פסיכודרמה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

גמגום: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

כ-5% מכלל הילדים וכ-1% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלים מגמגום - הפרעה בשטף הדיבור שמאופיינת בחזרות, עצירות, לחיצות ו/או היסוסים במהלך הדיבור. מהם הגורמים לתופעה? כיצד מאבחנים גמגום ומהן דרכי הטיפול? מדריך מקיף לרגל יום המודעות לגמגום (22.10) תופעת הגמגום מוכרת עוד משחר ההיסטוריה: במצרים העתיקה התגלה הירוגליף ספציפי שתיאר את המילה 'גמגום'; החוקרים היוונים אריסטו ואפלטון התייחסו לתופעה כבר בשנת 300 לפנה"ס; בסרט "נאום המלך" מתוארים ניסיונותיו של מלך בריטניה המלך ג'ורג' השישי להתגבר על גמגומו; ובתנ"ך מתואר משה רבנו כ"כבד פה וכבד לשון", תיאור שעל פי חלק מפרשני המקרא מעיד על כך שגמגם. נכון להיום, על פי הסטטיסטיקה, הגמגום קיים בקרב כחמישה אחוזים מכלל הילדים ובקרב כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 18). הוא שכיח יותר בכפי 4 בקרב בנים מאשר בקרב בנות. בד"כ מופיע הגמגום לראשונה אצל ילדים בגיל טרום בית הספר, בין גיל שנתיים לחמש, אבל הוא יכול להופיע לראשונה גם עד גיל 12. אולם, למרות שמדובר בתופעה עתיקה ולמרות ההתפתחות...
ללמוד עוד על פסיכודרמה
אשפוז יום פסיכיאטרי: מדוע וכיצד?-תמונה

משבר נפשי? מסגרת טיפולית תומכת, ללא התנתקות מהסביבה הטבעית...

מאת: ד"ר סבטלנה...
26/04/2017
גמגום: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול-תמונה

כ-5% מכלל הילדים וכ-1% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלים מגמגום...

מאת: זאפ דוקטורס...
22/10/2019
פסיכודרמה לטיפול בהשמנה-תמונה

זיהוי הסיבות המובילות לאכילת יתר, חיזוק הדימוי והביטחון...

מאת: חדוה...
16/06/2008
השמנת ילדים: כוננות קיץ-תמונה

ילדים הסובלים מהשמנת יתר מתקשים בתקופת החופש לשמור על...

מאת: נטע-לי...
09/06/2009
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפסיכודרמה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פסיכודרמה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

תוכלי לספר קצת איך הולך הטיפול הזה? האם כל מטפל נותן למטופל הסכם וחותמים עליו שניהם כמו באימון אישי? היית מקבלת לטיפול אדם שחושב על אובדנות? במידה וכן האם זה היה כרוך בערוב מטפלים או אנשי מקצוע נוספים?

שלום, יש זמינות לחומר קריאה על הטיפול ההתנהגותית קוגנטיבית באינטרנט ובאפן ספציפי יותר באתר איט"ה כך שאפשר להבין את עקרונות הטיפול זה לא כמו אימון ובדרך כלל לא מחתימים מטופלים על הסכם אלא במצבים מסויימים כמו לעיתים כשיש סכנת אובדנות כמובן במטרה למנוע אובדנות חג שמח עירית

