פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2314 הודעות
2139 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מחקר חדש: סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1234 השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום.
20/06/2012 | 13:16 | מאת: להבה

הי, אנסה לתמצת- בת 28 דתיה , הייתי שלוש שנים בטיפול פסיכולוגי בו השלמתי עם היותי ביסקסואלית. הטיפול נסוב גם על קבלת החלטה לאיזה כיוון לפנות )גברים/נשים) , לאורך כול הטיפול הדגשתי שאני רוצה להתחתן ורואה את עצמי חיה עם גבר לאורך שנים. לאחר הטיפול קבלתי החלטה וניסיתי לצאת ולהתחתן , והיו קשרים עם בחורים (קשרים ארוכים) וגם עם רגש אך לא הגיעו לידי חתונה. יש לציין שהיה לי קשר עם בחורה שלוש שנים. אני מרגישה שבשנה האחרונה הרצון להתחתן ולהקים משפחה חזק. אבל הרגשות לנשים לא נעלמו. והן ממשיכות להציף אותי. שאלתי היא כזו-כיצד אוכל למתן אותן מאחר ואני מרגישה משיכה גדולה לגברים איך אוכל להתמקד אך ורק בה? תודה.

שלום רב, את מתארת מצב שבו קיים קונפליקט מאד קשה. המשיכה שלך לשני המינים עלולה תמיד ליצור קושי: של משיכה למין האחר בעת שאת עם המין השני. יחד עם כך, מאחר שהיו לך קשרים ארוכים מלאי רגש עם בחורים, מאד יעזור לך לחזור ולהיזכר, האם בהיותך עימם, משיכתך והעדפתך את המין השני- פחתה או אפילו נעלמה, או שמא אז דווקא התעוררה הנטיה כלפי המין האחר, דהיינו כלפי נשים. ולהפך: במשך שלוש השנים שבהן חיית עם בחורה, האם היית מאושרת ולא נמשכת לגברים ? אמנם, כתבת "שהרגשות לנשים לא נעלמו" בתקופת חייך עם גברים, אך עד כמה זה היה דבר "בלתי נסבל" ויכולת להמשיך להתחבר לגברים. רק את יכולה לענות על השאלה החשובה שהעלית: האם תוכלי לוותר על קשרים עם נשים. אומרים, כי "אין חכם כבעל ניסיון", ואומנם לך יש ניסיון , שמתוכו תוכלי ללמוד על האפשרויות העומדות לפניך. אם בהיותך בתקופת חייך עם גבר והצלחת למצות את הקשר הזוגי, כולל החלק המיני שלו, ואף היית שביעת רצון, - אין סיבה שלא תצליחי להתחבר לגבר וליצור משפחה, כפי שאת חולמת. אם לא, - תוכלי לדעת שמשיכתך לנשים תפריע לך בקשר הזוגי עם גבר ומוטב שלא להזדרז וליצור אותו באופן מסודר וממוסד, שיקשה עליך (וכמובן גם על בן זוגך) להגשים חלומך וליצור משפחה נורמטיבית. אני מבינה שאת דתייה וחיה בחברה שיש לה מוסכמות מאד ברורות. יחד עם כך, גם החברה הדתית מתחילה לקבל יותר ויותר משפחות מסוגים שונים. אחת האפשרויות היא לקבל זאת וליצור משפחה חד מינית. אני מציעה לך לבדוק את הדברים עם עצמך. אם זה קשה מידי, תוכלי וודאי להתקשר עם איש מקצוע ולהתלבט יחד עמו ובעיקר בהכוונתו, באיזו דרך לבחור,- לאור הניסיון בשנים שקדמו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

19/06/2012 | 00:19 | מאת: אני

היי, אני מגדירה את עצמי בפני אנשים כסטרייטית.. בפועל, אני דיי בטוחה שיש לי משיכה לנשים שאני מדחיקה. בגיל 18 הודיתי בפני עצמי שאני בי. תמיד כשיש לי מחשבות שקשורות לנשים, אני אף פעם לא מופיעה בהן בעצמי, והן כוללות גם גברים. אף פעם לא חשבתי בצורה כזו על בנות שאני מכירה. קרה לי הרבה פעמים שנדלקתי על בנים וגם התאהבתי. עם בנות מעולם לא (אולי הדחקה?) . אני יודעת שזה לא מוצדק, אבל מתביישת בזה מאוד, ואין שום סיכוי כרגע שאספר למישהו. לפעמים כשאני משוחחת עם בנות (קרה לי מס' פעמים מועט) אני חושבת שמה שקורה לי זה שאני מראש מרגישה שלא אוכל להתחבר איתן באופן חברי- ("מהצד הסטרייטי"). כמובן שאני ממש לא חושבת עליהן בכיון השני, אפילו לא קצת. הבעיה היא אי נעימות/ אי נוחות מועטה שמפריעה לי בהתחברות איתן- התחברות רגילה של חברות. הרי כשהחברות נהיית קרובה נוצרת אינטימיות, ועם בנות מסויימות אני מוצאת שקשה לי יותר ליצור את האינטימיות הזאת (אני אפילו נמנעת מראש להתחבר אליהן, באופן לא מודע כ"כ אפילו), ואני חושבת שזו הסיבה. מכל מקום- אני כרגע רוצה לחיות כסטרייטית ולא לעשות עם זה כלום. יש לי כמובן הרבה חברות שאני מרגישה איתן בנוח והכל "כרגיל".. השאלה שלי היא האם עשוי להיות קשר בין מה שסיפרתי ובין בעיות חברתיות, כמו אאוטסיידריות .ואם כן- יש דרך לעזור לעצמי איכשהו בלי לחשוף את הסוד. תודה רבה מראש !

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ניכר מאד שאת מתלבטת לגבי נטייתך או העדפתך המינית ואפשר שזה קורה לך בעקבות החששות סביב העובדה, שאם שהתלבטותך תתגלה את עלולה להיראות לסבית בעיני סביבה ואת הרי מתביישת בכך- כל כך. מאחר שאיני יודעת מה גילך, קשה לי לענות על שאלתך, שהרי אם את עדיין בתקופת ההתבגרות המאוחרת שלך – זה שונה מאשר היותך בת שלושים ומעלה, למשל, כאשר הדברים כבר ממש מגובשים. לפי הדברים שכתבת, נראה לי שאת בשנות העשרים לחייך ואפשר שטרם ביררת לעצמך את הנושא. אך כמובן, שאפשר שאני טועה ולכן אתייחס לדבריך ללא קשר לגילך שלך. בהחלט יתכן, שאדם שיש לו קשיים חברתיים ובמיוחד קושי ביצירת אינטימיות רגשית, ימנע מיצירת קשר חברתי, העלול להביא לקרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים. ואולם, נשאלת השאלה, מדוע זה בא לביטוי ביצירת קשר קרוב דווקא אם בנות? האם עם בנים את חשה יותר בנוח ליצור קשר קרוב ומשתף? יתכן, כי זה קשור (במקרה שלך) לקשר מורכב עם דמות הורית נשית ובעקבות כך לקושי ליצור קשר קרוב עם דמויות משמעותיות נשיות נוספות בחייך. האם עם דמות הורית גברית את חשה יותר חופשייה ונינוחה? יש מקום לברר את הדבר וזה בהחלט יכול לזרוק אור על הסיבה להתחמקות, שתיארת ואי הנוחיות בקשר שלך עם בנות. משום שאת כל כך מתלבטת ובעצם אפילו מבולבלת סביב הנושא (שכן,מחד את הודית-בהיותך בת 18 - בפני עצמך שאת ביסקסואלית ומאידך ציינת שמעולם לא נמשכת לבנות אף לא התאהבת בבנות) יקשה לומר בוודאות שאת לסבית או ביסקסואלית. אני מציעה לך לברר את הדבר באמצעות ייעוץ או טיפול אצל פסיכולוג או איש מקצוע אחר מתחום בריאות הנפש. עדיף לנסות ולהבין את הגורם להתלבטות שלך ולהתמודד עם כך, מאשר לחיות בייסורים וספיקות לאורך שנים. להבנתי, בין שאת בת עשרים ובין שאת בת שלושים- אין טעם לעצור את החיים ולחיות בתחושת הימנעות ובושה מן הסביבה. עדיף לברר לעצמך את הדברים וללמוד כיצד להתמודד עימם. למעשה, מה שאני מציעה לך זה להמשיך את החיים מתוך הבנה והכרה מה בעייתך וללא מעצורים עלומים, שיפריעו לך להגשים עצמך ולחיות באיכות חיים טובה לאורך ימים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

21/06/2012 | 02:36 | מאת: אני

המון תודה! אני שוקלת ללכת לפסיכולוג. אודה לך מאוד אם תוכלי להשיב לי על עוד שאלה אחת שלא כ"כ הבנתי את התשובה עליה: האם עשוי להיות קשר בין אאוטסיידריות בתקופת התיכון לבין נטייה מינית שונה. - אני מדברת כמובן על אנשים שטרם "יצאו מהארון" אבל בכל זאת היו אאוטסיידרים. ברור שאין תשובה גורפת, השאלה אם זו עשויה במקרים מסויימים להיות סיבה לאאוטסיידריות כשלעצמה..

ד"ר גידי שלום, לעיתים אני תוהה, הן לגביך ספציפית והן בכלל לגבי פסיכותרפיסטים - עד כמה כמטפל אתה מרשה לעצמך להיות שיפוטי כלפי האדם בו אתה מטפל. עד כמה אתה מאפשר לעצמך להסיק מסקנות בראשך, לגבש עמדות או תפיסות מסויימות בראשך לגבי האם המטופל נוהג נכון או לא ולגבי כיצד צריך לנהוג המטופל בחייו. . ויתרה מזאת - עד כמה אתה מרשה לעצמך כמטפל לבטא מסקנות או עמדות אלו בשיחותייך עם המטופל ? . לצורך הדוגמא - מטופל אשר מחליט נחרצות שאיננו מעוניין לצאת מהארון ומנגד אתה חושב שהדבר יכול אולי אף להטיב לו בחייו במידה ויצא - עד כמה זה יגרום לך להשפיע על המטופל ולכוונו ליציאה מהארון ? אשמח לשמוע את תשובתך הכנה

שלום דניאל, שאלה מצוינת שהעסיקה ומעסיקה מטפלים ותיאורטיקנים בתחום הפסיכותרפיה. כמובן שאנו משתדלים להיות מה שפחות שיפוטיים, אם כי ניטראליות ואובייקטיביות מוחלטות אינן אפשריות, משום שאנו משתמשים באישיות שלנו, הכוללת גם ערכים. אם התנהגותו של המטופל עומדת בניגוד למטרותיו שלו, בהחלט אשקף לו את הסתירה הזו, אך כאשר המטרות שלו עבור עצמו אינן נראות לי ההתמודדות מורכבת יותר, אם כי לא בהכרח בלתי-אפשרית. במקרים של הבדלים קיצוניי ובלתי ניתנים לגישור בעמדות האישיות, בהחלט אפנה את המטופל למטפל אחר, אם כי לא בהכרח אציין שזו הסיבה. לגבי יציאה מהארון - מדובר בעניין שונה לחלוטין. לא מדובר ב"ערך" שכן או לא מקובל עליי, אלא בעניין מעשי הרבה יותר. מניסיוני, הדיאלוג לגבי יציאה מהארון לא היה "אידיאולוגי" אף פעם והמטופל היה כמעט בכל המקרים זה שהציג את היציאה מהארון כמטרה. רמת הדיון אינה ערכית כלל ועיקר. היו מקרים שבהם מטופלים ניסו לנהל זוגיות, למשל, וההסתתרות בארון מנעה מהם לצאת עם בני זוגם מהבית. כמובן שמדובר כאן על איכות חיים נמוכה ולא על פער ערכי. ולהפך - היו מקרים שבהם המטופל לא קיבל את עצמו וציפה שהיציאה מהארון תגרום לאנשים לקבל אותו ועקב כך הוא יקבל את עצמו. בשני המקרים, היה צורך בריאליזציה של הציפיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/06/2012 | 14:50 | מאת: גםאני הומו

אני גם הומו מחפש לחבר רצני

17/06/2012 | 23:59 | מאת: רתם

שלום לכולן, שמי רתם זהר, ובמסגרת עבודת המאסטר שאני כותבת, אני עורכת מחקר העוסק בגיבוש זהות בקרב נשים בכלל, ומתמקד בביסקסואליות בפרט. מכיוון שאוכלוסיית הביסקסואליות בישראל היא אוכלוסייה שנחקרה בקושי עד כה, אני סבורה שהמחקר עשוי להיות משמעותי בהכרת והבנת הביסקסואליות בישראל. אודה לכן מאוד אם תוכלו להקדיש כ- 15- 20 דקות מזמנכן (היקר) לצורך העניין, באמצעות כניסה לקישור זה: http://www.syndu.com/arosenmann#arosenmann-haifa_ma-ma_project_rz תודה, רתם

16/06/2012 | 18:06 | מאת: ראסי

שלום אני גבר בן 51 נשוי +2 עד גיל 33 הייתה לי בעייה הרמנאלית הגוף לא ייצר הרמון הטסטוורון וההיתי נראה צעיר חלק ללא שערות ואז התחלתי לקבל זריקות טסטטוורון פעם ל 21 יום ומהר מאוד גדלו לי שערות בכל הגוף והתחלתי להרגיש גבר התחתנתי ונולדו לי תאומים אחרי טיפול IVF אבל מהר מאוד התחלתי להרגיש גרויים בחור התחת וצורך לדחיפת כל מיני דברים עד כדי כך שהייתי עם גברים יותר מפעם אחד ואט אט התחלתי לחשוב שהזריקות הם הסיבה ונודעתי שאכן כך וברגע שאני לא לוקח זריקות הרבה זמן הדחף הזה נעלם אבל לצערי גם הגבריות נעלמת ואז אני לא מגיע לזקפה ואין לי חשק מיני ומתחילה נשירת שער מכל הגוף ואז אני חוזר ולוקח את הזריקות ואז הדחף חוזר חזרה אני מבקש יעוץ מהיר ועזרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ראסי, תוספת טסטוסטרון אכן מגבירה את עוצמת הדחף המיני אך אין לה השפעה על כיוונו. במילים אחרות, אם גבר סטרייט שנמשך לנשים יקבל תוספת טסטוסטרון, הדחף המיני שלו לקיים יחסי מין עם נשים יגבר ואם גבר הומוסקסואל יקבל את התוספת, הדחף לקיים יחסי מין עם גברים יגבר. הואיל וחסר לך טסטוסטרון הדחף המיני שלך נפגע ולכן גם הגירוי המיני והתוספת, כאמור, מגבירה אותו. אין לכך כל קשר לבחירת האובייקט (גבר או אישה). ההורמון, וכך גם התוספת שלו, "עיוורים" לאובייקט המשיכה. הוא רק מעורר את מה שקיים במילא ונמצא במצב רדום בגלל רמה נמוכה של טסטוסטרון. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי, במקביל לטיפול האנדוקריני שאתה מקבל, על מנת ללבן סוגיות הנוגעות לזהות המינית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/06/2012 | 11:16 | מאת: אני

אקדים ואומר, שתמיד נמשכתי לנשים גם בתור ילד וגם כיום כמבוגר. אבל מה שמפריע לי, זה מקרה שקרה לי בתיכון (הייתי בפנימיה דתית) שבו אני ועוד חבר היינו עושים שיחת נפש ולאחר מכן הייתי מחבק אותו ומנשק אותו בלחי (והייתי מרגיש איזשהיא משיכה אליו).(היינו שנינו באיזשהיא אופוריה כזו של הרגשה טובה) והשאלה שלי בעצם, אם זה הגיוני שבתקופה מסויימת (גיל ההתבגרות) לפעמעם יש איזשהיא משיכה כלפי מישהו מאותו מין? ( חשוב לי להוסיף שרק איתו הרגשתי כך, וזה לא חזר על עצמו בהמשך החיים) נק' חשובה נוספת, לפעמים גם היום שאני נזכר ברגעים הללו זה מעורר אותי מינית. הבעיה שלי כיום, היא לא למי אני נמשך(שאני יודע שלנשים) אלא אם אני נמשך לנשים, אז איך קרה לי שנמשכתי לאותו בחור? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, בדרך כלל מגיעות אל הפורום פניות של גברים ביסקסואלים שנמשכים בעיקר לגברים אחרים, אך הם מרגישים משיכה מינית ורגשית אך ורק לבת זוגם ולא לנשים אחרות. אני מניח שאצלך המצב הפוך והקשר עם הנער שגדלת איתו ואשר היה לך איתו מגע גופני בגיל ההתבגרות הותיר בך את רישומו. כנראה ששאר המשיכה לבני מינך מודחקת אצלך בצורה שמאפשרת לך להימשך לנשים ולקיים איתן יחסי מין. אין זה אומר בהכרח שהמשיכה לגברים תפרוץ ביום מן הימים ואני מציע לך להתייחס אל המקרה כאפיזודה שעומדת בפני עצמה, זיכרון טוב שאתה נושא אותו עמך עד היום. אם וכאשר משיכה זו תתפשט לגברים אחרים, אתה מוזמן לחזור ולהתייעץ כאן, אך לא נקדים את המאוחר שאולי כלל לא יגיע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/06/2012 | 04:52 | מאת: אנונימית

שלום... אני וחבר שלי ההינו יחד קרוב ל10 שנים כאשר רציתי למסד את הקשר (לפני שנה וחצי) דבר שהיה ברור לי שיקרה, הבנתי שזה לא הדדי, לאחר שיחות רבות עם בן זוגיהחלטתי להיפרד, לאחר שבוע הוא חזר לבייתנו המשותף עם מיכתב, במיכתב כתב על אהבתו הרבה כלפי, אבל שהוא חושב שנמשך גם לגברים, החלטתי שנתמודד עם זה ביחד והלכנו לטיפול זוגי...הטיפול עשה לנו רק טוב, ובאמת שיפר את יחסנו , אך בעיית הזהות המינית המשיכה ללוות את הטיפול....ולא הצלחנו להגיע להחלטה... לבסוף בצירוף מקרים נכנסתי להריון, ועדיין בן זוגי אמר שהוא מפחד להתמסד ושאולי הוא יעזוב.... החלטתי לעשות הפלה (אני בסביבות גיל 30), ובכך תמו שנים של זוגיות וחלום על משפחה משותפת.... הבעיה-אני אוהבת אותו, ובן הזוג רוצה לחזור אלי הוא אומר שהוא רוצה רק אותי, ושייש לו בעיית התחייבות, ולא בעייה לגבי זהותו, הוא כרגע אומר שהמחשבה עם גבר לא מוששכת אותו.... ועכשיו השאלה... איך ניתן לדעת את הזהות המינית? אם הוא נמשך לגבר אז למה הוא לא רוצה להתנסות? האם המחשבה שלו על הסיכוי שהוא נמשך לגבר באמת מעידה על היותו הומו או בי????

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימית, קראתי את פנייתך בתשומת לב ובזהירות, כי אני ממש לא רוצה להשבית את שמחתך. קשר זוגי טוב הוא באמת יקר המציאות וכנותו של בן זוגך ראויה להערכה רבה. עם זאת, לבטיו לגבי נטייתו המינית גורמים לו להיות הפכפך בצורה שמשפיעה על הקשר ביניכם. ככל הנראה, הוא מתקשה עד מאד לקבל את משיכתו לגברים, חושש להיכנס ל"ג'ונגל" של גברים בלבד, שאינו מוכר לו, ורואה בך, בצדק, "חוף מבטחים" שתמיד ניתן לחזור אליו. במילים אחרות, אפשר בהחלט להבין מה הוא ירוויח מסידור כזה, אך חוששני שלך יש רק מה להפסיד. המלצתי לך - לנסות להשאירו כידיד קרוב, אך לשאוף לקשר עם גבר סטרייט שנמשך רק לנשים. יכול להיות שההתנתקות מהקשר האינטימי ביניכם תדרוש ממך מאמצים גדולים ועזרה מקצועית, אך נשמע שלמרות הכוונות הטובות של שניכם, הקשר טומןבחובו סבל, תסכול ואולי אף פגיעה בדימוי העצמי הנשי שלך לאורך זמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/06/2012 | 03:32 | מאת: אנונימית

המון המון תודה על התשובה המהירה.... תודה על העזרה...

