פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2314 הודעות
2139 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מחקר חדש: סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1234 השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום.
17/09/2016 | 15:22 | מאת: גברת סלאנדר

שלום אני מאוד מבולבלת לאחרונה עקב ההתנהגות של בעלי . אנחנו נשואים מעל עשור, יש לנו 2 ילדים. הוא היה מאהב די גרוע אבל הייתי ממש מאוהבת בו. בארבע שנים האחרונות הוא מאוד התרחק, עזב את המיטה המשותפת והקרבה והאינטימיות ירדו. הוא איש שיווק ומסתובב כל היום בכל הארץ, חשדתי שיש לו מאהבת והוא כמובן הכחיש אבל התנהגותו די מסגירה אותו ואת השקרים שלו ולכן אני לא מאמינה לו שהוא לא בוגד. תמיד חשדתי שהוא נמשך לגברים.... מאוד נהננו לצפות ביחד בפורנו של הומואים וטרנסיות. אבל הוא תמיד שידר לי איך הוא מעריץ ונמשך לנשים ולכן לא נתתי לזה חשיבות בחודשים האחרונים הרגשתי איך הבן אדם מתרחק ממני יותר, וכל פעם שהיה מגיע למיטה אז היה מבקש שאחבק אותו והיה מאונן לידי כשהיד שלו על הישבן שלי. ניסיתי להתעמת איתו לשאול למה הוא לא שוכב איתי אז תשובתו היתה : לא בא לי! אני רוצה שתעשי לי אוראלי ולא בא לי לחדור. זה קרה בעבר מדי פעם ולא יחסתי לזה חשיבות אבל בשנה האחרונה זה כל הזמן. ובנוסף לזה הוא מבקש שאספר לוסיפורים אירוטים. אז מצאתי שמאוד מחרמן אותו סיפורים הומואירוטים. האמת שהוא גומר רק על זה. בחודש האחרון הוא ביקש ממני שאקנה סטראפון, איבר מין גברי. אז קניתי....בשביל הסקרנות שלי. חשיבתי שהוא סוף סוף יתוודע בפני. אבל לא!!! הוא לא חודר אלי בכלל ואני חודרת אליו אנלית והוא מגיע לאורגזמה בחדירה. הלבשתי לו תחתוני תחרה שלי אז הוא ביקש שאדבר איתו בלשון זכר.... כמובן שהוא מכחיש על קשר להיותו הומו בסיפור ושזה רק פנטזיה. אז בגלל שהוא מכחיש כל כך את היותו הומו ניסיתי להתעמת איתו וביקשתי ממנו לעשות איתי אהבה.... אז אחרי ויכוח ארוך במיטה בו הוא התעקש לחדור מאחור ואני התעקשתי על מיסיונרי, הוא הסכים בסוף לשכב איתי בתנוחת מיסיונרית אבל הרגשתי שהוא לא מגורה... חצי זקפה והוא טען שאני רטובה. מדי והוזה לא מגרה אותו אני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר איתו על הנושא כי הוא נאטם ומכחיש . זה מעציב אותי כי זה מרגיש לי שהוא חי בהכחשה. ואני לא מאושרת בחיים כאלה וגם הוא לא אשמח לשמוע מה אתה חושב ואם יש לך המלצה איך לגשת אליו? תודה מיואשת ביותר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גברת סלאנדר, את מתארת שתי תופעות, האחת שחיקה בחיי המין שלכם (שהיא שכיחה מאוד בקרב זוגות נשואים ואינה חייבת להיות תוצאה של הומוסקסואליות בהכרח) והעדפות מיניות של בעלך, אשר לדעתך מעידות על הומוסקסואליות. אני מבין את התסכול ואת תחושת הדחייה שאת חשה, אך לדעתי את מוסיפה שמן למדורה בניסיונותייך לעמת את בעלך עם ההפרעה בתפקודו המיני והעדפותיו במין. בלי להיכנס לשאלה האם קשיים אלה מעידים על הומוסקסואליות, הבעיה כרגע היא בעיה זוגית ולכן המלצתי לך היא לדבר עם בעלך, לא עליו אלא על תסכולך שלך מהמצב, בלי "לתבוע" יחסי מין כאלה או אחרים, ולהציע לו לפנות יחד לטיפול זוגי. הגדרת הבעיה כזוגית תפחית במידה רבה את רתיעתו של בעלך ואם הוא עדיין לא יסכים לפנות יחד אתך לטיפול זוגי (הקפידי להשתמש במילה "ייעוץ" ולא "טיפול" כשאת מדברת איתו), פני את ראשונה לטיפול זוגי. מאוד שכיח שהגבר מצטרף מאוחר יותר הן משום שמתעוררת בו חרדת נטישה שמא הקשר מתפרק והן משום שפנייה כזו שלך תבהיר לו את חומרת המצב. מספר שיחות שלך עם המטפל הזוגי בהחלט תעזורנה לך להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר ובלתי מאיימת עם בעלך. רשימה של מטפלים זוגיים מוסמכים באזור מגורייך תוכלי למצוא במנוע החיפוש של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה: http://www.mishpaha.org.il/. אשמח להתעדכן בהתקדמות וללוות אותה בפורום זה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/09/2016 | 07:52 | מאת: אסף

שלום, ראשית, רציתי לומר שאני מאוד אוהב את המאמרים שלך ואני מודה לך שאתה משתף אותנו בידע ובניסיון שלך. שנית, רציתי לשאול לגבי הזוגיות שלי: אני נמצא בזוגיות נפלאה עם גבר כבר 19 שנה. האהבה והתשוקה בנינו עדיין פורחת ואנחנו מתלהבים אחד מהשני כמו בני עשרה :) אני מאוד מרוצה מבן זוגי ומרגיש ש"זכיתי בלוטו" איתו. הבעיה היא שאני כבר בן 40 והוא בן 46 ואין לנו ילדים או התקדמות כלכלית משמעותית, אני חולה בפיברומיאלגיה חמורה ולכן מתקשה לעבוד שעות ארוכות וזה משפיע על הפרנסה בבית. בנוסף יש לנו הורים קשישים, שזקוקים לעזרה שלנו באופן יום יומי, מה שמכריח אותנו לגור באותה עיר קטנה איתם ולא לחפש את פרנסתנו במקומות אחרים. אני מרגיש רגשות אשם על תרומתי הכלכלית הקטנה... וצר לי נורא שבגלל המצב הכלכלי אנחנו מפסידים להביא ילדים לעולם... כל כך רציתי לשמוח איתו בחוויה של הבאת ילדים לעולם... לראות אותו מאושר עם הילד. אני מרגיש שהאהבה שלנו, באה על חשבון הדברים שהוא יכל להשיג בחיים בלעדיי, שוחחתי איתו בנושא הזה והוא אמר שאהבתו אליי גדולה יותר מהמכשולים ושלמרות שהוא רוצה ילדים, הוא לא היה רוצה לחיות לבד, בלעדיי. במקום ילד, גידלנו כלבה אהובה שנפטרה מזקנה שנה שעברה ...כעת בחוויה שלי אני מרגיש שאני מונע מאהובי את הזכות להגשמה מלאה, שדווקא בגיל הזה שכולם מקימים משפחות ופורחים, אצלנו יש תהליך של קמילה: הפרידה מכלבה שכל כך אהבנו, הבית שהתרוקן אחרי לכתה, הטיפול בהורים הקשישים וההבנה שהם לא ישארו איתנו לנצח...הפיברומיאלגיה שלי.... מחשבות אלו מטרידות נורא את נפשי, כיצד ניתן להתמודד עימם?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אסף, הגעתם להישג מרשים ונדיר בחיי הזוגיות שלכם, לפי כל קריטריון, כך שיש לכם בהחלט במה להתגאות וחשוב מכך, במה לשמוח. אני חושב שכאן בדיוק תקפה האמרה של חז"ל: "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו". נשמע לי גם שבן זוגך בהחלט שמח בחלקו, ובצדק, ואילו אתה נוטה להתמקד בחצי הכוס הריקה ומשליך על הקשר המוצלח מצוקות, שחלקן אולי נובעות ממקורות אחרים. מות הכלבה הוא אירוע מצער אך צפוי ובהחלט ניתן לשקול אימוץ כלב/ה חדש/ה. בן הזוג שלך עשה את השיקול שלו בהחלטתו להישאר אתך במקום לעזוב אותך לטובת הלא נודע. האשמה שאתה מתאר, יחד עם הפיברומיאלגיה, מחשידה בכיוון של דיכאון קל וממושך (דיסתימיה) ולכן הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול. נראה לי שתוכל להפיק תועלת משילוב של טיפול בגישה של פסיכולוגיה חיובית: http://www.giditherapy.co.il/?p=662 וטיפול תרופתי נוגד דיכאון במינון נמוך. תרופות מסוימות הניתנות בפיברומיאלגיה הן גם נוגדות דיכאון. אינני יודע איזה טיפול תרופתי אתה מקבל נגד פיברומיאלגיה והאם הוא כולל תרופה מסוג זה. מומלץ גם לבדוק אפשרויות תעסוקתיות ו/או תחביב שיפצה על מגבלות המחלה. כיום ניתן לעסוק בעבודות רבות מהבית, בקצב שלך ובשעות גמישות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/09/2016 | 17:01 | מאת: אסף

אפעל כפי שיעצת.

12/09/2016 | 00:30 | מאת: גפן

היי, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שמאוד מטריד אותי ולא עוזב לי את המחשבות. לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה וירידה במצב הרוח ולכן פניתי לפסיכיאטרית לצורך קבלת טיפול תרופתי. הייתי אצל הפסיכאטרית הזאת 3 פגישות ולאחר מכן כבר לא חזרתי. מה שמטריד אותי זה המפגשים עם הפסיכיאטרית, כבר בפגישה הראשונה היא אמרה לי שאני מאוד חרדתית ורוצה לבדוק עד כמה אני נמנעת מדברים, וכך החלה לשאול שאלות שלטענתה בודקות את רמת ההימנעות שלי. היא שאלה האם אני מורידה שיערות למטה ואיך אני מורידה. שאלה אם קיימתי יחסי מין ואם אני בקטע של גברים או נשים. סיפרתי לה שיש לי קשר מיני עם ידיד שלי אך אני לא שוכבת. ואז בפגישה השלישית והאחרונה היא התחילה לשאול אותי האם הוא מנשק לי את הציצי ואת הלמטה, האם הוא גומר לי על הבטן ואם זה נוגע לי ביד, שאלה האם הגעתי לאורגזמה, האם אני אוהבת את האיבר מין שלו ואת הגודל שלו, כשסיפרתי לה שניסינו לשכב ולא הצלחנו, אז היא שאלה אז מה עשיתם אחרי זה, איך הוא גמר בסוף. וגם שאלה אותי למה אני לא עושה טיפול בלייזר במפשעה, האם זה בגלל שאת פוחדת שהיא תראה לך את הפות ואת החור. יש לציין שלא הצלחתי לומר לה שהשיחה לא נעימה לי, עניתי לה בעיקר בתשובות של כן ולא, הייתי בחרדה עצומה והתפתלתי מולה והיא לא הרפתה. בסוף השיחה איתה יצאתי המומה וחסרת מילים ולאחר מכן סיימתי את הטיפול אצלה. רציתי לשאול מה זה בעצם הדבר הזה? האם ההתנהלות הזאת תקינה בטיפול פסיכיאטרי (היא לא מטפלת מינית)? לגיטימי השאלות האלה? האם זה סוג של ניצול מיני או שאני מגזימה וזה בסהכ שאלות חודרניות? בבקשה תעזרו לי לעשות סדר בדברים. תודה מכל הלב וסליחה על האורך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גפן, אמנם פסיכיאטרים עברו הכשרה מתאימה לעסוק גם בפסיכותרפיה (טיפול ע"י שיחות), אך בפועל, רובם המכריע מעדיף להגביל את תפקידו לטיפול תרופתי. יש בהחלט קשר בין הימנעות וחרדה, כלומר, ככל שנמנעים יותר לעשות דברים שמפחדים מהם, רמת החרדה גוברת. על פניו, וכמובן לפי תיאורייך בלבד, אין כל הצדקה לשאלות הפולשניות מאוד שנשאלת. גם בתהליך פסיכותרפויטי ממושך שאלות אינטימיות כל כך אינן נשאלות בתחילת הטיפול, אלא בשלבים מתקדמים הרבה יותר כאשר נוצר בסיס של אמון ובדרך כלל כאשר המטופלת עצמה מעלה נושאים רלוונטיים אך מתקשה לפרטם ולמטפל יש הרגשה שהפרטים הללו חיוניים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/08/2016 | 07:25 | מאת: פלוני אלמוני

שלום דר. באחד המאמרים שכתבת סופר על מחקר במסגרתו הראו לגברים סטרייטים הומופובים ולגברים סטרייטים שאינם הומופובים סרטים הומוסקסואליים, וההומופובים התגרו יותר מהסטרייטים בסרטון. ברצוני לשאול איך התבטא הגירוי?ואיפה אני אוכל לקרוא על מחקר זה?

לקריאה נוספת והעמקה

https://www.homeworkmarket.com/sites/default/files/qx/15/04/24/01/adams_et_al_1996_homophobia_defense_mechs_article.pdf

26/08/2016 | 10:05 | מאת: פלוני אלמוני

דר' לא הבנתי כלום, כתוב בכתבה שגם לאלו שאינם הומופובים היה שינוי מסויים בהיקף הפין,פשוט לא משמעותי כמו להומופובים,לא הבנתי עד כמה הוא היה לא משמעותי.

שלום פלוני אלמוני, כתוב בפירוש: Only the homophobic men showed an increase in penile erection to male homosexual stimuli כלומר, רק בקרב הגברים ההומופובים (שקיבלו ציונים גבוהים בשאלון ההומופוביה) נצפתה התגברות בזקפה נוכח הגירויים (הסרטונים) ההומוסקסואליים. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום.כתבתי פוסט היום לפני מספר דקות אך התגובה לתשובתך לא עלתה לאתר.ובכן אני אענה לך,אני כן נמשך לבנות שאני מכיר ולבנות שאני רואה בסרטי פורנו גם וגם,בנוסף יצא לי לראות בטעות עירום באמיתי וקיבלתי זקפה שלא הצלחתי לעצור,בנוסף יש לי המון סימפטומים של HOCD שלא פירטתי עליהם,אם אתה רוצה שאני אפרט אפשר.אבל אני מבקש ממך להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו,האם התפיחה הקטנה הזאת אומרת משהו?אני קראתי במלא פורומים שיש סטרייטים שרואים גיי פורנו להנאתם ובנוסף זה כלום לעומת הגירוי שלי מפורנו רגיל.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, במידה ואכן מדובר בהפרעה כפייתית, קיימת נטייה להיתפס לפרט כזה או אחר ובגלל אופי ההפרעה כל בדיקה ו/או תגובה תרגיע לטווח קצר אך תעורר ספקות נוספים. לא ניתן לקבוע דברים על סמך אירוע בודד ואני יכול רק לחזור על המלצתי לפנות לפסיכיאטר ולפסיכולוג מומחים לטיפול בילדים ונוער. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

16/08/2016 | 17:14 | מאת: אנונימי

תודה דר ככה חשבתי שזה היה שולי ולא אמר משהו,אך אני מלא בספקות ועשיתי היום שוב בדיקה.יש אולי מישהו ספציפי שאתה ממליץ עליו במקרה ואני אחליט באמת ללכת לטיפול?

