נגישות
נגישות

פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2313 הודעות
2138 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מחקר חדש: סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1234 השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום.
07/09/2014 | 01:25 | מאת: סתם אחד

אני בן35 חרדי נשוי פלוס אימי היא אשה קרה וקשה אבי אדם חם ורך אימי היא אשה קריזיונרית ואני מאד דומה לה אני דבוק להורי וצריך מהם אישור לכל דבר את חוויות המין שלי עשיתי בעיקר בטלפונים מוזרים ואתרים קשים הגעתי להנאה בעיקר מביזאר ולא מרומנטיקה שלא עושה לי כלום היא בעיקר מעצבנת אותי אשתי מאד סובלת מזה אפילו שאני בעל מאד טוב אפשרלומר שמעולםלא הרגשתי שאוהבים אותי באמת שמחבקים ומנשקים אותי באמת מאידך גם אני לא נתתי זאת לאף אדם לאחר גלישות אין סופיות באתרים מוזרים וחשבונות טלפון מנופחים נמאס לי והלכתי לטיפול וסיפרתי לפסיכולוג שיצא לי פעמים אחדות לפנטז עם גברים בטלפוןושם למרבה הפלא נהייתי רומנטי ונהנתי מזה נפשית זה היה לי חוויה עמוקה אך פחדתי להתקדם את המגע הגברי חוויתי רק כשלמדתי מקצוע די לאחרונה והיו כמה שנהנו ללטף ולהשעין את הראש עלי מאד נהניתי מזה אך אני מפחד מזה המטפל טען שאני הומו ואני אכן בבעיה הוא היה חרדי אך מאד מקצועי הוא פתח איתי את זה וזה היה מפחיד רעדתי ממש ואני אדם מאד חזק אני בבעיה מהנראה לך ומה אתה היית אומר על דבר כזה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אכן חייהם של הומוסקסואלים דתיים, לא כל שכן חרדים, אינם קלים כלל ועיקר. זאת הן בשל האמונה הדתית כי מדובר בדבר אסור והן בשל המסגרת החברתית הנוקשה מאוד שאינה מקבלת את התופעה. מניסיוני המקצועי, חלק מהאנשים חוזרים בשאלה וחלק אחר מוצא נתיבים חשאיים לאותם רגעים מתוקים ואסורים. אני מעודד אותך להמשיך את הקשר עם הפסיכולוג שגם מכיר את התרבות שלך וגם קיבל את הנטייה המינית שלך ויוכל לעזור לך לתמרן בין שני העולמות. כמו כן, יש שני ארגונים המסייעים להומוסקסואלים דתיים, האחד נקרא הו"ד והאחר "חברותא" (חפש בגוגל). הם מקיימים גם פורומים המאפשרים לך להישאר אנונימי וגם מפגשים פנים אל פנים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

30/08/2014 | 15:40 | מאת: גלי

שלום, אני בחורה בת 26, וחלמתי כבר בערך 3 פעמים שאני נמצאת בסיטואציה מינית עם גבר ופתאום אני מגלה שיש לי איבר מין גברי ושעומד לי... אני לא מרגישה שאני רוצה להיות גבר אך לא מבינה מה זה אומר... אשמח לכיווני מחשבה ממך.. תודה!

שלום גלי, ניתוח חלומות צריך להיעשות במסגרת טיפולית פנים אל פנים תוך כדי דו-שיח עם המטופל וקבלת פידבקים ממנו והבנת ההקשר של החלום במסגרת החיים האמיתיים שלו. לא הייתי אומר שהעובדה שראית את עצמך עם איבר מין גברי מרמזת בהכרח על רצון לשנות את המין הביולוגי שלך. ייתכנו פירושים אחרים רבים הדורשים הכרות עם סיפור חייך והמסגרת המשפחתית בה גדלת. למשל, בת שגדלה במשפחה בה אחיה מקבל יחס מועדף עשויה לקנא בו בצורה לא מודעת ולחלום חלום שבו יש לה פין, משום שהיא רוצה לזכות ביחס לו זכה אחיה. במלים אחרות, הפירוש לא צריך להיות כל כך קונקרטי כמו שתיארת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

פרופ' רובינשטיין שלום, אני נמצא במערכת זוגית אשר התועלת האישית שאני מקבל ממנה שווה להערכתי במשקלה למשקל החסרונות. בנוסף לכך, ידועים אצלי משכבר הימים: החשד משינויים, החשש מלהתחיל לפעול, הפחד מלאבד את הקיים, וההרגשה הכללית כרונית ש"יותר טוב מזה לא אוכל להשיג". האם בהמשל לנתונים אלו, אחד הצעדים החשובים שעליי לבחור בהם יהיה לאזור אומץ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אביאל, במצב שבו היתרונות נראים לך שקולים כנגד החסרונות, כל צעד שתנקוט אינו יכול להיות טעות. במצב כזה הדבר שמכריע את הכף היא אישיותו האינדיבידואלית של האדם. יש הנוטים יותר "ללכת על בטוח" ויש המחפשים שינוי וחידוש. אין צעד שהוא נכון עבור כולם. אינך יודע לטובת מה או מי אתה עוזב את הקשר ולכן הדבר תלוי ביכולת שלך להתמודד עם החרדה הכרוכה בחוסר ודאות (יש ספרות מחקרית ענפה על קבלת החלטות בתנאים של חוסר ודאות), שהוא חלק מחיינו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

22/08/2014 | 04:51 | מאת: ערן

שלום פרופ' רובינשטיין, אני מעל גיל 30, עמוק עמוק בארון. אני לומד מקצוע טיפולי וקורא בפורום לעיתים קרובות. אני נוטה להאמין שנטייה מינית מתפתחת בעיקר בגלל סביבה, בדגש על דינמיקה משפחתית. מתגובותיך קיבלתי אישוש לסברה הזו. הומואים רבים אכן מדווחים כי היתה להם אם שתלטנית ואב רופס. הדפוס הזה בלט מאד במשפחתי. אמי אדם שתלטן מאד ואבי תמיד "נגרר" אחריה, מתוך פחד או רצון למנוע את התפרצויותיה. האח הצעיר במשפחה גיי, ואני יודע על נטיותיו המיניות לאורך כמעט עשור. אני זוכר שכשהתוודעתי לנטיותיו חשתי חרדה עצומה, שכן חששתי מהשלכות הדבר על ההורים במשפחה בה שני האחים הם כאלה. לא סיפרתי לאיש על כך. אני מודע לכך שיש בי הומופוביה מופנמת. כשהוא יצא מהארון לפני כשלוש שנים, הדברים לכאורה השתנו, אך רק למראית עין. אבי כאילו לא זכר את התבטאויותיו ההומופוביות שפגעו בי מאד בנעוריי ובילדותי. פעמים רבות טען בפני שהומואים הם סוטים, מגעילים אותו וכו'. גם לאמי היו התבטאויות דומות ואני חייב לציין שהפרשנות שלה לעובדה שאיני יוצא עם בנות, או שואף להתחתן אלא תר אחר הורות אלטרנטיבית עם אישה (שיתפתי את הוריי ברצוני במשפחה), היא שאיני רוצה במחויבות. את הכעס של אמי על נטיותיו המיניות של האח הצעיר היא הפנתה אלי, על כך שרמזתי לו שאני יודע, וזה היה לכאורה מה שהלחיץ אותו... אציין ואדגיש שאני חי הרחק מבית הוריי ולא דיברתי איתם תקופות ארוכות. בחצי השנה האחרונה, אני מגיע לביקור אחת למספר שבועות ומקפיד על כך שהדברים יתנהלו על מי מנוחות. בתוך תוכי אני שבור ועצוב על כך שאני כזה. אינני מדבר עם הוריי על נטיותי המיניות משום שאני יודע מהן דעותיהם האמתיות, והן לא הדעות שהם החלו להציג לאחר יציאתו של האח הצעיר מהארון. עם האח הצעיר אין לי קשר קרוב או חם במיוחד. כלפי הוריי יש לי כעס עצום, בעיקר משום שהם סלדו כל כך מהומוסקסואליות גברית, אך נהגו באופן שפיתח אותה אצל שניים מילדיהם. האם תחושתיי טבעיות? מהי חוות דעתך על דבריי אלו? תודה ערן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ערן, הצטערתי לקרוא את פנייתך ואני מקווה שאתה מעבד את הדברים באיזו מסגרת טיפולית. מפנייתך עולים שני דברים: (א) המשקל העצום שאתה מעניק ליחס הסביבה,ובעיקר למשפחה (ב) קטנות האמונה שהוריך אכן שינוי את עמדותיהם יש הבדל עצום בין הומופוביה שמכוונת כלפי הומואים בכלל ובין התייחסות לבן משפחה הומוסקסואל, לא כל שכן לצאצא. אנחנו יודעים, גם ממחקרים וגם מניסיון החיים, שכאשר מכירים באופן אישי חברי קבוצת מיעוט שהיו לנו כלפיה דעות קדומות, היחס משתנה לטובה, קל וחומר כשמדובר בבן לאותה משפחה, ובמיוחד צאצא. כך שבהחלט ייתכן שהשינוי שחל בעמדותיהם של הוריך הוא אמיתי. בגלל המשקל העצום שאתה עדיין נותן לדעותיהם (או ליתר דיוק, למה שאתה משער שהן עמדותיהם - עיוות שמכונה בטיפול קוגניטיבי "קריאת מחשבות הזולת") גם הפנמת אותן, כפי שהיטבת לתאר ע"י השימוש במושג "הומופוביה מופנמת". במונחים דינאמיים יותר, העצבות והכעס (=דיכאון?) הם תוצאה של הזדהות עם התוקפן, שהם במקרה המצער שלך, הוריך שלך. לדעתי, אחיך הצעיר סלל לך את הדרך ובעזרת טיפול מתאים תוכל לסגור את המעגל ולפרוץ קדימה. נקודה חשובה נוספת: אי אפשר להישאר בארון ולהקים משפחה אלטרנטיבית. באחת המסגרות שאני מעריך להורות אחרת יציאה מהארון היא תנאי קבלה בל יעבור לקבוצת התמיכה. סטרייט עם סטרייטית לא פונים להורות אחרת ובעצם ההורות האחרת אתה בעצם נותן פומבי לנטיותיך המיניות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

22/08/2014 | 20:31 | מאת: ערן

פרופ' רובינשטיין שלום ותודה על תגובתך, נושא הנטייה המינית שלי אכן מעובד בטיפול. אני אכן נוטה לייחס משקל רב ליחס הסביבה. כמו כן, משבר האמון שלי בהוריי הוא מקיף ואינו נוגע רק לסוגיה הנדונה. מערכת היחסים שלי איתם מאפשרת לי לקרוא דברים בין השורות. שורות אלו הן לעיתים ברורות למדי... יש המון פרטים וסיטואציות שעשויים לשפוך אור על דבריי. אשתף אותך בכמה מהם: למשל, באחת הפעמים, שאלתי את אמי האם היא שבעת רצון מאתנו. תגובתה היתה כי היא לא שמחה שבנה הצעיר גיי. כאן אציין שאחותי סיפרה לי שכאשר אמי גילתה על כך, היא בכתה ושאלה "מדוע זה נפל עליה". באחת הפעמים בהן ביקרה אותנו קרובת משפחה עלה נושא הטרנסג'נדריות. שוחחתי עמה על העניין, כאשר אנו נוגעים רק בהיבטים אינטלקטואלים של הנושא (שהרי אין לי נגיעה אישית לנושא). לאחר שקרובת המשפחה עזבה, אמר לי אבי כי "בבית התלוי לא מדברים על חבל" וזו היתה טעות לשוחח על כך מהחשש שתגלה על נטייתו של הבן הצעיר. לאחר מכן, התפתחה בינינו שיחה על נושא ההומוסקסואליות שלו, והוא ציין שהוא מקבל אותו. הוא מדגיש כי מראה של חיבה בין הומוסקסואלים אכן גורם לו תחושה של אי נוחות ומבוכה. אך לא גועל ודחייה כפי שתמיד ייחסתי לו (בעבר הוא אמר זאת פעמים רבות, אך הוא כאילו שכח זאת כעת). התחושה היתה שברור לו לחלוטין מהן נטיותיי שלי ושיש "פיל ענק" בחדר ואנו מתעלמים ממנו. בשיחה אחרת דיברנו על הצורך של בני משפחה לקבל זה את זה. כאן אציין כי אני סובל מנכות פיסית קשה שמחמירה עם הזמן, ולעת עתה לא ניתן למנוע זאת. אבי שיתף אותי בכך שבשיחה עם אמי הוא אמר לה שמשפחה אינה "תכנית כבקשתך" וכפי שצריך לקבל את העובדה שיש לי מגבלה, יש לקבל גם את נטייתו של בנם הצעיר. אלו הם רק מקצת הסימנים המראים שאין מדובר בקבלה אמיתית, אלא משהו שהוא רק למראית עין. לכך מתווסף גם הכעס שהופנה כלפיי, בעת גילוי נטייתו המינית של האח הצעיר וזאת על אף ששתקתי במשך כל כך הרבה זמן. מה דעתך? תודה ערן

13/08/2014 | 18:26 | מאת: אמי

אני אמא לבחור בן 30. בן בין שני אחים מאוד מצואיסטים. אנו כהורים עם קבלה מאוד רחבה ואמירה ברורה שלהיות הומו זה לגמרי בסדר. הקושי היחיד הוא שחיים כאלו יותר קשים מבחינה משפחתית. הבן שומר במוצהר על סודיות בחייו האישיים. יחד עם זאת מאוד קשור למשפחה כולל המורחבת. מעולם לא היתה לו חברה. בכלל העולם החברתי שלו מצומצם אך מאוד נאמן וקשור למסגרת המשפחתית גם של החברים שלו. (מכיר ואהוב אצל משפחות החברים ). מוכשר מאוד מבחינה אקדמית אך חרדתי מאוד בכלל עם חרדה תעסוקתית באה והולכת. עזב את הבית רק לפני שנתיים. נימצא בטיפול. הדילמה שלי: כאימא ניראה לי תמוהה שעד היום לא היתה חברה. האם משמעות הדבר היא שהוא הומוסקסואל שהחליט לא לצאת מהארון אף פעם? בחזות החיצונית עושה רושם של סטרייט. לי כאימא עצוב ומדאיג לראות את הבדידות שלו. האם יש מקום לפתוח שיחה בנושא, למרות שהוא מודיע שלא רוצה לשתף אותנו בדברים האישיים שלו. האם נכון לשתף אתו פעולה ולעשות הצגה כאלו הכל בסדר. כאלו אני לא מעלה מחשבות שהוא הומוסקסואל? או לחילופין שישנה איזו בעיה מינית? לעיתים אני חושבת שאם הייתי שמה על השולחן את מחשבותי אולי הייתי מקלה עליו? שני האחים שלו משתפים אותי בדילמות של זוגיות בשעות משבר. אני מחשיבה עצמי כמי שנותנת את המרחב הדרוש לכל אחד מהם, עם מסר שלאני כאן כשאתם צריכים אותי. כשעולה נושא לגבי הומוסקסואליות עם הומור עי האחים, הוא זורם איתם באופן פעיל. אשמח להכוונה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמי, קראתי בעיון את פנייתך ולא הייתי יכול לנסח עצה טובה יותר מהמשפט האחרון שלך, "מסר שלאני כאן כשאתם צריכים אותי. כדי להעביר את המסר הזה אינך צריכה לשתף את בנך בהרהורייך. יציאתו של בנך מבית ההורים היא צעד משמעותי מאוד שהוא עשה במאבקו לעצמאות ולהגדרה עצמית: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 בנוסף לכך, הוא נמצא כבר בטיפול פסיכולוגי ומוכשר מבחינה אקדמית, דבר שאמור לשפר באופן עקבי ויציב את הדימוי העצמי שלו (גם אם לא בקצב שהיית רוצה לראות). אני יודע שקשה להורים להרפות ולעמוד מנגד, אך לפעמים זה הדבר הנכון לעשות ומתיאורייך יש לי הרגשה שאת בעצם רק מחפשת אישור לדרכך, אז הנה קיבלת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/08/2014 | 23:55 | מאת: אמי

תודה רבה על התייחסותך לשאלתי. אכן נתנה לי אישור לתחושת הבטן שלי ביחס להתנהלות ההורית.

