פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2263 הודעות
2091 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלום, אני לא בטוח בדיוק מאיפה להתחיל.. בקרוב אני חוגג 30, והגעתי לגיל זה מתוסכל והכי רחוק ממה שחשבתי שאגיע אליו מבחינת הישיגים בחיים. לא אכנס כרגע לפירוט כי זה פחות רלוונטי לפורום אך מדובר בכל תחומי החיים (קריירה, משפחה, חברים וחיי חברה, זוגיות, מיניות וכו'). אתמקד בהיבט הזוגי והמיני. רק בשנה-שנתיים האחרונות הצלחתי להתחיל להכיר בעובדה שאני למעשה הומו, ניסיתי להגיד לעצמי שאני דו (ביסקסואל) אך אני כעת מבין שזה היה תירוץ מחוסר קבלה עצמית. עד היום לא הייתי בשום מערכת יחסים זוגית ויותר מכך, לא קיימתי מעולם יחסי מין. וזה נובע מכמה סיבות: א. חוסר קבלת הזהות המינית שלי (לא הייתי בהכחשה מוחלטת, כן יצא לי לדבר קצת עם אנשים באינטרנט על זה, כן צופה בפורנו של גייז וכו') אך המחשבה של לקיים יחסים עם גברים תמיד עוררה בי תחושת סלידה כלשהי. ב. גודל איבר המין - הוא די קטן (כ-12 ס"מ) ואני די נבוך ממנו, מה שגורם לי להמנע מעירום בפני אחרים (במלתחות, משתנות וכו') וכמובן כשמדובר בקיום יחסי מין זה ממש מרתיע אותי. ג. חוסר קבלה עצמית - לא שאני מכוער, אך אני מרגיש לא בנוח עם המראה שלי, הגוף שלי, וכנראה שגם בנוגע לאישיות שלי אני תוהה למה ואיך מישהו יוכל לאהוב אותי (למרות שאובייקטיבית אני יודע שיש אנשים שאוהבים אותי ושאני יצור די חביב, עדיין בתחושה שלי עם עצמי אני מתקשה לקבל את עצמי). אם כל זה לא מספיק, התאהבתי בחבר הכי טוב שלי (סטרייט אך גיי פרנדלי, הוא יודע עלי ה-כ-ל, כולל מה שכתבתי לעיל וכולל זה שפיתחתי רגשות כלפיו) ואני לא רוצה לוותר עליו כדי להתגבר על הרגשות, אני קשור אליו ואוהב אותו מאוד, אך מצד שני נפגע ממנו המון בצורה קיצונית כנראה בגלל הרגשות, והרי אין לי אפשרות לממש איתו את הרגשות האלו. אני מרגיש אבוד, מרגיש שדברים בחיים הלכו לי עקום ממש (אני חושב שזה אובייקטיבית נכון אך כנראה נתון גם לסובייקטיביות מצידי), ואני מרגיש שבתחום של הזוגיות/מיניות/אהבה אני תקוע לחלוטין וכנראה שזה מרוקן אותי לגמרי. אני תוהה בשביל מה לטרוח אם שום דבר בחיי לא זז. אציין עוד שהלכתי בעבר למטפלים מסוגים שונים, עשיתי סדנאות וקורסים ושום דבר לא הועיל יותר מידי (השתפרו לי כמה דברים בחיים כמו הבטחון העצמי ועוד, אך הדברים השורשיים שכואבים בתוכי לא השתנו). אני לא יודע מה נכון לעשות, ללכת לפסיכולוג? (גם אותך שקלתי), אך איך טיפול פסיכולוגי יטפל בבעיות הפיזיות שלי? איך אקבל פתאום אומץ להמודד עם מי ומה שאני? ולמה שהפעם זה יהיה שונה אם בפעמים הקודמות טיפולים לא ממש הועילו? גם אין לי כבר סבלנות לטיפולים ארוכים, פשוט אין. זה המקום לציין שאני חי בתחושות תסכול רבות, לא נהנה מהחיים שלי, כל הזמן חושב שכולם נהנים יותר וחיים את החיים בזמן שאני תקוע ולא מתקדם, וזה מכניס אותי לפעמים לכעסים ותסכולים כל כך עמוקים שגורמים לי להרגיש ולחשוב דברים מאוד קיצוניים ואני ממש שונא להרגיש ככה ושונא שזה קורה לי, שונא את הקנאה והתסכול ממה שאני מרגיש שאני לא מצליח להשיג בחיים, ממה שהייתי רוצה ואחרים מקבלים אך אני לא מצליח לקבל גם. בקיצור כתבתי הרבה, אך בשורה התחתונה מרגיש שאני אובד עיצות וכותב את ההודעה הזו פה בתקווה שאולי אקבל איזו פיסת מידע חדשה או רעיון חדש. אני רוצה לאהוב את החיים שלי ולהינות מהם כי אני חושב ומרגיש שמגיע לי להינות מהם, אך אני כבר יותר מידי שנים לא מצליח וזה ממש לא נעים לחיות כך, ממש אודה לך על כל סיוע או עזרה! תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רז,

אכן, כתבת הרבה, אך את הכול ניתן לסכם במשפט אחד קצר: 'חוסר קבלה עצמית' המתבטא ומושלך על תחומים רבים בחייך: איבר המין שלך, דימוי הגוף שלך, הנטייה המינית, התאהבות באדם בלתי מושג ועוד. אינני יודע באיזה טיפולים היית, אך מרוח הדברים, אני משער שמדובר במטפלים "אלטרנטיביים", לרבות סדנאות קצרות שאינן יכולות לשנות בעיה כה יסודית. לדעתי, כל טיפול קצר של 'זבנג וגמרנו' ע"י מטפלים חסרי הכשרה פורמלית מתאימה נידון לכישלון ועלול אף להזיק (ולו רק בגלל תהליך הציפיות והאכזבות).

אין מנוס, לדעתי, מטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי וניתן, אולי, לזרז את התהליך ע"י הוספת טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון במינון נמוך, בתלות בסימפטומים שאתה חש. צר לי שאינני איש בשורות, אך לא יהיה זה מציאותי להבטיח שבעיה שנמשכת שנים כה רבות והימנעות ארוכה שנלווית לה ומגבירה את החרדות תבואנה על פתרון בטיפול קצר מועד.

אינני יודע אם זה מנחם אותך, אך כבר ראיתי אנשים שהחלו לקיים יחסי מין אחרי גיל 40. גם בקשר לאיבר המין, ניזונת כנראה מפורנו ומאתרי הכרויות, אך איבר המין שלך הוא בהחלט בגודל נורמלי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום פרופסור, חיפשתי שרשורים של אנשים בפורום הסובלים מאובססיות שונות(מיניות, עקב אופי הפורום), וראיתי גם את תשובותיך. אני חייב לחלוק עליך באופן מסויים - תחושה של עוררות מינית לא תמיד מחייבת משיכה מינית. יצא לי לדבר על כך עם אנשים בפורומים בינ"ל ולחוות על עצמי תחושות עוררות עד כדי זקפה(כשמתאפשר ואני לבד ישנה גם היכולת לאונן לפורקן). לדוגמה - יום אחד חשתי בחרדה הרגילה בעודי נוסע באוטובוס, לפתע התיישבה אישה זקנה ליידי, אני אפילו לא זוכר את פניה. התחלתי לדמיין אותה נוגעת בי ולמרבה התדהמה - החלה זקפה. המקרה החריד אותי ועניין אותי בו זמנית, שכן נשים זקנות מעולם לא עניינו אותי או משכו אותי מינית(לא באמת הייתה לי בעיה גם אם כן, אבל זו פשוט לא המציאות וגם מול פורנו זה לא עלה מעולם), לכן החלטתי לחפש ומצאתי שאני לא היחיד שחווה חוויות כאלה. קראתי מאמרים שונים על התופעה בהקשר של ocd ומחוצה לו ומדובר במה שנקרא arousal non concordance, משמעותה בפשטות היכולת לחוות עוררות מינית ראשונית(primal) עקב תוכן שהוא מיני במהותו, אך לא בהכרח נוגע ישירות בפנטזיות האישיות של החווה. הנ"ל נחווית באינטנסיביות אצל סובלים מאובססיות שונות בתחום המיניות, עקב הדחף הבלתי רציונלי שלהם "להתמודד עם המחשבות"/"לבדוק את עצמי(אוננות)מול המחשבות"/"לא להדחיק". ככל שהאובססיה חזקה יותר ומחרידה יותר, תחושת העוררות נחווית כאמיתית יותר, בין היתר כי לחרדה ועוררות מינית יש הרבה מן הדומה פיזיולוגית. קרה לי הרבה פעמים שבנסיון לבדוק את עצמי מול מחשבות הצלחתי להגיע לאורגזמה, כי הגעתי למצב שבו אני מתרכז ומדמיין תחושות. ז"א מדמיין למשל את האובייקט (הבלתי נחשק/ת) מבצע/ת בי מין אוראלי ומגיע לפורקן עקב התרכזות ב"תחושה אוראלית על איבר המין", כשלא משנה מי מבצע אותה בדמיון. זהו מצב שבו הפחד מהדחקה גדול יותר מהפחד הקונקרטי, אז האינדיבידואל מגיע למצב שבו הוא משכנע את עצמו(במקרה הזה באמצעות אוננות) שהפחד אמיתי וממשי, עקב הצורך שלו להישאר ב-alert. התמכרות מייסרת לחרדה. בשביל לבדוק את העניין ניסיתי להגיע לפורקן גם באמצעות אובייקטים שאין לי בעיה מוראלית/חרדתית להימשך אליהם(בני/בנות גילי), ואני בכ"מ פשוט לא נמשך אליהם, הפלא ופלא - הצלחתי. אז כמובן שיש מקרים שבהם מדובר בחרדה מינית עקב דחף מודחק שהתפרץ, אבל זה לא מחייב. יצא לי לדבר עם סובלים מ-OCD שמפחדים שהם פדופילים או זואופילים שהצליחו להגיע לאורגזמה מאותם אובייקטים, והנ"ל מעולם לא עניינו אותם קודם לכן. השאלה היא מה מתפרץ קודם - המשיכה או החרדה. אם רק לאחר התפרצות החרדה מתגלה היכולת להתגרות מינית מהאובייקט לא בטוח שמדובר במשיכה של ממש. אלא שוב - ייתכן שהסובל מכריח את עצמו להתגרות מינית מהאובייקטים המחרידים(באמצעות דמיון תחושתי, כאמור, או אפילו הקבלה פרטיאליסטית לאובייקטים שכן מושכים אותו מינית, או כל אמצעי מחשבתי אחר שיאפשר סקסואליזציה של האובייקט) בעקבות הצורך להישאר בצל החרדה. כל זה בתוספת היפר-מיניות, שחרדה ודיכאון בין כה יכולים לגרום לה, על אחת כמה וכמה אם ה-theme הוא מיני. לראייה - כשהתחלתי ליטול כדורים לטיפול בחרדה חלף גם העניין המדומיין באובייקטים מהם פחדתי. האם הכדורים עזרו לי "להדחיק"? אני לא חושב. אתה יכול לקרוא לזה אינטלקטואליזציה, או להתייחס בפתיחות לעובדה שזה אולי קיים. לשיקולך, אשמח לתגובה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תוהה,

המיון המקובל במדריכי האבחון הוא שהסיכוי לממש אובססיה נמוך מאוד. לעומת זאת, כאשר מושא התשוקה המינית חריג וקיים סיכוי ממשי שהאדם יממש זאת מדובר על פאראפיליות. למשל, משיכה מינית לילדים אצל מי שסובל מ-OCD תהייה מלווה חרדה ותוביל להימנעות מסביבת ילדים שמא לא תהייה לאדם שליטה על הדחף. לעומת זאת, כשמדובר בפדופיל (ללא OCD) יש סיכוי ממשי שהוא יממש את משיכתו לילדים. משיכה לנשים זקנות ממש, למשל, מהווה ז'אנר באתרי פורנו רבים.

בברכה,
פרופ' גידי רובינשטיין
giditherapy.co.il

20/05/2018 | מאת: מבולבל

לפרופ' גידי רובינשטיין היקר, אני בן 22, במערכת יחסים עם בחורה נהדרת חודש וחצי. מאז ומעולם תמיד נמשכתי רומנטית לנשים. דמיינתי את עצמי במערכות יחסים עם נשים, רדפתי אחרי נשים, נשים שברו לי את הלב. מעולם לא חשבתי על גברים בהקשר רומנטי. מבחינה מינית, אני בבלאגן ללא מוצא, עוד משנות הילדות שלי. יש לי פטיש ייחודי לשרירים. אצל נשים, ואצל גברים. זה יכול להיות סתם בחורה רזה שעושה שריר ביד, או גבר כזה שעושה שריר ביד. פחות מעדיף מפתחי/מפתחות גוף. פיתחתי פרטיאליזם לחלק הגוף הזה של שריר הזרוע. אני מגורה ממנו מינית מאוד! אציין שאני יכול בהחלט להגיע לגירוי מינית גם מפורנו סטרייטים רגיל אבל הבחורה צריכה להיות חטובה, רזה וכו. לא מסתכל על הגבר בטח שלא על איברי מינו. אף פעם איברי מין של גבר לא משכו אותי לא פין ולא ישבן. אבל כן שרירי ידיים של חברים שלי בתקופות שונות, וגם שרירי ידיים של ידידות טובות. אני נמשך ורוצה לחדור לאיבר מין נשי, אוהב כשהן יודעות להשפריץ וכשהאורגזמה עוצמתית ו"רועדת". אבל כן יוצא לי לדמיין מצב בו גבר (וגם אישה) בלי חולצה מולי עושה שרירים בידיים ואני גומר עליהם. אני אציין שאני גבר מאוד אינטליגנט, עוסק בהדרכה, רגיש, נשי מאוד, תמיד הייתי עדין, דורש יחס חום והגנה. חרדתי מאוד, מאובחן שנים עם ocd והפרעות חרדה שונות. אני מפחד שאני לא יודע למה אני נמשך, האם זהו פטיש עוצמתי? לדעתי כן. האם אני הומו? אני לא יודע! הרי בהקשר של שרירים, יותר מקובל בין הומואים להתגרות משרירים, לא ? ורומנטית מעולם לא דמיינתי את עצמי עם גבר. למרות שתמיד במערכות יחסים רומנטיות אני לא מאצ׳ואיסטי מדי, אני כן מפנק ורגיש אבל גם דורש הרבה צומי, פינוק, ומתנער מאחריות ו"לגונן" על בת הזוג שלי.. עזור לי פרופסור! מה אני???

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל,

אם אתה מאובחן כסובל מ-OCD וחרדות נוספות, אני משער שאתה גם מטופל בשל כך. לא ברור לי אם הטיפול הוא רק תרופתי או גם פסיכולוגי. אם הטיפול הוא גם פסיכולוגי (שיחות), הרי המסגרת המתאימה ביותר להעלות את קשייך היא בפני מטפל המכיר את מכלול אישיותך.

באופן הכללי ביותר, ובלי להתיימר לאבחן אותך דרך האינטרנט, אוכל רק לומר שהחלוקה הקוטבית לגברים מאצ'ואיסטיים ושריריים ולנשים פסיביות, כנועות ושבריריות ולהגדרת גבריות ונשיות עפ"י סטראוטיפים אלה התגמשה מאוד בעשורים האחרונים. כך, למשל, אנו רואים נשים מפתחות שרירים וגברים הטרוסקסואלים מטופחים, מסירים שיער גוף ולאו דווקא מאצ'ואיסטיים. משיכה לשרירים בפני עצמה אין בה כדי להגדיר הומוסקסואליות, במיוחד כשאתה נמשך לאורגזמה נשית ולנשים שריריות. ישנם גברים הטרוסקסואלים (גם גבריים ושריריים מאוד) שנמשכים לנשים שריריות וגם גברים הומוסקסואלים שנמשכים לבחורים נעריים, רזים ועדינים. רק הזמן והתפתחות הטיפול הפסיכולוגי (במידה ואתה נמצא בטיפול) יעזרו לך להגדיר את זהותך ונטייתך המיניות.

בהצלחה,

פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il
giditherapy.co.il

פרופסור גידי רובינשטיין שלום רב הבן שלי בן 19הודיע לי לפני שנה שלמעשה הוא מרגיש אשה מגיל 8 אף פעם בימי ילדותו לא נצפתה התנהגות נשית אצלו או נטייה ללבוש בגדי נשים,לשחק בבובות וכד הוא על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. אנא התייחסותך הכבדת תודה

שלום יסמין,

אנא הפני את הפנייה לפורום ייעוץ פסיכולוגי ללסביות וטראנסג'נדרים בהנהלתה של דר' דליה גלבוע: https://www.doctors.co.il/forum-5840/.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

15/04/2018 | מאת: מבולבל

היי פרופסור גידי, ראיתי שאין אפשרות להפוך מהומו לסטרייט. השאלות שלי הן: 1. האם יש אפשרות להפוך מסטרייט להומו? 2. אם כן, לאן תיעלם המשיכה לנשים ומאין תבוא המשיכה לגברים? 3. האם אדם שיש לו משיכה ברורה לנשים, יכולה להיעלם לו ביום מן הימים או שהמשיכה תישאר לתמיד? 4. איך אנחנו שומעים על אנשים שמעידים על עצמם שמעולם לא נמשכו לגברים ולפתע אחרי החתונה מחליטים להתגרש ולצאת מהארון בטענה שמעולם לא ידעו שהם הומואים לפני כן? תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל,

אין אפשרות להפוך מסטרייט להומו באמצעות טיפול כזה או אחר כשם שאין אפשרות להפוך מהומו לסטרייט באמצעות טיפולי המרה. עם זאת, יש מקרים שבהם האדם הצליח להדחיק את משיכתו לבני מינו עד שלב מסוים בחיים ובשלב מסוים היא פורצת מהלא-מודע למודע. לעתים התהליך מלווה ירידה במשיכה לנשים ולפעמים לא. מניסיוני המקצועי, לעתים קרובות קורה שבתהליך כזה המשיכה לנשים נעלמת לחלוטין. התשובה לכל שאלותיך גם יחד היא שכולנו נולדים ביסקסואלים, כלומר, בעלי פוטנציאל להימשך לשני המינים. אצל רוב האנשים המשיכה לגברים מודחקת בשל איסורים ונורמות חברתיות-תרבותיות והמשיכה לנשים עולה למודעות ואצל הומואים משהו בתהליך ההדחקה של המשיכה לגברים השתבש. יש כאלה שאינם מצליחים להדחיק כלל ומאז ומתמיד נמשכים רק לגברים ויש כאלה שההדחקה הזו נסדקת בשלב מאוחר יותר בחיים. תהליך הפוך לא קורה הואיל ואין איסורים חברתיים-תרבותיים על הטרוסקסואליות. יש לציין שהסבר זה הוא פסיכואנליטי והוא זה המקובל עליי. כיום יש הסברים גנטיים הורמונליים שאף אחד מהם לא הוכח עד כה וגם אינו מסביר את השינוי שאתה מדבר עליו. יש לכל היותר סדרה של הבדלים פיזיולוגיים בין הומואים לסטרייטים, אך אין בהם כדי להסביר את התפתחות הנטייה. ייתכן מאוד שאם וכאשר יימצא ההסבר הפיזיולוגי, נדבר על יחסי גומלין בין נטייה מולדת שפורצת בתנאים סביבתיים (של גידול וחינוך הילד) ובתנאים אחרים אינה פורצת, אך עוד חזון למועד.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

אהלן פרופסור גידי, כמו מטופלים רבים אחרים שלך, גם אני סטרייט לחלוטין, מעולם לא הייתה לי משיכה לגברים, אפילו לא קצת, ומגע של אישה מעבירה בי צמרמורות בכל הגוף. תמיד הייתה לי את המחשבה שאולי מתישהו אהפוך להומו. זאת אומרת האם קיים אדם כמוני, סטרייט לחלוטין שהפך בהמשך החיים להומו? בדקתי באינטרנט ומצאתי כל מיני עדויות של אנשים שמעידים שהיו סטרייטים והפכו להומואים ועם חלקם אף דיברתי והם אמרו לי שהם היו בהכחשה שלא אצליח להבין כיוון שאני לא הומו ושעלי לרדת מהסיפור הזה. ראיתי גם שכתבת על latent homosexuality והשאלה שלי היא: האם יכול להיות מצב שאדם סטרייט יהפוך להומו? אם כן, הרי שלא ניתן להאמין לאף אחד שהוא סטרייט, כלומר, כל עוד אתה לא הומו אתה לא יכול לדעת מה אתה. האם אני צודק? האם יכול להיות שאהפוך להומו עפ"י שאני בטוח שאני סטרייט ולא מכחיש את הנטייה המינית שלי? הבעיה שלי היא שאני רק רוצה להיות בטוח שלא אשתנה, לא אכפת לי אפילו להיות הומו, רק שהנטייה שלי תשאר קבועה. אשמח לתשובה :) בן 19

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בן 19,

הפרעה טורדנית-כפייתית הומוסקסואלית (HOCD) היא מצב שבו מישהו שאינו מרגיש כל משיכה לבני מינו ולעומת זאת, מרגיש משיכה לבנות המין השני, ולעתים קרובות אף מקיים איתן לא רק יחסי מין אלא גם קשר זוגי, נשלט ע"י חששות מתמידים ומעוררי חרדה שמא הוא למעשה הומו או עלול להתפתח להיות הומו בשלב מאוחר יותר בחייו:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. בכותרת של הודעתך ציינת את החרדה מפני אי-הוודאות שטומן בחובו העתיד, וזו חרדה שכל אחד מאיתנו חייב לשאת משום שאין ודאות מוחלטת לגבי שום דבר בחיים. לכן, כל מה שניתן לומר לגבי נטייה מינית נכון לגבי הרגע בו נערכת האבחנה ואין כל דרך לנבא את העתיד בצורה "ודאית".