שלום פרופ'. יכול להיות שכבר רשמתי לך הודעה אך בחרתי לא לרשום את האימייל שלי. ובכן אני בן 16 ואני מתלבט לגבי הנטייה המינית שלי מזה כשנתיים. עד היום הייתי בטוח שאני הטרוסקסואל ופשוט יש לי אובססיה,יש לי את כל הסימפטומים שלHOCD ממש לפי הספר,אך היום ראיתי סרטון של גיי פורנו והרגשתי בפין שלי מין הרגשה של זקפה,זקפה לא קיבלתי אבל כן הייתה לי קצת תפיחה מכל הסיפור. הותקפתי חרדה אף מהגברים השריריים שהופיעו שם כמו שאני תמיד מותקף פחד כשאני רואה גברים שנראים טוב ומרגיש עקצוצים בפין כמו שכתבת באחד המאמרים שלך. בכל מקרה אני כבר לא יודע איך להתייחס לזה אחרי הסרטון,אף פעם לא התגריתי וקיבלתי זיקפה מפנטזיות הומוסקסואליות ומעירום גברי לעומת פורנו רגיל ועירום נשי(שיצא לי במקרה לראות),לא אכפת לי מהלהטבים אך אני באמת לא חושב שאני אחד מהם ולא רוצה להיות כי אני אוהב בנות.מה לדעתך אני?בנוסף אני מחבב מישהי ולא הולך לי עם בנות מה תציע?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, לא ניתן לערוך אבחנה של HOCD דרך הפורום. כדי לערוך את האבחנה בצורה מסודרת יש לבדוק בריאיון פנים אל פנים האם יש סימנים אחרים המצביעים על הפרעה כפייתית ולשאול אותך שאלות על אופי משיכתך המינית לבנות. מתיאוריך מסתמנת פאניקה גדולה מאוד מהאפשרות שמא אתה נמשך לגברים אך לא ניתן לקבוע האם אתה נמשך ונבהל, כחלק מהומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) המאפיין את רוב בני גילך, או נבהל כחלק מהפרעה כפייתית. אם קיימת במקביל משיכה מינית עזה לבנות, כנראה הכיוון הוא יותר ל-HOCD ולפי תיאוריך לא ברור אם אתה אוהב/מחבב בנות בגלל אופיין או האם מדובר גם במשיכה מינית לבנות שאינך מכיר באופן אישי אלא רואה בבגד ים או בסרטי פורנו של סטרייטים. לעובדה שכן או לא "הולך לך" עם בנות, אין קשר לאבחנה הזו. אתה צעיר מאוד, הבנות צעירות, ייתכן שאתה לא לטעמן מסיבות אלו ואחרות וכד'. עוד יש לציין שמשיכה לאחד המינים אינה פוסלת משיכה למין השני, גם אם זו אינה מופיעה באותה עוצמה, כמו במקרה של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. בכל מקרה, ניכר שאתה מבוהל מאוד ולכן כדאי שתדבר עם איש מקצוע שמתמחה בטיפול במתבגרים. אתה יכול לבקש זאת מהוריך, בלי לציין את נושא החרדה, אלא רק לציין שאתה במתח וחרדה, שמאוד אופייניים לגילך בדרך כלל ולבקש מהם למצוא עבורך פסיכולוג העובד עם מתבגרים. אם אתה מרגיש נוח יותר, תוכל לפנות ליועצת ביה"ס או ל"דלת פתוחה": http://www.opendoor.org.il/, שם הייעוץ אנונימי ויכול להתבצע או פנים אל פנים או באתר עצמו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

15/08/2016 | 19:44 | מאת: אנונימי

אני לא פירטתי על כל הסימפטומים שיש לי ואכן יש לי משיכה גם לבנות שאני מכיר וגם לבנות שאני רואה בפורנו אני פשוט מפחד שעמוק בתוכי אני הומוסקסואל.ואני רוצה לבקש להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו שראיתי,האם התפיחה הזאת אומרת משהו?כי זקפה זאת בהחלט לא הייתה וקראתי בהרבה פורומים שיש סטרייטים שאוהבים לראות גיי פורנו.

שלום. אני בן 16 וכבר בערך שנתיים אני מתלבט לגבי הנטייה המינית שלי,יש לי את כל הסימפטומים של HOCD ממש לפי הספר,כשאני רואה גברים שריריים אני נתקף פחד ולעיתים מרגיש מין צריבות באיבר המין,אך אתמול החלטתי לראות סרטון של גיי פורנו והרגשתי בפין הרגשה ממש חזקה,כאילו אני מקבל זקפה. אמנם לא קיבלתי זיקפה אבל כן הייתה תפיחה מסויימת והותקפתי פחד,אני לא מצליח להתנתק מזה ואני כבר לא בטוח בהטרוסקסואליות שלי,למרות שנפטרנו רגיל ולסביות אני מקבל זקפה חזקה לפי כל הכללים ומפנטזיות על גברים וכדו' אני לא מקבל זקפה כלל.יצא לי להיות בסיטואציות הטרוסקסואליות ולקבל זיקפה אבל אחרי הגיע פורנו אני לא בטוח,מה אתה חושב שאני?

19/07/2016 | 16:25 | מאת: דני

שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל יחסים עם נשים כמעט ולא.

שלום דני, כל שאלותיך נשאלו גם השבוע וגם ב-9.5.16, השאלות והלבטים נותרו זהים וכך גם תשובותיי. אתה סובב במעגלים סביב עצמך ואין לי אלא לחזור על המלצתי לפנות לייעוץ פנים אל פנים במטרה להגדיל את פתיחותך וגמישותך להכיל את משיכתך לשני המינים, כולל להיערכות למצב האפשרי שייתכן ויבוא יום ובו תימשך רק לגברים. אין לדעת אם הדבר יקרה, אך נשמע שהוא מפחיד אותך מאוד. שאלות ותשובות חוזרות ונשנות באותו עניין לא יביאו לך כל תועלת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2016 | 15:57 | מאת: קונפיוזד

היי. אני ובן זוגי יחד מעל 5 שנים. כשהכרנו הוא היה בן 18 לפני גיוס ואני בן 29, שנייה לפני יום הולדת 30. הקשר ביננו התחיל כקשר מיני בלבד ותוך חודש הפך לאהבה גדולה. הכי גדולה שיש. חבריי ומשפחתי הרימו גבה על הבדל הגילאים, ואני תמיד אמרתי - "הוא הגבר הכי בוגר שיצאתי איתו". שזה נכון. עברנו יחד את כל תקופת שירותו הצבאי הקרבי, ואנחנו מאוהבים מאוד. במהלך שירותו הצבאי, ראינו אחד את השני רק בסופ"שים, והוא הציע שנפתח את מע' היחסים, מה שמאוד שימח אותי (מתאים לי מאוד, גם מערכות יחסים קודמות היו פתוחות. והאמת היא שעוד לפני שפתחנו את מע' היחסים הייתי עם גבר אחר, והיה לי מאוד כיף). בשנה וחצי מאז השתחרר, ועברנו לגור יחד, חלה התדרדרות רצינית באינטימיות ביננו. בחודשים הראשונים אני הרגשתי שאני פחות ופחות נמשך אליו. התחילו להפריע לי כל מיני דברים מטופשים שלא הפריעו לי בעבר (הוא שעיר מדי, יש לו הבל פה לא טוב, האף שלו גדול נורא וכו'). יחד עם זאת, לא הייתי בטוח אם ומה להגיד לו, אז שידרתי עסקים כרגיל, והמשכנו לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יחסית ועם הנאה רבה. חודשיים אחרי השיחרור הוא מצא עבודה מועדפת קשה ומתישה ונכנס לסוג של דיכאון. הוא הפסיק לרצות לקיים יחסי מין בכלל, התלונן שהוא לא מרגיש מושך ולא מרגיש סקסי, והוא עייף. ניסיתי לדבר על כך יותר לעומק אבל הוא לא רצה (הוא באופן כללי לא אוהב לדבר על דברים "כבדים"). חשדתי שאולי הוא מוצא את סיפוקיו עם מאהב קבוע אחר, והצצתי לו בטלפון ובאפליקציות והכל - לא מצאתי שום רמז לרומן ארוך, רק מדי פעם לחיפוש סקס כמקובל בתוך היחסים הפתוחים שלנו. במצוקתי התחלתי יותר ויותר להיפגש עם אחרים. אני מוצא את עצמי מחוזר מאוד. הרבה גברים מאוד שונים מבן זוגי (בגיל, באופי, במצב הכלכלי, בתקשורת איתי, במראה, בהתנהגות במיטה) ואני שואל את עצמי - למה לא לוותר עליו ולעבור הלאה? למה אני "תקוע" עליו כל כך? הוא הולך להיות סטודנט עכשיו ואני בן 35, הוא תפרן, הוא לא מושך אותי כמו פעם, הוא לא רוצה סקס, הוא לא רוצה לדבר... מצד שני, בשנים האלה הוא נהיה הבנאדם שהכי מכיר, מכיל, מקבל ואוהב אותי. בכל שנות הזוגיות שלנו היה מדהים ותומך. היו תקופות כשהיה בצבא שהייתי ממש מרגיש כאב פיזי בגוף מרוב געגוע אליו. אני לא יודע אם אני מאוהב בו, לא בטוח בכלל מה זה אומר ואיך יודעים, אבל אני יודע שאני מאוד רוצה להיות איתו ורוצה שתחזור האינטימיות, המשיכה והאהבה ביננו כמו בשנים הראשונות. בחודשים האלה הוא בטיול בחו"ל. שוב אני לבד, כמו רווק, ויש משהו מאוד כייפי ומשוחרר. הוא אמנם בקשר יומיומי איתי, אבל אני מרגיש שהתקשורת מצידו קרה, מרוחקת. אני חושב שכשהוא יחזור בספטמבר מחו"ל, הוא ואני צריכים לחשב מחדש מסלול לגבי המערכת יחסים שלנו ואני מת מפחד. לא יודע בכלל איך לגשת לשיחה כזו. בעיקר כי אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי - להישאר איתו או להיפרד?

שלום קונפיוזר, אתה מתאר מערכת יחסים שנפתחה לקשרים מיניים עוד לפני ההידרדרות שחלה עם המעבר למגורים משותפים. נשמע שככל שהיחסים נעשו צפופים יותר, ירדה משיכתך אל בן זוגך. קשה מאוד להקיש ממשיכה מינית שאינם גרים יחד על מה שיקרה כשעוברים לגור יחד ורואים זה את זה כל הזמן. פער הגילים, לעומת זאת, אינו נראה לי בעייתי והוא שכיח מאוד בין זוגות גברים. מצד אחד, נשמע לי שהקשר מיצה את עצמו. מצד שני, אני חושש שקשיים דומים יופיעו גם בקשרים אחרים שלך בגלל הצורך הבסיסי שלך בגיוון. באופן אידיאלי, אנשים "בוגרים" (ללא קשר לגיל הכרונולוגי) אמורים לעשות פשרות ולהתייחס לאיזה שהוא מאזן כללי של יתרונות וחסרונות. מתיאוריך עולה צורך שאדם אחד אף פעם לא יוכל לספק (יכול מאוד להיות שגם לבן זוגך יש בעיות משלו, אך אתה זה שפונה ואני מתייחס רק אליך). במצב כזה הייתי ממליץ לפנות לייעוץ כדי להכיר טוב יותר את צרכיך ולהתאים את ציפיותיך למציאות, שכן אחרת תישאר מתוסכל. המציאות הלא נעימה היא שהאטרקטיביות החיצונית יורדת עם הגיל ולכן כדאי להנמיך ציפיות, לערוך את הפשרות המחויבות מהמציאות ולמצוא דרך לספק את עצמך בעצמך, בלי שרווחתך הנפשית תהייה תלויה כל כך במה שהצד השני מספק לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אני בזוגיות כבר 6 שנים עם בחור מקסים. בתחילת הקשר הכל היה מדהים ולא היה נראה שיש לו איזשהם חסרונות. עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי. כיום אנחנו נמצאים במצב מאוזן, יש לנו הסדר מיני, אנחנו נוהגים לבצע מין מלא פעם בשבוע, כאשר יש שבוע הפסקה פעם בחודש. כלומר, סך הכל 3 פעמים בחודש מין מלא (במידה והוא מצליח להתנקות כמו שצריך) ושבוע אחד בחודש הפסקה להרגעה מכל הנושא המיני. הנושא המיני יותר חשוב לי מאשר לו. אני מרגיש קצת לבד בנושא. למשל, בפעם האחרונה ששכבנו אני התקלחתי ורציתי שגם נתנשק צרפתית תוך כדי האקט. אמרתי לו שאני מצחצח שיניים ושבא לי שהוא יצחצח גם כדי שנוכל להתנשק. הוא לא צחצח. המשכנו לאקט, הבלגתי. לאחר מכן רציתי תנוחה מסויימת והוא מיד דחה אותי ואמר שהוא לא יכול, שזה לא נוח לו. אני כל הזמן מרגיש כאילו שאני צריך לבחון אותו כדי לראות אם הוא האחד בשבילי, למרות שאנחנו ביחד כבר 6 שנים. אני לא יודע כל כך מה לעשות. אני אוהב את האיש הזה... הבעיה היחידה שלי איתו היא חוסר חום שאני זקוק לו במנות גדושות, לעתים קרובות. זה יכול להתבטא בחיבוק חזק שאני צריך. הודעת אסמס שבה ישאל לשלומי... כשהדברים האלה לא קורים - אני מיד חושב על הסקס ועל כמה שהוא לא עונה לגחמותיי. אני לא יודע ולא מצליח לקבוע אם טוב לי איתו או לא. אני לא מצליח לקבוע אם החסרונות גוברים עם היתרונות או היתרונות גוברים על החסרונות. אני לא יודע אם הוא האחד שלי, אפילו אחרי 6 שנים. אני הרבה יותר מפותח רגשית ממנו. הוא הרבה יותר מופנם ממני. אני פלפל חריף אש והוא קרחון באנטרטיקה. ולמרות כל אלה- אני רוצה למצוא את האיזון איתו. אני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד. נכון שיש גם גברים אחרים בחוץ ושבכל רגע אני יכול ללכת ולנסות להתחיל פרק חדש בחיים. אבל אני לא רוצה פרק ב'. אני רוצה שמערכת היחסים איתו תהיה הכי קרובה למספקת שיכולה להיות. לי וגם לו. מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את מערכת היחסים איתו? מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את חיי המין שלנו? מה אני יכול לעשות על מנת להצליח לגרום לו לתת לי יותר חום? אודה לך מאוד לעזרה... זה לא מובן מאליו. כל טוב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום צ', מתיאוריך עולה צורך עצום בתשומת לב ("במנות גדושות", כדבריך) שאינו בא על סיפוקו ע"י בן זוגך ונראה שאתה כורך זאת בנושא המיני. יחסי מין בתדירות של 3 פעמים בחודש לזוג שחי יחד 6 זה הישג די נכבד, אם אני משווה זאת למה שקורה אצל זוגות אחרים (הומואים וסטרייטים כאחד). שחיקה בתשוקה המינית בתוך קשר זוגי היא תופעה נפוצה מאוד, שכן הדחף המיני שואף לגיוון והזוגיות נועדה לספק את הצורך בביטחון ויציבות. יש לי ספק רציני אם את הצורך הגדול שלך בתשומת לב מישהו אחר יוכל לספק לאורך זמן, גם אם אולי זה יהיה המצב בשלב ההיכרות. שים לב למשפט הבא בתחילת פנייתך "עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי". מאוד ברור שאנשים צריכים להתאים את עצמם זה לזה באופן הדדי ונשמע שהעובדה שיש לבן זוגך צרכים משלו הפתיעה אותך. לעומת זאת, התשובה לשאלות שאתה שואל בסוף פנייתך די פשוטה, גם אם קשה ליישום - להנמיך ציפיות, או יותר נכון, להתאים ציפיות ולהפסיק לצפות שבן הזוג ישתנה למענך בהתאם לצרכיך. לכל אחד מזג (temperament) משלו וגם רמה מסוימת של צורך מיני משלו. ככל שתצפה לפחות, תקבל יותר. בן הזוג אינו אמור להיות "תכנית כבקשתך". אם בשום אופן אינך יכול להסתפק במה שיש, תוכלו להיפרד, אך מתיאוריך נשמע שגם אם תמצא מישהו אחר, במוקדם או במאוחר יופיע אותו תסכול. כמובן שגם אינך יודע מראש האם ואיזה בחור אחר תמצא, ועוד פחות מכך, מה יהיה עתיד היחסים. המלצתי היא לפנות לייעוץ אישי (דווקא לא זוגי) כדי לבדוק דרכים לספק את הצורך שלך בחום ובתשומת לב בדרכים בוגרות יותר, תוך הגברת הקשב לצורכי הזולת, בין אם זה בן זוגך ובין אם אלה אנשים אחרים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

17/07/2016 | 17:00 | מאת: דני

שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל פגישה עם נשים לא כך.

17/07/2016 | 17:28 | מאת: פרופ' גידי רובינשטיין

שלום דני, אני זוכר היטב את פנייתך ושום דבר לא השתנה. כפי שכתבתי לך גם אז, קיים רצף בין הטרוסקסואליות מוחלטת לביסקסואליות מוחלטת כשבין הקצוות 5 דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מעבר לעצמת המשיכה, אופי המשיכה של ביסקסואלים לגברים ולנשים שונה (למשל, משיכה לפן הרגשי יותר של נשים והסתפקות ביחסי מין עם גברים) וכן "סדרתיות". בתקופה מסוימת המשיכה לגברים חזקה יותר ובתקופות אחרות המשיכה לנשים חזקה יותר. עם זאת, מניסיוני הרב בטיפול בביסקסואלים, המגמה הכללית היא שהמשיכה לגברים גוברת עם השנים והמשיכה לנשים יורדת. במקרה שלך, נשמע שהרתיעה מההיבטים האחרים, פרט לחדירה עצמה, של המשיכה לגברים נובעת מהומופוביה או מ"פאניקה הומוסקסואלית", כלומר, פחד ממשיכתך לגברים. יציאה מהארון לא רלוונטית לעניין הזה. לדעתי לפחות, יציאה מהארון שייכת ל"משרד החוץ" שלנו, כלומר עד כמה אתה רוצה לחשוף היבט זה כלפי אנשים אחרים ואין טעם לעסוק בכך כל עוד העניינים לא ברורים ב"משרד הפנים" שלך. יש בהחלט דרך לגרום לך ליהנות משני העולמות ע"י הגמשת התפיסה הנוקשה של "או גברים או נשים" וזה גם מאוד לגיטימי ליהנות מחדירה עם גברים ומדברים אחרים עם נשים. זה היופי שבגיוון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2016 | 17:18 | מאת: דני

כן, העניין הוא שמבחינה רגשית אני לא נמשך לגברים בכלל. גם פיזית, אינני נמשך אליהם או למראה שלהם, רק לחלק של הסקס. אני באמת שאלתי את עצמי אם אני רואה את עצמי בזוגיות עם גבר וזה ממש ברור לי שלא. גם אותם גברים שפגשתי, הם מאוד מסויימים. לוקח לי הרבה זמן להכיר מישהו. היו גם כאלו שלא נהניתי איתם. מה שמטריד אותי הוא שמאז שחבר שלי התוודה בפניי פתאומית המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל, שכמה ימים לפני קיימתי יחסי מין עם אישה בשיא הלהט. איך זה הגיוני? זה מה שמשגע אותי. זה לא משהו שקרה בהדרגתיות. כשלא נפגשתי עם אותו גבר, אז במשך חודשים ארוכים לא הייתי עם גבר, זה הקטע.