12/08/2014 | 15:23 | מאת: יעקב

שלום פרופסור. מאז שהייתי ילד אני זוכר את עצמי נמשך לנשים. אני זוכר את עצמי עד כיתה ה' רואה תמונות של בחורות, רואה סרטי פורנו ונהנה מזה. מהנשים. בעיקר מהחזה שלהן. ואני זוכר חלום מדוייק איך שחלמתי על בחורה שאני עושה איתה אקטים מיניים. ועוד הרבה דוגמאות כאלה, וגברים כלל לא עניינו אותי. ואז הגיע מצב שאני לא יודע איך זה התחיל, אבל התחילה לי משיכה לבני מיני. מגיל 12 בערך. לנשים אני לא מרגיש גירוי מסויים, יש נשים שיש לי התרגשות מהצפייה בהם, אבל לא משיכה פיזית. היום אני בן 22 ומאובחן כסובל ממחשבות טורדניות בנוגע לדברים מסויימים (בלי קשר למיניות). הייתי אצל מאבחן מקצועי בעיניינים של מיניות וזהות מינית. הוא אמר לי שמה שיש לי זה מחשבות טורדניות, וזה התחיל לי כשהייתי ילד. ההוכחות שלו לכך הן משום שאני לא הצלחתי אף פעם לאונן ולהוציא זרע. תמיד ניסיתי כי ככה כולם היו, וחשבתי על גברים, וניסיתי כל הזמן ולא הצליח לי. עוד דבר שהוא הסתמך עליו הוא זה שיש לי כרגע מחשבות טורדניות כלומר סוג מחשבה של - אם חשבתי - זה נכון! והוא אמר שכנראה ראיתי מישהו יפה(ואין בעיה עם זה , ולחשוב שהוא יפה. גם סטרייטים יכולים לחשוב את זה) אבל אני אמרתי לעצמי שזה אומר שאני לא גבר והומו וכד'.. וברשותך אני אוסיף שהפן של הלחץ מלהיות הומו לא היה קיים כי הייתי ילד תמים שמתבטל למחשבות שלו. עוד דבר חשוב- התחלתי בזמן האחרון לראות גברים יפים, ואז אמרתי לעצמי- נכון הייתה לי מחשבה שהוא יפה אבל זה לא אומר שאני לא גבר וזה בסך הכל מחשבה. ואז הרגשתי תחושת גבריות מציפה אותי. משהו חזק. רציתי לשאול, איך אני מתקדם עם זה הלאה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעקב, מניסיוני, מחשבות טורדניות על הומוסקסואליות מופיעות לעיתים קרובות אצל גברים שסובלים מהפרעה כפייתית (OCD) או מהפרעת אישיות כפייתית: http://www.giditherapy.co.il/?p=242 באופן כללי, התוכן של האובססיות משתנה והוא גם פחות משמעותי לטיפול בהפרעה הכפייתית (אתה יכול לעיין בפניותיו של יעקב למטה ובתגובותיי אליהן). אתה צעיר מאוד וקשה מאוד להבין מתיאוריך באיזו מידה אתה אכן נמשך לגברים ולנשים. לפי התיאור, כבר לא קיימת משיכה לנשים ולא ברור האם מה שאתה מרגיש כלפי גברים הוא אכן משיכה מינית או מחשבה טורדנית. אצל הסובלים מהפרעה כפייתית הומוסקסואלית המשיכה המינית לנשים היא חד-משמעית: http://www.giditherapy.co.il/?p=1014 ואז גם ברור שמה שהם מרגישים כלפי גברים הוא מחשבה טורדנית שאין לה בסיס במציאות. הואיל ואתה כותב שכיום אינך מרגיש כל משיכה פיזית לנשים, הדבר טעון בירור נוסף במסגרת טיפול. נקודת האור היא שסיכויי ההצלחה של טיפול אצל בחור צעיר כמוך טובים מאוד. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

13/08/2014 | 20:43 | מאת: יעקב

תודה על המענה המהיר. כדי שאני אהיה ברור- כשאני רואה אישה אין לי שום גירוי. כשאני רואה גבר יפה יש גירוי. אבל אין לי בעיה להסיר את הגירוי הזה ממני, להמשיך הלאה בלי לחשוב עליו, ולהפסיק פנטוזים שהתחלתי מעצמי. ושוב, אף פעם לא הצלחתי להוציא זרע בכוונה תחילה. מה אני עושה מפה הלאה? למי לפנות?

12/08/2014 | 01:28 | מאת: אורח

שאלה, מה מקובל לעשות כאשר ישנו אדם אשר נמשך מינית לנשים אך לא מתלהב ומתאהב מהאישיות שלהן ומנגד כן מתאהב ומתלהב מתכונות ואישיות של גברים? למה בעצם יש משקל גבוה יותר? למשיכה המינית או לרגשית? מה ניתן לעשות בטיפול שכזה? לנסות למצוא משיכה מינית גם לגברים או לחקור למה אותו אדם לא מתאהב בנשים?

שלום אורח, אם הבנתי נכון, אין לך כלל משיכה מינית לגברים ויש לך משיכה מינית אך לא רגשית לנשים. במצב הזה, המשיכה לאישיותם של גברים אינה נראית לי רלוונטית והייתי מנסה לבדוק באופן בלתי תלוי מה חוסם אותך בפיתוח רגשות כלפי נשים. לא הייתי מנסה "למצוא משיכה מינית לגברים". בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

11/08/2014 | 01:39 | מאת: רון

בתגובה לאחת השאלות האחרונות כתבת שמשיכה לאבר מין גברי לאו דווקא מעידה שאדם הומוסקסואל. איך זה יתכן? האם יש גם סטרייטים שנמשכים לאבר מין של גבר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רון, לסטרייטים רבים יש מחשבות הומוסקסואליות שאינן מתרגמות להתנהגות. השאלה הייתה של גבר שנמשך לנשים ומקיים יחסי מין עם אשתו והוא מרגיש גירוי מיני בפי הטבעת, המהווה אזור ארוגני טעון, אשר בשלב מאוחר יותר תורגם לצורך להיחדר ע"י איבן מין גברי. זאת ללא כל משיכה לגוף הגבר בכללותו. בסיטואציה כזו אין די כדי להגדיר אותו כהומוסקסואל. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

08/08/2014 | 22:30 | מאת: לילך

שלום רציתי לברר באיזה גיל זהות מינית מתגבשת? ואיך להבדיל בין הומוסקסואליות וטרנז'נדריות? בן שלי בן 7 אומר שרוצה להיות בת, מגיל קטן שיחק עם בנות בגן, ביקש לקנות בובות. אומר שמשחקי בנים זה משעמם. קשה לו חברתי, יש חרדה שיפגעו בו. השאלה אם יש אבחון איזה שהוא כדי להבין זהות מינית שלו ואיך אני יכולה לעזור לו שלא ירגיש בודד?

05/08/2014 | 18:27 | מאת: יעקב

אני סטרייט ותמיד נמשכתי רק לבנות. בגיל ההתבגרות אוננתי פעם במקרה בפי הטבעת עם אצבע ועם חפץ וזה גרם לי הנאה רבה ואורגזמה לללא זיקפה. מאז גיליתי את המודעות לפי הטבעת. אבל לא קישרתי את זה להומוסכסואליות או לגברים. היו לי חברות ויחסי מין מהנים עם נשים. גם חברים רבים ומעולם לא חשתי משיכה מינית אליהם. אבל הזיכרון והגירוי שחוויתי בפי הטבעת ליווה ומלווה אותי עד היום כמו צל. גם אם אני רק חושב או מפנטז חדירה של אצבע או חפץ לפי הטבעת גורם לנאה וגירוי מיני. יש תקופות שזה נעלם ואין מחשבות ותקופות של התמקדות בפי הטבעת במשך כל היום מהבוקר עד שאני הולך לישון ולא סוגל להתרכז בשום דבר אחר. מרוב מחשבה אני מרגיש גירוי צריבה ושריפה בפי הטבעת שמלווה אותי כל היום. בעבר זיין גברי או גברים לא גרמו לי שום הרגשה או מחשבה. היום אני בן 50 פלוס ולאחרונה הפנטזיות השתנו ואני מפנטז על הזיין ומרגיש משיכה רק לזיין ולא לגבר. כלומר אם אני רואה גבר אז אני ממש לא מתחרמן מזה רק לזיין או לתמונה של זיין.(לא לגוף ולא לפנים של גבר) אני לא חושב שאני גיי אני נמשך לנשים רגשית גופנית ורגשי אהבה. מה שבלתי אפשרי עם גברים גם לא מעוניין. כל הזמן אני מפנטז את רגע החדירה של הזין לפי הטבעת ורק רגע החדירה מטריף אותי. הבעיה שזה מפריע ליחסי המין עם עם אשתי שהיו טובים וחזקים וזה גורם לי לחשוב פחות על יחסי מין. הגעתי למצב של דחף חזק לנסות פעם מין אנאלי עם גבר. מה שלא העזתי עד עכשיו. אני חושש שאם אנסה וארגיש הנאה חזקה ארצה להמשיך עם זה ואהיה מכור ליחסים האלה. ויחסי המין עם אשתי והמשיכה לנשים שאותם אני מעדיף יהרסו. (אגב יש לי ילדים ונכדים) מה שגורם לי מבוכה רבה. זה הפך למין אובססיה.השאלה אם שווה לנסות ואם אתה ממליץ. הייתי אצל פסיכיאטר אני מטופל עם לוסטרל 150מ"ל בגלל דיכאון ו-OCD אודה לך אם תסביר לי מה קורה לי ואיך אפשר להתגבר על הסערה שעוברת עליוגורמת לי סבל רב.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעקב, בסוף השבוע אמור להתפרסם כאן מאמר שלי העוסק בדיוק בנושא שאתה מתאר, הפרעה כפייתית הומוסקסואליות (HOCD). גברים הסובלים מהפרעה זו הם אכן גברים סטרייטים שחוששים מהאפשרות שאולי הם נמשכים לגברים, למרות שלא באמת נמשכים ולמרות משיכתם החד-משמעית לנשים. מאחורי האובססיה הזו מסתתרת הנחה לפיה לגברים סטרייטים אין כל מחשבה על הומוסקסואליות, כאשר במציאות אנו יודעים שמחשבות כאלה בהחלט קיימות אצל סטרייטים, אלא שהם לא מתרגמים אותן להתנהגות מינית. במקרה שלך אתה מתאר OCD שקיים ממילא וכנראה האובססיה שמככבת ב-OCD שלך כרגע היא החשש שמא אתה הומו. פי הטבעת הוא אזור ארוגני מאוד, כלומר, מעוצבב מאוד ומשמש מקור לגירוי מיני עבור גברים ונשים. במספר די גדול של סרטי פורנו סטרייטים לחלוטין תוכל לראות גברים שנהנים מכך שאישה מענגת אותם בפי הטבעת בצורה כזו או אחרת. גבר אינו רק איבר המין שלו והעובדה שאתה מפנטז רק על איבר מין גברי, ללא גוף או פנים, עדיין אין בה כדי להפוך אותך להומוסקסואל. השאלה אם "כדאי" לנסות תלויה בגורמים מציאותיים רבים, כמו למשל איך תחווה התנסות כזו בצד הקשר עם אשתך וכד'. הבעיה היותר ממשית שאני רואה כאן היא ההשלכות שיש לאובססיה המינית שלך על יחסי המין שלך עם אשתך. לדעתי, ייעוץ פסיכולוגי שמטרתו להפוך את הפנטזיה ללגיטימית יותר עשוי להקל על האובססיה בצורה שלא תפריע ליחסי המין שלך. אולי גם קיים מקום לשקול, יחד עם הפסיכיאטר כמובן, האם להעלות את המינון של הלוסטרל ל-200 מ"ג נוכח האובססיה החשה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום פרופ' אם היה רק הגירוי בתחת והייתי מאונן ואני מניח שהרבה גברים נהנים באיזור פי הטבעת ומאוננים אז מילא. כך כך זה התחיל אצלי. מדוע בשנה האחרונה ובגילי (כבר עברתי גיל ההתבגרות) זה הפך לאובססיה להחדיר זיין. זה לא רק אובססיה אלא ממש להחדיר זיין וזה גורם לגירוי בפי הטבעת כל היום. אף פעם לא התגרתי מזיין גם אם צפיתי בסרט פורנו גבר ואשה. אני מנסה לקיים יחסי מין עם אשתי ומרגיש כל הזמן את התחת. ולא מרגיש את הזיין הוא מת. מה שלא היה לי מעולם. מספיק שליטפתי את אשתי הייתה לי זיקפה. מה עושים? אני משוכנע שאם אחדיר זין לתחת לא אוכל לקיים יותר יחסי מין עם נשים! אני מתוסכל. איך אני יכול לנטרל את התחושה בפי הטבעת? יש מקרים כאלה או שזה משהו נדיר? אנא תן לי עצה. קשה לי עם הסבל הנורא שעובר עלי בברכה יעקב

05/08/2014 | 12:36 | מאת: שגיב

מה זה אומר עלי שאני אוהב להרגיש נשלט? האם זו בעיה נפשית?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שגיב, במהדורה הרביעית של ה-DSM, מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, הנחשב ל"אורים ותומים" בקרב אנשי המקצוע, מאזוכיזם (הביטוי המקצועי לצורך להיות נשלט) עדיין נחשב כאחת הפאראפיליות, אך במהדורה החמישית הוא לא בהכרח פתולוגי. עד כאן ההגדרה הפורמאלית. בחיי היום-יום, מניסיוני המקצועי, קשה מאוד לשלב את הצורך להיות נשלט ביחסי מין בתוך מערכת יחסים זוגית/רגשית. חלק גדול מה"שולטים" וה"נשלטים" מרגיש שהניכור והזרות הם חלק מהעניין ומצד שני, קצת קשה לתפוס יחסי שליטה כחלק מקשר רגשי. תימוכין לכך ניתן למצוא גם במועדוני BDSM המספקים הזדמנויות לסקס אנונימי. חלק מאנשים אלה נוהגים לפצל בין המערכת הזוגית, במידה וקיימת, ובין יחסי מין "מהצד" שבהם הם מממשים את יחסי השליטה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