07/06/2012 | 01:30 | מאת: נעמי

שלום! אני בחורה סטרייטית, מוטרדת מעניין אחר שנמשך כבר זמן רב. היה לי ידיד טוב, ידעתי שהוא הומו ונמצא בזוגיות עם גבר. היינו יחד במקום בו היינו מנותקים מהסביבה הרגילה שלנו. לאורך כל התקופה הוא הסתיר את העובדה שהוא הומו, והתנהג כסטרייט לחלוטין, גם כלפיי, למרות שהוא ידע שאני יודעת. התקרבנו במהלך התקופה, ונוצרה בינינו דינמיקה מסוימת. אני פיתחתי אליו רגשות ומשיכה. לא הבנתי בדיוק איך, אבל הוא סימל עבורי משהו מאוד גברי בכל אינטרקציה שהיתה לו איתי. לאחר שחזרנו לארץ החלה תקופה ארוכה ומבולבלת, בה ניסיתי לדבר איתו ולפתוח את הנושא אך ללא הצלחה. לפעמים הוא היה מתרחק בבהלה, ולפעמים, אחרי תקופות של נתק הוא היה חוזר לחיי ושוב מתנהג בצורה מאוד גברית כשהוא לידי,מפלרטט, מקנא כשגברים אחרים מסתכלים עליי. לבסוף הצלחנו לדבר, הוא אמר שיש בינינו רק מתח מיני ולא משיכה. הוא אמר שהוא לא רוצה אינטימיות איתי, אולם לאחר שיחה ארוכה וטעונה בילינו לילה אינטימי ביחד, שמבחינתי היה מאוד קרוב ועוצמתי. מה שבילבל אותי אפילו יותר. כשניסיתי לדבר איתו לאחר מכן הוא התחמק, אך בהמשך אמר שמה שקרה בינינו היה חסר משמעות, שהוא לא נמשך אליי בכלל ולא רוצה שום דבר איתי, שהוא נמצא בזוגיות עם גבר, שהוא לא ירצה לעולם זוגיות איתי ושהוא מעדיף לנתק קשר איתי בתקופה הקרובה. מאוד נפגעתי מהדברים שלו, שנאמרו בצורה מאוד קשה ובוטה. אבל באמת ניתקנו קשר והייתי במערכת יחסים אחרת מאז (שנגמרה). הבעיה היא שהנושא ממשיך להטריד אותי. אני מבינה שהוא נמצא בזוגיות כרגע, אבל לא יכולה שלא לחשוב על האינטרקציה בינינו. לא מצליחה להבין איך פיתחתי רגשות כה עזים ומשיכה כה חזקה לגבר שידעתי מראש שהוא הומו. לא מבינה מה היתה כל המשמעות האמיתית של כל מה שקרה בשבילו, ויותר מכל - איך הוא מצטייר בעיני כדמות כה גברית ומתנהג ככזה כשהוא לידי(למרות שבמערכת היחסים שלו הוא נשי, ולעיתים הוא מתנהג בצורה נשית יותר ליד אנשים אחרים מהצורה בה הוא מתנהג לידי). אני גם תוהה האם קשר כזה בינינו יכול היה להחזיק באופן היפותטי. איני יודעת מה לעשות כי הדבר משפיע עליי ומטריד אותי עדיין. כרגע אנחנו לא מדברים, אבל מתראים מדי פעם. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמי, הסבל שנגרם לך מעורר הזדהות רבה וצר לי לקרוא על מה שקרה ועל האופן שבו את עדיין נושאת זאת איתך.אמנם הכתובת הייתה על הקיר, אך כולנו אנושיים ואיננו עומדים בפיתוי בנסיבות מסוימות. הבחור, כנראה, סגר את העניין עם עצמו בצורה מאוד לא חברית וחסרת התחשבות. ניתן להסביר זאת ע"י קונפליקטים שלו עם עצמו, אבל זה לא משהו שיעזור לך כרגע. לא כתבת בת כמה את ומה ניסיונך עם גברים אחרים. אם ברוב המקרים קשרייך עם גברים הם לשביעות רצונך, נסי לסגור את הפרק הזה, בין בינך לבין עצמך, בין בעזרת סביבה תומכת ובין ע"י פנייה לייעוץ למספר שיחות מוגבל. וכמובן, שמרי מרחק מהבחור והשאירי את הקשר בגבולות קשר קורקטי, לכל היותר. אגב, יכול להיות שבתגובה לכך הבחור יתעורר אלייך מחדש, ואז תצטרכי ללמוד מניסיון העבר ולשמור היטב על עצמך באמצעות הצבת גבולות ברורים. אם, לעומת זאת, אינך מרוצה מהקשרים שהיו לך עד כה עם גברים, ייתכן שהמקרה הזה הוא חוליה אחת בשרשרת ואז כדאי לשקול טיפול מעמיק וארוך יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין http://www.shrink-friendly.co.il

07/06/2012 | 14:30 | מאת: נעמי

תודה ד"ר רובינשטין אני בת 28, היו לי מספר קשרים קודמים עם גברים מרובם הייתי מרוצה. אני חושבת שהמקרה הזה היה מקרה בודד וחריג שתפס אותי בכמה נקודות חולשה, ובאמת , הגיע הזמן לסגור את הפרק הזה. תודה רבה

05/06/2012 | 13:48 | מאת: שמעון שמעון

לד"ר דליה גלבוע שלום. ראשית אני מתנצל שאני פונה, כי איני יודע אם זה תפקידך, אך ישנו דבר אחד והוא העמימות שבו אתה שרוי מזמן אישור הועדה לשינוי מין ועד לזימון לניתוח, שבודאי גם לא יהא מידי. כאחד שנוטל הורמונים ונוגדי הורמונים, כל עוד שאיני יודע מהו התאריך הצפוי לניתוח, אני צריך לדאוג שיהא לי מלאי כדורים שיספיק עד לניתוח, האם היה ניתן לדאוג ולדווח למטופל שבתאריך עתידי הינך צפוי לניתוח, ואז המטופל ידע האם צריך לחדש את מלאי הכדורים או שמה שיש לו זה יספיק לו עד לניתוח המיוחל, היות ולך יש נסיון רב בתחום הזה, היות ומ- 19/04/2012 לא נשלח שום מכתב ושום צלצול טלפוני. אני בכל מקרה זימנתי תור ליתר בטחון שלא אתקע ללא כדורים. וב- 28/06/12 אהיה בשיבא אצל פרופסור אבי קרסיק לקבלת מרשמים. אם תהא לך תשובה לפני כן אודה לה. ושוב סליחה על ההטרדה הזו. בתודה מראש שמעון שמעון

לשמעון שלום רב, טוב עשית שקבעת תור לרופא האנדוקרינולוג המכיר אותך ומטפל בך באשר להורמונים שאתה מקבל. ברור, שאין קשר בין מועד הוועדה, התור לניתוח ולקיחת ההורמונים. תוכל להתייעץ עם הרופא באשר להמשך לקיחתם ובכל הקשור לדרך קבלתם, עד למועד הניתוח ואף לאחריו. בעת הפגישה עם רופאי הוועדה נמסר תמיד לאדם, שאושר לו הניתוח, כי יקבל הודעה על מועד הנתוח, שייתקיים לאחר מספר חודשים,-בתקופה הקרובה. בכל מקרה של בקשה למידע נוסף ניתן תמיד להתקשר למזכירת הוועדה,הנמצאת במחלקה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

04/06/2012 | 21:58 | מאת: אייל

המון תודה על התשובה המהירה (-: אני חלקית מסכים איתך. חושב שאני בהדחקה בעיקר בגלל רתיעה מדברים שראיתי שקרו בבית, שתארתי אותם, והיו דברים שלא תיארתי אותם. הסיבה שאני מדחיק, זה כי אני יודע שמצד אחד אני רוצה לנסות... להיות עם מישהיא, כי אני מרגיש שיש בי איזו שהיא משיכה (אם היא עונה על מספר פרמטרים...), אבל מצד שני חושש שלא יעמוד לי, חושש שלא יצליח לי.. חושש. יש בי חשש שלא יילך... לא יודע להסביר את זה... האם אתה יודע למה אני מתכוון ? ואני מבין שייתכן ואני דו מיני, אבל מצד שני אני גם זוכר איך התגלגלתי לעניין של ההסתכלות על בנים גם... זה התחיל בגיל מאוחר מאוד (20 בערך), שעד אז הייתי פשוט א-מיני. לא עשה לי את זה לא בן ולא בת. ואז עברתי סוג של תקיפה מינית, ("חבר" שרצה לבדוק מה יש לי מתחת לתחתון.. זה לא העמיד לי בכלל...) ובעקבות כך, אני זוכר, הרגשתי שאין לי אומץ לנסות את זה עם מישהיא..... אחרי זה אותו חבר השאיר כנראה במכוון חומר פרונו הומוסקסאולי על המחשב שלי אחרי שגלש בו, כשראיתי את זה, זה לא עשה לי כלום, בכלל, ואני לא הומופוב, אבל אמרתי לעצמי אחרי זה שאולי אנסה. כשהגעתי מס' פעמים לסטוץ עם מישהו, אם היה רצון לחדירה, לא עמד לי ופשוט ישר נפל ולא חזר שוב לעמוד אחרי זה. המחשבה על חדירה דוחה אותי, המחשבה על להתנשק עם מישהו דוחה אותי ולא בגלל עניין חברתי של מה מקובל או מה לא. פשוט דוחה אותי............ תודה !

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אייל, קראתי את פניותיך כמה פעמים ואני מרגיש שהנושאים שמטרידים אותך ראויים להתייחסות בטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. קשה לומר באופן ודאי או חד-משמעי שאירוע של תקיפה מינית, חמור ככל שיהיה, הוא זה שגרם למשיכתך המינית לגברים, אך ברור שיש להתייחס אליו בצורה עדינה, הדרגתית ומעמיקה בטיפול. אמנם בכל הפורומים מצוין שהייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, אך במקרה שלך הדבר נכון במיוחד ויש לי חשש שייעוץ בפורום, אשר מבוסס על פיסות מידע, עלול לגרום לך יותר נזק מאשר תועלת. כבד את עצמך ואת הקשיים שלך ופנה לייעוץ אישי. אם אינך יכול להרשות לעצמך טיפול פסיכולוגי בשוק הפרטי, השאר כאן פרטים כמו קופת החולים בה אתה מבוטח, אזור מגורים כללי וכד', כדי שאוכל לפרוש בפניך את האפשרויות הטיפולית במגזר הציבורי או הפרטי המסובסד. לטובת ציבור הגולשים, אציין רק שלא כל הומוסקסואל נמשך לפי הטבעת ולחדירה, כשם שלא כל הגברים הסטרייטים נמשכים לפות הנשי בצורה ממוקדת כל כך. משיכה מינית ויזואלית היא עניין כוללני הרבה יותר - למשל, שדיים של נשים (שכידוע, משקיעות בכך הרבה), מבנה גוף חטוב, בין של גבר ובין של אישה ועוד ועוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/06/2012 | 01:54 | מאת: אייל

המון תודה על התשובה המהירה (-: אני חלקית מסכים איתך. חושב שאני בהדחקה בעיקר בגלל רתיעה מדברים שראיתי שקרו בבית, שתארתי אותם, והיו דברים שלא תיארתי אותם. הסיבה שאני מדחיק, זה כי אני יודע שמצד אחד אני רוצה לנסות... להיות עם מישהיא, כי אני מרגיש שיש בי איזו שהיא משיכה (אם היא עונה על מספר פרמטרים...), אבל מצד שני חושש שלא יעמוד לי, חושש שלא יצליח לי.. חושש. יש בי חשש שלא יילך... לא יודע להסביר את זה... האם אתה יודע למה אני מתכוון ? ואני מבין שייתכן ואני דו מיני, אבל מצד שני אני גם זוכר איך התגלגלתי לעניין של ההסתכלות על בנים גם... זה התחיל בגיל מאוחר מאוד (20 בערך), שעד אז הייתי פשוט א-מיני. לא עשה לי את זה לא בן ולא בת. ואז עברתי סוג של תקיפה מינית, ("חבר" שרצה לבדוק מה יש לי מתחת לתחתון.. זה לא העמיד לי בכלל...) ובעקבות כך, אני זוכר, הרגשתי שאין לי אומץ לנסות את זה עם מישהיא..... אחרי זה אותו חבר השאיר כנראה במכוון חומר פרונו הומוסקסאולי על המחשב שלי אחרי שגלש בו, כשראיתי את זה, זה לא עשה לי כלום, בכלל, ואני לא הומופוב, אבל אמרתי לעצמי אחרי זה שאולי אנסה. כשהגעתי מס' פעמים לסטוץ עם מישהו, אם היה רצון לחדירה, לא עמד לי ופשוט ישר נפל ולא חזר שוב לעמוד אחרי זה. המחשבה על חדירה דוחה אותי, המחשבה על להתנשק עם מישהו דוחה אותי ולא בגלל עניין חברתי של מה מקובל או מה לא. פשוט דוחה אותי............ תודה !

04/06/2012 | 01:13 | מאת: אייל

ד"ר רובינשטיין, קראתי את תשובתך, אבל לא הבנתי,האם ייתכן שאני דו מיני ? האם ייתכן שאני סטרייט ? אני חייב לציין שוב, שהסתכלות על ישבנו של בחור דיי דוחה אותי, לראות בחור מגיע לפורקן מיני דוחה אותי יותר, אבל מלראות לעיתים בחור ערום - יכול לגרום לי לזיקפה. מצד שני, אם אראה מישהיא בעירום זה לא ידחה אותי (לא יעורר בי תחושה של סלידה וגועל), בעבר אפילו ניפגשצי עם מישהו ועצם המחשבה כשהוא רצה לבצע מין אנאלי, הורידה לי בבת אחת את כל החשק המיני עד כדי כך שכבר לא עמד לי. יש בי שאיפה להכיר כיום מישהיא לקשר ופחות מישהוא. אבל האם זה שלא עומד לי ברחוב ישר ממישהיא שאני רואה שהיא נראית מאוד טוב, האם זה מעיד משהו על העדפתתי ???? האם תגובות פיזית של זיקפה, אמורה להיות ממש כשהעניין סוער ויש משחק מקדים ? האם ייתכן שמה שציינתי בעברי, הם דברים שגרמו לעכבות מסויימת ובשל כך ישנו עדיין בלבול לגבי הזהות המינית ? אני מודע לניסיון הרב שלך בתחום ולכן אשמח לדעתך באשר לסוגייה כהערכה כללית.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אייל, ישבן של בחור או של בחורה הוא מרכיב אחד ויחיד מתוך מרכיבים רבים היוצרים משיכה מינית. העובדה שאתה מקבל זיקפה למראה בחור עירום (בשלמותו) בהחלט מצביעה על משיכה לבני מינך. משיכה כזו אינה שוללת בהכרח משיכה מקבילה לנשים ובמידה ותגלה משיכה כזו, אזי מבחינת ההגדרות המקובלות תיחשב דו-מיני. זיקפה יכולה להופיע גם במהלך משחק מקדים, אך השאלה שאתה צריך לתת עליה תשובה היא אחרי מי אתה מסובב את הראש ברחוב, במכון הכושר, בים או בבריכה? גברים? נשים? גברים ונשים? אני מרגיש שאתה פוחד מהתשובה לשאלה זו וניכר שהפנטזיות הלא ברורות שתיארת בפנייה הראשונה מצביעות על כך שההדחקה שלך עבדה שעות נוספות. לדעתי, רק אם תפרוץ את ההדחקה הזו בתהליך טיפולי, תוכל להיות בקשר עם עצמך אשר מתוכו תוכל לתת לעצמך את התשובות שאתה מבקש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-freindly.co.il

03/06/2012 | 19:09 | מאת: לור

אני אוהב לצפות בסרטי לסביות, האם זה אומר משהו לגבי המיניות שלי?

שלום לור, משיכה של גבר למגע מיני בין שתי נשים נפוצה מאוד בקרב גברים סטרייטים. יעידו על כך, בין היתר, הקטעים הלסביים הרבים הכלולים בסרטים פורנוגרפיים שמשולבים בתוך סרטים המציגים מגעים בין גבר לאישה. לעומת זאת, גברים הומוסקסואלים סולדים מבחינה מינית ממגע מיני בין שתי נשים או לכל היותר אדישים בקשר לכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/06/2012 | 01:19 | מאת: גילעד

קראתי בעניין רב את תשובתך ואני מצוטט משם: "ישנן בנות שמגיל מאד צעיר חשות שגופן אינו הולם את המיניות "האמיתית" שלהן. הדבר מחריף עם השינויים המתעוררים בתחילת תקופת ההתבגרות, המדגישות יותר את המין הביולוגי, כך שקשה להתעלם מקיומו. אזי נעשים על ידי אותן בנות ניסיונות להסתרת הגוף הנשי ואף מאמצים לשוות לו מראה והופעה האופיניים לבנים. הדבר מלווה באימוץ עיסוקים ופעילויות ההולמות את המין השני, שכאמור הן חשות כשייכות לו. יותר מכך, הן חשות, שזהו המין הנכון והאמיתי שלהן וכל הקיים במציאות הגופנית שלהן הוא "טעות של הטבע" ותו לא. במקרים אלה מדובר בטרנסקסואל או טרנסג' דר. ואולם, כשמדובר בגיל 13 אנו רואים בכך "הפרעות בזהות המינית בתקופת הילדות".. כלומר אין מדובר עדיין בוודאות שבן (או לצורך ענייננו - בת) ה-13 אכן יהיה בבגרותו טרנסג'נדר או טרנסקסואל. מחקרי מעקב הראו שבין שליש לשני שלישים מהילדים שסבלו מן ההפרעה האמורה, הפגינו נטיות הומוסקסואליות בבגרותם וזה סביר להניח נכון פחות או יותר גם לגבי לסביות. רק מעטים מפגינים רנסקסואליזם בבגרותם" מצב דומה אפשר לראות במתואר בסירטון הזה שאני מוסיף: http://www.youtube.com/watch?v=1xht0hw3nMA&feature=related השאלה שלי מה בעצם קורה לשליש עד שני שלישים שלא עשו שינוי מין, למה הם הפכו להומואים ולא לטראנסג'נדרים או טראנסקסואלים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב גילעד, תודה רבה על כתובת הסרט שמסרת לי, העוסק בתאומים זהים אשר זהותם המינית שונה כבר מגיל מוקדם. אגב, גם בישראל קיימים מקרים כאלה. שאלתך מאד טובה, אך אין זה פשוט לענות עליה בהתייחס לשאלת הסיבתיות או הגורמים לתופעה.בזה אגב, גם עוסק הסרט וגם בו אין תשובה ברורה אלא רק מספר השערות. מה שכן ברור היא העובדה, שיש הבדל רב בין טרנסקסואלים או טרנסג'נדרים לבין הומוסקסואלים או לסביות. ההומוסקסואל יודע שהינו גבר ונמשך לגברים ובוודאי שאינו מוכן לוותר על אבר מינו ומיניותו הגברית. הטרנסג'נדר סבור שהוא אישה הלכוד בגוף של גבר וחולם על איבוד אבר מינו והפיכתו הפיסית –ממשית לאישה. ברור גם, שמועד תחילת הדבר והאינטנסיביות שלו יכולים להצביע מראש, דהיינו מגיל צעיר – יחסית, על הכיוון שבו יתפתחו הדברים בהמשך.. נראה, כי למדע עוד דרך ארוכה לעבור בהבנת המיניות וההתפתחות המינית האנושית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

08/06/2012 | 12:44 | מאת: גילעד

חשבתי שאולי פשוט הם נכנעו למצב התרגלו הסתגלו ומצד שני פחדו לנתח או כל התערבות , או שלא מצאו טעם להיות טראנס ואז הרוחות נושבות ככה שהם בוחרים להיות הומואים ולא טראנס. יש הומואים שהם די נשים, במיטה הם הפסיבים בלבד ויש גם כאלה שהם נשיים. ובכול זאת הם בחרו להמשיך כך וכנראה שלמי שזה מציק יותר ומוצא כוחות עושה שינויים

02/06/2012 | 03:29 | מאת: אייל

ד"ר רובינשטיין שלום, שאלתי קצת מורכבת ולכן אני אשמח אם תוכל לקרוא את כל פנייתי. בנוסף, באם קיימת אפשרות שלא לפרסם את תוכן מכתבי, אלא רק את תשובתך, אשמח. אתן קצת רקע - אני בחור בן28. יש לי רקע כנראה של סוג של התעללות מינית (?). זכור לי כי ילד מהכיתה שלי בתקופת גיל היסודי בעת שהיה אצלי בבית רצה ללמדני "לקח" ובעקבות כך רצה שאמשש לו את איבר מינו. אני זוכר שהייתי מופתע שהיו לו כבר שיערות במקום ואני זוכר את הנאתו, המינית, מהעניין ואת חוסר רצוני בהתחלה. למה עשיתי זאת ? אינני יודע. הייתי כילד מאוד שונה, יוצא דופן, לימים הסתבר שאני פשוט מאוד דיסלקטי. בהמשך היו עוד מספר אירועים, לא מאוד ברורים. במשפחה, ההורים היו נוהגים ללכת בתחתונים, בעיקר אבי. אני זוכר כילד וכנער שזה היה דוחה אותי לראות את זה, והייתי מתחמק מלהסתכל על "החבילה".... היו מצבים מביכים בבגרותי, בהם בין היתר נראה היה שאימי זיהת שאריות זרע בתחתונים שהשארתי בסל הכביסה המלוכלכת וציינה יום בהיר אחד שהיא שמחה לגלות שיש לי זרע.... הרגשתי מפודח מזה, מאוד. לא הייתי ילד מקובל בכיתה, הייתי סגור, ועד התיכון כמעט שלא היו לי חברים (המצב כיום הפוך לחלוטין). אני מניח שאוכל לכתוב עוד הרבה על דברים שזכורים לי שלא עשו לי הכי טוב, בסגנון הדברים הנ"ל. למעשה, מאז ומעולם, עד סביבות גיל 20 לא הייתי פעיל מינית כלל. אוננתי ללא פנטזיות מיניות מיוחדות. התוועדתי להומוסקסואליות אחרי שחבר שהיה איתי בתיכון יום אחד סיפר לי שהוא הומו, לאחר שגלש על המחשב והשאיר עקבות שגילו שיש לו עניין בנושא... עד אז אפילו הנושא מבחינת מחשבה על הנושא הגעיל אותי. מחשבה או חשיבה על בנות לא הייתה ועוד מעט אגע גם בזה בקצרה. כיום, אני יוצר קשר עם בנים, מאונן יחד איתם, דרך מצלמה בצ'ט, אך לא מעוניין להיפגש. לא מחפש זוגיות עם בחור גיי או דו. מעבר לכך, לראות את אזור אחוריו של בחור מגעיל אותי וזה אף גורם לי לאיבוד זיקפה. מצד שני, התחלתי ב**חודשים האחרונים** לנסות לראות האם אני מסוגל לקיים קשר עם מישהיא. עוד לא יזמתי מאחר ואין לי עד היום ניסיון בקשר כזה, ואם אני חושב על זה, לראות את אחוריה של בחורה, לא יגעיל אותי כמו שיגעיל אותי לראות את פי הטבעת של גבר.... אני מנסה להבין, האם ייתכן שהטראומה שעברתי בצעירותי, וגם, בבגרותי, גרמה לי לאיזה שהוא קושי ביציבות בהעדפתי המינית. ידוע לי, שהביטחון העצמי שלי לא גבוה, וכעת אני עובד על זה... האם ייתכן שמה שעברתי גרם לי לבחור באפשרות הקלה, הזמינה והנוחה וזה אוננות משותפת עם בנים דרך מצלמת אינטרנט, במקום לנסות את הדבר האמיתי וזה עם מישהיא. כשחברים שלי נמצאים עם מישהיא... ויש ביניהם מגע... במידה מסויימת בא לי להיות במקום החבר, אבל כשאני רואה את זה, זה לא גורם לי לזיקפה. האם זיקפה אמורה להיות מלראות דבר כזה ? כנער מתבגר, לא התחלתי עם מישהיא, וזה זכור לי, בעיקר כי לא ידעתי מה עושים, ואיך עושים. משיעורי חינוך מיני בחטיבה השתדלתי להבריז כמובן. הנושא הזה הביך אותי במידה רבה מאוד. אני זוכר את עצמי פונה גם לדרך בה מצאתי את עצמי, בעיקר משום שהיה היה הכי נוח ואני זוכר את עצמי אומר לעצמי שאין לעצמי מה לדעת מה לעשות, כי אני אראה בדיוק את מה שיש לי לבחור שיהיה מולי, מעין חרדת ביצוע (?) אם אני אהיה עם מישהיא. לסיכומו של עניין, אני פשוט מנסה להבין האם ייתכן שמשקעים שלי בעבר יצרו אצלי איזה שהוא מחסום ברמת הביצוע ביצירת קשר מכל סוג שהיא עם מישהיא ולאו דווקא עם מישהו. החשש שלי היה תמיד ומעולם, חשש שלא בדקתי אותו מעולם, שאם אהיה עם מישהיא "לא יעמוד לי", וכשאני רואה מישהיא יפה באמת ברחוב כיום, אני מצפה שבשנייה אחת יעמוד לי וזה לא קורה. אני מאוד אשמח להתייחסות שלך, מקווה שהבנת בערך את הבלבול בו אני נמצא.... תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אייל, הפורום נועד לטובת ציבור הגולשים ולא רק לאלה ששואלים שאלות. לכן עלינו לפרסם את השאלות, כדי שההקשר של השאלות יהיה מובן לכולם. אילו היית מצרף מייל, הייתה לנו אפשרות להבהיר זאת ולבקש את הסכמתך. כמובן שבאפשרותך לבחור שם בדוי ולטשטש פרטים מזהים. לגופו של עניין - הבהרת מצוין הן את הבלבול שלך והן את הרקע. בפנייתך אתה מדבר על חוסר ניסיון (עם בחורות), אך התשובה לקשייך נעוצה בדימיון ולא בניסיון. במילים אחרות, כדי להבין למי אתה נמשך, עלינו לחקור (רצוי בעזרת ייעוץ פסיכולוגי) את מה שקורה בעולם הפנטזיות המיניות שלך. פנטזיות אלו אינן מושפעות פחות על ידי מגבלות המציאות, העמדות החברתיות כלפי הומוסקסואליות ועוד גורמים "זרים", שמקשים עליך להבחין בין משיכתך המינית "נטו" ובין הנורמות הסביבתיות מהן כולנו מושפעים. הגורמים להומוסקסואליות אינם חד-משמעיים ורוב החוקרים והמטפלים בתחום סבורים שמדובר, ככל הנראה, בהשפעות משולבות, מולדות וסביבתיות. אני מצטער לקרוא על החוויות הקשות שעברת בילדותך ובנעוריך. מה שאתה מתאר לבטח לא היטיב עמך, אך קשה להניח שאירועים אלה בפני עצמם גרמו למשיכתך לבני מינך. מבחינה מעשית, אין להבנת ה"גורמים" כל משמעות לגבי שינוי הנטייה המינית, אשר כיום הרוב המכריע של אנשי המקצוע סבור שלא ניתן לשנותה. שתי נקודות בפנייתך ראויות להתייחסות מיוחדת: (א) כדי שתהייה חרדת ביצוע צריכה להיות, קודם כל, משיכה לבחורות וכדי לקבוע אם ובאיזו מידה קיימת משיכה כזו עליך להבחין טוב יותר בעולם הפנטזיות שלך - מי גורם לך עוררות מינית (לאו דווקא ע"י זיקפה) ברחוב, בעיקר בקיץ החם שלנו כשמסתובבים בלבוש חשוף יחסית, בבריכה, בים, במכון הכושר ובמקומות אחרים בהם גם גברים וגם נשים מסותובבים בלבוש חושפני. (ב) יש להבחין בין רצון לזוגיות (עם גבר או עם אישה) לבין נטייה מינית. במילים אחרות, העובדה שאינך רוצה זוגיות עם גבר אין בה כדי ללמד על נטייתך המינית. ייתכן מאוד, שכמו כולנו, הפנמת את העמדות ההומופוביות של החברה הסטרייטית בה גדלת וכתוצאה מכך, נוצרה סלידה מזוגיות עם גבר. לסיכום, שמחתי לקרוא ש"כיום המצב הפוך לחלוטין" מבחינה חברתית. פירושו של דבר, שעשית דרך ארוכה עם עצמך בתחום זה - והדבר משאיר בהחלט מקום לאופטימיות גם בתחום המיני. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים ולעבד הן את עולם הפנטזיות המיניות שלך, כדי לקבל תשובה מתוך עצמך, והן את הרתיעה שלך מהומוסקסואליות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/05/2012 | 23:24 | מאת: בעילום שם

