פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2216 הודעות
2155 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מאמר חדש של פרופ' גידי רובינשטיין על השימוש בפסיכולוגיה חיובית בטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1334 . השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום. חשוב: יש לציין את הגיל בפנייה.
12/01/2017 | 20:44 | מאת: אאאאא

שלום, יש לי בעיה שרוב חיי לא הזיז לי הנושא של זוגיות ולא רציתי בכך. הייתי עולם ומלואו ולא הרגשתי בדידות. ברור שככל שהגיל עולה אז מרגישים את הבדידות ורוצים בן זוג. יש לציין שגדלתי בבית קשה של זוגיות והליכי גירושין של 20 שנה בין הוריי שנגמרו רק בחלוקת רכוש. מעבר לזה לא גדלתי בבית נורמאלי ונראה שזה חלק נכבד מ החוסר רצון ולחץ לחפש בן זוג. אישית כנראה הייתי מאוד מושכת תמיד היו לי הרבה מחזרים אבל שוב לא כל כך חיפשתי רק אחרי צבאשבו הייתי בבסיס רק של גברים השתנתה הדעה שלי לגבי בחורים אבל אז יצאתי לעולם הגדול. כל מי שהתחיל איתי זה ברחוב או כשהייתי יוצאת ואני מודה שיש לי ביטחון עצמי נמוךאני לא אוהבת את עצמי ואת המראה שלי לא מחוברת למיניות שלי זה התחיל מזה שהייתי מאוד רזה בתת משקקל ושידרו לי ששזה לא נערי נשי וכן שטוחת חזה לגמריי מה שהוריד לי את הביטחון כי שוב כל חיי אני עוברת ביקורת על הגוף מה שגרם למודעות יתר לפרפקציוניזם וגרם לי לסבל רב לא מסוגלת שיגעו בי כל מגע קל מקפיץ אותי אני גם הייתי ביישנית. מצד שני, תמיד בחורים התחילו איתי דווקא בגלל הגוף שנחשב יפה בעיניהם אני זוכרת שבגילאי 16-15 בכלל היו אומרים לי שאני יכולה להיות דוגמנית וגם מוכרים בחנות בגדים אמרו את זה לאמא ובעצם יש פה דיסוננס בין מה שאומרים לי מצד אחד ומצד שני. משום מה חבר ישר נתפס אצלי בנעוריי כמין או כל הקטע של הביישנות בגלל החזה מנע ממני יצירת קשר. מעבר לזה ששום בחור לא נראה לי ברמה האישית או במשיכה המינית. בגילאי ה-20 שלי כבר רציתי חבר אבל למטרת חתונה ושוב הייתי בררנית יוצאת שתי יציאות וזהו כי אני לא רואה בהם כאופציה הבעיה היותר גדולה היא שאני מוטרדת מינית הערות מלל ברחוב הערות סקסיטיות וכל דייט ראשון שלי ישר מתחיל בהתנפלות עליי. אפילו היום בגילי נפגשתי עם גבר מהעבר שלי לא היה ברור שזה דייט וישר במפגש עוד לא התיישבתי ניסה לנשק אותי בשפתיים וזזתי והעיר לי על החזה שהוא קטן.. איכשהו חתכתי את המפגש כי נלחצתי ולא אהבתי את הסיטואציה. אני לא מבינה למה בחורים לא עדינים איתי בעצם לא זכיתי אף פעם ליחס אוהב תמיד מרגישה שרוצים את הגוף שלי ואח"כ אני לא מעניינת. תמיד מרגישה שיוותרו עליי ושלא אמצא זוגיות טובה לכן גם נמנעתי מקשרים הן בפן הרגשי כי קשה לי עם פרידה והן בפן הגופני שמאוד קשה לי עם ההתנהגות הזו. אפילו מעליב אותי שהיו אומרים לי שני סקסית ובכלל כל נושא החיצוניות. אני גם לא נהנית בחברתם של הבחורים בדייט כלומר, לא היה לי דייט שאני נהנית או מתרשמת מהבחור וגם זה מתסכל אותי. כך נוצר מצב של הימנעות. כיום ואפילו בגילאי ה-320 שלי אין את הכח בעצמי לחפש זוגיות באתרי הכרויות וכו' אז בכלל אין סיכוי שאמצא ואגב אני גם לא מאמינה בזה וןמאוד מפחדת להיפגש עם זר כי שוב המעגל הזה שיגעו בי מלחיץ אותי. ברצוני לציין שאני סולידית מתלבשת בד"כ גינס וחולצה לא חשופה או משהו ותמיד משכתי תשומת לב אבהל אני לא שולטת ביחס המגעיל שלהם. מה אפשר לעשות? לא כתבתי, אבל משיטוט בפורומים הבנתי שהרבה ילדות נערות מאוננות רוצות לקיים יחסים ואני כל חיי רגועה ושוב אם מישהו כבר נוגע בי בתחילת דייט אני מרגישה גועל אליו כי לא מושך אותי ואז ישר חותכת כי מה יהיה במפגש הבא. התחלתי לחשוב שאני א- מינית. הייתכן?

שלום לך, לפני שאתייחס לפנייתך, ברצוני רק להפנות את תשומת לבך לכך שייעדתי את הפורום לגברים, משום שרוב ניסיוני הקליני הוא בטיפול בנטייה מינית של גברים (כולל א-מיניים). קיים פורום מקביל לנשים בניהולה של עמיתתי המעולה, ד"ר דליה גלבוע: http://www.doctors.co.il/forum-5840/ (אמנם הוא אינו כולל את המושג א-מיניות בכותרת, אך בטוחני שתוכלי להפיק תועלת מנקודת מבט נשית). אני מרגיש שכדי להתייחס בצורה מלאה יותר לחומר שהעלית, חסרים לי פרטים על דברים אחרים שקורים ולא קורים בחייך מבחינת מגורים, תעסוקה ובעיקר חיי חברה. נכון שקיים מושג של "א-מיניות", כלומר, היעדר משיכה מינית לאף אחד מהמינים וחוסר רצון או צורך במין, אך לעתים קרובות מדובר רק בחלק מתמונה כוללת יותר של הימנעות מיחסים קרובים בכלל כדי להימנע מפגיעה ואת אכן מבטאת בפנייתך פגיעות רבה מאוד ומודל מאוד לא מעודד לזוגיות בין הורייך. אני נוטה לראות את חוסר הרצון שלך ביחסי מין ואת הפגיעות הרבה שאת מגלה כלפי גברים כמקרה פרטי של הימנעות כוללת יותר כדי לא להיפגע. המראה שלך, כפי שאת מתארת אותו, אכן עשוי להיות מאוד מושך בעיני סוג מסוים של גברים, במיוחד כאלה שמראה נשי "קלאסי" מאיים עליהם מדי, או שנטייתם המינית לא חד-משמעית (למשל, ביסקסואלים). באופן פרדוקסלי, חוסר המיניות שלך הוא זה שמעורר אותם מבחינה מינית ולכן המגע הראשוני יהיה בכיוון המיני. מה את יכולה לעשות? להכיר אנשים (ללא קשר למגדר) בסביבה הטבעית שלך שבה יש אפשרות לך ולאנשים להתרשם זה מזה באופן מלא וכוללני יותר כבני-אדם ולא לצאת לדייטים שממקדים את כל תשומת הלב הראשונית במראה החיצוני ובעניין המיני. את מצטיירת בעיניי כאדם מאוד רגיש ופגיע, אינטליגנטי, בעל כושר ביטוי, שיש לו הרבה מה להציע לעולם מאשר רק את גופו ומיניותו. את גם מציינת שעם הגיל הבדידות גוברת, כך שמה שאת מבקשת, ובצדק, זה בעצם קשר אנושי, שהמין נלווה לו. לדעתי, הדרך להגיע לקשר כזה הוא מתוך הכרות בסביבה חברתית שאינה מהווה זירת הכרויות ממוקדת. אם אין כרגע סביבת עבודה או לימודים כזו, נסי לחשוב על נושאים שמעניינים אותך ולשקול הצטרפות לחוג חברתי העוסק בהם. זו כמובן עצה שטחית וראשונית מאוד. לפי תיאורייך, רמת הפגיעות הגבוהה שלך דורשת התייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים עם דמות שתוכלי לתת בה אמון ותשמש לך חוף מבטחים שחסר לך עוד בגיל מוקדם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

16/01/2017 | 20:19 | מאת: אאאא

מודה לך שהסבת את תשומת ליבי שהפורום הוא לגברים. מודה לך על תשומת הלב וההתייחסות. אני היום מבינה שמצד אחד יש לי בעיה רגשית לתת אמון ולהיקשר כתוצאה מפחד מפרידה עם כל האכזבות של זה. אני לא אכתוב פה את כל קו"ח. אבל גדלתי בבית לא במשפחה ודמות אחת הייתה מאוד קרה ומנוכרת אליי עד עצם היום הזה. היום אני זו שנמנעת מקשר כי זה רק עושה לי רע. אותה דמות כנראה יצרה אצלי את כל הבעיה. מצד שני לא ראיתי שום זוגיות בין הוריי ויש לי אחות אוטיסטית שגדולה ממני רק ב-11 חודש כ שהאווירה בבית דכאונית והכל נע ונד סביבה. כולל שבתות חגים שום פעילות של הנאה לא היה לנו כמשפחה. בקיצור הייתי דיי לבד עם החברות שלי החוגים והלימודים.. אבל לא חוויתי משפחה. דרך אחותי למדתי את טבעם של אנשים כיצד מתיחסים לחלש. בעצםם משהו בי יודע או אולי מאמין שאין אהבהת אמת חברות תמיכה למרות שאני רואה אצל אחרים. לא הבנתי כלל את שכתבת: "המראה שלך, כפי שאת מתארת אותו, אכן עשוי להיות מאוד מושך בעיני סוג מסוים של גברים, במיוחד כאלה שמראה נשי "קלאסי" מאיים עליהם מדי, או שנטייתם המינית לא חד-משמעית (למשל, ביסקסואלים). באופן פרדוקסלי, חוסר המיניות שלך הוא זה שמעורר אותם מבחינה מינית ולכן המגע הראשוני יהיה בכיוון המיני." מי שנמשך אליי הוא מאוד בטוח בגבריות שלו. אני חושב שחלק מהעכבות שלי מעבר לחוסר אמונה שמישהו יאהב אותי באמת זה חוסר ביטחון עצמי שתמיד אני שומעת את המשפט הזה מגיל הגן וגם דימוי גופני נמוך אפילו אם אחרים חושבים אחרת. יש לי חוסר תשוקה מינית ולא חוסר משיכה כי משיכה יכולה להיווצר ע"י התנהגות וכל הנושא של המגע המהיר מבלבל אותי בין האם זה אמתי או סתם? מעבר לזה שזה מעליב אותי כי אנחנו לא מכירים אז למה לא מכבדים אותי? כמובן שאדם לא אוהב את גופו קשה לו להשתחרר במגע. עברתי כל חיי ביקורת על הגוף. ודבר אחרון לא יודעת להסביר את זה רוב האנשים לא נראים טוב בעיניי כולל נשים וגם כשהייתי צעירה הייתי חושבת על חברה או סתם בחורה שעוברת מולי שלא במיטבה מי ישכב איתה ??כנ"ל על בחורים. ברור לי שכולם מתחתנים מקיימים יחסים רק לי יש את הבעיה הזו של חוסר התשוקה כי זה לא מושך אותי .הכרות וחברות בהחלט יכולים לגרום לקרבה אינטימית אבל כשזה גס ומהיר זה דוחה כי שוב המראה.. ושלא תחשוב שאני חושבת שאני יפיפיה זה בדיוק הקטע אני מרגישה נחיתות לא יודעת למה קשה לי לאהוב את עצמי גם אם זכיתי לזה שבחורים ביו מתחיילים איתי ברחוב או באיזה פסטיבל או מסתכלים עליי. קשה לי לצאת מהמעגל של הדימוי הגופני ומהתשוקה שאיננה ולא יודעת אם אפשר לפתור את זה כי אני בלופ כל פעם שיוצאת מתאכזבת.

שוב שלום, הקשיים שאת מתארת ראויים להתייחסות רצינית שניתן לקבל רק במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. אני מקווה שהפנייה לפורום היא צעד ראשון לקראת פנייה לטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

11/01/2017 | 14:16 | מאת: יוסי

שלום ד״ר, אני חושש שאני חולה HOCD. אני עושה טקסים מסויימים שמוכיחים לי שאני סטרייט מצד אחד,ומצד שני תמיד מתעוררות שאלות עקב כל בדיקה ואני חוזר על הטקסים(לא אפרט עליהם).כל פעם שאני נתקל בגבר בלי חולצה וכיו״ב,אני בודק שאין לי זקפה.אני לא הייתי מגדיר את עצמי הומופוב,אחד החברים הכי טובים שלי כרגע הוא הומו,אך אני כן נרתע מיחסים הומוסקסואליים וכל פעם שאני נתקל במשהו כזה אני הולך לבדוק שאין לי זיקפה,בדיקות כאלה הן בין הטקסים שאני עושה.חשוב לציין שיש לי אובססיות דומות גם כלפי המראה החיצוני שלי(למרות שעמוק בראש אני מבין שאני נראה טוב) וגם כלפי המצב החברתי שלי(אני מאוד פרנואיד).בכל מקרה דיברתי לפני כמה ימים עם ידידה טובה שלי וסיפרתי לה על חלק מהדברים הנ״ל.הידידה לא הביעה עניין רב וישר אמרה שכנראה אני הומוסקסואל או ביסקסואל בארון,לפחות מעט ביסקסואל. היא הצליחה מאוד להטריד אותי ואני כבר לא יודע מה אני ותדירות הטקסים גדלה,למרות שעמוק בפנים אני יודע שאין סיכוי שאני אהיה אם גבר,אבל אני כבר לא יודע אם זאת האמת,או שזה בגלל ההומופוביה וההתעסקות הזאת מאוד מטרידה אותי בימים האחרונים. מה לדעתך אני? איפה אוכל לקבל טיפול?(המחלה לא מאוד ידועה) האם אוכל לקבל טיפול אצלך? אודה לך אם תענה. בתודה,יוסי

שלום יוסי, רוב הסיכויים שאתה צודק באבחנתך. אשמח לעזור. כתובת האתר שלי נמצאת בחתימה ובאתר מייל ומס' טלפון. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

בן 25 אני כמעת לא בקשר עם ההורים בגלל שיש לנו עבר קשה וסולקתי מהבית בגיל צעיר . אין לי חברים טובים מגיל צעיר - כולם חדשים וכולם לא באמת חברים אלה יותר ידידים . וחברים טובים מנתקים איתי פשוט את הקשר כל פעם אחד אחד אבל מה שהכי קשה לי זה שאני אומני תמיד בזוגיות וקשה לי למצוא כי יש לי מחזרים רבים ואני נראה בסדר גמור אבל כולם בסופו של דבר זורקים אותי . אני מרגיש רע כאילו שיש לי נפש מכוערת אני מרגיש לבד ואני עצוב כל הזמן אני בוכה בגלל זה הרבה הלב שלי כואב ואין לי תחושת שייכות . אני אצל פסיכולוגית שלי כבר שנה וחצי אבל אני לא יודע איפו היא עוזרת לי ואיפו לא ואיפו היא מצליחה לעזור לי לשנות משהו . אין לי מושג מה לעשות . . . כל פרידה שוברת אותי וגורמת לי לרצות למות בתוך המיטה שלי אני בהתחלה הייתי מתאהב בבנות אבל הבנתי שזה לא זה והפרפרים בבטן באים דווקה מהכיוון של בנים . אבל אני תמיד פוחד שאף פעם לא אזכה לאושר בגלל היותי גיי כל פעם שאני רואה זוג מאושר הם סטרייטים וסטטיסטית אני יודע שלהיות הומו זה קשה . שום מערכת יחסים שהייתה לי לא החזיקה מעמד . וכל מערכת יחסים שהייתה לי לא הצלחתי לתפקד כמו שצריך ובדרך כלל היא הייתה הרסנית אנשים אומרים שמשהו באופי שלי ״מציק״ הבן זוג האחרון שנרד ממני אומר שלא נעים להיות ליידי . ואני לא מצליח להבין מה אני עושה לא נכון. אם מישהו מתאהב בי יותר מדי אז אני לא רוצה אותו בכלל . ואם מישהו זורק עליי פס אני רוצה אותו משפיל את עצמי ומוריד מעצמי . אני כבר לא יודע מה מסגר איתי . פעם הייתי ״מלך״ אהבתי את זה והייתי ״על הגל״ ואז הכל השתנה עם הזוגיות הראשונה שלי לפני 6 שנים זוגיות רעה מאוד שנמשכה שנתיים ומאז כל פעם אני נכשל

שלום מיכאל, הבעיה הכאובה שאתה מתאר אינה קשורה כלל לנטייה המינית שלך. אתה כותב בעצמך שאין לך חברים מגיל צעיר ואתה מקבל תגובות על משהו לקוי בהתנהלות החברתית שלך שגורם לאנשים לנתק קשרים אתך. גם המשיכה למי שאינו מעוניין בך ואובדן העניין במי שמעוניין בך מופיעה בהחלט גם אצל סטרייטים והיא עלולה להעיד על דימוי עצמי נמוך. במילים אחרות, אינך מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותך. אני מתאר לעצמי שלעובדה הכואבת מאוד שסולקת מהבית בגיל צעיר חלק נכבד ביצירת דימוי עצמי נמוך זה. לכך יש לצרף גם גורם תרבותי שלפעמים משפיע. אנחנו חיים בחברה מאוד תחרותית והישגית, דבר שעלול לגרום לכולנו להעריך דברים קשים להשגה ולהמעיט בערכם של דברים קלים להשגה, אם כי במקרה שלך דומה שההיסטוריה האישית שלך מסבירה את הדימוי העצמי הנמוך, שאתה כנראה משליך על הסביבה בצורה שגורמת לה לדחות אותך. אני משער שהשפעת הרקע המשפחתי נידונה בהרחבה בטיפול האישי שלך, אך קיים אולי מקום לפעול בעוד רובד והוא טיפול קבוצתי, שבו תוכל לקבל תגובות מחברי הקבוצה בזמן אמת לגבי התנהגויות ספציפיות שלך שמרחיקות את הזולת. אולי אתה פוגע בזולת באופן שאינך מודע לו ואולי החסך ההורי הגדול שלך גורם לך לציפיות גבוהות מאוד המתבטאות בתלות שמאיימת על הסובבים אותך. אלו רק שתי השערות שתוכל לבדוק באמצעות טיפול קבוצתי. התייעץ על כך עם הפסיכולוגית שלך. עצם ההתמדה שלך שנה וחצי בטיפול מעידה על כך שיצרת איתה קשר טוב שיש לו ערך כחוויה מתקנת וזאת בניגוד לניתוקי הקשרים שאתה מתאר וגם בקשר טוב צריך לשאת רגעי תסכול. דבר איתה על התסכול שלך מהטיפול, חלק מתפקידה להכיל זאת ונראה שהיא עושה זאת ועל האפשרות של הוספת טיפול קבוצתי בשלב כלשהו. על כל פנים, לא נשמע לי שקשייך קשורים בהכרח לנטייה המינית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

11/12/2016 | 21:00 | מאת: ל'

שלום ד"ר רובינשטיין. אני נמצא כבר זמן רב במצב מאוד מבלבל. מצד אחד אני דו מיני, עובדה שאני מכיר בה בערך מגיל 17(היום אני בן 27),ככה שמבחינה גופנית אני נמשך לבחורות-אני מתגרה ממחשבה על הגוף וגם קיים גירוי מיני מצפייה בגוף נשי וקיום יחסי מין. אבל, וזה אבל גדול,זה יהיה אולי קשה להבין את זה, מבחינה רגשית אני מרגיש "מת" כלפי נשים,כשאני מסתכל על אישה הפנים שלה לא "פורטות" אצלי על אף תו בנשמה, אני לא מרגיש את המשיכה הזו לבוא ולגשת למישהי לדבר איתה,הן לא ממיסות אותי בשום צורה לעומת זאת תווי פנים גבריות שכן עושות את התוצאה המבוקשת. הלוואי והייתי יכול להסביר עד כמה החוויה מבלבלת מהעיניים שלי. נדמה שעם השנים פיתחתי איזו אדישות כלפי המין הנשי. עד לפני 7 חודשים הייתי בקשר רומנטי עם בחורה שאהבתי אבל זה נגמר בכאב לב מצדי. אני חייב להגיד שהמצב הזה ממש גורם לי לדרוך במקום, מאז הקשר המכאיב ההוא לא המשכתי הלאה, לא יצרתי קשר רומנטי עם אף אחת והקשר הזה באיזה שהוא מקום עדיין מכאיב. אמרתי לעצמי שאם גברים כן גורמים לי להרגיש את מה שאני רוצה להרגיש כלפי נשים אולי אני צריך לקיים קשרים רומנטיים עם גברים. אבל למרות מה שגברים גורמים לי להרגיש-ההתלהבות הרצוייה הזו, אני גם לא מרגיש צורך עז בקשר רומנטי עם גבר. אין לי מחשבות על הגבר האידיאלי בשבילי, אין לי כמיהה אחרי קשרים שכאלו. יש לומר שאני בשלב בו אני מקבל את הנטיות המיניות שלי באופן מלא אבל אולי לא את נטיות הלב-לא יודע בוודאות. המכתב הזה מאוד מבולבל הלוואי והייתי יודע איך לסדר אותו ככה שתצליח להבין עד כמה החוויה הזו מבלבלת. יש לציין כי האדישות הזו התחילה עוד לפני הקשר האחרון, שבו למרות שהצלחתי לאהוב היה איזשהו קושי לנהל אותו.