שלום, את צודקת שיש חומר יש גם הרבה סוגים של טיפולים הטיפול הזה יחסית לא מוכר ואתם לא עושים לו בכלל הסבר זה קצת חבל כדי שאנשים יגיעו אל שיטת הטיפול הם צריכים להכיר קצת את עקרונות הטיפול כולם יודעים פחות או יותר שיש טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים על ידי עובדים סוציאליים והם מוכרים בשמותיהם ונחשבים יעילים גם אם לא יודעים בדיוק מה התהליך ואיך מתבצע ואפילו לא תוך כמה זמן. טיפול קוגנטיבי קודם כל נשמע מתחום המדעי ופחות טיפולי אני לא יודעת אם ידוע לך אך ההתייחסות כלפיו של חלק מהמטפלים היא כטיפול נחות. כ"טכנאים" שלא יורדים לשורש הבעיה וכו'. נכון שאפשר היה לצפות לפרסום השיטה והסבר על ידי משרד הבריאות, אבל זה לא קורה, או שזה קורה אבל לא מספיק יעיל.. עובדה - אני לא מכירה את התחום ואני מאד מתעניינת אבל מודה לא קוראת כל דבר אם משהו מעניין אותי אני מוכנה לנסות ובדרך כלל הרצון לנסות מגיע לאחר ידיעה מינימלית שבתחום הזה אני מרגישה שאין לי אף על פי שראיתי סרטונים בתחום. אמנם יש זמינות על הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי אך אם אתם המטפלים בשיטה לא תסבירו לא מעט אנשים לא יטרחו לחפש מידע ולקרוא בו ולא ידעו מה הם מפסידים המצב כיום שיש זמינות עצומה של מידע הטיפול ההתנהגותי לרוב נכתב בקיצור באנגלית כמו עוד המון שיטות טיפול שלא אומרים לאדם הממוצע שום דבר כמו למשל ACT EMDR PE DBT ואף טיפולים בעברית שלא אומרים שום דבר לאדם הממוצע לדעתי: טיפול בבבליותרפיה, טיפול בהבעה, פסיכודרמה, לא הרבה אנשים שמעו על פלואוקוסטין הרבה שמעו על הפרוזק מטפלים צריכים לחשוב גם על השיווק לנסות למצוא לתחום דרך להיות קליט יותר אולי אפשר להסתפק בלקרוא לו טיפול התנהגותי? ולגלות סבלנות כלפי המתעניינים ולהשקיע בהסברים. כמובן את לא חייבת להסכים איתי הסובלנות שאת מפגינה כלפי מחממת את הלב ולפי הניסיון שלך וההתרשמות מהמעט שיצא לי אני מאמינה שאת מטפלת נהדרת באופן אישי אני חושבת שאתם מפסידים כשאתם מתעלמים מההסברה אולי אם לא הייתי בטיפול הייתי משקיעה יותר בלחפש מידע אבל אני מודה שקצת התעייפתי אני אולי מצפה מהמטפלים להשקיע גם טיפונת ביחס אלי ואני לא רואה בינתיים אף אחד שמשקיע ברמת ההשקעה שלי אני מאמינה שעם הזמן רבים מכם יבינו את חשיבות הפרסום בעצמם. חג שמח ותודה על הסובלנות ועל ההתייחסות.

שלום רב,בני בן 11 אובחן בגיל הגן עם הפרעת קשב וריכוז. עד כתה ב קיבל לסרוגין טיפולים של ריפוי בעיסוק ,רכיבה טיפולית על סוסים ,טיפול בפסיכודרמה. כיום בכתה ו ( 3 שנים ללא שום טיפול). מאז תחילת הקורונה לא מרבה לצאת מהבית לא בקשר עם חברים ומבלה את רוב היום מול מסך המחשב וגם לא מעוניין בשום פעילות מחוץ לבית. במאי החלו לו טיקים של מצמוץ בעיניים שחלפו לבד תוך חודש,זה מגיע לו בתקופות של שינויים ולחץ. בחודש וחצי האחרונים שמתי לב שהוא נוטה לצבוט את עצמו בזרועות הידיים ולפעמים גם לנשוך נשיכות קטנות כאלה,עד שנעשה לו כבר סימנים כחולים. שאני מעירה לו הוא מחייך חיוך בישני ,שאלתי אותו למה הוא עושה את זה והתשובה שלו לא יודע. אני ממש בלחץ ולא יודעת למי לפנות ,האם זו תופעה של חרדה? לחץ? הוא ילד מאד מופנם מטבעו ולא משתף אותי ! אודה להכוונה

שלום לך, ימים טרופים אלו בהחלט בעלי פוטנציאל להעיר מתרדמת כל מיני קשיים רגשיים. מלאות היום יום, הסחות הדעת הרגילות והשגרה הטובה בד"כ מסייעים לכולנו במידה כזו או אחרת לשמר איזון רגשי ופסיכולוגי ןהתקופה הנוכחית מפגישה אותנו עם סוגים שונים של רגשות ומצבים שבהחלט עשויים כאמור להעיר מחדש או אפילו לייצר קשיים חדשים. מכיוון שאת אומרת שבנך סבל בעבר מבעיות שונות ואף נעזר בטיפול הייתי ממליצה בחום להעזר שוב ובתור התחלה כנסו אתם ההורים לתהליך של הדרכה הורית וייעוץ עם מטפל מוסמך של ילדים. חישבו יחד כיצד נכון להתקדם. לגבי הסימפטומים - זה בהחלט יכול לבטא סוג של קושי בוויסות חושי שלעיתים מתלווה לקשיי קשב וריכוז, אך זה יכול גם להעיד על בעיות אחרות. כדאי לבדוק זאת כאמור פנים מול פנים עם פסיכולוג/ית קלינית של ילדים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום , לפני יומים חזרתי מהצבא ואימא שלי סיפרה לי שאחותי הקטנה ממני בשנה לא הצליחה להרדם בלילה וסיפרה לה כי היא נזכרת בדברים שאני והיא היינו עושות שהיינו קטנות , דברים מיניים. חשוב לי לציין שאימא שלי מטפלת פסיכודרמה ומטפלת אישית בטראומות. היא אמרה לי שאחותי ממש חששה לספר לי את זה ושזה יהרוס את הקשר הטוב שיש לנו. שאימא שלי אמרה לי היא אמרה שהיא תטפל בזה,נפתח ונדבר על זה שתינו ביחד ובסוף נצחק על זה. אני בכלל לא זוכרת שקרה משהו כזה בעבר ואימא שלי טוענת שהדחקתי את זה . עוד לא יצא לי לדבר על זה עם אחותי ואני לא יודעת מה היה שם . נגעלתי מהמחשבה ממש ואימא שלי אמרה לי שזה קורה וזה תופעה שחיכה . עדיין אני מרגישה מגעיל ופתאום שזה צף מפחדת שזה יהרוס את הקשר הטוב שלנו . בכל מקרה אימא שלי ממש מקסימה לסיטואציה הזאת ורוצה לטפל בנו אבל אני מרגישה לא בסדר לפתוח ולדבר על זה . מה לעשות? האם זה נכון לשמור את זה אם זה כבר עלה? זה באמת תופעה שחיכה בין אחיות בנות ביגלאים 5 4 ?