28/07/2014 | 07:48 | מאת: עוז

אני לא יודע אם זה הפורום המתאים אבל אכתוב בכל זאת... יש אצלי תופעה מוזרה שמתרחשת בזמן קיום יחסי מין. אני בשלב מסוים נכנס למצב חצי שינה ומתחיל להזות דברים מאוד מוזרים, כשהמשותף ביניהם הוא שאני מנסה להבין מה אני עושה. לדוגמא, לאחרונה עסקתי במילוי טפסים בעבודה שלי ואז הזיתי שאני מנסה למלא את הטפסים ואני לא מבין איזה טופס הוא הנכון, אפילו תפסתי את עצמי כמעט שואל את הבנזוג מה ההבדל בין הטפסים בצבעים השונים. בפעם אחרת הייתי בתקופת מבחנים במציאות ובהזיה הסקס היה בראש שלי בצורה של גרפים כשהקצב והעוצמה היו הצירים, ואני ניסיתי להבין איך לגרום לגרף להגיע לאורגזמה. כל מיני דברים הזויים כאלה... אני חושב שכדאי לציין גם שיש לי בעיה שמאוד קשה לי לגמור במהלך סקס, אני גם מגדיר את עצמי על הסקאלה של ה א-מיניות. אולי זה קשור לזה? אני לא יודע אם זה משהו שאני צריך לדאוג ממנו או אם כדאי לטפל בזה. אשמח לשמוע דעה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עוז, המצב שאתה מתאר הוא הרבה יותר שכיח ממה שאתה מתאר לעצמך. הוא אולי לא מדובר רבות, כי אנשים לא נוהגים לשתף ולחלוק תופעות מסוג זה, אך הוא בהחלט קיים ובהחלט קשור לקושי להגיע לאורגזמה, שכן כאשר הדעת מוסחת, קשה יותר להתרכז בכל דבר, כולל ביחסי מין. אין כל סיבה לדאגה מבחינה זו שהמצב לא ילך ויחמיר, אך מדובר בתופעה שפוגעת בהנאה שלך ובאיכות חיים. ייתכן שאם נעמיק ונחקור נגלה שהמוטרדות הזו מפריעה לך בכלל בחיים ולא רק במין. כן הייתי ממליץ לך לנסות להרפות/לשחרר (to let go), אך כמובן לא להתאמץ לשחרר כי זה ישיג תוצאה הפוכה. קדם בברכה את המחשבות המטרידות אותך ביחסי מין, אל תתנגד להן (כי אז הן רק יתחזקו) וקרא קצת את הספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת "מודן", במיוחד בכל מה שנוגע לאובססיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/07/2014 | 22:19 | מאת: נאור

שלום, אני בן 25 ובזוגיות כבר 4 חודשים עם בחור מדהים. יש בו צדדים מדהימים ותכונות שממיסות לי את הלב, כל פעם מחדש. מצד שני, ממש לא הכל מושלם. היום, ממרום מבטו של הזמן והניסיון שטמון בו, אני יודע לקרוא למצב בשמו: המשיכה שלי לבן זוגי היא ברובה המוחלט משיכה נפשית וכמעט ולא גופנית. וזאת על כל המשתמע מכך: יחסי המין בינינו מאוד מאוד לוקים בחסר וטומנות בחובן בעיות בסיסיות ביותר, מראה גופו לא מושך אותי כלל, הן בגלל שזה לא מבנה הגוף מהסוג שאליו אני נמשך והן בגלל ליקויים ספציפיים ומורגשים מאוד אצלו. ונוסף לכל אלה, הוא לא יודע לחבק כמו שצריך, כמעט ולא יודע לעשות לי נעים, וכמעט ולא עושה לי את המעט הנעים שהוא יודע לעשות לי. מצד שני, הוא נשמה מדהימה. הוא בן אדם כל כך טוב באופן כללי. הוא ממיס אותי כל פעם מחדש. בעל תכונות אופי מסויימות מוערכות מאוד מאוד מאוד. המחשבות עליו גורמות לי לרצות להיות איתו מיד וכמה שיותר. והשאלה שלי היא - האם זה נורמלי להמשיך לקיים קשר רומנטי, כאשר יש כמעט 0 משיכה גופנית ?

שלום נאור, סטטיסטית, זה בהחלט לא נדיר. אצל זוגות רבים (יותר סטרייטים מאשר הומואים)חלה שחיקה במשיכה המינית. שחיקה זו אכן לא מתרחשת בשלב מוקדם כל כך בקשר, אך בהמשך דברים אחרים מחזיקים את הקשר, בעיקר אותה זיקה רגשית של שותפות שאתה מתאר. לא אחת קורה שהקרבה (familiarity)מכבה את התשוקה המינית. חלק מהזוגות המגיעים למצב שאתה מתאר (אמנם לא כל כך מהר) מגיעים להסדר בדבר "קשר פתוח", המאפשר קיום יחסי מין עם פרטנרים אחרים. חלק אחר נפרד ונשאר בידידות נפש. אחת השאלות שכדאי לך לשאול את עצמך בהקשר הזה היא האם היית מעדיף מצב הפוך, קרי: שתהייה משיכה מינית עזה אך לא תהייה שפה משותפת וזיקה רגשית. אני יודע שהאידיאל הוא של התאמה בין הקשר המיני והקשר הרגשי, אך זיקה רגשית כמו זו שאתה מתאר אינה דבר שיש לוותר עליו בקלות, לדעתי. ניתן גם לנסות לשפר את המגע הגופני. יש, למשל, סדנאות מגע שבהן אתן יכולים ללמוד איך לעסות זה את זה. אתם יכולים להירשם יחד לקורס לעיסוי ולעסות זה את זה, כלומר, לנסות לתקוף את הבעיה ברמת המגע הגופני. נקודה למחשבה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/07/2014 | 11:53 | מאת: תומר

שלום רב, אני בחור בן 30, נאה ומשכיל אך בעל דימוי עצמי מאוד נמוך. אני אדם מצחיק ונעים בחברה. לצערי נמנעתי עד היום ממיניות באופן כמעט מוחלט. התחלתי לאונן רק בגיל 20 ומה שגירה אותי הן סיטואציות בהן אני מושפל על ידי גברים (בעיקר) ונשים אך הפנטזיות לא כללו סקס. פינטזתי על משימות משפילות במקום עבודה, לבישת בגדי עבודה שנתפסו על ידי כמבזים וכו (ואכן בחרתי לעבוד במקומות כאלה והדבר גרם לי לעוררות מינית). התאהבתי מספר פעמים בנשים בהתאהבות שלא הייתה הדדית לצערי וחוויתי התאהבות במלוא מובנה ( חלומות מיניים על הבחורות, חשיבה עליהן ללא הרף) אך לא פינטזתי מינית על אותן בחורות. חייתי בסביבה מאאאאוד נשית עם אמא מאוד דומיננטית שסחבה אותי כל הזמן איתה לקוסמטיקאית, לספרית, לתופרת וכו. במקביל אבי היה מאוד נוקשה ונהג להשפיל אותי כילד ואפילו כיום יש בנינו מאבקי כוח. כילד כיוון שהייתי עדין יותר כינו אותי רבות הומו ובשלב מסויים אישה מבוגרת במשפחה לקחה אותי לקורא בכף יד על מנת לבדוק אם אני הומו. הייתי בן 12 והדבר הכה בי כיוון שחשבתי שאם היא חושבת ככה ודאי כולם חושבים ככה וזה בטח נכון. מעבר לכך לא חשתי משיכה חזקה לגברים או לנשים. משכו אותי סיטואציות של גברים שמושפלים בעבודה או בכלא ורציתי להיות במקומם אך לא איתם. אני נמצא בטיפול פסיכיאטרי כבר כשנתיים וחצי. לצערי הפסיכיאטר לא בוחר למרכז את הטיפול בנושא. לתחושתי אין לו מספיק כלים בארסנל כדי לטפל בזה. אני לא לוקח טיפול תרופתי מלבד כדורי שינה כבר כשנה וחצי. כיום אני מאוד מבולבל. אני כבר בן 30. בחורות שהיו מאוהבות בי לא משכו אותי (מסיבות די אובייקטיביות) ובחורות שרציתי דחו אותי מה שהגביר אצלי את חוויית הסירוס. דבר שהוביל לכך שבשנה האחרונה התחלתי לחשוב שאולי כדאי לפנות לכיוון של גברים (דבר שאני לא רוצה בו). לא קיימתי יחסי מין עם גברים אבל ההתייחסות שקיבלתי, המחמאות, החמימות כן גרמו לי לעוררות מינית. מעבר לך לראות איבר מין של גבר _(מלבד האיבר שלי) לא נעים לי והמחשבה על אקט מיני מלא כלשהו עם גבר לא מגרה אותי (ההיפך). לתחושתי אני סטרייט שמשהו אצלו השתבש בדרך. זא לא היו לי פנטזיות מיניות על גברים והיום יש לי יותר כמיהה למישהו שיכיל אותי ויאהב אותי בלי שיפטויות (דבר שבסביבה שלי לא היה קיים, מה גם שהנשים שיוצא לי לראות ולפגוש אגרסיביות ומניפולטיביות בעיקר). אני מאוד רוצה לחזור לנקודה שבה אני בודק מה אני בצורה יותר בהירה כשהרצון הוא קודם לנסות לממש הצלחה עם נשים. כיום כחסר ניסיון ועם חוויות הסירוס שחוויתי לא קל לי להגיע לשם. גם אם כבר אני מתחיל לצאת עם בחורה מושכת בעיני תמיד אני מרגיש שאני נושא עימי סוד גדול (שאני חסר ניסיון) ואני מביא איתי גם המון ספקות לגביי יכולתי לתפקד מינית, להמשך, לאהוב. אז אני גבר מאוד מצחיק ומעניין אבל מפחד. אודה לך על התייחסותך, אם תוכל להמליץ לי על טיפול מסויים כשהמטרה היא מטפל שיסייע לי לבחון ממקום אוטנתי מי אני ולא להוציא אותי מהארון שכן הבחירה בגברים היום היא קלה יותר עבורי אבל לא מרגישה לי נכונה וממקום אמיתי בכלל. בתודה ובברכה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, המשיכה המינית שלך לסיטואציות "משפילות" שכיחה הרבה יותר ממה שאתה חושב ויעיד על כך הנפח הגדול שהז'אנר הזה תופס בסרטים פורנוגרפיים. למשיכה זו אין קשר אינהרנטי לנטייה מינית הומוסקסואלית או הטרוסקסואלית. כפי שאתה מחפש היום קשר שבו יקבלו אותך ללא שיפוטיות, ופחות חשוב אם יהיה זה גבר או אישה, ההפך גם הוא נכון: פחות חשוב לך מי עושה את ההפך, דהיינו, משפיל אותך (כל עוד הוא מביע בך עניין!). לכן, הנטייה המינית היא משנית לצורך שלך באהבה ולחילופין בהשפלה. מוקד הטיפול בחיי צריך להיות, לדעתי, הדימוי העצמי הנמוך - ולא הנטייה המינית. את הצורך שלך להיות מושפל יהיה קשה מאוד לספק במסגרת מערכת יחסים רגשית. לא מעטים הגברים שמספקים צורך זה מחוץ לקשר הזוגי שבחייהם בדיוק בשל הקושי לספקו במסגרת של יחסים המושתתים על חום ואהבה. אני רואה בדימוי העצמי הנמוך שלך גם את הסיבה לכך שאתה דוחה את מי שמעוניין בך ונמשך למי שדוחה אותך, כלומר, נותן לך אישור על הדימוי העצמי אחד. במילים אחרות, אתה מחפש מישהו שיחסו אליך יעלה בקנה אחד עם היחס השלילי שלך לעצמך. עם זאת, בהחלט קיים מקום לברר את משיכתך לגברים ולנשים, בלי לדחוף אותך לשום כיוון. אשמח לעזור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

22/07/2014 | 01:00 | מאת: זיו

בן 50 נשוי באושר 23 שנה ונמשך לנשים. מאז גיל 14 יש לי פנטזיות על סקס בלבד עם נעריים חלקים ורזים בלבד. כמשבר גיל אולי , אני מרגיש צורך להתנסות , אבל מצוי בדילמה מוסרית של בגידה באשתי ומשפחתי. מה עושים ? החיים קצרים ואם עד היום לא בגדתי ,אני מרגיש שאני חייב לעצמי התנסות ! מבחינה בריאותית מה הסכנה של מציצה לגבר בלי קונדום ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום זיו, הדילמה המוסרית של "בגידה" באשתך היא עניין ערכי שבינך לבין עצמך. אני יכול רק לומר ברמה הכללית ביותר שהדחף המיני (גם של סטרייטים, כמובן) אינו מוגבל לאובייקט אחד (גם סטרייטים נאלצים להתמודד עם משיכה לנשים אחרות) ומונוגמיה היא הסדר תרבותי שנועד לספק את הצורך בביטחון ואילו הדחף המיני דוחף, ברוב המקרים, לגיוון. יש המיטיבים לרסן אותו ויש כאלה שמצליחים פחות במשימה. הסיכון להידבק ב-HIV דרך מין אוראלי כמעט אפסי. כדי להידבק בצורה הזו צריכים להתקיים כמה תנאים שנדיר מאוד שהם מתקיימים יחד. הסכנה קיימת רק במקרה של פליטת הזרע אל תוך הפה בצירוף דימום בחניכיים. לכן, יש להקפיד שהפרטנר שלך לא יפלוט זרע אל תוך הפה. במין אנאלי יש, כמובן, להשתמש בקונדום ובחומר סיכה על בסיס מים (לא שמן או סיליקון). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/07/2014 | 20:57 | מאת: שלם

שלום ד"ר. אני ביסקסואל שלאחרונה התחיל להשלים עם העניין כמעט לחלוטין,אחרי שנים של חרדות, בנוסף להתמודדות עם hocd , שלצערי אני נאלץ עדיין להתמודד איתה. מעצם היותי גבר ודו מיני אני נמשך יותר לגברים,אבל השאלה שלי היא מדוע בעת גירוי מיני מגבר אני פעמים רבות מרגיש צריבה בקצה הפין ,בקצה צינוריצ הפין ואף באיזור פי הטבעת מאיזור הערמונית? האם הדחף המיני המוגבר לגברים הוא זה שגורם לכך? זו לא הרגשה נעימה כלל, בין אם היא נגרמת כתוצאה מגבר או מאישה. האם אני עשוי להיפטר ממנה מתישהו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שלם, נראה לי שבמהלך האבחון העצמי שלך התבלבלת במושגים. HOCD היא סוג מסוים של הפרעה כפייתית שבה גבר סטרייט שאינו נמשך כלל לגברים סובל ממחשבה טורדנית שמא הוא הומוסקסואל. לכן, אינך יכול להיות דו מיני (כלומר, גם להימשך לגברים) וגם לסבול מ-HOCD, שכן ב-HOCDהמשיכה לגברים היא מחשבה טורדנית ולא אמיתית. באמת ב-HOCD מופיעות תחושות מוזרות שונות, כגון עקצוץ וצריבה באיבר המין למראה גבר, אך תחושות אלו אינן מופיעות יחד עם משיכה מינית. בהנחה שקיימת בך משיכה לגברים, הרי שהצריבה שאתה חש אינה אלא רגישות-יתר ואם היא מציקה לך, יש לטפל בה במישור הרפואי גרידא, כלומר, לפנות לאורולוג. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/07/2014 | 16:06 | מאת: שלם

אני קצת מבולבל. אני זוכר שפניתי אליך בעבר בנושא החרדות האובססיביות והכפייתיות ואף המלצת לי לקנות את הספר "די לאובססיה" וזאת לאחר שפניתי אליך וציינתי בפניך שאני ביסקסואל ושאני נתקל במחשבות טורדניות ואף מבצע פעולות כפייתיות. ממך הבנתי שhocd עלול להופיע גם אצל גברים שאינם סטרייטים אלא ביסקסואלים אך באופן שונה, בכך שהביסקסואל יחוש שהוא לא באמת נמשך גם לנשים ואף עלולות להופיע אצלו מחשבות כמו שאולי האיברים שהוא אוהב בנשים הם בעלי מאפיינים גבריים ולכן הוא אוהב אותם. ולגבי נושא הצריבה. איך האורולוג יכול לעזור לי בעניין? תרופות? ואם זו בעיה פיזית שניתן לפתור לא הייתי אמור לחוש אותה הן בעת גירוי מגברים ונשים כאחד ולא רק בעת גירוי מגברים בלבד?

