Work זוהי ההגדרה הפורמאלית משום שכאמור בתואר זה רוכשים מעבר לידע התיאורתי גם הסמכה מקצועית כאיש טיפול בעל רשיון מקצועי. קיצור זה הוא על פי רב המקובל במוסדות להשכלה גבוהה בעולם אך הוא לא מחייב. בארץ יש בתי ספר לע"ס המגדירים את התואר כ BA והוא אינו שונה מהBSW בתכנים או בהסמכה המקצועית. כל בתי הספר לע"ס בארץ מקנים הכשרה זהה. לעומת זאת אם בכוונתך ללמוד בחו"ל- כדוגמת ארה"ב; יש מקום לבחון את ההגדרה של התואר וכן את ההכשרה וההסמכה בפועל. בארה"ב התואר הראשון בע"ס המקובל אינו תואר מקצועי טיפולי אלא תואר כללי תיאורתי יותר- על פי רב הוא מוגדר כתואר ברווחה חברתית או משהו דומה. לא בהכרח יוכר בארץ כתואר המאפשר לעסוק בע"ס. על כן יש משמעות לאותיות הקטנות על התעודה - במידה ואת שוקלת הכשרה בחו"ל. בהצלחה בלימודייך. בברכה גילי

25/08/2007 | 15:32 | מאת: שני

שלום רב, אני כנראה מתחילה שנה הבאה ללמוד עבודה סוציאלית במכללת אריאל, ויש לי כמה שאלות או יותר התלבטויות... שמעתי לכאן ולכאן דעות על המכללה ורציתי לדעת האם הרמה במכללה גבוהה בהתייחס לעבודה סוציאלית האם למעסיקים בתחום לשירותי הרווחה תהיה העדפה של אנשים שלמדו במקומות אחרים בגלל הרמה...... חשוב לי באמת לא לבזבז 3שנים של לימודים על תואר ממכללה שאולי בשוק העבודה של עבודה סוציאלית לא יחשב ולא ברמה... אנא מכן פשוט שמעתי דעות של אנשים רבים שפוסלים.... לפני שיהיה מאוחר מידי ואני כבר אתחיל ללמוד........

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2007 | 20:37 | מאת: זיו סופר

על רמת הלימודים במכללת אריאל ואיני מכיר מישהו שסיים שם את לימודיו ולכן אין באפשרותי לחוות דעה בעניין. מקווה שחברי הפורום יוכלו לענות זיו

30/08/2007 | 18:43 | מאת: גילי

שני שלום לתחושתי עלתה מכתיבתך נימת דאגה עמוקה בדבר רמת הלימודים במכללה. ניכר כי יש בך רצון אמיתי להשקיע בלימודים, ולסיים את הכשרתך כאשר יש בידייך תעודה העומדת בסטנדרטים מקצועיים הנדרשים להשתלבות במקצוע. אני חושבת כי חשוב להבין את הדברים שנאמרים לך בקונטקסט של חוויות סובייקטיביות - אישיות של אותם אנשים, ולקחת בחשבון כי זו אינה בהכרח החוויה של יתר האנשים שלומדים במכללה זו או אחרת. בכל קבוצה - אפילו הקטנה ביותר (שני אנשים) יהיו תגובות שונות לאותה התנסות. (כדוגמה פשוטה: האם סרט זה... הוא טוב ? או האם הדג הזה טעים..? אדם יכול לשבח או לבטל התנסות מסויימת מתוך מערכת ההעדפות הפרטית שלו, אך לא בהכרח הטעם / עמדה / חוות דעת שלו, הנה מתאימה גם עבור מישהו אחר, שעשוי לחוות אחרת לגמרי את אותה ההתנסות בדיוק. על כן בכל אחת מהאוניברסיטאות/מכללות יהיו דעות לכאן ולכאן. בפועל מרבית האנשים סיימו את לימודיהם במערכת אחת כך שגם אין להם בסיס ממשי להשוואה. מרצים טובים ופחות טובים יש בכל מקום, וגם על כך תמצאי וויכוחים בין סטודנטים שלמדו מול אותו מרצה – "הוא מרתק, מקצועי... מדהים.... או לחילופין, היה קורס משעמם, תקע אותנו עם עבודות מטורפות, הוא מזלזל בסטודנטים וכד'... " . אני יכולה לומר כי אני מכירה מספר בוגרים של המכללה הנ"ל שהיו מרוצים כי הכיתות קטנות והיחס מאוד אישי. מצד שני יש כאלו שטענו כי יש עומס אקדמי מאוד מאוד קשה... כאמור כל אחד והחוויה שלו. אין ספק כי חלק מהביקורות על מוסד כזה או אחר יכולות להיות במקומן. אך חשוב לקחת בחשבון את כל הנתונים. לגבי רמת התואר והפערים בין המכללות והאוניברסיטאות - חשוב להבין כי תמיד יש פערים. ויש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהמקומות. בחלק מביה"ס לע"ס יש דגשים שונים (כיוון יותר קהילתי- חברתי-פוליטי / טיפולי-שיקומי/ מערכתי וכד'). אך על פי רב כולם לומדים קצת מהרבה דברים. כלומר הלמידה היא לרב רוחבית. זכרי כי זו רק התחלה של מסלול ארוך ומרתק בחייך האישיים והמקצועיים. זו חשיפה מאוד ראשונית לתחומי הידע והעיסוק הרבים כל כך שיש בעבודה סוציאלית. זהו חלק מהיופי והקושי שבמקצוע זה. כלומר כאשר מסיימים תואר ראשון אפשר לבחור בעבודה עם כל מגזר שהוא - ילדים בסיכון, נכויות, תקון, קשישים ועוד ועוד... כל תחום מהווה עולם מקצועי בפני עצמו ואין כל דרך להכניס בתקופה של 3 שנים את כל הידע והמיומנויות הנדרשים לקשת הרחבה של התחומים המרכיבים את הע"ס. אני מקווה כי מה שלא תקבלי בסופו של התואר, יותיר אותך עם רצון להמשיך ולהתמקצע, ללמוד ולהתפתח בכיוון שנכון עבורך. לגבי היכולת להשתלב בעבודה בתחום לאחר השלמת התואר: ראשית אתחיל בכך שכל אוניברסיטה/מכללה שקיבלה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר בעבודה סוציאלית - בוגריה עומדים בדרישות האיגוד המקצועי של העו"ס ונרשמים בפנקס העו"סים ומקבלים מס. רישיון מקצועי מטעם המדינה. ולכן כל בוגר תואר ראשון בע"ס מכל מוסד אקדמי יכול להתקבל הן למקומות עבודה שונים הן לתואר שני. דבר שיכול לסייע לך בקבלה לעבודה - בסיום התואר הם המלצות ממקום ההכשרה המעשית וכן ממקום עבודה או התנדבות באם הוא רלוונטי לתחום הע"ס (הדרכה/ חונכות פר"ח). על כן בכל מקום שתבחרי ללמוד בו, חשוב לתת לעצמך לחוות את הדברים בעצמך, לפתח חשיבה בקורתית ולהכיר את העדפותייך האישיות. יהיו וודאי דברים שתאהבי ותרגישי בהם צמיחה והתפתחות, ומן הסתם חלק מהדברים יהיו קשים או מתסכלים. אך אפשר לראות גם בחוויות כאלו הזדמנות ללמידה, להתמודדות ולשינוי. בהצלחה בדרכך. גילי

22/08/2007 | 09:47 | מאת: קרן

סיימתי תואר שני בע"ס שיקומית. אני מעוניינת להעמיק בחומר דינמי שחסר לי ומחפשת להשתתף בקבוצת קריאה באיזור תל אביב. האם ידוע למישהו איך מוצאים קבוצות כאלו?

22/08/2007 | 18:30 | מאת: זיו סופר

תנסי לחפש באתר "פסיכולוגיה עברית" http://www.hebpsy.net/bulletinBoard.asp?cat=folder&folder=5

21/08/2007 | 11:41 | מאת: יוכבד

שלום. ברצוני להירשם ללימודי ריםוי בעיסוק, אך אינני יודעת אם אתקבל ללימודים ואם, כשאסיים אותם, אוכל לעבוד כמרפאה בעיסוק. אני סובלת ממניה דיפרסיה, ומטופלת בתרופות. בעבר אושפזתי לתקופה קצרה (3 ימים) בבית חולים לחולי נפש, אולם מאז האשפוז מצבי יציב. האם עלי להצהיר על מחלתי בריאיון הקבלה? האם בכדי להירשם כמרפאה בעיסוק יש למסור הצהרת בריאות? בתודה, יוכבד

לקריאה נוספת והעמקה
22/08/2007 | 19:36 | מאת: זיו סופר

יוכבד שלום, בהודעה זו רשמת שאת רוצה להירשם לריפוי בעיסוק ובהודעה אחרת רשמת שאת מעוניינת ללמוד ע"ס. אני חושב שהדבר הראשון שאת צריכה הוא לבדוק עם עצמך מה נכון עבורך. שני המקצועות קרובים זה לזה אך מאד שונים זה מזה. בנוגע לריפוי בעיסוק - אין לי מידע על כך ואני בספק אם הפורום הזה הוא המקום הנכון לברר מכיוון שהוא לא עוסק בתחום זה. בנוגע לע"ס - גם כדי להתקבל וגם כדי להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים, אין צורך למסור הצהרת בריאות. איני יודע האם המידע על אישפוזים פסיכיאטרים מועבר בדרך זו או אחרת למשרדים השונים. לדוג' - בנוגע לחיילים המשתחררים מצה"ל על סעיפי מחלות נפש מסויימות, צה"ל מחוייב (באופן עקרוני) ליידע את משרד הרישוי ואז הם פסולי רישיון נהיגה. מקצוע העבודה סוציאלית דורש לעיתים קרובות התמודדות עם מצוקות חריפות של אנשים ויוצר מצבי לחץ רגשיים על העובדים. השאלה שאת צריכה לענות עליה עם עצמך (כמו כל אחד הבוחר לעסוק במקצוע) היא האם תרצי ותוכלי לעמוד בלחצים ומתחים אלו? אני בטוח שיש עו"סים שמטופלים תרופתית כמו בכל מקצוע אחר והקולגות כלל אינם יודעים על כך. בהצלחה, זיו

20/08/2007 | 19:00 | מאת: עמית

מתלבטת בין כניסה לתפקיד פקידת סעד לחוק נוער בעירייה, לבין כניסה לתפקיד ניהולי וטיפולי בחברה הנותנת שירותי אפוטרופסות. כפקידת סעד- אני יודעת שעלי לעבור קורס המתמשך כשנה וחצי. האם תוכל לומר לי בערך מה תנאי השכר ההתחלתיים ותנאי שכר משתנים לאחר סיום הקורס, כונניות ועוד. מהי רמת הקידום שניתן להגיע אליה ובאיזה קצב. בנוסף, האם בעירייה משולמים אחזקת רכב, הוצאות פאלפון וכו? כאחראית אזור- בחברה הפרטית, קיבלתי הצעה של 6,000 ש"ח + השתתפות באחזקת רכב ופאלפון. האם אלו תנאים טובים? פנסיה תשולם בהמשך.. השאלה העיקרית- במה כדאי לבחור במשרה ציבורית או פרטית, לטווח הארוך?