06/06/2016 | 14:19 | מאת: טל

אני בן 34 מרגיש שכל ההערכה העצמית שלי בנויה על איך אני נראה. אני מודע לזה שיש לי עוד מה להציע אבל זה בטל בשישים לעומת המראה. לא חשוב לי כבר כלום חוץ מאיך שאני נראה כי זה הדבר היחיד (או המכריע) שגייז מייחסים לו חשיבות לכן עשיתי ניתוחים פלסטים ואני משקיע במכון איך אפשר להירגע מזה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, קודם כל, עשית כבר צעד מאוד חשוב בכך שפנית לפורום והצגת את העניין כבעיה רגשית. זה כלל לא מובן מאליו, משום שרבים הסובלים מההפרעה הזו אינם מגדירים אותה כהפרעה ותופסים את השינויים הגופניים הרבים שהם עושים כפתרון של הבעיה (ולצערי, רבים מדי המנתחים הפלסטיים שמשתפים פעולה עם ניסיונות אלה, שרק מחזקים את ההפרעה): http://www.giditherapy.co.il/?p=1026 http://www.giditherapy.co.il/?p=260 מדובר בהפרעת גוף דיסמורפית שהיא תת-הפרעה של הפרעה כפייתית (OCD), אלא שהאובססיות מתרכזות כל פעם באיבר או ב"ליקוי" (לרוב מדומה) אחר בגוף. הנטייה להפרעה יכולה להישאר רדומה, אך כמובן כאשר היא נפגשת עם סביבה ששמה דגש חזק כל כך על מראה חיצוני, הסביבה הזו מהווה כר פורה להחמרה. בהחלט קיים טיפול שיעילותו מוכחת בהפרעה, לפעמים יש צורך בליווי של טיפול תרופתי, לפחות בתחילת הטיפול ולפעמים לא (תלוי ברמת החרדה הנלווית לכך). הטיפול הוא בעיקרו בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (תוכל לקרוא על כך בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת מודן), אם כי חשוב לא פחות לחזק את הדימוי העצמי בכללותו, שדימוי הגוף הוא רק חלק ממנו. מניסוח ההודעה והצגת הבעיה נראה שבהחלט יש מקום לאופטימיות לגבי תוצאות הטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

עברתי כברת דרך פנימית עם עיניין המגדר שלי.. בגיל 38 זה קצת פתטי להיות הנערי-נשי... זהו, זה נגמר. אתה כבר גבר בעל כורך. ככל שמתבגרים נראים יותר ויותר גבריים.. ת'כלס אני לא חושב על המראה שלי.. ואני לא חושב על עינייני מגדר ביום -יום. *** אך ורק *** בסקס שמה אני מתמודד עם העיניין. אני רוצה שהצד השני ימשך לגוף הנשי (שאין לי).: שדיים, נרתיק, גוף חלק, שיער ארוך וכד'... זה קצת מוזר לבקש ממישהו שימשך אלי ושימשך לדברים האלו (כי אני ההיפך, קרחת, שעיר וכו' וכו') השאלה אם רק בשביל סקס זו סיבה לעשות שינוי? מצד שני, על זה מבוססת הזוגיות מבחינתי. אחרת אני יכול להימשך רומנטית לגבר או לאישה.. כל הרעיון של המשיכה רומנטית לגבר- זה רק בצורה סטרייטית (שאני האישה)... אני מצטער שאני לא קוהרנטי, אני פשוט לא יודע איך אפשר יהיה למצוא מישהו שיאהב אותי ככזה? למה שהומו ירצה מישהו כמוני? ולמה שסטרייט ירצה מישהו כמוני? אשמח לתגובתך :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, קודם כל, אתה מאוד קוהרנטי, ועוד בהודעה העוסקת בבלבול ולבטים. שאפו! שנית, אני חסיד גדול של המשפט "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו", שזוכה בשנים האחרונות לחיזוק משמעותי מתחום הפסיכולוגיה החיובית: http://www.giditherapy.co.il/?p=662, המעודדת את האדם לחזק דווקא את יתרונותיו במקום לנסות לתקן את "חסרונותיו", ניסיון שסיכויי הצלחתו פחותים. באופן כללי, במצב של ספק ולבטים כדאי לזכור שלכל אופציה יש יתרונות וחסרונות ולכן הבחירה ביניהן אינה קריטית. למה שהומואים או סטרייטים ירצו מישהו כמוך? אל תחקור במופלא ממך. גם ניסיון החיים וגם סרטי הפורנו מלמדים שיש ביקוש לכל מיני גברים, נשים וגם למי שביניהם הרבה יותר ממה שניתן לצפות מהסטיריאוטיפים המקובלים לגבי מה שנחשב "גברי" ו"נשי". למשל, גברים "סטרייטים" רבים נמשכים לטראנסוווסטיטים ("מתלבש" בעגה המקומית) ורבים אחרים נמשכים לטראנס'נדרים שלא השלימו את התהליך הניתוחי (קרי, נשארו עם איבר מין גברי - ע"ע shemale באתרי פורנו). בקטע המיני לפחות, המציאות עולה על כל דמיון ואתה מציין שאתה מתמודד עם הנושא רק בסקס. מבחינה זוגית כוללת יותר, אם אתה נמשך לשני המגדרים, הרי זו ברכה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. לסיכום, את עיקר המאמצים הייתי משקיע בדימוי עצמי ובקבלה עצמית ובחיפוש אחר פתרונות יצירתיים שיעזרו לך למצוא גברים במגזרי יעד רלוונטיים. שני הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר וייתכן שתזדקק לעזרה של איש מקצוע המתמחה בכך, אך בהחלט יש מקום לאופטימיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

29/09/2016 | 17:27 | מאת: הנסיכה קאליבר

שאתה רואה סרטי סקס hiddencam וspy שצולמו באמת לא מבוימים אתה מגלה שהמציאות עולה על כל דמיון. ואתה שואל אם הייתי רואה אותו ברחוב מה הייתי חושב שהו. ואתה נדהם. מה שבנפש והמשיכה לא קשורים למראה. והכי חשוב לכול יש מכסה מתאים. השאלה היחידה אם רוצים להשתייך לקבוצת הדמיון הפנימי שלא מצריך מציאות שחלקה מסורבל. או ממש ללכת להשקיע מאמצים לעסוק בפרקטיקה הזוגית המיוחדת וממש. המימוש במציאות בדכ פחות מתגמל. יש מאמץ ולא תמיד הדמיון מתגשם. לכן תפנטז. גם פורנו יצר פתרון בריא לחברה. מותר לפנטז. מחקרים גילו שהפעולה בדמיון יוצרת במח את אותו הריגוש והכימיה כמו במציאות. הבונוס בלי התסכולים של לפני ואחרי ישר ולעניין. לא כך דוקטור?

שלום לנסיכה, אינני מכיר את המחקרים המצביעים שהדמיון יוצר אותו ריגוש (אשמח לקבל הפניה), אך המציאות בעידן האינטרנט השתנתה באופן כזה שהיא משקפת יותר ויותר פנטזיות באופן פומבי. בהחלט מותר ואפילו רצוי לפנטז, אבל ביחסי מין יש מגע פיזי ונפשי בין אנשים שאינו קיים בפנטזיה. אכן יש אנשים שעבורם המגע הזה וחיפוש פרטנרים למין ולקשר מהווה עבורם כאב ראש אחד גדול, יש כאלה שמקיימים יחסי מין אך גם נהנים מפורנו ופנטזיות, יש כאלה שהדמיון שלהם מוגבל, יש כאלה שממירים את תחושת הבדידות ביצר מיני ומקיימים יחסי מין ללא רגש כדי להפיג את הבדידות (לא תמיד התהליך מודע) - ויש מקום ולגיטימציה לכל אלה ולאחרים, כל עוד הדברים נעשים בהסכמה הדדית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/05/2016 | 11:08 | מאת: אלמוני

שלום רב כיום אני בן 22. מאז ומעולם נמשכתי לנשים אך מגיל 17-18 חשתי משיכה מינית כלשהי לגברים. תחילה זה הופיע קלות, לעיתים רחוקות מאד הייתי מוצא את עצמי מאונן על תמונות של גברים עירומים. בכל התקופה הזאת ועד מלפני שבועיים-שלוש הרגשתי משיכה גם לנשים. הייתי מתפתה מאד מציצים ואף התאהבתי בבחורה או שתיים בחיי. מלפני חצי שנה התחלתי להתאמן בחדר כושר ופתאום נחשפתי לגברים עירומים במלתחות הדבר עורר אותי מאד והייתי מנסה כל פעם להימנע מלהסתכל. בשבועיים האחרונים אני חש חרדה עצומה בנוגע לנטייה המינית שלי, חרדה שלא עוזבת אותי שכן אני חושש שהמשיכה לנשים נעלמה כליל וכל הזמן אני בודק האם אני נמשך לגברים והאם אני נמשך לנשים. אציין כי סרטונים של גברים שוכבים מפתים אותי הרבה פחות (כמעט ולא אפילו) מאלו של גבר בודד. מה קורה לי?? לעזרתך אודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני, קראתי בעיון את פנייתך ואני מצטער לשמוע שאתה בחרדה. לפי תיאוריך קיימות שלוש אפשרויות, שיש לבחון אותן בייעוץ פנים אל פנים עם איש מקצוע מוסמך, בעל ניסיון בנושא: א. המשיכה המינית נמצאת על רצף בן 7 דרגות הנע בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות (משיכה לשני המינים בעוצמות שונות, שגם משתנות בתקופות חיים שונות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. אם זה המצב, המשיכה לנשים יכולה להתחזק שוב בשלב אחר בחייך (וצריך לזכור שאתה בתחילת הדרך). ב. ייתכן שמדובר בתהליך חד-כיווני מהטרוסקסואליות להומוסקסואליות. במילים אחרות, כאשר היית בגיל ההתבגרות היית נתון ללחצים חברתיים שבגללם הדחקת באופן בלתי מודע את משיכתך לגברים ורק המשיכה לנשים (המקובלת יותר מבחינה חברתית) עלתה לתודעה. כעת, כשבגרת מעט ונחשפת לגירויים נוספים, המשיכה לגברים פרצה לתודעה והמשיכה לנשים נחלשה. ג. קיים מצב, שנראה פחות סביר לפי תיאוריך, שבו גברים סטרייטים לחלוטין שנמשכים חד-משמעית אך ורק לנשים מפתחים חשש לא מציאותי שהם הומואים או עלולים להפוך להומואים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר למעשה בהפרעת חרדה כפייתית, שבה החשש מפני הומוסקסואליות מהווה בה את המחשבה הטורדנית הדומיננטית. מה שברור הוא שאתה מאוד חושש מהאפשרות שמא אתה אכן הומוסקסואל ולכן זקוק לייעוץ, הכוונה וליווי בתהליך זה. חשוב שתהייה מודע לשני תהליכים חברתיים שתופסים תאוצה בתקופתנו: (א) קבלה הולכת וגדלה של הומוסקסואליות בחברה (ב) עלייה מתמדת בשיעור הגירושין (ועל כל זוג שמעז להתגרש יש הרבה זוגות שלכודים בנישואין אומללים ואינם מעזים או יכולים להתגרש - למשל, בגלל תלות כלכלית של האישה בבעל). כך שכלל לא ברור שה"אושר" נמצא בצד הסטרייטי והאומללות בצד ה"הומואי", אם כי כולנו גדלנו בחברה סטרייטית, שברובה עדיין הומופובית, ולכן חרדותיך מובנות. פנה לייעוץ, אפילו למספר קטן של שיחות אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, ובמקביל, אתה עדיין מספיק צעיר כדי לקבל את התמיכה המצוינת שמעניק ארגון הנוער הגאה igy.co.il ברמות שונות - החל מהשתתפות אנונימית בפורומים שבאתר, דרך קשר עם חונך וכלה בקבוצת תמיכה פנים אל פנים (הקבוצות הן בפרישה ארצית). כמובן שגם הפורום הזה יכול לשמש אותך לתמיכה ואשמח להתעדכן בהתפתחויות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/05/2016 | 14:48 | מאת: דני

Subject: שאלה בקשר לזהות המינית שלום וברכה. שמי דני, ויש לי תחושה שמא אני סובל מהפרעה כלשהי. העניין הוא כזה: אני בחור בן 30, מאז ומעולם נמשכתי לנשים הן ברמה הפיזית והן ברמת הרגשית. אומנם, הייתה לי משיכה לגברים, אך צריך לסייג ולומר שמעולם לא נמשכתי לגברים, לא למראה שלהם, לא בחנתי מעולם גברים, אני לא מסוגל להתנשק עם גברים, ותמיד זה היה עם מישהו בוגר . תמיד הייתי פסיבי עם גברים במיטה. לפני חודש חבר שלי יצא במהארון בפניי, מה שגרם לי לחשוב על כל העניין, והתחלתי לחשוב עם עצמי האם אני גם כזה. עד לפני שהוא דיבר איתי הייתי מאונן וגומר בקלות מסרטים של נשים, מתגרה רק מעצם ההסתכלות על נשים, ונהנה במיטה עם נשים. מאותו היום אני לא מצליח להתגרות ממבטים {אף על פי שהייתי עם אישה לפני מספר ימים ונהניתי איתה למרות החשש שהיה לי שמא לא אצליח להנות}. אני חייב לציין שאינני נמשך לגברים כלל וכלל. כשיצא לי לראות הומוסקסואלים, בחנתי את ההתנהגות שלהם, איך הם מדברים על גברים, איך הם חושקים בהם, איך הם מסוגלים להיות איתם במערכת יחסים, מה שגרם לי להבין לאחר התבוננות עמוקה שאני לא כזה {לא מכיוון שזה מפחיד אותי להיות הומוסקסואל, אלא כי באמת אני לא נמשך לגבר}. היו גם הרבה פעמים שכשהייתי עם גברים הייתי לפעמים תוך כדי האקט מפסיק עקב חוסר חשק שבא פתאום או תחושת גועל עקב ניסיונות ליצור איתי מגע אינטימי, ובכלל תמיד זה היה מלווה בעזרים כמו אלכוהול או פופרס כדי להשתחרר. המשיכה הייתה רק הפנטזיה של האקט בו אני פסיבי ותמיד זה עם גבר בוגר, עם בני גילי או אפילו ב15 שנים מעליי אינני מסוגל גם להיות. מה שאני לא מבין הוא איך פתאומית תוך יום, התשוקה והחשק המיני הכל כך גבוה שלי למין הנשי נעלם? אני מבין שעצם החרדה וההתעסקות האובססיבית שלי בנושא כנראה חוסמת אותי, ומחדירה בי פחד מה שגורם לאיזשהו שיתוק? עכשיו כשאני צופה בפורנו של נשים אינני מצליח להתגרות במהרה, ואיך שאני חושב על האפשרות לעבור לצפייה בפורנו של גברים אני ישר מרגיש את ההתגרות אף על פי שעוד לא צפיתי בכלל בסרט כלשהו. אני לא רואה את עצמי בזוגיות עם גבר, זה לא מושך אותי, ותמיד כשהייתי בזוגיות עם אישה כל הנושא של לקיים יחסי מין כלל לא עלה לי במחשבה עקב השמחה בזוגיות עם אישה. איך זה שעכשיו אני מתקשה להתגרות מהר מפורנו של נשים, וכן מצליח להתגרות מפורנו מסויים של גברים? צריך גם לומר שהחלטתי להפסיק להיפגש עם גברים כי מבחינתי אני רוצה להכיר מישהי {מה גם שעצם ההתנזרות מזה אולי מעצימה את החשק?} אשמח למענה כדי להבין מה קורה איתי!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דני, מתיאוריך עולה שאתה נמשך גם לנשים וגם לגברים, גם אם מימוש המשיכה לגברים מוגבל לאקט מסוים ולגיל מסוים. במילים אחרות, המשיכה לגברים והמשיכה לנשים אינן באותה עוצמה (וזה אף פעם לא כך). מבחינת ההגדרות המקובלות, על פניו, ובלי בדיקה מעמיקה יותר, אתה עונה על ההגדרה של ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. מקובל לדבר על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות וכנראה אתה ממוקם איפה שהוא על פני אותו רצף יותר קרוב לקצה ההטרוסקסואלי. נראה שיציאתו של חברך הגיי מהארון עוררה בך חרדה רבה ופיתחה תופעה שמוכרת כהפרעה טורדנית-כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר בהפרעה שסובלים ממנה בעיקר סטרייטים שנמשכים אך ורק לנשים אך יש להם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים. במקרה שלך, יש ל"חשש" הזה יסוד סביר, שכן למרות כל מה שתיארת, אתה מקיים יחסי מין עם גברים (במגבלות שתיארת), אך כנראה יציאתו של החבר מהארון פתחה אצלך תיבת פנדורה של חרדות לגבי נטיותיך המיניות, שפגעו בעוצמת המשיכה שלך לנשים. כך או כך, נשמע שאתה סובל ומומלץ לפנות לשיחות עם איש מקצוע מוסמך, שמטרתן להגמיש את עמדותיך כך שתוכל להכיל בתוכך את המשיכה לשני המינים ולהרתע פחות ממשיכתך לגברים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/05/2016 | 15:53 | מאת: דני

לא הבנתי, אני קרוב יותר לכיוון ההטרוסקסואלי מאשר להומוסקסואלי? בנוסף, אני הייתי מקיים יחסי מין עם גברים לעיתים רחוקות. אין לי בעיה לחיות עם זה, רק החשש הוא מאיבוד המשיכה לנשים. האם זה דבר שיכול לקרות? היכן ניתן לקבל טיפול כלשהו בחרדה?