יצא לי לקרוא את תשובתך בפורום רציתי לשאול : -1- מה אחוז הטרנסג'נדרים והטרנאסקסואלים באוכלוסיה שנוטלים הורמונים ואפילו עוברים ניתוחים? -2-ע"פ שאת הנטיה המינית אי אפשר לשנות האם טיפול תרופתי (למשל הורמונים)יכול לשנות את המגדר לכאן או לכאן?

טראנסג'נדריות מחבר: בעילום שם שלום רב, שאלתך מאד טובה ולוואי ויכולתי לענות עליה בקלות. הסיבה לקושי במתן תשובה נעוצה בכך, שאין כלל נתונים מלאים לגבי כל האוכלוסייה הטרנסג'נדרית/ טרנסקסואלית – לא בארץ ולא בעולם. יש אמנם נתונים במרכזים מטפלים לסוגיהם במקומות שונים (רפואיים, קהילתיים וכיו"ב), אך אין זה מכסה את כלל האוכלוסייה הנדונה, מכיוון שלא כל טרנס'נדר פונה למרכז טיפולי – רפואי או קהילתי-חברתי של אגודות שונות. יש כאלה הפונים רק לאגודה אך אינם מעוניינים בטיפולים מסוגים שונים (הורמונלים, ניתוחיים, סיוע חברתי ועוד), כמו גם שישנם כאלה הפונים למרכזים מנתחים אשר אינם מעוניינים כלל בקשר עם אגודות או גורמים מסייעים בקהילה. ויש כמובן, הפונים לרופאים במסגרת פרטית לקבלת הורמונים ואף כאלה שלוקחים הורמונים באופן עצמאי-ללא כל פיקוח רפואי-ועוד ועוד. המסקנה הינה, שאין אפשרות לדעת בוודאות פרטים על לקיחת הורמונים בכל אוכלוסיית הטרנסג'נדרים. הדבר נכון גם לגבי ניתוחים, שהרי לא כולם פונים לניתוח וחלק אף מנותח בחו"ל. אם כן, ניתן להשיב על השאלה המורכבת כל כך, רק מתוך הנתונים שיש לנו מתוך המרכז המנתח בארץ. מן הניסיון שהצטבר במהלך של רבע המאה האחרונה, ניתן לומר, כי הרוב (מעל לשני שליש) המגיע למרז הרפואי בבקשה לניתוח, לוקח הורמונים ממקור כלשהו- טרם הגיעו למרכז. לאחר הגעתו של האדם למרכז, הוא מופנה לקבלת הורמונים, לפי בקשתו ורצונו, במסגרת רפואית מסודרת. באשר, לשאלה של השפעת טיפול תרופתי על שינוי הזהות המגדרית- אין על כך מידע ובוודאי שאין לכך כל הוכחה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

13/05/2012 | 22:34 | מאת: דן

שלום יועצים יקרים! לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי את השאלה: האם אני הומו? אני דן, תלמיד כיתה ז. אני לא בין המקובלים בשכבה. לפעמים אני נכנס לאתרי פורנו.כשהייתי באתרים מסוימים, הסתכלתי בעיקר על סרטונים שמופעים בהם בדרך כלל, יותר גברים מנשים. לא יודע. איך שהוא גברים ואיבר מינם מגרים אותי הרבה יותר מנשים. לפעמים כשאני רואה גברים צעירים יחסית אבל חתיכים, אני ישר מתחיל להתלהב ולחשוב מחשבות מיניות. אבל אני לא יכול לחשוב על עצמי במובן שאני אבוא, ויהיה לי חבר, שאיתו אני אתחבק ואתנשק. כאילו, כמו ההומאים הקיצוניים האלה. אבל על יחסי מין באמת אין לי בעיה וזה מה שככל כך מטריד אותי. אולי אני בעצם אוהב את שני המינים באותה מידה? חשוב לי לציין שזה לא שיש לי משהו נגד בנות, ואפילו הייתה לי חברה אחת. פעם אחת, שכבנו יחד במיטה שלה, וממש חיבקנו, ליטפנו נישקנו אחד את השנייה. היום אני מגדיר את זה ככאילו שלב אחד לפני יחסי מין. לא הייתה מגיע איתה לשום מצב של הורדת בגדים או דברים בסגנון, בטח לא בגיל הזה. עזרו לי בבקשה! עזרו לי !!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דן, אתה נמצא בתקופה הסוערת מאוד של גיל ההתבגרות, אשר בו מתגבשת הזהות המינית ושום דבר עדיין אינו סופי. עם זאת, הפנזטיות המיניות שלך בהחלט מצביעות על משיכה מינית לגברים. משיכה זו אינה שוללת בהכרח משיכה מינית לנשים - והשאלה היא האם אתה מרגיש גירוי מיני גם כשאתה מסתכל על בחורות (במציאות או בסרטים). הפחד להיות הומו הוא פחד טבעי ומובן בחברה שלנו, אשר למרות כל הליבראליות שלה, היא עדיין חברה סטרייטית המחנכת לכך שמשיכה לנשים היא האפשרות הבריאה והיחידה. אני מבין שבגילך הצעיר מאוד החיים כהומו עלולים להיראות כ"סוף העולם" אך זה בהחלט לא המצב. חלק מהפחדים שלך מבוססים על הצורה הקיצונית שבה מוצגים הומואים בתקשורת. כשאנחנו לא מכירים באופן אישי תופעה מסוימת היא עלולה להפחיד אותנו מאוד. לכן, אני ממליץ לך לגלוש לאתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il ולדבר עם נערים במצב ובשלב דומה לשלך, שלב ההתלבטות והחיפוש העצמי. אין זה אומר בהכרח שתגדל להיות הומו אבל חשוב שתכיר, אפילו דרך הרשת, נערים אחרים באותו מצב. כמובן, שאתה מוזמן להמשיך ולהיעזר גם בפורום הזה ואנו נשמח לשמוע איך אתה מתקדם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/05/2012 | 17:36 | מאת: אני

שלום! שנה שעברה עברתי בית ספר והכרתי חברות חדשותץ ביניהן היה את אותה אחת בה התאהבתי, אבל זה יותר מאוחר. בהתחלה לא חשבתי עלייה בכלל בקטע כזה.. סתם היינו חברות. השנה התחלנו לבלות ביחד יותר והכרתי את האישיות שלה. רק אז התחלתי להתאהב בה! זה מוזר כי בחיים לא הרגשתי ככה לבת. תמיד נמשכתי לבנים ונדלקתי עליהם.. היא הבת היחידה שאי פעם הייתי מאוהבת בה. השאלה שלי היא אם יכול להיות שאני ביסקסואלית?

שלום לך "אני", אינני בטוחה מה גילך, כי לא ציינת זאת בדבריך. אולם, אני מניחה שאת תלמידת בית ספר בגיל ההתבגרות. מאחר שמה שאת מתארת (ההתאהבות שלך בחברתך) הוא דבר חדש עבורך, אין עדיין אפשרות להסיק שהינך ביסקסואלית, מה גם שציינת, כי בעבר נדלקת על בנים. בנוסף, מדבריך לא ברור אם מדובר במשיכה מינית כלפי החברה או רק התאהבות באישיותה, -כפי שציינת. זכרי את המשפט האומר: סנונית אחת אינה מבשרת את האביב, שפירושו שלקביעת דברים נדרשת הוכחה יותר ממשית מאירוע יחיד. יתכן שהתרשמת מאישיותה של חברתך ונוצר ביניכם קשר הדוק ומעשיר, שאת חווה אותו כהתאהבות. זה בהחלט יכול לקרות בתוקפת ההתבגרות, שהיא תקופת חיים של גיבוש הזהות המינית. בתקופה זו האדם הצעיר (וכמובן זה מתייחס לשני המינים) , חווה חוויות מגוונות בכל הקשור לקשרים חברתיים, חוויות של התחברות והתנסויות מיניות. זהו חלק טבעי בתהליך של גיבוש הזהות. תוכלי לבדוק עצמך במענה על שתי שאלות מרכזיות כדי להשיב לשאלתך: האם את חשה אל חברתך גם משיכה מינית ומפנטסת עליה מגע וקרבה גופנית, וכן האם בעתיד יקרו לך עוד דברים מסוג זה. לסיכום, קשה עדיין לומר בוודאות אם הינך ביסקסואלית. תשובה תקבלי מהתנסויות וחוויות נוספות בחיים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

12/05/2012 | 13:09 | מאת: מישהי

ד"ר גידי רובינשטטין שלום רב.. אני לא חושבת שהפנייה שלי מתאימה ממש לכאן, אך היא מורכבת מכמה דברים.. אנסה לפרט ומקווה שאוכל לקבל מענה. אני בת 26 מזה יש לי חבר רציני כבר 7 וחצי חודשים ואנחנו חיים יחד אני מאד מאד אוהבת אותו וכ"כ טוב לי בקשר.. אני בן אדם בטבעו שנכנס ללחץ בשניות ולדאגות מיותרות והן לחרדות שמלוות אותי בתקופה האחרונה בלי שקט ורוגע. הכל התחיל מזה שיום בהיר אחד אני ובן זוגי התנשקנו ולרגע לא הרגשתי את אותה תשוקה כמו ביום הראשון שהכרנו ודיי נכנסתי ללחץ והתחלתי לבחון כל דבר וכל פיפס ואז החלו לרוץ לי מחשבות של אוהבת? לא אוהבת? אולי את לא אוהבת כמו פעם? הרבה לבטים סתמיים על רגע 1 קטן.. ואז פתאום התחלתי לחשוב אולי אני לסבית? וזה לא באמת אמיתי שיש לי חבר? (בחורה ללא ביטחון עצמי ודמוי עצמי נמוך שתמיד הרגישה אפס ושלא יהיה לי כלום בחיים).ואני אומרת לעצמי איך אני לסבית אני חיה איתו ואוהבת אותו, מחשבות אלו נרגעו מעט עם הזמן והתחלתי ללכת לטיפול קוגנטיבי cbt חשבו שיש לי ocd או פוסט טראומה עקב הטרדות מיניות בהיותי ילדה קטנה כ 5 פעמים. הפסקתי ללכת לטיפול אצל מטפלת הcbt כי זה טיפול שאמור להיות קצר טווח יחסית ואחרי 9 פגישות לא סייע לי ואף החריף את מצבי. יום אחד ממש ככה זה כאילו נכנסות לי מחשבות לראש כדי לראות עד איזו רמה אני מסוגלת לשאת כמה שזה כואב אני מכאיבה לעצמי עלמנת לראות עד כמה אני יכולה לשאת, ואז אני משתגעת בתוך עצמי. ואז יום אחד התחלתי להסתכל על ידיי ומכיוון שאין לי ציפורניים חשבתי שזה גברי, או שפתאום נהגתי באוטו ובגלל שאני נוהגת רחוק מההגה הרגשתי שזה לא נשי זה התחיל מזה והתקדם וכל פיפס בעצמי אני מנתחת ובוחנת וכבר לא מצליחה לחיות את חיי רגיל, עזבתי עבודה בשל המצב כי הראש שלי חוץ מהמחשבות לא פנוי לכלום, הייתי באבחון אצל פסיכיאטר מומחה ולפי הערכתו ע"פ כל תמונת חיי הוא אמר שאין צורך בכדורים, ואומנם אני בת 26 ואני צריכה טיפול פסיכודינאמי על מנת לפתור את בעיותי. בימים האחרונים התחושות מגיעות למצב של ניתוק מעצמי כאילו כח חזק משתלט עליי.. ופתאום מחשבה שאולי אני זה לא הגוף שלי?..והמון דברים.. אני כבר לא מצליחה לחזור לעצמיאני מרגישה כאילו אני זה לא אני..ובשביל זה אני מסתכלת במראה כדי להרגיע את עצמי ולא תמיד זה עוזר מרב שהחרדה חזקה מאד.. ואני עוד חיה עם הבן זוג שלי וזה קשה.. חייבת להוסיף שאני כבר בטיפול ועולים דברים של עיוותי חשיבה, רף מאד מאד גבוה על עצמי, בוחנת את עצמי כל הזמן נון סטופ גם בלי מודע, בודקת את עצמי ברמות שבחיים שלי לא חשתי ככה. עברתי דיכאון בגיל 16 ועברתי לא פעם הטרדות מיניות, אני בחורה מאד חברותית. מה שכן עלה באחת השיחות עם הפסיכולוגית שיכול מאד כי קיים אצלי תסביך אלקטרה שלילי. אני מאד קרובה לאבא שלי מגיל צעיר מבחינה תפקודית הייתה לי אמא אך רגשית לא.. אבא שלי לקח את המושכות אליו כנראה היה לי קל ללכת למקום הנוח, תמיד רציתי להיות כמו אבא ולא כמו אמא אבא שלי בזמנו היה האלוהים שלי, ויש לי הרבה תסביכים כנראה שקשורים. חייבת להגיד שהיו לי קשרים חזקים לחברות מהמין שלי לא ברמת משיכה מינית, משיכה מינית הייתה תמיד לגברים אך מבחינה נשית חוסר של אמא.. ככה אני רואה את הדברים.. מקווה שאוכל לקבל מענה כי בימים האחרונים אני מרגישה שאני נבלעת בתוך עצמי ולא מכירה את עצמי. קשה לי ורע לי נורא עוד בקשר זוגי שכל הזמן אני עסוקה בזה ולא יכולה להיות עם הבן זוג שלי ולעבוד וכו".. תודה, וסליחה על המגילה:)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מישהי, אני שמח לקרוא שאת נמצאת בטיפול.כחלק מהמאמץ הטיפולי חשוב מאוד לשמור על גבולות המסגרת הטיפולית ולא לפרוץ אותה ע"י התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים תוך כדי הטיפול. אני מבין את המצוקה שהביאה אותך לפנות לפורום, אך לטובת הטיפול שלך אני מחזיר אותך לפסיכולוגית המטפלת בך. החלק היחיד בפנייתך שרלוונטי לפורום הספציפי הוא החשש שמא את לסבית והאובססיות הכרוכות בכך. לעיתים אנו עדים למקרה פרטי של OCD שבו מופיעות אצל פרטים שהם סטרייטים לחלוטין מחשבות טורדניות שמא הם נמשכים לבני מינים (HOCD = Homosexual Obssesive Compulsive Disorder). הטיפול בהפרעה הוא כמו בכל הפרעה כפייתית אחרת(לרוב CBT עם או בלי טיפול תרופתי, אך כנראה המלצת הפסיכיאטר על טיפול פסיכודינאמי נובעת מהתרשמות בדבר הפרעה רחבה יותר הפולשת אל תחומי חיים אחרים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/05/2012 | 15:29 | מאת: מישהי

ד"ר גידי תודה רבה על המענה המהיר.. אני כ"כ מקווה לחזור לעצמי כי זה מכביד על כך שלפעמים כאשר אני כ"כ מנותקת מעצמי ונבלעת בתוך עצמי אין לי עצבים לאף אחד ואומרת שטויות ומתעצבנת בקלות, זה כי אני כה סובלת.. אני לא רוצה לסיים את מערכת היחסים שלי עם החבר כי כ"כ טוב לי ואני אוהבת אותו מאד.. שמעתי שיש את זה בocd.. אבל אתה חושב שכל פעם שיש לי מחשבה אחרת אם לא משחררים אותה ולהיפך חופרים ונוברים בה ובוחנים עצמינו כל הזמן היא יכולה להיכנס לתוכנו וכאילו אני חיה אותה? לא אשקר תמיד הייתי ילדה טום בוי כזו אבל אף פעם לא הרגשתי שאני גבר.. בחיים לא קרו לי דברים כאלה.. אני מאד מושפעת מתכנים באינטרנט וכל זה דבר מציף אותי מרב שאני לא מגובשת עם עצמי בתור מי שאני וכנראה זה עניין של שנים. היה פסיכולוג שהייתי הולכת אליו שהייתי בת 19 ועד היום מדי פעם אנו מדברים ותמיד הוא אמר לי את רוצה כ"כ להתקדם בשכלי שלך אבל הרבה מחסומים רגשיים עוצרים אותך. אתה חושב שאפשר לפתור תסביכים פסיכולוגיים? כי זה לא שאני חושבת על נשים כשאני עם החבר..לא היה אף פעם.. אשמח למענה:)