שלום שלם, ברגע שאתה נמשך מינית באופן חד-משמעי גם לגברים (בין אם אתה נמשך גם לנשים ובין אם לאו) אינך יכול לסבול מאובססיה שמא אתה הומוסקסואל (או ביסקסואל) משום שהמשיכה קיימת ואינה מדומה. ב-HOCD המשיכה אינה קיימת והפחד של האדם שמא הוא הומוסקסואל מהווה את האובססיה. אם אכן קיימת משיכה מינית לגברים ונלוות לה תגובות פיזיולוגיות מטרידות שאינן מופיעות יחד עם המשיכה לנשים, ייתכן מאוד שמדובר בתגובה פסיכוסומטית הומופוביות. במילים אחרות, אינך מקבל את המשיכה לגברים ואתה מבטא זאת באופן לא מודע דרך הגוף. בטיפול הפסיכולוגי בתופעה עובדים במקרים כאלה על ההומופוביה ולא על האובססיה (ייתכן שבפנייתך המקורית לא הדגשת את המשיכה שבינתיים הכרת בקיומה). עם זאת, כיום בהחלט מקובל לטפל גם בסימפטומים באופן ישיר (למשל, באימפוטנציה משתמשים בוויאגרה גם כאשר אין סיבה אורגנית והסיבה היא חרדה). לכן, לדעתי, בהחלט כדאי להתייעץ עם אורולוג. אינני יודע מה הוא יציע לך, אך יכול מאוד להיות שיציע, ללא קשר להקשר של הנטייה המינית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

21/07/2014 | 16:27 | מאת: שלם

אני קצת מבולבל כרגע. אני זוכר שבעבר לאחר שהסברתי לך כי אני ביסקסואל שיש לו מחשבות טורדניות שאולי אינני למעשה באמת ביסקסואל .שאני כל כמה זמן מרגיש צורך לבדוק את העניין ולקבל הוכחות קונקרטיות לכך למרות כל העובדות. אמרת בפירוש שאלו אכן תסמינים ל hocd ושבניגוד לhocd אצל סטרייטים פועלים קצת שונה ,כך שלמשל בעת גירוי מיני מאישה עשוי הביסקסואל הסובל מhocd לחשוב שאותם האיברים שמהם חווה את הגירוי מגרים אותו רק כי יש בהם מאפיינים גבריים בנוסף כדרך טיפול לבעיה המלצת לי לקנות את הספר די לאובססיה כעזרה. וגם אם נניח וטעיתי יכול להיות שאני פשוט סובל מocd כלשהו? ולגבי נושא הצריבה בפין, כיצד האורולוג יכול לעזור? ישנן תרופות להרגעה? ושאלה נוספת: אם הצריבה הייתה אכן בעיה רפואית פיזית ,היא לא הייתה צריכה להופיע הן בעת הגירוי מגברים ונשים כאחד ולא רק בעת הגירוי מגברים כפי שציינתי?

שלום שלם, בלי להיכנס שוב להגדרות של HOCD וביסקסואליות, אני מסכים אתך שהסגנון שלך (גם כאן בהודעות) הוא אובססיבי. כלומר, אתה בוחר נושא ספציפי אחד לעסוק בו וממקד בו את כל החרדות, יהא זה נושא המשיכה המינית, הצריבה או כל נושא אחר. ככל שאתה מתקרב אל הפתרון האפשרי (למשל, האורולוג), החרדה והספקות גוברים. למשל, בזמן שאנו מתכתבים על נושא הצריבה היית יכול להיות כבר אחרי הביקור אצל האורולוג עם או בלי פתרון חלקי או מלא, אך אתה מעדיף (כחלק מהנטייה האובססיבית) לדעת במה האורולוג יוכל לעזור בטרם תפנה אליו. בנושא הצריבה הייתי פונה לאורולוג בלי לציין בפניו שהצריבה מופיעה רק בהקשר של גברים ולשמוע מה יש לו להציע. זה, ללא ספק, התחום הרלוונטי לכך ברפואה. הנזק הגדול ביותר שעלול להיגרם לך הוא שלא תצא ממנו עם פתרון. אני לא חושב שזו הבעיה המרכזית מבחינה נפשית, אלא רק מצביע עליה כדוגמא לנטייה האובססיבית הכללית שלך לחפור ולהתלבט במקום לסגור עניין. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

05/07/2014 | 13:42 | מאת: מהאני?

היי לך, אז ככה אני בן 16 ו6 חודשים, כל חיי הרגשתי שמשהו בי לט נכון .. מאז היום הראשון שבו אני זוכר את עצמי אני ידעתי שמשהו לא תקין .. הייתי מסתובב הרבה ערום בבית.. לובש את הבגדים של אחותי .. מתאפר, הולך על עקבים ומשחק בברביות .. אני מעולם לא הרגשתי גבר ומעולם לא הרגשתי הומו .. תמיד ידעתי שאני נמשך לגברים רק.. ואני לא יודע מה קורה... אני מרגיש שיש סיכוי שאני טראנסגנדר אבל אני לא רוצה להיות כזה.. עצם העובדה שאני הומו זה משהו בעיני מיוחד, ואני לא רוצה להפוך להיות כמו כולם .. יש לי פוביה עצומה מזה שאני יהפוך לגבר .. שערות גוף, מבנה גוף, מבנה פנים .. אני מפחד להראות כמו גבר זה מגעיל אותי מאוד.. אני גם מעולם לא הרגשתי סימפתיה לאיבר מין הגברי שלי .. כאילו מעולם לא אהבתי ולא שנאתי .. או שאולי כן .. היו לי תקופות פעם שהייתי קטן שחשבתי שזה יפול עם הזמן ... תמיד עד איזה גיל 9.. החשבתי את עצמי כבת .. ומאז שהתחילה לי המודעות וכל המגדרים והכל .. פתאום התחלתי להרגיש רע מאוד.. אני לא רוצה להיות מוגדר כזכר .. ויש לי פחד עצום מאם אני אקח הורמונים .. וזה אחר כך ישתנה בגיל מאוחר יותר ופתאום אני יהיה בן .. או אם אני אפגע לעצמי בגוף עצם לקיחת הבולמי טסטוסטרון והאסטרוגן ועצם כך האיבר מין הגברי שלי לא יוכל לתפקד מה שישאיר אותי לחסדי הSRS" ואם זה לא ילך כמו שצריך ולאחר מכן אני לא ארגיש שום תחושת עצב באיבר מין הנשי? אני החלטתי עם עצמי שאני אתן לעצמי את הזמן לעשות את שלו.. להפתח יותר מבחינה קוגניטיבית .. לעבור את גיל ההתפגרות ועד אז להתחיל לקחת Spironolactone שימנע ממני כל התפתחות גברית יותר ממה שהתפתח עד עכשיו .. ככה שאם ארצה ואחליט בעוד כמה שנים מעכשיו שאני בשל נפשית לעמוד בזה.. שאני אחשף יותר לעומק אל זה.. כי אין חזור לאחר SRS... הבעיה היחידה שישנה היא שאני לא יכול לקחת את הבולמי טסטוסטרון בגלל ההורים שלי .. הם לא סובלים הומואים בדם, אבא גבר מאצויסטי ואמא דתיה .. מה שאומר שלדבר אתם לא יעבוד, והבנתי שצריך אישור הורים בשביל זה ופתח מהמטפל .. אם זה רק ללכת למטפל לקבל את הפתק ולזייף את החתימה שלהם אז אין לי בעיה עם זה .. וכן אני מודע לסיכונים אבל אני גם לא רואה עתיד יותר בגוף הזה... אז אני מוכן לקחת את הסיכונים .. כל החיים הייתי בדיכאונות מזה שאני גבר ופחדים מזה.. שאני אתפתח להיות גבר... אבל אם זה חייב שאחד מההורים יגיע איתי לרופא המטפל בי בהורמונים אז אין סיכוי שהם יאשרו כי הוא יסביר להם לעומק את כל התופעות לוואי שזה עושה .. ואת זה שאני יראה יותר כבת,.. אני אובד עצות, בבקשה תעשה לי קצת סדר.. כל דרך אפשרית שאפשר לעקוף את המערכת הזאת של גיל 18 רק הנפקת הורמונים .. בטוח יש סעיף כל שהוא כזה או אחר שמתאים למקרה כזה .. שאפשר לעקוף את מה שרשום .. תודה רבה מראש..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אכן אתה מתאר בלבול עמוק בזהות המינית וקשה מאוד לדעת בשלב מוקדם זה של חייך האם תתפתח להיות טראנסג'נדר או הומוסקסואל. מה שברור הוא שיש לך בעיה משמעותית עם זהותך הגברית. זכור שאתה נמצא בגיל ההתבגרות, שהוא השלב הסוער ביותר בחיי האדם. לא הייתי רואה כל דחיפות לקבל החלטה בשלב זה, אלא להשקיע בדברים שאינם קשורים לזהותך המינית ואשר בכל מקרה יניבו פירות בהמשך, כגון לימודים ורכישת מקצוע. מעבר לכך, אני ממליץ לך לפנות לפורום של ד"ר דליה גלבוע באתר זה, המתמחה בייעוץ לטראנסג'נדרים. ד"ר גלבוע עוסקת מזה שנים רבות בכל הקשור לאבחון ולייעוץ הפסיכולוגי לאנשים המעוניינים לעבור ניתוח לשינוי מין. אין פירושו של דבר שניתוח זה עומד על הפרק כרגע במקרה שלך, אך אין ספק שניסיונה הרב יעזור לך. הפורום שלה נקרא "ייעוץ פסיכולוגי לטראנסג'נדים ולסביות", כאן באתר דוקטורס. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

01/07/2014 | 03:19 | מאת: אברהם

שלום, אני בן 19 בוגר לגילי וכבר חצי שנה בקשר עם בחור בן 27. באופן כללי הקשר שלנו טוב; משתדלים להיפגש הרבה, יושנים ביחד, אוהבים לבלות ביחד (בעיקר בבילויים שקטים) וכדומה. למרות זאת, עולים לי מדי פעם ספקות שגורמות לי לחשוב האם הקשר ראוי מספיק. ערכתי רשימה של יתרונות וחסרונות מרכזיים בקשר, ויצא לי בהם 6 יתרונות ו-10 חסרונות. אמנם כמות החסרונות עולה, אך עדיין קיימים 6 יתרונות שלא ניתן להתעלם מהם. בן זוגי הוא אדם מאוד קל דעת ואציין שלעיתים אף עולות לי לראש מחשבות בדבר מידת המונוגמיות של הקשר - מבחינת שני הצדדים: מבחינתו - גם האם הוא באמת נאמן לי 100% ? (ברור שאם אשאל הוא ישיב שכן ואף יתפלא ששאלתי.), ומהבחינה שלי - לעיתים עולות לי מחשבות על זה שהוא הבחור הראשון שלי ועולה מעט באסה מסויימת שאינני חוויתי עדיין מגע מיני עם גברים אחרים פרט אליו ושאינני הספקתי עדיין להתנסות ולחוות סטוצים כמו רבים מן הצעירים. בנוסף, חיי המין שלנו לא מושלמים. אני מעוניין בחדירות אבל כל פעם לא מצליחים בכך כי הוא טוען שזה מאוד כואב לו ולא מצליח שנשלים את החדירה. חיסרון נוסף הוא שאני מרגיש שהוא לא מספיק מעניק לי תמיכה אפירמטיבית במידה שהייתי מצפה לקבל - לפני כחודש היו יומיים-שלושה בהם הייתי קצת מדוכדך, הראתי לו קצת סימנים על כך וניסיתי מעט לציין את זה בפניו ולא הרגשתי רצון מיוחד מצידו להעמיק בנושא ולהביע תמיכה חזקה מן הרגיל. אני מניח שאחת הסיבות לכך יכולה להיות אופיו המרכזי קל-הדעת שכן זו תכונה מרכזית אצלו. בנוסף אציין כי לעיתים יש בי ההרגשה שהוא בתוך תוכו היה מאוד מעדיף שאני אהיה גברי-שרירי-וחסין רגשית, ולא כפי שאני: לא גברי מאוד-לא שרירי-ולא חסין רגשית. מצד אחד יש לנו את היכולת לדבר על הרבה דברים, אך מצד שני לפעמים נראה לי שחלק מהבעיות ומהחסרונות נעוצים באופיו המרכזי ובתכונות אישיות שלו כמו קלות הדעת שמאוד דומיננטית כמרכיב מרכזי באישיותו. סך הכל ברוב הזמן איתו כן טוב לי איתו ומרגישים שטוב לנו ביחד ואני חושב שהוא בן אדם מדהים ושהוא מציאה גדולה (עם הרבה תכונות טובות ונדירות) שסיכויים קלושים יהיו לי למצוא גבר אחר בעל מאפיינים ותכונות (פנימיות בעיקר, וגם חיצוניות) המתקרבות לשלו. אם כן האם הפתרון הטוב ביותר הוא להישאר איתו ולנסות מפעם לפעם להתעמק יותר בנושאים אלו ולדבר איתו עליהם? או שמוטב לחפש בחור טוב יותר ממנו על אף שלא נראה לי שאמצע? בתודה טסה רבה לך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אברהם, היכולת שלך ליצור קשר בגיל כה צעיר ולשמור עליו ראויה להערכה. רשימת היתרונות מול החסרונות מעידה על גישה רציונאלית, אם כי אולי יותר מדי רציונאלית, כשמדובר ביחסים, שהרי אתה לא ממש יכול להשוות את הקשר הזה לקשר אחר. אינני יכול לייעץ לך בעד או נגד סיום היחסים. לדעתי, כל קשר תורם לנו משהו ואפשר להיבנות ממנו, בעיקר בגילך הצעיר. אין ספק כי זה לא יהיה הקשר האחרון בחייך והשאלה היא עד כמה מיצית אותו. קח לעצמך עוד כמה חודשים בטרם תקבל החלטה. זכור רק כי אין אנשים ו/או קשרים מושלמים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

29/06/2014 | 10:01 | מאת: עידן

שלום רב, אני גיי ואני מעוניין להתחיל לעשות סקס אנאלי. הבנתי שיש להתרגל קודם כל (לדחוף אצבעות או דילדואים קטנים וכו) ושצריך חומר סיכה. אני יודע שבסופר פארם יש חומרי סיכה של דורקס אבל הבעיה שיש כל כך הרבה סוגים וצבעים, מה לדעתך הכי מתאים ? תודה רבה !

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עידן, יש להקפיד על כך שחומר הסיכה יהיה על בסיס מים (ולא שמן) כדי שהקונדום לא ייקרע. נראה לי שתיהנה עם חומר הסיכה של ID בצבע כחול (על בסיס מים). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

27/06/2014 | 16:08 | מאת: אלמונית

יש לי שלושה בנים -אחד נמשך בעבר גם לבנים אך בחר לחיות כהטרוסקסואל השני עדיין מבולבל נמשך גם לגברים וגם לנשים עדיין לא הגדיר את עצמו. השלישי לדבריו נמשך גם לנשים לא חווה התנסות עם גברים אך הגדיר את עצמו כהומוסקסואל. כיצד קורה באותה משפחה????