בהתייעצויות שלך בפורומים של הומואים (שמהן אני מציע לך להימנע) יש לאנשים נטייה להשליך מעולמם הפנימי ומניסיונם האישי על הסביבה. "הומוסקסואליות לטנטית" היא מושג שטבע פרויד כאשר טען שכולנו נולדנו ביסקסואלים, כלומר, בעלי פוטנציאל להימשך לשני המינים, אלא שאצל רוב האנשים המשיכה לבני מינם מודחקת בגלל האיסורים החברתיים-התרבותיים והמשיכה לבנות המין השני נשארת במודעות. האם ומתי המשיכה לבני אותו מין תפרוץ למודעות היא שאלה שאי-אפשר לענות עליה. הדבר תלוי, בין היתר, בניסיון המיני, הרגשי והזוגי שתצבור עם נשים. בשלב זה, אם אינך מרגיש כל משיכה לגברים ואתה עדיין חושש מכך, יש להתייחס לתופעה כמו אל כל אובססיה אחרת ולטפל בכך ע"י טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ואם אינו מספיק אז גם ע"י טיפול תרופתי, תלוי בשכיחות ובעוצמה של החששות וברמת החרדה שהם מעוררים בך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום אני שגיב בן 16 בזמן האחרון אני חושש שיש לי נטייה מינית לגברים אבל אני בטוח אני זוכר בתור ילד שנמשכתי לנשים הדמות הראשונה שנמשכתי אלייה היא חווה מאדם וחחה ומשם נמשכתי לנשים כל חיי גם היום אבל זה פתאום התחלש ולא מהנה כמי פעם אני רואה גברים ברחוב אני נלחץ מהם ומפחד להימשך אליהם אני חושב שחלקם חתיכים ואני לא יודע אם זה לגיטימי שאני חרמן אני על בנות וגם יש לי זקפה אך ורק במחורות היו מקרים שנוצר מגע עם חברים ועמד לי אבל לא במכוון יש לי שלוש שאלות : 1 האם זה לגיטימי לחשוב שבנים חתיכים 2האם אני הומו? 3איך אפשר להחזיר משיכה בעוצמה מלאה לנשים בלבד ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ילד,

אני מאוד שמח שהשתמשת במילה "ילד", כי זה מה שאתה ולכן אי-אפשר לדעת שום דבר עדיין בקשר לעתידך:
1. בהחלט לגיטימי לחשוב שבנים חתיכים ולא צריך להיות הומו בשביל זה.
2. קשה מאוד לדעת בשלב הזה אם אתה הומו או לא. אם אתה נמשך גם לבנים וגם לבנות, תוכל לממש את משיכתך לבני/בנות שני המינים. גם אם המשיכה לבנות חלשה יותר מהמשיכה לבנים, אפשר עדיין לממש אותה, אבל צריך לחכות ולראות מה מתפתח. אם תימשך רק לבנים, גם זה לא סוף העולם, גם אם כרגע זה נראה לך כך. תוכל להיעזר בארגון הנוער הגאה igy.org.il המפעיל קבוצות תמיכה בכל הארץ, מספק סיוע טלפוני למי שלא רוצה להיחשף, קשר במייל עם חונך ופורומים של בני גילך באותו מצב. אולי זה יבהיל אותך ברגע הראשון, אך מפעילים את הארגון אנשי מקצוע מוסמכים.
3. לא ניתן לחזק משיכה לנשים באופן יזום. צריך לחכות ולראות מה מתפתח מעצמו.

טיפולים המיועדים לשנות את המשיכה המינית נחשבים אסורים מבחינה אתית, הם אינם עוזרים אלא רק מזיקים. אי אפשר ליצור משיכה לנשים יש מאין. הטיפולים פוגעים בדימוי העצמי ומחלישים "במקרה הטוב" את המשיכה לגברים, כלומר, יגרמו לך לשנוא את עצמך. טיפולים אלה אינם נערכים ע"י אנשי מקצוע מוסמכים. נסה לפנות לארגון הנוער הגאה או לפסיכולוג ילדים ונוער. אינך חייב לספר להוריך את כל הסיפור בשלב ראשון. מספיק שתאמר שאתה סובל מחרדות ורוצה לראות פסיכולוג.

גם אנחנו כמובן כאן בשבילך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

אני בן 17.9 ואני לא יודע מה נעשה עם עצמי מצד אחד אני רואה בחור ואני נדלק ורוצה לקיים איתו יחסי מין ומצד שני אני לא רואה את עצמי חיי עם גבר אני רוצה לחיות עם אשה שיהיה לי ילדים אני רוצה לפנק את אשתי ולדאוג לה(בעתיד כרגע אין לי שום קשר) מה עושים? אשמח לתשובתך

שלום דואג,

אני מבין את מצוקתך הרבה, שחלקה הגדול נובע מגילך הצעיר מאוד. אחת השאלות שעליך לשאול את עצמך היא האם יש בך משיכה מינית כלשהי לנשים. אם אין כלל משיכה כזו, לא ניתן ליצור יש מאין ותצטרך למקד את מאמציך בקבלת משיכתך לבנים. לשם כך, תוכל להיעזר בארגון הנוער הגאה igy.org.il שיש בו גם פורומים ואמצעי ייעוץ ותמיכה וירטואליים שמאפשרים לך להישאר אנונימי והן מפגשים עם חונך או בקבוצות תמיכה הפזורות בכל הארץ. הארגון אינו "מטיף" להומוסקסואליות ובראשו עומדים אנשי מקצוע. כמובן שגם פורום זה עומד לרשותך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

10/02/2018 | מאת: שלומי

פרופ' שלום רב. נשוי מס' שנים. מגדיר את עצמי כדו מיני עם נטייה יותר חזקה לגברים. בסקס עם אשתי אני מתפקד - אך אני מרגיש לא מסופק מספיק מאורגזמה כתוצאה מחדירה. הגירוי של פי הטבעת מאד חשוב לי. הבעיה שאני חושש לבקש את זה מאשתי - כי מפחד שתחשוד שאני הומו. אשמח לדעתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שלומי,

טיפלתי בביסקסואלים נשואים שניסו את הפתרון שהעלית, אך היה זה אחרי שהם שיתפו את נשותיהם במשיכתם לגברים. במקרים מסוימים, הנשים שיתפו פעולה מתוך תקווה שהדבר ימנע מבעליהן לקיים יחסי מין עם גברים. אמנם יש גם גברים הטרוסקסואלים שנהנים מגירוי בפי הטבעת, אך לדעתי קיים חשש סביר מאוד שאשתך אכן תקשר את הבקשה למשיכה לגברים, כך שאתה בהחלט לוקח סיכון, לדעתי.

מניסיוני המקצועי, יש נשים רבות המוכנות לקיים קשר נישואין עם גברים ביסקסואלים (ואפילו הומואים), כשהדבר מתגלה אחרי הנישואין ואם הקשר טוב, יש שפה משותפת ויש ילדים, אך אינני מכיר את הנפשות הפועלות ואינני יודע בני כמה אתם, כמה זמן אתם נשואים, כמה ילדים יש לכם ובני כמה הם - אלה רק חלק מהסיבות שמתחזקות זוגיות למרות הנטייה המינית. חלק מהנשים אף אמרו לי שהן מעדיפות שבעליהן יבגדו בהן עם גברים מאשר עם נשים, כי אז הן מרגישות פגועות ולא נחשקות. ראה מאמר קצר בנושא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=128. כמובן שזה נושא כבד-משקל שלא ניתן למצותו בפורום.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום בן 35. ביסקסואל. יש לי עניין שמציק לי מאד. כשאני מאונן וגם כשאני עם אשתי - אני מגורה מזה שאני מדמיין שאני אישה שמקיימת יחסי מין עם גבר. האם יש הגדרה למצב כזה? האם מדובר בטרנססקסואליות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דני,

נתחיל מזה שאתה לא טראנסקסואל, אם כי אני מבין מאיפה המחשבה מגיעה. עצם הפנטזיה להיות אישה אינה הופכת אדם לטראנסקסואל, אלא מדובר באנשים שבאמת מרגישים שהם אנשים שמרגישים שנולדו למגדר הלא נכון ומוכנים לעשות כמעט הכול כדי לשנות זאת (הורמונים, ניתוחים וכו'). ההשתייכות הביולוגית למין שנולדו אליו גורמת להם דיספוריה (דיכאון) מגדרית.

לגברים הומואים וביסקסואלים רבים יש פנטזיה על היותם נשים, בין אם היא באה לביטוי בזמן יחסי מין ובין אם מחוצה להם. אצל הומואים פאסיביים (נחדרים) הפנטזיה הזו שלטת יותר ובעגה אפילו מגדירים את פי הטבעת שלהם כפות ("כוס") בינם לבין עצמם.

בקיצור, אין לי אלא להפנות אותך למאמר הבא כדי שתוכל להפוך את טרדותיך לתפיסה של הנאה משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. אם קריאת המאמר לא תספיק לשכנע אותך, כדאי לעבד את הנושא עם איש מקצוע המתמחה בנושא כדי ברוח המאמר.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום, אני בן 32, בי סקסואל, בעל נסיון מיני עם גברים ונשים. נמצא כ4 שנים במערכת יחסים מונוגמית עם אישה. הקשר כרגע במצב טוב והוא קשר מאד רציני. היא יודעת על נטיותי ועל הנסיון בעבר עם גברים. מאד חסרות לי התנסויות מיניות עם גברים. גם כאשר אני "מדחיק" את זה אחרי כמה זמן שוב באזור הרצון. מאד קשה לי המחשבה שכל חיי לא אוכל להתנסות שוב. שיתפתי את בת זוגי והיא מבחינתה לא מוכנה שאתנסה. לא עם גבר ולא עם אישה. מבחינתה המערכת יחסים היא מונוגמית והיא טוענת שלא תוכל לעמוד בעובדה שאהיה עם אחרים. האם יש לך עצה? עם מי כדאי להתייעץ או לשמוע על חוויות דומות? האם בכלל ניתן לקיים מערכת יחסים מונוגמית בסיטואציה כזאת? אולי זה רק "פחד של לפני החתונה"? חשוב לי להגיד שהמערכת יחסים הזאת חשובה לי מאד ואני לא מוכן לוותר עליה. מצד שני אני מרגיש שאני בכח מכניס את עצמי לארון שמעולם לא הייתי בו.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אבי,

למרות שפנייתך מתייחסת לביסקסואליות ומונוגמיה עם אישה, היא מערבת סוגיות שלאו דווקא קשורות למשיכתך לבני מינך.

"נצחיותו" של מוסד הנישואין עומדת בסימן שאלה הן בהתחשב בשיעור הגירושין הגבוה והעולה בהתמדה והן בהתחשב בריבוי יחסי המין מחוץ לנישואין (כל זאת, עדיין בלי לערב כאמור את סוגיית הביסקסואליות). על אלה יש להוסיף זוגות נשואים רבים של גבר ואישה הטרוסקסואלים שאינם חיים באושר אך אינם מעזים להתגרש בגלל אילוצים כלכליים ואחרים וזוגות רבים עוד יותר שכמעט ומפסיקים לקיים יחסי מין מספר שנים לאחר הנישואין (הקושי לשמור על קשר מונוגמי מחמיר פי כמה בקרב זוגות גברים הומואים).

על כן, בצדק החילה בת הזוג שלך את האיסור לקיים יחסי מין גם עם נשים ולא רק עם גברים אחרים. כשם שגבר הטרוסקסואל מונוגמי אמור לא לקיים יחסי מין עם נשים אחרות, גם ביסקסואל מונוגמי אינו אמור לקיים יחסי מין עם נשים וגברים אחרים וגבר הומוסקסואל מונוגמי אינו אמור לקיים יחסי מין עם גברים אחרים. זו, לפחות, האידאולוגיה של המונוגמיה.

שאלה אחרת היא מה מתרחש הלכה למעשה באופן גלוי או סמוי. לטעמי לפחות העמדת את בת זוגך במצב מאוד לא נעים. אהבה, לדעתי, היא עניין רכושני מטבעו ואתה ביקשת מבת זוגך "רשות" לקיום יחסי מין עם גברים מחוץ לנישואין, יחסי מין שכלל לא ברור שיסתיימו ביחסי מין ללא קשר רגשי ומחויבות וללא סכנה אמיתית לזוגיות. אם היא אוסרת זאת, כפי שקרה, היא נושאת אופי רכושני, חונק ומגביל (שים לב שכבר כעת אתה רואה אותה כמי גורמת לך להכניס את עצמך לארון שמעולם לא היית בו!) ואם הייתה מאפשרת זאת, הדבר היה זהה להיתר לקיים יחסי מין עם נשים אחרות. במילים אחרות, במובן מסוים, ביקשת להעביר את האחריות ממך אליה.

הקשר עם בת זוגך, במיוחד במסגרת נישואין מונוגמית, אמור להקנות לך תחושת ביטחון ורצף ואילו יחסי המין המזדמנים עם גברים אמורים לענות על יצר או דחף השואפים לגיוון. את ה"מאזן" בין השניים רק אתה תוכל לעשות, עם או בלי עזרה מאיש מקצוע, אך לא תוך פנייה לגורמים חיצוניים כמו ביסקסואלים אחרים שייעצו לך, כל אחד על פי נטיות ליבו וניסיון חייו. אוכל רק לסיים את תגובתי בכך שאילו בת זוגך הייתה זו שפונה, לא הייתי ממליץ לה מלכתחילה להינשא לביסקסואל.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

עלעלתי בשלל מאמרים שלך ברשת, ואני מוכרח לומר לך שאתה קולח ונעים לקריאה בקטע הזוי. בגלל השעה, כדי להבין מה שאני רואה - קראתי חלק מהתכנים פעמיים. אבל עכשיו רגוע לי. שאלה קטנה: בעת האחרונה אני עוקב אחרי כמה חבר'ה באינסטגרם. לעיתים קרובות מאוד ניתן למצוא שם תגובות מחמיאות של בנים אחד על התמונות של השני. טיב התגובות גובל באירוטיות מסויימת, ועניין אותי לשמוע ממך מה עמדתך בנושא. למשל, קבוצה של בנים סטרייטים למדיי ונאים למראה, כותבים זה לזה "הייתי נותן שם, תאמין לי". או "אני כבר לא יודע מה להגיב". האם מדובר במאפיינים הומואיים, למרות שמיודעינו הם סטרייטים לכאורה? או שזו דרך חדשנית להחמיא, ואין מאחוריה שורשים מיניים. או שמדובר בעצם בפתיחות מודרנית ושינוי מבחינת היכולת של גברים להכיר ביופי של גבר אחר בפתיחות. כמובן שאשמח בהקשר הזה להבין מה קורה לגברים סטרייטים כאשר הם מזהים גבר נאה מאוד ניצב מולם. מה המשמעות של זה מבחינתם. סליחה על האריכות...

שלום גבי,

אינני מצוי באינסטגרם כלל ואתה מביא רק שתי דוגמאות, שמהן קשה להבין את מהות התגובה. אם יש אינדיקציות ברורות שמדובר בסטרייטים, הייתי מהמר על כך שהם מספיק בטוחים בעצמם כדי להחמיא למראה החיצוני של גברים אחרים. ולהפך: אילו היה מדובר בהומואים, סביר להניח שלא היו מעזים להחמיא בצורה מינית מדי לגברים סטרייטים.

מעבר לכך, הפורום הזה הוא פלטפורמה להתייעצות בנושאים שמטרידים את הגולשים עצמם ולא לניתוח תופעות חברתיות.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

בן 35, גיי, נראה מעולה, סמים בשנה אחרונה כל שבועיים במסיבות, סאונה, אפטרים, כל מסיבה אני בשיא חדש -מרגיש בשיא מתחילים איתי מחמיאים לי (כולם שיכורים ודלוקים) ויום למחרת המכה הקשה עם ההתפכחות...בנוסף יש מצב שנפגעתי מהסמים בחשק המיני שלי ביום יום (אולי הסרוטונין נפגע-יש לי חשד כזה)- זה משהו שהורג אותי שעשיתי טעות .. אין לי מוטיבציה לעבוד (נשבר לי מהתחום), אין לי כח פיזי לקום (חוסר המוגלובין) בבוקר, לא בא לי כלום בשביל מה אני טורח לעבוד? בשביל לסגור מינוס?כל כך פתטי. חסר תוחלת היתי בטיפול-בזבוז זמן מה ממליץ

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל,

אני חושש שכל מה שאני יכול להציע לא יועיל, כי אתה כותב שהיית בטיפול והרגשת שהוא לא מועיל ואני מטפל בעצמי.

נשמע שאתה חי "על הקצה" כדי לברוח מהדיכאון, ובעיקר מהבדידות, אל ריגושים רגעיים שגובים ממך מחירים נפשיים לאחר מכן וחוזר חלילה. ביום שאחרי שתיית אלכוהול רב יש הנאג-אובר, כלומר, נפילה מ"היי" ל"דאון" (לרוב יותר עמוק מה"דאון" שהיית בו מלכתחילה). ככל הידוע לי "סמים" לא פוגעים בחשק המיני לאורך זמן, אבל אלכוהול בכמויות גדולות כן (בכמות נמוכה לפי אקט מיני, הוא עשוי לעזור בהתגברות על מעצורים בלי לפגוע בזקפה). אין שום קשר לסרוטונין וגם לקושי לקום בבוקר אין קשר להמוגלובין. כמו שאתה כותב בכותרת, זה אכן נשמע דיכאון שאתה מפצה עליו בבילויים ובחיזוקים שאתה מקבל על המראה החיצוני שלך שלצערנו נפגע ככל שחולפות השנים.

אם נמאס לך מטיפול פסיכולוגי, אני ממליץ לך לפחות לפנות לרופא המשפחה ולבקש טיפול תרופתי בדיכאון (התרופה השכיחה ביותר בשימוש והיעילה ביותר עם התוצאות המהירות ביותר היא ציפרלקס והייתי מבקש ממנו לרשום את התרופה הזו - רופאי משפחה רושמים זאת בלי לשאול שאלות כמעט, מספיק שתגיד שאתה בדיכאון וקשה לך לקום בבוקר). כשמצב הרוח ישתפר, תוכל לפנות לייעוץ בבחירת מקצוע, דבר שאין לך מוטיבציה ואנרגיות לעשות כל עוד אתה בדיכאון. עשה זאת בערך חודש אחרי שימוש בציפרלקס. קח רק בחשבון שהשילוב בין התרופה ובין סמים ואלכוהול מאוד-מאוד לא מומלץ ותצטרך לגייס שליטה עצמית לפחות כדי להפחית בכמויות במידה ניכרת. ייתכן מאוד שבמהלך שימוש בציפרלקס טיפול פסיכולוגי כן יוכל לעזור לך. אינני יודע באיזו שיטה טופלת וכמה זמן התמדת בטיפול.