במסגרת עבודת הסמינריון שלי אני חוקר את השפעת האלימות במערכת החינוך המתבטאת באופן ספציפי בהומופוביה, על אנשים אשר חוו אותה בתקופת התיכון. בקצב הנוכחי של כמות המשיבים נראה שלא אספיק להכין את הסמינריון בזמן ולכן כל עזרה תהיה מבורכת! אני זקוק לעזרה של כל אדם בגיר בן/בת 18+ בעל רצון טוב המשתייך לקהילה הגאה במילוי שאלון קצר, הוא אינו לוקח יותר מעשר דקות לכל היותר. נ.ב. - חושב לי לציין כי השאלון אנונימי וכמובן שהפרטים נשארים חסויים ולא מועברים לגורם אחר. קישור לשאלון: https://docs.google.com/forms/d/1GhPPFxkzgulwrHt5S0t3axLyyg_poZF0zre0wbpm6PQ/viewform תודה מראש לכל הנותן יד במלאכה, שאו ברכה!

30/03/2016 | 03:10 | מאת: שיר

עמוד הפייסבוק שלנו עלה לאוויר בשעה טובה, אתם מוזמנים בחום לקרוא ולהגיב. בכל פעם נעלה פוסט חדש הקשור לנושא בריאות הנפש, התמודדות עם דיכאון וגם סיפורי מתמודדים שלנו. נשמח לתגובות, ממליצים לכם לקרוא את הפוסט על כלב הדיכאון. נשמח לתגובות והערות. https://www.facebook.com/kidumpro/

26/03/2016 | 09:53 | מאת: נועה

פרופסור רובינשטיין שלום, השאלה שלי היא כזאת: מה נחשב בפסיכולוגיה כמקרה חירום? כלומר, איזה סימפטומים / התנהגות צריכים להיות אצל האדם כדי שטיפול בו יהיה דחוף יותר מאדם אחר, ואני דווקא מדברת ברמת הפסיכולוגיה הקלינית דינמית ולא במובן רפואי פסיכיאטרי. תודה :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה, מקרה חירום הוא אכן מונח הלקוח מעולם הרפואה ובמקרה זה פסיכיאטרייה. במשמעות הסובייקטיבית, הכוונה לכך שהאדם הסובל מרגיש דחיפות ואינו יכול לחכות עד לפגישה מסודרת עם איש מקצוע. דוגמא שכיחה לכך היא התקף חרדה, שבו אדם חש צורך לקבל עזרה באותו רגע וחייב, על כן, להגיע לחדר מיון. זאת, למרות שמשמעות הדחיפות היא סובייקטיבית לחלוטין ולא יקרה לו שום דבר יותר חמור אם לא יפנה. מבחינה פסיכיאטרית התפרצות של התקף פסיכוטי (למשל, התקף מאני) אף היא נחשבת כמובן מקרה חירום שבו האדם עלול לסכן את עצמו וסביבתו. אין משמעויות אחרות מבחינת הפסיכולוגיה (הקלינית והלא קלינית), אם כי יכולים להיות מצבים של סבל קיצוני של האדם עצמו ו/או של סביבתו, אך הזמן אינו ממלא בהם תפקיד מרכזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטייין shrink-friendly.co.il

20/03/2016 | 15:09 | מאת: אמא לילד בן 13

שלום פרופ רובנשטיין, לפני כמה שבועות גיליתי במקרה שבני לוקח מהארון שלי בגדים שלי, כולל נעליים (וחזיות ותחתונים) ושם אותם אצלו בחדר במקום ניסתר. לאחר כמה ימים החזיר אותם כי הבין שראיתי אותם (בלי שדיברנו על זה). הוא הפסיק לזמן מה- ועכשיו שוב בדקתי ואני יודעת בבירור שהוא לוקח ממני בגדים ולובש אותם בסתר בחדרו כנראה בשעות לילה או בוקר מוקדמות מאד. שאלתי היא- האם לשוחח איתו על כך? כיצד לפעול בנושא? האם זו תופעה שקשורה לזהותו המינית? האם קיים מקום ,פורום לבני נוער שאולי אפשר לכוון אותו לשם? בני לא דיבר איתי כלל על הנושא וגם בנתיים לא שאלתי אותו משום שברור לי שהוא מאד נבוך מכך.- אני אציין שאנו מאד קרובים והוא ביחסים מצויינים איתי מתמיד. תודה על עצתך בנושא.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני מניח שאין תשובה אחת "נכונה" מבחינה "חינוכית". המלצתי האישית-מקצועית היא להניח לילדך ולנצל את הקשר הקרוב כדי להעביר לו את המסר שהוא יכול לדבר אתך על כל דבר ואת תקבלי אותו בכל מצב - כמובן, בעיתוי שתחשבי אותו למתאים, כשזה מתקשר לדברים אחרים שאתם מדברים עליהם. בהחלט יש קשר בין התנהגותו זו לבין זהותו המינית בעתיד כבוגר. זו התנהגות שנפוצה יותר בקרב הומוסקסואלים וטראנסג'נדרים, אם כי היא לא חייבת לנבא את הכיוון המיני. יש אתר של ארגון הנוער הגאה igy.co.il ובו פורום תמיכה, אם כי נדמה לי שהוא קצת צעיר בשביל זה. את יכולה לגשש ולראות אם יש שם פניות של בני גילו וכן להתייעץ עם מנהלי הפורום/האתר. כמו כן, יש עמותה פעילה מאוד להורי הומוסקסואלים tehila.org.il עם קבוצות תמיכה בכל הארץ ואמצעי התייעצות ותמיכה נוספים. כמו כן, את כותבת שאת קרובה אליו, אך חשוב לנסות ולקרב את אביו אליו בלי לכפות עליו פעילויות "גבריות". מניסיוני, לאבות קשה מאוד לקבל התנהגויות כאלו ונטייה מינית שונה בהמשך. רצוי מאוד לרכך אותו כך שבנך יוכל להרגיש שביתו הוא חוף מבטחים המקבל אותו ללא תנאי בהתמודדויות הצפויות לו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/03/2016 | 16:36 | מאת: אמא לילד בן 13

תודה רבה ד"ר רובינשטיין. המלצתך עוזרת לי ואם ארגיש צורך אבוא גם לייעוץ אצלך באופן פרטי.

09/03/2016 | 09:32 | מאת: קרן

גידי האם אתה מקבל באופן פרטי? במידה וכן מה העלות?

שלום קרן, ברור שיש לי קליניקה. פרטי התקשרות באתר שלי המופיע בחתימה. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

08/03/2016 | 23:47 | מאת: אנונימי

שלום פרופ' רובינשטיין, אני צופה מדי פעם בפורנו ויש לי שאלות בעניין: האם כדי להיות שחקן פורנו צריך להיות בעל הפרעה נפשית מסוימת? אני פשוט תוהה איך אדם בריא בנפשו מסוגל לקיים יחסי מין בידיעה שמצלמים אותו... האם ביסקסואליות היא תופעה שנפוצה יותר בקרב שחקני פורנו, עקב השחרור המיני שהם מפגינים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, בהחלט דרושה הפרעת אישיות עמוקה כדי להיות שחקן פורנו. מדובר בחשיפה עצומה של אקט שבמצב בריא אמור להיות אינטימי, פרטי ומלווה רגש. ברוב המקרים, העיסוק הזה אינו עומד בפני עצמו ומערב נטילת סמים, תרופות לשמירת זקפה לאורך זמן, הזרקת חומרים לאיבר המין ועוד. חלק משחקני הפורנו מופיעים גם בסרטי גייז וגם בסרטי סטרייטים עם בחורות, כלומר, משתמשים בעצמם ובזקפה שלהם ככלי שרת. ישנן שתי תכניות מאלפות של כתב ה-BBC הנודע לואי ת'רו (שודר בערוץ 8 וניתן לצפייה ב-VOD) על שחקני פורנו והתגלו שם סיפורי חיים עצובים למדיי. בהקשר ההומוסקסואלי - חלק גדול מהשחקנים, אם לא כולם, עובדים גם כנערי ליווי, דבר שרחוק מלהיות חלום ילדות של אדם בריא בנפשו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/03/2016 | 11:54 | מאת: אנונימי

תודה על התשובה. אני מניח שדבריך רלוונטיים גם לשחקני פורנו ישראלים. יכול להיות שכאשר מדובר בשחקנים ישראליים ההפרעה אפילו יותר חמורה, וזאת לאור העובדה שישראל היא מדינה קטנה והחשיפה יותר משמעותית? שאלה נוספת: באלו הפרעות אישיות לוקים שחקני פורנו? תודה

08/03/2016 | 00:20 | מאת: קרו

בת 30 סטרייטית. בזוגיות עם בן זוג 5 שנים בתהליך לחתונה עם ocdכבד של מערכות יחסים ונטייה מינית בכל התקף של מחשבות אובססביות אני נתקפת שמא אני לסבית ויש לי משיכה לבנות. ואז נזכרת שבגיל הבגרות כמו כולם היתי מבולבלת התנסתי. הייתה לי משיכה לבנות לא פיזית מינית. אלא יותר נפשית קרבה חזקה הזדהות אמפטיה והבנה עמוקה. גם אם התנשקתי עם בחורה וזה לא הגעיל אותי האם יש משיכה שהיא יותר נפשית לא מינית ופיזית ביום יום נשים לא מעניינות אותי רק שאני בהתקף של האובססיה זה תוקף אותי מכל צד ואני נזכרת מה עשיתי מה הרגשתי ומה זה אומר ומה יקרה לי ומחשבות לא מרפות למרות שאני במקום אחר בחיי במקום בו מצאתי את עצמי

לקריאה נוספת והעמקה

http://www.doctors.co.il/forum-1389#message-44720

04/03/2016 | 00:55 | מאת: דניאל

שלום פרופסור גידי, אני גיי בן 27 ואני חי בזוגיות עם גבר מזה 4 שנים. הייתי רוצה לדבר על הבעיות שאני הולך לתאר את ה 3 המרכזיות שעולות לי בראש כרגע עם בעל מקצוע. 1. אני יצאתי מהארון ובן הזוג שלי לא. כן, זה מאוד מפריע לי. בין השאר כי אני לא יודע לאן החיים שלי הולכים להתקדם. אני מרגיש תקוע בנקודה הזאת. 2. רמת הביטחון העצמי המאוד נמוכה שלי, הפחד ליצור קשר עם אנשים חדשים, אשר לדעתי גורמת לי לבעיה נוספת של בעיית קשב חריפה. 3. רמת האכפתיות שלי לסביבה והצורך שלי לרצות את הסובבים לי. לאיזה סוג איש מקצוע עליי ללכת שמתמחה בכל הדברים שתיארתי? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דניאל, כל פסיכותראפיסט (פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני) מטפל בסוג הבעיות שתיארת. יש ביניהם בעלי ניסיון רב יותר בקשיים שאופייניים לגייז (כמו "ארון") ויש שפחות. בת"א, שיש בה ריכוז גבוה מאוד של הומואים, המטפלים צברו באופן טבעי יותר ניסיון עם מגזר זה באוכלוסייה (אתה מוזמן לבקר גם באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום גידי, אין לי עדיין בן זוג. יש לי משיכה לבדס"מ, שמישהו ישלוט בי במידה מסוימת. האם זהו פגם נפשי? סטייה? מצריך טיפול להבנת העניין? תודה :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל, במהדורה האחרונה של מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM-5), המקובל על אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, נטייה מינית מאזוכיסטית ונטייה מינית סאדיסטית נחשבות עדיין שתיהן להפרעות פאראפיליות. השאלה האם יש צורך בטיפול תלויה, כמובן, לא רק במה שמוגדר רשמית/מקצועית כהפרעה אלא גם ביחס של האדם לנטיות אלו. עקרונית, אם האדם חי בשלום עם נטייה זו ואינו מזיק לעצמו ו/או לזולתו, אין בכך כל בעיה. הואיל והזכרת זוגיות, ייתכן שמימוש פנטזיות מיניות כאלו בתוך קשר זוגי הוא בעייתי או לפחות נדיר, ככל הידוע לי, והמימוש נעשה למיטב ידיעתי במסגרת מגעים מזדמנים. אני מפקפק עד כמה בטיפול פסיכולוגי אפשר לחסל את הצורך עצמו ונראה לי שעיקר העזרה צריך להיות במציאת דרכים לשלבה בחייך בצורה שלא תפריע לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר, תודה על תשובתך. אחד הדברים המטרידים אותי ביותר בדבר זה הוא התחושה שמדובר בפגם. כלומר: אדם שמוכן שזולתו ישלוט בו הוא אדם בעל עצמי חלש. מה דעתך?

28/02/2016 | 21:05 | מאת: קרן

גידי ערב טוב שולחת לפה את ההודעה כי אולי תוכל לתת לי נק אור מאובחנת עם ocd ביחסים ונטיה מינית בת 30 חיה עם בן זוג מדהים כבר 5 שנים מאובחנת עם ocd נטייה מינית ויחסים כשהייתי ילדה קטנה היחסים עם ההורים לא היו שווים אמא קשה שתלטנית כוחנית וסמכותית אבא לעומת זאת קליל זורם ונוח מאד תהליך הקרבה הרגשית וההזדהות בתור ילדה הרגיש תמיד מול אבא לא מול אמא, כשהפכתי מילדה לנערה לא הייתה לי הזדהות אימהית נשית, אלא של אבא גברית. כשהייתי צעירה היייתי מבולבלת מבחינה מינית נמשכתי ועד היום לגברים וברמה הנפשית מנטלית חיפשתי נשים אני לא לסבית או לא רצון להיות טרנסית, רחוקה מזה אבל פעם ב.. כשאני במצב סטרס חזק אני מתחילה לבחון את החזה שלי ברמה שהוא לא מרגיש לי נשי ומהאובססיה מרגישה שזה גברי. מחוברת באופן כללי לעצמי ולנשיות שלי ואוהבת את איך שאני. האם תהליך הזדהות מול אבא רק! יכול לגרום למשהו בפנימיות להרגיש כמו? זה משהו שכשתוקף אותי הocd מתגבר.. אשמח למענה כלשהו

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קרן, ההתייחסות לפנייתך צריכה להיעשות במסגרת ייעוץ אישי פנים אל פנים, שכן מדובר במצב ספציפי שלא ניתן להתייחס אליו בצורה כללית. אני רק יכול לומר שגם נטייה מינית כזו או אחרת וגם פנייה לייעוץ אין בהן כדי להעיד על פגם כלשהו. ייתכן שאם תפני לייעוץ, הכותרת שנתת לפנייתך יכולה לשמש התחלה טובה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

24/02/2016 | 00:49 | מאת: אנונימי

שלום פרופ' רובינשטיין, היום הייתי בת"א ובלהט הרגע הייתי עם בחור (כנראה אריתראי או סודני). הרגשתי דחף מיני חזק, הוא אונן לידי ובאיזשהו שלב, הוא מישש את איבר מיני ואת הישבן שלי וגם הכניס את אצבעו לתוך פי הטבעת שלי. לא קיימנו מין אנאלי או מין אוראלי. האם מדובר במין בטוח ואין ממה לחשוש במצב כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, אינני רופא ולמיטב הבנתי, כהדיוט בענייני רפואה, אין כל חשש מהחדרת אצבע לפי הטבעת (החדרת אצבע לפה היא עניין אחר - תלוי איפה האצבע הייתה קודם). ייתכן מאוד שחששותיך נובעים מאסוציאציות הקשורות למוצא האתני, אורח חיים ודעות קדומות. אם אתה רוצה להיות לגמרי שקט, התייעץ בפורום למחלות זיהומיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/01/2016 | 23:38 | מאת: אריק

