פסיכודרמה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

גמגום: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

כ-5% מכלל הילדים וכ-1% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלים מגמגום - הפרעה בשטף הדיבור שמאופיינת בחזרות, עצירות, לחיצות ו/או היסוסים במהלך הדיבור. מהם הגורמים לתופעה? כיצד מאבחנים גמגום ומהן דרכי הטיפול? מדריך מקיף לרגל יום המודעות לגמגום (22.10) תופעת הגמגום מוכרת עוד משחר ההיסטוריה: במצרים העתיקה התגלה הירוגליף ספציפי שתיאר את המילה 'גמגום'; החוקרים היוונים אריסטו ואפלטון התייחסו לתופעה כבר בשנת 300 לפנה"ס; בסרט "נאום המלך" מתוארים ניסיונותיו של מלך בריטניה המלך ג'ורג' השישי להתגבר על גמגומו; ובתנ"ך מתואר משה רבנו כ"כבד פה וכבד לשון", תיאור שעל פי חלק מפרשני המקרא מעיד על כך שגמגם. נכון להיום, על פי הסטטיסטיקה, הגמגום קיים בקרב כחמישה אחוזים מכלל הילדים ובקרב כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 18). הוא שכיח יותר בכפי 4 בקרב בנים מאשר בקרב בנות. בד"כ מופיע הגמגום לראשונה אצל ילדים בגיל טרום בית הספר, בין גיל שנתיים לחמש, אבל הוא יכול להופיע לראשונה גם עד גיל 12. אולם, למרות שמדובר בתופעה עתיקה ולמרות ההתפתחות...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לפסיכודרמה

טיפולי תמיכה נפשיים ופסיכולוגיים - תמונת המחשה
טיפולי תמיכה נפשיים ופסיכולוגיים ממה נובעת התנהגות אלימה של גברים כלפי בנות הזוג שלהם? כיצד ניתן לטפל בגברים המתנהגים בא...
ללמוד עוד על פסיכודרמה
אשפוז יום פסיכיאטרי: מדוע וכיצד?-תמונה

משבר נפשי? מסגרת טיפולית תומכת, ללא התנתקות מהסביבה הטבעית...

מאת: ד"ר סבטלנה...
26/04/2017
גמגום: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול-תמונה

כ-5% מכלל הילדים וכ-1% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלים מגמגום...

מאת: מערכת זאפ...
22/10/2019
פסיכודרמה לטיפול בהשמנה-תמונה

זיהוי הסיבות המובילות לאכילת יתר, חיזוק הדימוי והביטחון...

מאת: חדוה...
16/06/2008
השמנת ילדים: כוננות קיץ-תמונה

ילדים הסובלים מהשמנת יתר מתקשים בתקופת החופש לשמור על...

מאת: נטע-לי...
09/06/2009
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפסיכודרמה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פסיכודרמה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום , לפני יומים חזרתי מהצבא ואימא שלי סיפרה לי שאחותי הקטנה ממני בשנה לא הצליחה להרדם בלילה וסיפרה לה כי היא נזכרת בדברים שאני והיא היינו עושות שהיינו קטנות , דברים מיניים. חשוב לי לציין שאימא שלי מטפלת פסיכודרמה ומטפלת אישית בטראומות. היא אמרה לי שאחותי ממש חששה לספר לי את זה ושזה יהרוס את הקשר הטוב שיש לנו. שאימא שלי אמרה לי היא אמרה שהיא תטפל בזה,נפתח ונדבר על זה שתינו ביחד ובסוף נצחק על זה. אני בכלל לא זוכרת שקרה משהו כזה בעבר ואימא שלי טוענת שהדחקתי את זה . עוד לא יצא לי לדבר על זה עם אחותי ואני לא יודעת מה היה שם . נגעלתי מהמחשבה ממש ואימא שלי אמרה לי שזה קורה וזה תופעה שחיכה . עדיין אני מרגישה מגעיל ופתאום שזה צף מפחדת שזה יהרוס את הקשר הטוב שלנו . בכל מקרה אימא שלי ממש מקסימה לסיטואציה הזאת ורוצה לטפל בנו אבל אני מרגישה לא בסדר לפתוח ולדבר על זה . מה לעשות? האם זה נכון לשמור את זה אם זה כבר עלה? זה באמת תופעה שחיכה בין אחיות בנות ביגלאים 5 4 ?