כל האמצעים הטיפוליים דורשים סבלנות ואתה עסוק בפיצויים רגעיים שמשכיחים את הצרות לזמן קצר מאוד ובהמשך גובים מחיר יקר.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

29/11/2017 | מאת: מיכאל

שלום פרופ' רובינשטיין, בעבר חשתי חרדה עצומה לנוכח אמירות הומופוביות, אשר לצערי, שלא כמו אמירות המכוונות נגד מזרחיים, ערבים, אתיופים וכו', מהווים חלק מהשיח לגיטימי בחברה הישראלית. אמירות אלו נאמרות גם על ידי אנשים כמו מנחם בן ויורם שפטל (דאינם דתיים) על דרך קבע. האם אתה מכיר את שני האנשים האלו ודעותיהם? מדוע , לדעתך, הם מתבטאים כך? האם אך ורק לשם הפרובוקציה? אציין שהחרדה שחשתי בעבר כשהייתי שומע את דעותיהם היתה עצומה, וכיום היא פחתה. מהי, לדעתך, הסיבה לכך? האם,לדעתך, מדובר בקהות חושים? זה די מטריד אותי. אשמח לקרוא את חוות דעתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכאל,

במסגרת הפורום הזה אני רואה את תפקידי בהתייחסות לחרדה שלך ולא לעמדות ההומופוביות שביטאו דמויות ציבוריות כאלו ואחרות. ההסבר היחיד שעולה על דעתי בהקשר זה הוא שייתכן ואמירות אלו עוררו בך חרדה משום שנגעו בנקודה פגיעה שלך, כגון הומופוביה עצמית/מופנמת שלך שאולי לא היית מודע לה והחרדה מבטאת הזדהות עם האמירות ההומופוביות, כאילו היית זקוק לאישור מאותן דמויות לנטיותיך המיניות. כמובן שזו רק השערה שיש לבדוק אותה בהקשר של סיפור החיים האישי שלך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום רב, אני חווה חרדה מאוד גדולה כבר מספר חודשים ואשמח לייעוץ. אעיד על עצמי שאני נמשך לנשים ובמהלך חיי היו לי מספר קשרים רגשיים ומיניים ועוררות מינית מאוד גבוהה בקרב נשים. לצד זה יש לי אובססיה לאיבר מין גברי,מעולם לא נמשכתי רגשית ולא חוויתי משיכה מינית ביום יום לגברים. לא מצליח להבין האם מדובר בהכחשה או שפשוט ישנה הפרעה כלשהי. מרגיש שהדבר מפריע ויפריע לי לקיים זוגיות בריאה עם אישה. הספק מכרסם בי. בנוסף לאחרונה נוטל כדורים נגד דיכאון שמאוד פוגעים בדחף המיני.. ולכן מגבירים את החשש שפתאום אני לא נמשך לנשים.

שלום שמי רונן בן 26, בחודשים האחרונים חווה חרדה מאוד גדולה ותסכול. כל חיי נמשכתי לנשים וקיימתי יחסים רגשיים ומיניים עם המין השני. לצד זה יש לי נטייה גם לאונן על פורנו גברים ובעיקר על כל מה שנחשב שונה, בעיקר בנושא של שליטה ומין אוראלי. יש לציין שאינני חווה משיכה לגברים ביום יום ולא מרגיש צורך לקיים קשר כזה. אך לאחרונה החרדה כל כך התגברה במחשבה שאולי אינני חי לפי צו מצפוני דבר שגרם לסיום הקשר הזוגי. לקחתי תקופה כדור מסוג לוסטרל דבר שהפחית מאוד את החשק המיני ועם זה כמובן עלתה החרדה שאינני יכול להרגיש משיכה. מבולבל.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונן,

באופן תאורטי, כולנו נולדים ביסקסואלים, כלומר, עם פוטנציאל להימשך לשני המינים. אצל רוב האנשים המשיכה לבני מינם מודחקת בהצלחה והם מרגישים רק משיכה לבנות המין השני. לפי תיאוריך, המשיכה לגברים הודחקה חלקית והיא צצה רק אל מול סרטי פורנו של גברים וביום יום אתה עדיין מצליח להדחיק את רובה. הרתיעה ממשיכה זו מעוררת בך חרדה רבה שניסית לטפל בך סימפטומטית ע"י הלוסטרל אך למרות שתרופה זו פוגעת פחות מכל יתר התרופות מקבוצה זו בחשק המיני, הדבר קרה אצלך ועורר חרדה, כך שבמקום שהתרופה תרגיע תופעות הלוואי שלה עוררו חרדה.

כדי לברר האם אתה ביסקסואל, כלומר נמשך לבני שני המינים (גם אם לא באותה עוצמה) או שמא מדובר רק בחשש שמא אתה הומוסקסואל - יש צורך בבירור אצל איש מקצוע המכיר היטב את התופעות ויודע להבחין ביניהן בעצמו.

מאמר העוסק בביסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187
מאמר העוסק בהפרעה טורדנית-כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. כמובן שהתשובה בפורום והמאמרים אינם מחליפים ייעוץ אישי אצל איש מקצוע אלא נועדו רק לעשות קצת סדר במושגים לטובת כל הגולשים.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

היי פרופ', אני ובן הזוג שלי מנהלת מערכת יחסים של כ-שנה וחצי, שנינו במהלך שנות ה-20 לחיינו, הזוגיות שלנו מצויינת ומבוססת על כבוד הדדי, אמון מלא וביטחון מוחלט. לאחרונה חווינו משבר שבסיומו החלטנו על "הפרדת כוחות", לאחר תקופה קצרה שוחננו שוב והחלטנו שעלינו לשוב לקשר. אולם כעת עלתה דרישה מצד בן הזוגי שלי לפתוח את מערכת יחסים, דבר שנוגד את כל תפיסת עולמי. אני מאוד אוהב אותו וכך גם הוא להערכתי, רציתי לשאול האם יש טעם בכלל לפנות לטיפול משותף? או שבכל הקשור לדבר כה מהותי לא ניתן יהיה לגשר על הפער?

DR היקר,

לצערי הרב, לא איש בשורות אנוכי ):
אם לאחר שנה וחצי נפרדתם, חזרתם וכעת בן זוגך מעוניין בקשר פתוח (ואתה לא!), התחזית לא מעודדת גם אם תפנו לטיפול זוגי. אם תפתחו את היחסים, אתה תהייה הצד שיסבול ואם לא תפתחו את היחסים בצורה "רשמית", רוב הסיכויים הם שבן זוגך יקיים יחסים מחוצה לה ללא ידיעתך. ברור שהוא נחנק בקשר ואינו מתאים לקשר מונוגמי שאתה מעוניין בו. לכן, המלצתי לך היא להיפרד כדי למנוע מעצמך סבל ואולי לפנות לטיפול אינדיבידואלי במטרה להעלות את הדימוי העצמי שלך כך שתוכל להיות אסרטיבי יותר ומודע לערך עצמך בתוך קשר זוגי. כמובן שאת ההמלצה האחרונה אתה צריך לשקול לאור מה שאתה יודע על עצמך מבחינת דימוי עצמי בכל המובנים (כולל שביעות רצון מהמראה החיצוני).

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

אני (בן 38) נמשך לגברים שאוהבים נשיות. (NASHIYUT). אני לא נשי (למשל: יחסית שעיר וקירח אך באופי עדין. מסקנה עגומה שמבאסת אותי מאוד - שהגברים שאני נמשך אליהם לא יכולים להימשך אלי... האם לסבול ולעשות שינוי פיזי? (למשל- הסרת שיער? הורמונים ליצירת שדיים קטנים?) ואז אמנם ארגיש שלמות.. מצד שני, אאבד לחלוטין את רוב הגברים. כיוון שהרוב נמשך לגבריות. בנוסף, הסרת שיער עלולה לצאת לא מוצלחת (אהיה חלק בחזה ובבטן אך בישבן וגב יהיה שיער פלומתי..ואם אסיר בפנים יהיו קרחות מוזרות). וזה סבל פיזי והרבה כסף. מצד שני, לעשות סקס ללא שלמות אני יכול לעשות גם עם אישה.. אז בשביל מה לי בכלל לחיות כהומו? אם ממילא אני לא נהנה בסקס, אז בשביל מה לי בכלל גברים? אשמח לדעתך בנושא . תודה רבה חשבתי גם שאולי- ייתכן וזה שאני נמשך לגבר שנמשך לנשים/נשיים/נשיות זה כי בתוך תוכי אני טרנס? (עלי לציין שמעבר לעיניין שקשור לסקס ומשיכה מינית, אין לי שום מחשבות על ענייני מגדר. כלומר לו היית א-מיני לא היה מעסיק אותי בכלל גבריות-נשיות ומגדר) . תודה על הקריאה. אשמח לתגובה (אגב הייתי אצל מלא מלא מטפלים, חלק אפילו מהקהילה, בעיקר היתה שם הקשבה ושיקוף, אך לא מצאתי פתרונות )

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דולימי,

המשאלה שגברים יימשכו אליי כפי שגברים סטרייטים נמשכים לנשים מגלמת בתוכה רצון להיות נחשק. לגברים שנמשכים אל התפקיד המגדר הנשי הסטראוטיפי חשוב שהאישה לא תבטא כל יוזמה מינית וכאשר היא עושה זאת, הדבר פוגע במשיכתם אליה. נראה לי שהצורך להיות 'נשיי' במובן הזה הוא אחד המרכיבים שמסתתרים מאחורי הרצון להיראות נשי. במילים אחרות, שההופעה החיצונית כשלעצמה תהווה מקור למשיכה בלי שתצטרך לעשות דבר. הגשמה עצמית מלאה אינה אפשרית והסוד לחיים סבירים טמון דווקא ביכולת לעשות פשרות עם המציאות. אתה חי כהומו משום שאתה נמשך לגברים ולא נמשך לנשים. ניתוחים והתערבויות אחרות לשינוי הצורה החיצונית יפגעו עוד יותר בקבלה שלך את עצמך ונראה לי שבטיפול מן הראוי לעזור לך להבחין בין מה שניתן ומה שלא ניתן לשנות מבחינה פסיכולוגית, אלו פשרות ניתן לערוך עם המציאות, איזה הסדרים למין עם גברים מאפשרים להביא לידי ביטוי את הפנטזיות שלך באופן חלקי לפחות ואת מה להשלים בפנטזיה.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

12/10/2017 | מאת: גלעד

שלום פרופסור גידי, שמי גלעד ואני בן 25 - מגיל קטן (סביבות 14) אני רגיל להשוות את עצמי מבחינה חיצונית מול גברים אחרים ואף ל״יצר״ סיפורים עליהם עד כמה הם מוצלחים. מכיוון שאני טיפוס ביישן לא היו לי גם קשרים מרובים עם נשים. עם הזמו התחילו להיות אצלי מחשבות שאולי אני נמשך לגברים והפחד די משתק. אני מאוד נהנה בקיום יחסים עם נשים אך עדיין המחשבות קיימות ולעיתים מתסכלות. אני בן אדם מאוד מיני - מה שמביא לכך שאני יגול להתגרות מינית גם מגברים - יותר בכיוון של קנאה בעקבות סיפורים שאני ממציא או מדמיין- אך גם מדברים שלא קשורים לסקס בכלל (המוח כבר פיתח לעצמו אסוציאציות מורכבות שבסופו של דבר גורמות לתגובה בגוף). אני יכול להגיד שאני רואה את עצמי בעוד כמה שנים חי עם אישה וילדים בשמחה אך המחשבות לעיתים מבלבלות. בעבר טופלתי במשך שנה וחצי אצל פסיכולוג מוסמך (עבדנו בעיקר על נושא המחשבות תוך שימוש ב-cbt) - המצב היום הרבה יותר טוב אך עדיין אני מרגיש מעט תקוע - קשה לי עדיין להתחיל עם בנות ולעיתים אין בי את הרצון לעשות זאת. יכול להיות שהדבר נובע מחוסר ביטחון או מכל דבר אחר. אשמח לקבל את חוות דעתך בנושא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גלעד,

נתחיל מזה שכולנו דו-מיניים ברמה זו או אחרת ונמצאים איפה שהוא על פני רצף הנע בין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=205
קנאה בהצלחתם של גברים אחרים עדיין אינה הופכת אדם להומו, בעיקר כשעיקר משיכתו המינית מכוונת כלפי נשים. הואיל ואתה מעיד על עצמך כביישן, יש להניח שחלק גדול מהימנעותך להתחיל עם בנות נובע מעכבות התנהגותיות שאינן נובעות בהכרח מחוסר משיכה או חוסר רצון. יחד עם זאת, יש לברר את הדברים לעומקם עם איש מקצוע ולא רק בפורום שמן הסתם מאפשר רק התייחסות כללית.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

11/10/2017 | מאת: רון

פרופ' רובינשטיין שלום, כתבתי שאלה ואודה לך אם תשיב עליה.

שלום רון,

קראתי שוב את תגובתי והיא כוללת התייחסות לשאלתך הנוספת.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום פרופסור רובינשטיין. שנים שאני מצוי במצב מבלבל שאני לא יודע מה המוצא ממנו ולהלן הבעיה: אני ביסקסואל שהשלים כבר עם נטייתו המינית ואכן מבחינה גופנית אני נמשך הן לגופן של נשים ולגופם של גברים, אולם אם יהיה אפשר לקרוא לזה, "פרצופית" כדי לתאר את הבעיה, אני מרגיש שכבר שנים איני נשבה בקסמי היופי הנשי כפי שאני נפעם מיופי גברי. הבעיה שזה יוצר אצלי היא שאני מתלבט לאן להמשיך מכאן. מאחר ואיני נפעם מיופיין של נשים כפי שבעבר נמשכתי אני מרגיש שאיני יכול לפתח אליהן רגשות, אך כשאני שואל את עצמי אם מי ארצה לנהל מערכת חיים זוגית התשובה האוטומטית שעולה בראש היא נשים. אני באמת לא מסוגל להסביר עד כמה אני מבולבל מן המצב... מצד אחד תגובות פיזיולוגיות מוגברות למראה פניהם של גברים ומצד שני הלב שרוצה זוגיות עם נשים. במהלך השנים האלו של הקושי הזה חוויתי אהבה לאישה אבל מאחר והיה חסר את מימד המשיכה ליופי משהו שם היה חסר וגם הביא אותי לתחושות אשם שבזמן שאני איתה איני מסוגל להידהם מהיופי שלה כמו שמרבית הגברים עושים. לאן לפנות ואיך ניתן לאפיין את המצב המבלבל הזה? אני גוזר על עצמי חיי בדידות ונמאס לי מהמצב, מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תקוע,

הנטייה המינית נמצאת על רצף שנע בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית, כשבין שני קצוות אלה 5 דרגות של ביסקסואליות:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187
בתקופות שונות בחיים רוב הביסקסואלים נעים על פני הרצף, לפעמים המשיכה לנשים חזקה יותר ולפעמים המשיכה לגברים חזקה יותר. יתר על כן, לפעמים מרכיבים מסוימים במשיכה המינית לאחד משני המינים חזקה יותר. נשמע שאתה שם את המשיכה המינית שלך מתחת לזכוכית מגדלת ומסתכל עליה ברזולוציה גדולה מאוד. אתה מתמקד בפרטי פרטים עד שאתה מאבד את התמונה הכללית. למשל, ויתור על אהבה עם אישה בגלל שפנים של גבר מושכות אותך יותר נשמע לי אבסורדי. הרי אנשים לא נשארים צעירים. גם הטרוסקסואלים שכלל אינם נמשכים לגברים מוקפים נשים צעירות ויפות ובכל זאת מתחתנים, במשך הזמן המשיכה המינית יורדת והקשר ניזון מהקשר הרגשי, מהילדים המשותפים וכו'. נראה לי שמעבר לנטייה המינית הביסקסואלית, הגישה שלך אובססיבית ופרפקציוניסטית (גישה של "או הכול או לא כלום") ולכן המלצתי תהייה לפנות לייעוץ אישי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

לפרופ' רובינשטיים שלום, כשאתה מדבר על רצף בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלבדית, כוונתך היא שרוב בני האדם נמצאים במקומות שונים על הרצף ונטייתם המיניתגמישה?

12/09/2017 | מאת: מכפר ערבי שהוא עקום ממשפחה תומכת ואהבת

שלום פרופ' אני בחור מכפר ערבי שהוא שומר על הטקסים הישנים וממשפחה עשירה וחופשייה שנותנת אהבה ודואגת ולא שואלת. ואני הרגשתי שאני שונה מהאחרים ולא ידעתי מה השינוי היה בגיל קטן שהייתי בן 16שאני נמשך לגברים ותמיד הייתי יודע שיש לזה סוף אך אני לא יוצא מזה ולא מאמין שזה יחווה איתי כל החיים הייתי עם בחורות ונהניתי הייתי מלך אתם הייתי נותן לה להרגיש יותר ממני עברתי 4 קשרים עם בנות הייתי בוגד בהן תוך כדי עם גברים שכבתי ופגשתי כל סוגי הגברים אך אני מעדיף רק דייטים חד פעמי קשה לי לחיות עם גבר או להיות אתו בקשר בהתחלה הייתי אך ורק אוהב לשלוט בפרטנר הייתי אוהב שליטה ואכרזי במידת הצורך פתאום גיליתי שאני זורם גם להיות אישה בגיל 23 ונסיתי כמה פעמים להכניס משהו בפי הטבעת אבל לא אהבתי נחדרתי רק פעם אחד כדי לשכנע את עצמי שזה לא מתאים לי שזה דבר מגעיל אבל לפעמים בשיא הלחץ מדליק אותי ומבאס אותי מצד שני אני חולם להיות גבר של אישה אחת שאצא מזה לא בגלל המגזר שלי להפך מאד אוהב את המשפחה שלי ואת החברים שלי גם אוהב לשכב עם בנות נהנה אתם אבל בזמן הסקס עם הבחורה יוצא לי מחשבות טורדניות שאני לא גבר לא מתאים לי עם בחורה ובאותו זמן נהנים ביחד אבל מרגיש שאני משכניע את עצמי ופה אני מתחיל לאבד שליטה.. ושוב אחרי המשבר כדי לשכוח אותה יוצא עם גברים כאילו מעניש את עצמי ושוב אני נופל כי אני הומו התייאשתי עם זה לא יודע מה אני.. החלום שלי להיות גבר רק רוצה לצאת מזהה לא רוצה לחיות בשקר ולא לשקר על אחרים חשבתי לצאת מהבית לטוס או לגור בחוץ אבל לא מוותר על ההורים והחברים וכל דבר עברתי אותו בחיים שלי נפגעתי מכמה אנשים וחשבתי שכל האנשים יודעים עלי והם לא אהבים אותי למרות שאני בחיים לא עשיתי רע לאנשים דווקא להפך תמיד תומך בהם ונותן להם מה שאין לי מכל הלב. מרגיש קצת מסובך עם כל הסיפור שלי הזה אני מודה לך פרופ כל התמיכה ואנחנו חייב להיפגש בזמן הקרוב אני אשמח ולי הכבוד