21/08/2007 | 16:59 | מאת: זיו סופר

ראשית, לגבי "פנסיה תשולם בהמשך.." - מה זה אומר המשך? שימי לב שעפ"י החוק הם חייבים לשלם לך פנסיה. אם הם רוצים לאחר 3 חודשים תסכימי רק אם הם משלמים לך רטרואקטיבית. אל תסכימי בשום פנים ואופן לעבוד במקום שמנצל אותך!!!! אני באופן עקרוני מתנגד לאי תשלום פנסיה בתקופת הניסיון - האם הם מוכנים לשלם לך על משרה מלאה ובתקופת הניסיון תעבדי רק 75% ואחרי 3 חודשים תחזירי להם את השעות רטרואקטיבית?! אני מניח שלא! בכל אופן, תנאי השכר ההתחלתיים בעירייה תלויים בותק ובדרגה שלך. תנאי העסקה יהיו עפ"י ההסכמים הקיבוציים של העו"סים שכוללים הוצאת טלפון ובד"כ אחזקת רכב (לא תמיד - תלוי ברשות). את צריכה לבדוק עם הרשות אילו תנאים הם נותנים נוסף על ההסכם הקיבוצי. במקביל, את יכולה לפנות ליו"ר האיגוד באזור מגורייך ולבקש ממנו חישוב שכר. את יכולה לקבל מסמך כתוב ואיתו ללכת למשא ומתן עם העירייה. התוספת עבור כוננות תלויה ברשות המקומית ונעה בין 450 ש"ח ל- 170 ש"ח לכוננות. בד"כ הדרגה המקסימאלית היא ז' (כלומר דרגה ז' או נמוך יותר). בהצלחה, זיו

20/08/2007 | 12:03 | מאת: ניצה

שלום רב, הייתי בטיפולה של עו"ס שנה במסגרת של "פיקוח טהור". היתה ביננו פתיחות מעולה ושיחות טובות , לא פיספסתי אפילו פעם אחת ומאוד אהבתי את הפגישות עימה. בתום התקופה נפרדנו והיא ציינה שבאופן כללי אסור לה לנהל עימי פגישות מעבר לתקופה שניקבעה על ידי בית המשפט.. הבנתי זאת. בערך אחרי מספר חודשים עזבתי את העיר ובאחד הביקורים שלי בעיר, החלטתי לגשת , סתם להגיד שלום, ולספר שעברנו והכל בסדר . היא לא היתה ולכן השארתי הודעה כתובה במשרד ובה כתבתי שאני מצטערת שלא פגשתי אותה ושלומי טוב . היא לא חזרה אלי . ציפיתי שלפחות תרים טלפון ותגיד שהיא שמחה שהכל בסדר ושהסתדרתי ושהיא מצטערת שבאמת לא יצא לה לראות אותי. אבל כלום. שום תגובה. (השארתי מס' טלפון). מאוד מאוד ניפגעתי. האם כל היחס הטוב והשיחות המעולות שהיו לנו , הן צביעות אחת גדולה ? "עבודה" ותו לא? מה, גם להרים טלפון קטן ולהראות התעניינות אחרי שנה שלמה של קשר "אסור" אי אפשר להתגמש קצת? להיות אדם? מה דעתך? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
20/08/2007 | 13:51 | מאת: זיו סופר

ניצה שלום, אני בהחלט מבין את האכזבה והפגיעה שלך. איני מכיר את השירות "פיקוח טהור" ולא את נהלי העבודה שלהם שאולי אוסרים על העובדת להיות איתך בקשר. בכל אופן, זה אכן מאכזב ופוגע מבחינתך שהיא לא הרימה טלפון. לגבי המפגשים והיחס הטוב, אני בטוח שלא היתה בהם כל צביעות. כמטפל אני יכול לומר שכמעט ולא ניתו לקיים קשר כה ארוך אם אין חיבור רגשי עם המטופל. היה לכם קשר טיפולי ארוך ומשמעותי לך בוודאי, ואני משער שגם לה. מכיוון שהיה כה משמעותי עבורך נפגעת מכך שלא התקשרה אלייך חזרה. אני מציע שתתקשרי אליה למשרד ותדברי איתה על כך.

20/08/2007 | 18:25 | מאת: ניצה

אך לא ניראה לי שאתקשר. אולי באמת הכי טוב זה להניח .

20/08/2007 | 22:46 | מאת: יוכבד

שלום. ברצוני להירשם ללימודי עבודה סוציאלית, אך אינני יודעת אם אתקבל ללימודים ואם, כשאסיים אותם, אוכל לעבוד כעו"סית אני סובלת ממניה דיפרסיה, ומטופלת בתרופות. בעבר אושפזתי לתקופה קצרה (3 ימים) בבית חולים לחולי נפש, אולם מאז האשפוז מצבי יציב. האם עלי להצהיר על מחלתי? האם בכדי להירשם כעובדת סוציאלית בפנקס יש למסור הצהרת בריאות? בתודה, יוכבד

שלום לכולם! בעקבות המלצת מנהל הפורום הנחמד, החלטתי לשאול גם פה.. אני עוסי"ת בפנימיה דתית באיזור המרכז, קיבלתי תקציב לפרוייקט מיוחד. החלטתי ללכת על טיפול באומנות או פסיכודרמה, אבל אני לא מוצאת... יש מישהו שיש לו רעיונות בשבילי? רעיונות יתקבלו בברכה במייל miri_seg@walla.com תודה:)

לקריאה נוספת והעמקה
15/08/2007 | 10:33 | מאת: ענת יריב

שלום מירי, אני ממליצה לך בחום גם להעזר ולפרסם באתר של יה"ת ושל אוניברסיטת לסלי , יש שם מקום לפרסום הצעות עבודה. בהצלחה, ענת

13/08/2007 | 00:32 | מאת: רוצה לעבוד בזה

איך אפשר לעבוד או להתנדב בעבודה בפסיכותרפיה בלי תואר שני טיפולי(יש כאן מישהי - דקלה, שזיו שאל אותה אם טיפלה בתחנות הציבוריות בפסיכותרפיה)> איך אפשר לעסוק בזה בתחנה ציבורית בלי להיות פרקטיקנט או בעל תואר שני טיפולי?

13/08/2007 | 16:52 | מאת: זיו סופר

למה את מתכוונת ב"תחנות הציבוריות בפסיכותראפיה"? ואיזה תואר יש לך? אשמח אם תכתבי יותר פרטים כדי שאוכל להבין בדיוק את שאלתך. תודה, זיו

17/08/2007 | 16:55 | מאת: רוצה לעבוד בזה

רציתי לדעת באיזה דרך אפשר להיכנס לעבוד/להתנדב במרפאות הציבוריות בטיפול בשיחות? מה האופציות שם למי שאין לו תואר שני טיפולי/פרקיטיקנט/עו"ס? הכוונה שלי למרפאות לבריאות הנפש, למשל, לטיפול בשיחות(קרי, פסיכותרפיה). אני עשיתי חצי תואר אשר כולל את כל הקורסים הבסיסיים בפסיכולוגיה שצריך בשביל ללמוד את סוגי התראפיות השונות(מבוא לפסיכולוגיה,פסיכופתולוגיה,תיאוריות אישיות, ופסיכו' התפתחותית). חוץ מזה, אין לי השכלה אחרת בתחום

10/08/2007 | 11:48 | מאת: זהר

אשמח לדעת כמה משתכר/ת מטפל/ת באומנות?

15/08/2007 | 10:21 | מאת: ענת יריב

שלום זהר, השבתי על כך ואני אשיב שוב: אין "מחירון" זה תלוי בהרבה משתנים: נסיון וותק,תואר שני/תעודה מקום עבודה פרטי/ציבורי ועוד למוסדות כמו קו"פח, משרד החינוך, משרד הבריאות וכד'..יש תעריפים משלהם. ככה שיש הרבה משתנים וקשה לענות על השאלה. בהצלחה ענת

06/08/2007 | 00:37 | מאת: אני

שלום, שאלתי שאלה אי שם במאי ולא נעניתי. כיוון שהעניין עוד מטריד אשאל שוב. אני נמצאת בטיפול באמנות כבר 9 חודשים וממעטת מאוד להביע עצמי באמנות. מעדיפה לדבר. הצורך לצייר בפניה ממרמר אותי ומתסכל אותי בצורה שלא מובנת לי. בטיפול אנחנו בדרך כלל מדברות, וחלק גדול מהעיסוק באמנות הוא סביב השאלה 'למה לא'. ענת, בתור מטפלת, יצא לך כבר לעבוד עם אנשים שמעדיפים לדבר? שהעיסוק באמנות מתסכל וממרמר אותם? לא נעים לי מהמטפלת, כיוון שאני יודעת שהייתה מעדיפה אולי לטפל באמנות ולא בדיבור, אבל.. זה מורכב, קשה לי להסביר.. אני מתלבטת אם להמשיך ולהישאר בטיפול.. יודעת שלא אותך אני צריכה לשאול, ובכל זאת..מה את חושבת? תודה, אני

06/08/2007 | 12:23 | מאת: ליאת

אין ספק שטיפול באומנות הוא טיפול שעוזר להמון אנשים. אך יחד עם זאת לא כל אדם יכול ומסוגל להביא את עצמו ואת החלקים שבו דרך שיטת טיפול זו. יכול להיות שאת באמת לא מתחברת לשיטה מעין זו ומעדיפה את השיטה הקלאסית של דיבור לכן כדאי להעלות זאת בפני המטפלת ולבדוק אופציות נוספות. כמו כן, מאחר והטיפול מעלה תכנים שונים מתוך עולם המטופל אשר בחלקם לא היו מודעים לו עד כה או שקשים עבורו מנשוא יש הרגשה של תסכול ומרמור כפי שאת מתארת ולכן צריך לבחון היטב מהיכן אותם רגשות מגיעים; אם בשל שיטת הטיפול שאינה מתאימה או שמא בשל התכנים המועלים במהלכו . במידה והינך מרגישה שהטיפול אינו מתקדם מכל סיבה שהיא, תדברי על כך עם המטפלת ותבדקי יחד עמה דרכים אחרות שאולי יתאימו לך יותר ויאפשרו לך להביא את עצמך. בהצלחה רבה, ליאת

06/08/2007 | 20:22 | מאת: אני

09/08/2007 | 10:32 | מאת: ענת יריב

שלום לך, אני מאמינה שהייתה סיבה שפנית דווקא לטיפול באומנות ולא לטיפול מילולי רגיל. אך המציאות מפגישה אותך כנראה עם קושי שמתעורר. הקושי מסומן מבחינתך במדיום האומנותי הזה ככלי טיפולי. האם זה בגלל הכלי האומנותי ?? או אולי בגלל קושי פנימי, אישי אחר...שלא קשור לאומנות אך מתבטא דרכו?? אני מבינה מתוך מה שאת כותבת שאתן עסוקות בטיפול בקושי שעולה...אך עדיין הוא לא נפתר. 9 חודשים להיות ממורמרת ומתוסכלת (ועוד לשלם על זה כסף!) זו חוויה לא קלה. אני חושבת שכדאי שתתמקדי במה טוב לך, מה נעים לך,מה נכון לך ולא במה טוב ונעים למטפלת שלך. את , צרכייך, רגשותייך וכו' צריכים להיות במרכז!! לפעמים מגיעים לטיפול ודרכו מבינים מה טוב ונכון עבורנו, וזה מהות הטיפול. לפעמים מגיעים לטיפול ומגלים שבעצם , למרות שמאד רצינו שינוי,השינוי לא יכול להתרחש כרגע... 9 חודשים זה זמן לא מבוטל, שדרכו אפשר להעריך מה קיבלת עד כה מהטיפול...ומה קרה לסיבה שבגללה פנית לטיפול באומנות. מקווה שזה עונה לך ומאחלת לך דרך צלחה במסע, ענת

09/08/2007 | 11:28 | מאת: אני

תודה לך, ענת פניתי לטיפול במסגרת המדור הקליני במוסד האקדמי בו אני לומדת, ומסיבות שונות (חלקן טכניות, כמו זמן ההמתנה) הוצע לי הטיפול באמנות. כיוון שזה הטיפול הראשון שלי החלטתי לנסות. כבר חודשים שלא עבדתי ואנחנו בדרך כלל מדברות. כבר לא על הקושי עם אמנות, אלא על דברים אחרים.. אני לא בטוחה מה מהות ההתנגדות שהאמנות מעוררת בי, רק מרגישה מאוד 'לא בסדר' שאני לא יכולה לקחת בזה חלק. וה'לא בסדריות' הזו, היא שלא מרפה. ביקשתי ממנה כמה פעמים שתסייע לי אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה למה אני מתכוונת, ולא בטוחה שזה מקובל. האם את יודעת אם ישנן דרכים 'לתווך' את האמנות... לא לתת לי לבהות בדף ולהרגיש את המרמור צף ועולה, אלא אולי לתת לי תרגיל או למקד אותי איכשהו, או אולי לא להסתכל עליי בזמן הציור.. אין לי מושג. זה משהו שמקובל? (אני מתביישת להציע) בבית, אגב, אני מנסה 'להתאמן' ולרכך את ההתנגדות הזו שלי, וכן מצליחה בכך.. כן מצליחה לצייר. אז זו כנראה לא התנגדות פר סה לאמנות. אשמח אם יהיה לך מה להוסיף, ובכל מקרה- תודה על תשובתך, אני

02/08/2007 | 16:35 | מאת: נעה

שלום, אני מעוניינת לקחת חלק בפעילות התנדבותית בתחום הטיפול במוסיקה. אני מנגנת בפסנתר (בעיקר קלאסי אך גם הרבה אלתור וכתיבה), וכן על מספר כלי הקשה. אשמח לרעיונות / הצעות. תודה! נעה.