שלום ל', מתיאוריך עולה שמבחינה יצרית גברים מעוררים אותך יותר מנשים, אך אינך מסוגל לחשוב עליהם כבני זוג פוטנציאליים ולעומת זאת, נשים אינן מציתות אותך מספיק, אך עקרונית לפחות, אתה מסוגל לצפות מהן לזוגיות, כנראה בגלל התניה חברתית שכולנו עוברים. ביסקסואלים יוצרים קשרים מסוגים שונים עם בני שני המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ובעזרת טיפול מתאים ניתן למפות את ציפיותיך מגברים ומנשים בצורה שתגמיש אותך ותאפשר לך ליהנות משני העולמות. קיימת גם אפשרות, שגם אותה מומלץ לבדוק בייעוץ פנים אל פנים, שרתיעתך מיצירת קשר זוגי עם גבר נובעת מהומופוביה מופנמת, כלומר, שלא קיבלת את משיכתך המינית לגברים באופן מלא ולכן היא אינה עולה בקנה אחד עם זוגיות. בכל מקרה, נשמע שיש לך מערך ציפיות, או "תכנית", מאוד מסוימת מגברים ומנשים ושאתה "מייעד" להם תפקידים מסוימים במקום להיות פתוח לחוויה, להכיר גברים ונשים באופן חופשי ולתת ליצר ולרגש לעשות את שלהם ובעיקר לברך על מה שבא ולשנות את תפיסותיך לפי המצוי במקום לאלץ את מי שאתה נתקל בו להתאים לאיזו תפיסה מוקדמת שיש לך על מקומם של גברים ונשים בחייך. נסה לאפשר למציאות ולאנשים שאתה פוגש, גברים ונשים כאחד, לפעול עליך ולבדוק מה הם מעוררים בך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

27/11/2016 | 18:36 | מאת: יניב

שלום, הנני בן 28 ולפני כחודש התחלתי זוגיות מדהימה עם בן 24. זו הזוגיות השלישית בחיי. בן הזוג שלי מדהים, בעיניי הוא כמעט מושלם הן חיצונית והן פנימית, הוא כל כך מרגש אותי ונתפס כמאוד איכותי בעיניי. מרוב כך שאני תופס אותו בצורה כל כך חיובית ומרגיש שלגמרי "זכיתי", אני לפעמים חש בשל כך דאגה ו/או עצבות, כפחד מההווה ומהעתיד. הדבר מתרחש בעיקר כשאנחנו חוזרים לשגרה אחרי סופ"ש שאותו העברנו יחד, ואז כשאני בביתי לבד או בעבודה לבד אני פשוט בוכה המון. אני בעיקר חושש מכך שאני תופס אותו בצורה כל כך עילאית (כשאני איתו כמובן לא מראה זאת) וכן גם חושש ממה שיקרה לי באם מסיבה כלשהי ניפרד (חושש שאקרוס נפשית אם זה חלילה יקרה). אני מבין שזהו ליקוי נפשי שאינו חמור במיוחד, השאלה שלי באיזה שיטות לדעתך הכי כדאי לטפל בעניין זה? האם אפשרי שהמענה יהיה תרופתי? ואם כן - פסיכיאטר וציפרלקס צפויים להיות המענה? אשמח למיקוד ככל הניתן כדי שאדע לאן לפנות ישירות. תודה רבה מראש

שלום יניב, אפתח בהתנצלות על העיכוב הממושך בתגובה כתוצאה מתקלה ממושכת במערכת הפורומים של האתר. בדרך כלל אני תומך נלהב, הרבה יותר מעמיתיי למקצוע, בשילוב בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, אך במקרה המסוים שלך הייתי ממתין קצת עם הטיפול התרופתי כדי לנצל את המצוקה שאתר מתאר לטיפול "שורש". דווקא הקלה עלולה, לדעתי, לגרום במקרה המסוים שלך, להפחית את המוטיבציה שלך. נשמע שאתה סובל מדימוי עצמי נמוך מאוד ועל רקע זה "ממליך" עליך את בן זוגך, דבר שעלול לפעול כנבואה המגשימה את עצמה ולגרום לכך שעם הזמן הוא אכן יסתכל עליך מלמעלה למטה ו/או יתפוס אותך כמובן מאליך, גם אם אינו נוהג כך כעת. מוקד הטיפול צריך להיות העלאת הדימוי העצמי שלך, כך שתפנים מבחינה רגשית ולא רק רציונלית שבן זוגך אינו עושה לך טובה בכך שהוא בקשר אתך, אלא בחר בך בגלל מי שאתה. הקושי להיות לבד בהחלט מעיד על דיכאון ואם אין ברירה ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי, אך חשוב לא להסתפק בהקלה סימפטומטית ולאפשר לך להיות חבר יותר טוב של עצמך, ולא רק של בן זוגך, כך שתגיע לקשר מעמדה שוויונית יותר כאדם עצמאי שיכול להיות לבד, אך מעדיף להיות בזוגיות מתוך בחירה חופשית. אגב, בנוסף לטיפול כדאי לחשוב על דרכים נוספות להעלאת הדימוי העצמי. למשל, הוכח שכל למידה באשר היא תורמת לדימוי העצמי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/11/2016 | 18:08 | מאת: מבולבלת

שלום רב, מקווה שתוכל להתייחס לשאלתי למרות שאני בחורה. אני בת 20 הבנתי שאני נמשכת גם לנשים בגיל 16 בערך, מאז ניסיתי להדחיק את הצד הזה בי עד שהתגייסתי והבנתי שזה חזק יותר ממני ואולי אפילו גורם לי לחץ נפשי. אין לי ניסיון מיני לא עם בנים ולא עם בנות יש לציין. לפני שנה בערך אמי הציצה ביומן שניהלתי לפני הרבה זמן (אני אפילו לא זוכרת מה כתבתי כבר) והיא שאלה אותי אם אני נמשכת לנשים. הייתי מופתעת ממש והגזמתי בתגובה שלי, התלהמתי ואמרתי שמה פתאום ואיך היא שואלת אותי משהו כזה. אוטומטית אחרי השיחה הממטרות נפתחו ולמחורת חזרתי לבסיס לשבועיים, התעלמתי משיחות עד שהחלטתי כן לענות לה, היא אמרה לי שהיא דואגת לי שלא יקבלו אותי ושיתאכזרו אלי, ושהיא שמעה אותי בוכה, ואיך אני יכולה לדעת בכלל משהו אם לא היה לי ניסיון מיני, נלחצתי ואולי גרמתי לה לחשוב שאני במאה אחוז אתחתן עם גבר וכו. קצת אחרי העלתי את הנושא שוב אבל לצערי היא חושבת שמדובר בשלב טוב נראה מאז לא העזתי להוציא מילה מהפה. אני בטוחה שזה לא שלב, נאבקתי בעצמי יותר מדי כדי לדעת את זה. גם ראיתי קבן בתקופה מסיומת בשירות הצבאי שידעה את המצב שלי, וגם מולה ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רק שלב . (מאד סותרת את עצמי), המלחמות המיותרות האלה משפיעות על הבריאות הנפשית שלי. אני כבר משוחררת שלושה חודשים, ומנסה להבין מה הצעד ההבא שלי. כרגע עושה פסיכומטרי אז זה קצת מעסיק אותי. אני לא מסוגלת להתנסות עם אף אחד במחשבה שזה ישאר סוד ושאמי לא תדע כלום. אני חוששת שהיא שכחה מכל הסוגיה ושזה חמק מראשה. לפני כמעט שנה אבי עזב את הבית ומאז היא שבורה. אני לא יכולה להעביר אותה בעוד מסע כזה. מה אתה חושב? בתודה רבה.

שלום מבולבלת, שמחתי לקרוא שאת עסוקה בפסיכומטרי. יש עדות מחקרית נרחבת לכך שהסחות דעת הן אמצעי מצוין למניעת "חפירה" (rumination) שהשפעותיה המזיקות הוכחו גם הן במחקרים. כמו כן, הוכח שכל למידה בכל תחום מעלה את הדימוי העצמי ולכך יש חשיבות עליונה בבריאות הנפשית. כמובן, אין בכך כדי למנוע את ההתמודדות עם קבלת הנטייה המינית. באופן אידאלי, הורה אמור לשמש מקור תמיכה וחוף מבטחים, אך לצערנו לא כל הורה מסוגל למלא את התפקיד הזה, במיוחד כשמדובר בנטייה מינית. כנראה שלפחות בשלב זה לא ניתן לצפות לכך מאמך. הואיל וקשה לך מאוד (בלתי-אפשרי, לפי תיאורייך) לעשות את הצעד הראשון בהתנסות אינטימית, אני ממליץ לך בחום לפנות לאיש מקצוע המתמצא בתחום, ולפחות, כצעד ראשון, לארגון הנוער הגאה, אשר מעסיק אנשי מקצוע בהתנדבות ומפעיל קבוצות תמיכה ברחבי הארץ ואף פורומי תמיכה ברשת להתייעצות ותמיכה אנונימיות: http://www.igy.org.il/. הייתי ממליץ על כך כצעד ראשון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

14/11/2016 | 23:10 | מאת: נטלי טרנסית מתחילה

היי שלום לכל מי שצופה ורואה אני נטלי בת 23 מהצפון (שינוי מין מבן לבת) מעוניינת לעבור את התהליך המאוד קשה הזה אך בסופו של דבר משתלם. וברצוני לדעת מספר שאלות על מדבקות אסטרוגן 1.האם ניתן לקבל מדבקות אסטרוגן ללא החוסם טסטוסטרון 2.האם ניתן להישאר עם מדבקות האסטרוגן לזמן בלתי מוגבל או שפשוט צריך להסיר מפני שהאפקטיביות יורדת ונחלשת? 3.האם אפשר לשים מספר מדבקות בגוף בכדי לעלות את היעילות שלהם? תודה מראש נטלי :)

שלום נטלי, סליחה על העיכוב בתשובה הנובע מתקלה טכנית באתר. לצערי, שאלתך אינה בתחום מומחיותי. יש בדוקטורס פורום ייעוץ פסיכולוגי לטראנסג'נדרים: http://www.doctors.co.il/forum-5840 המנוהל ע"י פסיכולוגית בעלת ניסיון רב בנושא, אם כי שאלתך היא בתחום האנדוקרינולוגיה. נסי לפנות תחילה לפורום הנ"ל ובטוחני שתופני לגורם המתאים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

13/10/2016 | 21:35 | מאת: רום

שלום לך, שאלתי היא כזאת: לא היה לי קשר חברי-רומנטי עם מישהי עדיין, זה הרבה זמן. כמה שנים טובות. למרות זאת, לפעמים שאני נפגש עם בחורים כאלה ואחרים - ברגעים שלא שעמום או עייפות - אני מפנטז עליהם או סתם גולש או רואה קישור של מישהו ברשתות החברתיות ומפנטז עליו רומנטית. במקרה של מי שאני מכיר זה בסופו של דבר נעלם במציאות - פנים מול פנים - למרות שאני חושב שההתרגשות היא כתוצאה מלחץ או משהו שלא ממש ברור. אודה להכוונה. תודה. רום

שלום רום, אתה כותב שלא היה לך מעולם קשר עם מישהי "עדיין", למרות שהמצב נמשך "כמה שנים טובות". אני קורא את המשפט הזה כציפייה לא מציאותית והרושם הזה מתחזק אצלי כשאני קורא את האופן שבו אתה תופס או מפרש את הפנטזיות שלך על בחורים, כתוצאה של "שעמום או עייפות". במילים אחרות, אינך מוכן מבחינה רגשית לעמוד מאחורי משיכתך לגברים אלא מייחס זאת למצב של חוסר ריכוז, חוסר שליטה, ערפול וכד'. כאילו הפנטזיות הללו תופסות אותך כשאתה לא בשליטה, לא עומד על המשמר. כשאני מצרף את כל המרכיבים הללו יחד נשמע לי שאתה נמשך לגברים ולא מקבל את משיכתך זו ולכן הייתי ממליץ לך לעבד את הדברים עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום, אני בן 32, נמשך לנשים ואינני זוכר שאי פעם חשתי משיכה לגברים. אני מגדיר עצמי כסטרייט ולא רואה את עצמי כחשוך או הומופוב. אינני נגעל מהומוסקסאולים, אך מעולם לא קיימתי יחסים משום סוג עם גברים. התנסיתי קצת ב-BDSM עם נשים בעיקר בתור נשלט, למרות שהרגשתי שזה מנוגד לנטייה הטבעית שלי להיות דומיננטי, במעין סוג של פריצת גבולות ורצון להרגיש איך זה להיות ב"צד השני". לאחרונה אני נמשך לרעיון של להישלט על-ידי גבר, ולתת לו מין אוראלי או לקבל מין אנאלי, תוך כדי אלמנטים של שליטה (אני על הברכיים, קשור וכן הלאה). התחלתי לראות פורנו ולקרוא בפורומים בנושא. המצב נמשך כבר מספר חודשים לסירוגין ואינני מרגיש שהמשיכה עוברת לחלוטין, אלא עניין תקופתי שחוזר כל זמן מה. אני יחסית מיודע בנושא ולאחר קריאה בפורומים של פסיכולוגיה, אני מודע לכך שזו פנטזיה יחסית נפוצה ושמשיכה מינית זה ספקטרום ולא הגדרה חדה כפי שנהוג לחשוב. כעת, יש מספר בעיות: לא יודע אם להגדיר את זה כ"בעיה", אבל הבעיה הראשונה היא שאינני נמשך מינית לגברים במציאות, אלא רק ברמת הפנטזיה. ניסיתי לחפש באתרי הכרויות ואני חש רתיעה מינית מגברים, אפילו אם הם נאים ומטופחים. כלומר, אני יכול לראות גבר ולחשוב שהוא יפה (כמו שמכונית או ציור יכולים להיות יפים) אבל לא להימשך אליו מינית. הבעיה השנייה היא שאם אנסה לממש את הפנטזיה, אני חושש מאוד - כמובן מהאפשרות של להיתפס ולהיחשף, אבל אפילו יותר מההשלכות: כלומר, מה יקרה אם אני אוהב את זה וחיי ישתנו כתוצאה מכך, ואם לא אוהב זאת, מה יקרה לדימוי העצמי שלי בהמשך. חשש נוסף נובע מהאפשרות שמדובר בעניין זמני, ושאעשה מעשה שאתחרט עליו בשארית חיי. לדוגמה, היו תקופות שנמשכתי לטרנסג'נדרים והייתי רואה סרטי פורנו בהם הגבר נחדר, ותקופות שהייתי רואה סרטים בהם הגבר נקשר או נחדר ע"י אשה עם strap-on, אך לאחר זמן מה המשיכות הללו חלפו לי. אני מרגיש שלשתי האפשרויות (להמתין עד תעבור המשיכה, במידה ומדובר העניין זמני) או "לקפוץ למים", לנסות למצוא פרטנר מתאים ולהתנסות, יש יתרונות וחסרונות, ואינני יודע מה לעשות עם הרגשות הללו. אשמח לקבל עזרה ותובנות לגבי המצב שתיארתי, או לפרט עוד במידה ויש שאלות.

שלום רון, עולם הפנטזיות המיניות של חלק גדול מהאנשים נמצא לעתים קרובות במרחק די גדול מעולם המציאות. זו אולי אחת הסיבות לפופולריות של ז'אנרים "ביזאריים" בסרטי פורנו. הבעיה היא לרוב בתרגום הפנטזיות הללו למושגים מציאותיים. למשל, אם אתה נמשך ליחסי שליטה (לא משנה כרגע עם מדובר בנשים וגברים), ברוב המקרים העניין הזוגי והרומנטי יורד מהפרק וצריך להיות ממומש באפיק מקביל. בנוסף, למרות שאתה מצהיר על עצמך שאינך הומופוב, בפנייתך בהחלט יש יותר מרמזים לכך. עצם ההגדרה העצמית שלך, אפילו בכותרת ההודעה, כסטרייט שמפנטז להישלט ע"י גבר רומזת על משיכה לגברים, גם אם המשיכה אינה ויזואלית לגופו של גבר "חתיך". הפנטזיה בהחלט כוללת שני גברים. נראה לי שהפתרון לבעיה צריך להיות ב-3 שלבים: א. פנייה לייעוץ והתקשרות לאותם חלקים שאתה כל כך פוחד מהם ותפיסתם כלגיטימיים. ב. מימוש חלק מהפנטזיות והיווכחות שאו שהם נחווים לגמרי אחרת במציאות ועיקר משיכתם בפנטזיה או קבלתם במציאות. ג. התגמשות והתפשרות עם עולם המציאות, כלומר, ייתכן שצריך להפריד במקרה שלך בין החלקים המיניים שאינם עולים בקנה אחד עם זוגיות ובין זוגיות שאמורה לענות על צרכים אחרים וכן קבלה של משיכתך לבני מינך, גם אם אינה נושאת אופי שאתה מחשיב כמקובל (משיכה לבחורים נאים). חלק מהעבודה צריכה להיות ברמה של עיבוד רגשי והשלמה וחלק במציאת פשרות במציאות, כולל החלטה מה נשאר בעולם הפנטזיה ומה לא. השלב הראשון, נראה לי, צריך להיות בהפחתת הפחד שלך מהמשאלות שלך עצמך ומהשלכותיהן, כפי שאתה תופס אותן כיום. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שליליים. אני בן 38 ויש לי מראה מאוד צעיר אני נראה בן 20+ גם נתנו לי פחות מ 20, הבעיה שלי היא שסוג הגברים שנמשכים אלי זה ערבים,סודנים,חרדים ומבוגרים שאוהבים צעירים. אין לי בעיה עם אף אחד מקבוצות האנשים שרשמתי הבעיה היא סוג האנשים שנמשכים הערבים שנמשכים אלי והחרדים והסודנים והמבוגרים בני 60-50 אין לי על מה לדבר איתם בכלל אין לי שום כימיה אנשים רגילים בגילי+- או צעירים יותר לא נמשכים אלי, הדבר גורם לזה שבגלל שמעולם לא התחילו איתי באתרי הכרויות או במסיבות הייתי יוצא לגנים של גייז , תמיד הייתי הולך לגנים והיה לי מראה גברי ובשנים האחרונות התחלתי להתחבר לצג הנשי שלי , בעבר כשהייתי הולך לגנים והייתי נראה גברי עם זיפים היו מתחילים איתי סוג גברים שנמשכתי בערך בגילי אבל זה לא היה הרבה והייתי מתוסכל ועצבני שבקושי מתחילים איתי, ולאחרונה כל פעם שאני הולך לגן העצמאות רודפים אחרי טיפוסים שהם ממש לא מתאימים לי ערסים,ערבים,סודנים,חרדים,ובני 60. זה מתסכל אותי ואני כעועס עליהם כאילו מה לי ולהם??? למועדונים אני לא יוצא כי אחרי כל השנים שיצאתי מעולם לא התחילו איתי כשהייתי בן 19 בכלל לא התחילו איתי ונמאס לי ללכת לבד מבחינה חיצונית אני נראה בסדר גמור אין בעיה גם האופי שלי סבבה אני פשוט לא מבין למה מתחילים איתי טיפוסים שהם הפוכים ממני האם זה בגלל שאני נראה מאוד צעיר ועדין כזה? האם זה רע שאני בן 38 ואני נראה 20+-? האם אני צריך לשנות משהו במראה כדי להפסיק להראות צעיר? אני לא מנסה להראות צעיר אני לובש פשוט מכנס קצר וגופיה לא שם כובע או משהו לא מתלבש יותר מידיי לא משקיע בעצמי..

