לענת

שלום, שאלתי שאלה אי שם במאי ולא נעניתי. כיוון שהעניין עוד מטריד אשאל שוב. אני נמצאת בטיפול באמנות כבר 9 חודשים וממעטת מאוד להביע עצמי באמנות. מעדיפה לדבר. הצורך לצייר בפניה ממרמר אותי ומתסכל אותי בצורה שלא מובנת לי. בטיפול אנחנו בדרך כלל מדברות, וחלק גדול מהעיסוק באמנות הוא סביב השאלה 'למה לא'. ענת, בתור מטפלת, יצא לך כבר לעבוד עם אנשים שמעדיפים לדבר? שהעיסוק באמנות מתסכל וממרמר אותם? לא נעים לי מהמטפלת, כיוון שאני יודעת שהייתה מעדיפה אולי לטפל באמנות ולא בדיבור, אבל.. זה מורכב, קשה לי להסביר.. אני מתלבטת אם להמשיך ולהישאר בטיפול.. יודעת שלא אותך אני צריכה לשאול, ובכל זאת..מה את חושבת? תודה, אני

אין ספק שטיפול באומנות הוא טיפול שעוזר להמון אנשים. אך יחד עם זאת לא כל אדם יכול ומסוגל להביא את עצמו ואת החלקים שבו דרך שיטת טיפול זו. יכול להיות שאת באמת לא מתחברת לשיטה מעין זו ומעדיפה את השיטה הקלאסית של דיבור לכן כדאי להעלות זאת בפני המטפלת ולבדוק אופציות נוספות. כמו כן, מאחר והטיפול מעלה תכנים שונים מתוך עולם המטופל אשר בחלקם לא היו מודעים לו עד כה או שקשים עבורו מנשוא יש הרגשה של תסכול ומרמור כפי שאת מתארת ולכן צריך לבחון היטב מהיכן אותם רגשות מגיעים; אם בשל שיטת הטיפול שאינה מתאימה או שמא בשל התכנים המועלים במהלכו . במידה והינך מרגישה שהטיפול אינו מתקדם מכל סיבה שהיא, תדברי על כך עם המטפלת ותבדקי יחד עמה דרכים אחרות שאולי יתאימו לך יותר ויאפשרו לך להביא את עצמך. בהצלחה רבה, ליאת

שלום לך, אני מאמינה שהייתה סיבה שפנית דווקא לטיפול באומנות ולא לטיפול מילולי רגיל. אך המציאות מפגישה אותך כנראה עם קושי שמתעורר. הקושי מסומן מבחינתך במדיום האומנותי הזה ככלי טיפולי. האם זה בגלל הכלי האומנותי ?? או אולי בגלל קושי פנימי, אישי אחר...שלא קשור לאומנות אך מתבטא דרכו?? אני מבינה מתוך מה שאת כותבת שאתן עסוקות בטיפול בקושי שעולה...אך עדיין הוא לא נפתר. 9 חודשים להיות ממורמרת ומתוסכלת (ועוד לשלם על זה כסף!) זו חוויה לא קלה. אני חושבת שכדאי שתתמקדי במה טוב לך, מה נעים לך,מה נכון לך ולא במה טוב ונעים למטפלת שלך. את , צרכייך, רגשותייך וכו' צריכים להיות במרכז!! לפעמים מגיעים לטיפול ודרכו מבינים מה טוב ונכון עבורנו, וזה מהות הטיפול. לפעמים מגיעים לטיפול ומגלים שבעצם , למרות שמאד רצינו שינוי,השינוי לא יכול להתרחש כרגע... 9 חודשים זה זמן לא מבוטל, שדרכו אפשר להעריך מה קיבלת עד כה מהטיפול...ומה קרה לסיבה שבגללה פנית לטיפול באומנות. מקווה שזה עונה לך ומאחלת לך דרך צלחה במסע, ענת

תודה לך, ענת פניתי לטיפול במסגרת המדור הקליני במוסד האקדמי בו אני לומדת, ומסיבות שונות (חלקן טכניות, כמו זמן ההמתנה) הוצע לי הטיפול באמנות. כיוון שזה הטיפול הראשון שלי החלטתי לנסות. כבר חודשים שלא עבדתי ואנחנו בדרך כלל מדברות. כבר לא על הקושי עם אמנות, אלא על דברים אחרים.. אני לא בטוחה מה מהות ההתנגדות שהאמנות מעוררת בי, רק מרגישה מאוד 'לא בסדר' שאני לא יכולה לקחת בזה חלק. וה'לא בסדריות' הזו, היא שלא מרפה. ביקשתי ממנה כמה פעמים שתסייע לי אבל אני לא בטוחה שהיא מבינה למה אני מתכוונת, ולא בטוחה שזה מקובל. האם את יודעת אם ישנן דרכים 'לתווך' את האמנות... לא לתת לי לבהות בדף ולהרגיש את המרמור צף ועולה, אלא אולי לתת לי תרגיל או למקד אותי איכשהו, או אולי לא להסתכל עליי בזמן הציור.. אין לי מושג. זה משהו שמקובל? (אני מתביישת להציע) בבית, אגב, אני מנסה 'להתאמן' ולרכך את ההתנגדות הזו שלי, וכן מצליחה בכך.. כן מצליחה לצייר. אז זו כנראה לא התנגדות פר סה לאמנות. אשמח אם יהיה לך מה להוסיף, ובכל מקרה- תודה על תשובתך, אני