אם הנושא כבר עלה... ויש מי שתומכת ומטפלת גם אם את לא זוכרת שווה לפתוח ולדבר אפילו חשוב מאוד לדבר חטולית

שלום לך, בהחלט חשוב לדבר, אבל הייתי מפריד בין טיפול (לא אמא צריכה להיות זו שמטפלת) לבין שיחה פתוחה על מה שהיה. אודי

בני האמצעי הוא ילד מקסים, רגיש, מופנם ועדין. הוא מגמגם מאז גיל 3 כאשר היו תקופות שהגמגום כמעט לא הורגש והיו תקופות, כולל היום, שהגמגום מאוד כבד. הוא היה ברכיבה טיפולית במשך שנתיים מגיל חמש עד שבע. זה עזר בעיקר בשנה הראשונה. אחר כך הוא נכנס לכיתה א ושוב הייתה רגרסיה נוראית. בכיתה ב' טופל על ידי קלינאית תקשורת המתמחה בגמגום שבעצם נתנה גם טיפול רגשי והטיפול היה טוב מאוד אך גם הוא הסתיים כעבור מספר חודשים כשהמטפלת עזבה את הקליניקה וגם טענה שהטיפול די מוצה. אחר כך שוב הייתה רגרסיה. מדובר בילד עם דימוי עצמי מאוד נמוך. הוא רואה עצמו כמכוער (למרות שהוא יפיפה), מוטרד מאוד מהעובדה שהוא נמוך ומתקשה לקבל הערות של חברים בנושא. הוא מפחד להשתתף בכיתה, לא יוזם מפגשים עם חברים ובאופן כללי מאוד מפחד משינויים וממצבים לא מוכרים. חשוב לציין שהוא אהוב על חבריו ועל מוריו. ילדים מנסים להתקרב אליו והוא לא כל כך מעוניין. מפחד ללכת לימי הולדת ומפגשים כיתתיים, למרות שכשהולך בסופו של דבר כיף לו והוא נהנה. אני כל כך רוצה לעזור לו ולא יודעת איך. הוא ילד מדהים עם איכויות נדירות של אינטליגנציה רגשית, חם ואוהב, מחבק ומנשק, אבל אני מרגישה שהוא זועק לעזרה. מתלבטת בין פסיכו-דרמה לבין פסיכולוג. אשמח לקבל עצה בנושא. תודה רבה

שלום סיגל, מה שאני מציעה לך הוא לבצע חיפוש ובדיקה יסודיים ולמצוא מטפל רגשי מומלץ של ילדים - שיכול בעיני להיות פסיכולוג קליני של ילדים או מטפל מתחום הפסיכודרמה לצורך העניין- ולאפשר לבן שלך טיפול רגשי ארוך טווח שיילך איתו אפילו לאורך שנים. את מתארת ילד בעל איכויות ורמת רגישות גבוהה, שסובל בצורה כזו או אחרת כבר לאורך שנים, ולכן בעיני בדיוק הוא יוכל להפיק תועלת רבה מטיפול מתמשך, המושתת על קירבה ואמון בקשר, ושבתוכו יוכל לבטא את עולמו הפנימי ולעבד רבים מהתכנים המטרידים אותו. קחי בחשבון שעניין הגמגום עשוי להיעלם ולחזור לאורך החיים, ומדד לטיפול טוב לא בהכרח אומר העלמת הסימפטום הזה לחלוטין או לאורך זמן. באמת לאפשר לבנך טיפול רגשי, מצריך הרבה מאוד פרגון וסבלנות, וכפי שאמרתי , ברגע שבחרת מטפל טוב שאת סומכת עליו עוד לפני תחילת הטיפול, את תוכלי להתאזר בסבלנות גם בתקופות שנראה לך שהטיפול "אינו עובד" או לכאורה לא מביא תוצאות. להתרשמותי חשוב מאוד שלבנך יהיה "מקום משלו" בעולם הזה, שיאפשר לו להתמודד עם אתגרים כאלה ואחרים שיפגוש ופוגש לאורך חייו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

שלום רב. בני הקטן בן 3.5, ילד מתוק, חכם ושובב. אבל קיים קושי שמשפיע עליו בכל תחומי החיים, הן בבית ובגן- הוא לא יודע לשלוט בכעס ולא יודע לדחות סיפוקים. אם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה כאן ועכשיו או אם הוא לא מרוצה ממשהו, הוא כועס ככ עד שהוא יכול (ואף עושה זאת) לזרוק חפצים, או להיות אלים (נשך לא פעם ילדים בכן בשעת כעס). אנחנו מדברים על הנושא המון, ומסבירים כל הזמן כמה זה לא נעים כשחבר מרביץ לנו ולכן זה גם לא נעים לחבר כשהוא מרביץ לו, וכו... אני מציבה לו גבולות ומאוד ברורה איתו, אבל ברגע של כעס הוא פשוט לא רואה מימינו ומשמאלו ושוכח כל מה שדובר. חשבתי אולי לקחת אותו לאיזשהוא טיפול רגשי שיעזור לו ללמוד להירגע ולשלוט יותר בכעס. פניתי לכללית מושלם וניתנה לי רשימה של מגוון טיפולים אבל אני לא יודעת איזה סוג של טיפול יכול לעזור לקושי הספציפי הזה, וגם מי יכול להכווין אותי... הוצע לי רכיבה טיפולית (ששקלתי ברצינות), טיפול רגשי פסיכולוגי, טיפול באמנות, טיפול בדרמה, וכו... חשוב לי להדגיש שזה לא משהו שקרה פתאום ששינה את התנהגותו או משהו שעובר עליו, זה פשוט האופי שלו, והוא כך מאז שנולד. אני רוצה להקנות לו כלים שיעזרו לו להתמודד עם זה... איזה טיפול לדעתך יוכל להתאים? (סליחה על האריכות, פשוט היה חשוב לי להסביר בדיוק את הקושי...) תודה מראש!

