מוגבלות שכלית התפתחותית

למה לא???מה כל כך מפחיד אותך? מה יכול לקרות? מה הדבר שאת מדמיינת שיקרה? ומה היית רוצה שיקרה בפועל??? אני לא כ"כ מבינה למה לא? כבר נרשמת, התקבלת. בטוח זה משהו שאת רוצה כבר המון זמן...מה עוצר בעדך? מה הפחד? דברי על הפחד! בשביל זה אמא צביה שם!!!! בשבילך!!!!!

וואוו מיכל.... את צריכה לראות אותי ... כשקראתי את הודעתך ,כפות הידיים שלי נפתחו כמו כזה אומרות :' את לא מבינה..זה משהו כזה...משהו בלתי אפשרי..אין מוצא.."... ..... ..... וואוו מיכל.... לא יודעת מה לומר לך.... את יודעת שכילדה חשבו שאני מפגרת ? באמת! אפילו לקחו אותי לשירות הפסיכולוגי וערכו לי אבחון... במשך שנים לא העזתי לשאול את אמא שלי מה אמרו... רק כעבור שנים שאלתי את אמא שלי מה הם אמרו.. והיא אמרה לי ככה ,בפשטות, כאילו מדובר על משהו כלומי כזה.. "אהה... הם אמרו שאת בסדר גמור.., ....... ........ לפני שנים למדתי פיסול במהלך שנה.. אהבתי לפסל.. אוהבת את החימר.. אוהבת להריח ,לגעת, ללוש,לאפשר לאצבעות ליצור מהחימר ולהיות מופתעת ונרגשת ממה שיצא.. כשפיסלתי,אהבתי את מה שיצא... הראיתי למישהי משמעותית.. אותה אחת התבוננה בפסל.. הסתובבה סביבו.. הסתכלה וכאילו דיברה לעצמה ..אמרה: "תמיד ידעתי.. תמיד ידעתי שיש לך את זה..." היא התפעלה.. מאוד.. ברחתי מהפיסול... לא חזרתי יותר... .......... ...... יש בי אימה !!! אימה !!!! פחד מהצלחה ופחד מכשלון.... .......... ....... זהו.... אין לי יותר מה לומר... סוג של ייאוש... חוסר מוצא... ..... שלך,במבי.

היי במבי מתוקה שאת חבל שתסמכי על הפחדים הם לא יעזרו !! אני מבינה שכבר דיברת גם עם אמא צביה שבהחלט עודדה אותך כן ללכת..נשמע ממש מצוין לדעתי היא הרי מכירה אותך כל כך טוב ולא היתה ממליצה לך ללכת על משהו שלא היה מתאים לך... אז מה באמת מפריע לך או עוצר בעדך..לגשת ולעשות את מה שאת אוהבת כל כך ? האם עברה כבר תקופה מאוד ארוכה מאז שכן עסקת בדברים שאת אוהבת ויש מין כזה מחסום שתוקע ? מה יכול לעזור לך לצאת מהמקום התקוע הזה עכשיו ? גם אם אושיט לך יד💪 חזקה ותומכת את יכולה בקלות לומר לי תעיפי לי את היד נהפרצוף נכון ואם אושיט לך רגל🦶 את יכולה גם לבעוט לי ישר ב..🗣 אסור לי לומר את המילה הזו כאן.. אז בואי מתוקה שלי ורק יכולה לתת לך חיבוק לחזוק שתמצאי בך את הכוח להחליט כן ללכת שזה גם יעזור להוציא את הבלאגנים מהראש מה את אומרת ? חיבוק 《 ❤ 》גדול וחם עד אליך חטולית

הי במבי, אינספור פעמים הזכרת כאן שחשבו עליך בילדות שאת מפגרת. אולי גם אני הזכרתי - גם עליי חשבו שאני מפגרת. ועשו אבחון. מבחינת איטליגנציה IQ יצא מה שיצא. אבל נראה לי שלא סתם הגיעה תחושת ה'פיגור'. כנראה משהו היה לא בסדר. אולי אפילו מאד לא בסדר מבחינת הגידול שלך וההתייחסות אלייך. לא את בעצמך. חבל שאת הפחות תקין לא אבחנו בזמנו. חבל שלא שמו דגש על משהו חשוב וביטלו כלאחר יד. חבל שלא אבחנו והצביעו בכעס על האחראים. ראי, נשארת עם החריטה צריבה הזאת כל כך חזק. מקווה שכוחות האור ינצחו. סוריקטה