שלום אור, ראשית, אני מתנצל על העיכוב הרב בתגובה בגלל תקלות טכניות. שנית, אני מבין את התסכול על כך שאינך משיג מה שאתה רוצה, אך נשמע לי שאתה תופס את המציאות בצורה סלקטיבית לרעתך. להיראות צעיר בגילך זה ללא ספק יתרון, שאתה מגדיר כחיסרון, גם אם המראה הזה מושך אנשים שאינך מייחל להם. אתה מתאר מראה שהוא מאוד אטרקטיבי בעיני חלק גדול מהגברים שעשויים להיות רלוונטיים לך. מרוב שלילה, לא ציינת כלל למי אתה נמשך. חלק מהבעייתיות היא שאתה מסתובב באתרים שבהם יש ריכוז גדול מאוד של המיעוטים שתיארת, ללא כל פרופורציה לייצוגם באתרים המקובלים להכרות בימינו. אם יש לך ספקות בקשר למראה שלך, תוכל אולי להתייעץ עם ידידים מהקהילה המעוניינים בטובתך. המשיכה המינית להפכים היא תופעה מאוד שכיחה, אך בהחלט יש הפכים שיכולים להתאים לך מבחינה חברתית ותרבותית. הכעס על אלה שנמשכים אליך מבטא גם הוא איזה שהוא קושי בקבלה שלך את עצמך. נשמע שאתה יכול להפיק תועלת ממספר שיחות עם איש מקצוע המכיר את הנורמות בקהילה ובמקביל משינוי זירות ההכרות שלך. כמה מטופלים שלי מצאו את מבוקשם בקבוצות חברתיות המופעלות באגודה (למשל, חוג משחקי קופסה). קח בחשבון שעל מנת להכיר אדם אחד מתאים צריך לעבור "קילומטראז'" עצום של זמן ותסכול באתרי הכרויות ואילו אתה מגיע בסופו של דבר, כתוצאה מתסכול, לאתרים שבהם אין כיום סיכוי שיימצאו בחורים רלוונטיים לך וכתוצאה מכך מעצים את מעגל התסכול שלך. לסיכום, הפתרון הוא כנראה בשיפור יחסיך עם עצמך במסגרת טיפול במקביל לשינוי זירות הפעולה שלך ופיתוח אורך רוח, סבלנות ונכונות להשקיע גם בפעילויות שאינן מיועדות אך ורק להכרות בצורה ממוקדת כל כך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/09/2016 | 07:24 | מאת: ניקו

קראתי מאמר בנוגע לסיבות או ההסברים לפחות ניסיונות להסביר את הסיבה למשיכה או העדפה בפועל גבר בגבר . מעבר להסבר הגנטי וביולוגי ומחקרי מח ועוד. ההסבר שנתקלתי בו עסק בהעדפה בפועל בגבר ולא באישה שמתמקד ביצוג של הארכיטיפ של האישה שנבנה מדמות האם אצל הבן. ומוסבר שהשליטה של האם בבן הופכת למשיכה ובמקביל לפחד פנימי מהשליטה של האישה בגבר. כאשר האופן שבו הוא חש זאת בתוכו על פי דמות אימו ביחס אליו ואיך שהיא ביחס לאביו כפי שחווה זאת. ובמידה שהחוויה היא שליטה טוטאלית ונאשמת כמאיימת יותר ממועילה הוא למעשה לא רוצה את עוד מאותו דבר עם בת זוג כמו סוג ההתקשרות כפי שהוטבעה בו דרך החוויה עם אימו. והוא מעדיף בפועל קשר עם גבר שעל פניו יהיה לכאורה שונה מהדפוס הטבוע כקושי ואיום מאימו. זאת אומרת זה יותר המנעות מדפוס הקשר עם אישה מתוך הפחד להבלע בתוך שליטת האישה מאשר רק מעצם המשיכה לגבר. ציטטו משהו בנןשא הבלעות בתוך האישה הארכטיפית הגדולה שזה יצוג של הנשיות בכלל. וזה די מוכר גם גברים בקשר עם נשים יודעים שהשליטה היא קימת בעיקר דרך העקרון הפאלי . תמיד הוזכר הרעיון שהאישה שולטת דרך האיבר הגברי. זה תמיד פחד של גברים בכלל ונשואים בפרט, שנחשפים במערומים הפיסים והנפשים באונותם וגם בחוסר אונותם בפני האישה שתומכת אבל תמיד גם מהווה איום של גילוי סודותיהם. רובם מוכנים לחיות עם זה בדרך זו או אחרת כדי להנות מתמיכת האישה ומה שניתן לקבל ממנה. אבל האיום התת-מודע הזה נמצא ורואים מה קורה כשמערכת יחסים מתקלקלת והפחד של גברים מהסודות שיתגלו כביכול. זה ידוע שנשים מרכלות על הפאלוס ותפקודי הגבר. לכן העדפה במצב שהפחד מהשליטה וההבלעות באישה גובר מעדיפים גבר שאינו לכאורה מהווה איום. למרות שלמעשה הדבר במישור הנפשי יכול לקרות באותו אופן עם גבר. פחד מהבלעות גדול עד כדי העדפה בגבר. הושם דגש רב על האישה שהגבר נבלע בתוכה. ההסבר הזה מוכר לך? מעבר לכך שתארתי לך אותו בשטחיות באופן שניתן להציגו בפורום.

שלום ניקו, ראשית, לא מדובר ב"העדפה" או ב"בחירה". שנית, נשמע שמדובר בווריאציה על ההסבר הפסיכואנליטי המקורי של פרויד. אשמח אם תשלח קישור למאמר ואז אוכל להתייחס בצורה יותר רצינית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/09/2016 | 10:10 | מאת: מידן עומר

אני בשנות ה40. היו לי מערכות יחסים ארןכות עם נשים ובבסיסם מעבר למין היה חיבור רגשי טבעי עמוק. במקביל לאורך השנים ברקע אני מודע לדעתי ברמת תחושה ואינטרקציה בינאישית, שגם נשים וגם גברים מהווים אוביקטים שמשדרים מיניות ואני במאה אחוז מרגיש זאת לאנשים לא משנה גבר או אישה. פשוט יש גברים מושכים ונשים מושכות הרב לא. לגבי רוב הגברים והנשים לא מושכים. אלה שמושכים משני המינים. לגבי מימוש המשיכה זה אינדיודואלי. ברוב השנים נשים היו במרכז כי איתן הרגשתי שהחלק הרגשי עמוק מעניין ובונה מערכת יחסים שעונה על צרכי הרגשיים אפילו יותר ממין. ככה זה מוגדר אצלי. קשר ורמות התקשרות משיכה רגש ועניין מנטלי. הרב היו דרך חוויות משותפות בצוות עבודה. קצרות וארוכות. שאלותי מדוע גברים נוטים לא להתקשר רגשית? לרוב. דבר שאני מתקשה להבין, מה גורם לגבר לרצות להיות בתפקיד פסיבי בקשר עם גבר אחר? המישכה לגבר או אישה מובנת לי וגם משיכה מינית בין גברים ונשים. אבל גם בין שני גברים אני תופס שזה שני גברים אחד מול השני. אני לא מצליח להבין בתוכי מזה שגבר שבתקשורת בינאישית הוא גברי ופתאום באופן מיני הוא מתגלה כפסיבי כל כך. איך מתרחש דבר כזה. זה לא מובן לי. ראיתי גברים מושא חלומות של נשים וגברים שהיו אטרקטיביים ובמצבים מיניים מסויימים פשוט נהיו בשניות משהו אחר ממש פסיביים בכל מובן לא רק מיני. אני לא מצליח להבין מה גורם לגבר להכנס למצב כזה? הכרתי איש במקצוע חופשי ספורטאי במשחק קל חשבתי שהוא משתעשע עם בנים שזה בסדר הוא עניין אותי. בשניות הגברגבר הזה נהיה משהו אחר כל המשיכה נעלמה ברגע שהוא נכנס למצב פסיבי. הסיבה השניה שאני שואל כי זה מוריד לגמרי את המשיכה ממנו לגבי . ובאופן מיידי וכמעט מוחלט. ממה מגיע הדחף הזה להיות כך? אני לא מתייחס כמעט בכלל למונחים של אופי האינטרקציה המינית. אם לא הסברתי מספיק מדויק. זו חידה בעיני השינוי הזה בגבר.

שלום עומר, הרתיעה שלך נובעת מתפיסה סטיריאוטיפית של תפקידי המין, שמבוססת על קוטביות בין גבריות ונשיות. לפי תפיסה זו גברים סטרייטים הם גבריים וגברים הומואים הם נשיים ובקרב הגברים ההומואים האקטיביים גבריים יותר מהפסיביים. המציאות מורכבת הרבה יותר ובכל אחד מאיתנו יש צדדים גבריים ונשיים. גברים החרדים לגבריותם מדחיקים את החלק הנשי שבהם ואף נרתעים כשהם רואים חלק זה בא לידי ביטוי אצל גברים אחרים (כמו רתיעתך מפסיביות=נשיות בקרב גברים שנראו לך גבריים מחוץ למיטה). יש בהחלט גברים הומואים שנהנים מחדירה והחדירה נתפסת בעיניהם חלק מתפקיד מין נשי. יש גברים שנחדרים והדבר אינו פוגע בתדמית הגברית שלהם ואינה מלווה מאנייריזמים נשיים. יש גברים שחודרים ונחדרים ("ורסטיליים"), ביניהם כאלה שחודרים בהזדמנויות מסוימות ונחדרים בהזדמנויות אחרות וכאלה שפעם חודרים ופעם נחדרים באותה הזדמנות עם אותו פרטנר וגם הפרטנר מחליף תפקידים, כמובן. ייתכן מאוד שאותם גברים "גבריים" שמעוררים בך רתיעה כאשר הם נחדרים ובו זמנית הופכים להיות פסיביים/נשיים תופסים את החדירה אליהם כהזדמנות לגיטימית לביטוי הנשיות שלהם, דבר שהם אינם יכולים להרשות לעצמם בחיי היום-יום בהם הם מרגישים שעליהם לשמור על תדמית גברית. אנשים (נשים וגברים) הם הרבה יותר מורכבים מהחלוקה הקוטבית לגבריות ונשיות, יש צורות רבות של גבריות ונשיות, יש רבים המשלבים את התפקידים, יש המקיימים אותם לסירוגין, יש שמרגישים נשיים כשהם נחדרים ויש בהחלט גברים שחדירה אליהם אינה פוגעת בתפיסת הגבריות שלהם. כמובן, אם התנהגות מסוימת גורמת לך לאבד את המשיכה המינית, אינך חייב "לזרום" איתה, אבל דברים מסוימים שהם "טבעיים" בעיניך (כפי שאתה כותב במשפט הראשון) הם תוצאה של חינוך לתפיסה מינית סטיריאוטיפית של תפקידי המין. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/09/2016 | 15:22 | מאת: גברת סלאנדר

שלום אני מאוד מבולבלת לאחרונה עקב ההתנהגות של בעלי . אנחנו נשואים מעל עשור, יש לנו 2 ילדים. הוא היה מאהב די גרוע אבל הייתי ממש מאוהבת בו. בארבע שנים האחרונות הוא מאוד התרחק, עזב את המיטה המשותפת והקרבה והאינטימיות ירדו. הוא איש שיווק ומסתובב כל היום בכל הארץ, חשדתי שיש לו מאהבת והוא כמובן הכחיש אבל התנהגותו די מסגירה אותו ואת השקרים שלו ולכן אני לא מאמינה לו שהוא לא בוגד. תמיד חשדתי שהוא נמשך לגברים.... מאוד נהננו לצפות ביחד בפורנו של הומואים וטרנסיות. אבל הוא תמיד שידר לי איך הוא מעריץ ונמשך לנשים ולכן לא נתתי לזה חשיבות בחודשים האחרונים הרגשתי איך הבן אדם מתרחק ממני יותר, וכל פעם שהיה מגיע למיטה אז היה מבקש שאחבק אותו והיה מאונן לידי כשהיד שלו על הישבן שלי. ניסיתי להתעמת איתו לשאול למה הוא לא שוכב איתי אז תשובתו היתה : לא בא לי! אני רוצה שתעשי לי אוראלי ולא בא לי לחדור. זה קרה בעבר מדי פעם ולא יחסתי לזה חשיבות אבל בשנה האחרונה זה כל הזמן. ובנוסף לזה הוא מבקש שאספר לוסיפורים אירוטים. אז מצאתי שמאוד מחרמן אותו סיפורים הומואירוטים. האמת שהוא גומר רק על זה. בחודש האחרון הוא ביקש ממני שאקנה סטראפון, איבר מין גברי. אז קניתי....בשביל הסקרנות שלי. חשיבתי שהוא סוף סוף יתוודע בפני. אבל לא!!! הוא לא חודר אלי בכלל ואני חודרת אליו אנלית והוא מגיע לאורגזמה בחדירה. הלבשתי לו תחתוני תחרה שלי אז הוא ביקש שאדבר איתו בלשון זכר.... כמובן שהוא מכחיש על קשר להיותו הומו בסיפור ושזה רק פנטזיה. אז בגלל שהוא מכחיש כל כך את היותו הומו ניסיתי להתעמת איתו וביקשתי ממנו לעשות איתי אהבה.... אז אחרי ויכוח ארוך במיטה בו הוא התעקש לחדור מאחור ואני התעקשתי על מיסיונרי, הוא הסכים בסוף לשכב איתי בתנוחת מיסיונרית אבל הרגשתי שהוא לא מגורה... חצי זקפה והוא טען שאני רטובה. מדי והוזה לא מגרה אותו אני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר איתו על הנושא כי הוא נאטם ומכחיש . זה מעציב אותי כי זה מרגיש לי שהוא חי בהכחשה. ואני לא מאושרת בחיים כאלה וגם הוא לא אשמח לשמוע מה אתה חושב ואם יש לך המלצה איך לגשת אליו? תודה מיואשת ביותר

שלום גברת סלאנדר, את מתארת שתי תופעות, האחת שחיקה בחיי המין שלכם (שהיא שכיחה מאוד בקרב זוגות נשואים ואינה חייבת להיות תוצאה של הומוסקסואליות בהכרח) והעדפות מיניות של בעלך, אשר לדעתך מעידות על הומוסקסואליות. אני מבין את התסכול ואת תחושת הדחייה שאת חשה, אך לדעתי את מוסיפה שמן למדורה בניסיונותייך לעמת את בעלך עם ההפרעה בתפקודו המיני והעדפותיו במין. בלי להיכנס לשאלה האם קשיים אלה מעידים על הומוסקסואליות, הבעיה כרגע היא בעיה זוגית ולכן המלצתי לך היא לדבר עם בעלך, לא עליו אלא על תסכולך שלך מהמצב, בלי "לתבוע" יחסי מין כאלה או אחרים, ולהציע לו לפנות יחד לטיפול זוגי. הגדרת הבעיה כזוגית תפחית במידה רבה את רתיעתו של בעלך ואם הוא עדיין לא יסכים לפנות יחד אתך לטיפול זוגי (הקפידי להשתמש במילה "ייעוץ" ולא "טיפול" כשאת מדברת איתו), פני את ראשונה לטיפול זוגי. מאוד שכיח שהגבר מצטרף מאוחר יותר הן משום שמתעוררת בו חרדת נטישה שמא הקשר מתפרק והן משום שפנייה כזו שלך תבהיר לו את חומרת המצב. מספר שיחות שלך עם המטפל הזוגי בהחלט תעזורנה לך להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר ובלתי מאיימת עם בעלך. רשימה של מטפלים זוגיים מוסמכים באזור מגורייך תוכלי למצוא במנוע החיפוש של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה: http://www.mishpaha.org.il/. אשמח להתעדכן בהתקדמות וללוות אותה בפורום זה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/09/2016 | 07:52 | מאת: אסף

שלום, ראשית, רציתי לומר שאני מאוד אוהב את המאמרים שלך ואני מודה לך שאתה משתף אותנו בידע ובניסיון שלך. שנית, רציתי לשאול לגבי הזוגיות שלי: אני נמצא בזוגיות נפלאה עם גבר כבר 19 שנה. האהבה והתשוקה בנינו עדיין פורחת ואנחנו מתלהבים אחד מהשני כמו בני עשרה :) אני מאוד מרוצה מבן זוגי ומרגיש ש"זכיתי בלוטו" איתו. הבעיה היא שאני כבר בן 40 והוא בן 46 ואין לנו ילדים או התקדמות כלכלית משמעותית, אני חולה בפיברומיאלגיה חמורה ולכן מתקשה לעבוד שעות ארוכות וזה משפיע על הפרנסה בבית. בנוסף יש לנו הורים קשישים, שזקוקים לעזרה שלנו באופן יום יומי, מה שמכריח אותנו לגור באותה עיר קטנה איתם ולא לחפש את פרנסתנו במקומות אחרים. אני מרגיש רגשות אשם על תרומתי הכלכלית הקטנה... וצר לי נורא שבגלל המצב הכלכלי אנחנו מפסידים להביא ילדים לעולם... כל כך רציתי לשמוח איתו בחוויה של הבאת ילדים לעולם... לראות אותו מאושר עם הילד. אני מרגיש שהאהבה שלנו, באה על חשבון הדברים שהוא יכל להשיג בחיים בלעדיי, שוחחתי איתו בנושא הזה והוא אמר שאהבתו אליי גדולה יותר מהמכשולים ושלמרות שהוא רוצה ילדים, הוא לא היה רוצה לחיות לבד, בלעדיי. במקום ילד, גידלנו כלבה אהובה שנפטרה מזקנה שנה שעברה ...כעת בחוויה שלי אני מרגיש שאני מונע מאהובי את הזכות להגשמה מלאה, שדווקא בגיל הזה שכולם מקימים משפחות ופורחים, אצלנו יש תהליך של קמילה: הפרידה מכלבה שכל כך אהבנו, הבית שהתרוקן אחרי לכתה, הטיפול בהורים הקשישים וההבנה שהם לא ישארו איתנו לנצח...הפיברומיאלגיה שלי.... מחשבות אלו מטרידות נורא את נפשי, כיצד ניתן להתמודד עימם?