שלום מיטל, לדעתי, הגורם המקצועי הרלוונטי ביותר כרגע הוא פסיכולוג ילדים קליני, המכיר היטב את העבודה עם ילדים לא מווסתים רגשית, ואשר יכול ויודע לעשות הדרכת הורים אינטנסיבית. בגיל שלוש וחצי, ההתערבות המקצועית היא בעיקרה הנחיית ההורים, וייעול דרכי ההתמודדות שלהם מול התפרצויות. מזכירה לך, בינתיים, שמול התנהגויות אלימות ומתפרצות - שיחות והסברים אינם עוזרים, אינם יעילים, ועלולים רק להגביר את התסכול של הילד ושלכם. פעולות (ריסון, הרחקה מהסיטואציה, שליטה במערך התגמולים) הן הדרך, אך יש ללמוד כיצד לעשות זאת, מאיש מקצוע מנוסה. בהצלחה ליאת

יש לי תלמידה בכיתה שמסתובבת עם חברים לא פשוטים. היא יתומה מאב. כשהיא מתבקשת לספר עליו איננה זוכרת אותו. לאימה יש בן זוג ולהם ילד משותף. התלמידה מטפלת בו באהבה. יצויין כי האם לא מגיעה לפגישות עם בית הספר בטענה שיש לה כאבי גב. ניראה כי מדובר באם מניפולטיבית. התלמידה קיבלה לפני שנתיים פסיכודרמה. על פי הערכה הילדה נוטה להידרדר. ניראה שהיא זועקת מבחוץ. היא מגלה עצמאות אך יחד עם זאת היא לבד מאוד. כיצד אוכל לעזור לה?

שלום, במובן הטכני, כדאי לשקול ביקור בית, זאת כדי לראות מקרוב באילו תנאים חייה הילדה (פיזיים ורגשיים), וכדי לנסות ולגייס את האם לשיתוף פעולה עם בי"ס. כפי שאת וודאי חווה מדי יום... גיל ההתבגרות מתאפיין בהתנהגויות שונות שמטרתן גיבוש עצמי בוגר, עצמאי ואוטונומי. תופעת הנשירה הסמויה והגלויה של בני הנוער היא אחת התופעות הנפוצות והלא פשוטות להתמודדות. לצד ההשלכות השליליות והמדאיגות שיש לתופה (בעיות במשפחה, יחסים בעייתיים עם ההורים, דימוי עצמי נמוך, והתנהגויות מסכנות, כגון שימוש באלכוהול וכו'), חשוב גם להבין את הפונקציה שהיא מהווה עבור בני הנוער. לתפיסתי, נשירה היא חלק מהכלים דרכם נערים/ות מחפשים את דרכם הייחודית להגדרה עצמית, נשירה כניסיון להשתחרר מתפקיד של אובייקט לאחרים ולציפיות שלהם אל עבר עיצוב הסובייקט. ההבנה הרחבה של תופעת הנשירה חשובה משום שכך ניתן לראות את הנשירה כתופעה שלמה ומורכבת, שלילית אך בו זמנית חיובית. על אותו משקל פרדוקסלי, אני מאמין שכדי לעזור לה עלייך להניח למחשבה שאנו (המבוגרים) יודעים מה נכון לה. לנסות ולגשת אליה ממקום אמפתי, לא שיפוטי ולא נאבק. מדיווחים של תלמידים רבים, החוויה החשובה שסייעה להם בגיל ההתבגרות כללה קשר עם מבוגר משמעותי שהאמין בהם, הקשיב להם, ראה את הכוחות ולא הרפה גם בזמנים קשים. לכן אני מאמין שהדרך הטובה ביותר בה תוכלי לסייע לה כוללת קשר שכזה- מכיל, בוגר, יצירתי וקשוב. זאת במקביל לעזרה בקשיים הקונקרטיים (לימודיים וכו') אם יש כאלו. מקווה שלא סיבכתי יותר מידי... אם את נשארת עם שאלות את מוזמנת לפנות שוב, בהצלחה! קובי

פורומים בנושא פסיכודרמה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום זוגיות חברה ותעסוקה
מנהלי הפורום יענו על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לזוגיות, חברה ותעסוקה...