02/08/2007 | 21:13 | מאת: אור-לי מרדר

היי נעה, אני בטוחה שתוכלי למצוא מקומות שישמחו לקבלך כמתנדבת. אני מטפלת במוסיקה, יש לי כמה רעיונות עבורך, ורציתי לדעת מה מטרת ההתנדבות (את חושבת על לימודים בתחום?) ומה הרקע שלך מבחינה טיפולית (גם אם אינו פורמלי). אשמח לעזור אם אוכל. אור-לי

01/08/2007 | 23:27 | מאת: *עו"ס*

שלום, אני עו"ס העובדת בפנימייה עם מתבגרים. הייתי רוצה לשלב בעבודתי הטיפולית שימוש בקלפים. אשמח לקבל המלצה לקלפים שעשויים להתאים תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
02/08/2007 | 00:02 | מאת: ליאת

יש את קלפי "פריזמה" - סוגים שונים של משקפיים שדרכם מביטים על העולם דרכם אפשר להתייחס לסוגיות רבות המעסיקות את המתבגרים למשל: "דרך איזה משקפיים אני מביט על העולם"? "איך פעם ראיתי דברים ואיך אני רואה היום"? "משקפיים בסיטואציות שונות בחיים" "משקפיים המייצגות פריצת דרך" "משקפיים שדרכם מסתכלים עליי" את יכולה לראות את הקלפים באתר הבא: http://www.toornet.co.il/cards/prizma.html בהצלחה, ליאת

02/08/2007 | 00:03 | מאת: זיו סופר

ראשית, אני שמח שאת פונה לכיוון הקלפים. אני משלב בעבודתי את הקלפים בדרך קבע הן בעבודה פרטנית והן בעבודה קבוצתית ובעיניי זהו כלי נפלא. מניסיוני בעבודה עם בני נוער (במסגרת הוסטל), אני יכול לומר שכמעט כל ערכות הקלפים מתאימות. תלוי בנושא או תוכן עליו רוצים לעבוד. OH - נהדרים (הייתי מוציא את קלפי האברי מין, לפחות בשלב הראשון), ספקטרה - בסגנון OH אך יותר קונקרטיים (גם טובים מאד לעבודה עם בני נוער), Habitat מצויינים, פרסונה ופרסוניטה, אניבי/מיבי. לעבודה עם נערות אני ממליץ לשלב עבודה עם קלפי "נריה". ויש כמובן עוד ערכות קלפים רבות. במידה ותרצי להתייעץ בנוגע לתכנים מסויימים והתאמת הקלפים או רעיונות להפעלות, אשמח לסייע לך.

02/08/2007 | 10:35 | מאת: *עו"ס*

מעריכה מאוד את עזרתכם! אני מניחה שעוד אחזור להתייעץ בנושא...

30/07/2007 | 10:49 | מאת: יעל

שלום אני מחפשת בנרות מאמרים על ריח גוף של מטופלים כמנגנון הגנה אשמח אם מישהו יודע על מאמר כלשהו שיכול לעזור לי תודה

31/07/2007 | 15:50 | מאת: אור-לי מרדר

יעל שלום, ככל הזכור לי, אחד המקרים המתוארים בספרו של תומס אוגדן "הקצה הפרמיטיבי של החויה" נוגע בנושא זה. אור-לי

23/09/2007 | 13:03 | מאת: נועה

וגם אנז'ייה מדבר על כך בספרו 'אני-עור'

הכוונה לדיור מוגן / בית אבות פרטי, לא של משרד הבריאות כמה משתכר עו"ס בבית אבות כזה, לחודש (נטו/ברוטו)? מה סדר הגודל של השכר?

לקריאה נוספת והעמקה

אם מדובר בבית אבות / דיור מוגן "יוקרתי", השכר יכול להיות גבוה ב- 10% עד 20% מהשכר שהיית מרוויחה בלשכה לדוגמא. אם מדובר בבית אבות של משרד הבריאות השכר יכול להיות אף נמוך מהשכר שמשולם עפ"י ההסכמים הקיבוציים. כמובן שהכל תלוי בוותק ובניסיון. אני ממליץ לערוך מו"מ עם המעסיק ולבדוק היטב את התנאים כגון פנסיה, קרן השתלמות, אחזקת רכב, טלפון וכו'.

26/07/2007 | 08:35 | מאת: דנה

כמה משלמים למטפל באומנות עבור העברה של סדנא חד פעמית לקבוצת ילדים ?

לקריאה נוספת והעמקה
26/07/2007 | 10:18 | מאת: ענת יריב

שלום דנה, אין "מחירון", זה תלוי בוותק, בנסיון,בהכשרה,בכמות השעות, בציוד הדרוש, בהכנות שנדרשות ועוד פרמטרים... בברכה ובהצלחה, ענת

24/07/2007 | 16:46 | מאת: יובל

שלום רב אני מסיים בימים אלו את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית (ת"א) ומתלבט לגבי המשך לימודי תואר שני. כעיקרון התקבלתי כבר למגמת טראומה באוניברסיטת חיפה. ברצוני להמשיך בעתיד ללמוד בבית ספר לפסיכותרפיה. האם מישהו יודע אם חייבים ללמוד במגמה שנקראת במפורש "קלינית", כפי שיש רק בחיפה ובבר אילן? האם הלימודים במגמה זו (שהיא בפועל טיפולית, פשוט מתמקדת בלימודי טראומה) עשויים לחסום אותי או להקשות עלי בעתיד מבחינת מציאת עבודה בבריאות הנפש ו/או לימודי פסיכותרפיה? תודה, יובל

לקריאה נוספת והעמקה
24/07/2007 | 18:51 | מאת: זיו סופר

יובל שלום, מבירור שערכתי הדבר החשוב ביותר בקבלה ללימודי פסיכותראפיה הוא הניסיון הטיפולי. במידה ותצבור ניסיון טיפולי בבריאות הנפש לא צריכה להיות בעיה. גם בקבלה לבריאות הנפש לא צריכה להיות בעיה כי הרי נפגעי טראומה מטופלים בבריאות הנפש. בוודאי תיהיה בעיה להתקבל לתחום במידה ולמדת במגמה קהילתית - וזה לא המצב. בנוסף, נכון להיום, בביה"ס לפסיכותראפיה בב"ש לא נדרש ניסיון בבריאות הנפש. מאחל לך בהצלחה בלימודיך ובעבודתך.

24/07/2007 | 11:16 | מאת: סטודנטית

בנוגע לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: האם ה"תאגיד" כפי שמצויין בחוק אחראי רק על רכוש או גם על גוף? האם האפוטרופוס הכללי ממנה אף הוא אפוטרופוס (שהוא לא בן משפחה/חבר קרוב) או רק מקבל דיווח על המצב הכלכלי? תודה

24/07/2007 | 12:01 | מאת: זיו סופר

"תאגיד" יכול להיות אחראי הן על רכוש והן על גוף עפ" המלצת פק"ס והחלטת בימ"ש. האופטרופוס הכללי מפקח ומקבל דיווחים, הוא אינו ממנה אפוטרופוס.

24/07/2007 | 17:29 | מאת: סטודנטית שנה ג'

22/07/2007 | 12:12 | מאת: ורד

שלום לכולם, ברצוני לבקש עזרה בנושא רכישה של קלפיים טיפוליים. איזה סוגים יש מלבד אלו המשווקים ע"י חברת "נורד" אני זקוקה להם בעבודתי. ישנם קלפים נוספים מאויירים בציורים צבעוניים אשמח לקבל פרטים ולאן ניתן לפנות בנושא תודה מראש ורד

22/07/2007 | 12:31 | מאת: ליאת

להלן קישור לאתר "עולם הקלפים של איציק" - 11 סוגים של קלפים טיפוליים. http://www.toornet.co.il/cards/index.html -הקלפים מגוונים ושימושיים בעבודה הטיפולית. *** אגב, הסדנאות שהוא מעביר מעולות!!!

20/08/2007 | 18:27 | מאת: אבי

שלום, יש אתר חדש, 'ספרים', שמציג מבחר ענק של קלפים טיפוליים, ללא דמי משלוח: http://www.sfareem.co.il

22/07/2007 | 16:24 | מאת: זיו סופר

את יכולה לפנות גם למכון שילובים של תיקי שריר בקיבוץ גבעת ברנר. היא מעבירה השתלמויות בנושא קלפים והן אף מוכרות לגמול השתלמות.

16/02/2008 | 16:04 | מאת: יוסף חיים

זו החנות הגדולה ביותר באינטרנט לקלפים טיפוליים.

15/07/2007 | 23:49 | מאת: צריכה ייעץ

שלום רב לכם ולכן לכל דעה מקצועית אודה. רכשתי השכלה של תואר שלישי בתחם מדעי החברה. במהלך חיי עבדתי בעבודות טיפול רבות בהתנדבות - כולל עבדוה התנדבותית עם חולי נפש. היום לאחר התמחותי ולאחר שהשגתי תואר שלישי באוניברסיטה ישראלית מוכרת, אני מרגישה שאני יכולה לעבוד עם אוכלוסייה שצריכה עזרה. האם ע"פ החוק מותר לי להגדיר את עצמי כמטפלת. מאחר ואין לי תואר בעו"ס וכיוב' האם עליי להתחיל ללמוד מהתחלה. אינני יודעת מה לעשות כי תחום ההתמחות שלי קשור בסיוע, כלומר עבודת הד"ר שלי נסבה סביב נושא שכרוך בטיפול אשמח לתשובתכם ולמתן ההגדרה הנכונה גם אם ארצה לעסוק בעזרה לזולת. תודה מקרב לב

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2007 | 15:58 | מאת: זיו סופר

החוק בארץ הוא פרוץ בעניין ההגדרת "מטפל". באופן עקרוני, כל אחד יכול "לטפל" - לדוגמא מטפלים רוחניים למיניהם (שחלקם מטפלים טובים מאד). השאלות הן האם את מרגישה מספיק מיומנת ומקצועית לקחת אחריות שכזו? זו שאלה שכמובן את צריכה לענות עליה. אם כן, אז חשוב לקבל הדרכה מקצועית. רוב העובדים הסוציאליים, בוודאי בתחום הפרטי, קונים הדרכות מעו"סים מדריכים. בנוסף יש את עניין הביטוח המקצועי. איני יודע אם יש ביטוח מקצועי ליועצים שלא למדו עבודה סוציאלית. לעובדים סוציאליים יש ביטוח מקצועי מיוחד שניתן לקנות. כמו כן, מבחינת היושר המקצועי (integrity) לדעתי יש בעיה עם המונח "מטפלת" מכיוון שלא עברת הכשרה טיפולית, אני מציע את המינוח "יועצת". שיהיה לך בהצלחה ומקווה שתעזרי לאנשים שיקרו בדרכך.