שלום גידי, אני בן 27 והומו בארון. מרגיש בדידות איומה לאחרונה. יש לי בנזוג אבל הוא בארון באופן קיצוני ואנחנו מבלים יחסית מעט ביחד. אין לי כ"כ חברים ואני די גרוע עם אנשים. קשה לי לייצר חברויות ולשמור עליהן. ניסיתי למצוא פעילויות של איגי/אגודה לגיל שלי אבל זה לא קיים או שהאתרים בקושי מעודכנים. אני תוהה מה אני יכול לעשות. כי אני לא רוצה להמשיך להיות לבד. האם יש דרך לקבל עזרה אנונימית מקצועית?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אריק, קשר זוגי כששני בני הזוג נמצאים בארון הוא בפני עצמו גורם שתורם לבדידות, שכן הוא מבוסס על הסתרה ומגביל בילויים משותפים בפומבי (לאו דווקא במקומות בילוי של גייז): http://www.shrink-friendly.co.il/?p=140 בנוסף לכך, אתה מציין שאתם נפגשים מעט, לא ברור אם יש לכך קשר לעובדה ששניכם נמצאים בארון. אך זהו רק חלק מהסיפור. אתה מציין שאין לך כ"כ חברים ושאתה "גרוע עם אנשים". לפני שהייתי עוסק במציאת מסגרת (בין אם קשורה לנטייה המינית ובין אם לאו) למציאת חברים חדשים, הייתי ממליץ על בירור הקשיים החברתיים ופיתוח כישורים חברתיים, שכן אחרת גם אם תהיינה הזדמנויות ליצירת קשרים, יהיה לך קשה מאוד לשמור עליהם לאורך זמן. הגישה הטיפולית המתאימה ביותר לצורך כך היא טיפול קבוצתי שבו ניתן לברר בזמן אמת ובאווירה תומכת מה חלקך ביצירת המצב הבעייתי של הבדידות, מה הבעייתיות שלך בקשרים בין-אישיים ואיך ניתן לעשות דברים אחרת. עזרה אנונימית ניתנת רק בקווי מצוקה כגון "הקו הלבן" שמפעילה האגודה, אך פועלים שם מתנדבים שאינם אנשי מקצוע ולדעתי הם רק יוכלו להקשיב לך ולהפנות אותך לקבוצות של האגודה. המלצתי לפנות לטיפול קבוצתי באחד המכונים הפרטיים העוסקים בכך. במידה והנך סטודנט, ניתן לברר גם בשירותי הייעוץ הפסיכולוגי של האוניברסיטה. העזרה המקצועית לא צריכה להיות אנונימית. הציפייה שלך לאנונימיות מקורה שוב בעמדה מתבודדת ומסתתרת ואתה אמור לבטוח לפחות במטפל שמנחה קבוצה כזו ובהסכם הסודיות בין חברי הקבוצה כצעד ראשון לבניית אמון מינימלי בבני אדם. אם תתמקד אך ורק בבחירת מסגרת חברתית, תישאר לדעתי עם אותם קשיים רגשיים שמונעים ממך יצירת קשר ושמירה עליו. כאשר תהייה מצויד בכלים שתרכוש בטיפול הקבוצתי, תהייה מוכן, לדעתי, להשתמש בכל מסגרת חברתית (למשל, חוג העוסק בתחביב משותף) ליצירת קשרים חברתיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/01/2016 | 22:49 | מאת: יוני

אני והבן זוג שלי רוצים לקיים יחסי מין ללא קונדום, אנחנו יחד כבר חודשיים, ולפניי זה שנינו לא היינו פעילים הרבה, וגם אם כן אז עם אמצעי מניעה. בידיעה ששנינו נאמנים זה לזה, ומקיימים יחסים רק אחד עם השני, ובידיעה ששנינו בריאים ועושים בדיקות דם ואיידס - האם ניתן לקיים יחסי מין ללא קונדום ? אשמח לתשובה, כדי לא לקחת סיכונים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוני, אם קיים ביטחון מלא שכל היחסים שקיימתם היו מוגנים, אין מניעה מקיום יחסים בלי קונדום כבר כעת. זו כבר שאלה של אמון. מבחינה רפואית גרידא, יש להמתין עוד חודש ואז ללכת להיבדק יחדיו, לוודא שהתשובה שלילית ורק אז לפתוח דף חדש ולהתחיל לקיים יחסי מין ללא קונדום. תוקף הבדיקה הוא לגבי 3 חודשים לפני עריכתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

28/12/2015 | 14:49 | מאת: מחמוד

בן 33 שנה למעשה אני לא חושב שאני גייז בגלל שמעולם לא היה לי הטרדה מינית אבל ברצוני לדעת למה בעצם אני היחיד במשפחה אשר לו נטייה מינית כלפי כפות רגליים הגברים בלבד התופעה הנקראת פטישיזם לא גורם לי להפרעה נפשית וגם התנהגותית להיפך אני חושב שאני מאושר כי יש לי פטיש רגליים מעוניין לדעת הדבר שמגביר החשיבה ו התשוקה מינית שלנו , כאשר מסתכל בכפות רגל היחפות לגברים בלבד בעוד דודי ישב על הסופא היה לי רעיון לזחול בכיוון רגליו על מנת ולראות אותם מקרוב ואז אני החזקתי בוהן רגלו כדי לשים אותו על הקצה הפין שלי ואז התחלתי לנוע אותו למעלה למטה לאחר מכן הוא התחיל להניע באצבעו למעלה ולמטה עד שאני כבר נכנעתי לו לאחר עליית הנאה מינית ואז התחלתי מנשק את רגלו מחכה לתשובה שלך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מחמוד, אין כל קשר בין הטרדה מינית בילדות ובין משיכה לבני אותו מין בבגרות. משיכה לכפות רגליים של גברים או של נשים אינה קשורה בהכרח לנטייה מינית. ברוב המקרים, גברים סטרייטים נמשכים לכפות רגליים של נשים וגברים הומואים לכפות רגליים של גברים. ייתכן שמתוך משיכתך לגברים רק המשיכה לכפות הרגליים שלהם נכנסה למודעות שלך והמשיכה למרכיבים אחרים נבלמה בעקבות קושי לא מודע לקבל את משיכתך לגברים באופן כללי. כך או כך, קשה מאוד לדעת מה הסיבה. לפעמים תוכן המשיכה כולל רק נשיקות של כפות הרגליים ולפעמים הנאה מדריכה של הגבר עליך. (שים לב שאתה משתמש במילה "נכנעתי"!). בדרך כלל מדובר באמת בחלק מיחסי שליטה (BDSM) שעדיין מוגדרים כסוג של סטייה מינית אך סביר שתוצא מאחת המהדורות הבאות של מדריך האבחנות. בכל מקרה, אין כל פסול בהנאה זו. ייתכן שעם נשים אתה מקיים סוג מסוים של יחסי מין ועם גברים המשיכה נושאת אופי של יחסי שליטה כאשר אתה הצד הכנוע. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

29/12/2015 | 11:28 | מאת: הפלומבה

הוא נמשך במודע לרגליים. אבל על פי תאורו החוויה דלו היא משחק הפין דלו עם הבוהן של הדוד. זה המרה סימלית של הפין הגברי של הדוד בבחירה בבוהן! והחיכוך זה בעצם המרה של פין בפין. לא? במידה ויש גם פוררן זה יצוג של זכר וזכר. לדעתי חוויה פתוחה שלו במסגרת לא ביתית ורחוק מסביבתו היומיומית תאפשר לו לדעת אם זה פטיש נרודתי או חוויה שמאחוריה הר גשע של הומוסקסואליות. בדרך כלל המקרים האלה מביאים התפוצצות מינית בתנאים פתוחים וחוויה סוערת. הסכנה היא אחר כך איך לחבר את זה לחיי היומיום. לאחד אקטואלי קרה כזה דבר ברק מהפח הגדול 2015. שתיאר דבר דומה. ואף מוקצן יותר. יצא הגבר מהגבר והשתחרר הפלומבה נפתחה והחיים החלו לזרום.

20/12/2015 | 14:38 | מאת: שי

מספר פעמים אשתי שאלה אותי אם אני הומוסקסואל. כמה פעמים היא הציבה את זה כאילו היא בטוחה בכך. אחת ההוכחות שהיו לה זה שיש לי דעות ליברליות לגבי הומוסקסואלים. יש לציין שאני סטרייט ונמשך לנשים. מעולם לא שכבתי עם גבר. אני זוכר שכשהייתי ילד נמשכתי קצת לחבר שלי, וגם אחת הפנטזיות שהיתה לי זה שיש לי גוף של אישה. זה היה ממש סיוט והתחלתי לחשוב אולי אני באמת הומוסקסואל. ועלו לי הזכרונות האלה. למזלי חברים שלנו דיברו איתה ועזרו להרגיע אותה. ידוע לי על מספר הומוסקסואלים במשפחה שלה.אני משער שבגלל הסגירות של המשפחה הם פיתחו תסביכים. אחד בכלא על עבירות מין, ואחד נפטר מאיידס ואני משער שהוא התבייש מכדי לטפל בעצמו בקוקטייל. אני פונה לגבי החרדה המסויימת שלי על הנטייה המינית שלי, וכן איך אפשר להתמודד עם אשתי. יש לציין שהיא סובלת מחרדות בתחומים נוספים כמו מחלות של הילדים ניקיון וטיסות. הצעתי לה גם לקבל טיפול תרופתי אבל גם מזה יש לה חרדה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שי, לפי תיאוריך, נשמע שאתה מציג שילוב בין חרדה של אשתך לגבי הנטייה המינית שלך, שהיא חרדה אחת מיני חרדות רבות מהן היא סובלת, רובן בעלות אופי כפייתי, ובין חרדה שלך עצמך מהנושא. לגבי החרדה שלך, אתה מוזמן להאזין להרצאה מוקלטת בנושא: http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 ו/או לקרוא מאמר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 ולקבל החלטה האם ברצונך לפנות לטיפול בחרדה זו. על פניו, לדעתי, כל עוד יש לך משיכה לנשים, השאלה אם קיימת גם משיכה לגברים אינה רלוונטית, אך חרדות, כידוע, אינן הגיוניות מטבען. לגבי החרדה של אשתך - אני מבין שהן מציקות לך על בסיס יומיומי וכמובן יותר מציקות לה, אך לא תוכל לקבל במקומה החלטה על פנייה לטיפול תרופתי או אחר. הרצון והיוזמה לכך צריכים להיות שלה. אני מציע לך, על כן, להפריד בין החרדה שלך והחרדה שלה ולקבל החלטה בקשר לעצמך. הפניית יקירינו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי היא בעייתית מאוד ואינה יעילה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/12/2015 | 10:15 | מאת: שי

תודה התשובה שלך לגבי בהחלט מרגיעה ומספיקה. לגבי אשתי גם מרגיע במידה מסוימת ולפחות מסיר ממני את האחריות למצב תודה

19/12/2015 | 01:21 | מאת: גיל

לפי התנועות וההתנהגות אני חושד שלילד של חברים שלי יש נטייה הומוסקסואלית. הוא כבן 16. אחרי סיפורים ששמעתי מחברים הומוסקסואלים על דחייה של המשפחה והתכחשות שלהם עצמם, זה מדאיג אותי . אני גם יודע שהמשפחה הומופובית מאוד. האם יש משהו שאני יכול לעשות.

שלום גיל, הדאגה והאכפתיות שלך נוגעות ללב, אבל כל מה שתעשה לא רק שלא יועיל, אלא אף עלול להזיק. לאנשים, ויותר מכך למשפחות, יש מנגנוני הגנה שונים, שגם בטיפול פסיכולוגי אנו מתייחסים אליהם מאוד בעדינות. פרט לכך, יכול להיות שאתה טועה ב"אבחון" ויכול גם מאוד להיות שהילד עצמו עדיין לא מוכן לקבל את נטייתו. כמו כן, גם אם המשפחה מגלה הומופוביה באופן כללי, לעיתים קרובות היחס הזה משתנה לטובה (פחות מצד האב ויותר מצד האם), לאחר שמתברר שמדובר בבן שלהם. אם וכאשר הנושא ייפתח במשפחה עצמה ויועלה בפניך (אל תיזום דבר!), תוכל להפנות אותם לפורום הזה, לתהל"ה (עמותה לתמיכה בהורי להט"ב) ואף להמליץ בפניהם לקרוא או להביא להם כמתנה את ספרה של דבורה לוז "אמא יש לי משהו לספר לך" (בהוצאת שופרא). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/12/2015 | 04:07 | מאת: עידו

שלום פרופסור, אני הומו בן 26 סטודנט לרפואה, אני פונה אלייך כי לאחרונה הפחד שלי מאיידס התגבר ,אציין שאני פעיל מינית ושומר על מין מוגן, שלפעמים מאבד את ההנאה ,למשל מקיים מין אורלי מוגן והפרטנר לא מסכים, כמוכן יש לי אפטות בתדירות גבוה ולכן נמנע להתנשק ואם כן מתנשק אז נכנס לחרדה שנדבקתי. יש לי דחף מיני חזק והנסיונות להימנע ממין מזדמן לא עובדים, בקיצור מרגיש תסכול מכל הנושא.. השאלה שלי האם אפשר להגדיר מה שיש לי פוביה שצריכה טיפול ? יכול להיות שהפחד נגרם מהידע שיש לי על ההדבקה והמחלה ושבכל מין יש סיכון גם אם נמוך להדבקה? אשמח לעזרתך ותודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עידו, איידספוביה היא מקרה פרטי של הפרעת חרדה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=15 כמו בכל הפרעה נפשית, יש נטייה מוקדמת, חלקה פסיכולוגית וחלקה פיזיולוגית, ויש טריגרים שמעוררים את התפרצותה. במקרה שלך חברו שני טריגרים משמעותיים מאוד לגרום להפרעה להתפרץ: מין הומוסקסואלי מזדמן ולימודי רפואה. מטיפול בסטודנטים לרפואה, סטז'רים ורופאים מתמחים לאורך השנים - די בטריגר זה כדי לעורר חרדה עצומה ממחלות. לכן, לפי תיאוריך, בהחלט יש מקום לפנות לטיפול ויפה שעה אחת קודם. זאת לא משום שהמצב חמור או מדאיג, אלא משום שאתה עדיין צעיר וככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, סיכויי הצלחתו גבוהים יותר. יתר על כן, חרדה מסוג זה עלולה להתפשט לתחומי חיים אחרים, החל מפחדים ממחלות נוספות, דרך חרדות ממצבים אחרים וכלה בדיכאון, כשהנפש קורסת מרוב חרדות (הקומורבידיות בין דיכאון וחרדה גבוהה מאוד). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