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמונית, את מתארת מקרה שהוא אכן נדיר סטטיסטית, אך אני מקווה שהשאלה היא רק שאלה ואינה מבטאת ייאוש(?). ננסה להסתכל על חצי הכוס המלאה. במשפחה שבה יש הומוסקסואל אחד הרבה יותר קשה לו לקבל תמיכה ואילו במשפחה שלך, לכל אחד מהבנים יהיה קל הרבה יותר לקבל תמיכה זה מזה ולצפות במגוון האפשרויות, שכן כל אחד בחר לממש את עצמו במקום אחר על פני הספקטרום של הנטייה המינית. חשוב שתביני ותפנימי שאין שום דבר פגום לא מבחינה גנטית ולא מבחינת החינוך שנתת לילדייך. אין שום דבר מוכח חד-משמעית לא מבחינה גנטית ולא מבחינה סביבתית, ובוודאי שאין זו הפרעה נפשית. אם קשה לך, נסי לפנות לתהל"ה, עמותת הורי הומוסקסואלים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

27/06/2014 | 19:53 | מאת: אלמונית

תודה , אכן מה שהטריד/מטריד מה עשיתי לא נכון.

21/06/2014 | 15:10 | מאת: יונה

כשאני מוצא את עצמי במצב רגשי נחות ולא טוב אני שם לב שאני נמשך לגברים, לא פיסית ברמה של צורך לגעת בהם או מתחרמן מהם, אלא יותר התרגשות, פעימות לב, כן שם לב למראה... אבל כשאני מרגיש בשיאי אני לא. אני כבר תקופה של כחצי שנה מעורער בנושא הזה.. אני רוב הזמן חושב שאני בכלל הומו. אני בן 24 ומאז ומעולם נמשכתי מינית אך ורק לנשים... מגיל 6 שהתאהבתי לראשונה ועד לפני חצי שנה. מאז העירעורים אני לא מוצא את עצמי נמשך יותר מדי לנשים, כמעט ולא.. הן הרבה פעמים נתפסות אצלי כאין לה מה לתרום לי בכלל וציצי כבר לא ממש מרגש אותי וכל מיני כאלה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יונה, לעיתים קרובות המשיכה לבני אותו מין מלווה דכדוך בגלל מה שאנו קוראים "הומופוביה מופנמת", כלומר, עמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים שמופנמים על ידי מי שנמשך לגברים בעצמו. יתכן שכאשר אתה במצב רוח טוב יותר, אתה מצליח להדחיק את משיכתך לגברים וכאשר ההדחקה הזו מתערערת אתה חווה הן את המשיכה והן את הדכדוך הנלווה לה. זו, כמובן, השערה בלתי מבוססת שיש לבדוק אותה בשיחה פנים אל פנים עם איש מקצוע מוסמך ובעל ניסיון בטיפול בנושא, אך אם התופעה החלה בד בבד עם ירידה במשיכה לנשים, קיים מקום לחשוד בכיוון זה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

19/06/2014 | 20:07 | מאת: חם ולוהט

היי אני חם ולוהט אש להבה, גיל 40 נשוי ומרוצה בס"ה... אני חם ולוהט באופן מדהים ללא תקנה, האופי שלי מאד נוח ולשמחתי אני טיפוס שמח ואוהב, אהבה אצלי ללא גבולות אין חסימות יש לי מקום בלב להכיל כמות עצומה של האהבה לכולם!!!, אמנם כיום אני נהנה מכל רגע, אשתי מעולם לא יכולה להכיל את עוצמת האש שלי, ולכן אני חייב לצרוך במנות כפולות את כמעט מדי יום את הפתגם 'אם אשתך לא לידך, תן לידך להיות אשתך'...!!! בעבר הרחוק היה לי משיכה מינית לגברים צעירים ונאים שבעצם הזכירו לי את המין הנשי, ולכן התחברתי גם לתחום הגברי נסחפתי ונהנתי, אולם בגיל מסויים הרבצתי ברקס לכל הנושא הגברי פיחדתי שאני יאבד שליטה, במשך תקופה הרוחות סערו בקרבי בכל עת שהייתי חולף על פני זכרים יפים ומרגשים עד שנרגעתי, לאחרונה אני כ"כ חם בשיא הלהט של חיי!!! האם כדאי לשוב ולהעיר גם את התחום האהבה למין הזכרי? בכדי להגיע לסיפוק מושלם והרגעת הרוחות? או שעד שהצלחתי להוציא את המשיכה לגברים מהתוכנה שלי לא כדאי לקחת סיכונים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, לפי התרשמותי, הדחף המיני (ואולי לא רק המיני?) המוגבר שלך שאינו יודע שובע אינו קשור בהכרח לאובייקט המיני אלא לעצמת הדחף. במילים אחרות, בתוך תוכך אתה כנראה יודע על מה אתה מדבר כשאתה משתמש במילה "סיכונים", אלא שהסיכון הוא לאו דווקא להפוך להיות ביסקסואל או הומוסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אלא אתה חושש, כנראה במידה מסוימת של צדק, להיות נשלט ע"י דחפיך החזקים במקום לשלוט בהם. ייתכן, ורק אתה יודע את התשובה לכך, שלא מדובר רק בדחפים מיניים, ויש לך דחפים חזקים גם בתחומים אחרים. על כל פנים, במאמר הנ"ל תוכל לקרוא יותר על ביסקסואליות, למרות שמאופן הכתיבה שלך אינני סבור שזו הבעיה שצריכה להטריד אותך (או שביסקסואליות היא בעיה באשר היא). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

14/06/2014 | 01:30 | מאת: אלמוני

פרופ שלום, אני בן 20 חווה בלבול מיני קשה מאד. מגיל קטן לדעתי היו אצלי עדויות לבלבול מיני בתקופה אחת הייתי לובש שמלות שר ורוקד בתקופה אחרת משחק כדורגל ורוכב על אופניים ונמצא תמיד בחברת בנים, עד לגיל 17 בערך אוננתי אך ורק על בחורות הייתי מתגרה מהן מאד תמונה של אישה עירומה הייתה גורמת לי לזיקפה תוך זמן קצר, מגיל 17 חל מפנה ושמתי לב שאני מתגרה גם מגברים, ככל שהלך וחלף הזמן אני מוצא עצמי מתגרה יותר ויותר וכיום אני מבולבל מאד, לא יודע להגדיר את המשיכה שלי כלפי נשים וכלפי גברים. אני מאוהב במישהי ומתגרה רק מלגעת בה מעט אך מצד שני גם מסתכל על גברים ומתגרה מתמונות עירום שלהם. היום הרבה יותר קשה לי לקבל שיקפה מסתם תמונה של בחורה עירומה, אולי כי התרגלתי כבר במשך השנים. מה שכן מסרט פורנו של לסביות אני די אתגרה. מה הבעיה איתי? האם אני דו? האם תחושת המשיכה לנשים אצלי הולכת ופוחתת ובעתיד תעלם ותיוותר רק זו לגברים? אשמח לקבל תשובות בהקדם האפשרי, הסיטואציה מורכבת ולא נעימה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני, אתה אכן צעיר מאוד וקשה לדעת לאן תתפתח הנטייה המינית. נכון לעכשיו, אתה נמשך לשני המינים, לכל אחד מהם בעצמה שונה, ובתור שכזה, אתה עונה על ההגדרה של ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כפי שתקרא במאמר הנ"ל, עיקר מצוקתם של ביסקסואלים נובע מהלחץ החברתי שמופעל עליהם, והם מפנימים אותו, להגדיר את עצמם כסטרייטים או כהומואים, וחלקם אף היה מעדיף להימשך רק לגברים, עם כל הסטיגמה שיש עדיין בחברה על הומואים. עיקר העבודה הטיפולית עם ביסקסואלים נועדה להגמיש את תפיסת המיניות שלהם באופן שיאפשר להם להכיל בתוכם את שתי המשיכות, גם לגברים וגם לנשים ולאפשר דו-קיום שלהן זו בצד זו, במקום הצורך לבחור באחת מהן שמאמלל אותם. בסה"כ מדובר באנשים הרבה פחות מודחקים שיש להם טווח בחירה רחב יותר. בספרות המקצועית מתוארת "סדרתיות", כלומר, תיתכנה תקופות שבהן משיכה אחת דומיננטית יותר ולחילופין ייתכן שהקשר הרומנטי יהיה עם אישה והקשר עם גברים יהיה רק מיני ולהפך (כפי שאתה יכול לראות בעצמך מההנאה שלך מפורנו של לסביות). כמה שיחות ייעוץ עם איש מקצוע כדי לעשות סדר ולאוורר את הלחצים אף פעם לא יכולות להזיק. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום, אני בן 33. לאחרונה יש לי ריטואל קבוע. יומיים חרמנות - ואז אני מרגיש שהגעתי לסיפוקי רק אחרי שגמרתי כ-13 פעמים (בסקס או באוננות). ואז יומיים רגיעה ללא שום צורך לגמור. ימי החרמנות הם נחמדים אבל מעיקים, מבזבזים את הזמן, ויש מעין טירוף חושים ואיבוד דעת לעשות סקס וכמה שיותר או לאונן וכמה שיותר. אחרי הגמירה ה-13 אני מרגיש בעננים.. אבל ממש בעננים. וימי הרגיעה הם ימים של אושר נחמד-מאוזן, לא חרמנות מטורפת וללא ההרגשה בעננים. אני לא אוהב את ימי החרמנות, אבל עדיין אני רוצה להרגיש את אותה ההרגשה כמו בפעם ה-13. אחרת אני לא מסופק. אר אחרי הפעם ה-13 אני מרגיש מסופק. האם אוכל להרגיש את אותה הסיפוק של הפעם ה-13, בפעם השניה? (בלי שום קשר, בעבר כשהייתי בדיכאון לקחתי, ציפרלקס שהוריד כביכול חשק מיני. אבל זה לא נכון, כי בעצם החשק המיני נשאר כפי שהיה, רק שפשוט לא הייתי מסוגל לגמור/להשפיך. אני לא רוצה דבר שכזה שוב) חשבתי לנסות פשוט לא לגמור זמן-מה ואז החשק המיני יירד. זה מאוד מאוד קשה לי לעשות זאת, ולכן איני רואה טעם. מניסיונות העבר זה רק מגביר עוד יותר את החשק המיני... אשמח לעיצה !!! ולא כפת לי גם תרופה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמיר, הואיל ואינני רופא בהכשרתי, אין באפשרותי להציע לך פתרונות תרופתיים, למרות שהם בהחלט קיימים ויכולים לתת מענה חלקי. יש תרופות שונות שמפחיתות את הדחף המיני, לא רק ציפרלקס, והכתובת המתאימה ביותר לכך היא פסיכיאטר, בעיקר כשאתה כותב שהיית בעבר גם בדיכאון. מה שאתה מתאר הוא הפרעה כפייתית (אתה עצמך השתמשת במילה "ריטואל" לתיאור התופעה) לכל דבר והטיפול היעיל ביותר הוא שילוב בין טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי. במסגרת הטיפול הפסיכולוגי תצטרך לעבוד על היכולת לוותר על חלק מהסיפוק המיני לטובת דברים אחרים, אולי חשובים יותר, בחיים כמו ניצול יעיל יותר של הזמן, לימודים או עבודה שיש להם השלכות וחשיבות לטווח הארוך יותר. בעיקרון, הבעיה דומה לאכילת-יתר, שגם בה על העונג המיידי שבזלילה משלמים מחירים גבוהים בטווח הארוך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

03/06/2014 | 11:55 | מאת: אנונימי

שלום דר אני בן 24 ובחצי שנה האחרונה התערערתי מבחינה מינית. שאלתי היא כזאת, יש איזה שהם מודלים של בני גילי פחות או יותר כאנשים שההטיה המינית שלהם השתנתה בתקופה הזאת? שאלה נוספת היא, מה זה אומר אם אני לא מרגיש איזושהי תחושה רגשית שמושכת אותי לאישה, אבל כשאנחנו במיטה, אין מצב שלא תהיה לי זקפה למרות שלא בא לי, אני לא נמשך... כאילו, אין את ההשתוקקות הזו של לגעת בה ולחקור ולהסתכל... *זה התחיל לקרות בחצי שנה האחרונה כששאלתי את עצמי אם יש מצב שאני הומו ופתאום נתקפתי פחד שמא כן ומאז אני רק משוחח עם עצמי בראש אם אני כן או לא... שאלה נוספת... מה זה אומר אם אני מתרגש מגברים? אני יותר מתמלא אם אני עוזר לגבר מאשר לאישה, אני יותר מתפעל מגברים מאש נשים בכל מה שקשור למעשים ביום יום וכו, אני פשוט חושב שגברים טובים יותר מנשים... לעיתים גם אם גבר מחמיא לי אז זה נתפס אצלי אחרת מעט..העניין הוא גם שאני תמיד קולט גברים שהם יפים. המשיכה שלי לנשים עד כה היתה ככ חזקה, שזה הדבר היחידי שעניין אותי ביום יום. כל הזמן חלמתי על זוגיות, היה לי טעם נורא ברור, מתחרמן בקלות, נשיקה עם בת זוג שהיתה לי גם אחרי שנה שלמה היה גורם לי זקפה... אפילו כיום. אישה שהיתה יפה בעיניי היתה נתפסת בעיני כמעשה אלוקי. הזוגיות האחרונה שהיתה לי לפני שנה שנמשכה כשבעה חודשים לאחר שלא נמשכתי, או יותר נכון לא היה לי את התחושה הריגשית הזו שדיברתי עליה קודם, שלעיתים למעשה כן קרתה ולא מעט, אבל ההוויה עצמה התחושה היומיות תמיד היתה מעורערת ולא מורגשת, בקיצור - זה דבר שיערער אותי ומחזק את החוסר להאמין שאני סטרייט. את מה שיש לי עם גברים ציינתי כבר... זה לא עוזב אותי כל היום, גם עכשיו כשאני נמצא בטיול במזרח כחודשיים, אני תמיד מחפש כן להרגיש את זה עם אישה וכשזה לא קורה אני מתערער וכשזה קורה אני מפקפק בזה... לגבי ההסתכלות והתחושות עם גברים, קורה כמעט תמיד... מצטער על החפירה תודה רבה, אשמח לכמה שיותר אינפורמציה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, ראשית, נסתכל על מה שיש ולא על מה שאין ומה שיש (או מה שנשאר), לפי תיאוריך, זו זקפה מתמדת כשאתה עם נשים. זקפה היא מדד של משיכה מינית שלא מזייף (אפשר לומר "פוליגרף" של משיכה מינית). יכול להיות שפרט לכך, יש לך קשיים להרגיש רגשות שהיית רוצה להרגיש יחד עם הזקפה והמקום לברר מדוע אתה לא מרגיש זאת הם בטיפול פסיכולוגי. ההתפעלות מגברים טעונה בירור מעמיק יותר. לא ברור האם מדובר במשיכה מינית או כפי שאתה כותב, בהתפעלות/התרגשות. ייתכן שמדובר ברגשות שאינם קשורים בהכרח במשיכה מינית. ייתכן שמדובר בהזדהות, ברצון להיות כמו אותם גברים שאתה מתפעל מהם ולאו דווקא להיות איתם כשותפים מיניים, האפשרויות רבות וכפי שכתבתי כאן מספר פעמים, קשיים רגשיים עם נשים אינם אומרים דבר על משיכה לגברים. בשלב ראשוני זה של הבירור שלך עם עצמך אני מציע לך להאמין לזקפה שיש לך בחברת נשים ולברר את כל השאר בעזרת איש מקצוע. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