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך,

לפי תיאוריך, נשמע שאתה ביסקסואל. מניסיוני בטיפול בגברים ביסקסואלים אני יכול להעיד שגם עם רקע פחות שמרני הם מתקשים למזג בין שני העולמות, אך בעזרת טיפול הם מתגמשים ומסוגלים ליהנות גם עם אישה וגם עם גבר. ברוב המקרים הם מקיימים קשר זוגי עם אישה ומגיחים למפגשים מיניים מזדמנים עם גברים. כלומר, האישה מספקת צרכים מסוימים ומהווה חוף מבטחים רגשי ועם גברים המגעים הם מיניים בלבד, לרוב חד-פעמיים ומזדמנים ובהם באים לידי ביטוי יצרים "חייתיים" כמו שאתה מתאר. נשמע לי שהסיבה המרכזית לסבל שלך היא הנוקשות והצורך להגדיר דברים בצורה ברורה וחד-משמעית בזמן שהחיים הרבה יותר מגוונים. אתה בהחלט יכול ליהנות משני העולמות אם תאמץ לעצמך (אולי בעזרת טיפול באמת) תפיסת עולם גמישה ורב-גונית יותר ותקבל את יצריך כמו שהם. גם ביסקסואליות וגם אקטיבי-פסיבי הם רצפים שאינם מחייבים בחירה. הצורך להיות נחדר אנאלית אינו מעיד על נשיות, כפי שאתה מתאר. אינך צריך להילחם בזה אך גם לא לעשות "ניסויים" שמקשים עליך. אם וכאשר הצורך יהיה חזק מספיק תהייה מסוגל להרפות ולנסות שוב ואם לא אז לא. יש דברים שנשארים בפנטזיה וגם מפנטזיה בהחלט אפשר ליהנות.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

אני בהגדרה הכללית של סקאלת המיניות חושב שאני דומיני. במשך השנים מגיל 15 היו לי קשרים מיניים עם נשים. ומעט מגע בלבד עם גברים בפועל. אבל אני נמשך לא לפי המין אלא לפי המשיכה האישית שנוצרת לאדם. לםעמים זה מראה חיצוני מושך שבהכרות בדבור גורם להתפוגגות המשיגה ולפעמים מעצים. בשני המינים. למרכיב הפיסי יש משמעות ראשונית אבל חד משמעית כן או לא רק לאחר מכן החלק הנפשי רגשי שכלי. מה שנורא מוזר לי שאני רואה בהרבה נשים סוג של אינשיות בעיקר בישראל. לעומת נשים נשיות מאוד באירופה לדוגמא סלביות. זה קשה להגיד אבל נראה לי שללא גל האיפור וצבע בשיער זה סוג של גברים מכוערים. ממש ככה. יש נשים יפות שככל שאני מסתכל עליהן הן כן נראות נשים ממש. גם בגברים יש סוג של גברים מאוד גבריים וכאלה אמורפיים חסר גבריות. הסעיה מאוד בולטת עם נשים בעיקר התקרבות אינטימית. סליחה שזה נכתב ככה אבל זה מה שאני מרגיש כאילו האישה די הרבה שפוגש שללא שיער וכל סימני האבזור הנשי מקבלים ממש גבר מכוער, אני לעצמי קורא לזה לצערי " קופות" לא לגנאי פשוט כך זה נתפס אצלי. בגברים יש כאאלה שללא קשר ליופי הם גבריים גם אם לא תמיד לטעמי עדין גבריים. ויש חסרי הדבר הזה. ושוב זה לא קשור לשרירי או רזה או שמן בכלל. המצב הזה מצד אחד נותן לי תחושה של אותנטיות שמשמעותה שאני מצליח להתייחס לאדם לכשעצמו ללא קשר למין המוגדר מצד שני זה נראה לי מאוד שונה. בפועל רב הקשרים המיניים כמעט כולם עם נשים. אבל ללא השפעה על השוויון בהתיחסות וההרגשה לתופעה של ההגדרה שתארתי. לכן ציינתי בתחילה שאני בלית ברירה בהגדרה הכוללת דו מיני. היית מבקש איזה כיוון והתיחסות לצורת חשיבה והתיחסות שלי שתארתי שלא נתקלתי בכיוון דומה אצל אחרים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מאור,

ציינת שהתחלת קשרים מינים עם נשים בגיל 15 אך לא ציינת בן כמה אתה היום, מה שמקשה במקצת על ההתייחסות.

ביסקסואליות טומנת בחובה מגוון רחב מאוד של אפשרויות:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=138
העובדה שהאישיות ולא רק החיצוניות ממלאת תפקיד מרכזי במשיכתך מעידה על בשלות התפתחותית. השאלה מה קורה אצלם אנשים אחרים אינה רלוונטית. מניסיוני המקצועי, השוואות כאלה מולידות רק תסכול.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין

היי, אני מחפש פסיכולוג עם ניסיון בנושאים הקשורים לגייז (אני מעדיף שהוא בעצמו יהיה גיי), ושיהיה בהסדר עם מכבי. אני גר בגבעתיים. אודה להמלצות, אם יש. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דן,

לצערי, מדיניות האתר אינה מאפשרת המלצות על פסיכולוגים פרטיים. אני מאמין שברשימת המטפלים שעובדים עם מכבי באזור המרכז תוכל למצוא פסיכולוגים שהם גיי-פרנדלי ושמודעים לנייר העמדה נגד טיפולי המרה, כפי שהתפרסמו בנייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים. לא נראה לי שלגיטימי לשאול את המטפל על נטייתו המינית.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

אני ממש בודד. בן 34, ללא זוגיות. לא עושה שום דבר מעניין במהלך השבוע ובסופשים. במהלך השבוע - עבודה, 5 ימים בשבוע. בערבים - חדר כושר או סתם מעביר את הזמן איכשהו, לבד. סופשים זה בכלל מכה. בני דודים, חברי ילדות, אחי - נשואים עם ילדים. הם לא מכירים את הבדידות הזאת.. ללכת לישון לבד, להתעורר לבד. אין עם מי לנסוע לחו"ל.. חגים לבד. היו לי המון סטוצים ב- 15 שנים האחרונות. אבל לא התפתח שום דבר רציני. מפחיד אותי לאללה לגמור כמו צדי צרפתי או הומוסקסואלים אחרים, שחיים לבד.. מפחיד אותי, לא רוצה שאלה יהיו חיי. ללא ילדים.. ללא זוגיות.. מסטוץ לסטוץ. אוף

שלום עצוב,

אני מצטער לקרוא על הרגשת הבדידות שלך בהווה ועל הציפייה לבדידות גם בעתיד.

מתיאוריך עולה שאתה תופס את הבדידות שלך כ"גזירת גורל" ואם לדייק יותר, כתוצאה הכרחית של נטייתך המינית ובאופן ספציפי יותר של היעדר זוגיות בחייך.

ראשית, אין זו גזירת גורל שלא תהייה לך זוגיות. אם אתה חי מסטוץ לסטוץ ומשקיע במראה החיצוני (מכון כושר) בין היתר כדי להשיג את הסטוצים הללו, משהו כנראה קורה בקשרים שאתה יוצר שגורם לכך שכל המגעים מתחילים ונגמרים בסטוצים. אפשר לחיות חיים מלאים גם ללא זוגיות, אך הואיל ואתה כורך את הבדידות בהיעדר זוגיות, כדאי לברר בייעוץ אישי מה קורה במגעיך שכולם נשארים במסגרת סטוצים. מניסיוני הרב עם מטופלים, מגעים רבים שהחלו כסטוצים הסתיימו בקשרים זוגיים. ייתכן שאינך עושה את הפשרות שכולנו עושים כדי להשיג ולתחזק קשרים ואתה מעדיף את הריגוש והסיפוק המיידיים שמספק סטוץ וייתכנו סיבות אחרות או נוספות שיש לבררן בייעוץ, אך בהחלט יש כאן מרכיב של בחירה ולא גזירה משמיים.

דבר נוסף הוא תחושת הבדידות והריקנות, או חוסר המשמעות לחיים, בהיעדר זוגיות. לא הייתי מטיל את כל כובד המשקל של מילוי הריקנות הזו על בן זוג או זוגיות. נשמע שפרט לחיי העבודה שלך, לא מצאת דברים משמעותיים למלא בהם את חייך, אם זה תחביבים, חברת אנשים שאינם בהכרח הומואים, או קשרים עם הומואים כידידים שלא נכנסים איתם למיטה ועוד. יש אלף ואחד חוגים המכסים כמעט כל תחום עניין אפשרי, המאפשרים לעשות דברים ביחד ולחוד, חלקם מתקיימים באגודה, אם נוח לך יותר עם הומואים ורובם שלא על בסיס הנטייה המינית. קל מאוד לברוח מהבדידות והריקנות לסטוצים, במיוחד אם אתה נראה טוב ויש לך הצלחה בכך, אך זו אינה השקעה לטווח ארוך.

גם את הקנאה שלך בקרובי המשפחה הסטרייטים שלך כדאי להכניס לפרופורציות. ראשית, רבים מהם היו מייחלים לקצת מהחופש הרב שיש לך ושנית, ואולי חשוב יותר, כיום לפחות במגזר החילוני המהווה את רוב האוכלוסייה כל זוג שלישי מתגרש ושיעור הגירושין נמצא במגמת עלייה מתמדת. על כל זוג שמתגרש יש זוגות רבים שחיים בחיי נישואין אומללים ואין להם אומץ להתגרש (או יכולת כלכלית במקרה של נשים רבות). כך שהמצב אינו חד-משמעי כל כך כאילו הזוגיות והאושר נמצאים בידי הסטרייטים והבדידות והדיכאון בידי ההומואים.

ראיתי את התכנית "שיחת נפש" עם צדי צרפתי. האיש חי כל חייו לבד (לא רק בגילו המבוגר), סיפר שהוא סובל מדיכאון, חלקו על רקע סיפור חיים קשה ולא שגרתי והוא מוצא פתרונות לדיכאון ולבדידות בעצמו ומכך, הוא מעיד, הוא שואב את כוחו. למרות שאינני חובב הז'אנר האמנותי שלו, אני מאחל לך לחיות חיים מלאים כמו שלו.

בקיצור, בשורה התחתונה, אתה מייחס יותר מדי בדידות וסבל לנטייה המינית וחלק גדול מאוד מאורח חייך בידיך, בעזרת הכוונה מתאימה. המטרה הראשונה היא להחזיר תחושת שליטה לידיך.

אשמח אם תעדכן אותנו כאן בפורום.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

10/07/2017 | מאת: יגאל

שלום פרופסור!לפני שנה בערך קרה שנטיה או זהות מינית שלי השתנה פשוט הפסקתי להסתכל על נשים וזה פשוט מדדרדר אני לא יודע מה לעשות.פתאום אני מסתכל רק על גברים אני לא מרגיש טוב מאז שזה קרה .מצב רוח ירוד לפעמים קושי להתקשר עם אנשים.לחצים בראש בלסתות .האם זה משהו שחולף או שאני יצתרך לחיות כך איך מתמודדים עם דבר כזה...היסטוריה מינית שלי רק עם נשים לא הייתי אף פעם עם גבר פשוט המשיכה לנשים נעלמה קמעט לחלוטין ..יש לי חברה עכשיו כשזה קרה לא יכלתי לשכב איתה למרות שלפני הייתי שוכב איתה 4 5 פעמים ביום..כרגע זה המצב..לפניה הייתה לי בת זוג 6 שנים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יגאל,

לא כתבת האם ובאיזו מידה נמשכת לגברים עד לפני שנה. על פניו, במגבלות המתחייבות מתשובה דרך פורום באינטרנט וללא בירור מעמיק שמתאפשר רק בשיחה אינטראקטיבית פנים אל פנים, הרושם הוא שמדובר, ככל הנראה, בביסקסואליות. אצל חלק מהביסקסואלים ניתן להבחין ב'סדרתיות', כלומר, בתקופות חיים מסוימות המשיכה לגברים היא הדומיננטית ובתקופות אחרות המשיכה לנשים:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187
הואיל ואתה מתאר פגיעה קשה ביחסי המין שלך עם חברתך, יש בהחלט מקום להתייעץ על כך עם איש מקצוע בעל ניסיון בתחום במטרה לחשוב על הסדר שיאפשר לך להמשיך בקשר עם חברתך, אך גם לתת מענה חלקי למשיכתך לגברים.
אפשרות נוספת, פחות סבירה במקרה שלך, אך בכל זאת יש לשלול אותה היא הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD) המופיעה בקרב סטרייטים החוששים שמא הם הומואים וחששות אלה פוגעים גם הם בקשר הזוגי עם נשותיהם:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760
הקושי להתקשר לאנשים בתקופה זו, כמו גם הכאבים בראש ובלסתות, נשמעים כתגובה של הגוף ללחצים שהנושא מעורר, אם כי תמיד כשיש תסמינים גופניים, המלצתי תהייה לפנות בראש ובראשונה לרופא המשפחה, במקרה שלך במיוחד בקשר לכאב בלסתות.
לסיכום, המלצתי לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש המתמחה בטיפול בנטייה מינית.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

היי גידי, יש לי ידיד שהוא הומו אף פעם לא היה עם אישה וגם אף פעם לא עם גבר. ובאופן תמידי מתאהב בסטיירטים, דבר הגורם לו המון סבל. הייתה גם תקופה שבה היה בדיכאון עמוק וימים שלמים של בכי בהם לא היה מוכן לשוחח עם אף אחד ולצאת מהחדר. אשמח להתייחסותך מה ניתן לעשות..? תודה והמשך יום טוב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חנית,

שכחת לציין את גילו של ידידך, אך העובדה שנמנע ממימוש נטייתו המינית בצירוף התסמינים המצביעים על דיכאון קליני, מצריכים פנייה לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בנושא. משיכה מינית של הומואים לסטרייטים והתאהבות בהם היא תופעה שכיחה גם בקרב הומוסקסואלים פעילים שמקבלים את נטייתם המינית ומממשים אותה, משום שהדימוי של גבר סטרייט נחשב גברי יותר בעיני הומואים רבים, אך במצב של ידידך הדבר מעיד על חוסר קבלה של הנטייה המינית על רקע הפנמה של דעות קדומות שליליות נגד הומוסקסואלים וכתוצאה מכך התפתחות דיכאון. הפני את ידידך לטיפול מקצועי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום וברכה נתקלתי בגבר שסיפר לי שבחיים לא חווה שפיכה באופן מודע, הוא מגיע לשפיכה רק מתוך שינה, והוא זוכר את חלומותיו שנסובים בעיקר על גברים צעירים עם גוף מאד מסוים שהוא מדמיין. בבדיקה נוכחתי שהוא נמשך גם לנשים, אך בעצמה פחותה ממשיכתו לגברים. אך בשני המינים הוא לא מגיע לשפיכה, רק מתוך חלום. איך נקרא לבעיה זו? ומהי הדרך הטיפולית העדיפה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אפי,

התופעה נקראת nocturnal emission (בעברית "פליטה לילית") ובשמה העממי "חלום רטוב". אכן ככל שהתופעה שכיחה יותר בלילה, מספר האורגזמות במשך היום נמוך יותר. התופעה מתרחשת במשך שלב החלימה בשינה (שלב תנועות עיניים מהירות, REM = rapid eye movement). בחלק מהמחקרים המעטים מאוד שנערכו בנושא התופעה נמצאה בשכיחות רבה יותר אצל נבדקים שנטלו טסטוסטרון במינון גבוה ובאחד המחקרים לא נמצא הבדל בהרכב הזרע בפליטה לילית ובפליטה יומית.

הקשר לאובייקט המשיכה המינית הוא משני לתופעה עצמה. כלומר, סביר להניח שהבחור נמשך יותר לגברים מאשר לנשים והדבר מתבטא בתוכן של חלומותיו המשמשים גירוי לפליטת הזרע. כך או כך, הבירור צריך להתחיל עם אורולוג מומחה להפרעות בתפקוד המיני, שיפנה אותו לבדיקות הורמונליות וייתכן שגם לבדיקת זקפות ליליות באמצעות מכשיר מיוחד. לטיפול בשפיכה מוקדמת במשך היום יש גישות טיפוליות התנהגותיות ותרופתיות שונות, אך לא ראיתי שיש טיפול לתופעה הזו. בכל מקרה, הדבר אינו קשור ישירות לנטייה המינית והבירור צריך להיערך אצל אורולוג המתמחה בהפרעות בתפקוד המיני, רצוי מי שעומד בראש יחידה להפרעות בתפקוד המיני באחד המרכזים הרפואיים הגדולים.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

היי, אני בן 24, אני עדיין בארון בפני רוב האנשים, ומאוד קשה לי לעשות את הצעד של לספר- היחידה שסיפרתי לה היא אמא שלי וגם זה היה בגיל 18 דרך מכתב ומאז לא דיברנו על זה. האנשים שיודעים לגביי, יודעים בדרך עקיפה (לא סיפרתי אישית,פשוט זרמתי עם הידיעה שלהם). זו הבעיה, שלא אכפת לי שרוב האנשים ידעו, אך ממש קשה לי לעשות להם את השיחה. אני מרגיש שאני תקוע במקום, ומחכה לאיזה טריגר כלשהו שיעזור לי,ללא הועיל. בנוסף, בעולם הזוגיות, אני מוצא את עצמי יוצא ונמשך לאנשים מבוגרים, (30-40), אך ממערכות היחסים הקצרות שהיו לי פערי הגילאים די הפריעו בעיקר מבחינת הסטאטוס שלי בחיים ושלהם. ונניח זה היה מסתדר, לא חשוב שהסביבה שלי תקבל את זה בכלל..

שלום מתוסכל,

להרגשתי, אתה פועל הרבה יותר נכון ממה שנראה לך.

לא כל אחד צריך ובנוי פסיכולוגית לצאת מהארון ב"שיחה" המיועדת רק לכך. אני מבדיל בין החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון ובין הממד הפסיכולוגי:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143
לא כל האנשים, וגם לא כל ההומואים, עשויים מקשה אחת. יש כאלה שמכנסים את כל בני המשפחה או את כל חבריהם ויוצאים בהצהרה ויש כאלה שיוצאים מהארון לפי מה שמתבקש מצורכיהם האישיים והמעשיים - למשל, אם ידידה שלך מפתחת כלפיך ציפיות לקשר זוגי, מן הראוי להבהיר לה את נטייתך המינית, או אם יש לך בן זוג, אני לא מציע להסתיר אותו ולהמציא סיפורי כיסוי, אלא להציגו כבן זוגך ואז בלאו הכי יידעו על נטייתך המינית. אם היה לך נוח יותר לצאת מהארון בפני הוריך במכתב, אין בכך כל פסול.
מדבריך לא ברור מה לא הסתדר עם בני הזג המבוגרים ממך. אני רק יכול להעיד שפער גילאים משמעותי בין בני זוג בני אותו מין נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לרבים ובניגוד לדעות הקדומות בתחום זה, הוא אינו נובע בהכרח מתלות כלכלית של הצד הצעיר בצד המבוגר ו/או בנואשות של בן הזוג המבוגר ממציאת חבר צעיר (כפי שהדבר מוצג בסדרות סנסציוניות וחד-ממדיות כמו "מועשרות" או מתבטא במונחים שיפוטיים כמו "שוגר-דדי"). למרות קשייך לצאת מהארון בדרך שאולי אתה חושב ש"צריך" לעשות זאת, שמחתי לקרוא שלא חשוב לך כיצד הסביבה תקבל פער גילים בינך ובין בן זוג מבוגר.

נראה לי שחלק ממצוקתך נובע מכך שההתמודדות שלך אינה "סטנדרטית" או מקובלת. כמובן שתגובתי אינה באה להחליף ייעוץ מקצועי אישי פנים אל פנים, אך במידה ותחליט לפנות לייעוץ כזה, נראה לי שחלק ממנו צריך להיות מכוון לתת לגיטימציה לצעדים השקולים והנבונים בהם נקטת עד כה. תסכול הוא חלק מהקיום האנושי, אם כי לעתים כדאי לברר עם איש מקצוע מוסמך האם אתה מכניס את עצמך למצבים מתסכלים מראש.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
giditherapy.co.il

דעת הפרופסור היא שביל הזהב בדיוק כפי שאתה נוהג. ההתלבטות לדבר על זה לא צריכה להעסיק אותך. בכלל יציאה מהארון זה פאסה קומפוזה. החכמה כיום זה בכלל להיות ללא הגדרה. ובכלל מיניות זו רק חתיכה מהפרופיל של האדם. היום הכי טוב זה לתת לאנשים לשער ולעולם לא להצהיר בודאות. נראה שנכנסת לראש של חייבים חצאת מהארון. תבין אין ארון. ולא חייבים. הדרך של לא להצהיר היא הדרך הנכונה לאנשים שאינם מפורסמים ומובילי דעה בקהילה. יותר מזה תן לאנשים להיות סקרנים. זו המאגיה

שלום מתוסכל,

כל מה שכתבת הוא בדיוק ה"אני מאמין" שלי בכל הקשור ליציאה מהארון:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=1027
אם אינך משקיע מאמצים בהסתרה ובהסתתרות, לא אכפת לך שאנשים יידעו ואתה זורם עם הידיעה שלהם, כל הכבוד לך! פירושו של דבר, שאינך מופעל ע"י מה שמפעיל אנשים רבים, דעת הסביבה או "מה יגידו?" (מתכון בדוק למצוקה), אלא אתה מאפשר לתהליכים לקרות. כשתהייה לך זוגיות, במיוחד אם היא תהייה עם אדם מבוגר ממך משמעותית, אנשים יידעו ויבינו.