07/05/2012 | 19:04 | מאת: ניר

שלום, יש לי חברה כבר 7 שנים היום אני בן 25. ויש לנו קשר זוגי מעולה אנחנו מאוהבים אחד בשני עד הגג מסתדרים מצויין רוצים חיים משותפים והסקס מעולה. עוד מנעורי חשתי משיכה לגברים ולא יכלתי להסתיר את הרגשות אלה מחברתי ועל כןלפני חצי שנה סיפרתי לה. חשבתי שאולי אנחנו לא צריכים להיות ביחד בשל המשיכה אבל אנחנו ככ מחוברים אחד לשני שלא יכלנו להפרד והיא לוותה אותי עד היום ביחד עם טיפול פסכולוגי אישי. היא רוצה שאני אתן לה הגדרה למיניות שלי ושאני אחליט או שאני איתה לנצח או שאני בלעדיה לנצח ואני לא יודע אם אני יודע... אני מאוד מתוסכל כי מצד אחד אני ממש אוהב אותה ואני לא רוצה לאבד אותה, אבל מצד שני יש לי מחשבות שאם אני אוהב גברים זה לא יכול להיות שאני נמשך אליה אני לא יכול להסביר במילים מה גורם לי להימשך זה פשוט מתעורר או שהיא יודעת איך להדליק אותי ואני נהנה ומסופק בסקס. אבל אני מרגיש שזה מתנגש איך זה יכול להיות שאם אני לא נמשך לנשים דווקא אליה אני כן, האם הרגשות האלה לא אמיתים? וכל יום אני קם על מחשבה אחרת שאו קיי אני אומר לה שזה אפשרי ויאלה חתונה בית וכל החבילה ויום אחרי אני אומר לעצמי שזה לא הגיוני, שאולי אני משלה את עצמי ואני לא באמת נמשך אליה כי למה אני לא נמשך לנשים אחרות? אני מפחד להחליט לכאן או לכאן אם אני אחליט שאני איתה אני מפחד שיום בהיר וצח אני יבין שזה לא החיים שאני רוצה לעצמי, ומצד שני אני מפחד לעזוב אותה להתחיל חיים חדשים ולהצטער שלא הבנתי שהיא האחת בשבילי. והתסכול גובר וגובר כי יום ההחלטה שהיא ביקשה ממני מתרחש בעוד כמה ימים ואני ככ לא רוצה לעזוב אותה אני רוצה להרגיש שלם עם ההחלטה ולא נראה לי שמתישהו זה יקרה . אני מתוסכל ומרגיש רע עם עצמי שאני לא יודע. אשמח להתיחסותך למקרה שלי תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ניר, קראתי בעיון את פנייתך ואני מבין את הקושי שאתה מתאר. עם זאת, נראה לי חשוב לציין שהמשיכה המינית לגברים אינה שוללת משיכה לנשים, כפי שעולה מהתייחסותך ליחסי המין עם חברתך. לצורך העניין, אין זה רלוונטי שאינך מרגיש משיכה גם לנשים אחרות, משום שההחלטה העומדת על הפרק היא האם להתחייב לקשר זוגי עם חברתך שעימה יש לך יחסי מין טובים. כפי שתוכל לראות במאמר הבא, המשיכה של גברים ביסקסואלים לבני שני המינים נושאת אופי שונה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 לעיתים המשיכה לגברים אחרים היא משיכה מינית בלבד, בעוד המשיכה לנשים מערבת רגש (כמו במקרה שלך), לעיתים המצב הפוך, יש ומשיכה לגברים ולנשים מופיעה לסירוגין בתקופות זמן שונות והאפשרויות רבות ומשתנות מאדם לאדם. אני מבין, כאמור, את הלבטים שלך, כמו גם את הצורך של חברתך לקבל תשובה חד-משמעית ו"לנצח". לטוב ולרע, החיים אינם כה פשוטים. גם אם היית "סטרייט למהדרין" שנמשך אך ורק לנשים, קשה לדבר על "נצח" ואף אחד לא יכול להבטיח לא לך ולא לחברתך שלא תימשך לאישה אחרת ותתאהב בה. קשר בן 7 שנים הוא לכל הדעות קשר רציני שעשוי להוות בסיס מצוין לקשר של שנים רבות נוספות ולבניית תא משפחתי. יחד עם זאת, עם כל הקושי שבדבר, הייתי מציע לשניכם, במידת האפשר, להסתכל על הדברים בצורה יחסית יותר ומוחלטת פחות. שיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת, ויותר מכך, שיעור הזוגות שנשארים בחיי נישואין אומללים. לכן, לדעתי, תפיסת הקשר במונחים של "נצח" אינה ריאלית, אם כי הצורך של כולנו ב"חברת ביטוח לכל החיים" מובן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

26/05/2012 | 15:03 | מאת: המשך

שלום ד"ר, מאז הודעתך האחרונה החלטתי לומר לבת זוגתי שאני רוצה אותה כל חיי ובאמת הרגשתי ואני עדיין מרגיש את זה. הבעיה שעולות לי פתאום משחשבות לא טובות על היחסים שלנו כמו: איך אני יכול להימשך אליה? שהיא לא עושה לי את זה ושאנחנו לא צריכים להיות ביחד והמחשבות האלה שמגיעות לא מאפשרות לי לנקות את הראש ולהיות איתה שלם במיטה כי הם צצות. ואני יודע שאם אני אניח לזה אני יוכל להתמסר ולהנות ולהרגיש מחובר אליה. אבל אני פשוט לא מצליח. גם הפחד שאולי זה לא זה מלחיץ אותי מאוד. וכל יום אני קם על צד אחר. פעם אחת שאני ככ אוהב אותה ואני רוצה להיות איתה והתחתן ויום אחר שאנחנו לא אמורים להיות ביחד בשל המשיכה לגברים. אני רוצה להבין ד"ר כיצד הומואים נשואיים יכולים לקיים מין? האם הם מרגישים אהבה כ"כ חזקה לאישה כמוני? מאז ההחלטה אני לא רגוע ולכן החשק המיני שלי ירוד ואני מפחד לשכב איתה ושלא יעמוד לי. ואני ממש מרגיש לחץ. איך ומתי אני אדע אם זה נכון או לא? הימים שלי מחליפים מצב רוח מדכאון שהמערכת יחסים לא תוכל להחזיק ומשמחה שיש לי את הבנאדם הכי מושלם בעולם. לא התנסתי מעולם עם גברים או נשים אחרות אבל אני חש משיכה פיזית לגברים ואני לא יודע אם הרגשות איתה במיטה לא כמו אותם רגשות שהיו לי עם גבר. שאנו שוכבים במיטה באינטימיות לרוב זה קורה (ההתעוררות המינית) אבל מהסתכלות אליה אני לא כ"כ מרגיש משהו חזק) ןשזה קורה בלי אותם מחשבות שנכנסים לי לראש בשבועיים האחרונים אז זה כיף ואני מרגיש משיכה וסיפוק מיחסי המין. בבקשה ד"ר עזור לי כיצד אדע מה יעשה לי טוב?

07/05/2012 | 18:45 | מאת: ניר

שלום, יש לי חברה מזה כ 7 שנים. אני אוהב אותה מאוד והקשר הזוגי שלנו ממש טוב וכך גם הסקס. משיכה לגברים זה משהו שתמיד ליווה אותי מאז גיל הנעורים (כרגע אני בן 25) לפני כ- שישה חודשים הרגשתי שאני לא יכול לא לספר לבת זוגתי על המשיכה לגברים ועל כן עשיתי זאת וסיפרתי לה באותו הרגע -חשבתי שאולי אנחנו לא צריכים להיות ביחד בשל המשיכה אבל לא יכלנו לא להיות ביחד משום שהאהבה שלנו ככ גדולה אחד לשני. בחצי שנה אחרונה אני בטיפול פסכלוגי כדי להבין מה קורה איתי ובנתיים החברה היתה לצידי וחיכתה להגדרת המיניות שלי,מאז התובנות שהבנתי שאני יכול להנות מסקס משני המינים (על אף שלא התנסתי בשום סקס אחר מלבדה). אני לא יכול להסביר במילים מה מושך אותי אליה אבל היא פשוט יודעת להדליק אותי ואת החשק שלי או שפשוט החשק מתעורר לבד. ברור לי שהסתכלות על גברים בערום מושכת אותי יותר מנשים ואולי אם לא הייתי הייתה הייתי הומו מוחלט או דו או שכבר עכשיו אני דו. ומה שקורה זה שהיא רוצה החלטה אם אני נשאר וזה לנצח או עוזב לנצח - והמחשבות שיש לי בראש כל הזמן משתנות כי מצד אחת אני אוהב אותה מאוד המערכת יחסים שלנו מדהימה ואני רואה את העתיד שלי איתה חתונה ילדים וכל החבילה ומצד שני אני מפחד שאני אולי אני יעשה טעות והבין שאני לא צריך להיות איתה. וכל יום אני קם על צד שני של המשקל. כי אני לא מבין איך זה יכול להיות שלשום בת אחרת אני לא נמשך אבל היא מיוחדת. אני לא רוצה לשבור לה את הלב פעמים אני רוצה לדעת לאיזה כיוון לבחור אבל התסכול יותר גדול כאשר אני פשוט לא יודע אין שום תחושת בטן שום רמז כאילו זה מה שנגזר עלי. אני מאוד אוהב אותה ומפחד בעת ובעונה אחת לאבד אותה. אשמח לעזרתך תודה רבה

04/05/2012 | 05:12 | מאת: didu

שלום (דיברתי איתך לפני כמה שבועות או ימים על נושא bdsm [מזוכיזם] ) בסוף החלטתי לא לפנות לטיפול כי אני בספק שהטיפול "יצליח" אני פשוט נואש, מודכא , נמאס לי מזה כבר.. אני לא מבין מה עשיתי בישביל ליסבול את כל זה אני כל היום יושב , מנסה לגוון להסתכל על כל סוגי ה"פורנו" סדיסטיים , רגילים וכו'... ושאני פיתאום רק חושב על הפנטזיה המזוכיסטית ומיתגרה, אני כל כך מתעצבן שבא לי לרצוח את כל הבנות בעולם.. אני פשוט לא מבין למה אני מתגרה מזה?? מה המוח שלי כול כך נדפק שאי איפשר כבר לטפל בזה? מה קרה לי... הפנטזיות שלי כ"כ גרועות שאם איי פעם אני "יגשיים" אותם זה יכול לגרום לנזקיים בלתי הפיכיים.. תגיד לי איזה אופציות נשארו לי אני לא יכול יותר...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום didu, אני זוכר היטב את ההתכתבות הקצרה בינינו ומצטער מאוד לקרוא שלא פנית לטיפול, שהוא מתבקש כל כך במצבך. יש אנשים רבים בעלי פנטזיות מיניות סאדו-מאזוכיסטיות, חלקם מממשים אותן וחלקם לא, חלקם מממשים חלק מהפנטזיות (כפי שעושים גם רבים מהאנשים שאין להם פנטזיות מסוג זה). דיכאון, ובמיוחד דיכאון בסדר גודל שאתה מתאר, אינו תגובה הכרחית לפנטזיות כאלה, וגם לא למימושן. כחלק מהדיכאון, אתה מסיק מסקנות עגומות מאוד ומרחיקות לכת מאוד על חייך בכלל ועל העתיד ונדמה לי שאילו אך יהיה ניתן לשנות את הפנטזיות המיניות הללו, תיסלל בפניך הדרך אל האושר. דברים אינם פועלים כך במציאות והתופעות האנושיות הן הרבה יותר רב-גורמיות. כרגע אינך יכול לראות זאת כי אתה שקוע במרה שחורה. לכן, אין לי אלא לחזור על המלצתי החמה לטפל קודם כל בדיכאון עצמו ע"י טיפול פסיכולוגי ונראה לי שגם תרופתי, לפי העוצמה העוברת בתיאוריך. אין לך מה להפסיד פרט לדיכאון שלך עצמו. אנא פנה לטיפול! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/04/2012 | 14:32 | מאת: ענת אברמסון

שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ?

לקריאה נוספת והעמקה

סגור] זהות מינית מחבר:ענת אברמסון תאריך:28/4/2012 שעה:14:32 שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ? שלום רב ענת, בגיל 13, שהוא גיל של טרום ההתבגרות, מאד מוכרת התופעה של מה שמכונה ""Tomboy, אצל ילדות. הדבר מתבטא בהתנהגות נערית, האופיינית לבנים: משחקים משחקי בנים, מתרועעים עם בנים כחברים לפעילויות ושיחות, מתלבשים באופן נערי ולא נשי ואפילו יש המאמצות לעצמן מעין צורת דיבור ושפת גוף האופיינית יותר לבנים. אך עדיין אין מדובר בטרנסקסואליות או טרנסג'נדר, מכיוון שילדות אלה יודעות שהן בנות ואין להן כל רצון להפוך לבנים. זהו למעשה, חלק מן ההתפתחות בתקופת חיים מסוימת, שמשרתת את ביטוי החלק גברי שקיים אצל כל אישה בצד החלק הנשי הדומיננטי (שהרי בכל אחד מאיתנו יש גם חלק גברי וגם חלק נשי, אך בפרופורציה שונה- בהתאם למין הביולוגי). תקופה זו עוברת במהלך ההתבגרות, הגם שלעיתים יש לה שרידים מסוימים בבגרות (לדוגמא, נשים לכל דבר המתלבשות באופן יותר ספורטיבי ומתעניינות יותר בעיסוקים גבריים) אך אין לכך קשר לעניין הזהות המגדרית. נשים אלה יודעות שהן נשים, מרוצות מכך ואין להן שום כוונה לוותר על מינן. יחד עם כך, ישנן בנות שמגיל מאד צעיר חשות שגופן אינו הולם את המיניות "האמיתית" שלהן. הדבר מחריף עם השינויים המתעוררים בתחילת תקופת ההתבגרות, המדגישות יותר את המין הביולוגי, כך שקשה להתעלם מקיומו. אזי נעשים על ידי אותן בנות ניסיונות להסתרת הגוף הנשי ואף מאמצים לשוות לו מראה והופעה האופיניים לבנים. הדבר מלווה באימוץ עיסוקים ופעילויות ההולמות את המין השני, שכאמור הן חשות כשייכות לו. יותר מכך, הן חשות, שזהו המין הנכון והאמיתי שלהן וכל הקיים במציאות הגופנית שלהן הוא "טעות של הטבע" ותו לא. במקרים אלה מדובר בטרנסקסואל או טרנסג' דר. ואולם, כשמדובר בגיל 13 אנו רואים בכך "הפרעות בזהות המינית בתקופת הילדות".. כלומר אין מדובר עדיין בוודאות שבן (או לצורך ענייננו - בת) ה-13 אכן יהיה בבגרותו טרנסג'נדר או טרנסקסואל. מחקרי מעקב הראו שבין שליש לשני שלישים מהילדים שסבלו מן ההפרעה האמורה, הפגינו נטיות הומוסקסואליות בבגרותם וזה סביר להניח נכון פחות או יותר גם לגבי לסביות. רק מעטים מפגינים רנסקסואליזם בבגרותם. אם נחזור לבתך, הרי שאין מקום עדיין להסיק מסקנות מרחיקות לכת. יחד עם כך, יש ויש מקום לברר עימה מה היא מרגישה כלפי זהותה וגופה. הדרך הכי מומלצת היא על ידי שיחה פתוחה במשפחה, המאפשרת לדבר בגלוי על הרגשות והקשיים. יש להאמין, כי אם ילדה או נערה משקיעה מאמצים להיראות בצורה מסוימת ובהסתרת המראה הטבעי שלה, יש לה בעיה שמעסיקה אותה ושבלי ספק אף מקשה עליה את ההתמודדות הטבעית והרגילה של חייה (מה גם שציינת כי הינה עצבני). על כן, יש מקום לשמוע מממנה מהם הקשיים ולשוחח עמה עליהם בגלוי. כמובן, שהעברת ביקורת או מסר בעל גוון שלילי כלשהו מצדכם, לא יסייעו לה להיפתח בפניכם או בפני בני משפחה אחרים, אלא להפך. אם אין פתיחות בין בני המשפחה והילדה חשה שלא נוח לפתוח את סגור ליבה בפניכם אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה של הילד והנוער או באיש ייעוץ חינוכי, עובד סוציאלי שמטפל בילדים וכדומה. יש לדעת שילדי הגיל הנדון, מתאפיינים בכך שהינם סגורים ואינם כל כך מודעים למה שעובר עליהם ובוודאי שאינם מסוגלים לנסח לעצמם את הדברים. לעיתים עם איש מקצוע, שהינו אדם זר אשר הילד או הנער מאמין שהדברים יישמרו ביניהם בלבד, יכול מאד לסייע לילד לברר לעצמו מה קורה עימו ולגשר בינו לבין ההורים בכל הקשור לשיתוף הקשיים העוברים עליו. לאחר בירור הבעיה או מקור הקושי, - אזי ייקל עליכם לעזור לה. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

22/04/2012 | 02:23 | מאת: didu

שלום, אני לא בטוח אם זה קשור לפה אבל לא מצאתי מקום אחר בפורום. אני נער בן 16.7, הטרוסקסואל, נמשך לבנות אבל יש לי בעיה אם משיכה ל bdsm ופנטזיות מיניות מזוכיסטיות שגורמות לי לדיכאון כבר הרבה זמן, השאלה שלי זה האם הפנטזיות האלה לצורך השפלה בישביל להגיע לסיפוק מיני "נחרטו" בי לכל החיים? כי באינטרנט רשום שזה סטייה מינית וזה תמיד יהיה חלק ממני. ואני פשוט מתחרפן כי אי אפשר להגשים בכלל את הפנטזיות האלה וגם אם הייתי יכול לא הייתי רוצה.. איך אפשר להגדיר את הזהות מינית שלי ככה? אני כמו יצור שבחיים לא תהיה לי זוגיות נורמלית, וזה כל הזמן שובר לי את הלב ומראה לי שאין לי תקווה לחיות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום Dudi, הצער שלך נוגע ללב. הסקת מסקנות מאוד מרחיקות לכת וגורפות והדיכאון בתורו הגביר את המחשבות הללו. לכן, אתה חייב לפנות בדחיפות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים כדי לעשות סדר בעניינים ולא לסמוך על מידע שאתה דולה מהאינטרנט. אתה נמצא בגיל ההתבגרות, שהוא רווי מיניות ומשברים וכמעט לכל אחד קשה בו. קשה מאוד לדעת, וזה ניתן לבירור רק תוך כדי טיפול, האם הפנטזיות המאזוכיסטיות עומדות בפני עצמן או שמא הן מהוות חלק מהדיכאון עצמו. לכן, יש לטפל קודם כל בדיכאון. מעבר לכך, מניסיוני, רק במקרים מעטים מאוד נטיות כאלו מונעות זוגיות. יש אנשים שיש להם פנטזיות מיניות מאזוכיסטיות, אך הם מממשים אותן כך או אחרת מחוץ לקשר הזוגי ומסוגלים לתפקד מינית ביחסי מין שאינם כוללים את המרכיב הזה וליהנות מהם מבחינות אחרות (בעיקר מבחינה רגשית). יש גם נשים שאין להן נטיות כאלו והן מוכנות להיכנס לתפקיד, כמובן לאחר שנבנה קשר של אמון. מעצם ריבוי האתרים העוסקים בכך אתה יכול להבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד. המלצתי החד-משמעית לפנות לטיפול פסיכולוגי קודם כל בדיכאון שלך ולדבר על מצוקותיך. העובדה שאתה נשאר איתן לבד מול האינטרנט שבו אתה דולה מידע שמגביר את מצוקתך מחמירה מאוד את המצב. בקש להוריך למצוא עבורך פסיכולוג. הם אינם חייבים לדעת את תוכן הפנטזיות. גיל ההתבגרות מציב בפני כל אחד לחצים רבים ואתה יכול להציג את סיבה הפנייה ככזו, ואף להוסיף שהדבר מפריע לך להתרכז בלימודים. אשמח להתעדכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/04/2012 | 00:23 | מאת: dudi

הייתי בטיפול פסיכולוגי 5 מפגשים (נגמר כסף כי זה טיפול פרטי),הפסיכולוג טען שזו פנטזיה שאני צריך להפסיק להתכל עליה ולחשוב עליה, אבל זה לא עזר. וגם הטיפול לא עזר לי אפילו קצת..אני סובל כבר 7 חודשים מזה, פשוט כללה. זה רק הולך ומחמיר, בהתחלה היה לי דיכאון וממש רציתי להתאבד, קשרתי את עצמי אם החוט מסביב לגרון, עמדתי על הסולם ופשוט לא יכלתי לקפוץ. פחדתי. אבל לאט לאט הדיכאון הפך לעצביים אין סופיים שפשוט בא לי ללכת ברחוב ולהרוג מישהוא זה כאילו אני נלחם בראש אם משהוא שאין לי עליו שליטה. נסיתי גם "לקבל" את הפנטזיות האלה ואני לא מצליח, זה כאילו ממש לא אני. בבקשה תגיד לי לאן אני יכול לבקש עזרה.. אני לא יכול לצאת מהחור הזה.