30/05/2014 | 13:58 | מאת: אלמונית

אני בחורה בת 24 עם ניסיון מיני רב, אני יוצאת עם בחור בן 24 מזה חודשיים, הפעם הראשונה בה היינו בסיטואציה מינית היתה לפני כשבועיים, הפעם הראשונה היתה מאד מוזרה, אני מאד ציפיתי לרגע ומאוד נמשכת אליו וכשהגענו לאקט המיני , איבר מינו לא עמד,רק ממש בהתחלה. הוא נורא הובך והרגיש לא בנוח אבל ניסיתי להרגיע אותו ולהראות לו שלא קרה כלום, חשבתי שזה מלחץ ושזה יחלוף. הפעם השניה שהיתה לאחר כשבוע, הוא בקושי נגע בי לא הגענו למצב בו הייתי ערומה בחלק התחתון רק בעליון בלבד.אז הוא עצר וסיפר לי שהוא בתול וגם אחרי שהגבתי בצורה מאוד נעימה הוא לא ניסה שזה יקרה. מאוד מוזר לי שבחור בן 24 בתול לא "קפץ" על ההזדמנות לאבד את בתוליו והוא בקושי יוצר מגע מיני (בפעם הזאת הרגשתי שעומד לו דרך המכנס)אחרי כשבוע, נפגשנו אצלי למטרות לימודים ( אנחנו סטודנטים) והיינו ערים עד 3 לפנות בוקר ועבדנו וגם אז לא יצר שום מגע מיני, גם כשהלכנו לישון לא היה כלום מעבר לנשיקה אחת ונרדמנו. הוא בחור מקסים ומאוד כיף לי איתו והוא נראה לי מאוד רציני ומעוניין. אבל אני מתחילה לחשוב שאולי הוא הומו מבולבל. אשמח מאוד אם תוכל לנסות לעזור לי להבין מה קורה לו ומה אפשר לעשות בנידון

30/05/2014 | 02:00 | מאת: אלמונית

אני בחורה בת 24 עם ניסיון מיני רב, אני יוצאת עם בחור בן 24 מזה חודשיים, הפעם הראשונה בה היינו בסיטואציה מינית היתה לפני כשבועיים. הפעם הראשונה היתה מאד מוזרה, אני מאד ציפיתי לרגע ומאוד נמשכת אליו וכשהגענו לאקט המיני , איבר מינו לא עמד,רק ממש בהתחלה. הוא נורא הובך והרגיש לא בנוח אבל ניסיתי להרגיע אותו ולהראות לו שלא קרה כלום, חשבתי שזה מלחץ ושזה יחלוף. הפעם השניה שהיתה לאחר כשבוע, הוא בקושי נגע בי לא הגענו למצב בו הייתי ערומה בחלק התחתון רק בעליון בלבד.אז הוא עצר וסיפר לי שהוא בתול וגם אחרי שהגבתי בצורה מאוד נעימה הוא לא ניסה שזה יקרה. מאוד מוזר לי שבחור בן 24 בתול לא "קפץ" על ההזדמנות לאבד את בתוליו והוא בקושי יוצר מגע מיני (בפעם הזאת הרגשתי שעומד לו דרך המכנס) אחרי כמה ימים היתה לנו שיחה על הנושא , הוא אמר שהוא פשוט נלחץ ורוצה שגם לי יהיה טוב ושיחק לו קצת זמן,מאז היה עוד מפגש שנועד ללמידה( אנחנו סטודנטים) וגם אז למרות שהיינו המון שעות יחד הוא לא יצר שום מגע מיני ופשוט הלכנו לישון בארבע בבוקר ( הוא מחטף ומחבק ומנשק המון) מעבר לכך הוא בחור מקסים ומאוד כיף לי איתו והוא נראה לי מאוד רציני ומעוניין. אבל אני מתחילה לחשוב שאולי הוא הומו או לא נמשך אלי. אשמח מאוד אם תוכל לנסות לעזור לי להבין מה קורה לו ומה אפשר לעשות בנידון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמונית, כפי שכתבתי כאן בתגובה לפניות אחרות, הומוסקסואליות מוגדרת על דרך החיוב כמשיכה לגברים ולא על דרך השלילה כקשיים בקשרים עם נשים. כל עוד איננו יודעים האם חברך נמשך או לא נמשך לגברים, לא נוכל לדעת אם הוא הומוסקסואל או ביסקסואל (כלומר, אולי נמשך בעיקר לגברים ומעט מאוד לנשים). ייתכן מאוד שהוא סובל מחרדת ביצוע, אבחנה הנתמכת ע"י העובדה שהייתה לו זקפה שחשת בה דרך מכנסיו, כלומר, כשלא היה צריך "להוכיח" ביצוע. יכול מאוד שאותן סיבות שבגללן הבחור בתול עדיין הן הסיבות המקשות עליו "לקפוץ על ההזדמנות". יש קשר בין חרדה חברתית וחרדת ביצוע וייתכן שהבחור באופן כללי ביישן ומופנם, קל וחומר עם בחורות. עקרונית, את יכולה לשאול אותו ישירות אם הוא נמשך לגברים. זכותך לדעת אם הוא הומוסקסואל שמנסה אם אולי בכל זאת ניסיון עם בחורה יצליח לו ואת לא אמורה לשמש שפן ניסיונות, אך מצד שני, הסיכויים לקבל תשובה כנה לשאלה ישירה שכזו נמוכים. את כן יכולה לומר לו שרגשותייך כלפיו עזים ושאם הוא לא נמשך לגברים תגייסי את כל הסבלנות הדרושה ללכת איתו לאורך כל הדרך, אבל אם הוא נמשך לגברים, את מבקשת ממנו להיות כנה איתך ולא לנצל לרעה את אהבתך אליו. אני רוצה להאמין שדברים שיוצאים מן הלב מגיעים אל הלב. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שאלה אליכם ואשמח להרבה תגובות כדי לקבל מושג. אני נשואה כבר למעלה מ 20 שנה לגבר סטרייט. לאחרונה גיליתי שאריות פורנו גייז באינטרנט . כשאמרתי לו שראיתי הוא נבהל אבל אמר שהוא לא הומו או ביסקסואל וזו רק פנטזיה שמגרה אותו (לראות אבר מין גברי, אמר שמתגרה גם משלו). לאחר ששוב נשארה בהסטוריה שורה שמראה שחיפש צ'ט עם גייז, החדרתי תוכנת מעקב כדי להבין מה קורה. לאחר שלושה ימים גיליתי פורנו של גברים, oldgays porno. הוא כמובן הקפיד למחוק הכל ממהסטוריה. הוא מכחיש בכל תוקף שהוא מסוגל לשכב עם גבר, אומר שזה מגעיל אותו, שלא יכול לדמיין את עצמו מתנשק עם גבר או ישן איתו באותה מיטה. אבל בכל זאת מתגרה מאוד מהפורנו (אומר שזה התחיל לא מזמן). פורנו של מציצות וחדירות בין גברים. כמה עובדות לגבי חיי המין שלנו: 1. מאז החתונה בערך הייתה לי בעיה של תדירות נמוכה מצידו (פעם בכמה שבועות). כשאנחנו שוכבים הוא מאוד מגורה ומלא תשוקה. תמיד טען שלא שוכב איתי הרבה בגלל מריבות ובגלל דכדוך, שסובל ממנו. 2. הוא תמיד גומר בתנוחת הכלבלב. 3. ביקש בעבר כמה פעמים מין אנאלי וקיבל רק פעמיים בגלל שזה מוציא לי טחורים הייתי רוצה להבין מה זה בעזרתכם. תודה כי אני מאוד מבולבלת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אישה, יותר ממה שחשוב הגילוי שלך על האתרים בהם בעלך גולש, חשוב מה שאת מספרת על חיי המין שלכם. באמת קשה לדעת האם ומתי בעלך יממש את הפנטזיות שלו, אבל התדירות הנמוכה של יחסי המין - לדבריו בגלל מריבות ודכדוך - בהחלט ראויה להתייחסות. את מתארת לחץ גדול ביניכם ומשבר אמון. המלצתי היא לפנות לייעוץ זוגי. את בהחלט לא צריכה לעשות ביחסי מין דברים שאת לא אוהבת רק כדי לרצות אותו, אבל כן הייתי מתייחס ברצינות למריבות ולדכדוך של בעלך. אני בטוח שבטיפול זוגי ייצאו עוד דברים שבעלך לא מדבר עליהם וששניכם תצאו מהטיפול במצב יותר טוב. אם בעלך מסרב לפנות, פני ראשונה והתני את המשך הנישואין בהצטרפותו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

10/05/2014 | 18:55 | מאת: יוסי

אני בן 27 ובתול. תמיד נמשכתי לבנות במהלך חיי, מצאתי את עצמי מתאהב בבנות ונמשך עליהן מבחינה ריגשית ומינית. אומנם אני בן אדם ביישן, והקשרים שהייתי בהם לא הצליחו, אף פעם לא הייתי "בקשר רציני", תמיד הייתי הידיד של הבחורה שהתאהבתי בה. עם הזמן עברה בי המחשבה שאולי לא מסתדר לי עם בנות שמא אני הומו, אבל זו הייתה מחשבה שהייתה בר חלוף שכן הייתי בטוח בהעדפה המינית שלי. אני בא מבית בו אחי הגדול היה רודה בי ומכנה אותי הומו במשך שנים אל מול ההורים בגלל שלא הבאתי בחורה הביתה. הבחורה האחרונה שהתאהבתי בה ומאוד נמשכתי אליה, שברה לי את הלב, וגרמה לי לרצות להתרחק מבנות. סיימתי את הלימודים, מצאתי עבודה בתחום וכרגע אני עובד בה מזה חצי שנה. לאחר חודשיים פתאום התחילו חששות לצוף באוויר: תחילה בכך שאין יותר מסגרת ואלו החיים ואני לא יודע מה יהיה והתחלתי להיכנס ללחץ לעתיד המקצועי. לאחר מכן הדבר התחלף בפחד לצאת מהבית למצוא דירה ואם אני אסתדר בחוץ. לאחר מכן שרשרת אירועים קרתה שהחליפה / החזירה לי את הפחד להומוסקסואליות: פגשתי בבחורה מהעבר ששברה לי את הלב, עמית בעבודה ריכל עליי מאחורי גבי "הבן אדם מת מפחד שהוא הומו", ואבי שאל אותי "האם אתה נמשך לבנות?" מאז המחשבות המטרידות שמא אני הומו חזרו אליי וזה לא עוזב אותי. ניסיתי לדמיין את עצמי מבצע פעולות מיניות עם גברים שסביבי והתוצאה ישר היא בחילה וחלחלה מבפנים, אני נרתע מלהסתכל על איבר מין גברי, אומנם אני מוצא את עצמי שם לב לגברים ואף לפעמים פתאום מדמיין נשיקה עימם וזה מפחיד אותי. היה יום בעבודה שנתקפתי לחץ ופאניקה שמא אני הומו, הדבר הידהד לי בראש ולא יכולתי לתפקד. כיום אני בזוגיות רצינית ראשונה עם בחורה, אבל המחשבות האלה עדיין תוקפות אותי ומפריעות לי לנהל אורח חיים תקין. אני מנסה להימנע מלהיפגש עם חברים שמא המחשבות הללו יחזרו לתקוף. אני שם דגש כל פעם שאני עם החברה שלי אם יש לי זיקפה וכאבי ביצים, וכמובן שיש כאלה, אבל כשזה לא קורה אני מתחיל לפקפק בעצמי ועל מדוע לא. יכול להיות שאני בהכחשה או שמה אני פיתחתי אובססיה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי, הומוסקסואליות מוגדרת עפ"י מה שקורה לך עם בני מינך ולא עפ"י מה שקורה או לא קורה עם נשים. במילים אחרות, הקשיים שיש לך עם נשים אין בהם כדי להגדיר אותך כהומוסקסואל. בהחלט יש הפרעה שנקראת HOCD, הפרעה כפייתית הומוסקסואלית, שהיא סוג מסוים של הפרעה כפייתית שמופיעה אצל גברים סטרייטים לחלוטין, כאשר האובססיה הדומיננטית בה היא חשש שמא הם הומוסקסואלים והדבר מוביל לסדרת בדיקות ומבחנים עצמיים. כמובן, שהפרעה כזו יש לאבחן פנים אל פנים ולא דרך האינטרנט והטיפול בה הוא כמו בכל הפרעה כפייתית אחרת. ואולם, מה שמטריד אותי יותר מכל הוא החשש שלך לעזוב את בית ההורים. אני רוצה להפנותך למאמר שכתבתי אשר סיכם מחקר גדול מאוד שערכתי וממנו עולה שמצבם של סטודנטים המתגוררים בבית ההורים גרוע לאין שיעור ממצבם של סטודנטים שעזבו את בית ההורים: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 המלצתי היא בראש ובראשונה לעשות כל מה שנדרש, עם או בלי טיפול פסיכולוגי, כדי לצאת מבית ההורים. הדבר ישדרג את חייך במידה רבה והתלות שלך במה שחושבים אחרים תפחת בצורה משמעותית. בעיניי זה הדבר החיוני ביותר, לפני שמתפנים לעסוק בכל נושא אחר ואתה בדיוק בגיל הקריטי שמעבר לו הישארות בבית מהווה גורם סיכון להפרעות נפשיות שונות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

13/05/2014 | 07:52 | מאת: יוסי

בחודש וחצי האחרונים גרתי אל מחוץ לבית וכרגע אני יודע שהדבר הנכון הוא לעזוב את בית ההורים, זה הוא חשש שהתפוגג מכשראיתי כמה טוב ונכון לגור מחוץ לבית, בסביבה הפרטית שלך. החלחלה והבחילה זה היה כתוצאה ממחשבות שהכרחתי את עצמי לדמיין, זה היה בשבילי מען בדיקה עצמית לראות אם אני נדלק. אני כל הזמן מרגיש שאני עושה בדיקות ומבחנים עצמאיים לבדוק אם אני חש מגורה, זה משהו שבעבר לא נתקלתי בו. כשאני מסתכל על גברים, אני לא יודע אם אני מסתכל עליהם בקטע של בודק מה התגובה שלי תהיה או בקטע של "יכול להיות שאני מתעניין?" ניסיתי להסתכל בתמונות של גברים ערומים וסרטים ולא הייתה לי זיקפה או התעניינות. זה משהו שבעבר לא נתקלתי בו מעולם, אף פעם לא היו לי מחשבות מטרידות כאלה שאני צריך לבדוק ולאשר לעצמי שאני סטרייט. קראתי על ה-HOCD ואני מזדהה עם הסימפטומים שרשומים שם. אני גם מרגיש שהדבר הזה פתאום צץ לו מהאירועים האחרונים שקרו לי. האם יתכן ומדובר ב-HOCD או כפי שאתה טוען הומופוביה?

כלומר תגובות אינסטינקטיביות מולדות של סטרייט? או שמא מדובר במנגנון הגנה של ביטול שנועד לשלול מראש שהמשיכה לגברים תתבטא? ומדוע נשים פחות מרגישות תחושות קשות אלה כאשר הן מדמיינות מגע לסבי?