המילים שצרבת בי, אמא המשיכו לחפש אהבה או מקום לאהבה או צל של רגעים בהם הייתי טובה וממבטך שהתרכך ידעתי שעלי להיות טובה עוד יותר כדי שהאהבה תוכל להשאר

במבי יקרה, אמממממ.. מעניין. לי אמרו שאני מטומטמת.. לא פיגור🤣 והפליאו לעשות ולהגיד שככל שאני מתבגרת אני נהיית יותר מטומטמת...וככה חשבתי על עצמי. באסה נכון. אבל היום לא מרשה לעצמי וגם המטפלת שלי לא מרשה לי לקרוא לעצמי מטומטמת!! !!! או ללגלג על עצמי..קורה פה ושם אבל פחות.. והנה אני העזתי..רציתי להשתבלל. באתי אליה והיא עם עיניים של חמלה ואהבה( בגלל המסכה החיוך לא נראה) אמרה שטוב!! שוב.. ..שעדיף לכעוס כלפי חוץ מאשר כלפי פנים...ושאני צודקת. ושהיא מבינה וכו.....וואו...איך העזתי??? לא יודעת. מקווה שגם את תעיזי! לפסל! כי יש לך את זה! ואת טובה בזה!!!! פחד מהצלחה ומכישלון..מוכר. מקווה שתתגברי על הפחד. חישבי מה הכי גרוע שיקרה???? אם תצליחי או תכשלי ..ומה זה כשלון ומהי הצלחה עבורך??

בני בן 10, מטופל כ 7 שנים בהורמון גדילה ונמצא במעקב רצוף של אנדוקרינולגית. הטיפול עובר בצורה חלקה - מזריקים בצורה רציפה ללא הפסקות ובשלושת השנים האחרונות הגובה מתאים לאחוזון 30 (בתחילת הטיפול היה באחוזון 0). שאלתי - למרות שגובה הילד משתפר, גיל העצמות עדיין נמצא בפיגור משמעותי - במעקב שהיה השבוע גיל העצמות התאים לגיל 6, מול גיל כרונולוגי של 10 (את פיענוח הצילום ביצעה האדוקרינולוגית). האם זוהי סיבה לדאגה?

בסקירה בשבוע 28 התגלה מום במוח של העובר: א) בחדר הלטרלי שמאלי בגובה של אטריה הודגם פס אקוגני אורכי. הידבקות? ב) CAVUM VERGE ארוך יותר מהרגיל השאלות: 1) מה הפרוש של ממצא א'? מה זה אומר? 2) מה הפרוגנוזה? מה ההשלכות יכולות להיות של ממצאים אלו? במיוחד של ממצא א' 3) האם מצביע על פיגור או תינוק סיעודי או הפסקת הריון? יש לי תור לMRI שבוע 31 ומעקב סונוגרפי אולטראסאונד מכוון. תודה מראש על המענה

התינוקת שלי בת שנתיים ומגיל 7 חודשים שהתחילו ההתקפים שהיו בהתחלה העלאת עיניים וגבות במשך 30 פעם ביום טופלה בקפרה שמייד הפסקנו כי היתה החמרה לאחר מכן קיבלה דפלפט ולומינל שלא השפיעו בכלל ותרופה נוספת פריזיום שגם לא השפיעה וההתקפים המשיכו. היום ההתקפים חמורים יותר העלאת הראש אחורה ורעידות גוף לשניןת אחדות במשך 30 פעם ביום. מהתחלת הטיפול עברנו גם לדיאטה קטוגנית כרגע שוב ממתינים לתור לניורולוג המטפל לאחר eeg נוסף שעשינו. כל זה פגע גם בהתפתחות והתינוקת עוד לא הולכת ולא מדברת ונאמר שיש פיגור התפתחותי משמעותי. השאלה שלי האם יש אולי ניתוח שיכול לטפל בזה?? כי שום תרופה לא עוזרת כבר מעל שנה שלמה וגם ההתקפים נמשכים וגם ההתפתחות נעצרה מגיל 10 חודשים.