30/07/2007 | 17:10 | מאת: גילי

שלום לך השואלת, ולכל מי שמתעניין בטיפול רגשי נכונה העובדה המקוממת בעיני כי בארץ אין קריטריונים מובנים בדבר ההכשרה והתעודות הנדרשות לשם עיסוק בטיפול רגשי - פסיכותרפיה (כאמור לעיל גם בתחום הטיפול הרגשי-רפואי ההוליסטי הנושא פרוץ) . הסכנה הטמונה בכך היא השרלטנות- והמרחב של אנשים אשר לא עברו הכשרה מספקת וחסרים את הבסיס המקצועי המחוייב לצורך מתן מענה מותאם לצרכיו ולמצבו הנפשי של המטופל. העבודה טיפולית מצריכה בראש ובראשונה אחריות אישית ומקצועית, מי שמוצא עניין וחיבור לתחום ורוצה לעסוק בטיפול רגשי צריך להיות בעל יושרה פנימית והבנה אתית כי עליו לעבור הכשרה מקצועית ממושכת במוסדות אקדמאים מוכרים. הכשרה המצריכה השקעה של משאבים כלכליים וכן של זמן לא מבוטל בין 3 ל10 שנים בהתאם להתמחות- (גם בכדי לעבור תהליך אישי). לדעתי על מנת להיות איש טיפול איכותי - אין קיצורי דרך. אפשר לדמות זאת לציפיה שלנו כחברה - מאנשי מקצוע שונים בהם חיינו תלויים! כך למשל לא היינו רוצים טייס שייקח אותנו ואת ילדינו לחופשה מקסימה בחו"ל כאשר הכשרתו היא קורס טייס במטוס ריסוס או גרוע מכך שכל הבנתו נשענת על התעניינות וידע כללי בתעופה... (ראיתי סרט/ספר ונהניתי ואני חושב שאני מתאים לעסוק בזה...) כך גם לא היינו רוצים מהנדס גשרים או אדריכל שבונה את ביתנו, וגם לא עורך דין שאת ההתמחות שלו עשה על ידי צפייה בתוכניות T.V כ"פרקליטים" או "אלי מקביל..." וכו'... וודאי שלא היינו מוכנים כי הכלב/חתול שלנו יעבור ניתוח אצל מתנדב ב"צער בעלי חיים".. רק משום שהוא אדם חביב שאוהב בע"ח ורוצה לעזור. אם כן אני מקווה כי מהדוגמאות המושאלות האלו מעולמות מקצועיים שונים, ניתן להבין כי אנו סומכים על אנשי המקצוע בהם אנו נעזרים - ונותנים אמון בהם, זאת מתוקף ההכשרה המקצועית - אקדמאית וטכנית שעליהם לעבור על מנת לעסוק בתחום. אנו דורשים את הכשרתם הברורה ומכירים בחשיבות של הכשרה ממושכת וכן פיקוח וביקורת על עבודתם. אנו סומכים על המדינה כגורם מפקח ועל מוסדות ההכשרה שיקבלו לתחום את האנשים המתאימים ביותר לביצוע התפקיד ושייקנו להם את הכלים הדרושים על מנת לבצעו בצורה הטובה ביותר - משום שטעויות או היעדר מיומנות עלולות להיות הרות אסון. חיי אדם מונחים בידיהם - ועל כן הם מחוייבים לרמה אישית ומקצועית גבוהה ביותר. עליהם לקבל את ההכשרה לכך, לעמוד במיונים ומבחנים ולעבוד גם לאחר קבלת ההסמכה תחת פיקוח מקצועי. כל זאת על מנת להבטיח את איכות השירות שאנו כלקוחות מקבלים. אם כן בטיפול נפשי אמות המידה צריכות להיות זהות! חיי-אדם מונחים בידיו של המטפל! הפרט המגיע לטיפול (בין אם הוא ילד בסיכון, נפגע נפש, אשה מוכה, אב ללא משמורת בהליך גירושים וכד') זקוק וזכאי! לאיש מקצוע אשר עבר הכשרה מקצועית רצינית, שעבר בעצמו טיפול אישי ושמקבל הדרכה מאיש טיפול בכיר. כמו כן על איש הטיפול לעבוד בשנים הראשונות לכל הפחות בתוך מסגרת טיפולית/שיקומית/חינוכית/רפואית, בה האחריות הטיפולית מתחלקת בצוות רב מקצועי- המתייעץ ומספק גיבוי לעשייה, כך גם ישנו פיקוח על התהליך הטיפולי. בחברה רווחת התחושה כי על מנת להיות מטפל יספיקו: רגישות, יכולת הקשבה ומוטיבציה לעזור לאנשים. כל אלו תכונות חיוביות אשר עומדות במידה רבה בבסיס הבחירה לעסוק במקצוע, אך הן לא מספקות ככישורים מקצועיים פורמאליים. אם את מעוניינת לעסוק בטיפול באופן רציני ואתי, אני מציעה לך לבחון תוכניות הסבה שונות אשר יכירו לפחות בחלק מההשכלה שכבר רכשת. כפי שהתייחסת עבודה סוציאלית היא אופציה אחת, אך גם תחומים נוספים עשויים לעניין אותך, ויכולים לאפשר כניסה לתחום כגון: טיפול באומנות, פסיכודרמה, טיפול הנעזר בבע"ח, גינון טיפולי וכד'. יש לציין כי גם בתחומים אלו ההכשרות הנן מגוונות ויש מכללות פרטיות אשר שוב מקדמות שרלטנות ושיטחיות. יש לבחון באופן מעמיק מטעם מי התעודה המקצועית שתקבלי בסיום הלימודים ומהו מספר שעות ההכשרה המעשית והדרכה המחוייב מטעם התוכנית, (אם הדרישה נמוכה ביחס למקומות אחרים סביר כי התוכנית פחות טיפולית). כמו כן יש הכשרות נוספות כגון: גישור, קווצ'ינג, הנחיית קבוצות וכד'... אשר יכולים לקדם עשייה בתחומים הקרובים לעולם הטיפול. אולם אם את שבעה מלימודים... ואת מרגישה כי אין לך כיום האנרגיות/רצון להשקיע בתוכנית הכשרה ממושכת ותובענית, יש בהחלט מקום לאנשים איכותיים בתחומים נלווים לטיפול כגון: הדרכה בפנימיות/ הוסטלים , חונכות לאוכלוסיות מיוחדות או לילדים/מתבגרים בעלי קשיים בתפקוד ו/או בלימודים, הדרכת חוגים /קבוצות במסגרות טיפוליות / שיקומיות / חינוכיות. עבודה עם קשישים/ ניצולי שואה , ריכוז תרבות במתנ"סים, חינוך בלתי פורמאלי ועוד ועוד... לתפקידים אלו על פי רב לא נדרשת הכשרה מראש, אלא ניתן להשתלב בתוך המסגרות ולקבל הדרכה מטעם המקום בהתאם לאוכלוסייה ולצרכיה. תפקידים מעין אלו ניתן למצוא באתר שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים חברתיים. תשובתי אומנם ארוכה - אך זאת משום שיש לתת את הדעת על בחירה במקצוע טיפולי באופן כנה, בוגר ואחראי לכל הפחות עד שהמדינה תיצור גבולות ברורים יותר באמצעות חקיקה ותגדיר מי רשאי ומתאים לעסוק בפסיכותרפיה בהצלחה

30/07/2007 | 21:14 | מאת: זיו סופר

גילי שלום, ראשית אני שמח על תגובתך היסודית והעמוקה. אני בהחלט מסכים עם רוח הדברים שכתבת. אני חושב שנגעת בנקודה כואבת ונכונה הנוגעת לפיקוח על מתן טיפול בארץ ובמסלול ההכשרה של המטפלים. עם זאת, סיום אקדמיה אנו מבטיח בהכרח את טיב איש הטיפול. ישנם בוגרי תארים מתקדמים ואף הכשרות טיפוליות כאלה ואחרות ולמרות זאת, אינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים אלמנטאריים. הלימודים האקדמיים בהחלט נותנים כלים טיפוליים אך האדם עצמו עושה את הטיפול. לגבי חשיבות העבודה במקומות ציבוריים בשנים הראשונות כדי להתמקצע ולחלוק את האחריות הטיפולית, שוב אני מסכים איתך בהחלט. אך הדבר אינו מתרחש בפועל. מהיכרותי האישית את המערכות הציבוריות, לעיתים קרובות הסטדנרטים המקצועיים נמוכים ובמקרים רבים (רבים מידי) עובדים ללא הדרכה מכיוון שהמערכת אינה מספקת הדרכה כלל. מה שנותר לעובדים (כפי שאני עשיתי וממשיך לעשות) הוא להשתלם ולהתמקצע מכיסנו הפרטי על חשבון זמננו וזאת כדי להבטיח את התפתחותינו המקצועית. אני שמח על ההזדמנות שפתחת בהודעת לניהול הדיאלוג. הוא חשוב מאין כמוהו. בברכה, זיו

15/07/2007 | 17:34 | מאת: זיו סופר

על שניהלה את הפורום, הקדישה ותרמה מזמנה, מהידע שלה ומניסיונה ועזרה לעובדים הסוציאליים ולסטודנטים לעבודה סוציאלית בהתלבטויות, בשאלות ובדילמות אישיות ומקצועיות. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו המשך פורום פורה הן בתחום העבודה הסוציאלית והן בתחום הטיפול באומניות, עליו אמונה ענת.

16/07/2007 | 16:12 | מאת: ליאת

ישר כח זיו! ברכות לרגל קבלת ה"תפקיד" החדש...

17/07/2007 | 12:26 | מאת: יונה

הי זיו אני מצטרפת למברכיך עלה והצלח, יונה

18/07/2007 | 11:50 | מאת: אור-לי מרדר

לזיו, ברכות על קבלת הניהול המשותף של הפורום. כפי שהתרשמתי מתרומתך בפורום "יחסי הורים וילדים" שבהנהלתי, הבחירה בך טובה מאוד ואני בטוחה שתיטיב לסייע לפונים. אור-לי מרדר

11/07/2007 | 08:09 | מאת: דקלה

שלום, בשנה הקרובה אתחיל לימודיי תואר שני בעבודה סוציאלית, תחום שיקום ובריאות. האם זה יאפשר לי להקים קליניקה פרטית?

11/07/2007 | 22:49 | מאת: זיו סופר

כל אחד יכול לפתוח קלינקה גם אם לא סיים בי"ס תיכון. אין קשר בין פרקטיקה פרטית להשכלה. יש אי בהירות לגבי המינוח "מטפל". הדעות חלוקות האם ניתן להשתמש במונח לפני קבלת תעודת מטפל (לדוג' בטיפול משפחתי) או ניתן להשתמש במונח בכל עת (כגון מטפלים אלטרנטיביים שמתארים עצמם כמטפלים למרות שלחלקם כלל אין תעודת "מטפל" לדוג "מטפל בחלוקי נחל"). את עוסקת בטיפול - פסיכותראפיה - בעבודה במערכת הציבורית? את טובה במה שאת עושה? אם כן - לכי על זה ובגדול!!!! בהצלחה (מאחד שעשה את הצעד הנועז ונהנה כל יום)

10/07/2007 | 23:37 | מאת: הדר

שלום אני לפני הרשמה ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית אבל אז עלתה במוחי הידיעה שאני צריכה ללמוד שלוש שנים שזה אומר הוצאות כספיות גדולות ולבסוף אחרי שלוש שנות לימוד לקבל שכר מינימום...שאלתי היא אם באמת השכר הוא מינימום ואם הוא יכול לעלות???אז עד לאן ואחרי כמה שנים???? תודה רבה

11/07/2007 | 22:38 | מאת: זיו סופר

הדר היקרה, החששות שלך מעסיקים (ולצערי בצדק) סטודנטים רבים לע"ס. בסיום הלימודים השכר הוא נמוך מאד יחסית. בערך 3500 ש"ח למשרה מלאה. עם השנים, ההשתלמויות, תואר שני, עליה בוותק ובדרגות - השכר משתפר לעט. אל תצפי להיות עשירה. לצערי רק אחרי שנים רבות ניתן להשתכר בכבוד. עם זאת, המקצוע עצמו הוא מדהים עם אפשרויות התפתחות מקצועיות ואישיות מגוונות. הסיפוק הוא אדיר. בחודשים האחרונים אנו מנהלים מאבק למען שיפור תנאי העסקה של העובדים הסוציאליים. את מוזמנת להכנס לאתר המאבק, לקורא ולהתעדכן: www.maavakos.amuta.org.il בהצלחה, זיו

23/10/2007 | 12:18 | מאת: אור הירח

שלום רב מהי המשכורת ההתחלתית של עובד סוציאלי בשב"ס ועד לאן היא יכולה להגיע. בנוסף, האם העבודה בשב"ס היא טיפולית או רק אדמניסטרטיבית? האם היית ממליץ לעבוד שם? ואם כן מדוע?

