חינוך מיוחד

שלום יש לי ילד חמוד בן 3 , התפתחות תקינה הליכה זחילה, בדיקות הריון כולל מי שפיר תקינים. בגיל שנה וחצי שמתי לב שהילד לא מדבר ועשיתי השוואות עם אחותו שההתפתחות שלה מעל למצופה היא כבר בת 6 .פניתי לטיפת חלב ולהתפתחות הילד במסגרת מכבי השלום בת"א. לרוע מזלי עמדה מולנו רופאה שלילית שטענה שיש לנו בעיה עם הולדת בנים לעולם לא התמקדה בבעיה של הילד ואיך אפשר לעזור. הזלזול כלפינו היה כל כך פוגע וההתייחסות לילד כאל חפץ פגע בי קשות וחוץ מלצאת החוצה ולהבין שסוף העולם הגיע לא נשארו לי המון תקוות. אני בתחום הרפואה כבר 14 שנה אני רנטגנאית במקצועי רואה וראיתי הרבה מקרים קשים וגם סיפורים עם סוף טוב. כאן לא היתה לי שום הרגשה טובה וחבל. בסוף המשכתי בדרכי טיפלתי בילד אצל קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק במשך שנה. כמובן שראיתי תוצאות.בגן היתה לו סייעת צמודה. והיום הוא נמצא בגני מרחב "לימן" חינוך מיוחד בכיתה של איחור שפתי / עיכוב התפתחותי. מלבד שהוא לא מדבר חוץ ממילים בודדות הוא מראה כל דבר שהוא רוצה, מבקש מוביל אותי אל היעד הרצוי מבין מה אני רוצה ממנו ,יש קשר עין, עונה לשמו חוזר מהגן כל יום עם משהו חדש שנלמד עומד מול הטלויזיה ורוקד לצלילי השירים. אבל התפתחות השפה עדיין נשארה עם מילים בודדות הוא כל כך רוצה לדבר ולא יוצאות לו המילים רק הברות. מאוד היתי רוצה להתייעץ עם רופא התפתחותי שאפשר לדבר איתו ולהבין מה קורה עם הילד ולאן פנינו מועדות , אבל לצערי אינני מכירה. שאלתי היא האם הילד ידבר פעם? אני מבינה שאיחור שפתי נמצא על סקלת האוטיזם? ואם אפשר לקבל איזשהו מכון טוב ורופא שאפשר להתייעץ איתם. אודה לכם מאוד.

שלום רב בני בן 4 וחצי בגן עיריה שנה שניה באותו גן , אנחנו מהמגזר הערבי והבן שלי נמצא בגן יהודי . יש לו עיכוב התפתחותי של שנה . מטופל מזה 3 חודשים אצל קלינאית תקשורת מרפא בעיסוק ורכיבה טיפולית מקבל בגן סייעת צמודה 4 שעות ביום , גננת שילוב פעם בשבוע . בשנה שעברה היו לו קשיי הסתגלות קשים מאוד ועברנו את זה ברוך השם , עכשיו הוא כבר מכיר את הגן והצוות וחלק מהילדים (זה גן של 3 גילאים) אבל לאחרונה בעיות ההתנהגות שלו התעצמו הוא נהיה אלים (רק בגן) , מסרב להיכנס לגן לאחר שנגמרת השהייה בחצר , מאבד את עצמו ומתיש את הצוות . כבר בוועדת ההשמה רמזו לי שצריך להעביר אותו לחינוך מיוחד למרות שאני באה מהתחום ויודעת שהמצב לא עד כדי כך , לאחר שסירבתי התחילו לשכנע אותי להעביר אותו לגן ערבי וזה הכעיס אותי כי נתנו לי הרגשה שבגלל הקשיים שלו והמאמצים שהוא דורש מהם הם מנסים לדחוף אותו החוצה . יש לציין שהאבא נמצא רוב הזמן בעבודה באזור מרוחק ויושן שם הוא מנהל בכיר ויש לו התחייבויות ואת כל הדברים אני עושה לבד ללא התערבותו . טיפול רגשי התחלנו והפסקנו כי בעלי סירב להתמיד . מה עוד אפשר לעשות יותר ממה שאני עושה ??? זה מתיש נפשית ופיזית אני סטודנטית לתואר שני ויש לי עוד ילדה בבית הספר כל המשאבים שלי אזלו .

שלום, אני כתבתי כאן בעבר בתי בת 6 , עולה לא' , התלבטתי אם לרשום לכיתה רגילה או לכיתת חינוך מיוחד. הילדה סובלת מחרדות כלליות. היא מטופלת אצל פסיכולוגית בשירות פסיכולוגי חינוכי במשך כחצי שנה בערך בתקופות הקורונה לא היה טיפול, ולאחר פסח בתי חזרה לטיפול. בתקופה האחרונה קרו כמה פעמים (!) שאני והילדה הגענו בשעה שלנו והסתבר שאין טיפול ולא הודיעו לנו. וברוב הפעמים שיש המטפלת מאחרת ואנו ממתינים. וההתנהלות הזו גורמת לי לתחושות מאוד קשות אל מול המטפלת ובכלל. היא מתנצלת ומדברת בנחמדות ואני אומרת בסדר, אבל התחושה שלי אל מול הבלתמים האלה היא קשה מאוד, מפרקת ומערערת. ומצד שני אני לא בטוחה שיש מקום להעלות מולה את התחושות הללו חשוב לי להגיד שהילדה שלי מחבבת אותה מאוד ומרגישה איתה בנוח, אז אני חוששת להעלות את הנושא (יש לי הפרעת אישיות גבולית) אני אשמח לעצה

הי, אשמח להתייעץ: אני אם ל4 ילדים בתי השלישית ילדה מקסימה ורגישה בת 6 בגן חובה, בכיתת חינוך מיוחד זה שנה שנייה. עקב קשיים שפתיים ורגשיים. ילדה מאוד מוצפת עם הרבה התפרצויות בכי וזעם, נוקשות מחשבתית גדולה. עם הפרעת קשב והיפראקטיביות . מתביישת מאנשים , לא מוכנה ללכת לחברים , במשך חודשים הייתה בוכה בכניסה לגן עקב בעיותיה פסיכולוגית הגן המליצה על אבחון פסיכיאטר שקבע שיש לה הפרעת חרדה. אני גבולית אך עובדת ומתפקדת רגיל ואף הייתי מטופלת באופן פרטי במשך שנים. אבל לא סיפרתי על כך כעת על הפרק לאיזו מסגרת תלך שנה הבאה. הגננת ממליצה על כיתה א רגילה , פסיכיאטרית על כיתה קטנה או סייעת אם תלך ל א רגילה החשש הגדול שלי זה שהבת שלי גבולית גם, והפרעת החרדה שאיבחנה הפסיכיאטרית היא רק סימפטום לקושי גדול יותר של בתי. אני לא יודעת איך לשתף בזה? והאם יש לכך השלכות על המסגרת המתאימה? חוששת שלא אובחנה באופן מתאים אשמח לשמוע דעתך תודה