שלום רועי, אלו תגובות של פאניקה הומוסקסואלית או הומופוביה שמתפתחת אצל גברים בחברה סטרייטית. נשים אכן חשות הרבה פחות רתיעה ממגעים לסביים, הואיל וביטויי חיבה פיזיים של אישה אחת כלפי רעותה הם הרבה יותר לגיטימיים בחברה המערבית (למשל, חיבוק או נשיקה על הלחי). בנוסף, קשר מיני בין נשים מתחיל מקשר רגשי ונבנה עליו בעוד אצל גברים התהליך הוא הפוך ולעיתים קרובות הקשר המיני אינו מתפתח לקשר רגשי. לא ניתן לגזור גזירה שווה מגברים לנשים ומהומוסקסואלים ללסביות ולהפך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

27/04/2014 | 13:37 | מאת: אלי

היי דוקטור, אני נמשך לנשים אבל עם זאת ביחד קורה לי משהו מוזר. אגב, אשמח אולי תוכל לתקן אותי. כשאני אומר נמשך לנשים אני מתכוון לזה שאני רואה בחורה, אוהב את המראה שלה, וסתם דוגמא כשאני מדמיין אותי איתה במיטה אני מתחיל לקבל זקפה, משהו באיזור הבטן התחתונה מתחמם כזה, לא יודע להסביר. זה אכן מעיד על משיכה? השאלה העיקרית שלי היא, כשאני עם בחורה סתם מנהל איתה שיחה ואני רואה שיש מקום לסקס, אני מדמיין את זה הרבה תוך כדי, חושב עליה בכל מיני תנוחות ובכללי מתרשם מהמראה שלה... אם מתחילים מגעים, אז אני באופן כל כך מהיר פשוט מתחרמן, זה כיף בהתחלה, אבל כשאני רואה שזהו היא כבר שם והיא שלי, אז נראה לי כאילו כבר לעשות איזה סקס זה לא פסגת העולם ולא הדבר הכי כיף שיש. זה יכול להגיע מאוד מהר לחוסר משיכה. הסקס עצמו הוא אכן אקט כיפי מבחינתי, אבל בעיקר בשניות הראשונות כי אני גומר ממש ממש ממש מהר. אני רק רואה אותה בתנוחה מסויימת או משמיע איזה קול גניחה אני כבר גומר... ואז אחרי הגמירה כל ההתחרמנות די יורדת. יותר גרוע זה שאני כן ממשיך את הסקס וגם הפעם השניה והשלישית נגמרות ממש מהר... כאילו יותר כיף לי לדמיין אותן מאשר לשכב איתן... אבל אם אני נשאר רק עם דימיונות אני חוזר הביתה מבואס... אחד הדברים שהכי מבלבלים אותי זה שכשאני עם אישה ובעיקר אחרי שאנחנו שוכבים, אחרי זמן מאוד קצר אני מתחיל להרגיש מועקה ממש רצינית , כמו חוסר רגש מוחלט ואפילו חוסר משיכה.. זה נורא מבלבל אותי. מה זה אומר? אישה אולי מחרמנת אותי, אבל אישה זה לא רק מין. מה עם חיים מעבר? כאילו לחיות עם אישה לא ממש מוסיף לי למשהו. בדמיון זה עובד יופי, אבל במציאות לא.. אני מתחיל לחשוב אולי יש מצב שאני צריך לחיות עם גבר? אולי המשיכה המינית תיעלם כבר מתישהו כי כמה זה יכול להחזיק בלי יותר מדי רגש?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלי, כפי שכתבתי כאן מספר פעמים בעבר, הומוסקסואליות פירושה משיכה לגברים ואי אלו קשיים במשיכה לנשים אין בה כדי להעיד על נטייה מינית הומוסקסואלית. לא ציינת את גילך, אך בגיל צעיר כשההורמונים משתוללים יש הרבה מקרים של שפיכה מוקדמת או מהירה ויש טכניקות שונות לשלוט בכך (הפשוטה שבהן היא לאונן לפני המגע המיני). המיניות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפנטזיות שלנו, כמעט תמיד סוערת יותר מאשר מה שקורה בעת מגע מיני. למעשה, אתה מתאר ירידה ניכרת בחשק המיני וזרות רגשית תוך כדי המגע המיני. תופעות אלו מופיעות אצל גברים שגבוהים בחיפוש ריגושים ובאימפולסיביות וקשה להם לשמר עניין ולשאת שגרה. דבר נוסף, לא פחות חשוב, הזרות הרגשית שאתה מרגיש נוגעת לשאלה של שילוב מין ורגש. יש לבדוק בשיחה פנים אל פנים את יחסיך עם הוריך, בעיקר עם אמך. ייתכן שהחזיקו אותך קצר ופגעו במרחב המחיה שלך ואז הדבר מוצא את ביטויו בתחושת מחנק מהירה בקשר מיני שכולל גם היבטים רגשיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

12/04/2014 | 21:20 | מאת: גידי רוזנבלום

אני כיום בן 22 ומעולם לא אוננתי . יש לי לעיתים זיקפה אך אין לי רצון לאונן ואני גם לא מצליח לגמור בכוונה ומודעות אלא רק תוך כדי שינה . לגברים אני לא נמשך כלל . לנשים אני נמשך מעט מאד בצורה רגילה משהו כמו א מיני רומנטי ולא מיני כלומר מגע אבל לא סקס . הסקס עם נשים ממש לא חסר לי ביום יום . אני רוצה אבל בשלב כלשהו להביא ילד לעולם ולחיות בזווגיות . כמו כן אני גם מאד נמשך מגיל צעיר לסאדו מאזו ( רק בגיל יותר מבוגר הבנתי דברים שחוויתי ופנטזיות מהילדות) כלפי נשים שישלטו בי . אני לא אוהב כאב אלא שליטה . אחרי שניתחתי את עצמי הגעתי להבנה שהכיף שלי בזה זה לתת למי שאני מרגיש חזק ממנו (נשים ) את התחושה שהם שולטות עליי . אבל אני גם לא להוט אחרי זה והרצון שלי לחוות את זה פעם ב. אני אדם חברותי ונעים שיחה אך מצד שני רוב התחביבים שלי יחדניים (ספרות,קולנוע ,שחמט במחשב, משחקי אסטרטגיה) אנא עזור לי להבין את עצמי יותר טוב. בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גידי, אתה אמנם כותב שאתה חברותי ואיש שיחה נעים, אבל אינך מספר דבר על יחסיך עם הזולת. במילים אחרות, בצד מה שאתה מכנה "תחביבים יחידניים", האם יש לך חברים? כמה? מה משך היחסים שלך איתם? מה עומק היחסים? האם אתה מעדיף להיות לבד על פני חברת אנשים? כל אלה מאוד חסרים כדי לתהות על קנקנך. המשיכה ליחסי שליטה כדבר בלעדי ולא כעוד עיסוק שגורם עוררות מינית יחד עם "התחביבים היחידניים" שלך מעלים את האפשרות שקיים אולי פיצול בין מין ורגש, שכן יחסי שליטה מהסוג שאתה מתאר קשים מאוד למימוש במסגרת קשר זוגי (אף שהם מהווים פנטזיה מינית שכיחה). את ההשערות הללו יש לבדוק במסגרת ייעוץ פנים אל פנים שמאפשר התייחסות לכלל תחומי החיים ולאישיותך. סוגיה מרכזית היא, כמובן, האם אתה סובל מהמצב או רק מרגיש מוזר משום שהוא לא מקובל (גם לא שכיח וגם לא זוכה לקבלה/אישור חברתי). בהקשר הזה יש לבדוק גם את רצונך בזוגיות ובילד, כלומר, האם מדובר ברצון הנובע מהפנמה של נורמה חברתית או ברצון שבא מתוכך (וההבחנה בין השניים קשה)? בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

11/04/2014 | 13:38 | מאת: דוד

שלום גידי אני רוצה לתאר לך את מצבי ולנסות לקבל כמה מילים מכוונות וכמובן אובייקטיביות כדי לדעת איפה אני עומד וביחס לשאר גברים וכמובן לשאוב מהידע שלך כמה שאפשר... בנים מבחינה מינית לעולם לא עשו לי את זה. גוף של גבר תמיד שיעמם אותי אפשר להגיד, אני אומר שיעמם כי ניסיתי פעם להבין את החברים שלי שהולכים לחדר כושר לפתח את הגוף בטענה שזה יפה יותר או מושך יותר ואף לא הבנתי את זה.. לא היה לי מעולם שום צורך לגעת בגוף של גבר.. אגב, תמיד נמשכתי לבנות.. לראות אישה עורמה היה מבחינתי כמו תחושה של אורגזמה.. אני בן 24.5. תמיד אהבתי גם נשים עם פנים יפות.. היה לי סגנון משל עצמי, תמיד ידעתי מה אני אוהב באישה. כל איזור ואיזור בגוף והתחושה שהיה מעביר בי. היו לי שתי מערכות יחסים יחסית גדולות. שנה וחצי ושבעה חודשים. האחרונה היתה לפני שנה, נמשכה שבעה חודשים. הסיבה לכך היתה שפשוט לא הצלחתי לאהוב אותה והרגשתי מועקה נוראית... ממש נוראית, היה לי מאוד קשה שיש לי עוד בן אדם בחיים. אני חוזר לגברים... העיניים שלי מאז ומתמיד נמשכו לגברים שנראים טוב (בפנים). בילדות זה היה מבחינתי מושא לקנאה כי מעולם לא הייתי שלם עם איך שאני נראה בפנים, לאחר מכן בגיל בוגר יותר זה הפך לאנשים שקל לי לקבל לעצמי... אחרי שנפרדתי מהחברה שלי עלו לי שאלות של למה התחושה הנוראית הזו קורה? למה לא הולך לח כמו כולם? למה איי לי שלווה כשאני נמצא עם אישה? תמיד הסתכלתי על גברים שהם יפים. יכול להיות שאני הומו? מאז שאלתי את עצמי לפני כמה חודשים זה לא עזב אותי.. ניסיתי כמה שיותר לשחרר ולמיטב תחושתי אני אכן נמשך לגברים.. משהו יותר קל לי איתם, יותר מעניין.. עם הזמן מאז ששאלתי את השאלה שמתי לב שפעם כשהייתי רואה חזה יפה של אישה זה היה מחרמן אותי, היום אני אדיש לזה יחסית... אני ישר קולט גברים שהם יפים.. אפילו סגנון דיבור ואולי גם תנועות גוף מדי פעם.. אבל כשאני יושב ומדבר איתם אני חושב שזה איפשהו נרגע.. אני כאילו מבין שהם כמוני או משהו כזה.. התחלתי קשר עם מישהי לא מזמן ואכן המועקה חוזרת.. משהו שם לא משאיר שלווה.. האבל הוא כזה... כשאני בא במגע עם אישה, אני ישר מקבל זיקפה.. עם כל הנשים שהייתי הגוף שלי לא נכשל ולו פעם אחת מבחינה מינית.. עומד לי רק ממגע קטן בפין עי האישה או איזה קול גניחה.. לפעמים זה היה מביך אותי שכשאני נכנס להתקלח עם חברה שלי אז עומד לי! כאילו תרגע כבר! כשאני מדמיין אותי איתה במיטה כנל.. סרטי פורנו יחסית משעממים אותי כבר לעיתים עומד לי לעיתים לא, אבל חשק זה כבר ממזמן לא עושה.. לגבי פורנו גייז, לא עומד לי... אני גם אכן לא רואה את עצמי נמשך מינית אליהם.. יכול להיות שזה פונקציה של זמן? כי אני לא רגיל לזה? בגלל החברה אולי? איך זה שמעולם לא נמשכתי לגברים מבחינה מינית וגיליתי כביכול שאני נמשך לגברים עי כך שלא הולך לי רגשית עם נשים? למרות שפעם הייתי מתאהב ממש! אבל כשזה היה נכנס לקשר זה היה נופל עד למועקה... מקרה קטן נוסף שקרה לי אתמול... פגשתי מישהי חדשה, בשניות הראשונות של הדיבור איתה היא מצאה חן בעיניי, היא אמרה לי שאני מוזמן לחזור לידה, התחלתי להתחרמן ואפילו לקבל זיקפה ואז נזכרתי שיש מצב שאני הומו, אז זה נפל ישר ואפילו העיק עליי לחזור לדבר איתה. אולי ככה זה מרגיש כמשיכה לנשים יורדת? ככה זה אמורה להיות בערך? ומה זה שישר נתפסים אצלי בעיניים גברים שנראים טוב? ואם באים בדיבור אז יש אפילו איזה התרגשות או פחד לא יודע מה זה.. עד שזה נרגע שוב. הייתי סוג של הומופוב גם אני חייב לציין, אני עובד על להשתחרר מזה.. בקטע של להבין שזה שום דבר והומואים הם חלק מכולם ולא משהו שונה.. ואפילו להריץ בדיחות עליי בקטע הזה וכל מיני כאלה כדי להשתחרר מזה. מצטער על כל האינפורמציה. אשמח לתגובה, תןדה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דוד, קשיים בקשרים עם נשים אינם הופכים אף אוחד להומוסקסואל. הומוסקסואליות (כמו הטרוסקסואליות) מוגדרת על דרך החיוב ולא השלילה ומתיאוריך עולה משיכה מינית חד-משמעית לנשים וחוסר משיכה כזו לגברים. הקשיים שאתה מתאר במערכות יחסים עם בחורות הם קשיים הקשורים למרחב מחיה (space). התופעה מוכרת מה"פולקלור" הגברי, שבו גברים רבים (נשואים ולא נשואים) מתלוננים על כך שנשים "חופרות" להם, מדברות יותר מדיי, לוחצות וכו'. חלק מהקשיים הללו מאפיינים גברים באופן כללי וקשורים להבדלים הפסיכולוגיים בין המינים וחלק, בעיקר אם קושי כזה, או תחושת מחנק, מופיע בשלב מוקדם של הקשר, עשוי להיות קשור למערכת היחסים שהייתה לך עם אמך, אשר ייתכן ולא אפשרה לך מרחב מחיה, דאגה לך יתר על המידה וכו', אך כפי שאתה מבין, זו רק השערה שיש לבדוק אותה בייעוץ פנים אל פנים. מה שקורה לך עם גברים, לעומת זאת, קשור יותר לתהליכי הזדהות עם אביך ועם הזהות המגדרית שלך (לא הנטייה המינית ההומוסקסואלית/הטרוסקסואלית אלא ההגדרה העצמית שלך כגבר, הגדרה שמתעצבת בין היתר תוך זיקה לגברים אחרים). אפשרות נוספת שניתן להעלות על הדעת, במיוחד בגלל המחשבות הטורדניות שמא אתה הומו, היא שאתה סובל מהפרעה כפייתית מסוימת, שבה התוכן של האובססיות הוא חששות המופיעים אצל גברים סטרייטים שמא הם הומואים, מחשבות שאינן מרפות ואכן עלולות לעורר חרדה העלולה לפגוע בזקפה תוך כדי עוררות מינית עם נשים. כאמור, התמונה מורכבת ומחייבת בירור פנים אל פנים עם איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

18/04/2014 | 00:25 | מאת: הערה

קראתי את השאלה והתשובה. נראה כי החלק הבעייתי בזהות הגופנית נפשית שלו היא הפנים! ולכן הוא משווה מתעניין ונמשך לפנים של גברים! ובטעות הוא חושב שזה גילוי הומוסקסואלי! זו אולי הפרעה גופנית שמקבלת ביטוי בטורדנות מחשבתית וענינה השוואהעם גברים אחרים רק בנקודה הזו.