פער גילים משמעותי בין בני זוג שכיח מאוד בקרב זוגות גברים הומוסקסואלים (בלי שבהכרח יהיה מעורב בדבר מרכיב של תמיכה כספית, "שוגר דדי"). קיימת בעיה של נראות (visibility), שכן זוגות כאלה נוטים פחות להיראות בפעילויות של ה"קהילה" ומי שבולט הם זוגות בני אותו גיל פחות או יותר. יש הרבה מכנים משותפים רבים בין בני גילים שונים ויש גם הבדלים הנובעים מפער הגילים הפועלים להעשרת הקשר (ניסיון החיים של המבוגר מחד והתלהבות הנעורים של הצעיר המשלימים זה את זה, למשל).

המלצתי לך להמשיך במה שאתה עושה, לצד השני יש בעיות לא פחות, ואולי יותר, מאשר לך, אך אני מאמין שבסופו של דבר, עם סבלנות מספקת, יצוץ האדם המתאים (Loves come when least expected). ואם לא, כדאי אולי לפנות לייעוץ ולבדוק אם קיימת בעיה אחרת, שאינך מודע לה או אינך מייחס אותה לקושי למצוא זוגיות. בסה"כ אני מאוד אופטימי לגביך במגבלה המשמעותית שאני יודע רק את מה שכתבת.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום רב גידי, אני בן 35, בזוגיות מופלאה בת 8 שנים. מאוהב בבן זוגי ומאושר איתו. לאחרונה, משך מס' שבועות, אני מרגיש שיש לי רגשות חזקים לחבר שלנו, גם הוא בזוגיות טובה וארוכה. ספק התאהבות. החבר ובן זוגו הם אנשים מאוד קרובים אלינו וקיימת אהבה והערכה הדדית בין כולנו. מדי פעם אנו עושים מפגשים ביתיים עם מס' חברים מצומצם ולעתים אף מתקיים מגע מיני קל בין הנוכחים. יש לציין שהכימיה ביני ובין החבר מצוינת ובני הזוג שלנו, וגם החברים הנוספים, ערים לכך. שנינו מאוד נהנים מהקירבה המיוחדת של האחד לשני ואני חושב שהוא גם נהנה מהיחס "המועדף" שהוא מקבל ממני. נראה לי אבל שאני לוקח את זה קדימה מדי.. אולי קצת נסחף. החברות שלנו חשובה לנו מאוד. אני לא רוצה להגיע למצב שהוא חלילה יפגע ממני או אני ממנו. שאלתי, האם יתכן מצב שהתאהבתי בו? מה דעתך על הענין? תודה רבה!

שלום אייל,

רק אתה יכול לדעת את רגשותיך כלפי החבר המשותף. על פניו, נשמע שאכן התאהבת בו. לדעתי, אתה משחק באש ומסכן את הקשר עם בן זוגך. מונוגמיה היא גזירה שבעיקר גברים, ויותר מכך הומואים, מתקשים לעמוד בה. בעוד קשר זוגי נועד לענות, בין היתר, על הצורך שלנו בביטחון, בחוף מבטחים שנוכל תמיד לחזור אליו, הרי שהדחף המיני עומד בסתירה לו ודורש גיוון. אני, כמובן, לא יכול להחליט בשבילך ובמקומך, אלא רק לשקף לך מנקודת מבטי שאתה מסכן את הקשר הזוגי המספק שלך לטובת הרפתקה שנשמעת לי כמדרון תלול. גם אינני יודע מה אותו חבר מרגיש כלפיך והאם הוא מוכן לסכן את הקשר הזוגי שלו למען הרפתקה זו. ייתכן שהוא פשוט נהנה מהתלהבותך ממנו ואם תלך בעקבות יצריך, אתה עלול למצוא את עצמך בלי בן זוג, בעוד הוא ישכיל לשמר את הקשר הזוגי שלו. מעניין גם לבדוק מה קורה ביחסי המין שלך עם בן זוגך כתוצאה מהפזילה הצדה.
לקריאה נוספת בנושא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=197

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

01/03/2017 | מאת: ממורמר

אני ממורמר. הבדידות והתסכול.. צובעים לי את כל החיים בשחור.. ואני ממורמר ועייף ומיואש. לא רואה עתיד ורוד. בלי זוגיות. בלי ילדים. בלי חיי חברה. מה הטעם? למה יש כאלה שהכל הולך להם והחיים מחייכים.. וכאלה שבצד השני של הסקאלה.. חיים שחורים ועצובים. אני עייף.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ממורמר,

אני מבין ללבך וצר לי על הכאב הרב שאתה חווה. עם זאת, חלק גדול מהייאוש שלך נובע מהשוואות למצבם של אנשים אחרים, דבר שהוא מרשם בדוק לתחושת ייאוש וקיפוח. ראשית, אינך יודע באופן מלא מה מתרחש בעולמם של אחרים, אלא מספר פרטים שהם בוחרים לשתף בהם אנשים אחרים. שנית, חלק מהייאוש נובע מכמה הנחות יסוד שאינן בהכרח נכונות. למשל, אם נסתכל על האוכלוסייה הכללית נראה שרק בקרב סטרייטים שיעור הגירושין מתקרב כיום ל-40% ועולה בהתמדה, כך שכלל לא ברור שזוגיות היא מתכנון לאושר וכשמעורבים בכך ילדים, נגרם להם סבל רב הן מהחיים במחיצת הורים שאינם מסתדרים זה עם זה והן מהגירושין עצמם (כמחצית מילדי הגרושים מתגרשים בעצמם). כל זה עוד לפני שהתייחסנו לאוכלוסייה הגאה, בה מונוגמיה היא כמעט גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה (לפחות בקרב גברים).

נושא אחר, שבאמת קשור קשר הדוק לדיכאון, הוא הבדידות. אני משער שהכינוי "ממורמר" שבחרת לעצמך משודר לבריות ביחסיך הבין-אישיים ומרחיק מאוד אנשים. ייתכן שהמרמור עצמו הוא תוצאה של הרגשה גרועה, אכזבות ותסכול מאנשים, אך לו עצמו יש השפעה שלילית מאוד על קשרים עם בני אדם. כל הדוגמאות שהבאת מתייחסות לזולת כאל מקור לגאולה וישועה, אך אדם שכל אושרו תלוי בזולת נמצא בעמדת תלות קבועה. לכן אני מציע לך לחשוב מה אתה, בינך לבין עצמך, יכול לגרום לשיפור מצב הרוח שלך, דברים שגרמו לך הנאה בעבר או עדיין גורמים לך הנאה וניתן להגביר את מינונם.

המלצתי לך היא לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש ולהתחיל טיפול תרופתי ופסיכותרפויטי (שיחות) משולב. לפי עצמת הייאוש שאתה מתאר, לא נראה לי שטיפול פסיכולוגי יוכל להצליח מבלי לייצב את מצב הרוח שלך בעזרת טיפול תרופתי (הכתובת לכך היא או רופא המשפחה או פסיכיאטר). אני יכול להעיד ממטופליי שכבר לאחר כשבוע-שבועיים של נטילת ציפרלקס במינון מינימלי, וגם במצבי דיכאון קשים, חל שיפור במצב הרוח שלהם ורמת הפגיעות שלהם מאנשים ירדה, כך שלדבר הייתה השפעה מיידית על קשריהם החברתיים. ייתכן שבמצב הקשה שאתה מתאר, אתה נאחז בבריות כבחבל הצלה ואנשים אינם ערוכים למלא תפקיד כזה.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום רב.. אני בן 32. מאז ומתמיד היו לי קשיים במין אנאלי, לצד גם תשוקה אליו. בעיה יותר מורכבת: מאד קשה לי להיחדר. זה כואב לי אפילו אחרי הרבה ניסיונות חוזרים ונשנים, מלחיץ אותי. אני מוצא את מתרוקן היטב ומנקה את פי הטבעת לפני האקט, מבצע לעצמי חוקנים וממש משתדל להרגיש שהגוף שלי בהתרוקנות מוחלטת. דבר שמעורר אצלי המון לחץ ותסכול (כי אני מתחיל לחשב כמה שעות מראש מתי לאכול ולא ומתי ללכת לשירותים), ואיכשהו למרות כל המאמץ בזמן האקט אני לפעמים מרגיש על סף יציאת צואה. והיו לי מקרים מאד משפילים ומביכים בעבר שאכן לא משנה כמה הכנות עשיתי מראש יצאה קצת צואה. זה מאד מאד הביך אותי והגעיל אותי (אני אדם שדי חשוב לו הניקיון שלו ואיך הוא נתפש בעיני אחרים, ומשפיל אותי שמישהו , אפילו בן זוג, רואה אותי במצב הזה). אני חווה את זה כחודרני מאד. זה גורם לי להיות מאד חרד מקיום מגע מיני ולהישאר בsafe zone של אוננות ומין אנאלי, דבר שמפריע לאנשים שאני יוצא איתם כי הם בדרך כלל רוצים יותר מזה. זה מייאש אותי וגורם לי להרגיש שאני לא מסוגל לעשות סקס כמו שצריך. חשוב לי להגיד שכן עשיתי הרבה ניסיונות, לאמן את שריר הטבעת, גם בזמן אוננות וגם בזמן סקס..אני מצליח להנות מאד מה"כמעט חדירה" או מחדירה עדינה של אבר המין לפי הטבעת, אבל ברגע שהוא "נכנס ממש כולו" הגוף שלי נכנס לסטרס נוראי בדרך כלל. התוצאה היא שאני כבר תקופה נמנע ממין אנאלי וחרד ממנו. אני מנסה לחשוף את עצמי בכל מני צורות לכך אבל זה מאד קשה. מה אני יכול לעשות כדי לעזור לעצמי? ואיך יש אנשים שמצליחים להיות פסיביים באופן שגרתי? האם הם כל הזמן דואגים שפי הטבעת שלהם יהיה מרוקן? יש לציין שאני נמצא בטיפול כבר זמן מה ובין היתר מעלה בו את התכנים האלו ועדיין הבעיות נותרות בעינן. הטיפול מצוין אבל לתחושתי לא מסייע לי להתמודד עם הבעיה ממש ואולי בעצם נעדר את הכלים לכך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי,

הבעיה שאתה מתאר נפוצה מאוד, אך בדיוק בגלל התחושות הקשות שאתה מתאר, אינה מדוברת. הקלד את המילה "חוקן" במנוע החיפוש הבא: http://gogay.co.il/search.php ותמצא תשובות של רופאים בנושאים דומים ו/או הצב את שאלתך במדור "הרופא לשירותכם" באותו אתר.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום גידי, יש לי אחיין בן 4.5, לאחרונה סיפרה לי אחותי, אמא שלו, שהיא ובעלה שמו לב שהוא מתנהג כמו בת לפעמים והענין מאוד מטריד אותם. הם שיתפו את הגננת בכך, וזו אמרה שלא שמה לב להתנהגות כזו.. אחותי טוענת שהענין נמשך כבר כ-חצי שנה. מה דעתך בענין? אני חושש שההורים מוטרדים מדי בנושא זה..

שלום ירון,

תופעה כזו בגיל הזה אינה מנבאת דבר וגם אם הייתה מנבאת אי אפשר למנוע שום דבר שהורי הילד חוששים ממנו. גם לאמירה של הגננת אין כל משמעות. גם אם הילד מתנהג כמו בת, הוא יודע היטב את ההשלכות של התנהגות כזו בגן ולכן יימנע ממנה. אין מה לעשות כרגע אלא להתכונן לאפשרות שגם אם התופעה תתפתח בכיוונים שהם חוששים מהם, עליהם להיערך לשמש לו חוף מבטחים ולספק תמיכה ללא תנאים, בלי ניסיונות להילחם בתופעה או לשנותה, שכן הדבר בלתי אפשרי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

17/02/2017 | מאת: אמיר טל

שלום פרופסור גידי . הכותרת הכללית משיכה או קינאה ..כוונתי האם משיכה היא באה מקינאה והאם מקינאה מגיעים למשיכה מינית לגברים ? ואסביר : אני מגיל מאוד קטן נמשך לגברים שהם "ערסים" שיש להם איבר מין גדול מאוד ,ברבות השנים זה הלך וגדל לעדה מסוימת ,לכאלו שטובים במיטה חלקים ושחומים בדווקא. . רוב חבריי טוענים שאני לא נמשך לגברים אלא רוצה להיות אותם הגברים שהסברתי כרגע וגברים שנמשכים לגברים רוצים להיות עם אותם גברים כי הם נמשכים אליהם ולא להיות הם!! כמו שאני מתאר כרגע . ואצלי זה נובע מהרצון להיות אותו הגבר גבר ערס המצויד הזה ..(שוב השאלה מה זה משכיה באמת לגבר או לאישה ) אבל כיוון שאני לא יוכל להיות כזה אולי הרצון להימשך אליהם "עוזרת לי" ,כלומר נקודה אחרת בנושא ,כי הרי זה רק מגדיל לי את הבעיה שאני מבין שאני לא הוא .! אבל אני מבין שהרבה גברים שנמשכים לגברים מרגישים שהם לא ממש גבריים וזה משלים אותם כי הם רצו להיות כאלו או מקנאים בהם ,ואולי זה פירוש שלי לקיאנה. אבל כן אוכל לומר שאני מחפש לרוב רק גברים שהם בתבנית שלי ,סתם גבר יפה פחות ארצה להיות איתו לא אמשך אליו ולא אחפש להיות איתו ,אלא רק אם הוא שעומד בקרטריון שהסברתי למעלה אני אשמח לקבל תשובה אפילו שהיא כללית בנושא ולדעת איך לנתח או להסביר את המשיכה שלי . תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמיר,

אמנם לפי התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, הומוסקסואלית של גברים עשויה לנבוע מליקוי בהזדהות הבן עם אביו, אך יהיו אשר יהיו מקורות ההומוסקסואליות, המציאות היא שלא ניתן לחסל את המשיכה המינית של אדם אל בני מינו (וכמובן גם לא את משיכתו לבנות המין השני, במידה והיא קיימת). נשמע שאתה לא שלם עם משיכתך לגברים ומחפש הוכחות והסברים תיאורטיים לכך שאינך הומוסקסואל, למרות משיכתך המינית לגברים. אני מניח שהחברים שהזכרת הם סטרייטים שחוששים כמוך מהומוסקסואליות (תופעה המוכרת כהומופוביה) ולכן גם מחזקים את ידיך בהכחשת משיכתך לגברים. אינך מציין האם בצד המשיכה לגברים קיימת גם משיכה לנשים, דבר שעשוי להשפיע על קבלת החלטה באשר לקשר זוגי, אך לדעתי ההסבר שאתה נאחז בו נועד להכחיש את משיכתך לגברים והעזרה המתבקשת היא בקבלת משיכה זו (עם או בלי משיכה לנשים שאינני יודע אם היא קיימת).

כמובן, שכל עוד מדובר בפנייה בפורום הדברים הם בגדר השערה שיש לבדוק בייעוץ אישי ואחת ממטרות הפורום היא לעזור לאנשים לעשות את הצעד הראשון בכיוון זה.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

02/02/2017 | מאת: אלמוני

היי ד"ר רובינשטיין ראשית אציין שהתייעצתי איתך כאן פעמיים לגבי נושאים מסוימים בגינם המלצת לי לפנות לטיפול במסגרת קופ"ח,אכן הלכתי לשני פסיכולוגים, ושני הטיפולים כשלו (עברתי לשני אחרי הראשונה בדיוק כי לא הבינה את עניין הגייז לעומקו). בכל אופן אני בן 33, מעולם לא הייתה לי זוגיות. מאד חשוב לי המראה ולשמור עליו. אני יוצא למסיבות קבוע ומוציא המון כספים בהתאם. סקס מבצע רק כשאני על משהו (וודקה וכו) כי אני כברלא מסוגל לעשות סקס בלי כלום (משעמם וחדירה פחות כואבת ) מכל מקום הכרתי מישהו ממש מקסים לאחרונה דווקא כתוצאה מסטוץ ונפגשתי איתו כבר איזה 4-5 פעמים בקטע של לישון ביחד ובפעמים הראשונות גם עשינו סקס (חלקי) . הבעיה היא שאני ממש ממש מתחבר אליו אבל לא נמשך אליו כ"כ..בפעם הראשונה ששכבתי איתו היתי שיכור מאד והיה סקס מטריף אבל כשאני פיכח אני לא עף ממנו כ"כ. העניין הוא שאני כמעט בטוח שזה לא קשור רק אליו. האם יכול להיות שאינטימיות אצלי מורידה משיכה בסקס? יצוין שאני מאדדד אוהב את הקטע הזה במסיבות של חיזור, מבטים, סקס עם זרים מלווה בתשוקה וכו' אבל באמת הבנתי לאחרונה שחסר לי הצד הרגשי של לחלוק חוויות עם מישהו כמו חבר טוב. אבל הבעיה היא שזה חבר טוב ולא סקס...כלומר יש הפרדה במח שלי בין המשיכה לבין הקטע הרגשי. בעבר יצא לי לשכב עם יזיזים אבל לא ישנתי איתם ולא דיברתי איתם המון...מקסימום שכבתי איתם פעמיים (עם כל אחד) וגם אז-מסטול. מה אתה אומר על זה? להמשיך להפגש עם אותו אדם "בכח"? דבר נוסף-התחלתי לסבול מכאבים בעת החדירה בזמן האחרון הלכתי לרופאים אמרו לי שזה משהו שלא ניתן לריפוי-שיש לי מבנה בעיתי בישבן ולכן כואב לי יותר מאחרים בעת חדירה-אתה שמעת על דבר כזה? מעין קוקסידינה באזור פי הטבעת. זה מאד מדאיג אותי שנפגעתי שם. עד כה הרופאים שבדקו אותי זלזלו בי לתחושתי (במילים אחרות אמרו לי שאם כואב לי שלא אעשה מין אנאלי שכמובן הוא הכרחי אצלנו )

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני,

התייחסות רצינית לקשייך אכן מצריכה תהליך טיפולי ממושך פנים אל פנים, תוך נכונות שלך לדחות סיפוקים ולשאת תסכול, דברים שקשה לך לעשות גם ביום-יום וסביר מאוד שיופיעו גם בטיפול (אצל כל מטפל באשר הוא). נשמע שאתה מנוהל ע"י דחפים ברמה שמקשה על התמדה בטיפול (כמו בקשר זוגי).

הפרדה בין מין ורגש (אינטימיות) מאפיינת גברים רבים (גם סטרייטים), בממוצע הרבה יותר מאשר נשים. מדובר בשני צרכים מנוגדים. הדחף המיני מבקש גיוון (לכן, למשל, בתעשיית הפורנו, שבה המין מבודד מכל רגש, מפיקים עוד ועוד סרטים ומנסים כל הזמן למצוא שחקנים נוספים). קשר רגשי עונה על צורך שונה לחלוטין והוא הצורך בביטחון ובשייכות. סיפוקו של צורך זה הוא דווקא ע"י יציבות ולא גיוון. השילוב של מין ורגש אצל מי שמתקשה בכך דורש כאמור טיפול "שורש" ממושך וגם אז קשה להבטיח תוצאות משביעות רצון. לעומת זאת, ניתן בהחלט להחליט מראש על הפרדה בין שני הצרכים - כלומר, לספק את הצורך המיני ע"י יחסי מין מזדמנים, תוך שמירה על מין בטוח, כמובן - וליצור במקביל מערכות תמיכה של חברים וחברות אפלטוניים שיספקו תחושה של ביטחון, במידה ותשכיל לשמור על הדדיות ועל יחסי תן וקח הוגנים. ברוח זו אני גם נוטה להמליץ לך להפוך את הקשר עם הבחור שהתאהבת בו אך אינך נמשך אליו לקשר של ידידות-נפש לאחר גילוי נאות שיש לך קושי למזג בין שני התחומים ולכן גם לא היה לך קשר זוגי עד כה.