21/04/2012 | 14:58 | מאת: פגועה

קראתי מתגובותיכם ורציתי לשאול כמה שאלות.. א. מדוע אתם מעודדים פורנו? אז נכון, זה מגרה וכמעט כל אחת ואחד יכולים/ות למצוא סרטים לטעמם, אך מדוע לדחוף שזה בריא, לגיטימי וכיו"ב ? תעשיית הפורנו היא תעשה מושחתת המגלגלת מליארדים על אנשים ובמיוחד נשים במצוקה. המון נשים שעברו התעללות מגיעות לפורנו במקרה הטוב וזנות רחוב במקרה הרע. אלא מה? בפורנו זה גרוע יותר מהבחינה הזו שעבור סצנה של כמה דקות, אישה צריכה להחדר שעות, לסבול מכאבי תופת של חדירות בלתי פוסקות, מציצות של שעות ועם פרטנרים מגעילים אותה (וזה עוד ללא פורנו bdsm.) מאחוריי הכלאים הן מדווחות על התעלפויות, הקאות, הזרקות סמים והתמכרויות למטשטשי תודעה שונים. הרבה מהן גם התחילו בעבודות אלה כילדות מלית ברירה. אחוז ההתאבדות של שחקני פורנו הוא עצום. אולי לגבי פורנו לסבי זה הרבה פחות גרוע, ויש לבדוק את הנושא היטב לפני שממליצים לראות פורנו ללא שמץ ביקורתיות. ב. אתם משתמשים בהרבה סטריאוטיפים לגבי מה זה להיות בת ומה זה להיות בן. אני מסכימה עם חלקם (אלא שלא ניתן להתווכח לגביהם) ושוללת לחלוטין אחרים. אין באמת משחקים של בנים ומשחקים של בנות. יש משהו מטעה באיך שמייצרים את המשחקים. את המשחקים "של בנות" מייצרים באופן שימשוך בנות ולהיפך, ע"פ הצבעים והצורות, אבל המייצרים דואגים לכך שבמשחקי הבנים יהיה כיוון שמפתח חשיבה מרחבית (ולהיפך)..בעוד הם יכולים לייצר משחקים המושכים בנות, המפתחים בדיוק את אותם פרמטרים. גם המוכרת בחנות מכוונת לקניה ע"פ מין. לגבי צבעים - איך תסבירו את זה שלפני מאה שנה ורוד היה של בן וכחול של בת ? ואתם גם משייכים מאפיינים נקביים לטיפול בתינוק או בצעצוע כזה או אחר..ואולי אף לגידול ילדים בהמשך החיים. אני יכולה לספר - שאני ההיתי מאוד "בת", נשית, עדינונת ונרתעתי מכל דבר זכרי, למרות היותי "סטרייטית"..ועם זאת מעולם לא רציתי ילדים ומעולם לא רציתי להתחתן. נרתעתי מאוד ממונוגמיה ובעיקר מטקסים פטריארכלים כמו חתונה. אני אוהבת תינוקות, אך לא מעוניינת להביא ילדים. פשוט לא קיים בי צורך כזה. ודווקא בנות שהיו מאוד גבריות, אגרסיביות ואף מהמרביצות במחזור שלי, כבר הביאו כמה ילדים, התחתנו וכו'.. גם לגבי מונוגמיה ובוגדנות. לנשים אין פחות צורך לבגוד. להיפך, דווקא משום שנשים הן בעלות צורך מיני מתון ונמוך משל גברים, הן זקוקות ליותר גיוון וריגושים, בעוד גבר - קל מאוד לעורר אותו גם ע"י אותו דבר מוכר. מונוגמיה היא בראש ובראשונה המצאה גברית ובהרבה תרבויות גברים כלאו נשים וילדות, שיעבדו אותן וכך גם היום בתרבויות רבות. אישה הרי תמיד יכולה להשיג פרטנרים (אולי לא מושלמים, אבל קל לה להשיג) ואילו גבר מתקשה יותר בכך (בממוצע)..גם בטבע הנקבות בוגדות ויש מינים בהם 70% מהצאצאים לא שייכים לבן הזוג הקבוע. חבל שמבלבלים זאת עם הצורך המוגבר של גברים בסקס. די לסטריאוטיפים. המחקר על המיניות הנשים בחיתוליו.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פגועה, צר לי אם נפגעת מתכני הפורום. איננו רואים את תפקידנו ביצירת נורמות חברתיות. לפעמים אכן אדם יכול לגלות דברים על עצמו ועל מיניותו תוך צפייה בסרטים פורנוגרפיים, בתנאים של חרדה מופחתת שלעיתים נוצרת כתוצאה מנוכחות אדם נוסף. למשל, אם גבר סובל מאימפוטנציה ביחסי מין עם אישה מסוימת ומסיק מכך מסקנות מרחיקות לכת, חשוב להבין אם בהיעדר האישה הספציפית הזו, עדיין קיימת זיקפה כתוצאה מצפייה בנשים בסרטים מסוג זה. אין בכך כדי "להצדיק" את התנאים בהם אולי מנוצלות נשים בתעשייה זו ובוודאי שלא בכדי לעודד את התופעה. ואולם, תעשיית הפורנו אינה זקוקה לעידודדנו או לאישורנו והיא התקיימה במחתרת שנים רבות לפני שהיה אינטרנט. כנראה שהיא עונה על צורך מאוד בסיסי ואנחנו בפורום משתמשים בעובדה שהיא קיימת כדי לבדוק דברים מסוימים. באשר לתפקידי המגדר המסורתיים - לדעתי, לפחות, חלק גדול מהמצוקה של הומואים, לסביות וטראנסקסואלים אשר להם מיועד פורום זה, סובלים בגלל דבקות רבה מדיי בתפיסות המקובלות לגבי "גבריות" ו"נשיות". איננו מעודדים בנים ללבוש כחול ובנות ללבוש ורוד, אלא מסבים את תשומת ליבו של מי ששואל (לרוב הורים מודאגים) שבן אשר בתוך הנורמות המקובלות בחברה בתקופה שלנו מאמץ לעצמו גינונים המזוהים עם המין הנשי, הסיכויים שיתפתח להיות הומוסקסואל גדולה יותר מבן שמאמץ לעצמו את תפקיד המגדר הגברי המסורתי. הדבר נצפה שוב ושוב במחקרים שבדקו את הנושא. בוודאי שהדבר תלוי תרבות וכל טיפול פסיכולוגי אמור להיות רגיש לנורמות התרבותיות, לברר מה הנורמות שבתוכן גדל המטופל ועד כמה הוא קונפורמי להן או מורד בהן. לדבר יש השלכה על הערכת מצבו הנפשי, בלי לקבוע כל עמדה באשר לערך המוסרי של נורמה כזו או אחרת. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/04/2012 | 20:33 | מאת: מיכל

שלום, אני בת 23 ויש לי חבר מזה כחודש.(חבר שני) לאחרונה חשדתי כי אולי אני לסבית. זה קרה באוננות. כשנגעתי בדגדגן דמיינתי שהוא יותר גדול, ממש כמו איבר מין זכרי, וכמה כיף זה יכל להיות. אני נהנית מסקס עם גברים. אני אוהבת להיות אישה ולא רוצה להיות לסבית. אני לא נמשכת לבנות ולא מסתדרת איתן ובטח שלא מסוגל להתאהב באחת. גברים מושכים אותי, ואני אוהבת להתנשק עם גברים. ואוהבת להיות מחוזרת ונאהבת. אבל למה זה קורה לי באוננות? תודה רבה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך מיכל, לא סביר שהינך לסבית אם את חשה עצמך כאישה לכל דבר ועניין ונמשכת לגברים באופן מיני. על פי הפנטסיה שתיארת אין סיבה לחשוב אחרת. העובדה שדמיינת את הדגדגן גדול יותר בעת האוננות, יכולה לנבוע ממקור שאינו דווקא קשור למשיכה והעדפה מינית, אלא לאפשרות שהינך אדם תחרותי, למשל. כמובן, שיש עוד אפשרויות להסבר על רקע אישיותך או תכונות מסוימות שלך. את זאת כמובן, אינני יכולה לומר בביטחון מכיוון, שאנני מכירה אותך. אולם, באופן כללי הדבר יכול לנבוע מצורך לחוש גדולה, מוצלחת, מתחרה עם אחרים, מגיעה להישגים גבוהים וכיו"ב. את בוודאי מכירה עצמך ויכולה לנסות להבין את המקור. נכון שיש משהו גברי בתחרותיות ובהישגיות, שכן התכונות הללו נחשבות באופן מסורתי לתכונות גבריות יותר (יש לציין, שהיום הדברים בנושא זה משתנים, בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים). כך שאין זה מוזר, שהדבר בא לביטוי בהקשר של מיניות. יתכנו כמובן, גם הסברים אחרים, כגון: רצון להעצמת או הגברת ההנאה המינית מן האוננות והיעזרות בפנטסיה לשם כך וכמובן, שיכול להיות שמספר גורמים חברו אצלך יחדיו ליצירת הפנטסיה. כאמור, את תוכלי לדעת מתוך עצמך, כך אני מקווה... מכל מקום, איני רואה מקום למחשבה שהינך לסבית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

20/04/2012 | 20:32 | מאת: אני

שלום, אני בת 23 ויש לי חבר מזה כחודש.(חבר שני) לאחרונה חשדתי כי אולי אני לסבית. זה קרה באוננות. כשנגעתי בדגדגן דמיינתי שהוא יותר גדול, ממש כמו איבר מין זכרי, וכמה כיף זה יכל להיות. אני נהנית מסקס עם גברים. אני אוהבת להיות אישה ולא רוצה להיות לסבית. אני לא נמשכת לבנות ולא מסתדרת איתן ובטח שלא מסוגל להתאהב באחת. גברים מושכים אותי, ואני אוהבת להתנשק עם גברים. ואוהבת להיות מחוזרת ונאהבת. אבל למה זה קורה לי באוננות? תודה רבה מראש!

21/04/2012 | 15:03 | מאת: אחת

הרבה סטרייטיות מפנטזות על נשים ומתגרות מנשים. זה הוכח מחקרית. אולי במציאות אינך מעוניינת בכך כלל, אך הפנטזיה הנשית שונה מזו הגברית..ונשים נוטות לפנטז, לווא דווקא על דברים שהן רוצות שיקרו. אני בטוחה שיהיו נשים בעתיד שכן תסתדרי איתן. אני חושבת שזה מגיע מתוך התנשאות (אבל זו רק דעתי), כי פשוט יותר נוח לך עם גברים ולזה את רגילה (כמוני), אבל חברות עם אישה היא הרבה יותר עמוקה ונפלאה.

13/04/2012 | 21:06 | מאת: דנה

היי אני רושמת בלשון נקבה (אני בן 15) אני תמיד הרגשתי שאני שונה, תמיד היו לי רק חברות בנות,תמיד הסתדרתי רק איתן, מהילדות מגיל קטן - אני זוכרת נגיד שבגן אמרתי לעצמי משפטים דיי מצחיקים כמו: עדיף להיות בת כי היא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה כמו שמלות ובנים יכולים ללבוש מה שלבנות... תמיד במשחקי רשת? העדפתי ובחרתי רק תדמות הבת, כל כך אהבתי להיות בת במשחק כי כולם התייחסו אליי כאל בת! דיברו אליי כאל בת ! הכירו אותי כבת ואהבו אותי כבת. מגיל קטן אני עשיתי הצגות ביתיות עם אחי הגדול, אני תמיד הייתי הדמות הבת חחח... אני שמתי חיתול על הראש(כמו שמיכה לבנה חחח) וממש עשינו טלנובלות ובלה בלה. אני זוכרת שצפינו בחלק מהפרקים עם ההורים ועשיתי הצגות בלייב עם אחי בעוד שאבא שלי מסריט חח עכשיו: אני תמיד הייתי נשית, לא מעט קראו לי הומו ... אולי זה כי אני לא מסתדרת עם בנים? מה זה לא מסתדרת... עם הייצי יכולה לחיות כמו שאני רוצה? הם היו אוהבים אותי ומכירים את מי שאני באמת. כיום? אני שונאת פעילויות שזה בנים בנות - כי ישלי חברות רק... כפי שאמרתי עכשיו שתבינו?! לא מספיק שאני לא כזאת נאהבת בקרבת הבנים שזה לא אומר שהם מציקים לי - אלא שאין תקשורת. אין לי בעיה איתם אבל בשיעורי ספורט באלי למות@@@@ ;( אתם לא מבינים מה זה להיות בשיעור שהוא רק עם בנים !!! על דיבורי גברים וזה מגעילל- במיוחד הזעה שלהם תמיד יוצא שכשיש משחק בזוגות? ולפעמים, בעצם תמיד כמעט המספר אי זוגי ;)!!! ונחשו מיהו הלבד??? ווואווו א-נ-י! ותחשבו איך זה להרגיש לעמוד לבד ולבהות בבנים כשאת לבד ;( אני בשיעורי ספורט לא מוציאה הגה@@@@ ואני אומרת לעצמי: לעזאזל@@@ עם הייתי עם הבנות הייתי נהנת באמת!! ישלי גם עוד בעיה אני שמנה וצריכה להוריד 20 קילו ואני עושה דיאטה... שתדעו שזה דבר גם קשה שבגללו אין לי בטחון בשיט! אני פשוט רוצה להיות בנאדם מאושר ;( מה ביקשתי?!? אני לבשתי תנעלי עקב של אמא, מדברות על איפור ונעלים ובגדים... זה בטוח אומר עליי משהו לא? אני אוהבת איפור ובגדים ונעלי עקב ורוצה שיער ארוך ויפה כבר @@@ אמא קונה לי קרמים לפנים וקונסילר.. ---- אז ככה: סליחה על החפירה ;) קודם כל 1. אני בן 15, והבנתי שבגיל 16 מותר להתחיל בלקיחת הורמונים, מה אתם מציעים לי מתי לקחת? כי אני לא יודעת איך להתמודד ולהגיד את זה למרות שתמיד אבא אומר לי שאני כמו אישה ואני מדברת עם אמא על דברים של בנות שרשמתי כבר כמו איפור ובגדים. אבל עדיין איך הם יקבלו זה מפחיד. לא עדיף בגיל 18? ללא ידיעתם? 2. בקטע של צבא- אם אני על הורמונים מגיל 18-19 או שעוד לא לקחתי ואני אמורה להתגייס ? אז אני אומרת שאני רוצה להיות אישה? כאילו מה עושים בנידון? 3. בקטע של הקפאת זרע- זה אפשר לעשות גם אחרי הורמונים? אשמח לקבל מידע על זה 4. בגלל שאני שמנה ---> 87.5 קילו וגובה 1.72 (לצערי) ישלי ציצים אז אני רגילה להרגשה של ציצים אז בלקיחת הורמונים עדיף להיות רזה? 5. בקטע של גובה, אני רוצה להפסיק לגבוהה גם ככה אני רוצה למות מהגובה הזה אני מרכישה ממש גבוהה... מה עושים בנידון? מידע@@@ אולי ההורמונים? 6. אם אני נראת היום בפנים ובגוף מאוד נשית, מה ההורמונים בעצם יעשו וישנו לי? רק לטובה נכון? 7. מה עושים בקטע של הקול? ישלי קול נשי אולי זה בגלל שאני שרה כל יום הרבה מילדות ושרה גם שירים כמו I will always loves you שצריכים להרים תקול ממש ומצליחה.. האם הקול ישאר לי ככה?מה עושים 8. מגיל 15 לנגיד 19? אני יראה ממש גברית? כי אני לא נראת גברית (טפו טפו טפו) ולא מעוניינת בכך אבל ישלי חברה שהכרתי בפייס שאמרה לי שבגיל 15 היא הייתה ממש נשית וב18 הייתה נראת ממש גבר.. מה יהיה לי ;(? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי להומוסקסואלים, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים התקבלה הודעה חדשה בפורום בניהולך באתר Doctors, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן ההודעה: הת פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי להומוסקסואלים, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים התקבלה הודעה חדשה בפורום בניהולך באתר Doctors, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן ההודעה: בנוגע להיות טרנסית מחבר: דנה (Roytheman12@gmail.com) תאריך: 13/4/2012 שעה: 21:06 ________________________________________ היי אני רושמת בלשון נקבה (אני בן 15) אני תמיד הרגשתי שאני שונה, תמיד היו לי רק חברות בנות,תמיד הסתדרתי רק איתן, מהילדות מגיל קטן - אני זוכרת נגיד שבגן אמרתי לעצמי משפטים דיי מצחיקים כמו: עדיף להיות בת כי היא יכולה ללבוש מה שהיא רוצה כמו שמלות ובנים יכולים ללבוש מה שלבנות... תמיד במשחקי רשת? העדפתי ובחרתי רק תדמות הבת, כל כך אהבתי להיות בת במשחק כי כולם התייחסו אליי כאל בת! דיברו אליי כאל בת ! הכירו אותי כבת ואהבו אותי כבת. מגיל קטן אני עשיתי הצגות ביתיות עם אחי הגדול, אני תמיד הייתי הדמות הבת חחח... אני שמתי חיתול על הראש(כמו שמיכה לבנה חחח) וממש עשינו טלנובלות ובלה בלה. אני זוכרת שצפינו בחלק מהפרקים עם ההורים ועשיתי הצגות בלייב עם אחי בעוד שאבא שלי מסריט חח עכשיו: אני תמיד הייתי נשית, לא מעט קראו לי הומו ... אולי זה כי אני לא מסתדרת עם בנים? מה זה לא מסתדרת... עם הייצי יכולה לחיות כמו שאני רוצה? הם היו אוהבים אותי ומכירים את מי שאני באמת. כיום? אני שונאת פעילויות שזה בנים בנות - כי ישלי חברות רק... כפי שאמרתי עכשיו שתבינו?! לא מספיק שאני לא כזאת נאהבת בקרבת הבנים שזה לא אומר שהם מציקים לי - אלא שאין תקשורת. אין לי בעיה איתם אבל בשיעורי ספורט באלי למות@@@@ ;( אתם לא מבינים מה זה להיות בשיעור שהוא רק עם בנים !!! על דיבורי גברים וזה מגעילל- במיוחד הזעה שלהם תמיד יוצא שכשיש משחק בזוגות? ולפעמים, בעצם תמיד כמעט המספר אי זוגי ;)!!! ונחשו מיהו הלבד??? ווואווו א-נ-י! ותחשבו איך זה להרגיש לעמוד לבד ולבהות בבנים כשאת לבד ;( אני בשיעורי ספורט לא מוציאה הגה@@@@ ואני אומרת לעצמי: לעזאזל@@@ עם הייתי עם הבנות הייתי נהנת באמת!! ישלי גם עוד בעיה אני שמנה וצריכה להוריד 20 קילו ואני עושה דיאטה... שתדעו שזה דבר גם קשה שבגללו אין לי בטחון בשיט! אני פשוט רוצה להיות בנאדם מאושר ;( מה ביקשתי?!? אני לבשתי תנעלי עקב של אמא, מדברות על איפור ונעלים ובגדים... זה בטוח אומר עליי משהו לא? אני אוהבת איפור ובגדים ונעלי עקב ורוצה שיער ארוך ויפה כבר @@@ אמא קונה לי קרמים לפנים וקונסילר.. ---- אז ככה: סליחה על החפירה ;) קודם כל 1. אני בן 15, והבנתי שבגיל 16 מותר להתחיל בלקיחת הורמונים, מה אתם מציעים לי מתי לקחת? כי אני לא יודעת איך להתמודד ולהגיד את זה למרות שתמיד אבא אומר לי שאני כמו אישה ואני מדברת עם אמא על דברים של בנות שרשמתי כבר כמו איפור ובגדים. אבל עדיין איך הם יקבלו זה מפחיד. לא עדיף בגיל 18? ללא ידיעתם? 2. בקטע של צבא- אם אני על הורמונים מגיל 18-19 או שעוד לא לקחתי ואני אמורה להתגייס ? אז אני אומרת שאני רוצה להיות אישה? כאילו מה עושים בנידון? 3. בקטע של הקפאת זרע- זה אפשר לעשות גם אחרי הורמונים? אשמח לקבל מידע על זה 4. בגלל שאני שמנה ---> 87.5 קילו וגובה 1.72 (לצערי) ישלי ציצים אז אני רגילה להרגשה של ציצים אז בלקיחת הורמונים עדיף להיות רזה? 5. בקטע של גובה, אני רוצה להפסיק לגבוהה גם ככה אני רוצה למות מהגובה הזה אני מרכישה ממש גבוהה... מה עושים בנידון? מידע@@@ אולי ההורמונים? 6. אם אני נראת היום בפנים ובגוף מאוד נשית, מה ההורמונים בעצם יעשו וישנו לי? רק לטובה נכון? 7. מה עושים בקטע של הקול? ישלי קול נשי אולי זה בגלל שאני שרה כל יום הרבה מילדות ושרה גם שירים כמו I will always loves you שצריכים להרים תקול ממש ומצליחה.. האם הקול ישאר לי ככה?מה עושים 8. מגיל 15 לנגיד 19? אני יראה ממש גברית? כי אני לא נראת גברית (טפו טפו טפו) ולא מעוניינת בכך אבל ישלי חברה שהכרתי בפייס שאמרה לי שבגיל 15 היא הייתה ממש נשית וב18 הייתה נראת ממש גבר.. מה יהיה לי ;(? תודה רבה! אפשרויות - שליחת תגובה להודעה - הצג את ההודעה באתר - לראש הפורום כלי ניהול - ניהול שרשור - עריכת ההודעה - מחיקת ההודעה - אישור הודעה עמוד השער - כל הפורומים יאור אפשרויות - שליחת תגובה להודעה - הצג את ההודעה באתר - לראש הפורום כלי ניהול - ניהול שרשור - עריכת ההודעה - מחיקת ההודעה - אישור הודעה שבוע טוב לך דנה, בלי ספק סבלת כל השנים מהיותך טרנסקסואלית או טרנסג'נדרית בגיל הילדות. התיאור המפורט, שכה היטבת לשרטט, תואם לחלוטין את מי ששאיפתו העיקרית והמתמדת להשתייך למין השני, עם דחייה עזה של ההתנהגות, התכונות וההופעה המתאימים למינו הביולוגי. ככל שמתבגרים מופיעה גם התכחשות למבנה האנטומי המולד ובהמשך, אם התופעה הופכת קבועה גם בבגרות, יש שאיפה לשנות הגוף באמצעות הורמונים, הסרת שיער המאפיין את המין הגברי ואף ניתוח לשינוי המין. מאחר שאת כה עקבית בתחושתך ובזהותך המינית, סביר להניח שהדבר יימשך גם לאחר תקופת הילדות וההתבגרות. למעשה, את עתה בשלב ההתבגרות, כך שכפי הנראה אין מדובר רק במשהו שיחלוף עם הזמן. על כן, טוב תעשי אם תתחילי לשתף את הוריך בתחושותיך ושאיפותיך, כי הרי מדובר בתחושה קבועה ועקבית שקשורה לזהותך. ניתן להאמין,לאור דבריך, כי הם בלאו הכי חשים בשוני שקיים בך לכיוון התנהגות ועיסוקים נשיים. עדיף לשתף אותם כבר עתה ולא לחכות עם גילוי רצונותיך ותקוותיך לעתיד. מיותר לחכות עם כך ועדיף שהם יהיו שותפים למצבך דווקא מגיל צעיר. בכל גיל קשה להורה לקבל זאת, אך נראה שדווקא להוריך לא תהיה זו הפתעה מוחלטת. ציינת, שמקובל להתחיל בטיפולים הורמונים בגיל 16 ואכן ברוב הארצות המטפלות בטרנסקסואלים – כך נהוג. אך, אנו יודעים גם כיום מניסיון שהצטבר, שעדיף להתחיל בכך מוקדם, שכן הדבר מניב תוצאות רצויות, במבנה הגוף, לאדם בעל הזהות הטרנסג'נדרית. לכן, אני מציעה לך להתחיל לטפל בדבר, על ידי התייעצות עם אנדוקרינולוג העוסק בתחום. גם זו סיבה טובה לשתף את ההורים ולקבל את תמיכתם בנושא זה של קבלת הטיפול ההורמונלי. באשר לעניין המשקל, אין ספק שאם תרדי במשקל בצורה הדרגתית ומבוקרת, תעשי הרבה טוב לעצמך מכל היבט אפשרי. אין זה בריא לאף אדם להיות בעל משקל עודף, מה גם שמצפה לך טיפול בהורמונים נשיים, הגורמים לא פעם לעליה במשקל. כך שעדיף שתתחילי כבר עתה לטפל בירידה במשקל. אם הינך גבוהה, כפי שציינת, עדיף לפחות להיות גבוהה ורזה מאשר גבוהה ושמנה, על כן כדאי שתתייחסי לכך בהקדם. באשר לעניין הגיוס, יש והיו טרנסקסואלים שהתגייסו ואף סיימו את שירותם הצבאי בצורה ראויה, שגרמה להם סיפוק. אחרים (ולמעשה זה הרוב), מסרו בעת הבדיקות לקראת הגיוס את מצבם ושוחררו. כך , שבאמת מדובר במוטיבציה האישית של כל אדם או כל טרנסקסואל, לצורך זה. אך יש לך עדיין זמן להתלבט בנושא. אגב, היו גם כאלה שחשוב היה להם לשרת בצבא ושרתו כמתנדבים בצ.ה.ל. באשר לקול, ניתן לנתח את מיתרי הקול ולהתאימם למה שהינך מצפה. אך עדיין זה מוקדם מידי עבורך לטפל בדבר. בסופו של דבר את עדיין בתהליך התפתחות, בהיותך בגיל 15. הייתי ממליצה לך להכיר יותר את הנושא, שבו אנו עוסקים, באמצעות כניסה לאתרים באינטרנט, העוסקים בנושא. אך, עוד יותר מכך, אני מציעה לך לבקר במרכז הגאה בתל אביב, הנמצא בגן מאיר ולהתעניין שם באפשרות להשתתף קבוצות תמיכה לצעירים טרנסג'נדרים. כך, תוכלי להכיר אנשים במצבך ולקבל מידע, שכנראה מאד חשוב לך לדעת. המידע שקבלת מן המכרה שפגשת, עליו כתבת בסוף דבריך, מאד מוכר וידוע. חל שינוי בגופם ובהופעתם של טרנסג'נדרים שקבלו הורמונים, עברו הסרת שיער וכיו"ב. אך זה באמת תהליך ונדרשת לו סבלנות והתמדה. אני מאחלת לך הצלחה במציאת דרכך כטרנסקסואלית צעירה ובראש וראשונה, אני מאחלת לך, שתמשיכי בלימודיך ועיסוקיך הרגילים, המתאימים לגילך, כולל הפעילויות החברתיות. יש לזכור, כי בסופו ובעיקרו של דבר, כל טרנסג'נדר צעיר הוא אדם, שצריך להתפתח בהתאם לגילו בצורה בריאה וחיונית, ללא קשר לזהותו או להעדפתו המינית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

21/04/2012 | 12:02 | מאת: עם

הקטע של הזעה הגברית. זה פשוט איום ונורא. והקטע שגברים לא מריחים את עצמם.