13/12/2015 | 15:09 | מאת: נדב

שלום, אני (בן 28) נמצא במערכת יחסים עם גבר בן 25 מזה שלושה חודשים ואנחנו אוהבים להיות אחד עם השני. ברמה המינית, יש בנינו משיכה מינית חזקה, אבל אני מעוניין לגוון את חיי המין שלנו, כי עד עכשיו לא יצא לנו להתנסות יותר מדי וזה לפעמים מציק לי (אני מעט יותר מנוסה ממנו בענייני מין). עיקר היחסים שלנו מתמקד כרגע באוננות- כל אחד לעצמו, או שהאחד מאונן לשני. הוא לא כל כך אוהב להעניק ולקבל מין אוראלי. ברמה האנאלית, שנינו מגדירים את עצמנו כאקטיביים, אך סיכמנו בנינו פעם, שנרצה להתנסות בחדירות אחד כלפי השני. עניין נוסף שמשפיע כאן הוא, שלאחר שהוא מגיע לאורגזמה, בן הזוג חווה כאב ראש חזק למדי, שמצריך ממנו לנוח כמה דקות. זה קורה לו כשהוא מנסה להגיע לסיפוק בכריעה או בישיבה, כך שהוא מעדיף להגיע לסיפוק מיני כשהוא שוכב על הגב. כשהוא הלך לרופא כדי לברר מה אפשר לעשות עם זה, הוא לא יותר מדי עזר לו. השאלה שלי בעצם מתמקדת בשאלה, אילו טכניקות או אביזרים אפשר להכניס לחיי המין שלנו, כדי להפוך אותם ליותר מגוונים. ברמה היותר ספציפית, מעניין אותי לדעת האם יש משהו מועיל שהוא יכול לעשות כדי להתגבר על כאבי הראש שלו ומהי הדרך הנכונה להתנסות במין אנאלי, עבור שני אנשים שלא התנסו בכך מעולם. חשוב לי כמובן לומר שאינני לוחץ עליו לבצע שום דבר ושיש לי סבלנות כלפיו. תודה, נדב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נדב, הכתובת המתאימה יותר לשאלתך היא סקסולוג. מצד אחד, כל עוד קיימות גם אהבה וגם משיכה מינית חזקה, כפי שאתה מתאר, פחות חשוב מה קורה בתוך יחסי המין ואינכם צריכים להשוות את עצמכם למה שאתם מכירים מאחרים או ממה שראיתם בסרטי פורנו. מצד שני, הרפרטואר שאתה מתאר, אשר כולל בעצם רק אוננות של כל אחד לעצמו, הוא אכן מאוד מוגבל. אחרי אורגזמה אנשים מגיבים בצורות שונות - יש כאלה שנעשים רעבים, יש כאלה שהדבר גורם להם להירדם (רבים מאוננים לפני השינה), יש כאלה שהדבר גורם להם עוררות ועוד ועוד. אמנם על כאבי ראש לא שמעתי, אך הואיל ומדובר בכאב ראש שחולף תוך זמן קצר והוא תגובתי לאוננות, לא הייתי מייחס לו חשיבות רבה, במיוחד אם רופא בדק אם הנושא. ייתכן שמדובר בסוג של התקף מיגרנה קצר, שכן גם זיקפה וגם מיגרנה כרוכים בכלי הדם. הייתי מציע לצאת מהגדרות נוקשות של "אקטיבי" ו"פסיבי" ("שנינו אקטיביים"). אם בא לכם להתנסות בחדירה והדבר קשה לצד הנחדר, צריך להבין שמדובר שפי הטבעת הוא בסה"כ שריר שניתן לאמנו ע"י דילדואים וויברטורים בגדלים שונים (כמובן, שיש לעשות זאת מהקל אל הכבד, או ליתר דיוק, מהקטן אל הגדול) ואתם יכולים לנסות להחדירם ברגישות רבה זה לזה, כשמילת המפתח היא הדרגתיות. צפו יחד בסרטי פורנו שונים וראו מה בא לכם לעשות. אגב, לא כל מה שמגרה ויזואלית ומצטלם טוב אכן גורם הנאה, אך אין כמו מבחן הניסיון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-frienldy.co.il

20/11/2015 | 21:34 | מאת: שלום פרופסור

מהתבוננות בתרבות היציאה מהארונות בעיקר אומנים ואחריהם לא מפורסמים שחוגגים את ההכרזה והיציאה. נוכחתי שזה תהליך שום נקודה אינה יציאה. אבל מתחת לגלוי ברוורס מתגלה שהיציאה כלפי בסביבה היא בעיקר בתוך הראש של היוצא. כי בדיעבד כמעט כל מי שיצא שמע שהסביבה ממש הבינה גם ככה. לכן להוציא אומנים חובבי לייקים לזמן קצר. ושערי עיתונים או פרסונות מקדמות אג'נדה חברתית וזכיות כאוחובסקי. כוחה של העדר אמירה שמירה על אניגמתיות היא נוסחת פלא. היא ארוכת טווח משמרת עניין. המיסתורין סביב העדר הגדרה הוא אחד האלמנטים הכי מענינים באדם. כולם רוצים הגדרה. שלא לדבר על זה שמגדר ומין זה דבר שעד היום מליוני ערסים בכלל לא מבינים מזה. אז מורכבות של אדם מעבר לאקט הפיסי היא בכלל משהו שקשה להסברה. ישנם גברים שפיסית אולי חיים ואולי נמשכים לנשים אבל הנפששלהם היא נשית פגשתי אחד כזה שאמר שהוא לא רוצה שהילד שלו יהיה גיי. הוא נשוי שאלתי אותו למה. אתה הומו שאתה יודע מזה? בכל מקרה הרב בורים בעלכורחם. לא מעמיקים בכלום ובוודאי בנפש האדם. אז מה בכלל החשיבות לפול במלכודת הצהרת ההגדרות? החד ערכית הזו. האניגמתיות פועלת הרבה יותר טוב גם למי שמחפש פרסום לא? כי הלייק מספק לרגע והאניגמה נשארת כל הזמן. בכל מקרה מצאתי שאי הגדרה ומיסתורין הם מפתח חשוב בחיים וגם בהגדרת האדם. תן להם להתבלבל למי שרוצה להגדיר. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, לא הייתי נסחף למסקנה שמיסתורין הוא דבר חיובי עבור כל אחד. יש אנשים שונים עם צרכים שונים, חלקם מוחצנים יותר ובעלי צורך גדול יותר לשתף, וחלקם מופנמים יותר. גם לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות-לכת מהתנהגותם של ידוענים בעלי יחסי ציבור משומנים על מי שאינו ידוען. אין מרשם אחד שנכון לכולם. ראיתי מטופלים שצועדים בראש חוצות במצעדי גאווה שאינם מקבלים עמוק בתוך עצמם את נטייתם המינית ולעומת זאת, כאלה שמקבלים את עצמם ואינם חשים צורך לתת פומבי לנטייתם המינית. יש כאלה שמרגישים שקודם כל עליהם לצאת מהארון בפני המשפחה ורק לאחר מכן להתחיל ביחסי מין ויש כאלה העושים זאת בסדר הפוך. מניסיון מקצועי ממושך מאוד הייתי אומר שהכלל הוא שאין כלל. לכל היותר, הייתי משער שבקצוות - כלומר, בקרב אלה שהפכו את הנטייה המינית לכל חייהם והם מכריזים עליה בכל הזדמנות ובקרב אלה שמסתירים אותה בצורה היסטרית קיים מקום לפקפק במידת קבלתם את הנטייה ואת עצמם. בין אלה לאלה יש אנשים רבים מאוד שמופעלים ע"י תכונות אישיות רבות המכתיבות את יחסם לעצמם ואת האופן שבו הם מציגים את עצמם בפני העולם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

10/11/2015 | 01:02 | מאת: רועי

שלום פרופ' רובינשטיין, אני מנסה להכיר גברים ולא פעם כשאני משוחח עם גייז על מעמדנו החברתי, אני נתקל בכאלו שכאילו משלימים עם ה"נחיתות" שלנו בהשוואה לסטרייטים, מתנגדים לזכויותינו להינשא, להקים משפחה בדרכנו שלנו ועוד. היום נתקלתי בפוסט של אדם רוסו, שנדקר במצעד הגאווה בירושלים לפני כעשור. לדבריו, הוא הפך לימני ודתי אדוק. בפוסט הוא קורא להומופובים להביע את דעתם, טוען כי הבעת שנאה להומוסקסואלים היא חלק מחופש הביטוי וקובע כי עדיף שילדים יאומצו על ידי זוג הטרוסקסואלי במקום על ידי זוגות חד מיניים. בתגובות הוא זכה לתשואות מצד מגיבים ימנים שברכו אותו על "כנותו" לכאורה. זה החזיר אותי לשיחות עם אותם ידידים. כיצד יתכן שמישהו ינסה בכל מאודו להתחבב על ידי מי ששונא אותו ויחפש את דרכו דווקא בדת הרואה בהומוסקסואליות דבר מוקצה, ומנגד - יביע בוז לאורח חיים בו יש לו מקום כשווה? תודה, רועי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רועי, בזמנו עסקתי רבות בדינמיקה של הומופוביה מופנמת: http://www.shrink-friendly.co.il/wp-content/uploads/2011/07/mifgash.pdf http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711 הומואים גדלים בחברה סטרייטית ומפנימים, מי יותר ומי פחות, את העמדות ההומופוביות שיש לסטרייטים רבים (לגברים יותר מאשר לנשים וכמובן לדתיים וחרדים יותר מאשר לחילוניים). העליתי בזמנו את האפשרות של הפעלת מנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" (תהליך שבו שבוי מזדהה עם אלה ששבו אותו), אבל מעבר לכך, העולם הרבה יותר מורכב מהחלוקה הקצת דיכוטומית לטעמי שאתה עושה בין ההתייחסות הרעה של הדת להתייחסות הטובה של קהילת הלהט"ב. הדת עונה על צרכים רגשיים וקוגניטיביים חשובים של האדם ולא לחינם קארל מרקס כינה אותי "אופיום להמונים". האמונה בכוח גדול ממך, הקשרים הקהילתיים הצפופים וכיו"ב - כל אלה מספקים נחמה למי שזקוק לה. לעומת זאת, קהילת הלהט"ב היא, ככל הנראה, ליבראלית (לפחות לכאורה ובאופן מוצהר), אך יש בה חברים רבים שלא מקבלים את עצמם במובן העמוק של המילה ונוח להם להיות חלק מקבוצה שגם לה יש דגל, סמלים אחרים, סיסמאות וכד'. הליבראליות אינה הצורך היחיד של האדם ויש בהחלט אנשים שהיא מעוררת חרדה בקרבם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/11/2015 | 20:01 | מאת: טל בן 32

שלום אני בן 32 בקרוב 33. עד לפני חצי שנה בערך היתי מלא ביטחון, יצאתי למסיבות בגאווה וכו' מה שקרה שפתאום התחלתי לקבל דחיות על גבי דחיות מכל מיני אנשים, ייחסתי את זה בהתחלה לזה שהעליתי טיפה במשקל, התחלתי להצטלם באובססיביות לראות מה הבעיה ואז חשבתי שאני לבן מידי והלכתי להשתזף הצטלמתי שוב ראיתי שעדיין יש בעיה שיש לי מעין קמטים ליד הפה-הלכתי להזריק חומצה, כעת אני רואה שיש לי גם בעיה קשה מתחת לעין וזו אולי הייתה הבעיה מלכתחילה . כמו כן בשבןעייםן אחרונים התחלתי להקריח חלילה ודלילות שיער... אני בסרטים מאד קשים שהלך לי המראה אני מנסה לטפל בכל נגע שקורה לי אבל זה כזה פשוט לבודד כל פעם את הבעיה לזהות מה בדיוק קורה הבטלחון שלי מאד נפגע וכל פעם שאני נפגש עם מישהו אני אומר לעצמי טוב בטח הוא אומר "זה היה יפה פעם וכעת התכער" וגם בסקס אני כבר לא מסוגל לעשות סקס בלי אלכוהול וגם בסקס עצמו אני מדמיין שהבחור שאיתי בכלל רוצה מישהו אחר...כי אני לא מספיק שווה כמו פעם מה לעשות?!?!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, אף אחד מאיתנו לא נעשה צעיר יותר ואכן הגיל שלך הוא גיל שבו הרבה הומואים חווים דחיות שלא חוו קודם לכן. כאשר הדימוי העצמי של האדם (כולל דימוי הגוף שלו) תקין באופן בסיסי, הוא מצויד במנגנוני פיצוי העוזרים לו להסתגל למצב החדש. אלה יכולים לכלול התגמשות והתפשרות לגבי פרטנרים מיניים, שימת דגש על היבטים אחרים פרט למראה החיצוני וכד'. מה שקצת מדאיג בתיאור שלך הוא ההיתפסות לפרטים ספציפיים כאלה או אחרים וניסיון לתקנם. באופן קיצוני התופעה מוכרת כהפרעת גוף דיסמורפית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=768, זו הפרעה עיקשת אך ניתנת לטיפול. בין אם הנך סובל מההפרעה הספציפית הזו ובין אם לאו, נראה שהכתובת להתמודדות עם ההתבגרות שלך והשלכותיה היא ייעוץ פסיכולוגי, רצוי אצל מי שיש לו ניסיון בטיפול בהומואים. מטפל שאינו מתמחה בכך עלול שלא להכיר בדגש החזק המושם בעולם הגייז על מראה חיצוני ועקב כך להחמיר בהערכת מצבך הנפשי. לסיכום, יש בהחלט ירידה באטרקטיביות, יש בהחלט יותר דחיות, אך אנו אמורים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מספיק שיוכל לספוג זאת ולפצות על כך. לפעמים יש גם צורך בשינוי מסוים בסגנון החיים (למשל, מסיבות גייז הן זירה מאוד אכזרית במובן זה שאדם נשפט אך ורק על סמך מראה חיצוני ורצוי אולי לשקול אמצעי הכרות "רכים" יותר והצטרפות לקבוצות שונות של גייז בפייסבוק, למשל). במקרה שלך, לאור תיאוריך, לא הייתי ממליץ לך להתחיל לתקן "פגמים", פרט לשמירה על משקל תקין ועיסוק בפעילותת גופנית בצורה לא מוגזמת ולא היסטרית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/11/2015 | 22:13 | מאת: טל

תודה על תשובתך. אינני חושב שאני סובל מהסינדרום משום שמדובר בבעיות אמיתיות. אנשים התחילו להגיד לי למשל שיש לי בעיה כזו וכזו כאשר דחו אותי. כשאני מסתכל במראה אני דווקא רואה מישהן די חמןד אבל בצילומים אני יוצא שונה בעל מראה פחות טוב ממה שרואה במראה. העניין הוא שאני כל הזמן מתלהך עם התמונות הגרועות בראש ואומר לעצמי זה אני זה לא אני? מבחינה אוביקטיבית אינני יכול לומר שיותר דוחים אותי מהעבר אבל יתכן שתודעה משנה מציאות וזה עלול לקרות זה כבר קורה בממעט. הירידה במראה חיצוני זה משהו שלי ושלי בלבד לא קשור לאחרים.

17/10/2015 | 21:36 | מאת: רן

גידי שלום לאחר ייעוצים כאלה ואחרים וגם כתיבה בפורום אני שוב לא מוצא את עצמי ולא מוצא מנוח מהחרדה והספק. בן 22,בעברי חרדות ממחלות,גבהים,מצבים מביכים והגיינה אישית ברמה גבוהה. מאז גיל 10 בערך ואפילו מהגן אני זוכר שהייתי סקרן לגבי איברי המין של חברים שלי ובגילאים 12 בערך היינו גם מראים אחד לשני שזה דבר שהבנתי שנחשב נורמלי אבל זה נתפס אצלי,לא הפסקתי להסתקרן וגל הזמן רציתי לראות שוב ושוב. איבר המין שלי קטן מאוד לדעתי ועד היום לא ברור לי אם זה משיכה או קנאה באיברים וזה משגע אותי. בגיל ההתבגרות אף הייתי מאונן על איברי מין גבריים בעיקר של חבריי אך לא על יחסי מין איתם.במקביל גם על יחסי מין עם נשים ותמיד רציתי להיות עם נשים,לא היו לי אף פעם דימויים של לנשק או לשכב עם גבר וזאת למרות שאין לי שום דיעה קדומה כלפי הומוסקסואלים. כל הזמן הייתי סבור שברגע מגע ראשוני עם אישה האובססיה תרגע,ובגילאים יותר מאוחרים עדיין מצאתי את עצמי מאונן על איברי מין זכריים לא יודע למה כאילו אני מדמיין שהאיבר שלהם הוא שלי לא ממש יודע להסביר. הכרתי מישהו ואנחנו כמה שנים ביחד ,מקיימים יחסי מין תקינים ונהנים מאוד אבל האובססיה עדיין שם עד רמה שפוגעת לי בחשק והתפקוד המיני. כשהכרנו הייתה לי הפוגה של שנה בערך מהאובססיה וגם היא מאוד סיפקה אותי מינית לא הרגשתי שחסר לי משהו.עש שנתקפתי שוב גל חרדה והייתי חייב לבדוק אם אני עדיין יכול לגמור מתמונות ודימויים של גברים ואז זה חזר לי אני פשוט מדמיין כל גבר מולי עערום ושקוע במחשבות והרהורים איזה גודל איבר יש לו ולפעמים זה אחים של חברה שלי וחברים מהעבודה וזה פשוט מוציא אותי מדעתי, האם יכול להיות שאפשר לגמור מקנאה באיבר מין של אחר?? אני כל היום מנסה לאונן וחושב על דימויים גבריים ורגע לפני שאני גומר אני חושב על בחורה כי אני לא יכול להאמין לזה שאני גומר מגבר! בראש זה מרגיד כאילו שאני ממש חושק בו אבל במציאות אני לא מרגיש צורך להגיע למגע עם גבר למרות שנראה לי שזה נכפה עליי וזה לא יעזוב אותי עד שאני אודה בזה. הייתי אצל פסיכולוגית שבעקבות מה שתיארתי קבעה שמדובר בOCD אך נשארתי עם השאלה איך אני יכול לאונן ולחשוב על איברי מין זכריים ולגמור אם אני לא הומו?זה מופיע לי בחלומות תמיד שאני מסתכל על איברי מין של חברים שלי ואפילו נוגע אבל לא יחסי מין מלאים. ולמה זה לא עוזב אותי? אני בן 22 וחושב שאני סגור על עצמי מינית אבל זה תוקף אותי כל פעם.לא היה לי אף פעם משהו עם גבר במציאות. אני כן יכול להגיד שאני נמשך לנשים ביום יום,והתחושותמשיכה אליהם לא דומות לתחושות שהאובססיה לגברים מעלה בי. החשק המיני שלי נפגע ופעם הייתי מתגרה כל כך ואפילו מאונן רק על חברה שלי והיום זה כבר לא ככה..אין לי כמעט חשק ובזמן שכן יש אני מנצל למבחן עצמי של אוננות מול דיומיים גבריים ומכניס את עצמי לחרדה... זה כל כך קשה ניסיתי ציפרלקס המון זמן זה עזר קצת אבל החליש אותי מאוד,אני מרגיש כל כך רע שאולי אני משקר לחברה שלי לגביי. אני עצמי לא חושב שאני הומו אבל אין לי שום הסבר למה אני מצליח לגמור מלאונן מול גבר או למה בכלל אני "נמשך" לאיבר מין גברי יש הקבלה אחרת לעוררות מינית חוץ ממשיכה? קנאה,חסך או משהו שיוכל לתת לי פינה של אור??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רן, אם אני מבין נכון, אתה נמשך לנשים ומקיים איתן יחסי מין ומעולם לא מימשת את משיכתך המינית לגברים. ככל הנראה, יש בך קווים אובססיביים מאוד בולטים בתחומים אחרים, אבל מתיאוריך עולה משיכה מינית לגברים. מקנאה בלבד באיברי מין של גברים אחרים לא ניתן להגיע לאורגזמה וכנראה שמדובר במשיכה של ממש. משיכה זו אינה חייבת לפגוע במשיכתך המינית לנשים וגם אין כל חובה לממש אותה. ככל הנראה, על סולם קינסי שבין הטרוסקסואליות בלעדית להומוסקסואליות בלעדית אתה נמצא קרוב יותר לקצה ההטרוסקסואלי, אך מתיאוריך עולה כי קיימת משיכה מינית לגברים שאינה בגדר HOCD, להערכתי. ברור שיש לבדוק השערה זו בריאיון פנים אל פנים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/10/2015 | 08:05 | מאת: רן

במציאות אני לא מצליח לדמיין את עצמי נוגע באמת בגבר למה זה ככה??