10/07/2007 | 15:56 | מאת: יוחאי

שלום לכולם. איפה הכי כדאי ללמוד לתואר ראשון בעבודה סוציאלית? אני גר באזור ירושלים. אני מעדיף כמובן מקום שבו היקף הלימודים במשך השבוע קטן יותר (אם בכלל יש הבדלים בין האוניברסיטאות השונים) תודה.

11/07/2007 | 22:33 | מאת: זיו סופר

לדעתי הכי נוח ללמוד באזור המגורים - במקרה שלך האוניברסיטה העיברית. עדיף ללמוד מס' שעות יותר מאשר לבזבז את אותן שעות על נסיעות למקום לימודים מרוחק. כך בחשבון שבכל מקום בו תלמד, הלימודים לתואר הראשון בע"ס הם אינטנסיבים ואינם גמישים באופן יחסי למקצועות אחרים. בד"כ לומדים 5 ימים בשבוע (כולל פעמיים בשבוע הכשרה מעשית) המערכת שעות בד"כ מובנית עם יכולת בחירה מצומצמת. בהצלחה, זיו

שלום לכולם. אני מעוניין ללמוד פסיכודרמה ובכלל להמשיך בחיים בלימודי תרפיות למיניהם. אבל רוב הלימודים האלו הם לימודי תעודה ולא תואר. רציתי לדעת מאנשים שעוסקים בנושאים האלו עד כמה זה רלוונטי העניין של התואר ואם כן איזה תואר כדי לעשות. ישנו תואר שני בלסלי לפסיכודרמה אך האם יש צורך לחכות עד שיהיה לי תואר ראשון כדי ללמוד שם או שאפשר ללמוד פסיכודרמה במקום אחר כלימודי תעודה ותוך כדי לעשות תואר ראשון במשהו שקשור, ואז מה עדיף, תואר בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית או משהו אחר... מה התואר שיהיה הכי קשור ללימודי תרפיה ויעניק לי גם קידום בידע ובמיומנות הדרושים למטפל וגם יהיה לי תואר שיעניק לי יכולת לגשת לכל הלימודים האלו הדורשים תואר ראשון לפני? ואולי בכלל מישהו מכיר לימודי תואר ראשון בסוגי תרפיות למיניהם? אשמח אם תוכלו לשלוח לי תשובות לאימייל שלי. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

יוחאי שלום. על מנת לעסוק בפסיכותראפיה עליך להיות פסיכולוג קליני שזהו תואר שני או עובד סוציאלי קליני שגם זה תואר שני. פסיכודרמה נכללת תחת הכותרת המורחבת של פסיכותראפיה ועל מנת להתקבל לבתי ספר טובים לפסיכותראפיה עליך להיות בעל תואר שני ואז (בהעדר חוק המגדיר מהי פסיכותראפיה) תוכל להיות פסיכותראפיסט. פסיכודרמה כדאי ושווה ללמוד בשני מקומות: לסלי קולג' או סמינר הקיבוצים, שני המקומות דורשים תואר ראשון כלשהו וזאת בגלל הכרת יה"ת(האגודה של כל המטפלים באומנויות) וכחלק מדרישות החוק העתידי שיסדיר את המקצוע באופן רשמי, עם כן כדאי מאוד לעשות תואר ראשון, בוודאי אם הנך מעוניין לעסוק במקצוע טיפולי ועל מנת להתקבל לתוכנית טובה ומשתלמת בפסיכודרמה. שיהיה המון הצלחה ולא לאבד קור רוח ותקוווה.... בר

שלום יוחאי, רציתי להוסיף מספר דברים על תשובתו של בר אליך, ברמת האינפורמציה: אין בארץ לימודיי פסיכודרמה או לימודים בטיפול באומניוות שאינם דורשים דרישה מיקדמית של תואר ראשון, (וטוב שכך), שכן אלו לימודים מתקדמים. אכן יש להבחין בין תוכניות הכשרה אשר מעניקות תעודה לכאלו שמעניקות תואר שני.אין זה אומר כי התוכניות שוות יותר אם הן מעניקות תואר לעומת תעודה. רמת הלימודים גבוהה ברוב המקרים. המגמה הכללית היא להפוך את התוכניות הללו לכאלו שמעניקות תואר שני. כרגע, למיטב ידיעתי אוניברסיטת לסלי היא היחידה שעומדת בתנאים ומעניקה תואר שני. כל טוב ובהצלחה, ענת

התואר של לסלי אינו תואר ישראלי ואיני יודע האם הוא מקובל בארץ. במקומות אחרים בהם זה לימודי תעודה המצריכים תואר ראשון, האם תעודה זו מוכרת על ידי משרד הבריאות כתעודת מטפל? לפי בירור קצר מאוד שלי היא אינה מוכרת כך. אולי תוכלי לומר לי איך אפשר לברר בקשר לזה, להתקשר למשרד הבריאות? כמו כן אני מבין שכל הענין של תרפיות נמצא בשנים האחרונות בדיונים להצעות חוק אך כבר התבלבלתי בעניין, אולי תוכלי להבהיר לי זאת. ולבסוף אולי אהיה לא קונפורמי ועדיין אשאל, האם באמת אי אפשר ללמוד לימודים אלו ללא תואר? לימודי פסיכודרמה דווקא ידוע לי שאפשר במקום שנקרא "כיוונים". מה דעתך עליהם והאם ישנם עוד מקומות ללימודי תרפיות אחרים שלא דורשים תואר? תודה רבה וסליחה על האירוך.

25/07/2007 | 15:45 | מאת: רינת

במכון מגיד, בירושליים, תפתח תוכנית להסמכת מטפלים במשחק. בתכנית הכשרה חדשנית וייחודית זו יוקנו מושגים וכלים לעבודה אבחונית וטיפולית אינטגרטיבית, רב-מערכתית, עם ילדים ובני נוער, באמצעות משחק ככלי עיקרי לתקשורת טיפולית ולהשגת שינוי טיפולי (play therapy). היסודות התיאורטיים, המתודולוגיים והיישומיים של הגישה האינטגרטיבית יירכשו בשנה ב במסגרת קורס המציג סינתזה של מודלים פסיכודינאמיים, קוגניטיביים ומערכתיים תחת שפה פורמאלית אחידה, עקרונות יסוד להסברים אטיולוגיים ולהשגת שינוי טיפולי תוך רגישות להבדלי תרבות, דרכים לאיסוף מידע על מקרה - בין השאר מידע הנשאב מתוך תצפיות על משחק - לניתוח המידע ולניסוח הערכה דיאגנוסטית רב-מערכתית המביאה בחשבון את המערכות הפנימיות (פרופילי ההתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית, הפסיכומוטורית והרגשית-חברתית, פסיכודינמיקה, התרבות המופנמת) והחיצוניות (המערכת המשפחתית,מערכות חברתיות-תרבותיות, המערכת האקולוגית וכו'), בניית אסטרטגיות טיפוליות אלטרנטיביות ,ניהול והערכת התהליך הטיפולי. דרכי הטיפול במשחק שיוקנו בתכנית יתבססו על אינטגרציה רחבה ומקיפה של מודלים תיאורטיים (פסיכודינמיים, קוגניטיביים, מערכתיים וכו') , מחקרים ושיטות של טיפול במשחק. המתמחים ירכשו מיומנויות כגון ניתוח שיטתי של תצפיות על משחק פרטני, קבוצתי ומשפחתי. הם ילמדו את שפת המשחק וירכשו טכניקות מדויקות לניתוח והבנת המשחק, משמעויותיו הנסתרות ותפקידיו הפסיכודינאמיים, ההתפתחותיים, החברתיים והתרבותיים. הם ילמדו לתקשר עם ילדים, בני נוער ומבוגרים באמצעות משחק באופנים המאפשרים הפעלה מדויקת ואפקטיבית של תכונות המשחק להשגת שינוי טיפולי במישורים ההתפתחותי, הרגשי, החברתי והתרבותי . העמותה הישראלית לטיפול במשחק הציבה סטנדרטים גבוהים ביותר להסמכת מטפלים במשחק, החופפים פחות או יותר את הסטנדרטים הנדרשים על ידי האגודה הצפון אמריקנית היוקרתית Association for Play Therapy. (ראו אתר העמותה הישראלית http://www.geocities.com/nagidshel) מי שישלים בהצלחה שלוש שנות לימוד בתכנית זו יהיה זכאי להכרה כמטפל מוסמך במשחק מטעם העמותה הישראלית לטיפול במשחק. תכנית זו הוגשה להכרה כ Approved Provider על ידי אגודה צפון אמריקנית זו. פירוש הדבר הוא שהקורסים הניתנים במסגרת תוכנית זו יוכרו גם על ידי APT. לפרטים - שרות לקוחות *3070 או רב קווי

30/07/2007 | 18:00 | מאת: גילי

יוחאי שלום נראה כי יש לך מוטיבציה ועניין בתחום הטיפול באמצעות כלים הבעתיים ההתייחסותיות שלעיל מדגישות את החשיבות של השכלה פורמאלית והכשרה ממושכת על מנת לעסוק בטיפול. כאמור וכפי שכבר הבנת מבירורים שערכת בעצמך, אתה מחוייב בתואר ראשון על מנת להמשיך להכשרה מתקדמת בתחום הטיפול. בניסונות למצוא תוכניות שמקבלות מועמדים ללא השכלה מוקדמת, אתה מבקש לדלג על שלב קריטי בהתפתחות האישית והמקצועית שלך. ואם תמצא כאלו הן בפירוש יהיו - לא מקצועיות, לא אחראיות ולבטח לא מקנות תעודות מוכרות. אני ממליצה לך להתחיל בתואר ראשון רלוונטי לתחום לפי הציונים שיש לך ולפי תחום העניין הקרוב לליבך- מדעי התנהגות, עבודה סוציאלית, חינוך מיוחד וכד' ולאחר השלמת התואר, תבחן שוב את העדפותייך. על מנת להבין קצת יותר מהוא הרציונאל העומד מאחורי השקעה כה מרובה וממושכת - אתה מוזמן לקרוא את ההתייחסות המורחבת שרשמתי כאן בפורום בתגובה לבחורה שקראה לעצמה : "זקוקה לייעוץ" לשאלתה- "האם אני יכולה לעסוק בטיפול?" בהצלחה

03/07/2007 | 23:21 | מאת: אירית

האם אחרי תואר שני אני נקראת עובדת סוציאלית קלינית? האם אחרי תואר שני ניתן לפתוח קליניקה פרטית או שכמו בפסיכולוגיה צריך כמה שנים התמחות?