10/04/2012 | 17:06 | מאת: מבוהל

שלום, אני גבר, ביסקסואל מאז שאני זוכר את עצמי. יש לי חברה. רק לפני יומיים נפגשתי איתה ואני זוכר שהתחרמנתי מלהסתכל על הגוף שלה ועל האזור התחתון כשהיא ישבה. יום אחרי הפגישה צפיתי בפורנו ונתקפתי בפחד שנשים לא עושות לי את זה. צפיתי וכמעט לא התרגשתי מלראות נשים! הרגשתי טרוד ומפוחד וככל שצפיתי יותר הפחד גבר. הייתה לי אפילו תחושת חוסר נוחות כזאת מצפיה באיבר הנשי, כאילו זה לא באמת עושה לי את זה וכאילו אני לא באמת רוצה להתסכל על זה. כאילו אני מכריח את עצמי. מה לעזאזל קורה פה?! משיכה לא יכולה לא להתקיים אחרי יומיים!! אולי זה בגלל הפחד? כשצפיתי בגברים(באותה פעם) הגעתי לפתע לתמונה של גבר שמצא חן בעיני ופתאום נתקפתי בחרדה והזקפה הייתה כמעט מיידית! זה לא הגיוני! עמד לי רק מללטף את החברה שלי! אגב לא יודע אם זה קשור, אבל אולי יעזור לפענח את המקרה - המשיכה שלי פחות תלויה במין - יותר תלויה באדם. אני יכול להסתכל על תמונה של מישהי ממש רזה וזה די ידחה אותי, ואז להתסכל על תמונה של גבר ממוצע וזה די יעשה לי את זה, ואז להתסכל על תמונה של אישה מלאה יחסית וזה מאוד יעשה לי את זה. עזרה בבקשה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבוהל, אכן בחרת לעצמך כינוי המתאר בצורה מדויקת את מצבך הנפשי, בהלה או פאניקה הומוסקסואלית. בדרך כלל הביטוי הזה שמור לחרדה התוקפת אדם נכח הגילוי הראשוני שהוא נמשך לבני מינו, אך במקרה שלך החשש שמא אינך נמשך יותר לנשים בגלל שאתה נמשך לגברים השתלט עליך. מטבע הדברים, החרדה הראשונית שתקפה אותך בלמה כל גירוי מיני, המשך הצפייה לצורך "בדיקה" הגביר את החרדה וחוזר חלילה. במילים אחרות, הכנסת את עצמך למצב של מבחן והדבר האחרון שקורה במבחן הוא עוררות מינית. בביסקסואליות קיימת תופעה שנקראת "סדרתיות" http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כלומר, קיימות תקופות של משיכה גדולה יותר לנשים ותקופות של משיכה גדולה יותר לגברים, תקופה שבה האדם מוכן יותר לקשר זוגי או רגשי עם גבר ותקופות שבה הוא פנוי יותר לקשר עם אישה וכו'. במקרה שלך, נשמע שהחרדה היא שהביאה אותך לבדוק את משיכתך לנשים והיא גם זו שהכתיבה את "תוצאות הניסוי". המלצתי לך היא להרפות מהנושא ולהפסיק את הבדיקות. קח לך פסק-זמן או ליתר דיוק מנוחה של שבועיים מצפייה בפורנו הן של סטרייטים והן של גייז, משום שכבר נוצר קישור אוטומאטי בין החרדה ומצב המבחן ובין העוררות המינית. כשהסיטואציה עם חברתך מזמנת יחסי מין, הענה לגירוי. לפי תיאוריך, רוב הסיכויים הם שכאשר תנתק את הסיטואציה המבחנית מעוררת החרדה של הצפייה בסרטים כחולים והבדיקה העצמית תוך כדי מיחסי המין עצמם, לפחות המצב עם חברתך יחזור לקדמותו ולא יהיה צורך בבדיקות נוספות. במידה והמצב לא יתייצב, מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים כדי לבדוק מה קורה לך עם המשיכה לבני שני המינים ולאפשר לך ליהנות משני העולמות במקום לסבול מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/04/2012 | 15:55 | מאת: איתי

אני מרגיש מבודד ומדוכא לפעמים.יש לילות שאני בקושי מצליח לישון.החיים האלו פשוט מדכאים לפעמים.מרגיש לפעמים שאני חי בעולם שלי ואין אף אחד מסביבי.למה החיים שלי לא יכולים להיות נורמלים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום איתי, אני מצטער לקרוא על המצוקה הקשה שאתה שרוי בה. מתיאורך הקצר עולה שאתה סובל מדיכאון והטיפול המתאים הוא טיפול משולב תרופתי ופסיכולוגי. הטיפול התרופתי יכול להשפיע תוך זמן קצר, לגרום לך לישון טוב יותר, לראות דברים בצורה קצת פחות פגיעה ולהפוך אותך גמיש יותר לטיפול הפסיכולוגי. אני תוהה אם מיעוט הפרטים בפנייתך מבטא גם הוא את הייאוש שלך ממגע עם הזולת. אנא הרגש חופשי להוסיף ולפרט יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/04/2012 | 16:15 | מאת: איתי

זה יותר מורכב ולא מעוניין לקחת בחיים כדורים.אני לא חולה.כנראה שגם טיפול לא יעזור.חושבים שיודעים הכל או חוזרים על מה שאנחנו אומרים.כבר הייתי אצל יועצת וראיתי ששום דבר לא עזר.

11/04/2012 | 14:37 | מאת: סהר תמיכה

אני שומעת את המצוקה שלך עולה מבין השורות של מה שכתבת... ונשמע שמצד אחד אתה זועק לעזרה.. מבקש שיצילו אותך מהבדידות והכאב שבהם אתה שרוי.. ומצד שני, אתה מפחד מהפיתרון שהוצע לך.. ואולי זה בגלל שהפיתרון כרוך בלצאת מגבולות האינטרנט ואולי אתה עוד לא בטוח שאתה בשל לזה... אז רציתי להציע לך עוד פיתרון, לפנות לאתר האינטרנט שלנו.. של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ולדבר עם מתנדב או מתנדבת שלנו.. אומנם אנחנו לא פסיכיאטרים או פסיכולוגים, ועם זאת, נרצה להיות איתך ברגעים הקשים, פשוט כדי שלא תחווה אותם לבד.. אז יקירי, אם תרצה, תוכל לנסות ולפנות אלינו באחד הערבים- הצ'אט פעיל כל ערב בין 9 לחצות.. שלך מכל הלב, מתנדבת סה"ר http://www.sahar.org.il/

שלום, אני רווק בן 37 מנסה להיות בזוגיות עם נשים אך נמשך לגברים ומקיים יחסים עם גברים. אני עמוק בארון, מנסה להיות סטרייט, אני גם בדיכאון מכל המצב שלי, שאני משקר להורים לחברים, וגם לגברים שאיתם אני נפגש. בגלל חרדות ושאני לא ישן טוב רופא המשפחה שלי נתן לי ציפראמיל וואבן. מבקש עזרה, האם טיפול פסכולוגי יוכל לעזור לי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שרון, טיפול פסיכולוגי לא יכול לעזור לך "לצאת מזה", כלומר, לחסל את משיכתך לגברים. בהנחה שאתה נמשך במידה מסוימת לנשים (גם אם משיכה זו פחותה ממשיכתך לגברים), הרי שביסקסואלים חיים בהסדרים מהסדרים שונים וטיפול פסיכולוגי יכול בהחלט לעזור לך ליהנות משני העולמות במקום לסבול מהם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בעייתם המרכזית של ביסקסואלים הנמצאים במצוקה הוא הצורך שלהם להגדיר את עצמם או כהומואים או כסטרייטים וקשה להם לקבל את הדואליות או למזג את שתי המשיכות. בטיפול פסיכולוגי קיים מקום לעשות הערכה איזה תפקיד ממלאים הקשרים עם הגברים ואיזה תפקיד ממלאים הקשרים עם הנשים בחייך. אתה גם כותב שאתה מנסה להיות בזוגיות עם נשים ובמידה והמשיכה לגברים היא המונעת זאת, יש מקום לברר בטיפול האם זה הדבר היחיד שמונע ואיך ניתן ליישב זאת. על כל פנים, הטיפול התרופתי שאתה מקבל מרופא המשפחה הוא טיפול סימפטומאטי, שכבודו במקומו מונח, אך יש בהחלט מקום לטיפול פסיכולוגי כדי לגעת בשורשי הבעיה. מאוד לא רצוי להתרגל לשימוש בבנזודיאזפינים (ואבן) הואיל ועד מהרה מתפתחת תלות וסבילות ותהייה זקוק למינונים הולכים וגדלים שלא יעזרו. המלצתי, אפוא, לפנות לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://shrink-friendly.co.il

05/04/2012 | 18:35 | מאת: נירית

הי ד"ר,ותודה רבה על הפורום!!! אני ממש רוצה שאתה תענה לי אם אפשרי! אני בחורה סטרייטית. ושאלתי לא הכי נוגעת לפורום אבל מכיון שאני מאד מעריכה אותך אשמח אם תןכל לענות . כשהייתי צעירה יותר (אזור גיל 14) היתה לי מורה שאהבתי מאד ,לאחרונה פגשתיה , ויש לי רצוןלחדש את הקשר איתה. אני דתייה ויש לציין שהיא חרדית , בגיל 14 היו לנו שיחות נפש כאלו , ויותר מאוחר הקשר נפסק עקב ששיקרתי לה בנושא מסוים.השנים חלפו , ובמפגש האחרון היא אמרה לי"תתקשרי אלי נדבר.." ואכן התקשרתי ודיברנו -במהלך השיחה היו עליות וירדות מבחינתה-היה נראה שהיא שמחה לדבר איתי מצד אחד ומצד שני מסתייגת. שאלתי היא כזו-האם כדי לחדש את הקשר? האם זה יעשה טוב לשתינו? (אני בת 29 והיא בת 42 ) אין לה ילדים אגב-היא התחתנה מאוחר ,ואני עדיין רווקה. אני מאד אוהבת לדבר איתה. מה כדי לעשות? האם לדעתך זה יכול להעיק עליה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נירית, תודה על המילים החמות. נראה שהרצון לקשר קיים משני הצדדים אך מעורבים גם רגשות אחרים של כל אחת מכן שלא ברור מהם ועל מה הם מבוססים. לך יש ספקות שהביאו אותך אל הפורום הזה דווקא והרגשת הסתייגות גם מצד מורתך לשעבר. הפיכת קשר של מורה-תלמידה לקשר שיוויוני בין שתי נשים בוגרות אינו דבר פשוט. אני מתאר לעצמי שמשני הצדדים פועלת גם תחושת בדידות מסוימת ככוח מניע ברצון לחדש את הקשר. המלצתי שכאשר הרצון אינו חד משמעי ניתן לבדוק את הדברים במינון נמוך מאוד בשיטה של ניסוי וטעייה. למשל, הואיל ולשתיכן רקע דתי, את יכולה להתקשר לאחל לה חג שמח (אני מניח ששיחה סמוך לפסח התקיימה לאחרונה, אז אולי בשבועות?). הדבר גם מספק איזו עילה חיצונית ולא אישית להיתלות בה וגם מאפשר מרווח זמן מספיק בין חג לחג שאינו מלחיץ. במשך הזמן תוכלי לראות אם גם היא מתקשרת אלייך, היא היא מגיבה לטלפונים שלך וכו'. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienly.co.il

05/04/2012 | 20:03 | מאת: נירית

תודה רבה על תשובתך המהירה והמאירה :-) זה רעיון ממש טוב להתקשר אליה לקראת שבועות. יש לציין שכאשר דיברתי איתה היא לא ביקשה את המס שלי..למרות שהיא העריכה בשיחה מאד. שאלתי היא כזו 1.למה קשה להפוך את הקשר לשיוויוני הרי אני כבר בת 29 והיא 42 ולא כמו פעם שהייתי בת 14.. היא לא מבינה שגם אני התבגרתי? 2. בזמנו -בגיל 14 עברתי תקופה של דיכאון ועצבויות שברוך ה' יצאתי מהן-בזמנו היא ניסתה לעזור . שאלתי היא כזו האם לדעתך אני עדיין משמעותית..או השנים שעברו העלימו גם את הרגש? 3. במידה ובשיחה הבאה היא לא תבקש את מספרי האם עלי לרדת מהרצון לקשר איתה?ולהרפות ושאלה אחרונה-האם לדעתך הרצון לקשר נמצא גם אצלה? מתוך מה שכתבתי.

02/04/2012 | 12:09 | מאת: ביסקסואל

סלח לי על השאלות הרבות, פשוט עוד לא יצא לי להתקל באדם עם הבנה כשלך בנושא. בשנים האחרונות עקב ההבנות העצמיות החלה הביסקסואליות לעניין אותי מאוד(לשאלותיי האחרונות אין קשר לחרדותיי ול-OCD בו אובחנתי רשמית סוף-סוף), אין לי מקור יותר אמין אשר אוכל לקבל בו מענה, לכן אני שואל כאן =] הייתי שואל את מטפליי, אך ישנן שאלות שעדיין קשה לי לפתוח בארבע עיניים ומול אדם שזוהי אינה התמחותו העיקרית. שאלתי הפעם - "סטרייטים" רבים מגלים את ההומוסקסואליות שלהם בגיל ההתבגרות, וגודלים להיות הומוסקסואליים מוחלטים. האם ייתכן מצב כזה גם אצל הומוסקסואליים? גילוי המשיכה לנשים בגיל ההתבגרות ו"הפיכה" סטרייטית? אישית את משיכתי הביסקסואלית אני זוכר מגיל ממש ממש צעיר.. 4 או 5. זה ממש מוזר לי כי רוב (אם לא כל) מקרי הביסקסואליות ששמעתי עליהם היו מקרים של גילוי המשיכה השניה(בדר"כ, או תמיד - גילוי המשיכה ההומוסקסואלית) בגיל ההתבגרות. אני מניח שניתן להסיק מכך על ביסקסואליות יציבה יותר..? כי כך אני מכיר את עצמי מאז ומתמיד, נורא קשה לי לתאר מצב בו אני לא אמשך לאחד המינים. אני בסופו של גיל ההתבגרות לפי ההגדרה, ונאמר לי ע"י אנשי מקצוע כי התפתחותי המינית מהירה. דבר לא השתנה בנטייתי במשך השנים, אם כבר - יותר מודעות למשיכה לנשים בתקופה האחרונה. אני חושב שאני אפילו פאן, שכן המשיכה שלי היא יותר תלויית אדם ספציפי, פחות תלויית מגדר, אם כי אני כן יותר סלקטיבי כשזה מגיע לנשים, אני לא יכול לסבול מראה רזה או אנורקטי של אישה, דבר שנראה כי לרוב הסטרייטים אינו מפריע. גם מראה גברי על גבול האנורקטי הוא לא ממש תאווה לעיניים בשבילי, אם כי אני חושב שזה מציק לי פחות. ועוד שאלה שנורא מעניינת אותי(שוב מצטער) - עפ"י פרויד, הומוסקסואליות מתפתחת, בין היתר, ע"י אב פאסיבי/מרוחק/אכזרי ואם דומיננטית. האם שילוב בין שני גורמים, או היעדר חלק מהגורמים, יכול להיות מפתח לביסקסואליות? כדוגמת מקרה בו האם דומיננטית יותר, אך האב בכל זאת מעורב וחברי, או ההפך. שוב תודה רבה! ושוב סליחה. אגב, אם אתה נותן מענה פרטי, אשמח לדעת על דרך. פשוט בשביל ששאלותיי לא יעמיסו על הפורום. ההפרעה הטורדנית מעלה בראשי שאלות רבות(גם אם אינן קשורות אלי באופן ישיר) מעניינות על מיניות האדם, מיניות ביסקסואלית בפרט והתיאוריה הפסיכואנליטית. מאוד מקווה כי איני מטריד אותך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ביסקסואל, על סמך ניסין רב, לדעתי ריבוי השאלות שלך כן נובע מההפרעה הכפיייתית והחרדה הרבה הנלווית לה. במצב כזה התשובות שלי לא בלבד שלא תעזורנה אלא תגרורנה שאלות נוספות שיטרידו את מנוחתך (ואני דואג לך - לא לעצמי ולא לפורום). השאלות אכן ראויות להתייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי ממטפל שמכיר אותך אישית וכן את ההקשר שבו מתעוררות השאלות (תחומים אחרים בחייך). לכן, המלצתי לך היא לחכות שיגיע השלב המתאים בטיפול שבו תרגיש נוח להעלות את השאלות בפני מטפליך. אם אצה לך הדרך ואתה מרגיש דחיפות אך מבוכה להעלות את השאלות, תוכל להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה למטפל לקריאה בין הפגישות. אנא הבן שכלל ראשון במקצועות הטיפול הוא לא להזיק ומתוך ציות לכלל זה לא אוכל להיכנס לשאלות הספציפיות מאוד, שלדעתי דורשות התייחסות בטיפול הפסיכולוגי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/04/2012 | 13:49 | מאת: ביסקסואל

הבעיה היא לא הפתיחות בלבד, על זה אני יכול להתגבר. אני פשוט בספק אם הפסיכולוג יבין בזה באותה מידה או ייתן תשובות אמינות באותה המידה... שכן, אתה לחלוטין מתמחה בנושא. אני מודאג מכך ששאלות ישארו באוויר. אני בספק אם אוכל לקבל מענה בטיפול על שאלותיי אלה כמו שאוכל לקבל מאדם מומחה...

01/04/2012 | 16:07 | מאת: בנצי

שלום. אני סטרייט לגמרי וקיבוצניק. כשאני בעיר אני מבלה במועדון גייז של ידיד טוב שלי. לפני כמה ימים מישהי מהקיבוץ נכנסה למועדון וראתה אותי. מאז מתלחשים בקיבוץ שאני הומו. ואני ממש לא. זה לא אמור להפריע לי - אבל זה נורא נורא מפריע לי. ומפריע לי שזה מפריע לי. אני מגלה בעצמי צביעות מעצבנת: אני נהנה לבלות במועדון ההוא של הידיד שלי, אבל נטרף מזה שחושבים שאני הומו בעצמי. איך להתמודד עם הרכילות השקרית עלי בקיבוץ?. איך להתייחס לצביעות המעצבנת שתיארתי לכם שגיליתי בעצמי?. זה נראה לכם בעייתי?.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בנצי, אתה מעלה באמת כמה נושאים שמטרידים אנשים בדרך כלל וכנראה אותך במיוחד, וזאת, לאו דווקא בהקשר של נושא הנטייה המינית. העיסוק בתדמית שלנו בעיני אחרים ("מה יגידו?") הוא אכן מקור למצוקה של אנשים רבים שחשוב להם יותר מה אומרים עליהם מעצם העניין עצמו. התופעה שכיחה מאוד וכאמור לפחות בקרב מטופלים אני יודע שהיא מהווה מקור למצוקה. נתקלתי כבר בבחורים שהיה להם קשר מצוין עם בת הזוג שלהם אבל היא לא הייתה "ייצוגית" מספיק לטעמם. ידעו לי שמועדוני גייז אכן נחשבים בעיני חובבי מסיבות למועדונים מוצלחים במיוחד. אינני מכיר את ההוואי הקיבוצי בימינו, אבל בזמנו מודעה בחדר האוכל או באיזה ערוץ תקשורת אחר יכולה להעמיד דברים על דיוקם, אם הנושא מפריע לך כל כך, הודעה שאומרת שנוכח השמועות אתה מוצא צורך להבהיר שאין לך שום דבר נגד גייז, אתה אכן מבלה במועדון זה וזה בגלל שאתה יכול להיכנס חינם, ישנם עוד סטרייטים שמבלים במועדון ויש בכך כדי להעיד על נטיותיהם המיניות. משהו ענייני ואינפורמטיבי בלי להפגין פגיעות ולבלי לפגוע במפיצי השמועה. אני, אגב, לא רואה בכך צביעות שלך, משום ששמועה כזו יכולה לפגוע מעשית בסיכוייך להכיר בחורות. יש גם גייז שמפרסמים את נטייתם המינית בין היתר כדי להבהיר את העניינים כלפי בחורות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/03/2012 | 23:19 | מאת: ילדה של אף אחד

ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי.