שלום אסף, הגעתם להישג מרשים ונדיר בחיי הזוגיות שלכם, לפי כל קריטריון, כך שיש לכם בהחלט במה להתגאות וחשוב מכך, במה לשמוח. אני חושב שכאן בדיוק תקפה האמרה של חז"ל: "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו". נשמע לי גם שבן זוגך בהחלט שמח בחלקו, ובצדק, ואילו אתה נוטה להתמקד בחצי הכוס הריקה ומשליך על הקשר המוצלח מצוקות, שחלקן אולי נובעות ממקורות אחרים. מות הכלבה הוא אירוע מצער אך צפוי ובהחלט ניתן לשקול אימוץ כלב/ה חדש/ה. בן הזוג שלך עשה את השיקול שלו בהחלטתו להישאר אתך במקום לעזוב אותך לטובת הלא נודע. האשמה שאתה מתאר, יחד עם הפיברומיאלגיה, מחשידה בכיוון של דיכאון קל וממושך (דיסתימיה) ולכן הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול. נראה לי שתוכל להפיק תועלת משילוב של טיפול בגישה של פסיכולוגיה חיובית: http://www.giditherapy.co.il/?p=662 וטיפול תרופתי נוגד דיכאון במינון נמוך. תרופות מסוימות הניתנות בפיברומיאלגיה הן גם נוגדות דיכאון. אינני יודע איזה טיפול תרופתי אתה מקבל נגד פיברומיאלגיה והאם הוא כולל תרופה מסוג זה. מומלץ גם לבדוק אפשרויות תעסוקתיות ו/או תחביב שיפצה על מגבלות המחלה. כיום ניתן לעסוק בעבודות רבות מהבית, בקצב שלך ובשעות גמישות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/09/2016 | 17:01 | מאת: אסף

אפעל כפי שיעצת.

12/09/2016 | 00:30 | מאת: גפן

היי, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שמאוד מטריד אותי ולא עוזב לי את המחשבות. לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה וירידה במצב הרוח ולכן פניתי לפסיכיאטרית לצורך קבלת טיפול תרופתי. הייתי אצל הפסיכאטרית הזאת 3 פגישות ולאחר מכן כבר לא חזרתי. מה שמטריד אותי זה המפגשים עם הפסיכיאטרית, כבר בפגישה הראשונה היא אמרה לי שאני מאוד חרדתית ורוצה לבדוק עד כמה אני נמנעת מדברים, וכך החלה לשאול שאלות שלטענתה בודקות את רמת ההימנעות שלי. היא שאלה האם אני מורידה שיערות למטה ואיך אני מורידה. שאלה אם קיימתי יחסי מין ואם אני בקטע של גברים או נשים. סיפרתי לה שיש לי קשר מיני עם ידיד שלי אך אני לא שוכבת. ואז בפגישה השלישית והאחרונה היא התחילה לשאול אותי האם הוא מנשק לי את הציצי ואת הלמטה, האם הוא גומר לי על הבטן ואם זה נוגע לי ביד, שאלה האם הגעתי לאורגזמה, האם אני אוהבת את האיבר מין שלו ואת הגודל שלו, כשסיפרתי לה שניסינו לשכב ולא הצלחנו, אז היא שאלה אז מה עשיתם אחרי זה, איך הוא גמר בסוף. וגם שאלה אותי למה אני לא עושה טיפול בלייזר במפשעה, האם זה בגלל שאת פוחדת שהיא תראה לך את הפות ואת החור. יש לציין שלא הצלחתי לומר לה שהשיחה לא נעימה לי, עניתי לה בעיקר בתשובות של כן ולא, הייתי בחרדה עצומה והתפתלתי מולה והיא לא הרפתה. בסוף השיחה איתה יצאתי המומה וחסרת מילים ולאחר מכן סיימתי את הטיפול אצלה. רציתי לשאול מה זה בעצם הדבר הזה? האם ההתנהלות הזאת תקינה בטיפול פסיכיאטרי (היא לא מטפלת מינית)? לגיטימי השאלות האלה? האם זה סוג של ניצול מיני או שאני מגזימה וזה בסהכ שאלות חודרניות? בבקשה תעזרו לי לעשות סדר בדברים. תודה מכל הלב וסליחה על האורך

שלום גפן, אמנם פסיכיאטרים עברו הכשרה מתאימה לעסוק גם בפסיכותרפיה (טיפול ע"י שיחות), אך בפועל, רובם המכריע מעדיף להגביל את תפקידו לטיפול תרופתי. יש בהחלט קשר בין הימנעות וחרדה, כלומר, ככל שנמנעים יותר לעשות דברים שמפחדים מהם, רמת החרדה גוברת. על פניו, וכמובן לפי תיאורייך בלבד, אין כל הצדקה לשאלות הפולשניות מאוד שנשאלת. גם בתהליך פסיכותרפויטי ממושך שאלות אינטימיות כל כך אינן נשאלות בתחילת הטיפול, אלא בשלבים מתקדמים הרבה יותר כאשר נוצר בסיס של אמון ובדרך כלל כאשר המטופלת עצמה מעלה נושאים רלוונטיים אך מתקשה לפרטם ולמטפל יש הרגשה שהפרטים הללו חיוניים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/08/2016 | 07:25 | מאת: פלוני אלמוני

שלום דר. באחד המאמרים שכתבת סופר על מחקר במסגרתו הראו לגברים סטרייטים הומופובים ולגברים סטרייטים שאינם הומופובים סרטים הומוסקסואליים, וההומופובים התגרו יותר מהסטרייטים בסרטון. ברצוני לשאול איך התבטא הגירוי?ואיפה אני אוכל לקרוא על מחקר זה?

https://www.homeworkmarket.com/sites/default/files/qx/15/04/24/01/adams_et_al_1996_homophobia_defense_mechs_article.pdf

26/08/2016 | 10:05 | מאת: פלוני אלמוני

דר' לא הבנתי כלום, כתוב בכתבה שגם לאלו שאינם הומופובים היה שינוי מסויים בהיקף הפין,פשוט לא משמעותי כמו להומופובים,לא הבנתי עד כמה הוא היה לא משמעותי.

שלום פלוני אלמוני, כתוב בפירוש: Only the homophobic men showed an increase in penile erection to male homosexual stimuli כלומר, רק בקרב הגברים ההומופובים (שקיבלו ציונים גבוהים בשאלון ההומופוביה) נצפתה התגברות בזקפה נוכח הגירויים (הסרטונים) ההומוסקסואליים. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום.כתבתי פוסט היום לפני מספר דקות אך התגובה לתשובתך לא עלתה לאתר.ובכן אני אענה לך,אני כן נמשך לבנות שאני מכיר ולבנות שאני רואה בסרטי פורנו גם וגם,בנוסף יצא לי לראות בטעות עירום באמיתי וקיבלתי זקפה שלא הצלחתי לעצור,בנוסף יש לי המון סימפטומים של HOCD שלא פירטתי עליהם,אם אתה רוצה שאני אפרט אפשר.אבל אני מבקש ממך להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו,האם התפיחה הקטנה הזאת אומרת משהו?אני קראתי במלא פורומים שיש סטרייטים שרואים גיי פורנו להנאתם ובנוסף זה כלום לעומת הגירוי שלי מפורנו רגיל.

שלום אנונימי, במידה ואכן מדובר בהפרעה כפייתית, קיימת נטייה להיתפס לפרט כזה או אחר ובגלל אופי ההפרעה כל בדיקה ו/או תגובה תרגיע לטווח קצר אך תעורר ספקות נוספים. לא ניתן לקבוע דברים על סמך אירוע בודד ואני יכול רק לחזור על המלצתי לפנות לפסיכיאטר ולפסיכולוג מומחים לטיפול בילדים ונוער. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

16/08/2016 | 17:14 | מאת: אנונימי

תודה דר ככה חשבתי שזה היה שולי ולא אמר משהו,אך אני מלא בספקות ועשיתי היום שוב בדיקה.יש אולי מישהו ספציפי שאתה ממליץ עליו במקרה ואני אחליט באמת ללכת לטיפול?

שלום פרופ'. יכול להיות שכבר רשמתי לך הודעה אך בחרתי לא לרשום את האימייל שלי. ובכן אני בן 16 ואני מתלבט לגבי הנטייה המינית שלי מזה כשנתיים. עד היום הייתי בטוח שאני הטרוסקסואל ופשוט יש לי אובססיה,יש לי את כל הסימפטומים שלHOCD ממש לפי הספר,אך היום ראיתי סרטון של גיי פורנו והרגשתי בפין שלי מין הרגשה של זקפה,זקפה לא קיבלתי אבל כן הייתה לי קצת תפיחה מכל הסיפור. הותקפתי חרדה אף מהגברים השריריים שהופיעו שם כמו שאני תמיד מותקף פחד כשאני רואה גברים שנראים טוב ומרגיש עקצוצים בפין כמו שכתבת באחד המאמרים שלך. בכל מקרה אני כבר לא יודע איך להתייחס לזה אחרי הסרטון,אף פעם לא התגריתי וקיבלתי זיקפה מפנטזיות הומוסקסואליות ומעירום גברי לעומת פורנו רגיל ועירום נשי(שיצא לי במקרה לראות),לא אכפת לי מהלהטבים אך אני באמת לא חושב שאני אחד מהם ולא רוצה להיות כי אני אוהב בנות.מה לדעתך אני?בנוסף אני מחבב מישהי ולא הולך לי עם בנות מה תציע?

שלום אנונימי, לא ניתן לערוך אבחנה של HOCD דרך הפורום. כדי לערוך את האבחנה בצורה מסודרת יש לבדוק בריאיון פנים אל פנים האם יש סימנים אחרים המצביעים על הפרעה כפייתית ולשאול אותך שאלות על אופי משיכתך המינית לבנות. מתיאוריך מסתמנת פאניקה גדולה מאוד מהאפשרות שמא אתה נמשך לגברים אך לא ניתן לקבוע האם אתה נמשך ונבהל, כחלק מהומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) המאפיין את רוב בני גילך, או נבהל כחלק מהפרעה כפייתית. אם קיימת במקביל משיכה מינית עזה לבנות, כנראה הכיוון הוא יותר ל-HOCD ולפי תיאוריך לא ברור אם אתה אוהב/מחבב בנות בגלל אופיין או האם מדובר גם במשיכה מינית לבנות שאינך מכיר באופן אישי אלא רואה בבגד ים או בסרטי פורנו של סטרייטים. לעובדה שכן או לא "הולך לך" עם בנות, אין קשר לאבחנה הזו. אתה צעיר מאוד, הבנות צעירות, ייתכן שאתה לא לטעמן מסיבות אלו ואחרות וכד'. עוד יש לציין שמשיכה לאחד המינים אינה פוסלת משיכה למין השני, גם אם זו אינה מופיעה באותה עוצמה, כמו במקרה של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. בכל מקרה, ניכר שאתה מבוהל מאוד ולכן כדאי שתדבר עם איש מקצוע שמתמחה בטיפול במתבגרים. אתה יכול לבקש זאת מהוריך, בלי לציין את נושא החרדה, אלא רק לציין שאתה במתח וחרדה, שמאוד אופייניים לגילך בדרך כלל ולבקש מהם למצוא עבורך פסיכולוג העובד עם מתבגרים. אם אתה מרגיש נוח יותר, תוכל לפנות ליועצת ביה"ס או ל"דלת פתוחה": http://www.opendoor.org.il/, שם הייעוץ אנונימי ויכול להתבצע או פנים אל פנים או באתר עצמו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

15/08/2016 | 19:44 | מאת: אנונימי

אני לא פירטתי על כל הסימפטומים שיש לי ואכן יש לי משיכה גם לבנות שאני מכיר וגם לבנות שאני רואה בפורנו אני פשוט מפחד שעמוק בתוכי אני הומוסקסואל.ואני רוצה לבקש להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו שראיתי,האם התפיחה הזאת אומרת משהו?כי זקפה זאת בהחלט לא הייתה וקראתי בהרבה פורומים שיש סטרייטים שאוהבים לראות גיי פורנו.

19/07/2016 | 16:25 | מאת: דני

שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל יחסים עם נשים כמעט ולא.

שלום דני, כל שאלותיך נשאלו גם השבוע וגם ב-9.5.16, השאלות והלבטים נותרו זהים וכך גם תשובותיי. אתה סובב במעגלים סביב עצמך ואין לי אלא לחזור על המלצתי לפנות לייעוץ פנים אל פנים במטרה להגדיל את פתיחותך וגמישותך להכיל את משיכתך לשני המינים, כולל להיערכות למצב האפשרי שייתכן ויבוא יום ובו תימשך רק לגברים. אין לדעת אם הדבר יקרה, אך נשמע שהוא מפחיד אותך מאוד. שאלות ותשובות חוזרות ונשנות באותו עניין לא יביאו לך כל תועלת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2016 | 15:57 | מאת: קונפיוזד

היי. אני ובן זוגי יחד מעל 5 שנים. כשהכרנו הוא היה בן 18 לפני גיוס ואני בן 29, שנייה לפני יום הולדת 30. הקשר ביננו התחיל כקשר מיני בלבד ותוך חודש הפך לאהבה גדולה. הכי גדולה שיש. חבריי ומשפחתי הרימו גבה על הבדל הגילאים, ואני תמיד אמרתי - "הוא הגבר הכי בוגר שיצאתי איתו". שזה נכון. עברנו יחד את כל תקופת שירותו הצבאי הקרבי, ואנחנו מאוהבים מאוד. במהלך שירותו הצבאי, ראינו אחד את השני רק בסופ"שים, והוא הציע שנפתח את מע' היחסים, מה שמאוד שימח אותי (מתאים לי מאוד, גם מערכות יחסים קודמות היו פתוחות. והאמת היא שעוד לפני שפתחנו את מע' היחסים הייתי עם גבר אחר, והיה לי מאוד כיף). בשנה וחצי מאז השתחרר, ועברנו לגור יחד, חלה התדרדרות רצינית באינטימיות ביננו. בחודשים הראשונים אני הרגשתי שאני פחות ופחות נמשך אליו. התחילו להפריע לי כל מיני דברים מטופשים שלא הפריעו לי בעבר (הוא שעיר מדי, יש לו הבל פה לא טוב, האף שלו גדול נורא וכו'). יחד עם זאת, לא הייתי בטוח אם ומה להגיד לו, אז שידרתי עסקים כרגיל, והמשכנו לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יחסית ועם הנאה רבה. חודשיים אחרי השיחרור הוא מצא עבודה מועדפת קשה ומתישה ונכנס לסוג של דיכאון. הוא הפסיק לרצות לקיים יחסי מין בכלל, התלונן שהוא לא מרגיש מושך ולא מרגיש סקסי, והוא עייף. ניסיתי לדבר על כך יותר לעומק אבל הוא לא רצה (הוא באופן כללי לא אוהב לדבר על דברים "כבדים"). חשדתי שאולי הוא מוצא את סיפוקיו עם מאהב קבוע אחר, והצצתי לו בטלפון ובאפליקציות והכל - לא מצאתי שום רמז לרומן ארוך, רק מדי פעם לחיפוש סקס כמקובל בתוך היחסים הפתוחים שלנו. במצוקתי התחלתי יותר ויותר להיפגש עם אחרים. אני מוצא את עצמי מחוזר מאוד. הרבה גברים מאוד שונים מבן זוגי (בגיל, באופי, במצב הכלכלי, בתקשורת איתי, במראה, בהתנהגות במיטה) ואני שואל את עצמי - למה לא לוותר עליו ולעבור הלאה? למה אני "תקוע" עליו כל כך? הוא הולך להיות סטודנט עכשיו ואני בן 35, הוא תפרן, הוא לא מושך אותי כמו פעם, הוא לא רוצה סקס, הוא לא רוצה לדבר... מצד שני, בשנים האלה הוא נהיה הבנאדם שהכי מכיר, מכיל, מקבל ואוהב אותי. בכל שנות הזוגיות שלנו היה מדהים ותומך. היו תקופות כשהיה בצבא שהייתי ממש מרגיש כאב פיזי בגוף מרוב געגוע אליו. אני לא יודע אם אני מאוהב בו, לא בטוח בכלל מה זה אומר ואיך יודעים, אבל אני יודע שאני מאוד רוצה להיות איתו ורוצה שתחזור האינטימיות, המשיכה והאהבה ביננו כמו בשנים הראשונות. בחודשים האלה הוא בטיול בחו"ל. שוב אני לבד, כמו רווק, ויש משהו מאוד כייפי ומשוחרר. הוא אמנם בקשר יומיומי איתי, אבל אני מרגיש שהתקשורת מצידו קרה, מרוחקת. אני חושב שכשהוא יחזור בספטמבר מחו"ל, הוא ואני צריכים לחשב מחדש מסלול לגבי המערכת יחסים שלנו ואני מת מפחד. לא יודע בכלל איך לגשת לשיחה כזו. בעיקר כי אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי - להישאר איתו או להיפרד?

שלום קונפיוזר, אתה מתאר מערכת יחסים שנפתחה לקשרים מיניים עוד לפני ההידרדרות שחלה עם המעבר למגורים משותפים. נשמע שככל שהיחסים נעשו צפופים יותר, ירדה משיכתך אל בן זוגך. קשה מאוד להקיש ממשיכה מינית שאינם גרים יחד על מה שיקרה כשעוברים לגור יחד ורואים זה את זה כל הזמן. פער הגילים, לעומת זאת, אינו נראה לי בעייתי והוא שכיח מאוד בין זוגות גברים. מצד אחד, נשמע לי שהקשר מיצה את עצמו. מצד שני, אני חושש שקשיים דומים יופיעו גם בקשרים אחרים שלך בגלל הצורך הבסיסי שלך בגיוון. באופן אידיאלי, אנשים "בוגרים" (ללא קשר לגיל הכרונולוגי) אמורים לעשות פשרות ולהתייחס לאיזה שהוא מאזן כללי של יתרונות וחסרונות. מתיאוריך עולה צורך שאדם אחד אף פעם לא יוכל לספק (יכול מאוד להיות שגם לבן זוגך יש בעיות משלו, אך אתה זה שפונה ואני מתייחס רק אליך). במצב כזה הייתי ממליץ לפנות לייעוץ כדי להכיר טוב יותר את צרכיך ולהתאים את ציפיותיך למציאות, שכן אחרת תישאר מתוסכל. המציאות הלא נעימה היא שהאטרקטיביות החיצונית יורדת עם הגיל ולכן כדאי להנמיך ציפיות, לערוך את הפשרות המחויבות מהמציאות ולמצוא דרך לספק את עצמך בעצמך, בלי שרווחתך הנפשית תהייה תלויה כל כך במה שהצד השני מספק לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אני בזוגיות כבר 6 שנים עם בחור מקסים. בתחילת הקשר הכל היה מדהים ולא היה נראה שיש לו איזשהם חסרונות. עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי. כיום אנחנו נמצאים במצב מאוזן, יש לנו הסדר מיני, אנחנו נוהגים לבצע מין מלא פעם בשבוע, כאשר יש שבוע הפסקה פעם בחודש. כלומר, סך הכל 3 פעמים בחודש מין מלא (במידה והוא מצליח להתנקות כמו שצריך) ושבוע אחד בחודש הפסקה להרגעה מכל הנושא המיני. הנושא המיני יותר חשוב לי מאשר לו. אני מרגיש קצת לבד בנושא. למשל, בפעם האחרונה ששכבנו אני התקלחתי ורציתי שגם נתנשק צרפתית תוך כדי האקט. אמרתי לו שאני מצחצח שיניים ושבא לי שהוא יצחצח גם כדי שנוכל להתנשק. הוא לא צחצח. המשכנו לאקט, הבלגתי. לאחר מכן רציתי תנוחה מסויימת והוא מיד דחה אותי ואמר שהוא לא יכול, שזה לא נוח לו. אני כל הזמן מרגיש כאילו שאני צריך לבחון אותו כדי לראות אם הוא האחד בשבילי, למרות שאנחנו ביחד כבר 6 שנים. אני לא יודע כל כך מה לעשות. אני אוהב את האיש הזה... הבעיה היחידה שלי איתו היא חוסר חום שאני זקוק לו במנות גדושות, לעתים קרובות. זה יכול להתבטא בחיבוק חזק שאני צריך. הודעת אסמס שבה ישאל לשלומי... כשהדברים האלה לא קורים - אני מיד חושב על הסקס ועל כמה שהוא לא עונה לגחמותיי. אני לא יודע ולא מצליח לקבוע אם טוב לי איתו או לא. אני לא מצליח לקבוע אם החסרונות גוברים עם היתרונות או היתרונות גוברים על החסרונות. אני לא יודע אם הוא האחד שלי, אפילו אחרי 6 שנים. אני הרבה יותר מפותח רגשית ממנו. הוא הרבה יותר מופנם ממני. אני פלפל חריף אש והוא קרחון באנטרטיקה. ולמרות כל אלה- אני רוצה למצוא את האיזון איתו. אני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד. נכון שיש גם גברים אחרים בחוץ ושבכל רגע אני יכול ללכת ולנסות להתחיל פרק חדש בחיים. אבל אני לא רוצה פרק ב'. אני רוצה שמערכת היחסים איתו תהיה הכי קרובה למספקת שיכולה להיות. לי וגם לו. מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את מערכת היחסים איתו? מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את חיי המין שלנו? מה אני יכול לעשות על מנת להצליח לגרום לו לתת לי יותר חום? אודה לך מאוד לעזרה... זה לא מובן מאליו. כל טוב.