אם הנושא כבר עלה... ויש מי שתומכת ומטפלת גם אם את לא זוכרת שווה לפתוח ולדבר אפילו חשוב מאוד לדבר חטולית

שלום לך, בהחלט חשוב לדבר, אבל הייתי מפריד בין טיפול (לא אמא צריכה להיות זו שמטפלת) לבין שיחה פתוחה על מה שהיה. אודי

בני האמצעי הוא ילד מקסים, רגיש, מופנם ועדין. הוא מגמגם מאז גיל 3 כאשר היו תקופות שהגמגום כמעט לא הורגש והיו תקופות, כולל היום, שהגמגום מאוד כבד. הוא היה ברכיבה טיפולית במשך שנתיים מגיל חמש עד שבע. זה עזר בעיקר בשנה הראשונה. אחר כך הוא נכנס לכיתה א ושוב הייתה רגרסיה נוראית. בכיתה ב' טופל על ידי קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום שבעצם נתנה גם טיפול רגשי והטיפול היה טוב מאוד אך גם הוא הסתיים כעבור מספר חודשים כשהמטפלת עזבה את הקליניקה וגם טענה שהטיפול די מוצה. אחר כך שוב הייתה רגרסיה. מדובר בילד עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הוא רואה עצמו כמכוער (למרות שהוא יפיפה), מוטרד מאוד מהעובדה שהוא נמוך ומתקשה לקבל הערות של חברים בנושא. הוא מפחד להשתתף בכיתה, לא יוזם מפגשים עם חברים ובאופן כללי מאוד מפחד משינויים וממצבים לא מוכרים. חשוב לציין שהוא אהוב על חבריו ועל מוריו. ילדים מנסים להתקרב אליו והוא לא כל כך מעוניין. מפחד ללכת לימי הולדת ומפגשים כיתתיים, למרות שכשהולך בסופו של דבר כיף לו והוא נהנה. אני כל כך רוצה לעזור לו ולא יודעת איך. הוא ילד מדהים עם איכויות נדירות של אינטליגנציה רגשית, חם ואוהב, מחבק ומנשק, אבל אני מרגישה שהוא זועק לעזרה. מתלבטת בין פסיכו-דרמה לבין פסיכולוג. אשמח לקבל עצה בנושא. תודה רבה

שלום סיגל, מה שאני מציעה לך הוא לבצע חיפוש ובדיקה יסודיים ולמצוא מטפל רגשי מומלץ של ילדים - שיכול בעיני להיות פסיכולוג קליני של ילדים או מטפל מתחום הפסיכודרמה לצורך העניין- ולאפשר לבן שלך טיפול רגשי ארוך טווח שיילך איתו אפילו לאורך שנים. את מתארת ילד בעל איכויות ורמת רגישות גבוהה, שסובל בצורה כזו או אחרת כבר לאורך שנים, ולכן בעיני בדיוק הוא יוכל להפיק תועלת רבה מטיפול מתמשך, המושתת על קירבה ואמון בקשר, ושבתוכו יוכל לבטא את עולמו הפנימי ולעבד רבים מהתכנים המטרידים אותו. קחי בחשבון שעניין הגמגום עשוי להיעלם ולחזור לאורך החיים, ומדד לטיפול טוב לא בהכרח אומר העלמת הסימפטום הזה לחלוטין או לאורך זמן. באמת לאפשר לבנך טיפול רגשי, מצריך הרבה מאוד פרגון וסבלנות, וכפי שאמרתי , ברגע שבחרת מטפל טוב שאת סומכת עליו עוד לפני תחילת הטיפול, את תוכלי להתאזר בסבלנות גם בתקופות שנראה לך שהטיפול "אינו עובד" או לכאורה לא מביא תוצאות. להתרשמותי חשוב מאוד שלבנך יהיה "מקום משלו" בעולם הזה, שיאפשר לו להתמודד עם אתגרים כאלה ואחרים שיפגוש ופוגש לאורך חייו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

פורומים בנושא פסיכודרמה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...