לקריאה נוספת והעמקה

מי אני בכלל? מחבר:ילדה של אף אחד תאריך: 27/3/2012 שעה: 23:19 ________________________________________ ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי. שלום רב לך ילדה של אף אחד, פנייתך הועברה אלי למענה ואני עושה כן ברצון רב. המצב שבו את נמצאת, שמלווה בהרבה מאד רגש, בהחלט מוכר ומופיע אצל לא מועט של מטופלים. הגם, שבמקרה שלך הרגשות עזים במיוחד. למעשה, מצב של התאהבות במטפל או במטפלת הוא מוכר ושכיח. למעשה, התגובה הרגשית שמתעוררת כלפי המטפל היא גורם חשוב בטיפול ובשינוי, שאמור הטיפול להביא. בשפת הפסיכותרפיה התופעה נקראת "העברה" והיא למעשה העברה של הרגש המתעורר אצל המטופל כלפי הדמות המטפלת. רגש זה, שמקורו בקשרים עם דמויות משמעותיות בחיים, מועבר למטפל בחדר הטיפול.לא תמיד הרגש הזה הוא של אהבה או התאהבות, זה יכול להיות כל רגש אנושי, כמו למשל: כעס, קנאה, חרדה מנטישה ועוד, אשר מועבר,כאמור מדמויות הוריות ומשמעותיות. מאחר שציינת שכל ימיך חיפשת אהבת אם, נראה כי רגשותיך העזים למטפלת נובעים מאותה הזדקקות, שכנראה לא קבלה מענה בחייך. לאור דבריך ועדותך על עצמך את נמשכת מאד לגברים, כך שאין מדובר בהעדפה או נטייה מינית לנשים, כלומר אין מדובר בלסביות, אלא בחיפוש דמות אם. ואולם, כשם שהתופעה היא ממש אופיינית לכל טיפול, כך גם הכרחי להעלותה להבנה ולהכרה במסגרת הפגישות הטיפוליות עצמן. כלומר, יש להתייחס להעברה בתוך הטיפול עצמו, על ידי המטפל/ת, לפרשו וללמוד ממנו ברמה רגשית ושכלית כאחת. במקרה שאת מתארת הדבר, כפי הנראה, לא נעשה. בנוסף, מאחר שלפי תחושתך, הינך "מטופלת מועדפת" וזוכה לכל כך הרבה התייחסות מיוחדת, עד כדי כך שגבולות מסגרת הטיפול אינם ברורים, עלול להתעורר קושי בהבנת היחסים של ההעברה ובהבאתם לדיון בפגישות ובכך מאבדים כלי טיפולי חשוב וחבל שכך... אני הייתי ממליצה בפניך להעלות את הדברים באופן גלוי עם המטפלת עצמה. אפשרות אחרת, שהצעת, להתייעץ עם איש מקצוע אודות כל המצב שנוצר, אף היא אפשרית. אולם, נראה לי יותר מתאים לדבר לפני כן עם המטפלת שלך ולפתוח בפניה את הדברים. זכרי, בסופו של דבר המטרה של הטיפול היא לא רק לחוות ברמה קונקרטית ומיידית את המתרחש בחדר הטיפול, אלא להפיק מהם שינוי משמעותי לעתיד. בטוחתני, שאם תביני את הדברים נכוחה, תוכלי להשתמש ברגשות העזים המתעוררים בך כלפי המטפלת, למען המטרה של שינוי משמעותי בחייך,- לחיוב כמובן. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע

25/03/2012 | 20:57 | מאת: יוסי

רציתי לדעת: א) אני בן 19, לומד בישיבה (בגלל המשפחה, למרות שמצד עצמי אינני אוחז כל-כך באמונה הדתית, אבל אני אוהב ללמוד ויש לי מה לעשות שם), ואני נמשך לבחור אחד בלבד מתוך שישים בני כיתתי, ומאתיים תלמידי הישיבה. אני מאונן עם תמונתו, ומפנטז עליו (בעיקר על חיבוקים ונשיקות, מגע גופני חזק וכו', ולעיתים רחוקות על חדירה, שהאמת שאינני יודע כל-כך על משמעותה, כי אף פעם לא התנסיתי) ויש לי רצון חזק לראות את גופו בעירום. אמנם, יש לי גם "תלות" מסויימת בו, וחשוב לי מאוד היחס ממנו. כמו"כ: אני יכול להרגיש תחושה נעימה גם ממגע והחזקת יד למספר בחורים נוספים או ילדים חמודים, שנראים טוב וכיו"ב - אבל לא חושב כלל על יותר מזה. האם זה אומר שאני ביסקסואל (שכן אני נמשך גם לנשים)? ב) ועיקר: לפני יום הלכתי עם חבר של אחי לטיול והוא התחיל לעשות לי מסאז' ברגליים, ומאוחר יותר העלה את ידו לכיוון איבר המין שלי. בתחילה הרגשתי חוסר נוחות, ולא ידעתי מה לעשות. לא הבנתי כל-כך מה הוא רוצה. לאט לאט הוא החל לגעת לי באזור זה מעל הבגדים. ואז כאשר הבנתי את רצונו, חשבתי שאולי זה הזדמנות לתת לעצמי ריגוש מיני. ואז הוא שאל אותי אם זה נעים לי. אני גמגמתי משהו, שזה לא משנה לי. משהו כזה. ואז הוא הכניס את היד. אחרי מספר שניות הרגשתי ממש לא נוח, ותפסתי את עצמי ורמזתי לו שיפסיק. מאז יש לי תחושה רעה מאוד, ובלבול. כל הזמן עולות לי מחשבות מתוך המעמד הזה. מה עלי לעשות בנידון? (כמו"כ מאז זה הוריד לי את החשק לצפות בתמונות אירוטיות, כפי שנהגתי לעשות עד כה).

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי, אתה עדיין נמצא בגיל ההתבגרות שבו ההורמונים סוערים והבלבול רב אצל כל בני גילך. נכון לשלב זה המשיכה לנשים וגם לגברים הופכת אותך לביסקסואל בהגדרה, אך אין בכך כדי לנבא דבר באשר להתפתחותך בעתיד. התאהבות ומשיכה מינית אל בנים אחרים בגיל ההתבגרות, ועוד יותר מכך בתנאי פנימייה/ישיבה, היא שכיחה מאוד, אלא שמטבע הדברים זה לא מסוג הדברים שמשתפים בהם חברים סטרייטים. חבר של אחיך נגע בנקודה רגישה ונענית לו באופן חלקי, אך עדיין היוזמה שלו באה לך בהפתעה ולכן יש כאן בהחלט אלמנטים של הטרדה מינית, כפי שהגדרת בצדק. סביר מאוד שאירוע כזה, שבמידה רבה נכפה עליך, יפחית את החשק לבנים באופן זמני, אך לא הייתי אומר שהוא ישנה את התמונה בטווח הארוך. המלצתי לך לתת לזמן לעשות את שלו, לחכות, לראות את מי אתה פוגש בשנים הקרובות, בנים, בנות, שני המינים , איזה קשרים מיניים ורגשיים אתה יוצר עם בני ובנות שני המגדרים והתשובה תבוא מהחיים עצמם. נסה להימנע מהסקת מסקנות מרחיקות לכת. העובדה שאינך מחזיק באמונה דתית תהפוך את ההתמודדות לקלה הרבה יותר מאשר התמודדות של בחור מאמין שהפנים בצורה עמוקה את צווי הדת. גם העובדה שאתה אוהב ללמוד מעודדת ותעזור לך לבנות את הדימוי העצמי שלך ולעדן את דחיפך המיניים. נסה להשקיע בזה ולתת למיניות שלך להתנהל במקביל ועם מה שפחות לחץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

26/03/2012 | 14:04 | מאת: יוסי

אני מודה לך על תשובה. אבל אבקש אם תוכל לחדד לי את הדברים: א) האם אכן המשיכה המינית לבן ישיבתי - היא זו שיוצרת את רגשות התלות הנפשית, המחשבות האובססיביות עליו, או שאין קשר בין הדברים? ב) מה עלי לעשות בנידון? איך אני מפחית את הרגשות הללו שמפריעים לי מאוד, כי כאשר הוא לא מתייחס אלי כהוגן ובחיבה - זה גורם לי עצבות רבה. מה אפשר לעשות? ג) האירוע עם החבר של אחי, הותיר בי טעם מאוד לא טוב - האם עלי לעשות משהו בנידון? האם זה לא יפגע בתקפוד המיני שלי להבא (וכפי שציינתי שאני מרגיש דחיה קצת מנושא זה)? או שמא התחושה זו תחלוף עם הזמן, והכל על מקומו יעבור בשלום?

21/03/2012 | 01:28 | מאת: אופק

ד"ר גידי היקר, שלום לך איני רואה טעם בחיים ללא זוגיות וילדים. מבחינה זוגית אני די בורח מלחפש אחר הגבר המתאים עבורי כבר שנים רבות. הזמן עובר ואני כבר בן 32!! ודי מתוסכל מהעניין. אני די דואג להעשיר את עצמי בשעות הפנאי רוחנית ופיזית באימוני כושר ודואג לעצמי, אך מרגיש נטע זר בתוך הקהילה ומזמן הפסקתי לצאת למקומות בילוי של גייז. תאורטית הייתי מעדיף באישה גם אם זה ויתור על חיי מין עם גבר או התנזרות מסקס לחלוטין. אני מרגיש בדיכאון לאחרונה מהעניין וכל יום שעובר העצבות גוברת ואיני יודע כיצד לנתב את עצמי מהמקום שאני נמצא בו.אחרי הכל בוא ונודה באמת בהתאם לנתונים בשטח ככל שמתבגרים זה הופך את זה למורכב יותר. היו לי מעט מערכות יחסים זוגיות עם גברים ואת רוב זמני הקדשתי ללימודי תארים-עבודה כמושא בריחה מהתמודדות עם האני העצמי, הזוגיות ומה שביניהם..אודה לתגובתך בנדון מתוך ניסיונך הרב. ד"א אני איני מאמין בזוגיות עם גבר וילדים מהסיבה שלעניות דעתי היא איננה בריאה לילד ולא רק מסיבת החינוך עליו גדלתי. כיצד מפיגים סימפטומים של דיכאון הנובעים מהגיל ומסטטוס של בריחה רבת שנים מהתמודדות שתארתי כנ"ל? תודה מראש, מעריך..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אופק, אתה אכן מחזיק באחת האמונות האופייניות לאנשים בדיכאון והיא "הכללה מוגזמת". במילים אחרות, אתה כורך את הזוגיות שאינך מוצא בילדים שאין לך ומתייחס אל שני הדברים כמקשה אחת, כשעל הדרך אתה גם מזכיר את הקושי שלך להשתלב בקהילת הגייז. כלומר, "ארגת" לעצמך במו ידיך "שטיח" מהדאגות שלך. ראשית, מעורבות בקהילת הלהט"ב היא עניין של דרגה. יש אנשים שאינם מעורבים כלל וכלל, מצאו זוגיות וחיים בשלווה. איש לא יודע על קיומם של זוגות אלה כמעט. יש כאלה שהם חלק בלתי נפרד מה"קהילה" ויש להם זוגיות ויש כאלה שהם חלק בלתי נפרד ממנה ואין להם זוגיות. בתוך כל אחת מהקבוצות הללו יש כאלה שיש להם ילדים ויש כאלה שלא. גם רומא לא נבנתה ביום אחד והמלצתי לך ללכת צעד אחר צעד, קודם לבדוק מה מונע ממך למצוא זוגיות ואחר כך לדון בנושא המשפחה והילדים. מטיפול באנשים הנמצאות בקבוצות להורות אחרת התרשמתי שבניגוד לאוטומאטיות שבה מובאים ילדים לעולם במשפחות סטרייטיות (למעשה, כברירת מחדל), כאן מושקעים הרבה יותר חשיבה ותכנון, אבל בוא באמת לא נרתום את העגלה לפני הסוסים. נראה שהכל מתחיל ונגמר בקבלת הנטייה המינית שלך וכדי לעזור לך בכך הייתי ממליץ על ייעוץ אצל מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין http://www.shrink-friendly.co.il

21/03/2012 | 23:23 | מאת: אופק

תודה על תגובתך המהירה. האם דרך קופ"ח ניתן למצוא לפי דעתך מטפלים פוטנציאליים העוסקים בייעוץ? מעניין איך אתה אוגר תעצומות נפש לשמוע ככ הרבה סיפורים של מטופלים/מתייעצים שמאחוריהם מטענים כבדים לעיתים שמצריכים המון כוחות נפש. דעתך בעניין של התקדמות עקב בצד אגודל ברורה. איני יודע למה אני חושש מאוד מגילי(32) בשל קידוש הצעירות בפרט בקהילה הגאה והקושי שלבטח שמעת גם ממטופלים מעל 30. (אני נראה בסביבות גיל 28)

20/03/2012 | 23:30 | מאת: משהי

שלום, אני עובדת בחינוך.בת 30 יש מעלי מפקחת מדהימה אישה בגיל 57 ,אני כבר כמה שנים מרגישה אליה רגשות , ומשתדלת להיות רציונאלית ולמתן את עצמי. לאחרונה הדבר ממש מפריע לי אני ממש מרגישה רצון לחיבוק מצידה. כמובן שהיא נשואה פלוס. אני ממש רוצה לחתוך אבל אין לי ממש דרך כי אני לא רוצה לעזוב את עבודתי. האם יש לך רעיון בשבילי? יש לציין שהיא איננה יודעת דבר,וגם אני ממש מתביישת בכול זה. תודה.

שלום רב לך מישהי, הבעיה שאת מעלה מוכרת היטב לרבים ולמען האמת, היא בעיה אנושית, שאינה אופיינית דווקא לנשים לסביות. מדובר בהתאהבות, שיכולה להיות לכל אדם כלפי אדם אחר שאין סיכוי, או שהינו חושב שאין סיכוי, שאהבתו תיענה. וזאת, מכל מיני סיבות, כגון: גיל , מצב משפחתי, חברתי, כלכלי ומה לא. ניתן בהחלט להבין, שבמקרה שלך מעורבת הבושה, כפי שציינת. זה בוודאי מקשה על ההחלטה כיצד עליך לנהוג. קשה לי גם לייעץ לך מה לעשות, היות שאנני מכירה אותך ממש. למשל: האם את אישה נועזת, חופשייה ופתוחה? האם בסביבתך הקרובה יודעים על נטייתך או העדפתך המינית? מאחר, שציינת שאת "ממש מתביישת בכל זה" ניתן להסיק שדווקא אינך נועזת ופתוחה, אך זו רק הסקה ממה שכתבת. במקרה שזה נכון, בוודאי שאין להציע לך "לנסות מזלך" ולספר לאישה שאת מאוהבת בה על רגשותיך, היות שספק אם תוכלי לממש את ההצעה. בכל זאת, הייתי רוצה להציע לך, שלא תעזבי את מקום עבודתך, אם את מרוצה ממנו. רגשות יכולים להשתנות, במיוחד כאשר אנו מבינים, שאין כל אפשרות לממש אותם. כולנו עוברים בחיים אכזבות כאלה ואחרות ושורדים אותן, באמצעות חשיבה רציונאלית (כפי שגם הזכרת), מציאת עיסוקים מהנים ומשמעותיים ובעיקר על ידי הכרת דמויות אחרות בחיים, שאיתם ניתן לממש רגשות המתעוררים כלפיהם. הרבה פעמים, לאחר שאנו עוברים את המשבר של האכזבה והכאב הרגשי ומוצאים אהבה חדשה ומספקת, אנו יכולים להסתכל אחורה לתקופה הקודמת ברגשות חמים של זיכרון חיובי דווקא, ללא הכאב שליווה את החוויה המאכזבת בזמנו. אני מאחלת לך שגם את תדעי למצוא דרכים להתמודד עם המצב ותוכלי ליהנות מקשרים חדשים וטובים שאת ראויה להם. אין טעם להיתקע רגשית במקום שאין לו סיכוי. האמת, שבכל זאת כדאי לברר נקודה זו של "הסיכוי", בטרם מוותרים. אך, זה כאמור כבר תלוי בכוחות ובהעזה לעשות כן ולעיתים גם בשיקול של המחיר שיש לשלם עבור ההעזה. אני מאחלת לך הצלחה בדרך שתבחרי לפעול בה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

20/03/2012 | 22:56 | מאת: ביסקסואל

שאלתי היא על חלומות ארוטיים. אם לפי התיאוריה של פרויד כולם בעצם ביסקסואלים בפוטנציה, כאשר סטרייטים מדחיקים את הצד ההומוסקסואלי שלהם והומוסקסואלים מדחיקים את הצד ההטרוסקסואלי שלהם - האם זה אומר שסטרייטים יכולים לחוות חלומות אירוטיים הומוסקסואליים וההפך? כי הרי בחלומות התת מודע והמודחק עולים אל המודע. תודה מראש על התשובה =]

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ביסקסואל, באופן תיאורטי, בוודאי שהדבר אפשרי, אלא שחלומות נתונים לפרשנות ולדעתי לפחות, הפרשנות הזו צריכה להיעשות בהתאם לסיפור חייו של כל אחד ואחד (ולא לפי איזה שהם "קודים" או "מפתח" חלומות מוגדר מראש). חלום של "סטרייט" בעל משמעות "הומוסקסואלית" אינו בהכרח חלום אירוטי על משיכה פיזית לגבר אחר, אלא יכול להתבטא בצורות שונות ויש כאמור להבינו על רקע ההתרחשויות בזמן הערות. למשל, כאשר גבר "סטרייט" נוטה להיות תחרותי וקנאי מאוד לגבי גברים אחרים ובלילה הוא חולם על כך שגבר שרירי תוקף אותו, הדבר יכול להעיד על הומוסקסואליות לטנטית או על פחד להיות הומוסקסואל. במילים אחרות, במצבים כאלה ההדחקה אינה פועלת בצורה מספקת ויהיה דרוש גירוי נסיבתי קל כדי להוציא את ההומוסקסואליות מן הכוח אל הפועל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/03/2012 | 00:50 | מאת: ביסקסואל

האופציה הזו ברורה לי, אך האם ייתכן מצב של חלום בעל אופי מיני ישיר(אפילו כולל שפיכה) עם תוכן הומוסקסואלי אצל אדם הטרוסקסואל וההפך?

20/03/2012 | 15:18 | מאת: מישהו

שלום ד"ר מגיל קטן באמת מאז שנולדתי תמיד נמשכתי לבנות מגיל קטן בנות היו גורמות לי לרגשות וגם במובן הפיזי הייתי נמשך אליהם מאוד אפילו אפשר להגיד תמיד זה היה כך בכיתה ז' כשתהחלתי לאונן אז אוננתי גם על נשים וגם על גברים בו זמנית ושני הדברים עוררו בי דברים אך בחיים האישיים נמשכתי לבנות וכלל לא לבנים הייתה לי חברה שאהבתי אותה ברמה מטורפת אני לא יודע להסביר אפילו את האהבה שלי אליה מרוב שהיא הייתה חזקה גם כשנפרדנו המשכתי לאהוב אותה והיה קשה לי לראות אותה עם אחרים והייתי מת בתוך עצמי באמצע כיתה ח' פתאום קלטתי שאני מאונן גם על גברים ומאז הדבר מלחיץ אותי (אני רק רוצה לציין שאני כמעט תמיד נלחץ מכל דבר ונותן לו להשפיע עליי וישר חושב על הדברים הגרועים ביותר של המצב) מאז שגיליתי זאת אני חושב על כך הרבה אך עדיין אני מתגרה מנשים מתאהב בהן אך יש משיכה גם לגברים אני רק רוצה לציין גם שהחברה שאהבתי כל כך אחרי כמה שנים הצלחתי לחזור אליה ואני באמת מרגיש שאני אוהב אותה אך המשיכה לגברים במובן הפיזי מפריעה לי ואני לא מבין מה היא אומרת מסיבה זאת פניתי אליך (כיום אני כיתה י"ב)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מישהו, הפוטנציאל להימשך מינית אל שני המינים קיים אצל כולנו, אך מסיבות שונות אחת המשיכות מודחקת יותר והאחרת מודעת ומורגשת יותר. אנשים כמוך, הנמשכים במידה מסוימת לבני שני המינים, מוצאים במהלך החיים דרכים שונות לווסת בין שתי המשיכות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ברור שהמשיכה לגברים מפריעה לך, בין היתר משום שאתה שונה מאוד מרוב בני גילך הנמצאים בסביבתך הקרובה ובנוסף, אנשים שנמשכים אך ורק לגברים (הומוסקסואלים) מוצגים בתקשורת בצורה מוקצנת מאוד. לכן, חשוב לציין שחלק גדול מאוד מההומוסקסואלים (שאינם נמשכים כלל לנשים) הם אנשים מתונים ורגילים למראה המנהלים אורח חיים דומה מאוד לזה של הטרוסקסואלים (סטרייטים). עם זאת, בשלב מוקדם זה של התפתחותך, גיל ההתבגרות, לא ניתן לצפות האם שתי המשיכות תתקיימנה זו בצד זו (כלומר, תהייה ביסקסואל), איזו משיכה תגבר והאם משיכה אחת תשתלט על האחרת. חשוב, עם זה, לציין שהמשיכה לגברים אינה פוגעת במשיכה לנשים ואינה באה על חשבונה. כאמור, אתה עדיין צעיר מאוד וחווה הן את המיניות שלך והן את הרגשות האחרים (כגון התאהבות) בצורה קיצונית מאוד. כמו כן, כפי שאתה מעיד על עצמך, אתה נוטה להרגיש חרדה וקשה לך לקחת דברים בקלות. עצתי לך לנסות להרפות מהעיסוק בזהות המינית שלך, להתנסות ולאפשר לשנים הבאות לתת לך את התשובה. בגלל הסערה הרגשית האופיינית לגילך ובגלל נטייתך לחרדה, ייתכן שתרצה להיוועץ באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. הדבר מומלץ במיוחד אם החרדה שלך מופיעה גם בתחומי חיים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/03/2012 | 12:56 | מאת: מישהו

האם אפשרי שהמשיכה שלי והרגש שלי לבנות יתגברו על לבנים וזה יהיה הדבר המשמעותי יותר אצלי?