04/07/2007 | 22:30 | מאת: מיכל דגני

אירית שלום בהעדר חוק הפסיכותרפיה ניתן לפתוח קלינקה פרטית יום לאחר סיום לימודי תואר ראשון. מאחר ונושא ההכשרה בעבודה סוציאילית לא הוגדר דיו השטח פרוץ. המושג עובד סוצאלי קליני הוא מושג שנוצר ללא שום עוגן חוקי , אנשים שעבדו בבריאות הנפש או סימו תואר שני קליני מוספים להגדרתם את המונח קליני. בשניים האחרונות ככל הידוע לי היה נסיון של האיגוד להגדרת מומחיות. מיכל

04/07/2007 | 22:31 | מאת: מיכל דגני

אירית שלום בהעדר חוק הפסיכותרפיה ניתן לפתוח קלינקה פרטית יום לאחר סיום לימודי תואר ראשון. מאחר ונושא ההכשרה בעבודה סוציאילית לא הוגדר דיו השטח פרוץ. המושג עובד סוצאלי קליני הוא מושג שנוצר ללא שום עוגן חוקי , אנשים שעבדו בבריאות הנפש או סימו תואר שני קליני מוספים להגדרתם את המונח קליני. בשניים האחרונות ככל הידוע לי היה נסיון של האיגוד להגדרת מומחיות. מיכל

האם מישהו יודע מהם הציונים שבאמת מתקבלים איתם (מעבר לציונים שאיתם אפשר להגיש מועמדות)?

27/06/2007 | 22:03 | מאת: מיכל

שלום, אשמח אם תוכלו לעזור לי.... אני מעוניינת בייעוץ/המלצה לגבי מטפלים בארגז החול, לבני בן הארבע. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2007 | 17:15 | מאת: רינת- מטפלת במשחק

לצערי, אינני יכולה לסייע לך במציאת מטפל בארגז חול. אם את מעוניינת לקבל יעוץ לגבי טיפול במשחק (play therapy), את יכולה לפנות אלי theraplay@gmail.com , ואנסה לעזור לך למצוא מטפל באיזור מגורייך מתחום זה. בכל מקרה בהצלחה.

01/07/2007 | 19:55 | מאת: ענת יריב

שלום מיכל, אין באפשרותי להמליץ על מטפלים, אך יחד עם זאת, את מוזמנת לנסות לפנות ליה"ת, ארגון המטפלים בהבעה ויצירה, ולשאול אותם על מטפלים שעוסקים בתחום בסביבות איזור מגורייך. בהצלחה, ענת

13/07/2007 | 12:07 | מאת: זהבה לוי

אני מכירה משהי שעוסקת בכך. אולם איני מתחייבת בשמה שתרצה לטפל. נא מסרי לי באימל את הפרטים שלח ואצור איתך קשר. האימל שלי הוא:zahaval560@hotmail.co.il שימי לי שהאות לפני המספר 560 היא האות L קטנה באנגלית ולא הספרה 1.

24/06/2007 | 16:17 | מאת: עדי אשל

שלום רב, אני מעוניין ללמוד תרפיה באמנות, רציתי לדעת האם יש לימודי הסמכה של תואר ראשון בארץ לתרפיה באמנות והיכן ניתן לקבל אינפורמציה מלאה לגבי התחום.. תודה רבה עדי אשל

לקריאה נוספת והעמקה
01/07/2007 | 19:53 | מאת: ענת יריב

שלום עדי, לימודי תרפיה באומנות בארץ, הינם לימודים מתקדמים, דהיינו, לאחר תואר ראשון. לכן אין לימודי הסמכה לתואר ראשון, כפי שאתה מבקש לדעת. מה שנקרא, אין קיצורי דרך... בהצלחה, ענת

18/07/2007 | 23:43 | מאת: שרית

בהקשר של תרפיה באמנות.. רוצה ללמוד את זה, באזור הדרום. חוץ מתואר שני בעבודה סוציאלית באונ' בן גוריון יש עוד מקום שאוכל ללמוד בו?

אני באה מתחום הפסיכולוגיה ושוקלת לעשות הסבה לעו"ס בתואר שני. רציתי לשאול: מהם המקומות שבהם עובדים לרוב עובדים סוציאליים (בעיקר קליניי אבל לא רק) שאינם רוצים לפתוח פרקטיקה פרטית? מהו סוג העבודה במקומות אלו?

לקריאה נוספת והעמקה

תחומי העבודה הם רבים ומגוונים: אלימות במשפחה, בריאות הנפש, שב"ס, התמכרויות, מרכזי קשר, מרכזי הורה-ילד, תחנות לטיפול משפחתי, יחידות הסיוע שליד בהמ"ש ועוד. כמו שנאמר "השמיים הם הגבול" (לפחות מבחינה מקצועית). ישנם מקומות שבאופן ספציפי מחפשים עו"סים בעלי תואר שני. זיו סופר - עובד סוציאלי

דבר ראשון תודה. דבר שני- מה עושה העוס בפועל במקומות אלו? ומה מבדיל עוס בעל תואר שני מכזה בעל תואר ראשון?

העבודה היא מגוונת, החל בפיקוח (שירות מבחן) ועד טיפול פסיכותאפוייטי. כל מקום והתפקיד שלו. היריעה קצרה כדי להסביר כל תחום ותחום. לגבי ההבדלים בין תואר 1 ל- 2. באופן כללי, אין הבדל בעבודה, למעט, כמו שכתבתי, מקומות בהם דורשים תואר שני (לדוג' יחידות הסיוע שליד בהמ"ש).

שלום רב. אני מעוניינת להתמקצע בתחום הטיפול הזוגי / משפחתי התקבלתי ללימודי תואר שני באונ' בר - אילן ( למגמה שיקומית ולא לקלינית ) ולאונ' ת"א. באונ' ת"א אין חלוקה למגמות ( אני חושבת שזה החל משנה זאת ) וכל סטודנט יכול בעצם לבנות לו תוכנית לימודים בהתאם לתחום שבו הוא מתעניין ( אם הבנתי נכון...). אשמח לשמוע המלצות לכאן או לכאן והערות / הארות שיוכלו לעזור לי בהחלטה בתודה מראש שולי

לקריאה נוספת והעמקה

שולי שלום. תואר שני שיקומי בבר אילן מתרכז בנושא השיקום .באם הכיוון טיפול משפחתי תוכלי בתל אביב לבנות תוכנית לימוד שתענה על חלק מהדרישות של האגודה . מיכל

ראשית, תודה על תגובתך. האם כדאי לי ללמוד באונ' ת"א למרות שבעצם אני לא מסיימת שם לימודים עם מסלול מוגדר? האם שמעת על השיטה החדשה שבה הם התחילו השנה? האם נכון השמועות שרצות שאונ' ת"א בקשיים כלכליים ולכן רמת הלימוד יורדת? אני ממש לא מצליחה לבחור. אגב, בדקתי באונ' בר אילן וראיתי שהרבה מהקורסים ( של הקליני והשיקומי ) משותפים. כמובן מלבד הסמינריונים והפרקטיקום. דבר נוסף, באונ' בר אילן נרשמתי ללימודי ייעוץ והדרכה (לקבלת תעודה של מדריך / ראש צוות ) . האם זה קיים גם באונ' ת"א?

שולי שלום ברכות על קבלתך לתואר השני בע"ס בשתי האוניברסיטאות אני מאמינה כי המסלול שתבני בעתיד המקצועי שלך יהיה תלוי במידה רבה באישיות ובמוטיבציה שלך ללמידה והתמקצעות גם מעבר לתוכנית לימודים פורמאלית. זאת באמצעות הדרכות מקצועיות (עדיף לא מטעם הממונה בעבודה), קריאת ספרות מקצועית (גם כשזו לא מחוייבות אקדמית- וכן עדיף באנגלית), השתלמויות ותוכניות לימודי המשך אשר על פי רב הנן מעמיקות יותר בפרקטיקה הטיפולית (בכל מישורי ההתערבות: משפחתית/קבוצתית/ פרטנית וכו') איני יודעת באיזו מידה המידע שברשותי הוא מהימן אך גם אני שמעתי מכמה גורמים אודות הקשיים הכלכליים - והשינויים החלים בשל כך במחלקה לע"ס באונ' ת"א. איני יודעת באם שינויים אלו מעידים על פיחות בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים לתואר מוסמך בע"ס. כפי שאמרת איחוד המגמות למסלול אחד מתקיים השנה לראשונה ולכן אין מדד לקבוע באם זו התייעלות המאפשרת רכישת ידע בעולמות תוכן שונים או פריסה רחבה המקשה על העמקה והתמקצעות במישור ספציפי. אני סבורה כי יש בה מזה ומזה. ככל הידוע לי, המסלול השיקומי בבר אילן יקדם הבנות וחשיבה מקצועית - על פי מדדים שיקומיים המייצגים את תחומי התפקוד השונים של הפרט ( ADL , יחסים משפחתיים, שילוב במסגרות החינוך המיוחד, שילוב בתעסוקה, תפקוד חברתי, קשיים הסתגלותיים - רגשיים וכו'). ההתערבות השיקומית מתמקדת על פי רב באוכלוסיות מיוחדות: נכויות התפתחותיות (פיזיות, שכליות וחושיות), רצף ההפרעות בתקשורת PDD -אספרגר /אוטיזם, פיגור, תסמונת דאון, לקויי למידה וכד'. וכן אוכלוסיות בהן הנכות (פיזית/נפשית/קוגניטיבית) הנה נרכשת (עקב:מחלה,תאונה,פיגוע, פעילות צבאית, אירוע טראומטי וכו'). בשיקולייך זכרי כי חוויית הלמידה ורמת העניין והחיבור לתכנים הנם אישיים וסובייקטיביים. על כן הבחירה צריכה לבוא ממקום של העדפה אישית ותחומי עניין שלך. בכל אחד מהתחומים ניתן להעשיר את רפרטואר הכלים ולמצוא אפיקים משמעותיים להתערבות. התייחסת קודם לעניין שלך בתחום הטיפול הזוגי ומשפחתי - הרי שבטיפול במשפחות של אוכלוסיות מיוחדות (נכויות, לקויות למידה וכו') יש מרחב עצום לעשייה, בשל קשיים של המשפחה לקבל את הלקות, קיימת הכחשה והיעדר טיפול בשנים קריטיות, דחייה של הילד/אדם בעל הלקות, חרדות מהריון-ולידות נוספות, משברים בזוגיות על רקע אירועים חריגים במשפחה (תאונה/מחלה וכד') המלווים בשינויים בתפקידים במשפחה כל אלו מגבירים מתח, חוסר אונים, וכו' ....ומצריכים התערבויות משפחתיות. מהיכרות עם התחום - אדגיש כי יש חשיבות מכרעת למעורבות ותמיכה של המערכת השיקומית במשפחה, ושל המשפחה בפרט בעל הלקות (הילד או המבוגר) בתהליך השיקום המורכב . גם בטיפול הזוגי ישנו עולם תוכן מורכב וייחודי בתחום השיקום - שלא ארחיב בו כעת אך אציין כי הוא מתפתח כהתמחות בפני עצמה. על כן תמיד אפשר ורצוי לשלב כמה תחומי עניין והתמחות גם יחד. בהצלחה

13/06/2007 | 00:22 | מאת: אריאלה

יש לי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. עשיתי תוכנית של שנתיים במסגרת לימודי המשך של ע"ס בבר-אילן, בקורס טיפול בשילוב כלים יצירתיים. האם זה יכול להיחשב לי לחלק משעות הרקע באומנות שדורשים על מנת להתקבל ללימודי טיפול באומנות?

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2007 | 08:11 | מאת: סטודנטית שנה ג'

שלום אריאלה, אני בדיוק מסיימת את התואר הראשון שלי בעבודה סוציאלית ומתכננת להמשיך במסלול של לימודי המשך - טיפול באומנויות בבר אילן. הייתי שמחה לקבל ממך קצת אינפורמציה על הקורס והאם לדעתך זה כדאי? תודה, סטודנטית שנה ג'

17/06/2007 | 11:11 | מאת: אריאלה

לסטודנטית שנה ג', אני מאד נהנתי והפקתי מהקורס הזה. התוכנית היא ברמה, ובנו אותה ברצינות. הקורס משלב לימוד תיאורטי של תחומי האומנויות השונות, יחד עם התנסות חוויתית (ברמה אישית וקבוצתית). אני מאד אהבתי את השילוב הזה. בגלל שמדובר בקבוצה קטנה, ממש נוצרת דינמיקה קבוצתית. אני ממליצה. בהצלחה, אריאלה.