29/09/2015 | 20:10 | מאת: נהג אוטובוס

היי ! אני נשוי ולפני כשנה הייתה לי התנסות ראשונה וכייפית עם בחור חצי מגילי ! אשתי והילדים הגדולים גילו ונהיה תוהו ובוהו , עזבתי אותו ונשארתי בבית איתם , אני נהג אוטובוס וכל היום אוכל את הלב מכל הבחורים היפים שאני רואה כנוסעים וכהולכי רגל , כמעט תמיד מפלרטט אף שפוחד מהמשפחה , אני מת להיות עם מישהו צעיר אבל גם עם המשפחה חחח יודע שזה קשה אבל בטח אפשרי בתנאים מסויימים , אני נאכל ויום אחד אפילו חושב לברוח מהכל  מה עושים !?!?

שלום לך, ביסקסואליות אכן טומנת בחובה יתרונות מסוימים כמו גם בעייתיות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 https://www.youtube.com/watch?v=7BnIcAbFDvs עקרונית, אני חושב שביסקסואלים הם אנשים "עשירים" יותר בעלי רפרטואר מיני רחב יותר ואפשרויות מיניות ורגשיות רבות יותר, אך כמו אדם בעל נכסים רבים, גם אתה צריך לשים על עצמך ועל "רכושך" המיני מנגנוני בקרה ופיקוח ולנהל את ענייניך בתבונה ובזהירות. מאוד חשוד בעיניי כיצד אשתך וילדיך גילו מהר כל כך על התקרית עם הבחור הצעיר. אני משער שכמו גברים נשואים רבים, דאגת להשאיר סימנים או להעביר את המידע בדרך זו או אחרת. כידוע, כשהדחף המיני משתולל, לא תמיד קל להיות רציונאליים וזהירים ובכל זאת, זה מותר האדם מן הבהמה. באופן כללי, לפי תיאוריך, אתה פועל בצורה אימפולסיבית מאוד. גם נהגים סטרייטים רואים בחורות יפות בלבוש פרובוקטיבי עולות לאוטובוס כל היום ובכל זאת אינם מתבלבלים. ישנם מספיק בחורים צעירים שנמשכים לגברים מבוגרים יותר ואתה יכול למצוא את סיפוקך כך או אחרת, אבל כעת, אחרי שמשפחתך "גילתה", אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום שיעזור לך להגיע להסדר מחודש בינך לבין המשפחה ובינך לבין עצמך, כך שתוכל ליהנות משני העולמות, כלומר, ממימוש דחפיך המיניים מבלי להרוס את המסגרת המשפחתית שמשמשת לך חוף מבטחים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום פרופסור גידי. אני בן25, מאובחן כבעל OCD ברמה דיי קשה, וכמו כן אני הותקפתי ב HOCD לפני כשנה, למשך תקופה של חודש וחצי. לפני כשבוע האובססיות על הנושא של הנטיה המינית חזרו לשגע אותי לאחר שנחספתי למאמר כלשהו באינטרנט. לאחר המון המון גישושים במאמרים כאלה ואחרים, ונסיון עצמי, הגעתי למסקנה כזאת: כאשר אני נכנס למצב של פאניקה וחרדה אטומית(בהדגשה על אטומית), אני מוצא שמתעוררת אצלי משיכה כלפי אובייקטים מיניים, או פנטזיות מיניות(על אותו המין). אבל כאשר אני רגוע, נטול מחשבות אובססיביות וחרדה, אותם איברים ופנטזיות ממש לא מעניינות ומושכות. כרגע העיסוק ה"אובססיבי" העיקרי שלי הוא בחיפוש אחר מדוע הדבר הזה קורה? אני לא מצליח למצוא מאמר או נושא ספציפי בשאלה זו. הרי כשאני ביום יום(ללא הHOCD) אני נזכר בכמה מצחיק הייתי כשהיה לי התקף, וכמה אני יודע שאני ממש לא נמשך לזה, אבל ברגע שאני נכנס להתקף חזק ממש, זה נראה כאילו אני ממש אוהב את זה. המון המון תודה! (כמו כן רק לספק עוד טיפה רקע- מאובחן OCD עם פוסטראומה מהצבא, כמו כן ניסיון של שנים עם בנות ווודאות בזהות המינית).

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל, נשמע שחלק מהאובססיות שלך, במסגרת רחבה יותר של OCD כללי, קשורות להומוסקסואליות ובין ה"התקפים" אתה מודע היטב לכך שמדובר רק באובססיה. לכן, המלצתי היא להמשיך בטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ב-OCD כרגיל, מתוך תובנה לכך שהאובססיות על הומוסקסואליות הן רק מקרה פרטי של ה-OCD הכללי. http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 - מאמר על HOCD http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 - הרצאה מוקלטת על HOCD בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

26/08/2015 | 00:06 | מאת: אפי

נתקלתי בסיפור של שני צעירים דתיים (בני 15) שקיימו יחסים מיניים מלאים עם תשוקה עזה בינהם אחד מהם הורחק ממוסד הלימודים (הוא נתפס כמאיים וכופה את עצמו על השיני) שני הנ"ל מוטרדים מכך שהם הומוסקסואליים ולכן אין להם עתיד בחברה הדתית תן לי איזה טיפ לעזור להם (חוץ מאשר להגיד להם שבגיל ההתבגרות הזהות המינית לא ברורה, מה גם שהם לא רואים בנות בפנימיה ובבית המדרש למעשה כמעט אף פעם) אני מזהה אכן שיש אחד שהוא מוחלש חברתית והשיני מנצל את חולשתו על מנת לשכב אך, גם המוחלש רוצה את זה ונהנה מעצם האקט רק הוא מתמלא תקופות בחרטה (בעיקר אמונית) ורוצה להפסיק ואז השיני גורר אותו בכוח ומצליח בגלל המעמד החברתי הגבוה והמוחלש אינו רוצה או מפחד להידחות חברתית על ידי השיני. תן לי טיפ מה לעשות?

שלום אפי, מניסיוני המקצועי ולצערי, יש גרעין מציאותי חזק מאוד בחששותיהם של הנערים מפני עתידם כהומוסקסואלים בחברה הדתית האורתודוקסית. החיים בחברה זו כהומוסקסואלים קשים עד בלתי נסבלים הן בגלל הייסורים האמוניים והן בגלל יחס הסביבה. רוב ההומוסקסואלים הדתל"שים הפכו חילוניים בעיקר בגלל נטייתם המינית. ייתכן שעדיף לך לבקש תמיכה מתוך הקהילה הדתית באתרים הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) ו"חברותא". אני עצמי חילוני ונראה שהעזרה שאתה והנערים זקוקים לה היא יותר בתחום הערכי-דתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/08/2015 | 23:09 | מאת: שגיב

שלום ד"ר, מעניין אותי להתנסות ב BDSM, בהסכמה כמובן. האם יש חשש לנזק נפשי? תודה מראש!

שלום שגיב, קצת חסרים לי פרטי רקע אודותיך, גילך וניסיונך המיני, אך אם הצורך קיים לא נראה לי שמימושו עלול להזיק. כמובן שחשוב לא להרחיק לכת כדי למנוע נזק פיזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

09/08/2015 | 11:10 | מאת: טל

שלום פרופ', אני בן 35, גיליתי את המשיכה לגברים לפני כ- 8 שנים. יש לי גם משיכה לנשים, אבל פחותה יותר. אני בטיפול פסיכודינמי אצל עו"ס קליני כבר כ- 6 שנים. התקדמתי הרבה, אבל מרגיש שרוצה כבר לקבל החלטות ברורות יותר לגבי עתידי. האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר טווח עשוי לסייע בגיבוש הזהות המינית?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, אינני רואה כל יתרון לטיפול קוגניטיב-התנהגותי על פני טיפול פסיכודינאמי בקבלת החלטות מסוג זה. להפך. טיפול פסיכודינאמי אמור לעמת אותך עם האמביוולנציה שלך ועם הקונפליקטים המקשים עליך לתרגם את מה שהפקת ממנו להחלטות מעשיות ולבחירות שלך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

30/07/2015 | 20:06 | מאת: אלי

כל חיי, בדיעבד, כשאני חושב על זה, נרתעתי מהומואים. תמיד הייתי בסביבה מצואיסטית בתור ילד ונער. היום אני עובד על עצמי ברמה האישית/נפשית ומחפש להיפטר מכל מיני פחדים או הרגלים שנראים לי לא טובים. הרגשתי כל הזמן שאני פשוט שונא הומואים וכל אחד שנראה נשי או מתנהג כאישה, תמיד הייתי נגדם. היום, כשאני יותר מפוכח, אני מבין שאין שום סיבה להירתע/לשנוא/ לפחד מהם... אני אינסוף שואל את עצמי שאלות בנושא ומנסה להיפטר מהתחושות האלה כלפיהם. הנקודה שלי היא שלקחתי את התחושות האלה למקום של הומופוביה מופנמת... אני מנסה באופן אובססיבי יש לומר למצוא או להיזכר אולי קיים אצלי איזושהי משיכה לגברים ולכן אני כזה. לא מוצא איזה משהו יוצא דופן. לפחות לא כמו משיכה ככ ברורה לאישה. השאלה שלי היא, יכולה להיות הומופוביה לבן אדם, ואף ברמות שאני חוויתי ועדיין חווה (הרבה פחות מאז) - שאין בה שום קשר למשיכה ממשית בפועל?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלי, הומוסקסואלים, ובעיקר ה"נשיים" שבהם, מעוררים רתיעה בקרב רוב הגברים הסטרייטים, מבלי שהדבר ירמוז משהו על נטיותיהם המיניות. אמנם בניתוח פסיכואנליטי תיאורטי, אפשר לפרש את הרתיעה הזו כהומופוביה, כלומר, מדחייה של חלקים נשיים בעצמם ו/או משיכה מודחקת חזק לגברים ואז בעצם כל הגברים הסטרייטים ייחשבו הומוסקסואלים לטנטים (וזו אכן התפיסה הפסיכואנליטית). לפי תיאוריך, יש לברר פנים אל פנים אפשרות של הפרעה כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 - סוג מסוים של הפרעה כפייתית שבה סטרייטים נתקפים במחשבות טורדניות שמא הם הומוסקסואלים. כמו כן, הואיל ואתה נמשך מעט לגברים (אתה כותב שאתה לא מוצא משהו יוצא דופן והמשיכה לא "ברורה" כמו המשיכה לנשים), ייתכן שיש גם לבדוק אפשרות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. כידוע, הומוסקסואליות והטרוסקסואליות נמצאות על רצף וייתכן שאתה קרוב מאוד לקצה ההטרוסקסואלי אך לא ממש בקצה (לרצף 7 דרגות). מצד אחד, אין מקום לדאגה או חשש, אך מצד שני, מניסיוני כאן, מי שהטריח את עצמו לכתוב בפורום הזה, יש לו איזה עניין עם הנושא וכדאי אולי לשקול שיחה פנים אל פנים עם איש מקצוע המתמחה בתחום. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

27/07/2015 | 07:53 | מאת: גיל

שלום פרופ' אני בן 33, מאחוריי מערכת יחסים אחת ארוכה עם אישה, אחת קצרה עם גבר ובין לבין בעיקר סטוצים עם גברים. בקיצור, די חסר ניסיון זוגי. בפנטזיות אני מוצא את עצמי בעיקר מפנטז על גברים, כשאני מפנטז על נשים זה אף פעם לא כולל חדירה, אלא כל מה שמסביב. עם גברים אני תמיד פסיבי ואוהב מאוד לתת מין אוראלי. חשבתי שאני הומו, אבל כבר שנים שלא הצלחתי לקבל את עצמי, חשבתי אולי אני ביסקסואל, אבל נדיר שאני מפנטז על סקס מלא עם אישה ולרוב לא הצלחתי לתפקד איתן. ניסיתי כמה פעמים טיפול פסיכולוגי אבל לצערי אני לא כל כך מאמין בזה וזאת נראה לי בעיה אם רוצים שזה יצליח. נמאס לי להעביר עוד שנים כאלה ללא זוגיות. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל, בין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת יש כמה דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. לפי תיאוריך, היית ממקם את עצמך הרבה יותר קרוב לקצה של הומוסקסואליות מוחלטת. בלי להכירך אישית, קשה לומר עד כמה חוסר הקבלה שלך את נטייתך המינית ממלא תפקיד בעובדה שכמעט ולא הצלחת ליצור קשר זוגי עם גבר. ברוב המקרים, קשר זוגי עם גבר מתחיל מיחסי מין. השאלה היא האם אתה "דואג" שהסטוצים שלך יהיו אנונימיים ומנוכרים באופן שיחסל כל סיכוי להתפתחות קשר מתוך אותם יחסי מין. ואולי, אתה מוצא פרטנרים שאינם מעוניינים בקשר בעצמם. בקיצור, צריך להבין את הדינמיקה של החיפוש אחר סטוצים וקשרים במקרה שלך כדי לעזור לך וכן עד כמה הרצון בזוגיות הוא חד-משמעי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