13/03/2012 | 17:07 | מאת: ערן

שלום רב, אני ובן זוגי בזוגיות מונוגמית מעל 5 שנים, שנינו בגילאי ה-30 שלנו. בשנה הראשונה ליחסים שלנו, קיימנו יחסי מין בתדירות גבוה, והם היו מצויינים. החל מהשנה השניה או השלישית בערך ירדה תדירות יחסי המין שלנו. בעוד שלי יש יצר מיני מאוד מאוד גבוה, אצלו לא עולה הצורך, ומשנה לשנה הצורך שלו פוחת. בשלושה/ארבעה חודשים האחרונים, קיימנו יחסי מין רק פעם אחת. המצב מאוד מקשה עלי, אני בחור מאוד יצרי ומיני ואני מוצא את עצמי מתוסכל רבות. מעולם לא בגדתי בבן זוגי, אך בכמה שיחות כן העזתי להציע לפתוח את היחסים כך שנוכל לשכב עם אחרים בהסכמה. בן זוגי חשש מהרעיון (הוא בעבר היה במערכת יחסים פתוחה, שהיתה כך מהיום הראשון). ואחרי כמה שיחות, הנושא נשכח וחזרנו לשיגרת ימינו. התסכול ממשיך לחיות בתוכי, ואני מרגיש שפוגע באספקטים אחרים שבחיי: חברויות, עבודה וכד' אני מרגיש שמצד אחד לא יכול לשכב עם זרים ולהרגיע את היצר, אך גם לא מסופק בבית. בעבר, הייתי מנסה לעורר את תאבונו המיני ולגרותו לקיים יחסים, אך לרוב מסיבה כל שהיא זה לא קרה (עייף, אח"כ, לא בא לי וכד'..) מדי כמה זמן, היצר מתעורר בי, ואני מוצא את עצמי נכנס לאתרי היכרויות, לא לשם הכרות אלא לשם הפנטזיה. בסופו של דבר אני יוצא יותר מתוסכל וטעון משנכנסתי. וכמובן שאני מתמלא באכזבה כלפי בן זוגי. ההרגשה שלי היא שהשנים עוברות, אני לא נהייה צעיר יותר ואני חי בתסכול מיותר. אני מוצא בסקס עם מישהו זר משהו מאוד מסעיר ומרגש, ולעומת זאת והסקס בינינו כבר לא מרגש כשהיה. אני אוהב את בן זוגי ורוצה להמשיך ולחיות איתו, אך נושא הסקס מפריע לי, כבר שנים. אודה לעצתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ערן, הסוגיה שאתה מעלה שכיחה מאוד ועולה בקרב זוגות רבים. להערכתי, הפתרון שדיברתם עליו (יחסים פתוחים) בעייתי לא פחות מהבעיה. גם מניסיוני בטיפול בזוגות במשבר (או באחד הצדדים של הזוג) וגם מהספרות המקצועית עולה שפתיחת קשר מונוגמי מבשרת את סיומו. לכאורה, זהו פתרון "ליבראלי", אך בפועל, לפי ניסיוני, הדבר מעורר חרדת נטישה קשה מאוד שגוררת פירוק הקשר בסבל ובייסורים, תמיד יש צד אחד בקשר שמנצל יותר את האפשרות וצד אחד שמנצל אותה פחות או לא מנצל בכלל והוא מרגיש נבגד. כנראה, באהבה יש בכל זאת מרכיבים רכושניים, ככל שנרצה להיות "ליבראליים". למקרא פנייתך, תהיתי עד כמה הצורך שלך הוא צורך מיני בלבד ואילו היה מתאפשר לך לשכב עם זרים היו נפתרות הבעיות בקשר, או שמא יש כאן מרכיב, שפתיחת היחסים בשום אופן לא תפתור והוא הדחייה שאתה מרגיש מכך שבן הזוג שאתה אוהב אינו רוצה לשכב אתך. "אספקה שוטפת" של מין לא תפתור את הבעיה הזו. תשוקה מינית לעיתים קרובות בירידה ככל שהיחסים נמשכים ודומני שזו צריכה להיות "הנחת העבודה" כשנכנסים לקשר. מצד שני, נשאלת השאלה האם ניסיתם לדבר על הנושא ברמה השנייה, כלומר, לא "אני נעשה מבוגר ומחמיץ הזדמנויות למין - אולי נפתח את היחסים?", אלא "אני אוהב אותך, רוצה לשכב אתך ומרגיש פגוע מכך שאתה לא רוצה לשכב איתי". מן הסתם האפשרות השנייה הרבה יותר קשה וייתכן שתזדקקו לעזרה של טיפול זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/03/2012 | 15:48 | מאת: אמא

שלום, אני אמא לנער בן 15 הלוקה בתסמונת אספרגר, אשר חלם חלום בימים האחרונים בו דמות (אישה) שהוא מעריץ מאוד אמרה לו, שאם הוא רוצה להיות מאושר בחייו הוא צריך להיות רזה ולהיות אישה. בני, אמש לפני השינה שאל אותי האם נקבל אותו במידה והוא יחליט לשנות את מינו? תשובתי היתה שכמובן, אנחנו נקבל אותך בכל דרך שתבחר. את הסיפור הנ"ל אני יודעת מהחונך שלו אותו הוא פגש אמש . מה את ממליצה לעשות בנקודת זמן זו, אם בכלל יש וצריך? הנער מטופל בשל קשייו בטיפול פסיכוטראפי. אני (האמא) בהלם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אמא, אני בהחלט יכולה להבין את דאגתך ואפילו את ההלם שלך (כפי שציינת). מעולם לא נתקלתי במקרה של רצון לשינוי מין אצל אדם הלוקה בתסמונת אספרגר, לא בחיים ואף לא בספרות המקצועית. עך שספר אם יש לראות בכך ר,צון של ממש לשינוי מין.ניתן להבין את העיסוק בנושא שבנך מעלה גם על רקע גילו ואולי אף לראות בכך סימן חיובי של התעניינות בזהות או אף סקרנות בנושא: מי אני. כמו גם, כנראה, ניסיון לפתרון של מצבו באמצעות האפשרות הדמיונית, או החלומית, להרגיש אחרת ואולי אף להיות אחר (נער מאושר) באמצעות השינוי. ראויה לציון תגובתך לשאלתו בעניין הקבלה שלו ללא תנאי. אני מניחה שהדבר יצר בו הרגשה טובה של ביטחון, קבלה ושייכות, שבוודאי יכולים רק לשפר את מצבו הרגשי והתפקודי. מאחר שבנך מטופל בטיפול פסיכותרפויטי, הייתי מציעה שתביאי הדברים לידיעת המטפל/ת, כך שניתן יהא לשוחח עמו על הנושא במסגרת הפגישות הטיפוליות, ואפשר יהא להבין יותר מה פירוש הדבר של השינוי שעליו לעבור (" להיות רזה ולהיות אישה") בעבורו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

06/03/2012 | 07:40 | מאת: אמא

אומרים שהומוסקסואליים קשורים מאוד לאמהותיהן,שבדרך כלל חברי הילדות שלהם הן בנות כלומר העדפה של המין הנשי אז איך כשזה מגיע למשיכה מינית הם בוחרים במין הגברי?

שלום לאמא, יש להבדיל בין שפה משותפת ובין משיכה מינית. למשל, לנשים יש הרבה יותר חברויות נפש עם נשים אחרות, וכמובן גם שפה משותפת, אך המשיכה המינית היא לגברים. כך גם אצל הומואים הזיקה הרגשית לנשים והשפה המשותפת עימן עמוקה יותר, אך אובייקט המשיכה המינית הוא גבר אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/03/2012 | 14:58 | מאת: ע.

אני גבר סטרייט בן 33. אני מאוהב לגמרי באישה לסבית שאני מכיר. היא חברת נפש שלי. האם אפשרי, לפחות תאורטית, שהיא תתאהב בי בחזרה?. קרו מקרים שלסבית התאהבה בגבר?.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ע., לא נתקלתי בלסביות שהתאהבו בגבר. התאהבות היא תהליך רומנטי שמעורבת בו גם משיכה מינית. לכן, קשה לי להאמין שלסבית הנמשכת מינית רק לנשים תתאהב בגבר במובן הרומנטי של המילה והמלצתי לך תהייה "להסתפק" בידידתך כידידה או חברת נפש (דבר יקר מאוד בפני עצמו) ולחפש אישה סטרייטית לקשר רומנטי. אם אתה מבחין בדפוס של התאהבות באובייקטים שאינם ניתנים להשגה, אמליץ לך לפנות לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/02/2012 | 03:49 | מאת: אנונימי

אני בן 22. מתחילת גיל (14) ההתבגרות נמשכתי לגוף הגברי (גוף שרירי ולאיבר מין), ואף הייתי צופה באינטרנט בסרטונים הומוסקסואלים. כשהתבגרתי (גיל 16) סרטים כאלו התחילו להגעיל אותי והייתי צופה בסרטים של גברים מאוננים לבד ובהמשך גם בסרטים של גברים עם נשים (שוב, גברים עם גוף גברי). כיום אני גם מתעניין יותר בסרטים של גבר ואישה ביחד, אך אני מסתכל בעיקר על הגבר. בחיי היום, כשאני רואה גבר שנראה טוב זה גורם לי לסוג של תחושה מינית, בעוד שהתחושה לגבי אישה כזאת היא כמעט אפסית. אבל, המחשבה של להיות עם גבר אחר מגעילה אותי (גם שתי נשים ביחד מגעיל אותי, אם זה תורם לפענוח), ותמונה של שני גברים מתנשקים למשל לא תעשה לי את זה, בעוד שתמונה של גבר מתנשק עם אישה- כן. במהלך חיי הייתי במספר מערכות יחסים עם בנות, ובהחלט נוצר בחלקן קשר רגשי, וגם אם לא נמשכתי לאף אחת מהן יותר מידי (וכולן בהחלט נראו טוב), כן היו לי תחושות כמו פרפרים בבטן בפגישות (בעיקר הראשונות), אך אף אחד מהקשרים לא נמשך מעל חודש- חודשיים, ובאף אחד מהם לא היה סקס (למרות שנשיקות, מזמוזים וסקס יבש כן היה, במהלך הנשיקות לא הרגשתי יותר מידי התעוררות מינית, אבל במהלך הסקס היבש בהחלט הרגשתי) ואני לא יודע אם אני לא מגיע לשלב הסקס בגלל שאני הומוסקואל, או שבגלל שאני לא בטוח מה הנטיה המינית שלי, אני פשוט מפחד לעשות את הצעד הזה (ואולי בגלל שאני עדיין בתול בגיל יחסית מבוגר אז אני מפחד שהסביבה, שעקב הקשרים שהיו לי אינה חושבת שאני בתול תגלה זאת) לאחרונה, בניסיון כביכול לקבוע מהי הנטייה המינית שלי הכרחתי את עצמי ללכת לנערת ליווי במחשבה שזה יוכל לעזור לי להחליט, ויקל עלי להתקדם בקשרים שלי עם נשים. אך כשהלכתי לשם הייתי קודם כל לחוץ נורא, ונורא נגעלתי מעצמי שאני עושה את זה וגם מהבחורה שעשיתי איתה את זה, מה גם שסיפרתי לה שאני בתול והיא צחקה על זה, מה שמאוד הוריד לי את הבטחון, ובפגישה לא תפקדתי מינית בכלל (לא עמד לי), ולא היה לי מזה שום הנאה. תוך כדי ניסיתי לחשוב אם הייתי שם עם גבר האם הייתי נהנה יותר, וממש הרגשתי שלא, ונגעלתי לחשוב על זה אפילו יותר. אחרי המקרה הזה ממש הגעתי לנקודת שבירה, ונלחצתי מהמצב שלי אפילו יותר. בעצם אינני יודע האם אני הומופוב שמפחד לבטא את עצמו, או שאני סטרייט למעשה (גם אם לא שלם), שמפחד להיות הומופוב וממשיך לפקפק במיניות, גם אם אני מאושר בקשר עם בנות בגלל שיש לו משיכה לגוף גברי (למרותך שלא הגעתי לסקס מעולם) תודה רבה מראש

28/02/2012 | 03:48 | מאת: אנונימי

tt

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, קראתי את פנייתך בעיון רב ובמגבלות המתחייבות מייעוץ בפורום, נראה לי שנטייתך המינית היא באופן די חד-משמעי הומוסקסואלית. להערכתי, הפנמת את הסנקציות החברתיות על הומוסקסואליות בצורה שגורמת לך עכבות משמעותיות לממש את נטייתך ועל כן מומלץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי. אנו מכירים היטב את הנושא של הומופוביה מופנמת (ע"י הומוסקסואלים עצמם) כמו גם את משיכתם של הומואים לגברים סטרייטים, כולל שחקני פורנו סטרייטים המקיימים יחסי מין עם נשים. למען האמת, מפיקי סרטי פורנו ממולחים עלו על העניין והם מפיקים סרטים מיוחדים בהם גבר מקיים יחסי מין עם אישה אך המצלמה מתמקדת בגבר וזאת לטובת אנשים כמוך. תוכל לקרוא יותר על כך במאמר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=640 ואת הרצאתי על כך: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=640. הואיל ואתה רק בן 22 , הייתי מציע לך לפנות גם לקבוצת התמיכה המיועדת לגיל זה באתר של איגי igy.co.il. אשמח להתעדכן במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/02/2012 | 16:20 | מאת: אנונימי

אבל הבעיה היא שאני מאוד נהנה מהקשר הנפשי עם נשים, וגם מאוד פורח בזמן שאני בקשר ככזה, אני מאוד נהנה להיות ה"גבר" בקשר הזה, ולכן אינני בטוח בכלל שאני אהנה מקשר הומוסקסואלי, גם אם מינית אני יותר נמשך לגברים, רגשית אני הרבה יותר נהנה להיות בקשר עם אישה (שוב, אני מאוד נהנה להיות הגבר, ולחשוב שהיא רואה אותי כבן אדם גברי)

27/02/2012 | 15:10 | מאת: בי

שלום, לאחרונה שמתי לב למשהו שהדאיג אותי מאוד. בכל פעם שאני מפנטז שחברתי מעניקה לי מין אוראלי אני כאילו "מרגיש" תחושות אוראליות בעצמי. ז"א כשאני מדמיין את הפין שלי על השפתיים שלה אני אוטומאטית "מרגיש" את המגע גם על השפה שלי. האם זה נורמלי? הדבר גרם לי לחשוש שלא במודע דמיינתי את עצמי כאישה ושאולי אני לא נמשך לנשים ואליה.(בפועל אני רק מחבק אותה ויש לי זקפה). בבקשה עזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בי, לגופו של עניין, אם יש לך זיקפה כשאתה מחבק את חברתך, אין ספק שאתה נמשך אליה בפרט ולנשים בכלל. המחשבות המטרידות שאתה מתאר, בעיקר כשמצרפים אותן לפניותיך האחרות, נשמעות כסוג של הפרעה כפייתית הידועה כ-HOCD, כלומר, OCD (הפרעה כפייתית) שהאובססיה הראשית בה היא חשש להיות הומו. זו, כמובן, השערה שיש לבדוק אותה פנים אל פנים אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. אם זו תהייה האבחנה, יש לטפל בה כמו בכל הפרעה אובססיבית אחרת, כאשר השילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי יחד עם טיפול תרופתי (SSRI) נחשב אופטימאלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

האמת ששמתי לב שזה עובד גם לכיוון השני. לדוגמה יש תקופות שבזמן אוננות אני נהנה יותר ממחשבה על נשים ותקופות בהן אני נהנה יותר ממחשבה על גברים. בכל תקופה הפחד הוא שהדחקתי את המשיכה השניה אותה אני מרגיש מעט פחות באותה התקופה. בקיצור - מפחד להיות כל מה שהוא לא ביסקסואל. כך אני מכיר את עצמי מאז שאני זוכר את עצמי. מגיל קטן מאוד אל תוך גיל ההתבגרות ואל סופו אני זוכר יכולת להתגרות משני המינים. האם כל OCD הכולל פחד לא להיות באוריינטציה המינית איתה אני שלם יכול להקרא HOCD? כי שמעתי שהומוסקסואלים בעלי הטרו או סי די גם נכללים בקבוצת ה-HOCD, אז אני מניח שזה בעצם כל אדם בעל OCD בו הפחד המרכזי הוא היותו בעל אוריינטציה מינית אחרת. זה באמת משגע כבר, זה לקום עם המחשבות וללכת לישון איתן בלי יכולת לתפקד כל היום. איבדתי את שמחת החיים שלי, אני רק מחפש מתי לישון בשביל שאני אוכל לברוח מהמחשבות. אני מפחד שהמצב הוא אכן HOCD, אבל שהמאבחן לא יעלה על זה כי התופעה אינה מוכרת במיוחד, בייחוד לא בקרב ביסקסואלים. כבר שמעתי בעבר על אנשים עם HOCD(סטרייטים לחלוטין במקרה הזה) שהמאבחן שלהם לא היה מנוסה במיוחד ואבחן אותם כהומוסקסואלים לטנטיים. אגב, האם תלישת שיער כפייתית מאוד (נוראי, כבר יש קרחות בכל הראש) קשורה איכשהו לאופציה של OCD?

26/02/2012 | 18:45 | מאת: בימן

יש לי דאגה מאוד גדולה לגבי משהו שמטריד אותי יום יום וגם מבלבל אותי לגמרי אני ביסקסואל או לפחות ככה אני חושב. מה שקורה זה שאני רואה סרט פורנו שמעורבות בו בחורות או שיש בו אך ורק בחורות ואני מסוגל לאונן ולגמור מזה אבל כשאני בא לראות סרט כזה מבלי לגעת באיברי לא עומד לי כמעט ובכלל,וזה מדאיג אותי. אני מרגיש כאילו אני משקר לעצמי ואני בכלל לא ביסקסואל וכל זה למרות שאני מביא ביד בפנטזיות על נשים . אני לא מבין מה נסגר איתי כשגיליתי על עצמי שאני ביסקסואל בגיל 17-18(כיום אני בן 22) אני זוכר עוד שהייתי רואה פורנו והייתי נורא נהנה האם יכול להיות שמאז שגיליתי שאני ביסקסואל המצב התדרדר עוד יותר האם הוא יכול "להתדרדר" עוד יותר מהרגע שגיליתי על עצמך שאתה בי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בימן, כמעט לא קיים מצב שהמשיכה לנשים שווה בעצמתה למשיכה לגברים. מקובל לראות את המשיכה המינית כרצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת ובאמצע 5 דרגות של ביסקסואליות ברמות שונות. ישנם ביסקסואלים רבים, אשר אמנם המשיכה שלהם לגברים חזקה יותר, אך הקשר הרגשי לנשים חזק יותר והם מחליטים לממש את הקשר הזוגי המרכזי בחייהם עם אישה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מתחום אחר לגמרי, הפרעות בתפקוד המיני, אנו יודעים שלעיתים קרובות נדרש גם גירוי ידני כדי להגיע לזיקפה, גם כאשר קיימת עוררות מינית גבוהה. למשל, מי שנעזר בתרופות כמו ויאגרה כדי להגיע לזיקפה צריך להפעיל גם גירוי ידני, חיכוך, או מין אוראלי כדי להגיע לזיקפה. במילים אחרות, גם תרופה שנועדה לגרום לזיקפה אינה מספקת כדי לגרום לזיקפה בלי חיכוך כלשהו. באשר להתפתחות המיניות שלך בעתיד - אתה בחור צעיר עדיין ואין לדעת האם המשיכה לגברים תשתלט באופן מוחלט על המשיכה לנשים. אין זה עניין של הגדרה, כלומר, ההגדרה עצמה לא גרמה להתפתחות המינית, אלא להפך, לפי ההתפתחות תוכל להגדיר את עצמך (אף שאין צורך בהגדרה זו). המלצתי לך לנסות להרגע, להכיר את עצמך, לראות מה גברים עושים לך ומה נשים עושות לך וליתר דיוק, מה גבר מסוים או אישה מסוימת יעשו לך. בינתיים נסה ליהנות משני העולמות (במקום לסבול מהם), ברוח ההמלצה שבמאמר הנ"ל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

26/02/2012 | 17:37 | מאת: בי

אני בן 30, גיליתי שאני ביסקסואל בגיל מאוחר יחסית וזה היה הלם בשבילי, לא היה סימן כל הילדות שלי להומוסקסואליות, בתור ילד הייתי ביישן מהבנות ואהבתי לשחק עם בנים, היתה לי ילדה שאהבתי וגם פינטזתי על בנות היו לי רק חברות בנות, למעשה אני נמשך לבנות יותר מסטרייטים, לגברים אני לא נמשך ביום יום (תופעה נורמלית אצל ביסקסואל). אני לא אפרט מה גרם לי לההפך לבי, אני רק אגיד שזה בעיקר בזכות הפורנו שהתחיל עם טרנסקסואליות, אבל זו לא השאלה שלי. קראתי מחקר שהפחיד אותי שאין כזה דבר בי יש רק הומו, לקחו גברים שטענו שהם בי ולא עמד להם בסרט פורנו סטרייטי אבל עמד בפורנו של גייז. עכשיו ניסיתי על עצמי, ועומד לי, עומד לי מאד, למעשה רוב הפורנו שאני משתמש בו הוא פורנו סטרייטי, עכשיו אם אין כזה דבר בי איך זה יכול להיות שגמרתי 5 פעמים בשלוש שעות עם חברה שלי אתמל? ואיך זה יתכן שעומד לי שבחורה רק נוגעת בי במסיבה ולא גבר. אולי אני מדמיין שאני נמשך לנשים אבל בעצם נמשך לגברים ואיך זה יתכן שבנות גורמות לי להסמיק ולא גברים אני לא מבין את המחקר הזה, אני נוטה להאמין למחקרים וזה מפחיד אותי מאד.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בי, אינני מכיר את המחקר שאתה מתאר והוא גם לא צריך לעניין אותך. מה שמעניין הוא מה קורה אצלך ואם חברה שלך גרמה לך עוררות מינית, אין ספק שאתה נמשך לנשים. קיימת בהחלט ביסקסואליות, כלומר, אנשים שנמשכים ברמות שונות לשני המינים. לעיתים המשיכה לגברים חזקה יותר ולעיתים המשיכה לנשים חזקה יותר, לעיתים המשיכה לגברים נושאת אופי מיני בלבד והמשיכה לנשים אופי רגשי יותר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ייתכן מאוד שבמחקר שקראת (ואשר אשמח לקבל הפניה אליו) גברים שהגדירו את עצמם ביסקסואלים נמשכו מלכתחילה יותר לגברים והדבר התבטא גם בעצמת הזקפה שלהם. על כל פנים, הדבר אינו צריך להטרידך. מה שחשוב הוא מה קורה אצלך ולא אצל אחרים. המשיכה שלך לגברים אינה פוגעת במשיכה שלך לנשים. אתה רק אדם עשיר יותר מבחינה מינית ואפשרות הבחירה והגיוון שלך גדולות יותר בהיותך ביסקסואל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/02/2012 | 00:06 | מאת: בי

תודה על תגובתך המהירה אמנם זה לא המחקר אלא מאמר על המחקר http://www.nytimes.com/2005/07/05/health/05sex.html?pagewanted=all מי שערך את המחקר J. Michael Bailey