מעבר לכך, נשמע שאתה מנוהל כמעט אך ורק ע"י דחפים ויצרים, למרות שברמה הקוגניטיבית אתה יודע לנתח את המצב בצורה הגיונית. כדאי לחשוב אולי על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שגם אם לא יעזור לך לשלב את המין והרגש בקשר זוגי, יוכל לעזור לך להשליט את ההיגיון על הדחף.

לסיום, אני ממש לא מסכים שחדירה "הכרחית" ונוטה להסכים עם הרופאים שלך במקום לטשטש את עצמך בחומרים פסיכואקטיביים כדי להיחדר בכל מחיר, במיוחד אם קיימת מגבלה פיזיולוגית אובייקטיבית. רצוי להתייעץ גם עם רופא שהוא גיי בעצמו - למשל, במרפאת גן מאיר של שירותי בריאות כללית יש מומחים לדבר ולמיטב ידיעתי (נכון ללפני כמה שנים לפחות), ניתן לקבל שם ייעוץ או טיפול, גם אם אתה מבוטח בקופ"ח אחרת. החיים האמיתיים אינם אתר פורנו וגם לא אתר או אפליקציית הכרויות שבו אנשים מתייגים את עצמם כאקטיביים, פסיביים או ורסטיליים באופן "מחייב". יש עוד דרכים רבות ומגוונות ליהנות מיחסי מין, גם לא במסגרת קשר זוגי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום דר! אני בן 17 ואני סטרייט אך בשבועיים האחרונים כבר פעמיים שהיה לי קרי לילה והיה לי חלומות הומוסקסואליים,באחד מהם הופיע החבר הכי טוב שלי שאין לי שום משיכה אליו,אף פעם אפילו לא חשבתי עליו בדרך כזאת. מה זה אומר?

שלום יוסי,

אין כל קשר הכרחי בין תוכן של חלום ובין קרי לילה שבגילך הוא תופעה הורמונלית גרידא.

כמו כן, אין בפסיכולוגיה פרשנות "סטנדרטית" וקבועה מראש של חלומות. ההתייחסות אליהם צריכה להיעשות (גם זאת בעירבון מוגבל) תוך דיאלוג המתקיים בין המטפל למטופל ובראש ובראשונה הקשבה של המטפל למה שהמטופל מבין בעצמו מהחלום.

גם אין פירושו של דבר שבגלל החלום אתה צריך לפנות לטיפול. כל עוד בחיי המציאות אתה נמשך לבנות, אין כל סיבה לפקפק בהיותך סטרייט.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום דר, אני נאלץ לחזור על השאלה כי התופעה חוזרת פעם אחר פעם.מילא פעם אחת פעמיים אבל זה כבר מאוד מחשיד.בחיים האמיתיים אין שינויים.ממה יכולים חלומות כאלה לחזור ולחזור?אולי אני אובססיבי לנושא?

שלום יוסי,

בגיל 17 ההורמונים מאוד סוערים וקרי הלילה הוא ביטוי לכך. אין כל קשר בין תוכן החלום ובין קרי הלילה. רק אם וכאשר תרגיש משיכה מינית לבנים בזמן הערות (לא בשינה ולא בחלום), יהיה מקום לדון באפשרות של משיכה לבני מינך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

12/01/2017 | מאת: אאאאא

שלום, יש לי בעיה שרוב חיי לא הזיז לי הנושא של זוגיות ולא רציתי בכך. הייתי עולם ומלואו ולא הרגשתי בדידות. ברור שככל שהגיל עולה אז מרגישים את הבדידות ורוצים בן זוג. יש לציין שגדלתי בבית קשה של זוגיות והליכי גירושין של 20 שנה בין הוריי שנגמרו רק בחלוקת רכוש. מעבר לזה לא גדלתי בבית נורמאלי ונראה שזה חלק נכבד מ החוסר רצון ולחץ לחפש בן זוג. אישית כנראה הייתי מאוד מושכת תמיד היו לי הרבה מחזרים אבל שוב לא כל כך חיפשתי רק אחרי צבאשבו הייתי בבסיס רק של גברים השתנתה הדעה שלי לגבי בחורים אבל אז יצאתי לעולם הגדול. כל מי שהתחיל איתי זה ברחוב או כשהייתי יוצאת ואני מודה שיש לי ביטחון עצמי נמוךאני לא אוהבת את עצמי ואת המראה שלי לא מחוברת למיניות שלי זה התחיל מזה שהייתי מאוד רזה בתת משקקל ושידרו לי ששזה לא נערי נשי וכן שטוחת חזה לגמריי מה שהוריד לי את הביטחון כי שוב כל חיי אני עוברת ביקורת על הגוף מה שגרם למודעות יתר לפרפקציוניזם וגרם לי לסבל רב לא מסוגלת שיגעו בי כל מגע קל מקפיץ אותי אני גם הייתי ביישנית. מצד שני, תמיד בחורים התחילו איתי דווקא בגלל הגוף שנחשב יפה בעיניהם אני זוכרת שבגילאי 16-15 בכלל היו אומרים לי שאני יכולה להיות דוגמנית וגם מוכרים בחנות בגדים אמרו את זה לאמא ובעצם יש פה דיסוננס בין מה שאומרים לי מצד אחד ומצד שני. משום מה חבר ישר נתפס אצלי בנעוריי כמין או כל הקטע של הביישנות בגלל החזה מנע ממני יצירת קשר. מעבר לזה ששום בחור לא נראה לי ברמה האישית או במשיכה המינית. בגילאי ה-20 שלי כבר רציתי חבר אבל למטרת חתונה ושוב הייתי בררנית יוצאת שתי יציאות וזהו כי אני לא רואה בהם כאופציה הבעיה היותר גדולה היא שאני מוטרדת מינית הערות מלל ברחוב הערות סקסיטיות וכל דייט ראשון שלי ישר מתחיל בהתנפלות עליי. אפילו היום בגילי נפגשתי עם גבר מהעבר שלי לא היה ברור שזה דייט וישר במפגש עוד לא התיישבתי ניסה לנשק אותי בשפתיים וזזתי והעיר לי על החזה שהוא קטן.. איכשהו חתכתי את המפגש כי נלחצתי ולא אהבתי את הסיטואציה. אני לא מבינה למה בחורים לא עדינים איתי בעצם לא זכיתי אף פעם ליחס אוהב תמיד מרגישה שרוצים את הגוף שלי ואח"כ אני לא מעניינת. תמיד מרגישה שיוותרו עליי ושלא אמצא זוגיות טובה לכן גם נמנעתי מקשרים הן בפן הרגשי כי קשה לי עם פרידה והן בפן הגופני שמאוד קשה לי עם ההתנהגות הזו. אפילו מעליב אותי שהיו אומרים לי שני סקסית ובכלל כל נושא החיצוניות. אני גם לא נהנית בחברתם של הבחורים בדייט כלומר, לא היה לי דייט שאני נהנית או מתרשמת מהבחור וגם זה מתסכל אותי. כך נוצר מצב של הימנעות. כיום ואפילו בגילאי ה-320 שלי אין את הכח בעצמי לחפש זוגיות באתרי הכרויות וכו' אז בכלל אין סיכוי שאמצא ואגב אני גם לא מאמינה בזה וןמאוד מפחדת להיפגש עם זר כי שוב המעגל הזה שיגעו בי מלחיץ אותי. ברצוני לציין שאני סולידית מתלבשת בד"כ גינס וחולצה לא חשופה או משהו ותמיד משכתי תשומת לב אבהל אני לא שולטת ביחס המגעיל שלהם. מה אפשר לעשות? לא כתבתי, אבל משיטוט בפורומים הבנתי שהרבה ילדות נערות מאוננות רוצות לקיים יחסים ואני כל חיי רגועה ושוב אם מישהו כבר נוגע בי בתחילת דייט אני מרגישה גועל אליו כי לא מושך אותי ואז ישר חותכת כי מה יהיה במפגש הבא. התחלתי לחשוב שאני א- מינית. הייתכן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך,

לפני שאתייחס לפנייתך, ברצוני רק להפנות את תשומת לבך לכך שייעדתי את הפורום לגברים, משום שרוב ניסיוני הקליני הוא בטיפול בנטייה מינית של גברים (כולל א-מיניים). קיים פורום מקביל לנשים בניהולה של עמיתתי המעולה, ד"ר דליה גלבוע:
http://www.doctors.co.il/forum-5840/ (אמנם הוא אינו כולל את המושג א-מיניות בכותרת, אך בטוחני שתוכלי להפיק תועלת מנקודת מבט נשית).

אני מרגיש שכדי להתייחס בצורה מלאה יותר לחומר שהעלית, חסרים לי פרטים על דברים אחרים שקורים ולא קורים בחייך מבחינת מגורים, תעסוקה ובעיקר חיי חברה. נכון שקיים מושג של "א-מיניות", כלומר, היעדר משיכה מינית לאף אחד מהמינים וחוסר רצון או צורך במין, אך לעתים קרובות מדובר רק בחלק מתמונה כוללת יותר של הימנעות מיחסים קרובים בכלל כדי להימנע מפגיעה ואת אכן מבטאת בפנייתך פגיעות רבה מאוד ומודל מאוד לא מעודד לזוגיות בין הורייך. אני נוטה לראות את חוסר הרצון שלך ביחסי מין ואת הפגיעות הרבה שאת מגלה כלפי גברים כמקרה פרטי של הימנעות כוללת יותר כדי לא להיפגע. המראה שלך, כפי שאת מתארת אותו, אכן עשוי להיות מאוד מושך בעיני סוג מסוים של גברים, במיוחד כאלה שמראה נשי "קלאסי" מאיים עליהם מדי, או שנטייתם המינית לא חד-משמעית (למשל, ביסקסואלים). באופן פרדוקסלי, חוסר המיניות שלך הוא זה שמעורר אותם מבחינה מינית ולכן המגע הראשוני יהיה בכיוון המיני.

מה את יכולה לעשות? להכיר אנשים (ללא קשר למגדר) בסביבה הטבעית שלך שבה יש אפשרות לך ולאנשים להתרשם זה מזה באופן מלא וכוללני יותר כבני-אדם ולא לצאת לדייטים שממקדים את כל תשומת הלב הראשונית במראה החיצוני ובעניין המיני. את מצטיירת בעיניי כאדם מאוד רגיש ופגיע, אינטליגנטי, בעל כושר ביטוי, שיש לו הרבה מה להציע לעולם מאשר רק את גופו ומיניותו. את גם מציינת שעם הגיל הבדידות גוברת, כך שמה שאת מבקשת, ובצדק, זה בעצם קשר אנושי, שהמין נלווה לו. לדעתי, הדרך להגיע לקשר כזה הוא מתוך הכרות בסביבה חברתית שאינה מהווה זירת הכרויות ממוקדת. אם אין כרגע סביבת עבודה או לימודים כזו, נסי לחשוב על נושאים שמעניינים אותך ולשקול הצטרפות לחוג חברתי העוסק בהם.

זו כמובן עצה שטחית וראשונית מאוד. לפי תיאורייך, רמת הפגיעות הגבוהה שלך דורשת התייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים עם דמות שתוכלי לתת בה אמון ותשמש לך חוף מבטחים שחסר לך עוד בגיל מוקדם.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

מודה לך שהסבת את תשומת ליבי שהפורום הוא לגברים. מודה לך על תשומת הלב וההתייחסות. אני היום מבינה שמצד אחד יש לי בעיה רגשית לתת אמון ולהיקשר כתוצאה מפחד מפרידה עם כל האכזבות של זה. אני לא אכתוב פה את כל קו"ח. אבל גדלתי בבית לא במשפחה ודמות אחת הייתה מאוד קרה ומנוכרת אליי עד עצם היום הזה. היום אני זו שנמנעת מקשר כי זה רק עושה לי רע. אותה דמות כנראה יצרה אצלי את כל הבעיה. מצד שני לא ראיתי שום זוגיות בין הוריי ויש לי אחות אוטיסטית שגדולה ממני רק ב-11 חודש כ שהאווירה בבית דכאונית והכל נע ונד סביבה. כולל שבתות חגים שום פעילות של הנאה לא היה לנו כמשפחה. בקיצור הייתי דיי לבד עם החברות שלי החוגים והלימודים.. אבל לא חוויתי משפחה. דרך אחותי למדתי את טבעם של אנשים כיצד מתיחסים לחלש. בעצםם משהו בי יודע או אולי מאמין שאין אהבהת אמת חברות תמיכה למרות שאני רואה אצל אחרים. לא הבנתי כלל את שכתבת: "המראה שלך, כפי שאת מתארת אותו, אכן עשוי להיות מאוד מושך בעיני סוג מסוים של גברים, במיוחד כאלה שמראה נשי "קלאסי" מאיים עליהם מדי, או שנטייתם המינית לא חד-משמעית (למשל, ביסקסואלים). באופן פרדוקסלי, חוסר המיניות שלך הוא זה שמעורר אותם מבחינה מינית ולכן המגע הראשוני יהיה בכיוון המיני." מי שנמשך אליי הוא מאוד בטוח בגבריות שלו. אני חושב שחלק מהעכבות שלי מעבר לחוסר אמונה שמישהו יאהב אותי באמת זה חוסר ביטחון עצמי שתמיד אני שומעת את המשפט הזה מגיל הגן וגם דימוי גופני נמוך אפילו אם אחרים חושבים אחרת. יש לי חוסר תשוקה מינית ולא חוסר משיכה כי משיכה יכולה להיווצר ע"י התנהגות וכל הנושא של המגע המהיר מבלבל אותי בין האם זה אמתי או סתם? מעבר לזה שזה מעליב אותי כי אנחנו לא מכירים אז למה לא מכבדים אותי? כמובן שאדם לא אוהב את גופו קשה לו להשתחרר במגע. עברתי כל חיי ביקורת על הגוף. ודבר אחרון לא יודעת להסביר את זה רוב האנשים לא נראים טוב בעיניי כולל נשים וגם כשהייתי צעירה הייתי חושבת על חברה או סתם בחורה שעוברת מולי שלא במיטבה מי ישכב איתה ??כנ"ל על בחורים. ברור לי שכולם מתחתנים מקיימים יחסים רק לי יש את הבעיה הזו של חוסר התשוקה כי זה לא מושך אותי .הכרות וחברות בהחלט יכולים לגרום לקרבה אינטימית אבל כשזה גס ומהיר זה דוחה כי שוב המראה.. ושלא תחשוב שאני חושבת שאני יפיפיה זה בדיוק הקטע אני מרגישה נחיתות לא יודעת למה קשה לי לאהוב את עצמי גם אם זכיתי לזה שבחורים ביו מתחיילים איתי ברחוב או באיזה פסטיבל או מסתכלים עליי. קשה לי לצאת מהמעגל של הדימוי הגופני ומהתשוקה שאיננה ולא יודעת אם אפשר לפתור את זה כי אני בלופ כל פעם שיוצאת מתאכזבת.

שוב שלום,

הקשיים שאת מתארת ראויים להתייחסות רצינית שניתן לקבל רק במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. אני מקווה שהפנייה לפורום היא צעד ראשון לקראת פנייה לטיפול.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום ד״ר, אני חושש שאני חולה HOCD. אני עושה טקסים מסויימים שמוכיחים לי שאני סטרייט מצד אחד,ומצד שני תמיד מתעוררות שאלות עקב כל בדיקה ואני חוזר על הטקסים(לא אפרט עליהם).כל פעם שאני נתקל בגבר בלי חולצה וכיו״ב,אני בודק שאין לי זקפה.אני לא הייתי מגדיר את עצמי הומופוב,אחד החברים הכי טובים שלי כרגע הוא הומו,אך אני כן נרתע מיחסים הומוסקסואליים וכל פעם שאני נתקל במשהו כזה אני הולך לבדוק שאין לי זיקפה,בדיקות כאלה הן בין הטקסים שאני עושה.חשוב לציין שיש לי אובססיות דומות גם כלפי המראה החיצוני שלי(למרות שעמוק בראש אני מבין שאני נראה טוב) וגם כלפי המצב החברתי שלי(אני מאוד פרנואיד).בכל מקרה דיברתי לפני כמה ימים עם ידידה טובה שלי וסיפרתי לה על חלק מהדברים הנ״ל.הידידה לא הביעה עניין רב וישר אמרה שכנראה אני הומוסקסואל או ביסקסואל בארון,לפחות מעט ביסקסואל. היא הצליחה מאוד להטריד אותי ואני כבר לא יודע מה אני ותדירות הטקסים גדלה,למרות שעמוק בפנים אני יודע שאין סיכוי שאני אהיה אם גבר,אבל אני כבר לא יודע אם זאת האמת,או שזה בגלל ההומופוביה וההתעסקות הזאת מאוד מטרידה אותי בימים האחרונים. מה לדעתך אני? איפה אוכל לקבל טיפול?(המחלה לא מאוד ידועה) האם אוכל לקבל טיפול אצלך? אודה לך אם תענה. בתודה,יוסי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי,

רוב הסיכויים שאתה צודק באבחנתך.

אשמח לעזור.
כתובת האתר שלי נמצאת בחתימה ובאתר מייל ומס' טלפון.

בברכה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

בן 25 אני כמעת לא בקשר עם ההורים בגלל שיש לנו עבר קשה וסולקתי מהבית בגיל צעיר . אין לי חברים טובים מגיל צעיר - כולם חדשים וכולם לא באמת חברים אלה יותר ידידים . וחברים טובים מנתקים איתי פשוט את הקשר כל פעם אחד אחד אבל מה שהכי קשה לי זה שאני אומני תמיד בזוגיות וקשה לי למצוא כי יש לי מחזרים רבים ואני נראה בסדר גמור אבל כולם בסופו של דבר זורקים אותי . אני מרגיש רע כאילו שיש לי נפש מכוערת אני מרגיש לבד ואני עצוב כל הזמן אני בוכה בגלל זה הרבה הלב שלי כואב ואין לי תחושת שייכות . אני אצל פסיכולוגית שלי כבר שנה וחצי אבל אני לא יודע איפו היא עוזרת לי ואיפו לא ואיפו היא מצליחה לעזור לי לשנות משהו . אין לי מושג מה לעשות . . . כל פרידה שוברת אותי וגורמת לי לרצות למות בתוך המיטה שלי אני בהתחלה הייתי מתאהב בבנות אבל הבנתי שזה לא זה והפרפרים בבטן באים דווקה מהכיוון של בנים . אבל אני תמיד פוחד שאף פעם לא אזכה לאושר בגלל היותי גיי כל פעם שאני רואה זוג מאושר הם סטרייטים וסטטיסטית אני יודע שלהיות הומו זה קשה . שום מערכת יחסים שהייתה לי לא החזיקה מעמד . וכל מערכת יחסים שהייתה לי לא הצלחתי לתפקד כמו שצריך ובדרך כלל היא הייתה הרסנית אנשים אומרים שמשהו באופי שלי ״מציק״ הבן זוג האחרון שנרד ממני אומר שלא נעים להיות ליידי . ואני לא מצליח להבין מה אני עושה לא נכון. אם מישהו מתאהב בי יותר מדי אז אני לא רוצה אותו בכלל . ואם מישהו זורק עליי פס אני רוצה אותו משפיל את עצמי ומוריד מעצמי . אני כבר לא יודע מה מסגר איתי . פעם הייתי ״מלך״ אהבתי את זה והייתי ״על הגל״ ואז הכל השתנה עם הזוגיות הראשונה שלי לפני 6 שנים זוגיות רעה מאוד שנמשכה שנתיים ומאז כל פעם אני נכשל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכאל,

הבעיה הכאובה שאתה מתאר אינה קשורה כלל לנטייה המינית שלך. אתה כותב בעצמך שאין לך חברים מגיל צעיר ואתה מקבל תגובות על משהו לקוי בהתנהלות החברתית שלך שגורם לאנשים לנתק קשרים אתך. גם המשיכה למי שאינו מעוניין בך ואובדן העניין במי שמעוניין בך מופיעה בהחלט גם אצל סטרייטים והיא עלולה להעיד על דימוי עצמי נמוך. במילים אחרות, אינך מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותך. אני מתאר לעצמי שלעובדה הכואבת מאוד שסולקת מהבית בגיל צעיר חלק נכבד ביצירת דימוי עצמי נמוך זה. לכך יש לצרף גם גורם תרבותי שלפעמים משפיע. אנחנו חיים בחברה מאוד תחרותית והישגית, דבר שעלול לגרום לכולנו להעריך דברים קשים להשגה ולהמעיט בערכם של דברים קלים להשגה, אם כי במקרה שלך דומה שההיסטוריה האישית שלך מסבירה את הדימוי העצמי הנמוך, שאתה כנראה משליך על הסביבה בצורה שגורמת לה לדחות אותך.