22/07/2015 | 09:50 | מאת: אור

שלום, אני בזוגיות כבר כמעט שנתיים וגרים ביחד, לפני כמה חודשים בן זוגי התוודה בפניי (לאחר ששאלתי) שבמהלך חייו, מהתיכון(כמעט עשר שנים) ועד לפני 3 שנים בערך הוא נהג להפגש עם גברים על מנת שיבצעו בו מין אוראלי. לפיו, המפגשים היו תמיד חד צדדיים הוא ניסה פעם אחת לבצע בעצמו מין אוראלי באחד המפגשים אבל לא אהב את זה. מבחינתו כל מה שמעבר לאקט עצמו לא עניין אותו והוא נפגש עם אותם בחורים אך ורק כדי כדי שהם יבצעו בו מין אוראלי. בנוסף, הוא מספר שמעולם לא נמשך לגוף של גבר, הוא יכול לומר על גבר שנראה טוב, אבל הוא נמשך לגוף של אישה. באותו זמן בין לבין הוא היה במערכות יחסים מחייבות עם נשים וקיים יחסי מין מלאים/חלקיים איתן ואף פעם לא נפגש עם גברים בזמן שהיה במערכת יחסים. הוא מודה שהיום המחשבות על האקט ועל העבר שלו יכולות לחזור לרגעים אבל הן לא גורמות לו לרצות לחזור לזה וליישם בפועל או אפילו לאונן על זה. לפיו, גם אם לא היינו ביחד הוא לא היה חוזר לזה וגם הפסיק את זה לפני שהתחלנו לצאת בכלל. אנחנו עומדים לעלות שלב במחויבות לקשר והשאלה שלי האם זה ייתכן שבחור שנהנה במשך תקופה ארוכה בחייו (גם הבוגרים) ממין מסוים, יכול לבחור באורח חיים הטרוסקסואלי לחלוטין, להנות ממנו ולהיות מחויב אליו ויותר חשוב מכך, באמת להרגיש הטרוסקסואל ולהיות מאושר מאורח החיים שבחר? בנוסף, האם יכול להיות שאדם עד גיל מאוחר (26 בערך) נהנה מהתנהגות שהוא מרגיש שאינה מגדירה את הנטייה שלו? הרי ההתנהגות היא הומוסקסואלית ובעבר הוא יכל לחשוב שאולי יש לו נטיות מסוימות ושאם יש סקאלה של מיניות הוא לכיוון הסטרייט עם נטייה מסוימת. אבל כיום הוא מגדיר את עצמו כסטרייט לחלוטין, וכמו שהוא נהנה בעבר מקיום יחסי מין עם נשים ונמשך אליהן, אז כיום זה ככה בלבד. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אור, מבחינה טכנית, בן הזוג שלך אכן עונה על ההגדרה של ביסקסואליות, כפי שכה היטבת לקלוע בכותרת שנתת להודעתך. הגדרה זו מתייחסת ל-7 דרגות משיכה שבין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת, כפי שהצביע עליהן אלפרד קינסי: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 יודגש כי אנחנו מתייחסים אל הנטייה המינית כנכונה לאותו שלב בחיי האדם. במקרה של הרצף הנ"ל, אנו מתייחסים (א) לדירוג של האדם את עצמו ו-(ב) לרגע בו הוא דירג את עצמו. אני מבין שמה שעומד מאחורי שאלתך, במיוחד כעת כשאתם עומדים לעלות מדרגה ביחסים, הוא באיזו מידה ניתן לראות את בן זוגך כהטרוסקסואל ובמידה וכן, עד כמה ההטרוסקסואליות הזו יציבה. מבחינה סטטיסטית, גברים שאוהבים רק "להימצץ" על ידי גברים אחרים, לכאורה ללא כל משיכה מינית לגברים, ואף עם רתיעה מלבצע את אותו אקט בגברים אחרים, מדחיקים מספיק את ההומוסקסואליות שלהם ולרוב יטענו (גם בפני עצמם) שגברים מבצעים מין אוראלי יותר טוב, עם יותר תשוקה וכד'. נניח שבן זוגך, ולא את, היה כותב את הפנייה, סביר להניח שהייתי מרגיע אותו, והוא הרבה יותר הטרוסקסואל מאשר הומוסקסואל, שכן הוא נמשך לנשים הרבה יותר מאשר לגברים. ואולם, את זו שפנית ומכיוון שכך, טובתך היא זו שעומדת כרגע לנגד עיניי. מעבר לפעילות המינית שבן זוגך נטל בה חלק, אני תוהה מדוע הוא חש צורך לשתף אותך בה ובהיסטוריה המינית שלו. הרי אם היה שוכב עם נשים אחרות לפנייך, לא הייתה לשיתוף זה משמעות מיוחדת. כשאני מנסה לענות לעצמי על שאלה זו, נראה לי שגם לבן זוגך עצמו יש ספקות באשר לטוטאליות של ההטרוסקסואליות שלו ומתוך מצוקה (ואולי גם הגינות או התחלקות באחריות), שיתף אותך. הרי כך לא תוכלי לטעון שהסתיר מפנייך את נטייתו ה"אמיתית". קשה ובלתי אחראי לנבא האם יהיו "שידורים חוזרים" של מגעים מסוג זה עם גברים והאם המגעים הללו יסתכמו בכך. לעומת זאת, חשוב "לשקלל" את ההתנהגות המינית הזו כמרכיב אחד בסך כל היחסים ביניכם. אם יש ביניכם הבנה, שפה משותפת ויחסי מין מיהנים (חשוב מאוד כאינדיקטור להערכת הכימיה ביניכם), קיים אולי מקום לפנות לייעוץ זוגי. כיום מטפלים זוגיים עוסקים גם בהכנה לנישואין. הספק שלך הוא בהחלט ספק לגיטימי והייתי ממליץ להמשיך את השיחה שבה החל בן זוגך במסגרת טיפול זוגי. מעבר לכך, קיים מקום לבחון את קשרייך עם גברים עד כה ולבדוק האם מדובר במקרה בודד, או שמא גם בקשרייך הקודמים נטית להימשך לקשרים בעייתיים (למשל, משיכה לגברים שאת לא מושכת אותם או משיכה לגברים תפוסים/נשואים או גברים שמבחינה זו או אחרת אינם מושגים). אם יש לך ספק לגבי סוגיה זו, המסגרת המתאימה לדיון בכך היא דווקא טיפול אינדיבידואלי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/07/2015 | 15:22 | מאת: אור

קודם כל תודה רבה על המענה! בקשר לשאלה שלך, בן הזוג שלי לא היה מספר לי על העבר שלו אילו לא הייתי שואלת...אני גם לא זוכרת למה נכנסתי לזה, אבל יש לי אינטואיציות טובות והיו כמה פעמים ששאלתי על העניין והוא הכחיש או התחמק מתשובה ואני די לחצתי, רק לאחר כמה חודשים טובים בהם היינו בזוגיות הוא הרגיש רע עם עצמו שהוא משקר לי והתוודה בפניי וזה היה מאוד מאוד קשה לו נפשית ואפילו השפיע עליו פיזית. בגלל התגובה שלי ל"שקר" שלו הוא מאז דואג לא להחסיר ממני מידע על העבר שלו ולפעמים אני גם מקבלת יותר מידע ממה שאני רוצה וזה מהלחץ שלו שאאשים אותו בשקר שוב. מבחינת הקשר שלנו, הוא קשר בוגר עם המון אהבה וגם הבעות של אהבה, גם מבחינה אינטימית יחסי המין שלנו מצוינים ויש המון תשוקה. מבחינת הקשרים שלי בעבר חוויתי מערכות יחסים ארוכות מאוד ויחסית טובות שנגמרו מסיבות די בוגרות, הכוונה שלי שלא היה בהן משהו טראומטי מבחינת סוג הקשר. התשובה שלך של יחסיות ההומוסקסואליות שלו די הרגיעה אותי, כי ברור לי שיש פה איזושהי נטייה, אבל אם זה לא משהו שבוער בו ויכול להשאר בגדר פנטזיה או מחשבות זה מרגיע להמשך היחסים. ברור לי גם שאין שום הבטחות לעתיד וגם אני שאני מחשיבה את עצמית לסטרייטית יכולה להמשך לנשים מסוימות וגם אפילו, אם תינתן לי ההזדמנות, להתנסות במין חד מיני. תודה!

06/07/2015 | 17:53 | מאת: מרקו

שלום פרופסור רובינשטיין, שאלה כללית, מניסיונך, נתקלת במקרה שהומוסקסואל הפך לסטרייט, אולי לא בדיוק נכון שואל את השאלה, הכוונה, מישהו שבעבר היה מקיים יחסי מין עם גבר ורגשית היה נמשך לנשים ורצה לבנות משפחה עם אישה, האם יש מקרים שגברים הצליחו לשנות את החיים ולסיים עם זה ולבנות משפחה עם אישה? כמה הטיפול יכול לעזור?

שלום מרקו, לא נתקלתי בהיעלמות המשיכה הפיזית לגברים. במהלך עשרות שנות עבודתי נתקלתי רק במקרה אחד שבו גבר שקיים יחסי מין ויחסים חברתיים עם גברים קיבל החלטה להינשא לאישה. אינני יודע מה קרה ליחסיו עם גברים. טיפול לא יכול לגרום לשינוי במשיכה המינית, ובמיוחד לא להיעלמות המשיכה הפיזית לבני אותו מין. בנסיבות מסוימות, אדם יכול לקבל החלטה מושכלת לחלוק את חייו עם אישה ולהקים משפחה, אך רוב הסיכויים הם שמשיכתו לגברים תימשך ואף תמומש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

07/07/2015 | 14:30 | מאת: מרקו

תודה על תשובתך! תגיד, יש עוד שאלה, מה זה msm? למה יש גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים וקוראים לעצמם עדיין הטרוסקסואלים? האם קיים כזה דבר שהטרוסקסואל יכול לקיים יחסי מין עם גבר? ולמה קיים כזה מושג msm?

20/06/2015 | 12:27 | מאת: אור

שלום גידי. היתי שמחה לספר משהו בעבר שלי תמיד נמשכתי לגברים. עברתי הטרדות מיניות למינהם. והייתה תקופה בעיקר בגיל הנעורים והבגרות שהיתי בסביבה של הומואים ולסביות ויכול להיות שסקרן אותי בעבר. יצא לי להתנשק עם כמה בנות. ועם בחורה אחת להגיע למצב שהיא עשתה לי ביד. זה דחה אותי לא נהנתי ונגעלתי. אותה תקופה הייתה מרובה בהורמונים לכאן או לכאן. גברים תמיד היו בתמונה. אבל רגשית היתי מתחברת לבנות. היום אני במקום אחר בחיי. כבר 4 שנים בזוגיות עם חבר שלי שבדרך להתמסדות אובחנתי עם ocdזהות מינית ובמערכות יחסים. בכל תקופה רעועה או לא יציבה המחשבות של העבר מציפות בי ונתקעות אני לא רואה את עצמי עם אישה לצורך העניין יכול להיות כי זו הייתה תקופת גיל הנעורים. ומצאתי את דרכי עם גברים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אור, פנית מספר פעמים בעבר בכינויים שונים ועניתי לך. כמו כן, שמחתי לקרוא שפנית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. התייעצויות נוספות, במקביל לטיפול פסיכולוגי, אינן רצויות ואינן אתיות. כפי שכתבתי לך, הצורך לשאול את אותן שאלות שוב ושוב הוא חלק מההפרעה הכפייתית וכל תשובה רק תעורר ספקות נוספים ושאלות נוספות. ההתייחסות לתופעה זו צריכה להיעשות בטיפול הפסיכולוגי האישי שלך ואני מאחל לך שוב הצלחה בו. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/06/2015 | 21:06 | מאת: בי סקסואל מבולבל

שלום פרופסור. אני בן 25 סטודנט ויש לי התלבטות שמשאירה אותי לבד כבר הרבה זמן. אני ביסקסואל ואני רוצה להבהיר שאני בתקופת השלמה מאוד טובה עם הנטייה.לא מזמן התחלתי לספר לחברים הקרובים ביותר שלי אודות הנטיות והכל באמת הלך חלק ואני פתוח גם לספר להם כשיש שאלות, כך שמבחינת כנות עצמית אני פתוח לקבל על עצמי את כל אשר יהיה. למרות זאת, יש לי לבטים שמלווים אותי כבר המון זמן: אל מי הלב נוטה יותר? סימנים מסויימים מעידים לצד אחד וסימנים אחרים מעידים לצד אחר. אין לי בעיה להקים מערכת זוגית עם גבר כל עוד אני אדע שזה הדבר הנכון אבל ההתלבטות היא אמיתית,לא חוסר רצון להשלים.הסימנים המבלבלים הם רבים- מצד אחד נעשיתי אדיש נורא, לבחורות, בעבר הייתה לי הידלקות פנימית(גם אחרי גילוי הנטייה) כשהייתי רואה בחורה יפה ורצון לגשת אליה כדי להכיר גם אם זה היה כרוך במאמצים אבל זה כבר לא ככה. מצד שני אני כלל לא אדיש ליופים של גברים אז אני אומר לעצמי טוב אם ככה אז זה בטח גברים, אבל כשאני מדמיין ברוחי קשר זוגי, דמות של בחורה עולה לראש לפני שדמות של גבר עולה לראשי ובנוסף לכך אני בנאדם מאוד מוחצן שמחפש תשומת לב ותמיד כשאני שואל את עצמי אם מישהו כרגע מסתכל עליי הולך באותו הרגע אני תמיד רוצה שזו תהיה איזו בחורה שאני מכיר, מה גם שניסיתי להעלות שלב ברמת החקירה של העניין ולנסות להתנשק עם גברים כדי לראות מה הרגש שעולה לי מהעניין ואני חייב לציין שראיתי שהתנשקות עם גבר זה לא דבר שעושה לי את זה ממש...כמו שאתה רואה פרופסור המכתב מבולבל בעל הרבה פרטים וככה הם גם החיים שלי מהבחינה הזו-סלט, שגורם לי להישאר לבד.אני רוצה לשים סוף לתקופה המייגעת הזו ולחיות חיים מלאים(אני כרגע נפגש עם פסיכולוג, האם הוא יוכל לעזור לי להגיע בעצמי לאמת הזו שאני כל כך מחפש?)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ביסקסואל, נשמע לי שאתה נמצא עדיין בעיצומו של תהליך שבו אתה מנסה לעכל את משיכתך לגברים בנוסף למשיכתך לנשים. בחלק מהדברים אתה מבלבל בין יציאה מהארון בפני הסביבה ובין קבלה עצמית. ייתכן מאוד שבשלב שבו אתה נמצא קשה לך למזג בין שתי המשיכות. אין דבר "נכון" לעשות מבחינת יצירת קשר זוגי עם גבר או אישה. ה"מבחן" שעשית לעצמך לבדיקת המשיכה הרגשית לגברים ע"י נשיקה אינו "מבחן" "תקף". נכון שלנשיקה יש אסוציאציות רומנטיות, אבל אין "מבחן" או "בדיקה" שיאפשרו לך לבדוק אם אתה יכול לפתח קשר זוגי עם גבר או אישה. מדובר בקשר (שמתחיל בהתאהבות) שיכול לקרות עם כל אדם, ללא קשר למגדר שלו. כשתתאהב תדע. אין כאן שאלה "עקרונית" אם אתה מסוגל להתאהב בגבר או באישה, אלא כאשר תתאהב באדם מסוים (גבר או אישה), אתה תדע זאת. נסה להרפות ולחכות שהרגע הזה יגיע. אתה נפגש עם גברים ועם נשים וכאשר האחד או האחת יגיעו, אתה תדע זאת. זכור כי המשיכה הפיזית הראשונית היא רק השלב הראשון. אמנם מדברים על "אהבה ממבט ראשון", אך אין זה המקרה השכיח. נכון יותר לומר שהזיקה הראשונית היא הכרחית אך אינה מבטיחה דבר. טוב מאוד שאתה נמצא בטיפול פסיכולוגי. זו בהחלט המסגרת ללבן לעצמך דברים. לפעמים הקשר הזוגי מתפתח עם גבר והמשיכה המינית היא לנשים ולפעמים להפך, תלוי באדם אותו אנו פוגשים ובתקופה בחיים. בעזרת הפסיכולוג בהחלט תוכל להבהיר לעצמך האם ומתי תפגוש אדם כזה, מה רגשותיך אליו וכו'. מדובר באדם מסוים ולא בהתאהבות בבני מגדר מסוים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

20/06/2015 | 11:13 | מאת: בי סקסואל מבולבל

אני מקבל את דבריך פרופסור תודה אבל שמעתי רבות גם על מושגים כמו בי רומנטיות, הומו רומנטיות וכו'. האם אין דבר כזה נטייה לבבית לאחד מהמינים? מין שבאופן ריגשי אתה מעדיף אותו יותר?

11/06/2015 | 21:41 | מאת: חייל

בהמשך להודעה הקודמת שאמרת שיש אפשרות לקחת כדורים כמו ויאגרה כדי לעזור האם כדי להוציא ויאגרה אני צריך רופא מיוחד או כל רופא יכול לרשום לי את זה?

לקריאה נוספת והעמקה

08/06/2015 | 19:30 | מאת: karni

מזה חיה עם בן הזוג שלי 4 שנים כמעט ובדרך למיסוד הקשר, מאד קשורה ואוהבת אותו ומאד טוב לנו יחד למרות שכמו בכל מערכת יחסים יש קשיים. בהיותי ילדה לקח לי דיי זמן להתאהב בגבר מבחינה רגשית עקב הטרדות למיניהם שחוויתי, ברמה המינית זה היה תמיד משיכה לגברים, בגלל חוסר בדמות אם הייתי מוצאת את עצמי מתחברת ברמה הרגשית העמוקה לחברות או לנשים, גם אם יצא לי להתנשק עם בחורה וזה עשה לי טוב או סבבה, הייתי מחפשת משהו אימהי מחוסר, חשוב להגיד שאני אוהבת גברים, אבל תמיד חשבתי שלא אצליח לפתח משהו רגשי אליהם, עם השנים ועם הזמן הכרתי את חבר שלי שאנחנו קרוב ל4 שנים יחד קשר טוב בריא ואוהב. אבל בכל פעם שאני במצב לא מאוזן בחיים או תקופה רגישה בחיים, זה מתחיל, החפירות המחשבות שטורדניות האובססיות, כל הזמן לבדוק את עצמי אם אני אוהבת מספיק, מחשבות על נטייה מינית ברמה שאני כבר חיה את המחשבות והחרדות בעבר אובחנתי עם ocd וקרוב לוודאי במערכות יחסים וכל הקשור בנטייה מינית. ביום יום עם בן הזוג וביחסי מין איתו אני נהנת מאד, לא חשבתי ולו פעם אחת על רצון להיות עם בנות או באמצע סקס על בחורה, זה לא קורה בפועל אבל לאחרונה אני ככ בחרדות שאני לא יוצאת מזה חשוב לומר שזה גבר של חיי אנחנו מדברים על חתונה ואני לא רוצה שהדברים יהרסו אשמח למענה השבוע אני מתחילה טיפול cbt

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קרני, עניתי לשאלותייך לפני יומיים. אני שמח לקרוא שאת מתחילה טיפול ומאחל לך הצלחה בו. בבברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il