תואר שני בעו"ס - אונ' בר אילן או אונ' ת"א???

שלום רב. אני מעוניינת להתמקצע בתחום הטיפול הזוגי / משפחתי התקבלתי ללימודי תואר שני באונ' בר - אילן ( למגמה שיקומית ולא לקלינית ) ולאונ' ת"א. באונ' ת"א אין חלוקה למגמות ( אני חושבת שזה החל משנה זאת ) וכל סטודנט יכול בעצם לבנות לו תוכנית לימודים בהתאם לתחום שבו הוא מתעניין ( אם הבנתי נכון...). אשמח לשמוע המלצות לכאן או לכאן והערות / הארות שיוכלו לעזור לי בהחלטה בתודה מראש שולי

שולי שלום. תואר שני שיקומי בבר אילן מתרכז בנושא השיקום .באם הכיוון טיפול משפחתי תוכלי בתל אביב לבנות תוכנית לימוד שתענה על חלק מהדרישות של האגודה . מיכל

ראשית, תודה על תגובתך. האם כדאי לי ללמוד באונ' ת"א למרות שבעצם אני לא מסיימת שם לימודים עם מסלול מוגדר? האם שמעת על השיטה החדשה שבה הם התחילו השנה? האם נכון השמועות שרצות שאונ' ת"א בקשיים כלכליים ולכן רמת הלימוד יורדת? אני ממש לא מצליחה לבחור. אגב, בדקתי באונ' בר אילן וראיתי שהרבה מהקורסים ( של הקליני והשיקומי ) משותפים. כמובן מלבד הסמינריונים והפרקטיקום. דבר נוסף, באונ' בר אילן נרשמתי ללימודי ייעוץ והדרכה (לקבלת תעודה של מדריך / ראש צוות ) . האם זה קיים גם באונ' ת"א?

שולי שלום ברכות על קבלתך לתואר השני בע"ס בשתי האוניברסיטאות אני מאמינה כי המסלול שתבני בעתיד המקצועי שלך יהיה תלוי במידה רבה באישיות ובמוטיבציה שלך ללמידה והתמקצעות גם מעבר לתוכנית לימודים פורמאלית. זאת באמצעות הדרכות מקצועיות (עדיף לא מטעם הממונה בעבודה), קריאת ספרות מקצועית (גם כשזו לא מחוייבות אקדמית- וכן עדיף באנגלית), השתלמויות ותוכניות לימודי המשך אשר על פי רב הנן מעמיקות יותר בפרקטיקה הטיפולית (בכל מישורי ההתערבות: משפחתית/קבוצתית/ פרטנית וכו') איני יודעת באיזו מידה המידע שברשותי הוא מהימן אך גם אני שמעתי מכמה גורמים אודות הקשיים הכלכליים - והשינויים החלים בשל כך במחלקה לע"ס באונ' ת"א. איני יודעת באם שינויים אלו מעידים על פיחות בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים לתואר מוסמך בע"ס. כפי שאמרת איחוד המגמות למסלול אחד מתקיים השנה לראשונה ולכן אין מדד לקבוע באם זו התייעלות המאפשרת רכישת ידע בעולמות תוכן שונים או פריסה רחבה המקשה על העמקה והתמקצעות במישור ספציפי. אני סבורה כי יש בה מזה ומזה. ככל הידוע לי, המסלול השיקומי בבר אילן יקדם הבנות וחשיבה מקצועית - על פי מדדים שיקומיים המייצגים את תחומי התפקוד השונים של הפרט ( ADL , יחסים משפחתיים, שילוב במסגרות החינוך המיוחד, שילוב בתעסוקה, תפקוד חברתי, קשיים הסתגלותיים - רגשיים וכו'). ההתערבות השיקומית מתמקדת על פי רב באוכלוסיות מיוחדות: נכויות התפתחותיות (פיזיות, שכליות וחושיות), רצף ההפרעות בתקשורת PDD -אספרגר /אוטיזם, פיגור, תסמונת דאון, לקויי למידה וכד'. וכן אוכלוסיות בהן הנכות (פיזית/נפשית/קוגניטיבית) הנה נרכשת (עקב:מחלה,תאונה,פיגוע, פעילות צבאית, אירוע טראומטי וכו'). בשיקולייך זכרי כי חוויית הלמידה ורמת העניין והחיבור לתכנים הנם אישיים וסובייקטיביים. על כן הבחירה צריכה לבוא ממקום של העדפה אישית ותחומי עניין שלך. בכל אחד מהתחומים ניתן להעשיר את רפרטואר הכלים ולמצוא אפיקים משמעותיים להתערבות. התייחסת קודם לעניין שלך בתחום הטיפול הזוגי ומשפחתי - הרי שבטיפול במשפחות של אוכלוסיות מיוחדות (נכויות, לקויות למידה וכו') יש מרחב עצום לעשייה, בשל קשיים של המשפחה לקבל את הלקות, קיימת הכחשה והיעדר טיפול בשנים קריטיות, דחייה של הילד/אדם בעל הלקות, חרדות מהריון-ולידות נוספות, משברים בזוגיות על רקע אירועים חריגים במשפחה (תאונה/מחלה וכד') המלווים בשינויים בתפקידים במשפחה כל אלו מגבירים מתח, חוסר אונים, וכו' ....ומצריכים התערבויות משפחתיות. מהיכרות עם התחום - אדגיש כי יש חשיבות מכרעת למעורבות ותמיכה של המערכת השיקומית במשפחה, ושל המשפחה בפרט בעל הלקות (הילד או המבוגר) בתהליך השיקום המורכב . גם בטיפול הזוגי ישנו עולם תוכן מורכב וייחודי בתחום השיקום - שלא ארחיב בו כעת אך אציין כי הוא מתפתח כהתמחות בפני עצמה. על כן תמיד אפשר ורצוי לשלב כמה תחומי עניין והתמחות גם יחד. בהצלחה