שלום צ', מתיאוריך עולה צורך עצום בתשומת לב ("במנות גדושות", כדבריך) שאינו בא על סיפוקו ע"י בן זוגך ונראה שאתה כורך זאת בנושא המיני. יחסי מין בתדירות של 3 פעמים בחודש לזוג שחי יחד 6 זה הישג די נכבד, אם אני משווה זאת למה שקורה אצל זוגות אחרים (הומואים וסטרייטים כאחד). שחיקה בתשוקה המינית בתוך קשר זוגי היא תופעה נפוצה מאוד, שכן הדחף המיני שואף לגיוון והזוגיות נועדה לספק את הצורך בביטחון ויציבות. יש לי ספק רציני אם את הצורך הגדול שלך בתשומת לב מישהו אחר יוכל לספק לאורך זמן, גם אם אולי זה יהיה המצב בשלב ההיכרות. שים לב למשפט הבא בתחילת פנייתך "עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי". מאוד ברור שאנשים צריכים להתאים את עצמם זה לזה באופן הדדי ונשמע שהעובדה שיש לבן זוגך צרכים משלו הפתיעה אותך. לעומת זאת, התשובה לשאלות שאתה שואל בסוף פנייתך די פשוטה, גם אם קשה ליישום - להנמיך ציפיות, או יותר נכון, להתאים ציפיות ולהפסיק לצפות שבן הזוג ישתנה למענך בהתאם לצרכיך. לכל אחד מזג (temperament) משלו וגם רמה מסוימת של צורך מיני משלו. ככל שתצפה לפחות, תקבל יותר. בן הזוג אינו אמור להיות "תכנית כבקשתך". אם בשום אופן אינך יכול להסתפק במה שיש, תוכלו להיפרד, אך מתיאוריך נשמע שגם אם תמצא מישהו אחר, במוקדם או במאוחר יופיע אותו תסכול. כמובן שגם אינך יודע מראש האם ואיזה בחור אחר תמצא, ועוד פחות מכך, מה יהיה עתיד היחסים. המלצתי היא לפנות לייעוץ אישי (דווקא לא זוגי) כדי לבדוק דרכים לספק את הצורך שלך בחום ובתשומת לב בדרכים בוגרות יותר, תוך הגברת הקשב לצורכי הזולת, בין אם זה בן זוגך ובין אם אלה אנשים אחרים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

17/07/2016 | 17:00 | מאת: דני

שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל פגישה עם נשים לא כך.

17/07/2016 | 17:28 | מאת: פרופ' גידי רובינשטיין

שלום דני, אני זוכר היטב את פנייתך ושום דבר לא השתנה. כפי שכתבתי לך גם אז, קיים רצף בין הטרוסקסואליות מוחלטת לביסקסואליות מוחלטת כשבין הקצוות 5 דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מעבר לעצמת המשיכה, אופי המשיכה של ביסקסואלים לגברים ולנשים שונה (למשל, משיכה לפן הרגשי יותר של נשים והסתפקות ביחסי מין עם גברים) וכן "סדרתיות". בתקופה מסוימת המשיכה לגברים חזקה יותר ובתקופות אחרות המשיכה לנשים חזקה יותר. עם זאת, מניסיוני הרב בטיפול בביסקסואלים, המגמה הכללית היא שהמשיכה לגברים גוברת עם השנים והמשיכה לנשים יורדת. במקרה שלך, נשמע שהרתיעה מההיבטים האחרים, פרט לחדירה עצמה, של המשיכה לגברים נובעת מהומופוביה או מ"פאניקה הומוסקסואלית", כלומר, פחד ממשיכתך לגברים. יציאה מהארון לא רלוונטית לעניין הזה. לדעתי לפחות, יציאה מהארון שייכת ל"משרד החוץ" שלנו, כלומר עד כמה אתה רוצה לחשוף היבט זה כלפי אנשים אחרים ואין טעם לעסוק בכך כל עוד העניינים לא ברורים ב"משרד הפנים" שלך. יש בהחלט דרך לגרום לך ליהנות משני העולמות ע"י הגמשת התפיסה הנוקשה של "או גברים או נשים" וזה גם מאוד לגיטימי ליהנות מחדירה עם גברים ומדברים אחרים עם נשים. זה היופי שבגיוון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2016 | 17:18 | מאת: דני

כן, העניין הוא שמבחינה רגשית אני לא נמשך לגברים בכלל. גם פיזית, אינני נמשך אליהם או למראה שלהם, רק לחלק של הסקס. אני באמת שאלתי את עצמי אם אני רואה את עצמי בזוגיות עם גבר וזה ממש ברור לי שלא. גם אותם גברים שפגשתי, הם מאוד מסויימים. לוקח לי הרבה זמן להכיר מישהו. היו גם כאלו שלא נהניתי איתם. מה שמטריד אותי הוא שמאז שחבר שלי התוודה בפניי פתאומית המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל, שכמה ימים לפני קיימתי יחסי מין עם אישה בשיא הלהט. איך זה הגיוני? זה מה שמשגע אותי. זה לא משהו שקרה בהדרגתיות. כשלא נפגשתי עם אותו גבר, אז במשך חודשים ארוכים לא הייתי עם גבר, זה הקטע.

06/06/2016 | 14:19 | מאת: טל

אני בן 34 מרגיש שכל ההערכה העצמית שלי בנויה על איך אני נראה. אני מודע לזה שיש לי עוד מה להציע אבל זה בטל בשישים לעומת המראה. לא חשוב לי כבר כלום חוץ מאיך שאני נראה כי זה הדבר היחיד (או המכריע) שגייז מייחסים לו חשיבות לכן עשיתי ניתוחים פלסטים ואני משקיע במכון איך אפשר להירגע מזה?

שלום טל, קודם כל, עשית כבר צעד מאוד חשוב בכך שפנית לפורום והצגת את העניין כבעיה רגשית. זה כלל לא מובן מאליו, משום שרבים הסובלים מההפרעה הזו אינם מגדירים אותה כהפרעה ותופסים את השינויים הגופניים הרבים שהם עושים כפתרון של הבעיה (ולצערי, רבים מדי המנתחים הפלסטיים שמשתפים פעולה עם ניסיונות אלה, שרק מחזקים את ההפרעה): http://www.giditherapy.co.il/?p=1026 http://www.giditherapy.co.il/?p=260 מדובר בהפרעת גוף דיסמורפית שהיא תת-הפרעה של הפרעה כפייתית (OCD), אלא שהאובססיות מתרכזות כל פעם באיבר או ב"ליקוי" (לרוב מדומה) אחר בגוף. הנטייה להפרעה יכולה להישאר רדומה, אך כמובן כאשר היא נפגשת עם סביבה ששמה דגש חזק כל כך על מראה חיצוני, הסביבה הזו מהווה כר פורה להחמרה. בהחלט קיים טיפול שיעילותו מוכחת בהפרעה, לפעמים יש צורך בליווי של טיפול תרופתי, לפחות בתחילת הטיפול ולפעמים לא (תלוי ברמת החרדה הנלווית לכך). הטיפול הוא בעיקרו בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (תוכל לקרוא על כך בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת מודן), אם כי חשוב לא פחות לחזק את הדימוי העצמי בכללותו, שדימוי הגוף הוא רק חלק ממנו. מניסוח ההודעה והצגת הבעיה נראה שבהחלט יש מקום לאופטימיות לגבי תוצאות הטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

עברתי כברת דרך פנימית עם עיניין המגדר שלי.. בגיל 38 זה קצת פתטי להיות הנערי-נשי... זהו, זה נגמר. אתה כבר גבר בעל כורך. ככל שמתבגרים נראים יותר ויותר גבריים.. ת'כלס אני לא חושב על המראה שלי.. ואני לא חושב על עינייני מגדר ביום -יום. *** אך ורק *** בסקס שמה אני מתמודד עם העיניין. אני רוצה שהצד השני ימשך לגוף הנשי (שאין לי).: שדיים, נרתיק, גוף חלק, שיער ארוך וכד'... זה קצת מוזר לבקש ממישהו שימשך אלי ושימשך לדברים האלו (כי אני ההיפך, קרחת, שעיר וכו' וכו') השאלה אם רק בשביל סקס זו סיבה לעשות שינוי? מצד שני, על זה מבוססת הזוגיות מבחינתי. אחרת אני יכול להימשך רומנטית לגבר או לאישה.. כל הרעיון של המשיכה רומנטית לגבר- זה רק בצורה סטרייטית (שאני האישה)... אני מצטער שאני לא קוהרנטי, אני פשוט לא יודע איך אפשר יהיה למצוא מישהו שיאהב אותי ככזה? למה שהומו ירצה מישהו כמוני? ולמה שסטרייט ירצה מישהו כמוני? אשמח לתגובתך :)

שלום לך, קודם כל, אתה מאוד קוהרנטי, ועוד בהודעה העוסקת בבלבול ולבטים. שאפו! שנית, אני חסיד גדול של המשפט "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו", שזוכה בשנים האחרונות לחיזוק משמעותי מתחום הפסיכולוגיה החיובית: http://www.giditherapy.co.il/?p=662, המעודדת את האדם לחזק דווקא את יתרונותיו במקום לנסות לתקן את "חסרונותיו", ניסיון שסיכויי הצלחתו פחותים. באופן כללי, במצב של ספק ולבטים כדאי לזכור שלכל אופציה יש יתרונות וחסרונות ולכן הבחירה ביניהן אינה קריטית. למה שהומואים או סטרייטים ירצו מישהו כמוך? אל תחקור במופלא ממך. גם ניסיון החיים וגם סרטי הפורנו מלמדים שיש ביקוש לכל מיני גברים, נשים וגם למי שביניהם הרבה יותר ממה שניתן לצפות מהסטיריאוטיפים המקובלים לגבי מה שנחשב "גברי" ו"נשי". למשל, גברים "סטרייטים" רבים נמשכים לטראנסוווסטיטים ("מתלבש" בעגה המקומית) ורבים אחרים נמשכים לטראנס'נדרים שלא השלימו את התהליך הניתוחי (קרי, נשארו עם איבר מין גברי - ע"ע shemale באתרי פורנו). בקטע המיני לפחות, המציאות עולה על כל דמיון ואתה מציין שאתה מתמודד עם הנושא רק בסקס. מבחינה זוגית כוללת יותר, אם אתה נמשך לשני המגדרים, הרי זו ברכה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. לסיכום, את עיקר המאמצים הייתי משקיע בדימוי עצמי ובקבלה עצמית ובחיפוש אחר פתרונות יצירתיים שיעזרו לך למצוא גברים במגזרי יעד רלוונטיים. שני הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר וייתכן שתזדקק לעזרה של איש מקצוע המתמחה בכך, אך בהחלט יש מקום לאופטימיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

29/09/2016 | 17:27 | מאת: הנסיכה קאליבר

שאתה רואה סרטי סקס hiddencam וspy שצולמו באמת לא מבוימים אתה מגלה שהמציאות עולה על כל דמיון. ואתה שואל אם הייתי רואה אותו ברחוב מה הייתי חושב שהו. ואתה נדהם. מה שבנפש והמשיכה לא קשורים למראה. והכי חשוב לכול יש מכסה מתאים. השאלה היחידה אם רוצים להשתייך לקבוצת הדמיון הפנימי שלא מצריך מציאות שחלקה מסורבל. או ממש ללכת להשקיע מאמצים לעסוק בפרקטיקה הזוגית המיוחדת וממש. המימוש במציאות בדכ פחות מתגמל. יש מאמץ ולא תמיד הדמיון מתגשם. לכן תפנטז. גם פורנו יצר פתרון בריא לחברה. מותר לפנטז. מחקרים גילו שהפעולה בדמיון יוצרת במח את אותו הריגוש והכימיה כמו במציאות. הבונוס בלי התסכולים של לפני ואחרי ישר ולעניין. לא כך דוקטור?

שלום לנסיכה, אינני מכיר את המחקרים המצביעים שהדמיון יוצר אותו ריגוש (אשמח לקבל הפניה), אך המציאות בעידן האינטרנט השתנתה באופן כזה שהיא משקפת יותר ויותר פנטזיות באופן פומבי. בהחלט מותר ואפילו רצוי לפנטז, אבל ביחסי מין יש מגע פיזי ונפשי בין אנשים שאינו קיים בפנטזיה. אכן יש אנשים שעבורם המגע הזה וחיפוש פרטנרים למין ולקשר מהווה עבורם כאב ראש אחד גדול, יש כאלה שמקיימים יחסי מין אך גם נהנים מפורנו ופנטזיות, יש כאלה שהדמיון שלהם מוגבל, יש כאלה שממירים את תחושת הבדידות ביצר מיני ומקיימים יחסי מין ללא רגש כדי להפיג את הבדידות (לא תמיד התהליך מודע) - ויש מקום ולגיטימציה לכל אלה ולאחרים, כל עוד הדברים נעשים בהסכמה הדדית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/05/2016 | 11:08 | מאת: אלמוני

שלום רב כיום אני בן 22. מאז ומעולם נמשכתי לנשים אך מגיל 17-18 חשתי משיכה מינית כלשהי לגברים. תחילה זה הופיע קלות, לעיתים רחוקות מאד הייתי מוצא את עצמי מאונן על תמונות של גברים עירומים. בכל התקופה הזאת ועד מלפני שבועיים-שלוש הרגשתי משיכה גם לנשים. הייתי מתפתה מאד מציצים ואף התאהבתי בבחורה או שתיים בחיי. מלפני חצי שנה התחלתי להתאמן בחדר כושר ופתאום נחשפתי לגברים עירומים במלתחות הדבר עורר אותי מאד והייתי מנסה כל פעם להימנע מלהסתכל. בשבועיים האחרונים אני חש חרדה עצומה בנוגע לנטייה המינית שלי, חרדה שלא עוזבת אותי שכן אני חושש שהמשיכה לנשים נעלמה כליל וכל הזמן אני בודק האם אני נמשך לגברים והאם אני נמשך לנשים. אציין כי סרטונים של גברים שוכבים מפתים אותי הרבה פחות (כמעט ולא אפילו) מאלו של גבר בודד. מה קורה לי?? לעזרתך אודה!

שלום אלמוני, קראתי בעיון את פנייתך ואני מצטער לשמוע שאתה בחרדה. לפי תיאוריך קיימות שלוש אפשרויות, שיש לבחון אותן בייעוץ פנים אל פנים עם איש מקצוע מוסמך, בעל ניסיון בנושא: א. המשיכה המינית נמצאת על רצף בן 7 דרגות הנע בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות (משיכה לשני המינים בעוצמות שונות, שגם משתנות בתקופות חיים שונות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. אם זה המצב, המשיכה לנשים יכולה להתחזק שוב בשלב אחר בחייך (וצריך לזכור שאתה בתחילת הדרך). ב. ייתכן שמדובר בתהליך חד-כיווני מהטרוסקסואליות להומוסקסואליות. במילים אחרות, כאשר היית בגיל ההתבגרות היית נתון ללחצים חברתיים שבגללם הדחקת באופן בלתי מודע את משיכתך לגברים ורק המשיכה לנשים (המקובלת יותר מבחינה חברתית) עלתה לתודעה. כעת, כשבגרת מעט ונחשפת לגירויים נוספים, המשיכה לגברים פרצה לתודעה והמשיכה לנשים נחלשה. ג. קיים מצב, שנראה פחות סביר לפי תיאוריך, שבו גברים סטרייטים לחלוטין שנמשכים חד-משמעית אך ורק לנשים מפתחים חשש לא מציאותי שהם הומואים או עלולים להפוך להומואים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר למעשה בהפרעת חרדה כפייתית, שבה החשש מפני הומוסקסואליות מהווה בה את המחשבה הטורדנית הדומיננטית. מה שברור הוא שאתה מאוד חושש מהאפשרות שמא אתה אכן הומוסקסואל ולכן זקוק לייעוץ, הכוונה וליווי בתהליך זה. חשוב שתהייה מודע לשני תהליכים חברתיים שתופסים תאוצה בתקופתנו: (א) קבלה הולכת וגדלה של הומוסקסואליות בחברה (ב) עלייה מתמדת בשיעור הגירושין (ועל כל זוג שמעז להתגרש יש הרבה זוגות שלכודים בנישואין אומללים ואינם מעזים או יכולים להתגרש - למשל, בגלל תלות כלכלית של האישה בבעל). כך שכלל לא ברור שה"אושר" נמצא בצד הסטרייטי והאומללות בצד ה"הומואי", אם כי כולנו גדלנו בחברה סטרייטית, שברובה עדיין הומופובית, ולכן חרדותיך מובנות. פנה לייעוץ, אפילו למספר קטן של שיחות אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, ובמקביל, אתה עדיין מספיק צעיר כדי לקבל את התמיכה המצוינת שמעניק ארגון הנוער הגאה igy.co.il ברמות שונות - החל מהשתתפות אנונימית בפורומים שבאתר, דרך קשר עם חונך וכלה בקבוצת תמיכה פנים אל פנים (הקבוצות הן בפרישה ארצית). כמובן שגם הפורום הזה יכול לשמש אותך לתמיכה ואשמח להתעדכן בהתפתחויות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/05/2016 | 14:48 | מאת: דני

Subject: שאלה בקשר לזהות המינית שלום וברכה. שמי דני, ויש לי תחושה שמא אני סובל מהפרעה כלשהי. העניין הוא כזה: אני בחור בן 30, מאז ומעולם נמשכתי לנשים הן ברמה הפיזית והן ברמת הרגשית. אומנם, הייתה לי משיכה לגברים, אך צריך לסייג ולומר שמעולם לא נמשכתי לגברים, לא למראה שלהם, לא בחנתי מעולם גברים, אני לא מסוגל להתנשק עם גברים, ותמיד זה היה עם מישהו בוגר . תמיד הייתי פסיבי עם גברים במיטה. לפני חודש חבר שלי יצא במהארון בפניי, מה שגרם לי לחשוב על כל העניין, והתחלתי לחשוב עם עצמי האם אני גם כזה. עד לפני שהוא דיבר איתי הייתי מאונן וגומר בקלות מסרטים של נשים, מתגרה רק מעצם ההסתכלות על נשים, ונהנה במיטה עם נשים. מאותו היום אני לא מצליח להתגרות ממבטים {אף על פי שהייתי עם אישה לפני מספר ימים ונהניתי איתה למרות החשש שהיה לי שמא לא אצליח להנות}. אני חייב לציין שאינני נמשך לגברים כלל וכלל. כשיצא לי לראות הומוסקסואלים, בחנתי את ההתנהגות שלהם, איך הם מדברים על גברים, איך הם חושקים בהם, איך הם מסוגלים להיות איתם במערכת יחסים, מה שגרם לי להבין לאחר התבוננות עמוקה שאני לא כזה {לא מכיוון שזה מפחיד אותי להיות הומוסקסואל, אלא כי באמת אני לא נמשך לגבר}. היו גם הרבה פעמים שכשהייתי עם גברים הייתי לפעמים תוך כדי האקט מפסיק עקב חוסר חשק שבא פתאום או תחושת גועל עקב ניסיונות ליצור איתי מגע אינטימי, ובכלל תמיד זה היה מלווה בעזרים כמו אלכוהול או פופרס כדי להשתחרר. המשיכה הייתה רק הפנטזיה של האקט בו אני פסיבי ותמיד זה עם גבר בוגר, עם בני גילי או אפילו ב15 שנים מעליי אינני מסוגל גם להיות. מה שאני לא מבין הוא איך פתאומית תוך יום, התשוקה והחשק המיני הכל כך גבוה שלי למין הנשי נעלם? אני מבין שעצם החרדה וההתעסקות האובססיבית שלי בנושא כנראה חוסמת אותי, ומחדירה בי פחד מה שגורם לאיזשהו שיתוק? עכשיו כשאני צופה בפורנו של נשים אינני מצליח להתגרות במהרה, ואיך שאני חושב על האפשרות לעבור לצפייה בפורנו של גברים אני ישר מרגיש את ההתגרות אף על פי שעוד לא צפיתי בכלל בסרט כלשהו. אני לא רואה את עצמי בזוגיות עם גבר, זה לא מושך אותי, ותמיד כשהייתי בזוגיות עם אישה כל הנושא של לקיים יחסי מין כלל לא עלה לי במחשבה עקב השמחה בזוגיות עם אישה. איך זה שעכשיו אני מתקשה להתגרות מהר מפורנו של נשים, וכן מצליח להתגרות מפורנו מסויים של גברים? צריך גם לומר שהחלטתי להפסיק להיפגש עם גברים כי מבחינתי אני רוצה להכיר מישהי {מה גם שעצם ההתנזרות מזה אולי מעצימה את החשק?} אשמח למענה כדי להבין מה קורה איתי!