18/06/2007 | 00:56 | מאת: ענת יריב

אריאלה שלום, למיטב ידיעתי , הדרישה לשעות אומנות, שונה מהקורס שעשית. הקורס יוכל, אולי, לתת לך פטורים מקורסים שיילמדו, אך שעות אומנות כרקע מוקדם/קדום, משמעותיות בפני עצמן. שכן הן הקרקע/הבסיס עבור מטפל באומנות. דינן של התנסויות אומנוותיות שעברת בקורס אינו כדין שעות יצירה בסטודיו. בהצלחה, ענת

05/06/2007 | 11:08 | מאת: מיכל

אני מעוניינת ללמוד עבודה סוציאלית ואני רוצה לדעת אם אני יכולה ללמוד תואר ראשון בחינוך במכללה(לא חינוך להוראה) ותואר שני ללמוד עבודה סוציאלית ??????

05/06/2007 | 22:25 | מאת: זיו סופר

באוניברסיטת ב"ש (ואם אני לא טועה גם בחיפה) יש מסלול הסבה לתואר שני בע"ס . הלימודים נמשכים כ- 3 שנים.

08/06/2007 | 00:53 | מאת: מיכל דגני

מיכל שלום. ככול הידוע לי רק בבית ספר לעבודה סוציאלית בבן גוריון יש תואר שני משולב עם הסבה לעבודה סוציאלית . תואר שני במסלול תיזה. מיכל

08/06/2007 | 00:54 | מאת: מיכל דגני

מיכל שלום. ככול הידוע לי רק בבית ספר לעבודה סוציאלית בבן גוריון יש תואר שני משולב עם הסבה לעבודה סוציאלית . תואר שני במסלול תיזה. מיכל

12/06/2007 | 20:56 | מאת: עדי.א

גם באוניברסיטת חיפה עושים הסבה לתואר שני. בשנה הראשונה יש השלמה של המבואות מהתואר הראשון וכאלו שנדרשים לתואר השני ובשנתיים הבאות את מתמחה בתחום בו את בוחרת. הבעיה בחיפה הם בעיקר תנאי הקבלה הקפדניים - במיוחד אם מגיעים להשלמות שלא מתחומי האוניברסיטה. במקרה כזה יש צורך בניסיון תעסוקתי בתחום רלוונטי שיעיד על זיקה לתחום העו"ס או ציונים גבוהים מאוד מאוד מאוד. בהצלחה.

30/05/2007 | 15:55 | מאת: אני

שלום, הייתי רוצה לדעת איך מגיעים להיות מטפלת משפחתית ? כל התהליך מתואר ראשון ( כל האופציות) ועד סוף התהליך בבקשה עיזרו לי או תאמרו לי הכין אוכל לקרוא בנושא תודה, ענבל

31/05/2007 | 16:26 | מאת: מיכל דגני

שלום. להגיע לסוף התהליך... יש צורך לעמוד בדרשות האגודה לטיפול משפחתי . את התקנון העכשוי של האגודה תוכלי לקבל באמצעות האתר של האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין . תואר שני הכרחי , שעות טיפול , הדרכה בטיפול משפחתי והדרכה קבוצתית והדרכה מאחורי מראה ,כל אלו מוגדרים בתקנון של האגודה. .בחלק מהתוכניות של תואר שני יש נושאים שמהווים חלק מהלמידה הנדרשת . ניתן להשלים את הידע בתוכניות השונות הממוקדות ללימוד טיפול משפחתי [תוכניות של המכונים הפרטים שינוי ,ברקאי , תלמ, וחלק במסגרת לימודי המשך של האוניברסיטאות .] . מיכל

31/05/2007 | 16:26 | מאת: מיכל דגני

שלום. להגיע לסוף התהליך... יש צורך לעמוד בדרשות האגודה לטיפול משפחתי . את התקנון העכשוי של האגודה תוכלי לקבל באמצעות האתר של האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין . תואר שני הכרחי , שעות טיפול , הדרכה בטיפול משפחתי והדרכה קבוצתית והדרכה מאחורי מראה ,כל אלו מוגדרים בתקנון של האגודה. .בחלק מהתוכניות של תואר שני יש נושאים שמהווים חלק מהלמידה הנדרשת . ניתן להשלים את הידע בתוכניות השונות הממוקדות ללימוד טיפול משפחתי [תוכניות של המכונים הפרטים שינוי ,ברקאי , תלמ, וחלק במסגרת לימודי המשך של האוניברסיטאות .] . מיכל

שלום ענת. אני ממש שמחה שמצאתי אתר זה של ע"ס משום שיש לי המון שאלות בעניין. אני מסיימת בקרוב לימודי הסבה לע"ס, מתואר שני בחינוך. שאיפתי היא להיות מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית בעתיד. בינתיים עלי למצוא עבודה. א. מהם תנאי הקבלה למשרד הבטחון ולשב"סן, אם ידוע לך. ב. אני מעוניינת לעבוד עם אוכלוסייה מגוונת ו"נורמטיבית" ופחות עם פגועי נפש, נרקומנים וכו'. לאיזה מקומות עלי לשלוח קו"ח והאם יש לך טיפים בנושא. תודה, שיר.

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום . בשניים האחרונות עם הקיצוצים בשרות הציבורי יש קושי במציאת עבודה במיוחד באזור המרכז.אחד המקומות המרכזים של עבודה סוציאלית הוא השרותים החברתיים . מקום טוב להתנסות ראשונית.יש עיריות כמו תל אביב שישנם עובדים סוציאלים בבתי הספר המיוחדים ,כך שתוכלי לתרום מידע בחינוך. הטייפ העקרי שאני יכולה לתת חפשי מקום שבו ההדרכה מסודרת ,[אין לי ידע מדויק לתנאי הקבלה אך ככל שידוע לי נדרש נסיון .] מיכל

שלום לך, מניסיון גיליתי שבאוניברסיטאות השונות מתפרסמים מדורי דרושים לא רעים בכלל. ובאופן ספציפי, באוניברסיטת חיפה דרך "משרות וקורות חיים" יש משרות עדכניות במגוון רחב של תחומי טיפול. ושוב - מניסיון, נראה שבעבודה סוציאלית העבודות השוות ביותר הן אלו שאינן מתפרסמות אלא "עוברות מפה לאוזן", ולכן, שמרי על עיניים ואוזניים פקוחות ובררי עם חברים, מרצים וכד'. לגבי משרד הביטחון, אם באינטרנט עסקינן אז אולי אפשר להיכנס לאתר של משרד הבטחון ולבדוק העברה של קורות חיים או אולי משרות פתוחות שמתפרסמות שם. המון בהצלחה.....

13/05/2007 | 23:56 | מאת: שירה

שלום לכולם. אני מרפאה בעיסוק מזה 4 שנים. ,לפני שהתחלתי את לימודי, חשבתי תמיד לכיוון של עו"ס אולם אמי,שהיא עו"ס בכירה,שכנעה אותי לרדת מהעניין עקב השחיקה והקושי.אז הלכתי ללמוד ריפוי בעיסוק ומזה שלוש שנים אני בתחום אבל.אני כבר מרגישה שחוקה מהטיפולים ומכך שהיום שלי מחולק ל-45 דקות.לפעמים, אין דבר שיותר בא לי מעבודה משרדית בלי לשמוע אף אחד.אני מתלבטת האם כדאי ללמוד לימודי הסבה לעו"ס.אני מרגישה שקשה לי לעבוד כל ימות השבוע בתחום הטיפולי ,כלומר כל שעה ושעה לטפל ולהיות שם בשביל המטופל,אני רוצה עבודה יותר דינמית שמאפשרת להיות עם אנשים ולטפל בהם אך לא כל הזמן בצורה כזו עמוקה ולכן חשבתי שעבודה סוציאלית תתן לי אפשרויות נוספות,אך כיון שכבר למדתי כ"כ הרבה אני מאד מתלבטת. מצש שני, אני יודעת שהתחום בו אני חזקה הוא אנשים ואני מאמינה ששם אהיה טובה.אגב, מה שמעניין אותי בעיקר זה הדרכה והנחיית קבוצות....אשמח לתגובות. טלי-האם את מעבירה סדנאות מודעות בגבעת שמואל?

לקריאה נוספת והעמקה
16/05/2007 | 17:50 | מאת: מיכל דגני

הי שירה. תמיד צריך לשמוע בקול ......? מסתבר שהשחיקה עליה דיברה אמא מתקימת בכל מקצוע, ניתן להאבק בשחיקה במציאת נישה שיכולה להתאים לך. הרבה מהתוכניות הלימוד [לימודי המשך] פתוחות למטפלים השונים. לימוד של הנחיית קבוצות יכול להיוות פתח בעתיד לטיפול במינון המתאים לך מבלי לשנות מקצוע. מיכל

07/05/2007 | 21:20 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני בן 30 יש לי בעיה ריגשית שמשפיע עלי בתחומי הזוגיות והעבודה, ניסיתי בחיי כל מיני מיפגשים חוויתים בסדנאות לפני רישום סופי הייתי לפני כמה שבועות בפסיכודרמה לא ממש הצלחתי להתחבר לשלב בו יש לעשות משחק תפקידים ולגלם דמויות,הבנתי שזה המוטיב המרכזי בפסיכודרמה. מדובר על כ 20 מיפגשים של 3 שעות כל מיפגש,הפחד המרכזי שלי הוא איבוד עיניין. רציתי לשאול אותך מניסיון, האם תכונה זאת יכולה להרכש במהלך הפסיכודרמה או שחבל לי על הזמן, אני בחיים שלי טיפוס יותר פאסיבי ויותר נוח לי לצפות מהצד בדברים, אשמח לתגובתך ,אשמח גם לקבל המלצות לי על סדנאות תקשורת אחרות .

לקריאה נוספת והעמקה
09/05/2007 | 11:47 | מאת: ענת יריב

שלום לאלמוני, לא כל כך ברור לי לאיזו "תכונה" אתה מתכוון?. האם לתכונה של "לאבד עניין", או לתכונה של "קושי לגלם דמויות ולעשות משחק תפקידים"? כך או כך, אני מאד ממליצה לך להעלות את הקשיים והפחדים הללו בפני הקבוצה, ולבדוק מדוע אתה מאבד עניין? ומה הקושי במשחק תפקידים? לפעמים נפגשים עם הפחד לאבד זהות, כאשר משחקים מישהוא אחר, אפשר לקרוא על זה בראיונות שנערכו עם שחקנים והתהליך שהם עברו בינם לבין עצמם עם הדמות אותה הם גילמו. בהצלחה ובברכה, ענת

14/05/2007 | 09:43 | מאת: אלמוני

ענת שלום, הקושי שלי מתבטא בלגלם תפקידים של אחרים, לגלם למשל דמויות מהחיים שלי,או לחילופין לעשות משחק תפקידים, על עצמי הרבה יותר קל לי לדבר, האיבוד עיניין יכול להופיע מסיבה זאת לפרקים. מה שכן אני נהנה להיות צופה פחות אקטיבי כמו בהצגה ומידי פעם להגיב כמו למשל בשלב SHARING אבחנתי שאנשים אחרים בקבוצה מנסה ורוצים להיות פעילים בעוד אני בוחר בפאסיביות. לדעתי הפסיכודרמה יעילה יותר אם לוקחים בא חלק אקטיבי יותר. אני מודע לקושי שלי להביע רגשות ,זה מלווה אותי בחיים,אני לא יודע עד כמה פסיכודרמה יכול לתת מענה לבעיה זאת. אשמח לתגובתך.