אני משער שהשפעת הרקע המשפחתי נידונה בהרחבה בטיפול האישי שלך, אך קיים אולי מקום לפעול בעוד רובד והוא טיפול קבוצתי, שבו תוכל לקבל תגובות מחברי הקבוצה בזמן אמת לגבי התנהגויות ספציפיות שלך שמרחיקות את הזולת. אולי אתה פוגע בזולת באופן שאינך מודע לו ואולי החסך ההורי הגדול שלך גורם לך לציפיות גבוהות מאוד המתבטאות בתלות שמאיימת על הסובבים אותך. אלו רק שתי השערות שתוכל לבדוק באמצעות טיפול קבוצתי. התייעץ על כך עם הפסיכולוגית שלך. עצם ההתמדה שלך שנה וחצי בטיפול מעידה על כך שיצרת איתה קשר טוב שיש לו ערך כחוויה מתקנת וזאת בניגוד לניתוקי הקשרים שאתה מתאר וגם בקשר טוב צריך לשאת רגעי תסכול. דבר איתה על התסכול שלך מהטיפול, חלק מתפקידה להכיל זאת ונראה שהיא עושה זאת ועל האפשרות של הוספת טיפול קבוצתי בשלב כלשהו. על כל פנים, לא נשמע לי שקשייך קשורים בהכרח לנטייה המינית.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר רובינשטיין. אני נמצא כבר זמן רב במצב מאוד מבלבל. מצד אחד אני דו מיני, עובדה שאני מכיר בה בערך מגיל 17(היום אני בן 27),ככה שמבחינה גופנית אני נמשך לבחורות-אני מתגרה ממחשבה על הגוף וגם קיים גירוי מיני מצפייה בגוף נשי וקיום יחסי מין. אבל, וזה אבל גדול,זה יהיה אולי קשה להבין את זה, מבחינה רגשית אני מרגיש "מת" כלפי נשים,כשאני מסתכל על אישה הפנים שלה לא "פורטות" אצלי על אף תו בנשמה, אני לא מרגיש את המשיכה הזו לבוא ולגשת למישהי לדבר איתה,הן לא ממיסות אותי בשום צורה לעומת זאת תווי פנים גבריות שכן עושות את התוצאה המבוקשת. הלוואי והייתי יכול להסביר עד כמה החוויה מבלבלת מהעיניים שלי. נדמה שעם השנים פיתחתי איזו אדישות כלפי המין הנשי. עד לפני 7 חודשים הייתי בקשר רומנטי עם בחורה שאהבתי אבל זה נגמר בכאב לב מצדי. אני חייב להגיד שהמצב הזה ממש גורם לי לדרוך במקום, מאז הקשר המכאיב ההוא לא המשכתי הלאה, לא יצרתי קשר רומנטי עם אף אחת והקשר הזה באיזה שהוא מקום עדיין מכאיב. אמרתי לעצמי שאם גברים כן גורמים לי להרגיש את מה שאני רוצה להרגיש כלפי נשים אולי אני צריך לקיים קשרים רומנטיים עם גברים. אבל למרות מה שגברים גורמים לי להרגיש-ההתלהבות הרצוייה הזו, אני גם לא מרגיש צורך עז בקשר רומנטי עם גבר. אין לי מחשבות על הגבר האידיאלי בשבילי, אין לי כמיהה אחרי קשרים שכאלו. יש לומר שאני בשלב בו אני מקבל את הנטיות המיניות שלי באופן מלא אבל אולי לא את נטיות הלב-לא יודע בוודאות. המכתב הזה מאוד מבולבל הלוואי והייתי יודע איך לסדר אותו ככה שתצליח להבין עד כמה החוויה הזו מבלבלת. יש לציין כי האדישות הזו התחילה עוד לפני הקשר האחרון, שבו למרות שהצלחתי לאהוב היה איזשהו קושי לנהל אותו.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ל',

מתיאוריך עולה שמבחינה יצרית גברים מעוררים אותך יותר מנשים, אך אינך מסוגל לחשוב עליהם כבני זוג פוטנציאליים ולעומת זאת, נשים אינן מציתות אותך מספיק, אך עקרונית לפחות, אתה מסוגל לצפות מהן לזוגיות, כנראה בגלל התניה חברתית שכולנו עוברים.

ביסקסואלים יוצרים קשרים מסוגים שונים עם בני שני המינים:
http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187
ובעזרת טיפול מתאים ניתן למפות את ציפיותיך מגברים ומנשים בצורה שתגמיש אותך ותאפשר לך ליהנות משני העולמות.

קיימת גם אפשרות, שגם אותה מומלץ לבדוק בייעוץ פנים אל פנים, שרתיעתך מיצירת קשר זוגי עם גבר נובעת מהומופוביה מופנמת, כלומר, שלא קיבלת את משיכתך המינית לגברים באופן מלא ולכן היא אינה עולה בקנה אחד עם זוגיות.

בכל מקרה, נשמע שיש לך מערך ציפיות, או "תכנית", מאוד מסוימת מגברים ומנשים ושאתה "מייעד" להם תפקידים מסוימים במקום להיות פתוח לחוויה, להכיר גברים ונשים באופן חופשי ולתת ליצר ולרגש לעשות את שלהם ובעיקר לברך על מה שבא ולשנות את תפיסותיך לפי המצוי במקום לאלץ את מי שאתה נתקל בו להתאים לאיזו תפיסה מוקדמת שיש לך על מקומם של גברים ונשים בחייך. נסה לאפשר למציאות ולאנשים שאתה פוגש, גברים ונשים כאחד, לפעול עליך ולבדוק מה הם מעוררים בך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

27/11/2016 | מאת: יניב

שלום, הנני בן 28 ולפני כחודש התחלתי זוגיות מדהימה עם בן 24. זו הזוגיות השלישית בחיי. בן הזוג שלי מדהים, בעיניי הוא כמעט מושלם הן חיצונית והן פנימית, הוא כל כך מרגש אותי ונתפס כמאוד איכותי בעיניי. מרוב כך שאני תופס אותו בצורה כל כך חיובית ומרגיש שלגמרי "זכיתי", אני לפעמים חש בשל כך דאגה ו/או עצבות, כפחד מההווה ומהעתיד. הדבר מתרחש בעיקר כשאנחנו חוזרים לשגרה אחרי סופ"ש שאותו העברנו יחד, ואז כשאני בביתי לבד או בעבודה לבד אני פשוט בוכה המון. אני בעיקר חושש מכך שאני תופס אותו בצורה כל כך עילאית (כשאני איתו כמובן לא מראה זאת) וכן גם חושש ממה שיקרה לי באם מסיבה כלשהי ניפרד (חושש שאקרוס נפשית אם זה חלילה יקרה). אני מבין שזהו ליקוי נפשי שאינו חמור במיוחד, השאלה שלי באיזה שיטות לדעתך הכי כדאי לטפל בעניין זה? האם אפשרי שהמענה יהיה תרופתי? ואם כן - פסיכיאטר וציפרלקס צפויים להיות המענה? אשמח למיקוד ככל הניתן כדי שאדע לאן לפנות ישירות. תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יניב,

אפתח בהתנצלות על העיכוב הממושך בתגובה כתוצאה מתקלה ממושכת במערכת הפורומים של האתר.

בדרך כלל אני תומך נלהב, הרבה יותר מעמיתיי למקצוע, בשילוב בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, אך במקרה המסוים שלך הייתי ממתין קצת עם הטיפול התרופתי כדי לנצל את המצוקה שאתר מתאר לטיפול "שורש". דווקא הקלה עלולה, לדעתי, לגרום במקרה המסוים שלך, להפחית את המוטיבציה שלך.

נשמע שאתה סובל מדימוי עצמי נמוך מאוד ועל רקע זה "ממליך" עליך את בן זוגך, דבר שעלול לפעול כנבואה המגשימה את עצמה ולגרום לכך שעם הזמן הוא אכן יסתכל עליך מלמעלה למטה ו/או יתפוס אותך כמובן מאליך, גם אם אינו נוהג כך כעת. מוקד הטיפול צריך להיות העלאת הדימוי העצמי שלך, כך שתפנים מבחינה רגשית ולא רק רציונלית שבן זוגך אינו עושה לך טובה בכך שהוא בקשר אתך, אלא בחר בך בגלל מי שאתה. הקושי להיות לבד בהחלט מעיד על דיכאון ואם אין ברירה ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי, אך חשוב לא להסתפק בהקלה סימפטומטית ולאפשר לך להיות חבר יותר טוב של עצמך, ולא רק של בן זוגך, כך שתגיע לקשר מעמדה שוויונית יותר כאדם עצמאי שיכול להיות לבד, אך מעדיף להיות בזוגיות מתוך בחירה חופשית. אגב, בנוסף לטיפול כדאי לחשוב על דרכים נוספות להעלאת הדימוי העצמי. למשל, הוכח שכל למידה באשר היא תורמת לדימוי העצמי.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

21/11/2016 | מאת: מבולבלת

שלום רב, מקווה שתוכל להתייחס לשאלתי למרות שאני בחורה. אני בת 20 הבנתי שאני נמשכת גם לנשים בגיל 16 בערך, מאז ניסיתי להדחיק את הצד הזה בי עד שהתגייסתי והבנתי שזה חזק יותר ממני ואולי אפילו גורם לי לחץ נפשי. אין לי ניסיון מיני לא עם בנים ולא עם בנות יש לציין. לפני שנה בערך אמי הציצה ביומן שניהלתי לפני הרבה זמן (אני אפילו לא זוכרת מה כתבתי כבר) והיא שאלה אותי אם אני נמשכת לנשים. הייתי מופתעת ממש והגזמתי בתגובה שלי, התלהמתי ואמרתי שמה פתאום ואיך היא שואלת אותי משהו כזה. אוטומטית אחרי השיחה הממטרות נפתחו ולמחורת חזרתי לבסיס לשבועיים, התעלמתי משיחות עד שהחלטתי כן לענות לה, היא אמרה לי שהיא דואגת לי שלא יקבלו אותי ושיתאכזרו אלי, ושהיא שמעה אותי בוכה, ואיך אני יכולה לדעת בכלל משהו אם לא היה לי ניסיון מיני, נלחצתי ואולי גרמתי לה לחשוב שאני במאה אחוז אתחתן עם גבר וכו. קצת אחרי העלתי את הנושא שוב אבל לצערי היא חושבת שמדובר בשלב טוב נראה מאז לא העזתי להוציא מילה מהפה. אני בטוחה שזה לא שלב, נאבקתי בעצמי יותר מדי כדי לדעת את זה. גם ראיתי קבן בתקופה מסיומת בשירות הצבאי שידעה את המצב שלי, וגם מולה ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רק שלב . (מאד סותרת את עצמי), המלחמות המיותרות האלה משפיעות על הבריאות הנפשית שלי. אני כבר משוחררת שלושה חודשים, ומנסה להבין מה הצעד ההבא שלי. כרגע עושה פסיכומטרי אז זה קצת מעסיק אותי. אני לא מסוגלת להתנסות עם אף אחד במחשבה שזה ישאר סוד ושאמי לא תדע כלום. אני חוששת שהיא שכחה מכל הסוגיה ושזה חמק מראשה. לפני כמעט שנה אבי עזב את הבית ומאז היא שבורה. אני לא יכולה להעביר אותה בעוד מסע כזה. מה אתה חושב? בתודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבלת,

שמחתי לקרוא שאת עסוקה בפסיכומטרי. יש עדות מחקרית נרחבת לכך שהסחות דעת הן אמצעי מצוין למניעת "חפירה" (rumination) שהשפעותיה המזיקות הוכחו גם הן במחקרים. כמו כן, הוכח שכל למידה בכל תחום מעלה את הדימוי העצמי ולכך יש חשיבות עליונה בבריאות הנפשית.

כמובן, אין בכך כדי למנוע את ההתמודדות עם קבלת הנטייה המינית. באופן אידאלי, הורה אמור לשמש מקור תמיכה וחוף מבטחים, אך לצערנו לא כל הורה מסוגל למלא את התפקיד הזה, במיוחד כשמדובר בנטייה מינית. כנראה שלפחות בשלב זה לא ניתן לצפות לכך מאמך. הואיל וקשה לך מאוד (בלתי-אפשרי, לפי תיאורייך) לעשות את הצעד הראשון בהתנסות אינטימית, אני ממליץ לך בחום לפנות לאיש מקצוע המתמצא בתחום, ולפחות, כצעד ראשון, לארגון הנוער הגאה, אשר מעסיק אנשי מקצוע בהתנדבות ומפעיל קבוצות תמיכה ברחבי הארץ ואף פורומי תמיכה ברשת להתייעצות ותמיכה אנונימיות: http://www.igy.org.il/. הייתי ממליץ על כך כצעד ראשון.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

14/11/2016 | מאת: נטלי טרנסית מתחילה

היי שלום לכל מי שצופה ורואה אני נטלי בת 23 מהצפון (שינוי מין מבן לבת) מעוניינת לעבור את התהליך המאוד קשה הזה אך בסופו של דבר משתלם. וברצוני לדעת מספר שאלות על מדבקות אסטרוגן 1.האם ניתן לקבל מדבקות אסטרוגן ללא החוסם טסטוסטרון 2.האם ניתן להישאר עם מדבקות האסטרוגן לזמן בלתי מוגבל או שפשוט צריך להסיר מפני שהאפקטיביות יורדת ונחלשת? 3.האם אפשר לשים מספר מדבקות בגוף בכדי לעלות את היעילות שלהם? תודה מראש נטלי :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נטלי,

סליחה על העיכוב בתשובה הנובע מתקלה טכנית באתר.
לצערי, שאלתך אינה בתחום מומחיותי. יש בדוקטורס פורום ייעוץ פסיכולוגי לטראנסג'נדרים:
http://www.doctors.co.il/forum-5840 המנוהל ע"י פסיכולוגית בעלת ניסיון רב בנושא, אם כי שאלתך היא בתחום האנדוקרינולוגיה. נסי לפנות תחילה לפורום הנ"ל ובטוחני שתופני לגורם המתאים.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום לך, שאלתי היא כזאת: לא היה לי קשר חברי-רומנטי עם מישהי עדיין, זה הרבה זמן. כמה שנים טובות. למרות זאת, לפעמים שאני נפגש עם בחורים כאלה ואחרים - ברגעים שלא שעמום או עייפות - אני מפנטז עליהם או סתם גולש או רואה קישור של מישהו ברשתות החברתיות ומפנטז עליו רומנטית. במקרה של מי שאני מכיר זה בסופו של דבר נעלם במציאות - פנים מול פנים - למרות שאני חושב שההתרגשות היא כתוצאה מלחץ או משהו שלא ממש ברור. אודה להכוונה. תודה. רום

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רום,

אתה כותב שלא היה לך מעולם קשר עם מישהי "עדיין", למרות שהמצב נמשך "כמה שנים טובות". אני קורא את המשפט הזה כציפייה לא מציאותית והרושם הזה מתחזק אצלי כשאני קורא את האופן שבו אתה תופס או מפרש את הפנטזיות שלך על בחורים, כתוצאה של "שעמום או עייפות". במילים אחרות, אינך מוכן מבחינה רגשית לעמוד מאחורי משיכתך לגברים אלא מייחס זאת למצב של חוסר ריכוז, חוסר שליטה, ערפול וכד'. כאילו הפנטזיות הללו תופסות אותך כשאתה לא בשליטה, לא עומד על המשמר. כשאני מצרף את כל המרכיבים הללו יחד נשמע לי שאתה נמשך לגברים ולא מקבל את משיכתך זו ולכן הייתי ממליץ לך לעבד את הדברים עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שלום, אני בן 32, נמשך לנשים ואינני זוכר שאי פעם חשתי משיכה לגברים. אני מגדיר עצמי כסטרייט ולא רואה את עצמי כחשוך או הומופוב. אינני נגעל מהומוסקסאולים, אך מעולם לא קיימתי יחסים משום סוג עם גברים. התנסיתי קצת ב-BDSM עם נשים בעיקר בתור נשלט, למרות שהרגשתי שזה מנוגד לנטייה הטבעית שלי להיות דומיננטי, במעין סוג של פריצת גבולות ורצון להרגיש איך זה להיות ב"צד השני". לאחרונה אני נמשך לרעיון של להישלט על-ידי גבר, ולתת לו מין אוראלי או לקבל מין אנאלי, תוך כדי אלמנטים של שליטה (אני על הברכיים, קשור וכן הלאה). התחלתי לראות פורנו ולקרוא בפורומים בנושא. המצב נמשך כבר מספר חודשים לסירוגין ואינני מרגיש שהמשיכה עוברת לחלוטין, אלא עניין תקופתי שחוזר כל זמן מה. אני יחסית מיודע בנושא ולאחר קריאה בפורומים של פסיכולוגיה, אני מודע לכך שזו פנטזיה יחסית נפוצה ושמשיכה מינית זה ספקטרום ולא הגדרה חדה כפי שנהוג לחשוב. כעת, יש מספר בעיות: לא יודע אם להגדיר את זה כ"בעיה", אבל הבעיה הראשונה היא שאינני נמשך מינית לגברים במציאות, אלא רק ברמת הפנטזיה. ניסיתי לחפש באתרי הכרויות ואני חש רתיעה מינית מגברים, אפילו אם הם נאים ומטופחים. כלומר, אני יכול לראות גבר ולחשוב שהוא יפה (כמו שמכונית או ציור יכולים להיות יפים) אבל לא להימשך אליו מינית. הבעיה השנייה היא שאם אנסה לממש את הפנטזיה, אני חושש מאוד - כמובן מהאפשרות של להיתפס ולהיחשף, אבל אפילו יותר מההשלכות: כלומר, מה יקרה אם אני אוהב את זה וחיי ישתנו כתוצאה מכך, ואם לא אוהב זאת, מה יקרה לדימוי העצמי שלי בהמשך. חשש נוסף נובע מהאפשרות שמדובר בעניין זמני, ושאעשה מעשה שאתחרט עליו בשארית חיי. לדוגמה, היו תקופות שנמשכתי לטרנסג'נדרים והייתי רואה סרטי פורנו בהם הגבר נחדר, ותקופות שהייתי רואה סרטים בהם הגבר נקשר או נחדר ע"י אשה עם strap-on, אך לאחר זמן מה המשיכות הללו חלפו לי. אני מרגיש שלשתי האפשרויות (להמתין עד תעבור המשיכה, במידה ומדובר העניין זמני) או "לקפוץ למים", לנסות למצוא פרטנר מתאים ולהתנסות, יש יתרונות וחסרונות, ואינני יודע מה לעשות עם הרגשות הללו. אשמח לקבל עזרה ותובנות לגבי המצב שתיארתי, או לפרט עוד במידה ויש שאלות.