שלום דני, מתיאוריך עולה שאתה נמשך גם לנשים וגם לגברים, גם אם מימוש המשיכה לגברים מוגבל לאקט מסוים ולגיל מסוים. במילים אחרות, המשיכה לגברים והמשיכה לנשים אינן באותה עוצמה (וזה אף פעם לא כך). מבחינת ההגדרות המקובלות, על פניו, ובלי בדיקה מעמיקה יותר, אתה עונה על ההגדרה של ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. מקובל לדבר על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות וכנראה אתה ממוקם איפה שהוא על פני אותו רצף יותר קרוב לקצה ההטרוסקסואלי. נראה שיציאתו של חברך הגיי מהארון עוררה בך חרדה רבה ופיתחה תופעה שמוכרת כהפרעה טורדנית-כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר בהפרעה שסובלים ממנה בעיקר סטרייטים שנמשכים אך ורק לנשים אך יש להם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים. במקרה שלך, יש ל"חשש" הזה יסוד סביר, שכן למרות כל מה שתיארת, אתה מקיים יחסי מין עם גברים (במגבלות שתיארת), אך כנראה יציאתו של החבר מהארון פתחה אצלך תיבת פנדורה של חרדות לגבי נטיותיך המיניות, שפגעו בעוצמת המשיכה שלך לנשים. כך או כך, נשמע שאתה סובל ומומלץ לפנות לשיחות עם איש מקצוע מוסמך, שמטרתן להגמיש את עמדותיך כך שתוכל להכיל בתוכך את המשיכה לשני המינים ולהרתע פחות ממשיכתך לגברים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/05/2016 | 15:53 | מאת: דני

לא הבנתי, אני קרוב יותר לכיוון ההטרוסקסואלי מאשר להומוסקסואלי? בנוסף, אני הייתי מקיים יחסי מין עם גברים לעיתים רחוקות. אין לי בעיה לחיות עם זה, רק החשש הוא מאיבוד המשיכה לנשים. האם זה דבר שיכול לקרות? היכן ניתן לקבל טיפול כלשהו בחרדה?

26/03/2016 | 09:53 | מאת: נועה

פרופסור רובינשטיין שלום, השאלה שלי היא כזאת: מה נחשב בפסיכולוגיה כמקרה חירום? כלומר, איזה סימפטומים / התנהגות צריכים להיות אצל האדם כדי שטיפול בו יהיה דחוף יותר מאדם אחר, ואני דווקא מדברת ברמת הפסיכולוגיה הקלינית דינמית ולא במובן רפואי פסיכיאטרי. תודה :)

שלום נועה, מקרה חירום הוא אכן מונח הלקוח מעולם הרפואה ובמקרה זה פסיכיאטרייה. במשמעות הסובייקטיבית, הכוונה לכך שהאדם הסובל מרגיש דחיפות ואינו יכול לחכות עד לפגישה מסודרת עם איש מקצוע. דוגמא שכיחה לכך היא התקף חרדה, שבו אדם חש צורך לקבל עזרה באותו רגע וחייב, על כן, להגיע לחדר מיון. זאת, למרות שמשמעות הדחיפות היא סובייקטיבית לחלוטין ולא יקרה לו שום דבר יותר חמור אם לא יפנה. מבחינה פסיכיאטרית התפרצות של התקף פסיכוטי (למשל, התקף מאני) אף היא נחשבת כמובן מקרה חירום שבו האדם עלול לסכן את עצמו וסביבתו. אין משמעויות אחרות מבחינת הפסיכולוגיה (הקלינית והלא קלינית), אם כי יכולים להיות מצבים של סבל קיצוני של האדם עצמו ו/או של סביבתו, אך הזמן אינו ממלא בהם תפקיד מרכזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטייין shrink-friendly.co.il

20/03/2016 | 15:09 | מאת: אמא לילד בן 13

שלום פרופ רובנשטיין, לפני כמה שבועות גיליתי במקרה שבני לוקח מהארון שלי בגדים שלי, כולל נעליים (וחזיות ותחתונים) ושם אותם אצלו בחדר במקום ניסתר. לאחר כמה ימים החזיר אותם כי הבין שראיתי אותם (בלי שדיברנו על זה). הוא הפסיק לזמן מה- ועכשיו שוב בדקתי ואני יודעת בבירור שהוא לוקח ממני בגדים ולובש אותם בסתר בחדרו כנראה בשעות לילה או בוקר מוקדמות מאד. שאלתי היא- האם לשוחח איתו על כך? כיצד לפעול בנושא? האם זו תופעה שקשורה לזהותו המינית? האם קיים מקום ,פורום לבני נוער שאולי אפשר לכוון אותו לשם? בני לא דיבר איתי כלל על הנושא וגם בנתיים לא שאלתי אותו משום שברור לי שהוא מאד נבוך מכך.- אני אציין שאנו מאד קרובים והוא ביחסים מצויינים איתי מתמיד. תודה על עצתך בנושא.

שלום לך, אני מניח שאין תשובה אחת "נכונה" מבחינה "חינוכית". המלצתי האישית-מקצועית היא להניח לילדך ולנצל את הקשר הקרוב כדי להעביר לו את המסר שהוא יכול לדבר אתך על כל דבר ואת תקבלי אותו בכל מצב - כמובן, בעיתוי שתחשבי אותו למתאים, כשזה מתקשר לדברים אחרים שאתם מדברים עליהם. בהחלט יש קשר בין התנהגותו זו לבין זהותו המינית בעתיד כבוגר. זו התנהגות שנפוצה יותר בקרב הומוסקסואלים וטראנסג'נדרים, אם כי היא לא חייבת לנבא את הכיוון המיני. יש אתר של ארגון הנוער הגאה igy.co.il ובו פורום תמיכה, אם כי נדמה לי שהוא קצת צעיר בשביל זה. את יכולה לגשש ולראות אם יש שם פניות של בני גילו וכן להתייעץ עם מנהלי הפורום/האתר. כמו כן, יש עמותה פעילה מאוד להורי הומוסקסואלים tehila.org.il עם קבוצות תמיכה בכל הארץ ואמצעי התייעצות ותמיכה נוספים. כמו כן, את כותבת שאת קרובה אליו, אך חשוב לנסות ולקרב את אביו אליו בלי לכפות עליו פעילויות "גבריות". מניסיוני, לאבות קשה מאוד לקבל התנהגויות כאלו ונטייה מינית שונה בהמשך. רצוי מאוד לרכך אותו כך שבנך יוכל להרגיש שביתו הוא חוף מבטחים המקבל אותו ללא תנאי בהתמודדויות הצפויות לו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/03/2016 | 16:36 | מאת: אמא לילד בן 13

תודה רבה ד"ר רובינשטיין. המלצתך עוזרת לי ואם ארגיש צורך אבוא גם לייעוץ אצלך באופן פרטי.

09/03/2016 | 09:32 | מאת: קרן

גידי האם אתה מקבל באופן פרטי? במידה וכן מה העלות?

שלום קרן, ברור שיש לי קליניקה. פרטי התקשרות באתר שלי המופיע בחתימה. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

08/03/2016 | 23:47 | מאת: אנונימי

שלום פרופ' רובינשטיין, אני צופה מדי פעם בפורנו ויש לי שאלות בעניין: האם כדי להיות שחקן פורנו צריך להיות בעל הפרעה נפשית מסוימת? אני פשוט תוהה איך אדם בריא בנפשו מסוגל לקיים יחסי מין בידיעה שמצלמים אותו... האם ביסקסואליות היא תופעה שנפוצה יותר בקרב שחקני פורנו, עקב השחרור המיני שהם מפגינים?

שלום אנונימי, בהחלט דרושה הפרעת אישיות עמוקה כדי להיות שחקן פורנו. מדובר בחשיפה עצומה של אקט שבמצב בריא אמור להיות אינטימי, פרטי ומלווה רגש. ברוב המקרים, העיסוק הזה אינו עומד בפני עצמו ומערב נטילת סמים, תרופות לשמירת זקפה לאורך זמן, הזרקת חומרים לאיבר המין ועוד. חלק משחקני הפורנו מופיעים גם בסרטי גייז וגם בסרטי סטרייטים עם בחורות, כלומר, משתמשים בעצמם ובזקפה שלהם ככלי שרת. ישנן שתי תכניות מאלפות של כתב ה-BBC הנודע לואי ת'רו (שודר בערוץ 8 וניתן לצפייה ב-VOD) על שחקני פורנו והתגלו שם סיפורי חיים עצובים למדיי. בהקשר ההומוסקסואלי - חלק גדול מהשחקנים, אם לא כולם, עובדים גם כנערי ליווי, דבר שרחוק מלהיות חלום ילדות של אדם בריא בנפשו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/03/2016 | 11:54 | מאת: אנונימי

תודה על התשובה. אני מניח שדבריך רלוונטיים גם לשחקני פורנו ישראלים. יכול להיות שכאשר מדובר בשחקנים ישראליים ההפרעה אפילו יותר חמורה, וזאת לאור העובדה שישראל היא מדינה קטנה והחשיפה יותר משמעותית? שאלה נוספת: באלו הפרעות אישיות לוקים שחקני פורנו? תודה

08/03/2016 | 00:20 | מאת: קרו

בת 30 סטרייטית. בזוגיות עם בן זוג 5 שנים בתהליך לחתונה עם ocdכבד של מערכות יחסים ונטייה מינית בכל התקף של מחשבות אובססביות אני נתקפת שמא אני לסבית ויש לי משיכה לבנות. ואז נזכרת שבגיל הבגרות כמו כולם היתי מבולבלת התנסתי. הייתה לי משיכה לבנות לא פיזית מינית. אלא יותר נפשית קרבה חזקה הזדהות אמפטיה והבנה עמוקה. גם אם התנשקתי עם בחורה וזה לא הגעיל אותי האם יש משיכה שהיא יותר נפשית לא מינית ופיזית ביום יום נשים לא מעניינות אותי רק שאני בהתקף של האובססיה זה תוקף אותי מכל צד ואני נזכרת מה עשיתי מה הרגשתי ומה זה אומר ומה יקרה לי ומחשבות לא מרפות למרות שאני במקום אחר בחיי במקום בו מצאתי את עצמי

http://www.doctors.co.il/forum-1389#message-44720

04/03/2016 | 00:55 | מאת: דניאל

שלום פרופסור גידי, אני גיי בן 27 ואני חי בזוגיות עם גבר מזה 4 שנים. הייתי רוצה לדבר על הבעיות שאני הולך לתאר את ה 3 המרכזיות שעולות לי בראש כרגע עם בעל מקצוע. 1. אני יצאתי מהארון ובן הזוג שלי לא. כן, זה מאוד מפריע לי. בין השאר כי אני לא יודע לאן החיים שלי הולכים להתקדם. אני מרגיש תקוע בנקודה הזאת. 2. רמת הביטחון העצמי המאוד נמוכה שלי, הפחד ליצור קשר עם אנשים חדשים, אשר לדעתי גורמת לי לבעיה נוספת של בעיית קשב חריפה. 3. רמת האכפתיות שלי לסביבה והצורך שלי לרצות את הסובבים לי. לאיזה סוג איש מקצוע עליי ללכת שמתמחה בכל הדברים שתיארתי? תודה מראש.

שלום דניאל, כל פסיכותראפיסט (פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני) מטפל בסוג הבעיות שתיארת. יש ביניהם בעלי ניסיון רב יותר בקשיים שאופייניים לגייז (כמו "ארון") ויש שפחות. בת"א, שיש בה ריכוז גבוה מאוד של הומואים, המטפלים צברו באופן טבעי יותר ניסיון עם מגזר זה באוכלוסייה (אתה מוזמן לבקר גם באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אין לי עדיין בן זוג. יש לי משיכה לבדס"מ, שמישהו ישלוט בי במידה מסוימת. האם זהו פגם נפשי? סטייה? מצריך טיפול להבנת העניין? תודה :)

שלום גל, במהדורה האחרונה של מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM-5), המקובל על אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, נטייה מינית מאזוכיסטית ונטייה מינית סאדיסטית נחשבות עדיין שתיהן להפרעות פאראפיליות. השאלה האם יש צורך בטיפול תלויה, כמובן, לא רק במה שמוגדר רשמית/מקצועית כהפרעה אלא גם ביחס של האדם לנטיות אלו. עקרונית, אם האדם חי בשלום עם נטייה זו ואינו מזיק לעצמו ו/או לזולתו, אין בכך כל בעיה. הואיל והזכרת זוגיות, ייתכן שמימוש פנטזיות מיניות כאלו בתוך קשר זוגי הוא בעייתי או לפחות נדיר, ככל הידוע לי, והמימוש נעשה למיטב ידיעתי במסגרת מגעים מזדמנים. אני מפקפק עד כמה בטיפול פסיכולוגי אפשר לחסל את הצורך עצמו ונראה לי שעיקר העזרה צריך להיות במציאת דרכים לשלבה בחייך בצורה שלא תפריע לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, תודה על תשובתך. אחד הדברים המטרידים אותי ביותר בדבר זה הוא התחושה שמדובר בפגם. כלומר: אדם שמוכן שזולתו ישלוט בו הוא אדם בעל עצמי חלש. מה דעתך?

28/02/2016 | 21:05 | מאת: קרן

גידי ערב טוב שולחת לפה את ההודעה כי אולי תוכל לתת לי נק אור מאובחנת עם ocd ביחסים ונטיה מינית בת 30 חיה עם בן זוג מדהים כבר 5 שנים מאובחנת עם ocd נטייה מינית ויחסים כשהייתי ילדה קטנה היחסים עם ההורים לא היו שווים אמא קשה שתלטנית כוחנית וסמכותית אבא לעומת זאת קליל זורם ונוח מאד תהליך הקרבה הרגשית וההזדהות בתור ילדה הרגיש תמיד מול אבא לא מול אמא, כשהפכתי מילדה לנערה לא הייתה לי הזדהות אימהית נשית, אלא של אבא גברית. כשהייתי צעירה היייתי מבולבלת מבחינה מינית נמשכתי ועד היום לגברים וברמה הנפשית מנטלית חיפשתי נשים אני לא לסבית או לא רצון להיות טרנסית, רחוקה מזה אבל פעם ב.. כשאני במצב סטרס חזק אני מתחילה לבחון את החזה שלי ברמה שהוא לא מרגיש לי נשי ומהאובססיה מרגישה שזה גברי. מחוברת באופן כללי לעצמי ולנשיות שלי ואוהבת את איך שאני. האם תהליך הזדהות מול אבא רק! יכול לגרום למשהו בפנימיות להרגיש כמו? זה משהו שכשתוקף אותי הocd מתגבר.. אשמח למענה כלשהו

שלום קרן, ההתייחסות לפנייתך צריכה להיעשות במסגרת ייעוץ אישי פנים אל פנים, שכן מדובר במצב ספציפי שלא ניתן להתייחס אליו בצורה כללית. אני רק יכול לומר שגם נטייה מינית כזו או אחרת וגם פנייה לייעוץ אין בהן כדי להעיד על פגם כלשהו. ייתכן שאם תפני לייעוץ, הכותרת שנתת לפנייתך יכולה לשמש התחלה טובה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

24/02/2016 | 00:49 | מאת: אנונימי

שלום פרופ' רובינשטיין, היום הייתי בת"א ובלהט הרגע הייתי עם בחור (כנראה אריתראי או סודני). הרגשתי דחף מיני חזק, הוא אונן לידי ובאיזשהו שלב, הוא מישש את איבר מיני ואת הישבן שלי וגם הכניס את אצבעו לתוך פי הטבעת שלי. לא קיימנו מין אנאלי או מין אוראלי. האם מדובר במין בטוח ואין ממה לחשוש במצב כזה?

שלום אנונימי, אינני רופא ולמיטב הבנתי, כהדיוט בענייני רפואה, אין כל חשש מהחדרת אצבע לפי הטבעת (החדרת אצבע לפה היא עניין אחר - תלוי איפה האצבע הייתה קודם). ייתכן מאוד שחששותיך נובעים מאסוציאציות הקשורות למוצא האתני, אורח חיים ודעות קדומות. אם אתה רוצה להיות לגמרי שקט, התייעץ בפורום למחלות זיהומיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/01/2016 | 23:38 | מאת: אריק

שלום גידי, אני בן 27 והומו בארון. מרגיש בדידות איומה לאחרונה. יש לי בנזוג אבל הוא בארון באופן קיצוני ואנחנו מבלים יחסית מעט ביחד. אין לי כ"כ חברים ואני די גרוע עם אנשים. קשה לי לייצר חברויות ולשמור עליהן. ניסיתי למצוא פעילויות של איגי/אגודה לגיל שלי אבל זה לא קיים או שהאתרים בקושי מעודכנים. אני תוהה מה אני יכול לעשות. כי אני לא רוצה להמשיך להיות לבד. האם יש דרך לקבל עזרה אנונימית מקצועית?

שלום אריק, קשר זוגי כששני בני הזוג נמצאים בארון הוא בפני עצמו גורם שתורם לבדידות, שכן הוא מבוסס על הסתרה ומגביל בילויים משותפים בפומבי (לאו דווקא במקומות בילוי של גייז): http://www.shrink-friendly.co.il/?p=140 בנוסף לכך, אתה מציין שאתם נפגשים מעט, לא ברור אם יש לכך קשר לעובדה ששניכם נמצאים בארון. אך זהו רק חלק מהסיפור. אתה מציין שאין לך כ"כ חברים ושאתה "גרוע עם אנשים". לפני שהייתי עוסק במציאת מסגרת (בין אם קשורה לנטייה המינית ובין אם לאו) למציאת חברים חדשים, הייתי ממליץ על בירור הקשיים החברתיים ופיתוח כישורים חברתיים, שכן אחרת גם אם תהיינה הזדמנויות ליצירת קשרים, יהיה לך קשה מאוד לשמור עליהם לאורך זמן. הגישה הטיפולית המתאימה ביותר לצורך כך היא טיפול קבוצתי שבו ניתן לברר בזמן אמת ובאווירה תומכת מה חלקך ביצירת המצב הבעייתי של הבדידות, מה הבעייתיות שלך בקשרים בין-אישיים ואיך ניתן לעשות דברים אחרת. עזרה אנונימית ניתנת רק בקווי מצוקה כגון "הקו הלבן" שמפעילה האגודה, אך פועלים שם מתנדבים שאינם אנשי מקצוע ולדעתי הם רק יוכלו להקשיב לך ולהפנות אותך לקבוצות של האגודה. המלצתי לפנות לטיפול קבוצתי באחד המכונים הפרטיים העוסקים בכך. במידה והנך סטודנט, ניתן לברר גם בשירותי הייעוץ הפסיכולוגי של האוניברסיטה. העזרה המקצועית לא צריכה להיות אנונימית. הציפייה שלך לאנונימיות מקורה שוב בעמדה מתבודדת ומסתתרת ואתה אמור לבטוח לפחות במטפל שמנחה קבוצה כזו ובהסכם הסודיות בין חברי הקבוצה כצעד ראשון לבניית אמון מינימלי בבני אדם. אם תתמקד אך ורק בבחירת מסגרת חברתית, תישאר לדעתי עם אותם קשיים רגשיים שמונעים ממך יצירת קשר ושמירה עליו. כאשר תהייה מצויד בכלים שתרכוש בטיפול הקבוצתי, תהייה מוכן, לדעתי, להשתמש בכל מסגרת חברתית (למשל, חוג העוסק בתחביב משותף) ליצירת קשרים חברתיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/01/2016 | 22:49 | מאת: יוני

אני והבן זוג שלי רוצים לקיים יחסי מין ללא קונדום, אנחנו יחד כבר חודשיים, ולפניי זה שנינו לא היינו פעילים הרבה, וגם אם כן אז עם אמצעי מניעה. בידיעה ששנינו נאמנים זה לזה, ומקיימים יחסים רק אחד עם השני, ובידיעה ששנינו בריאים ועושים בדיקות דם ואיידס - האם ניתן לקיים יחסי מין ללא קונדום ? אשמח לתשובה, כדי לא לקחת סיכונים.