05/05/2007 | 14:34 | מאת: לילך

אני קרמיקאית ומורה לאומנות כבר 15 שנה סיימתי את לימודי במדרשה ברמת השרון יש לי סטודיו בבית ואני מלמדת ילדים ומבוגרים בקבוצות למעלה מ 8 שנים אני מעונינת לברר איזו הכשרה בסיסית אוכל לרכוש על מנת לעבוד בעבודה יחידנית טיפולית. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
09/05/2007 | 11:57 | מאת: ענת יריב

שלום לילך, על מנת לעשות עבודה טיפולית,צריך לעבור הכשרה בתחום הטיפולי, שתשלב את הידע,הכלים, והנסיון המרשימים שלך.תוכניות הכשרה אלו נקראות טיפול באומנויות/טיפול בהבעה ויצירה ויש להם תוכנית הכשרה ספציפית לטיפול באומנות פלסטית. ניתן למצוא זאת בסמינר הקיבוצים, בית ברל ובאוניברסיטת לסלי. כל טוב ובהצלחה, ענת

10/05/2007 | 10:55 | מאת: orshelly

לילך שלום, תרפיה באמנות כמו גם ביבליותרפיה ודרמה תרפיה ניתן ללמוד בבית ברל, הלימודים מובנים לאנשים עובדים לכן השעות נוחות, המחלקה מאוד מקצועית, אמינה, וכיפית, יש להם גם קורסי השלמה בקיץ לאנשים שחסרים להם קורסים בפסיכולוגיה ואמנות. את יכולה לבדוק אותם - שווה. יום טוב אני

02/05/2007 | 17:50 | מאת: מימי

שלום, אני בת 26. יש לי פחד גדול לצאת לעולם העבודה. ונכון להיות אני גרה בבית הורי ואיני עובדת. בעבר עבדתי במספר מקומות עבודה אבל היה לי קשה להתמיד ובמיוחד קשה לי עם ביקורת ועם הציפייה שאני אתפקד באופן אופטימלי כל הזמן. הפחדים שלי מפריעים לריכוז בעבודה.. רציתי לדעת אם יש איזו מסגרת שיקום תעסוקתית שניתן לפנות אליה שיכולה לשלב אותי בעולם העבודה תוך מודעות לרגישויות שלי כך שלא אלחץ ואוכל להתמיד לאורך זמן במקום עבודה מסודר עם אוירה ידידותית? תודה.

16/06/2007 | 11:30 | מאת: שרי

מירי שלום קיימים מקומות שזוהי המומחיות שלהם, כדוגמת מרכז שיקום מקצועי בו אני עובדת, יש צוות מלווי השמה שתפקידם מלבד איתור מקומות עבודה עבור הפונים הוא, ליצור תנאים אשר יקלו על האדם העובד גם בתהליך הקליטה וגם לאורך זמן כל אחד עפ"י הצורך שלו. שרי

שלום לכל חברי הפורום! פניתי לפורום זה מכיוון שמחר עליי להגיש עבודה על אישיות (דילמה מוסרית / נושא חברתי) במסגרת שיעורי כתיבת עבודה לכיתה ט` ואני חושב שבפורום זה ישמחו להתראיין לעבודתי על סבי ז``ל - המעבר לבית אבות. לתשובותיכם, תוסיפו בבקשה את שמכם ואת מקצועכם. שאלת הדילמה: האם על בני המשפחה לחייב את האדם החולה ללכת למסגרת טיפולית שמתאימה לו או לכבד את רצונו להחליט את החלטותיו בעצמו? רקע הדילמה: ישנן משפחות שצריכות להתמודד עם טיפול וסיעוד של הורים מבוגרים וחולים הזקוקים לעזרה רבה. לא תמיד יש למשפחות אפשרות לטפל בהוריהם בכל שעות היממה ולעיתים יש צורך להעבירם למסגרות טיפוליות המתאימות להם. בפעמים רבות החולים אינם מסכימים לעזוב את בתיהם על אף שהם אינם יכולים לטפל בעצמם וברוב המקריםעליהם להיות נתונים להשגחה של אנשי מקצוע. בדילמה זו נתקלה אמי שסעדה וטיפלה בסבי ז``ל שהיה חולה מאוד וחי לבדו. ע``פ המלצות הרופאים היה עליו להיות בהשגחה ``24 שעות ביממה`` לאחר שעבר אירוע מוחי שתוצאותיו היו קשות ולא איפשרו לו לתפקד באופן עצמאי והוא הפך להיות נכה ותלוי באחרים. סבי סירב לכך בכל תוקף לקבל עזרה כלשהי והעדיף להתמודד בעצמו עם המצב, רצה להחליט על דרך הטיפול שבו בעצמו ולא הסכים בשום אופן לעזוב את ביתו ולקבל עזרה או ללכת לסידור מוסדי כלשהו או מסגרת שמתאימה לו. שאלות לריאיון: 1. כשאדם קשיש וחולה נמצא בביתו ולא מסוגל להגיע בעצמו לטיפול רפואי, מיהם הגורמים האחראים על הטיפול בו? 2. מה ניתן לעשות כאשר האדם הקשיש והחולה החי לבדו זקוק ע``פ המלצת רופאיו להשגחה של 24 שעות והוא איננו מעוניין בכך? 3. כיצד ניתן לשכנע אדם קשיש וחולה לקבל עזרה בביתו (לדוגמא: מטפלת) כאשר הוא מתעקש להיות עצמאי ולא להיות תלוי באחרים? 4. האם המערכת הרפואית יכולה לחייב אדם קשיש וחולה החי לבד בביתו לחייבו לעבור לסידור מוסדי ששם יקבל טיפול והשגחה רפואית (זאת במידה שהאדם כשיר וצלול בקבלת החלטות)? 5. כיצד יכולה לדעתך משפחה להתמודד עם סרבנותו של אדם קשיש המסרב לעזוב את ביתו וללכת לבית-אבות שבו יוכל לקבל את הטיפול המתאים לו (כיוון שלמשפחה אין יכולת לסעוד אותו לאורך כל שעות היום והלילה)? תודה מראש, רביב.

30/04/2007 | 19:57 | מאת: רביב

שלום לכל חברי הפורום! פניתי לפורום זה מכיוון שמחר עליי להגיש עבודה על אישיות (דילמה מוסרית / נושא חברתי) במסגרת שיעורי כתיבת עבודה לכיתה ט` ואני חושב שבפורום זה ישמחו להתראיין לעבודתי על סבי ז``ל - המעבר לבית אבות. לתשובותיכם, תוסיפו בבקשה את שמכם ואת מקצועכם. שאלת הדילמה: האם על בני המשפחה לחייב את האדם החולה ללכת למסגרת טיפולית שמתאימה לו או לכבד את רצונו להחליט את החלטותיו בעצמו? רקע הדילמה: ישנן משפחות שצריכות להתמודד עם טיפול וסיעוד של הורים מבוגרים וחולים הזקוקים לעזרה רבה. לא תמיד יש למשפחות אפשרות לטפל בהוריהם בכל שעות היממה ולעיתים יש צורך להעבירם למסגרות טיפוליות המתאימות להם. בפעמים רבות החולים אינם מסכימים לעזוב את בתיהם על אף שהם אינם יכולים לטפל בעצמם וברוב המקריםעליהם להיות נתונים להשגחה של אנשי מקצוע. בדילמה זו נתקלה אמי שסעדה וטיפלה בסבי ז``ל שהיה חולה מאוד וחי לבדו. ע``פ המלצות הרופאים היה עליו להיות בהשגחה ``24 שעות ביממה`` לאחר שעבר אירוע מוחי שתוצאותיו היו קשות ולא איפשרו לו לתפקד באופן עצמאי והוא הפך להיות נכה ותלוי באחרים. סבי סירב לכך בכל תוקף לקבל עזרה כלשהי והעדיף להתמודד בעצמו עם המצב, רצה להחליט על דרך הטיפול שבו בעצמו ולא הסכים בשום אופן לעזוב את ביתו ולקבל עזרה או ללכת לסידור מוסדי כלשהו או מסגרת שמתאימה לו. שאלות לריאיון: 1. כשאדם קשיש וחולה נמצא בביתו ולא מסוגל להגיע בעצמו לטיפול רפואי, מיהם הגורמים האחראים על הטיפול בו? 2. מה ניתן לעשות כאשר האדם הקשיש והחולה החי לבדו זקוק ע``פ המלצת רופאיו להשגחה של 24 שעות והוא איננו מעוניין בכך? 3. כיצד ניתן לשכנע אדם קשיש וחולה לקבל עזרה בביתו (לדוגמא: מטפלת) כאשר הוא מתעקש להיות עצמאי ולא להיות תלוי באחרים? 4. האם המערכת הרפואית יכולה לחייב אדם קשיש וחולה החי לבד בביתו לחייבו לעבור לסידור מוסדי ששם יקבל טיפול והשגחה רפואית (זאת במידה שהאדם כשיר וצלול בקבלת החלטות)? 5. כיצד יכולה לדעתך משפחה להתמודד עם סרבנותו של אדם קשיש המסרב לעזוב את ביתו וללכת לבית-אבות שבו יוכל לקבל את הטיפול המתאים לו (כיוון שלמשפחה אין יכולת לסעוד אותו לאורך כל שעות היום והלילה)? תודה מראש, רביב.

30/04/2007 | 19:57 | מאת: רביב

30/04/2007 | 12:41 | מאת: יעל

שלום, הייתי רוצה לדעת על איזה אוכלוסיות אפשר ליישם את הטיפול בפסיכודראמה. האם ניתן ליישם טיפול זה גם על אוכלוסיה של ילדים הסובלים מרמה כזו או אחרת של אוטיזם?

לקריאה נוספת והעמקה
02/05/2007 | 14:56 | מאת: ענת יריב

שלום יעל, מאחר ובפסיכודרמה נעזרים מאד במילים, יש לבחון את היכולת הורבלית של האוכלוסיה איתה את עובדת, ולפיה תוכלי להתאים את הכלי הטיפולי. בהצלחה, ענת

29/04/2007 | 23:43 | מאת: ניקול

למנהלות הפורום אודה אם תשיבו, בדחיפות. למי חייב מטפל להודיע-כשמטופל פרטי שלו מדבר על סיכון עצמו?? לרווחה של אותה עיר? לביה"ס? (הוריו חתמו ויתור סודיות, והוא מדבר על התאבדות, כולל תכנית אופרטיבית לביצוע..). תודה.

01/05/2007 | 14:13 | מאת: מיכל דגני

ניקול . מאחר ומדובר בקטין יש לשתף את הוריו בחשש ,והגיע להתיעצות פסיכאטרית להערכת סיכון.

01/05/2007 | 16:17 | מאת: ניקול

אני מטפלת בבתנועה עם תואר ביעוץ חינוכי 2 בעלת נסיון טיפולי של כ-11 שנה בעבודה עם ילדים. ורוצה ללמוד למודי פסיכותרפיה, מה האפשרויות הפתוחות בפניי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורית, לאוניברסיטת תל אביב, ישנה תוכנית של פסיכותרפיה למטפלים באומנויות. בנוסף, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, מקבלים לתוכניות שלהם מטפלים באומנויות (לרוב מוקצים 2 מקומות למטפלים אלו בתוכניות שלהם). בהצלחה, ענת

תודה על תשובתכן איך ליצור קשר עם התכניות בת''א ובא אילן, האם הן שייכות לחוג לפסיכולוגיה? או עבודה סוציאלית ? רפואה? איני מוצאת שום פירסום? תודה מראש

26/04/2007 | 08:43 | מאת: נועה

לכל המעוניינים - נפתח קורס חדש וייחודי - הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות. בשביל לא לעשות פרסומת... לא כתבתי איפה (מכללה במרכז). מי שמעוניין בפרטים יכול לשלוח אלי מייל. יום מעולה לכולם, נועה

03/07/2007 | 04:45 | מאת: אורלי

אהלןנועה אשמח לקבל פרטים על התוכנית במייל