שלום רון,

עולם הפנטזיות המיניות של חלק גדול מהאנשים נמצא לעתים קרובות במרחק די גדול מעולם המציאות. זו אולי אחת הסיבות לפופולריות של ז'אנרים "ביזאריים" בסרטי פורנו. הבעיה היא לרוב בתרגום הפנטזיות הללו למושגים מציאותיים. למשל, אם אתה נמשך ליחסי שליטה (לא משנה כרגע עם מדובר בנשים וגברים), ברוב המקרים העניין הזוגי והרומנטי יורד מהפרק וצריך להיות ממומש באפיק מקביל. בנוסף, למרות שאתה מצהיר על עצמך שאינך הומופוב, בפנייתך בהחלט יש יותר מרמזים לכך. עצם ההגדרה העצמית שלך, אפילו בכותרת ההודעה, כסטרייט שמפנטז להישלט ע"י גבר רומזת על משיכה לגברים, גם אם המשיכה אינה ויזואלית לגופו של גבר "חתיך". הפנטזיה בהחלט כוללת שני גברים.

נראה לי שהפתרון לבעיה צריך להיות ב-3 שלבים:
א. פנייה לייעוץ והתקשרות לאותם חלקים שאתה כל כך פוחד מהם ותפיסתם כלגיטימיים.
ב. מימוש חלק מהפנטזיות והיווכחות שאו שהם נחווים לגמרי אחרת במציאות ועיקר משיכתם בפנטזיה או קבלתם במציאות.
ג. התגמשות והתפשרות עם עולם המציאות, כלומר, ייתכן שצריך להפריד במקרה שלך בין החלקים המיניים שאינם עולים בקנה אחד עם זוגיות ובין זוגיות שאמורה לענות על צרכים אחרים וכן קבלה של משיכתך לבני מינך, גם אם אינה נושאת אופי שאתה מחשיב כמקובל (משיכה לבחורים נאים).

חלק מהעבודה צריכה להיות ברמה של עיבוד רגשי והשלמה וחלק במציאת פשרות במציאות, כולל החלטה מה נשאר בעולם הפנטזיה ומה לא. השלב הראשון, נראה לי, צריך להיות בהפחתת הפחד שלך מהמשאלות שלך עצמך ומהשלכותיהן, כפי שאתה תופס אותן כיום.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

שליליים. אני בן 38 ויש לי מראה מאוד צעיר אני נראה בן 20+ גם נתנו לי פחות מ 20, הבעיה שלי היא שסוג הגברים שנמשכים אלי זה ערבים,סודנים,חרדים ומבוגרים שאוהבים צעירים. אין לי בעיה עם אף אחד מקבוצות האנשים שרשמתי הבעיה היא סוג האנשים שנמשכים הערבים שנמשכים אלי והחרדים והסודנים והמבוגרים בני 60-50 אין לי על מה לדבר איתם בכלל אין לי שום כימיה אנשים רגילים בגילי+- או צעירים יותר לא נמשכים אלי, הדבר גורם לזה שבגלל שמעולם לא התחילו איתי באתרי הכרויות או במסיבות הייתי יוצא לגנים של גייז , תמיד הייתי הולך לגנים והיה לי מראה גברי ובשנים האחרונות התחלתי להתחבר לצג הנשי שלי , בעבר כשהייתי הולך לגנים והייתי נראה גברי עם זיפים היו מתחילים איתי סוג גברים שנמשכתי בערך בגילי אבל זה לא היה הרבה והייתי מתוסכל ועצבני שבקושי מתחילים איתי, ולאחרונה כל פעם שאני הולך לגן העצמאות רודפים אחרי טיפוסים שהם ממש לא מתאימים לי ערסים,ערבים,סודנים,חרדים,ובני 60. זה מתסכל אותי ואני כעועס עליהם כאילו מה לי ולהם??? למועדונים אני לא יוצא כי אחרי כל השנים שיצאתי מעולם לא התחילו איתי כשהייתי בן 19 בכלל לא התחילו איתי ונמאס לי ללכת לבד מבחינה חיצונית אני נראה בסדר גמור אין בעיה גם האופי שלי סבבה אני פשוט לא מבין למה מתחילים איתי טיפוסים שהם הפוכים ממני האם זה בגלל שאני נראה מאוד צעיר ועדין כזה? האם זה רע שאני בן 38 ואני נראה 20+-? האם אני צריך לשנות משהו במראה כדי להפסיק להראות צעיר? אני לא מנסה להראות צעיר אני לובש פשוט מכנס קצר וגופיה לא שם כובע או משהו לא מתלבש יותר מידיי לא משקיע בעצמי..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אור,

ראשית, אני מתנצל על העיכוב הרב בתגובה בגלל תקלות טכניות.

שנית, אני מבין את התסכול על כך שאינך משיג מה שאתה רוצה, אך נשמע לי שאתה תופס את המציאות בצורה סלקטיבית לרעתך. להיראות צעיר בגילך זה ללא ספק יתרון, שאתה מגדיר כחיסרון, גם אם המראה הזה מושך אנשים שאינך מייחל להם. אתה מתאר מראה שהוא מאוד אטרקטיבי בעיני חלק גדול מהגברים שעשויים להיות רלוונטיים לך. מרוב שלילה, לא ציינת כלל למי אתה נמשך. חלק מהבעייתיות היא שאתה מסתובב באתרים שבהם יש ריכוז גדול מאוד של המיעוטים שתיארת, ללא כל פרופורציה לייצוגם באתרים המקובלים להכרות בימינו.

אם יש לך ספקות בקשר למראה שלך, תוכל אולי להתייעץ עם ידידים מהקהילה המעוניינים בטובתך. המשיכה המינית להפכים היא תופעה מאוד שכיחה, אך בהחלט יש הפכים שיכולים להתאים לך מבחינה חברתית ותרבותית. הכעס על אלה שנמשכים אליך מבטא גם הוא איזה שהוא קושי בקבלה שלך את עצמך. נשמע שאתה יכול להפיק תועלת ממספר שיחות עם איש מקצוע המכיר את הנורמות בקהילה ובמקביל משינוי זירות ההכרות שלך. כמה מטופלים שלי מצאו את מבוקשם בקבוצות חברתיות המופעלות באגודה (למשל, חוג משחקי קופסה). קח בחשבון שעל מנת להכיר אדם אחד מתאים צריך לעבור "קילומטראז'" עצום של זמן ותסכול באתרי הכרויות ואילו אתה מגיע בסופו של דבר, כתוצאה מתסכול, לאתרים שבהם אין כיום סיכוי שיימצאו בחורים רלוונטיים לך וכתוצאה מכך מעצים את מעגל התסכול שלך.

לסיכום, הפתרון הוא כנראה בשיפור יחסיך עם עצמך במסגרת טיפול במקביל לשינוי זירות הפעולה שלך ופיתוח אורך רוח, סבלנות ונכונות להשקיע גם בפעילויות שאינן מיועדות אך ורק להכרות בצורה ממוקדת כל כך.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
shrink-friendly.co.il

21/09/2016 | מאת: ניקו

קראתי מאמר בנוגע לסיבות או ההסברים לפחות ניסיונות להסביר את הסיבה למשיכה או העדפה בפועל גבר בגבר . מעבר להסבר הגנטי וביולוגי ומחקרי מח ועוד. ההסבר שנתקלתי בו עסק בהעדפה בפועל בגבר ולא באישה שמתמקד ביצוג של הארכיטיפ של האישה שנבנה מדמות האם אצל הבן. ומוסבר שהשליטה של האם בבן הופכת למשיכה ובמקביל לפחד פנימי מהשליטה של האישה בגבר. כאשר האופן שבו הוא חש זאת בתוכו על פי דמות אימו ביחס אליו ואיך שהיא ביחס לאביו כפי שחווה זאת. ובמידה שהחוויה היא שליטה טוטאלית ונאשמת כמאיימת יותר ממועילה הוא למעשה לא רוצה את עוד מאותו דבר עם בת זוג כמו סוג ההתקשרות כפי שהוטבעה בו דרך החוויה עם אימו. והוא מעדיף בפועל קשר עם גבר שעל פניו יהיה לכאורה שונה מהדפוס הטבוע כקושי ואיום מאימו. זאת אומרת זה יותר המנעות מדפוס הקשר עם אישה מתוך הפחד להבלע בתוך שליטת האישה מאשר רק מעצם המשיכה לגבר. ציטטו משהו בנןשא הבלעות בתוך האישה הארכטיפית הגדולה שזה יצוג של הנשיות בכלל. וזה די מוכר גם גברים בקשר עם נשים יודעים שהשליטה היא קימת בעיקר דרך העקרון הפאלי . תמיד הוזכר הרעיון שהאישה שולטת דרך האיבר הגברי. זה תמיד פחד של גברים בכלל ונשואים בפרט, שנחשפים במערומים הפיסים והנפשים באונותם וגם בחוסר אונותם בפני האישה שתומכת אבל תמיד גם מהווה איום של גילוי סודותיהם. רובם מוכנים לחיות עם זה בדרך זו או אחרת כדי להנות מתמיכת האישה ומה שניתן לקבל ממנה. אבל האיום התת-מודע הזה נמצא ורואים מה קורה כשמערכת יחסים מתקלקלת והפחד של גברים מהסודות שיתגלו כביכול. זה ידוע שנשים מרכלות על הפאלוס ותפקודי הגבר. לכן העדפה במצב שהפחד מהשליטה וההבלעות באישה גובר מעדיפים גבר שאינו לכאורה מהווה איום. למרות שלמעשה הדבר במישור הנפשי יכול לקרות באותו אופן עם גבר. פחד מהבלעות גדול עד כדי העדפה בגבר. הושם דגש רב על האישה שהגבר נבלע בתוכה. ההסבר הזה מוכר לך? מעבר לכך שתארתי לך אותו בשטחיות באופן שניתן להציגו בפורום.

שלום ניקו,

ראשית, לא מדובר ב"העדפה" או ב"בחירה". שנית, נשמע שמדובר בווריאציה על ההסבר הפסיכואנליטי המקורי של פרויד. אשמח אם תשלח קישור למאמר ואז אוכל להתייחס בצורה יותר רצינית.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
http://www.shrink-friendly.co.il

19/09/2016 | מאת: מידן עומר

אני בשנות ה40. היו לי מערכות יחסים ארןכות עם נשים ובבסיסם מעבר למין היה חיבור רגשי טבעי עמוק. במקביל לאורך השנים ברקע אני מודע לדעתי ברמת תחושה ואינטרקציה בינאישית, שגם נשים וגם גברים מהווים אוביקטים שמשדרים מיניות ואני במאה אחוז מרגיש זאת לאנשים לא משנה גבר או אישה. פשוט יש גברים מושכים ונשים מושכות הרב לא. לגבי רוב הגברים והנשים לא מושכים. אלה שמושכים משני המינים. לגבי מימוש המשיכה זה אינדיודואלי. ברוב השנים נשים היו במרכז כי איתן הרגשתי שהחלק הרגשי עמוק מעניין ובונה מערכת יחסים שעונה על צרכי הרגשיים אפילו יותר ממין. ככה זה מוגדר אצלי. קשר ורמות התקשרות משיכה רגש ועניין מנטלי. הרב היו דרך חוויות משותפות בצוות עבודה. קצרות וארוכות. שאלותי מדוע גברים נוטים לא להתקשר רגשית? לרוב. דבר שאני מתקשה להבין, מה גורם לגבר לרצות להיות בתפקיד פסיבי בקשר עם גבר אחר? המישכה לגבר או אישה מובנת לי וגם משיכה מינית בין גברים ונשים. אבל גם בין שני גברים אני תופס שזה שני גברים אחד מול השני. אני לא מצליח להבין בתוכי מזה שגבר שבתקשורת בינאישית הוא גברי ופתאום באופן מיני הוא מתגלה כפסיבי כל כך. איך מתרחש דבר כזה. זה לא מובן לי. ראיתי גברים מושא חלומות של נשים וגברים שהיו אטרקטיביים ובמצבים מיניים מסויימים פשוט נהיו בשניות משהו אחר ממש פסיביים בכל מובן לא רק מיני. אני לא מצליח להבין מה גורם לגבר להכנס למצב כזה? הכרתי איש במקצוע חופשי ספורטאי במשחק קל חשבתי שהוא משתעשע עם בנים שזה בסדר הוא עניין אותי. בשניות הגברגבר הזה נהיה משהו אחר כל המשיכה נעלמה ברגע שהוא נכנס למצב פסיבי. הסיבה השניה שאני שואל כי זה מוריד לגמרי את המשיכה ממנו לגבי . ובאופן מיידי וכמעט מוחלט. ממה מגיע הדחף הזה להיות כך? אני לא מתייחס כמעט בכלל למונחים של אופי האינטרקציה המינית. אם לא הסברתי מספיק מדויק. זו חידה בעיני השינוי הזה בגבר.

שלום עומר,

הרתיעה שלך נובעת מתפיסה סטיריאוטיפית של תפקידי המין, שמבוססת על קוטביות בין גבריות ונשיות. לפי תפיסה זו גברים סטרייטים הם גבריים וגברים הומואים הם נשיים ובקרב הגברים ההומואים האקטיביים גבריים יותר מהפסיביים. המציאות מורכבת הרבה יותר ובכל אחד מאיתנו יש צדדים גבריים ונשיים. גברים החרדים לגבריותם מדחיקים את החלק הנשי שבהם ואף נרתעים כשהם רואים חלק זה בא לידי ביטוי אצל גברים אחרים (כמו רתיעתך מפסיביות=נשיות בקרב גברים שנראו לך גבריים מחוץ למיטה). יש בהחלט גברים הומואים שנהנים מחדירה והחדירה נתפסת בעיניהם חלק מתפקיד מין נשי. יש גברים שנחדרים והדבר אינו פוגע בתדמית הגברית שלהם ואינה מלווה מאנייריזמים נשיים. יש גברים שחודרים ונחדרים ("ורסטיליים"), ביניהם כאלה שחודרים בהזדמנויות מסוימות ונחדרים בהזדמנויות אחרות וכאלה שפעם חודרים ופעם נחדרים באותה הזדמנות עם אותו פרטנר וגם הפרטנר מחליף תפקידים, כמובן. ייתכן מאוד שאותם גברים "גבריים" שמעוררים בך רתיעה כאשר הם נחדרים ובו זמנית הופכים להיות פסיביים/נשיים תופסים את החדירה אליהם כהזדמנות לגיטימית לביטוי הנשיות שלהם, דבר שהם אינם יכולים להרשות לעצמם בחיי היום-יום בהם הם מרגישים שעליהם לשמור על תדמית גברית. אנשים (נשים וגברים) הם הרבה יותר מורכבים מהחלוקה הקוטבית לגבריות ונשיות, יש צורות רבות של גבריות ונשיות, יש רבים המשלבים את התפקידים, יש המקיימים אותם לסירוגין, יש שמרגישים נשיים כשהם נחדרים ויש בהחלט גברים שחדירה אליהם אינה פוגעת בתפיסת הגבריות שלהם. כמובן, אם התנהגות מסוימת גורמת לך לאבד את המשיכה המינית, אינך חייב "לזרום" איתה, אבל דברים מסוימים שהם "טבעיים" בעיניך (כפי שאתה כותב במשפט הראשון) הם תוצאה של חינוך לתפיסה מינית סטיריאוטיפית של תפקידי המין.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
http://www.shrink-friendly.co.il

17/09/2016 | מאת: גברת סלאנדר

שלום אני מאוד מבולבלת לאחרונה עקב ההתנהגות של בעלי . אנחנו נשואים מעל עשור, יש לנו 2 ילדים. הוא היה מאהב די גרוע אבל הייתי ממש מאוהבת בו. בארבע שנים האחרונות הוא מאוד התרחק, עזב את המיטה המשותפת והקרבה והאינטימיות ירדו. הוא איש שיווק ומסתובב כל היום בכל הארץ, חשדתי שיש לו מאהבת והוא כמובן הכחיש אבל התנהגותו די מסגירה אותו ואת השקרים שלו ולכן אני לא מאמינה לו שהוא לא בוגד. תמיד חשדתי שהוא נמשך לגברים.... מאוד נהננו לצפות ביחד בפורנו של הומואים וטרנסיות. אבל הוא תמיד שידר לי איך הוא מעריץ ונמשך לנשים ולכן לא נתתי לזה חשיבות בחודשים האחרונים הרגשתי איך הבן אדם מתרחק ממני יותר, וכל פעם שהיה מגיע למיטה אז היה מבקש שאחבק אותו והיה מאונן לידי כשהיד שלו על הישבן שלי. ניסיתי להתעמת איתו לשאול למה הוא לא שוכב איתי אז תשובתו היתה : לא בא לי! אני רוצה שתעשי לי אוראלי ולא בא לי לחדור. זה קרה בעבר מדי פעם ולא יחסתי לזה חשיבות אבל בשנה האחרונה זה כל הזמן. ובנוסף לזה הוא מבקש שאספר לוסיפורים אירוטים. אז מצאתי שמאוד מחרמן אותו סיפורים הומואירוטים. האמת שהוא גומר רק על זה. בחודש האחרון הוא ביקש ממני שאקנה סטראפון, איבר מין גברי. אז קניתי....בשביל הסקרנות שלי. חשיבתי שהוא סוף סוף יתוודע בפני. אבל לא!!! הוא לא חודר אלי בכלל ואני חודרת אליו אנלית והוא מגיע לאורגזמה בחדירה. הלבשתי לו תחתוני תחרה שלי אז הוא ביקש שאדבר איתו בלשון זכר.... כמובן שהוא מכחיש על קשר להיותו הומו בסיפור ושזה רק פנטזיה. אז בגלל שהוא מכחיש כל כך את היותו הומו ניסיתי להתעמת איתו וביקשתי ממנו לעשות איתי אהבה.... אז אחרי ויכוח ארוך במיטה בו הוא התעקש לחדור מאחור ואני התעקשתי על מיסיונרי, הוא הסכים בסוף לשכב איתי בתנוחת מיסיונרית אבל הרגשתי שהוא לא מגורה... חצי זקפה והוא טען שאני רטובה. מדי והוזה לא מגרה אותו אני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר איתו על הנושא כי הוא נאטם ומכחיש . זה מעציב אותי כי זה מרגיש לי שהוא חי בהכחשה. ואני לא מאושרת בחיים כאלה וגם הוא לא אשמח לשמוע מה אתה חושב ואם יש לך המלצה איך לגשת אליו? תודה מיואשת ביותר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גברת סלאנדר,

את מתארת שתי תופעות, האחת שחיקה בחיי המין שלכם (שהיא שכיחה מאוד בקרב זוגות נשואים ואינה חייבת להיות תוצאה של הומוסקסואליות בהכרח) והעדפות מיניות של בעלך, אשר לדעתך מעידות על הומוסקסואליות. אני מבין את התסכול ואת תחושת הדחייה שאת חשה, אך לדעתי את מוסיפה שמן למדורה בניסיונותייך לעמת את בעלך עם ההפרעה בתפקודו המיני והעדפותיו במין. בלי להיכנס לשאלה האם קשיים אלה מעידים על הומוסקסואליות, הבעיה כרגע היא בעיה זוגית ולכן המלצתי לך היא לדבר עם בעלך, לא עליו אלא על תסכולך שלך מהמצב, בלי "לתבוע" יחסי מין כאלה או אחרים, ולהציע לו לפנות יחד לטיפול זוגי. הגדרת הבעיה כזוגית תפחית במידה רבה את רתיעתו של בעלך ואם הוא עדיין לא יסכים לפנות יחד אתך לטיפול זוגי (הקפידי להשתמש במילה "ייעוץ" ולא "טיפול" כשאת מדברת איתו), פני את ראשונה לטיפול זוגי. מאוד שכיח שהגבר מצטרף מאוחר יותר הן משום שמתעוררת בו חרדת נטישה שמא הקשר מתפרק והן משום שפנייה כזו שלך תבהיר לו את חומרת המצב. מספר שיחות שלך עם המטפל הזוגי בהחלט תעזורנה לך להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר ובלתי מאיימת עם בעלך. רשימה של מטפלים זוגיים מוסמכים באזור מגורייך תוכלי למצוא במנוע החיפוש של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה: http://www.mishpaha.org.il/.

אשמח להתעדכן בהתקדמות וללוות אותה בפורום זה.

בהצלחה,
פרופ' גידי רובינשטיין
http://www.shrink-friendly.co.il