שלום יוני, אם קיים ביטחון מלא שכל היחסים שקיימתם היו מוגנים, אין מניעה מקיום יחסים בלי קונדום כבר כעת. זו כבר שאלה של אמון. מבחינה רפואית גרידא, יש להמתין עוד חודש ואז ללכת להיבדק יחדיו, לוודא שהתשובה שלילית ורק אז לפתוח דף חדש ולהתחיל לקיים יחסי מין ללא קונדום. תוקף הבדיקה הוא לגבי 3 חודשים לפני עריכתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

28/12/2015 | 14:49 | מאת: מחמוד

בן 33 שנה למעשה אני לא חושב שאני גייז בגלל שמעולם לא היה לי הטרדה מינית אבל ברצוני לדעת למה בעצם אני היחיד במשפחה אשר לו נטייה מינית כלפי כפות רגליים הגברים בלבד התופעה הנקראת פטישיזם לא גורם לי להפרעה נפשית וגם התנהגותית להיפך אני חושב שאני מאושר כי יש לי פטיש רגליים מעוניין לדעת הדבר שמגביר החשיבה ו התשוקה מינית שלנו , כאשר מסתכל בכפות רגל היחפות לגברים בלבד בעוד דודי ישב על הסופא היה לי רעיון לזחול בכיוון רגליו על מנת ולראות אותם מקרוב ואז אני החזקתי בוהן רגלו כדי לשים אותו על הקצה הפין שלי ואז התחלתי לנוע אותו למעלה למטה לאחר מכן הוא התחיל להניע באצבעו למעלה ולמטה עד שאני כבר נכנעתי לו לאחר עליית הנאה מינית ואז התחלתי מנשק את רגלו מחכה לתשובה שלך

שלום מחמוד, אין כל קשר בין הטרדה מינית בילדות ובין משיכה לבני אותו מין בבגרות. משיכה לכפות רגליים של גברים או של נשים אינה קשורה בהכרח לנטייה מינית. ברוב המקרים, גברים סטרייטים נמשכים לכפות רגליים של נשים וגברים הומואים לכפות רגליים של גברים. ייתכן שמתוך משיכתך לגברים רק המשיכה לכפות הרגליים שלהם נכנסה למודעות שלך והמשיכה למרכיבים אחרים נבלמה בעקבות קושי לא מודע לקבל את משיכתך לגברים באופן כללי. כך או כך, קשה מאוד לדעת מה הסיבה. לפעמים תוכן המשיכה כולל רק נשיקות של כפות הרגליים ולפעמים הנאה מדריכה של הגבר עליך. (שים לב שאתה משתמש במילה "נכנעתי"!). בדרך כלל מדובר באמת בחלק מיחסי שליטה (BDSM) שעדיין מוגדרים כסוג של סטייה מינית אך סביר שתוצא מאחת המהדורות הבאות של מדריך האבחנות. בכל מקרה, אין כל פסול בהנאה זו. ייתכן שעם נשים אתה מקיים סוג מסוים של יחסי מין ועם גברים המשיכה נושאת אופי של יחסי שליטה כאשר אתה הצד הכנוע. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

29/12/2015 | 11:28 | מאת: הפלומבה

הוא נמשך במודע לרגליים. אבל על פי תאורו החוויה דלו היא משחק הפין דלו עם הבוהן של הדוד. זה המרה סימלית של הפין הגברי של הדוד בבחירה בבוהן! והחיכוך זה בעצם המרה של פין בפין. לא? במידה ויש גם פוררן זה יצוג של זכר וזכר. לדעתי חוויה פתוחה שלו במסגרת לא ביתית ורחוק מסביבתו היומיומית תאפשר לו לדעת אם זה פטיש נרודתי או חוויה שמאחוריה הר גשע של הומוסקסואליות. בדרך כלל המקרים האלה מביאים התפוצצות מינית בתנאים פתוחים וחוויה סוערת. הסכנה היא אחר כך איך לחבר את זה לחיי היומיום. לאחד אקטואלי קרה כזה דבר ברק מהפח הגדול 2015. שתיאר דבר דומה. ואף מוקצן יותר. יצא הגבר מהגבר והשתחרר הפלומבה נפתחה והחיים החלו לזרום.

20/12/2015 | 14:38 | מאת: שי

מספר פעמים אשתי שאלה אותי אם אני הומוסקסואל. כמה פעמים היא הציבה את זה כאילו היא בטוחה בכך. אחת ההוכחות שהיו לה זה שיש לי דעות ליברליות לגבי הומוסקסואלים. יש לציין שאני סטרייט ונמשך לנשים. מעולם לא שכבתי עם גבר. אני זוכר שכשהייתי ילד נמשכתי קצת לחבר שלי, וגם אחת הפנטזיות שהיתה לי זה שיש לי גוף של אישה. זה היה ממש סיוט והתחלתי לחשוב אולי אני באמת הומוסקסואל. ועלו לי הזכרונות האלה. למזלי חברים שלנו דיברו איתה ועזרו להרגיע אותה. ידוע לי על מספר הומוסקסואלים במשפחה שלה.אני משער שבגלל הסגירות של המשפחה הם פיתחו תסביכים. אחד בכלא על עבירות מין, ואחד נפטר מאיידס ואני משער שהוא התבייש מכדי לטפל בעצמו בקוקטייל. אני פונה לגבי החרדה המסויימת שלי על הנטייה המינית שלי, וכן איך אפשר להתמודד עם אשתי. יש לציין שהיא סובלת מחרדות בתחומים נוספים כמו מחלות של הילדים ניקיון וטיסות. הצעתי לה גם לקבל טיפול תרופתי אבל גם מזה יש לה חרדה.

שלום שי, לפי תיאוריך, נשמע שאתה מציג שילוב בין חרדה של אשתך לגבי הנטייה המינית שלך, שהיא חרדה אחת מיני חרדות רבות מהן היא סובלת, רובן בעלות אופי כפייתי, ובין חרדה שלך עצמך מהנושא. לגבי החרדה שלך, אתה מוזמן להאזין להרצאה מוקלטת בנושא: http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 ו/או לקרוא מאמר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 ולקבל החלטה האם ברצונך לפנות לטיפול בחרדה זו. על פניו, לדעתי, כל עוד יש לך משיכה לנשים, השאלה אם קיימת גם משיכה לגברים אינה רלוונטית, אך חרדות, כידוע, אינן הגיוניות מטבען. לגבי החרדה של אשתך - אני מבין שהן מציקות לך על בסיס יומיומי וכמובן יותר מציקות לה, אך לא תוכל לקבל במקומה החלטה על פנייה לטיפול תרופתי או אחר. הרצון והיוזמה לכך צריכים להיות שלה. אני מציע לך, על כן, להפריד בין החרדה שלך והחרדה שלה ולקבל החלטה בקשר לעצמך. הפניית יקירינו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי היא בעייתית מאוד ואינה יעילה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/12/2015 | 10:15 | מאת: שי

תודה התשובה שלך לגבי בהחלט מרגיעה ומספיקה. לגבי אשתי גם מרגיע במידה מסוימת ולפחות מסיר ממני את האחריות למצב תודה

19/12/2015 | 01:21 | מאת: גיל

לפי התנועות וההתנהגות אני חושד שלילד של חברים שלי יש נטייה הומוסקסואלית. הוא כבן 16. אחרי סיפורים ששמעתי מחברים הומוסקסואלים על דחייה של המשפחה והתכחשות שלהם עצמם, זה מדאיג אותי . אני גם יודע שהמשפחה הומופובית מאוד. האם יש משהו שאני יכול לעשות.

שלום גיל, הדאגה והאכפתיות שלך נוגעות ללב, אבל כל מה שתעשה לא רק שלא יועיל, אלא אף עלול להזיק. לאנשים, ויותר מכך למשפחות, יש מנגנוני הגנה שונים, שגם בטיפול פסיכולוגי אנו מתייחסים אליהם מאוד בעדינות. פרט לכך, יכול להיות שאתה טועה ב"אבחון" ויכול גם מאוד להיות שהילד עצמו עדיין לא מוכן לקבל את נטייתו. כמו כן, גם אם המשפחה מגלה הומופוביה באופן כללי, לעיתים קרובות היחס הזה משתנה לטובה (פחות מצד האב ויותר מצד האם), לאחר שמתברר שמדובר בבן שלהם. אם וכאשר הנושא ייפתח במשפחה עצמה ויועלה בפניך (אל תיזום דבר!), תוכל להפנות אותם לפורום הזה, לתהל"ה (עמותה לתמיכה בהורי להט"ב) ואף להמליץ בפניהם לקרוא או להביא להם כמתנה את ספרה של דבורה לוז "אמא יש לי משהו לספר לך" (בהוצאת שופרא). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/12/2015 | 04:07 | מאת: עידו

שלום פרופסור, אני הומו בן 26 סטודנט לרפואה, אני פונה אלייך כי לאחרונה הפחד שלי מאיידס התגבר ,אציין שאני פעיל מינית ושומר על מין מוגן, שלפעמים מאבד את ההנאה ,למשל מקיים מין אורלי מוגן והפרטנר לא מסכים, כמוכן יש לי אפטות בתדירות גבוה ולכן נמנע להתנשק ואם כן מתנשק אז נכנס לחרדה שנדבקתי. יש לי דחף מיני חזק והנסיונות להימנע ממין מזדמן לא עובדים, בקיצור מרגיש תסכול מכל הנושא.. השאלה שלי האם אפשר להגדיר מה שיש לי פוביה שצריכה טיפול ? יכול להיות שהפחד נגרם מהידע שיש לי על ההדבקה והמחלה ושבכל מין יש סיכון גם אם נמוך להדבקה? אשמח לעזרתך ותודה מראש

שלום עידו, איידספוביה היא מקרה פרטי של הפרעת חרדה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=15 כמו בכל הפרעה נפשית, יש נטייה מוקדמת, חלקה פסיכולוגית וחלקה פיזיולוגית, ויש טריגרים שמעוררים את התפרצותה. במקרה שלך חברו שני טריגרים משמעותיים מאוד לגרום להפרעה להתפרץ: מין הומוסקסואלי מזדמן ולימודי רפואה. מטיפול בסטודנטים לרפואה, סטז'רים ורופאים מתמחים לאורך השנים - די בטריגר זה כדי לעורר חרדה עצומה ממחלות. לכן, לפי תיאוריך, בהחלט יש מקום לפנות לטיפול ויפה שעה אחת קודם. זאת לא משום שהמצב חמור או מדאיג, אלא משום שאתה עדיין צעיר וככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, סיכויי הצלחתו גבוהים יותר. יתר על כן, חרדה מסוג זה עלולה להתפשט לתחומי חיים אחרים, החל מפחדים ממחלות נוספות, דרך חרדות ממצבים אחרים וכלה בדיכאון, כשהנפש קורסת מרוב חרדות (הקומורבידיות בין דיכאון וחרדה גבוהה מאוד). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

13/12/2015 | 15:09 | מאת: נדב

שלום, אני (בן 28) נמצא במערכת יחסים עם גבר בן 25 מזה שלושה חודשים ואנחנו אוהבים להיות אחד עם השני. ברמה המינית, יש בנינו משיכה מינית חזקה, אבל אני מעוניין לגוון את חיי המין שלנו, כי עד עכשיו לא יצא לנו להתנסות יותר מדי וזה לפעמים מציק לי (אני מעט יותר מנוסה ממנו בענייני מין). עיקר היחסים שלנו מתמקד כרגע באוננות- כל אחד לעצמו, או שהאחד מאונן לשני. הוא לא כל כך אוהב להעניק ולקבל מין אוראלי. ברמה האנאלית, שנינו מגדירים את עצמנו כאקטיביים, אך סיכמנו בנינו פעם, שנרצה להתנסות בחדירות אחד כלפי השני. עניין נוסף שמשפיע כאן הוא, שלאחר שהוא מגיע לאורגזמה, בן הזוג חווה כאב ראש חזק למדי, שמצריך ממנו לנוח כמה דקות. זה קורה לו כשהוא מנסה להגיע לסיפוק בכריעה או בישיבה, כך שהוא מעדיף להגיע לסיפוק מיני כשהוא שוכב על הגב. כשהוא הלך לרופא כדי לברר מה אפשר לעשות עם זה, הוא לא יותר מדי עזר לו. השאלה שלי בעצם מתמקדת בשאלה, אילו טכניקות או אביזרים אפשר להכניס לחיי המין שלנו, כדי להפוך אותם ליותר מגוונים. ברמה היותר ספציפית, מעניין אותי לדעת האם יש משהו מועיל שהוא יכול לעשות כדי להתגבר על כאבי הראש שלו ומהי הדרך הנכונה להתנסות במין אנאלי, עבור שני אנשים שלא התנסו בכך מעולם. חשוב לי כמובן לומר שאינני לוחץ עליו לבצע שום דבר ושיש לי סבלנות כלפיו. תודה, נדב

שלום נדב, הכתובת המתאימה יותר לשאלתך היא סקסולוג. מצד אחד, כל עוד קיימות גם אהבה וגם משיכה מינית חזקה, כפי שאתה מתאר, פחות חשוב מה קורה בתוך יחסי המין ואינכם צריכים להשוות את עצמכם למה שאתם מכירים מאחרים או ממה שראיתם בסרטי פורנו. מצד שני, הרפרטואר שאתה מתאר, אשר כולל בעצם רק אוננות של כל אחד לעצמו, הוא אכן מאוד מוגבל. אחרי אורגזמה אנשים מגיבים בצורות שונות - יש כאלה שנעשים רעבים, יש כאלה שהדבר גורם להם להירדם (רבים מאוננים לפני השינה), יש כאלה שהדבר גורם להם עוררות ועוד ועוד. אמנם על כאבי ראש לא שמעתי, אך הואיל ומדובר בכאב ראש שחולף תוך זמן קצר והוא תגובתי לאוננות, לא הייתי מייחס לו חשיבות רבה, במיוחד אם רופא בדק אם הנושא. ייתכן שמדובר בסוג של התקף מיגרנה קצר, שכן גם זיקפה וגם מיגרנה כרוכים בכלי הדם. הייתי מציע לצאת מהגדרות נוקשות של "אקטיבי" ו"פסיבי" ("שנינו אקטיביים"). אם בא לכם להתנסות בחדירה והדבר קשה לצד הנחדר, צריך להבין שמדובר שפי הטבעת הוא בסה"כ שריר שניתן לאמנו ע"י דילדואים וויברטורים בגדלים שונים (כמובן, שיש לעשות זאת מהקל אל הכבד, או ליתר דיוק, מהקטן אל הגדול) ואתם יכולים לנסות להחדירם ברגישות רבה זה לזה, כשמילת המפתח היא הדרגתיות. צפו יחד בסרטי פורנו שונים וראו מה בא לכם לעשות. אגב, לא כל מה שמגרה ויזואלית ומצטלם טוב אכן גורם הנאה, אך אין כמו מבחן הניסיון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-frienldy.co.il

20/11/2015 | 21:34 | מאת: שלום פרופסור

מהתבוננות בתרבות היציאה מהארונות בעיקר אומנים ואחריהם לא מפורסמים שחוגגים את ההכרזה והיציאה. נוכחתי שזה תהליך שום נקודה אינה יציאה. אבל מתחת לגלוי ברוורס מתגלה שהיציאה כלפי בסביבה היא בעיקר בתוך הראש של היוצא. כי בדיעבד כמעט כל מי שיצא שמע שהסביבה ממש הבינה גם ככה. לכן להוציא אומנים חובבי לייקים לזמן קצר. ושערי עיתונים או פרסונות מקדמות אג'נדה חברתית וזכיות כאוחובסקי. כוחה של העדר אמירה שמירה על אניגמתיות היא נוסחת פלא. היא ארוכת טווח משמרת עניין. המיסתורין סביב העדר הגדרה הוא אחד האלמנטים הכי מענינים באדם. כולם רוצים הגדרה. שלא לדבר על זה שמגדר ומין זה דבר שעד היום מליוני ערסים בכלל לא מבינים מזה. אז מורכבות של אדם מעבר לאקט הפיסי היא בכלל משהו שקשה להסברה. ישנם גברים שפיסית אולי חיים ואולי נמשכים לנשים אבל הנפששלהם היא נשית פגשתי אחד כזה שאמר שהוא לא רוצה שהילד שלו יהיה גיי. הוא נשוי שאלתי אותו למה. אתה הומו שאתה יודע מזה? בכל מקרה הרב בורים בעלכורחם. לא מעמיקים בכלום ובוודאי בנפש האדם. אז מה בכלל החשיבות לפול במלכודת הצהרת ההגדרות? החד ערכית הזו. האניגמתיות פועלת הרבה יותר טוב גם למי שמחפש פרסום לא? כי הלייק מספק לרגע והאניגמה נשארת כל הזמן. בכל מקרה מצאתי שאי הגדרה ומיסתורין הם מפתח חשוב בחיים וגם בהגדרת האדם. תן להם להתבלבל למי שרוצה להגדיר. מה דעתך?

שלום לך, לא הייתי נסחף למסקנה שמיסתורין הוא דבר חיובי עבור כל אחד. יש אנשים שונים עם צרכים שונים, חלקם מוחצנים יותר ובעלי צורך גדול יותר לשתף, וחלקם מופנמים יותר. גם לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות-לכת מהתנהגותם של ידוענים בעלי יחסי ציבור משומנים על מי שאינו ידוען. אין מרשם אחד שנכון לכולם. ראיתי מטופלים שצועדים בראש חוצות במצעדי גאווה שאינם מקבלים עמוק בתוך עצמם את נטייתם המינית ולעומת זאת, כאלה שמקבלים את עצמם ואינם חשים צורך לתת פומבי לנטייתם המינית. יש כאלה שמרגישים שקודם כל עליהם לצאת מהארון בפני המשפחה ורק לאחר מכן להתחיל ביחסי מין ויש כאלה העושים זאת בסדר הפוך. מניסיון מקצועי ממושך מאוד הייתי אומר שהכלל הוא שאין כלל. לכל היותר, הייתי משער שבקצוות - כלומר, בקרב אלה שהפכו את הנטייה המינית לכל חייהם והם מכריזים עליה בכל הזדמנות ובקרב אלה שמסתירים אותה בצורה היסטרית קיים מקום לפקפק במידת קבלתם את הנטייה ואת עצמם. בין אלה לאלה יש אנשים רבים מאוד שמופעלים ע"י תכונות אישיות רבות המכתיבות את יחסם לעצמם ואת האופן שבו הם מציגים את עצמם בפני העולם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

10/11/2015 | 01:02 | מאת: רועי

שלום פרופ' רובינשטיין, אני מנסה להכיר גברים ולא פעם כשאני משוחח עם גייז על מעמדנו החברתי, אני נתקל בכאלו שכאילו משלימים עם ה"נחיתות" שלנו בהשוואה לסטרייטים, מתנגדים לזכויותינו להינשא, להקים משפחה בדרכנו שלנו ועוד. היום נתקלתי בפוסט של אדם רוסו, שנדקר במצעד הגאווה בירושלים לפני כעשור. לדבריו, הוא הפך לימני ודתי אדוק. בפוסט הוא קורא להומופובים להביע את דעתם, טוען כי הבעת שנאה להומוסקסואלים היא חלק מחופש הביטוי וקובע כי עדיף שילדים יאומצו על ידי זוג הטרוסקסואלי במקום על ידי זוגות חד מיניים. בתגובות הוא זכה לתשואות מצד מגיבים ימנים שברכו אותו על "כנותו" לכאורה. זה החזיר אותי לשיחות עם אותם ידידים. כיצד יתכן שמישהו ינסה בכל מאודו להתחבב על ידי מי ששונא אותו ויחפש את דרכו דווקא בדת הרואה בהומוסקסואליות דבר מוקצה, ומנגד - יביע בוז לאורח חיים בו יש לו מקום כשווה? תודה, רועי

שלום רועי, בזמנו עסקתי רבות בדינמיקה של הומופוביה מופנמת: http://www.shrink-friendly.co.il/wp-content/uploads/2011/07/mifgash.pdf http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711 הומואים גדלים בחברה סטרייטית ומפנימים, מי יותר ומי פחות, את העמדות ההומופוביות שיש לסטרייטים רבים (לגברים יותר מאשר לנשים וכמובן לדתיים וחרדים יותר מאשר לחילוניים). העליתי בזמנו את האפשרות של הפעלת מנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" (תהליך שבו שבוי מזדהה עם אלה ששבו אותו), אבל מעבר לכך, העולם הרבה יותר מורכב מהחלוקה הקצת דיכוטומית לטעמי שאתה עושה בין ההתייחסות הרעה של הדת להתייחסות הטובה של קהילת הלהט"ב. הדת עונה על צרכים רגשיים וקוגניטיביים חשובים של האדם ולא לחינם קארל מרקס כינה אותי "אופיום להמונים". האמונה בכוח גדול ממך, הקשרים הקהילתיים הצפופים וכיו"ב - כל אלה מספקים נחמה למי שזקוק לה. לעומת זאת, קהילת הלהט"ב היא, ככל הנראה, ליבראלית (לפחות לכאורה ובאופן מוצהר), אך יש בה חברים רבים שלא מקבלים את עצמם במובן העמוק של המילה ונוח להם להיות חלק מקבוצה שגם לה יש דגל, סמלים אחרים, סיסמאות וכד'. הליבראליות אינה הצורך היחיד של האדם ויש בהחלט אנשים שהיא מעוררת חרדה בקרבם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/11/2015 | 20:01 | מאת: טל בן 32

שלום אני בן 32 בקרוב 33. עד לפני חצי שנה בערך היתי מלא ביטחון, יצאתי למסיבות בגאווה וכו' מה שקרה שפתאום התחלתי לקבל דחיות על גבי דחיות מכל מיני אנשים, ייחסתי את זה בהתחלה לזה שהעליתי טיפה במשקל, התחלתי להצטלם באובססיביות לראות מה הבעיה ואז חשבתי שאני לבן מידי והלכתי להשתזף הצטלמתי שוב ראיתי שעדיין יש בעיה שיש לי מעין קמטים ליד הפה-הלכתי להזריק חומצה, כעת אני רואה שיש לי גם בעיה קשה מתחת לעין וזו אולי הייתה הבעיה מלכתחילה . כמו כן בשבןעייםן אחרונים התחלתי להקריח חלילה ודלילות שיער... אני בסרטים מאד קשים שהלך לי המראה אני מנסה לטפל בכל נגע שקורה לי אבל זה כזה פשוט לבודד כל פעם את הבעיה לזהות מה בדיוק קורה הבטלחון שלי מאד נפגע וכל פעם שאני נפגש עם מישהו אני אומר לעצמי טוב בטח הוא אומר "זה היה יפה פעם וכעת התכער" וגם בסקס אני כבר לא מסוגל לעשות סקס בלי אלכוהול וגם בסקס עצמו אני מדמיין שהבחור שאיתי בכלל רוצה מישהו אחר...כי אני לא מספיק שווה כמו פעם מה לעשות?!?!!

שלום טל, אף אחד מאיתנו לא נעשה צעיר יותר ואכן הגיל שלך הוא גיל שבו הרבה הומואים חווים דחיות שלא חוו קודם לכן. כאשר הדימוי העצמי של האדם (כולל דימוי הגוף שלו) תקין באופן בסיסי, הוא מצויד במנגנוני פיצוי העוזרים לו להסתגל למצב החדש. אלה יכולים לכלול התגמשות והתפשרות לגבי פרטנרים מיניים, שימת דגש על היבטים אחרים פרט למראה החיצוני וכד'. מה שקצת מדאיג בתיאור שלך הוא ההיתפסות לפרטים ספציפיים כאלה או אחרים וניסיון לתקנם. באופן קיצוני התופעה מוכרת כהפרעת גוף דיסמורפית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=768, זו הפרעה עיקשת אך ניתנת לטיפול. בין אם הנך סובל מההפרעה הספציפית הזו ובין אם לאו, נראה שהכתובת להתמודדות עם ההתבגרות שלך והשלכותיה היא ייעוץ פסיכולוגי, רצוי אצל מי שיש לו ניסיון בטיפול בהומואים. מטפל שאינו מתמחה בכך עלול שלא להכיר בדגש החזק המושם בעולם הגייז על מראה חיצוני ועקב כך להחמיר בהערכת מצבך הנפשי. לסיכום, יש בהחלט ירידה באטרקטיביות, יש בהחלט יותר דחיות, אך אנו אמורים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מספיק שיוכל לספוג זאת ולפצות על כך. לפעמים יש גם צורך בשינוי מסוים בסגנון החיים (למשל, מסיבות גייז הן זירה מאוד אכזרית במובן זה שאדם נשפט אך ורק על סמך מראה חיצוני ורצוי אולי לשקול אמצעי הכרות "רכים" יותר והצטרפות לקבוצות שונות של גייז בפייסבוק, למשל). במקרה שלך, לאור תיאוריך, לא הייתי ממליץ לך להתחיל לתקן "פגמים", פרט לשמירה על משקל תקין ועיסוק בפעילותת גופנית בצורה לא מוגזמת ולא היסטרית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/11/2015 | 22:13 | מאת: טל

תודה על תשובתך. אינני חושב שאני סובל מהסינדרום משום שמדובר בבעיות אמיתיות. אנשים התחילו להגיד לי למשל שיש לי בעיה כזו וכזו כאשר דחו אותי. כשאני מסתכל במראה אני דווקא רואה מישהן די חמןד אבל בצילומים אני יוצא שונה בעל מראה פחות טוב ממה שרואה במראה. העניין הוא שאני כל הזמן מתלהך עם התמונות הגרועות בראש ואומר לעצמי זה אני זה לא אני? מבחינה אוביקטיבית אינני יכול לומר שיותר דוחים אותי מהעבר אבל יתכן שתודעה משנה מציאות וזה עלול לקרות זה כבר קורה בממעט. הירידה במראה חיצוני זה משהו שלי ושלי בלבד לא קשור לאחרים.

17/10/2015 | 21:36 | מאת: רן

גידי שלום לאחר ייעוצים כאלה ואחרים וגם כתיבה בפורום אני שוב לא מוצא את עצמי ולא מוצא מנוח מהחרדה והספק. בן 22,בעברי חרדות ממחלות,גבהים,מצבים מביכים והגיינה אישית ברמה גבוהה. מאז גיל 10 בערך ואפילו מהגן אני זוכר שהייתי סקרן לגבי איברי המין של חברים שלי ובגילאים 12 בערך היינו גם מראים אחד לשני שזה דבר שהבנתי שנחשב נורמלי אבל זה נתפס אצלי,לא הפסקתי להסתקרן וגל הזמן רציתי לראות שוב ושוב. איבר המין שלי קטן מאוד לדעתי ועד היום לא ברור לי אם זה משיכה או קנאה באיברים וזה משגע אותי. בגיל ההתבגרות אף הייתי מאונן על איברי מין גבריים בעיקר של חבריי אך לא על יחסי מין איתם.במקביל גם על יחסי מין עם נשים ותמיד רציתי להיות עם נשים,לא היו לי אף פעם דימויים של לנשק או לשכב עם גבר וזאת למרות שאין לי שום דיעה קדומה כלפי הומוסקסואלים. כל הזמן הייתי סבור שברגע מגע ראשוני עם אישה האובססיה תרגע,ובגילאים יותר מאוחרים עדיין מצאתי את עצמי מאונן על איברי מין זכריים לא יודע למה כאילו אני מדמיין שהאיבר שלהם הוא שלי לא ממש יודע להסביר. הכרתי מישהו ואנחנו כמה שנים ביחד ,מקיימים יחסי מין תקינים ונהנים מאוד אבל האובססיה עדיין שם עד רמה שפוגעת לי בחשק והתפקוד המיני. כשהכרנו הייתה לי הפוגה של שנה בערך מהאובססיה וגם היא מאוד סיפקה אותי מינית לא הרגשתי שחסר לי משהו.עש שנתקפתי שוב גל חרדה והייתי חייב לבדוק אם אני עדיין יכול לגמור מתמונות ודימויים של גברים ואז זה חזר לי אני פשוט מדמיין כל גבר מולי עערום ושקוע במחשבות והרהורים איזה גודל איבר יש לו ולפעמים זה אחים של חברה שלי וחברים מהעבודה וזה פשוט מוציא אותי מדעתי, האם יכול להיות שאפשר לגמור מקנאה באיבר מין של אחר?? אני כל היום מנסה לאונן וחושב על דימויים גבריים ורגע לפני שאני גומר אני חושב על בחורה כי אני לא יכול להאמין לזה שאני גומר מגבר! בראש זה מרגיד כאילו שאני ממש חושק בו אבל במציאות אני לא מרגיש צורך להגיע למגע עם גבר למרות שנראה לי שזה נכפה עליי וזה לא יעזוב אותי עד שאני אודה בזה. הייתי אצל פסיכולוגית שבעקבות מה שתיארתי קבעה שמדובר בOCD אך נשארתי עם השאלה איך אני יכול לאונן ולחשוב על איברי מין זכריים ולגמור אם אני לא הומו?זה מופיע לי בחלומות תמיד שאני מסתכל על איברי מין של חברים שלי ואפילו נוגע אבל לא יחסי מין מלאים. ולמה זה לא עוזב אותי? אני בן 22 וחושב שאני סגור על עצמי מינית אבל זה תוקף אותי כל פעם.לא היה לי אף פעם משהו עם גבר במציאות. אני כן יכול להגיד שאני נמשך לנשים ביום יום,והתחושותמשיכה אליהם לא דומות לתחושות שהאובססיה לגברים מעלה בי. החשק המיני שלי נפגע ופעם הייתי מתגרה כל כך ואפילו מאונן רק על חברה שלי והיום זה כבר לא ככה..אין לי כמעט חשק ובזמן שכן יש אני מנצל למבחן עצמי של אוננות מול דיומיים גבריים ומכניס את עצמי לחרדה... זה כל כך קשה ניסיתי ציפרלקס המון זמן זה עזר קצת אבל החליש אותי מאוד,אני מרגיש כל כך רע שאולי אני משקר לחברה שלי לגביי. אני עצמי לא חושב שאני הומו אבל אין לי שום הסבר למה אני מצליח לגמור מלאונן מול גבר או למה בכלל אני "נמשך" לאיבר מין גברי יש הקבלה אחרת לעוררות מינית חוץ ממשיכה? קנאה,חסך או משהו שיוכל לתת לי פינה של אור??

שלום רן, אם אני מבין נכון, אתה נמשך לנשים ומקיים איתן יחסי מין ומעולם לא מימשת את משיכתך המינית לגברים. ככל הנראה, יש בך קווים אובססיביים מאוד בולטים בתחומים אחרים, אבל מתיאוריך עולה משיכה מינית לגברים. מקנאה בלבד באיברי מין של גברים אחרים לא ניתן להגיע לאורגזמה וכנראה שמדובר במשיכה של ממש. משיכה זו אינה חייבת לפגוע במשיכתך המינית לנשים וגם אין כל חובה לממש אותה. ככל הנראה, על סולם קינסי שבין הטרוסקסואליות בלעדית להומוסקסואליות בלעדית אתה נמצא קרוב יותר לקצה ההטרוסקסואלי, אך מתיאוריך עולה כי קיימת משיכה מינית לגברים שאינה בגדר HOCD, להערכתי. ברור שיש לבדוק השערה זו בריאיון פנים אל פנים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/10/2015 | 08:05 | מאת: רן

במציאות אני לא מצליח לדמיין את עצמי נוגע באמת בגבר למה זה ככה??

29/09/2015 | 20:10 | מאת: נהג אוטובוס

היי ! אני נשוי ולפני כשנה הייתה לי התנסות ראשונה וכייפית עם בחור חצי מגילי ! אשתי והילדים הגדולים גילו ונהיה תוהו ובוהו , עזבתי אותו ונשארתי בבית איתם , אני נהג אוטובוס וכל היום אוכל את הלב מכל הבחורים היפים שאני רואה כנוסעים וכהולכי רגל , כמעט תמיד מפלרטט אף שפוחד מהמשפחה , אני מת להיות עם מישהו צעיר אבל גם עם המשפחה חחח יודע שזה קשה אבל בטח אפשרי בתנאים מסויימים , אני נאכל ויום אחד אפילו חושב לברוח מהכל  מה עושים !?!?

שלום לך, ביסקסואליות אכן טומנת בחובה יתרונות מסוימים כמו גם בעייתיות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 https://www.youtube.com/watch?v=7BnIcAbFDvs עקרונית, אני חושב שביסקסואלים הם אנשים "עשירים" יותר בעלי רפרטואר מיני רחב יותר ואפשרויות מיניות ורגשיות רבות יותר, אך כמו אדם בעל נכסים רבים, גם אתה צריך לשים על עצמך ועל "רכושך" המיני מנגנוני בקרה ופיקוח ולנהל את ענייניך בתבונה ובזהירות. מאוד חשוד בעיניי כיצד אשתך וילדיך גילו מהר כל כך על התקרית עם הבחור הצעיר. אני משער שכמו גברים נשואים רבים, דאגת להשאיר סימנים או להעביר את המידע בדרך זו או אחרת. כידוע, כשהדחף המיני משתולל, לא תמיד קל להיות רציונאליים וזהירים ובכל זאת, זה מותר האדם מן הבהמה. באופן כללי, לפי תיאוריך, אתה פועל בצורה אימפולסיבית מאוד. גם נהגים סטרייטים רואים בחורות יפות בלבוש פרובוקטיבי עולות לאוטובוס כל היום ובכל זאת אינם מתבלבלים. ישנם מספיק בחורים צעירים שנמשכים לגברים מבוגרים יותר ואתה יכול למצוא את סיפוקך כך או אחרת, אבל כעת, אחרי שמשפחתך "גילתה", אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום שיעזור לך להגיע להסדר מחודש בינך לבין המשפחה ובינך לבין עצמך, כך שתוכל ליהנות משני העולמות, כלומר, ממימוש דחפיך המיניים מבלי להרוס את המסגרת המשפחתית שמשמשת לך חוף מבטחים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום פרופסור גידי. אני בן25, מאובחן כבעל OCD ברמה דיי קשה, וכמו כן אני הותקפתי ב HOCD לפני כשנה, למשך תקופה של חודש וחצי. לפני כשבוע האובססיות על הנושא של הנטיה המינית חזרו לשגע אותי לאחר שנחספתי למאמר כלשהו באינטרנט. לאחר המון המון גישושים במאמרים כאלה ואחרים, ונסיון עצמי, הגעתי למסקנה כזאת: כאשר אני נכנס למצב של פאניקה וחרדה אטומית(בהדגשה על אטומית), אני מוצא שמתעוררת אצלי משיכה כלפי אובייקטים מיניים, או פנטזיות מיניות(על אותו המין). אבל כאשר אני רגוע, נטול מחשבות אובססיביות וחרדה, אותם איברים ופנטזיות ממש לא מעניינות ומושכות. כרגע העיסוק ה"אובססיבי" העיקרי שלי הוא בחיפוש אחר מדוע הדבר הזה קורה? אני לא מצליח למצוא מאמר או נושא ספציפי בשאלה זו. הרי כשאני ביום יום(ללא הHOCD) אני נזכר בכמה מצחיק הייתי כשהיה לי התקף, וכמה אני יודע שאני ממש לא נמשך לזה, אבל ברגע שאני נכנס להתקף חזק ממש, זה נראה כאילו אני ממש אוהב את זה. המון המון תודה! (כמו כן רק לספק עוד טיפה רקע- מאובחן OCD עם פוסטראומה מהצבא, כמו כן ניסיון של שנים עם בנות ווודאות בזהות המינית).

שלום גל, נשמע שחלק מהאובססיות שלך, במסגרת רחבה יותר של OCD כללי, קשורות להומוסקסואליות ובין ה"התקפים" אתה מודע היטב לכך שמדובר רק באובססיה. לכן, המלצתי היא להמשיך בטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ב-OCD כרגיל, מתוך תובנה לכך שהאובססיות על הומוסקסואליות הן רק מקרה פרטי של ה-OCD הכללי. http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 - מאמר על HOCD http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 - הרצאה מוקלטת על HOCD בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

26/08/2015 | 00:06 | מאת: אפי

נתקלתי בסיפור של שני צעירים דתיים (בני 15) שקיימו יחסים מיניים מלאים עם תשוקה עזה בינהם אחד מהם הורחק ממוסד הלימודים (הוא נתפס כמאיים וכופה את עצמו על השיני) שני הנ"ל מוטרדים מכך שהם הומוסקסואליים ולכן אין להם עתיד בחברה הדתית תן לי איזה טיפ לעזור להם (חוץ מאשר להגיד להם שבגיל ההתבגרות הזהות המינית לא ברורה, מה גם שהם לא רואים בנות בפנימיה ובבית המדרש למעשה כמעט אף פעם) אני מזהה אכן שיש אחד שהוא מוחלש חברתית והשיני מנצל את חולשתו על מנת לשכב אך, גם המוחלש רוצה את זה ונהנה מעצם האקט רק הוא מתמלא תקופות בחרטה (בעיקר אמונית) ורוצה להפסיק ואז השיני גורר אותו בכוח ומצליח בגלל המעמד החברתי הגבוה והמוחלש אינו רוצה או מפחד להידחות חברתית על ידי השיני. תן לי טיפ מה לעשות?

שלום אפי, מניסיוני המקצועי ולצערי, יש גרעין מציאותי חזק מאוד בחששותיהם של הנערים מפני עתידם כהומוסקסואלים בחברה הדתית האורתודוקסית. החיים בחברה זו כהומוסקסואלים קשים עד בלתי נסבלים הן בגלל הייסורים האמוניים והן בגלל יחס הסביבה. רוב ההומוסקסואלים הדתל"שים הפכו חילוניים בעיקר בגלל נטייתם המינית. ייתכן שעדיף לך לבקש תמיכה מתוך הקהילה הדתית באתרים הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) ו"חברותא". אני עצמי חילוני ונראה שהעזרה שאתה והנערים זקוקים לה היא יותר בתחום הערכי-דתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/08/2015 | 23:09 | מאת: שגיב

שלום ד"ר, מעניין אותי להתנסות ב BDSM, בהסכמה כמובן. האם יש חשש לנזק נפשי? תודה מראש!

שלום שגיב, קצת חסרים לי פרטי רקע אודותיך, גילך וניסיונך המיני, אך אם הצורך קיים לא נראה לי שמימושו עלול להזיק. כמובן שחשוב לא להרחיק לכת כדי למנוע נזק פיזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il