08/04/2014 | 17:41 | מאת: דן

שלום רב, בן 43 גיי בארון, עשיתי ילד לידידה סטרייטית כבן הזוג שלה(היא יודעת)יש לי הפרעה ( בנוסף לקשב וריכוז )מאד חמורה שלעיתים אף הייתי בסכנת חיים והיא לנסות לקיים יחסים עם סטרייטים בעיקר מראה ערס ,ערבים וכו. החשק למצוא יזיז הינו על בסיס יומי!! העניין פוגע קשות בעבודתי כי רק סקס בראש. כרגע שיש לי בן חמוד מאד מפחיד אותי שכל הפעמים שכמעט נפגעתי יסתיימו בפגיעה חמורה והילד יהיה ללא אב. ממש רוצה לדכא את היצר המיני שלי אפילו כליל . למי אתה ממליץ לפנות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דן, הדאגה שלך לבנך מעוררת הערכה רבה וגם היכולת שלך להביא ילד לעולם למרות מערבולת היצרים שאתה מתאר. פירושו של דבר, שבנושאים מסוימים אתה מסוגל להשליט את ההיגיון ויצר ההישרדות על יצר ההרס העצמי. השאלה שאתה שואל היא כבדת משקל ואינה מהווה שאלה טכנית בלבד. הייתי מפריד כאן בין היצר המיני כשלעצמו ובין המרכיב של נטילת סיכון שאמנם כרוך אצלך ביצר המיני, אך אין זו "גזירה משמיים" ששני היצרים יהיו כרוכים זה בזה. כלל לא ברור שה"סירוס" שאתה מבקש הוא הפתרון לבעייתך. הייתי רואה את הפתרון יותר בטיפול פסיכולוגי שילמד אותך להתפשר עם סיפוק היצר המיני בצורה שעלולה לסכן אותך. יש, למשל, פדופילים שאכן נמשכים לנערים, אך במסגרת הפשרות שאדם צריך לעשות עם המציאות מוצאים לעצמם בחורים בגירים הנראים צעירים מאוד לגילם. יש בהחלט בחורים וגברים ממוצא מזרחי, כהים ובעלי חזות קשוחה שאינם מסוכנים. את השאר אתה יכול להשלים בפנטזיה כשאתה איתם וכשאתה לא נמצא איתם. אתה גם מתאר הפרעות קשב וריכוז, שהולכות יד ביד עם אימפולסיביות. ייתכן מאוד שטיפול תרופתי בהפרעת הקשב וההיפר-אקטיביות תמתן גם את היצר. יש גם תרופות נוגדות דיכאון שתופעות הלוואי הלא רצוי שלהם היא הפחתת החשק המיני, תופעת לוואי שבמקרה שלך עשויה להיות מבורכת. לא הייתי רץ ל"סירוס" כימי לפני שמוצו האפשרויות הסבירות יותר ומן הראוי שתתייעץ באופן גלוי הן עם פסיכולוג והן עם פסיכיאטר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

04/04/2014 | 15:08 | מאת: אלי

שלום דר. עם המון חומר שקראתי אני מבין שמשיכה בין המינים הינה דבר מאוד גמיש וכי אין בהכרח דבר כזה הומו מוחלט או סטרייט מוחלט, ולכל אחד מאיתנו יש משיכה כזו או אחרת לבין המין השני או אותו המין. שאלתי היא כזאת: רוב האנשים לא מודעים לכך שהם נמשכים לבני אותו המין שלהם, או מדחיקים או שסתם פשוט לא מתייחסים, מוצאים את בן/ת זוגם לחיים, מתחתנים, מקימים משפחה וכו וחיים עם זה בשלום. אני שואל, מה לגבי אותם אנשים שכן מזהים משיכה כזו או אחרת לבני מינם גם כן? מהו גורלם? זה נראה כאילו אלו שמוצאים משיכה, או שפשוט לא מתכחשים אליה ומודעים לה, גורלם הינו הומוסקסואלי. אפשר למצוא ולהודות במשיכה לבני אותו המין ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר? וזאת מבלי שהמשיכה לבני אותו המין תגבר? אני קורא סיפורים וזה נראה כאילו זה דבר שמתעתע בנו, או אלו שכן מוכנים להודות במשיכה, שלאחר שנים רבות בגיל מאוד מאוחר עם אישה וילדים, מוצאים את עצמם בצד השני בעצם... אם אני עכשיו בן 24 , מוצא את עצמי איפשהו כן נמשך לגברים, מפחד לפתח מערכות יחסים עם נשים כי אני קורא שזה מה שקורה לאנשים אחכ, או סתם כי נראה לי שזה מה שיקרה. אני נמשך לנשים, וכשאני רוצה להתחיל איתן איזה משהו פתאום הכל נופל... איך יש גברים דוגמא שכל חייהם השאלה הזו האם הם נמשכים לצד השני אינה תופסת מקום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלי, השאלה שלך מאוד שכיחה בקרב ביסקסואלים שאכן נמשכים מינית לשני המינים ומודעים למשיכתם הכפולה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אני, כאמור, רואה במשיכה הכפולה הזו ברכה ולא קללה, כמו שכתוב במאמר הנ"ל, שכן טווח הבחירה רחב יותר. אם אתה אכן בן 24, אי אפשר לדעת מה יילד העתיד, או במילים אחרות, איזו משיכה תגבר והאם בהכרח כתוצאה מהתגברות המשיכה לגברים, תחול ירידה במשיכה לנשים. החשש מוכר וידוע, אך אני מתנגד למילה "גורל" שאתה משתמש בה בפנייתך. הספרות העוסקת בביסקסואליות מתייחסת אליה ברגע נתון בחיים, בלי לעסוק בניבויים ובתחזיות. יש אכן גברים שהדחיקו את משיכתם לבני מינם, ניהלו אורח חיים סטרייטי ויחד עם שאר השינויים שחלים בחייו של כל אדם, התגברה המשיכה לגברים ונחלשה המשיכה לנשים. זה לא "גורלם". זה מה שקרה אצלם. אין פירושו של דבר שזה מה שיקרה אצלך ואין כל דרך לנבא מה יקרה במקרה שלך. זאת ועוד - משיכה מינית בלבד היא גורם אחד (חשוב ככל שיהיה) בתוך מערכת השיקולים בקבלת החלטה על בחירת בן או בת זוג וסגנון וחיים. תלוי מי הגברים ומי הנשים שתפגוש. יכול להיות שתגלה שלגברים אתה נמשך בעיקר מינית אך לא רגשית ולנשים אתה נמשך גם רגשית. יכול להיות שתתאהב באישה מסוימת. על כל פנים, מאוד לא מומלץ לקבל החלטה המוכתבת ע"י פחדים. היכולת לפתח קשר זוגי תלויה ביכולת לשאת בבוא הזמן פרידה, שלעתים מגיעה ולעיתים אינה מגיעה. הדרך היחידה להבטיח שלא תהייה פרידה היא לא להיכנס כלל לקשר ולחיות בבדידות. לכן, המלצתי לך לנסות ולהכיל בתוכך את שתי המשיכות, להתנסות, ללכת אחר לבך ולבחור אורח חיים מתוך התחשבות במכלול היתרונות לעומת החסרונות של כל אחת מהאפשרויות (ולא להסתפק אך ורק בעצמת המשיכה המינית לבני/ות אחד המגדרים). אתה צעיר מאוד, גיל הנישואין של גברים במיוחד נמצא בעלייה ושנים רבות לפניך עד שתהייה "חייב" לקבל החלטה. בינתיים תן לחיים להתנהל והיה קשוב לעצמך ולחוויות שאתה מתנסה בהן. אין תעודות ביטוח באף כיוון שתבחר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

אהלן- בן 37, התחלתי עם גברים לפני שנתיים תכלס אבל כנראה מדחיק זאת מגיל צעיר מאד. כנראה כי הגעתי ממשפחה שאומנם פתוחה אבל לא היה לי מקום להתעסק עם עצמי ולחשוב על זה ברצינות. כל החיים ניסיתי מערכות יחסים עם נשים אבל מצאתי עצמי לא נמשך!! משתעמם!! מנסה בכח, אוהב אבל לא מחבר תכלס. לגברים אני מתחבר רגשית יותר וכעת אין ספק שגם מינית. נפתחתי והכרתי, התחבטתי קשות יום יום עד שהגיעו מים עד נפש ויצאתי מול 4 החברים הכי טובים וסטרייטים שבעלם , מהארון. התאהבתי בצעיר בן 20 העפתי אותו מהבהלה , גיליתי שאני מתאהב, לא הרגשתי את זה שנים. התאהבתי שוב בבן 21 אחר והברחתי אותו כי הוא צעיר, כי אני בארון וכל מיני סיבות שחבל עליהם. עכשיו לב, לא מוצא את עצמי, מתכנן לצאת מהארון ההחלטה האם זה זה? האם זה נכן? אבל יש לי צורך בחופש!! ואני סטרייט עד עכשיו וכואב לי מה שיחשבו עליי....וכן אני הומו, מקבל את עצמי ....ומתחרט וכך הלאה. מה שאני בטוח - זה כבר לא בחירה שלי... מה הלאה....? אוהב את עצמי, לא מקבל, בדיסוננס גדול , בודד כי זרקתי את האהובים עליי, מה אני כזה פחדן.?? תודה לכם אהובים (נכתב בספנטניות ואמפולסיביות זריזה)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, נשמע שאתה קצת מבלבל בין עניינים לא סגורים שיש לך בינך לבין עצמך ובין קשיים שיש לך עם סביבתך. כך, למשל, לא היית "סגור על עצמך" בעניין הנטייה המינית והיציאה מהארון ו"גירשת" את הבחורים הצעירים מחייך בתקווה שהנושא ייעלם מחייך. גם כשאתה מדבר על יציאה מהארון, נשמע לי שקיימת בלבך משאלה שאם החברים הסטרייטים שלך יקבלו אותך, או "יתנו לך אישור", תוכל לקבל את עצמך. לדעתי, מן הראוי שתפנה לייעוץ פנים אל פנים על מנת לסגור עניינים בלתי פתורים בינך לבין עצמך ורק אחר כך "תצא בהצהרה לתקשורת". לפי ניסיוני המקצועי, הדברים אינם עובדים בכיוון ההפוך. טיפלתי בכמה וכמה מטופלים שניסו לצאת מהארון בפני סביבתם לפני שהיו מוכנים לקבל את הנטייה העצמית בינם לבין עצמם, הסביבה אכן קיבלה אותם ונתנה את "האישור המיוחל", אך הם נשארו תקועים עם עצמם. לכן, וכאמור גם בגלל ניסיונך עם הבחורים הצעירים שגירשת מעל פניך, אני ממליץ לך ללבן את הדברים בינך לבין עצמך, בעזרת ייעוץ, ורק לאחר מכן לקבל החלטות בפני מי לצאת מהארון ועם מי ליצור קשרים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

01/04/2014 | 16:10 | מאת: לא בטוח

היי אני גבר צעיר בן 20 כל החיים (מאז הבגרות יותר נכון) אני נמשך לבנות זה תמיד היה בשבילי לא עיניין של ספק המחשבה על סקס עם אותו מין הגעילה אותי אני לא בטוח מה קרה במהלך ההתבגרות שלי אבל בערך בגיל 17 התחלתי פשוט ניהיה לי מחשבות הומוסקסואליות אני היום נמשך לבנות אני מעדיף בנות אבל מבחינה מינית אני שם לב שמגרה אותי יותר המחשבה על סקס עם גבר גם החלומות הרטובים שלי כבר הרבה זמן לא היו נראים לי נורמאלים זה קצת מדאיג אני לא חושב שזה יהיה סוף העולם להגיד שאני גיי פשוט זה לא לגמריי נכון הבנתי שאין באמת דבר כזה בייסקסואל שזה לא דבר רשמי ולא מוכח כנכון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, נתחיל מכך שביסקסואלית בהחלט חיה וקיימת: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 כלומר, בהחלט ישנם גם גברים וגם נשים שנמשכים לשני המינים, יש כאלה שנמשכים יותר לבני מינם ויש כאלה שנמשכים יותר לבני המין האחר ובנוסף לכך, עצמת המשיכה לכל אחד מהמינים משתנה לאורך החיים. מצוקה רבה נגרמת לביסקסואלים ע"י המחשבה שהם חייבים לבחור כיוון. האמונה ש"אין ביסקסואליות" היא פרי חוסר סובלנות של פרטים לוחמניים וחסרי סובלנות בקהילה ההומו-לסבית, הרואים בביסקסואלים אנשים המכחישים את ההומוסקסואליות שלהם. כיום כל האיגודים המקצועיים של אנשי בריאות הנפש ורוב האגודות של להט"בים, כשמן כן הן: כוללות גם ביסקסואלים בתוכן. המלצתי לך היא לפנות לייעוץ פנים אל פנים על מנת להכיל בתוכך את שתי המשיכות במקום לאנוס את עצמך "לבחור". מניסיוני המקצועי, פיתוח גמישות, סובלנית ויכולת להכיל את שתי המשיכות עוזרת רבות לביסקסואלים לחיות בשלום ואף ליהנות משני העולמות, איש איש בדרך המתאימה לסגנון חייו ואישיותו. מציאת הנתיב הזה צריכה להיות מותאמת באופן אינדיבידואלי בייעוץ. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

31/03/2014 | 00:11 | מאת: הומו בהתלבטות

שלום פרופסור, אני בחור דתי צעיר עם כמה סיבוכים בחיים. אני הומוסקסואל מובהק (לצערי הרב...) ומתוסבך נפשית , ו......הגיע זמני לבחור מקצוע אקדמי ללמוד. אני לא ממש סגור על עצמי, אבל תמיד חשבתי על פסיכולוגיה בתור תחום שאני מוצא בו עניין. אז אני תוהה - האם לימודי פסיכולוגיה יוכלו לעזור לי סוף סוף להבין מה עובר עליי בחיים, למה אני נמשך לגברים, אילו גורמים משפיעים עליי, ואיך אני יכול לעצב מחדש את האישיות שלי ? האם יכול להיות שלימודי פסיכולוגיה יחריפו את הקרע בין האמונה שלי לעובדת היותי הומוסקסואל, או אפילו ימשכו אותי לכיוון האתאיזם??? **אציין שאני יוצא מנקודת הנחה שאני אוכל לאבחן את עצמי פסיכולוגית טוב יותר מכל אדם אחר.. דבר שלדעתי, הוא הגיוני לחלוטין, כי בסופו של דבר אני מכיר את עצמי טוב יותר מכולם. אגב, אני יודע שיש ארגוני הומואים דתיים, אבל זה לא ממש עוזר לי. תוכל בבקשה לענות על שאלותיי?? בתודה ובהערכה, הומו בהתלבטות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הומו בהתלבטות, ראשית, צר לי לקרוא על מצוקתך שלצערנו כה שכיחה בין הומואים דתיים. ולשאלתך המאוד מעניינת - חלק גדול מאוד מהסטודנטים לפסיכולוגיה, שחלקם הופך מאוחר יותר לפסיכולוגים, בוחר את התחום מתוך מצוקותיו האישיות, חלק מהם גם היו, או עודם, בטיפול - והבחירה בתחום נעשתה בהחלט בהקשר הזה. עם זאת, חלק גדול מאוד מלימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון מוקדשים לקורסים שאינם קליניים, לרבות לימודי סטטיסטיקה ושיטות מחקר. קיימים לימודי שדה בשנה א' שכוללים איזו שהיא התנסות מינימאלית, לאלה השואפים להמשיך לתואר שני מומלץ מאוד לקחת חלק בתכנית התנדבותית-לימודית מובנית בבתי"ח פסיכיאטריים או בער"ן והתנסות זו בהחלט מפתחת תובנות אישיות. בהמשך, אם תעמוד בתנאי הקבלה הבלתי אפשריים כמעט, של קבלה למגמה הקלינית בתואר שני הלימודים כוללים פרקטיקום עם התנסות אישית משמעותית מאוד. הנגיעה בהומוסקסואליות במהלך תכנית הלימודים, גם לתואר שני, מינימאלית ואגבית מאוד. אמנם פסיכולוגיה היא תחום חילוני ורוב הפסיכולוגים בארץ ובעולם חילוניים, אך לא הייתי נסחף לקבוע שהלימודים יהפכו אותך לחילוני, לא כל שכן לאתאיסט. אני מכיר כמה וכמה פסיכולוגים דתיים ששמרו על אמונתם למרות לימודי הפסיכולוגיה. לעומת זאת, אני מכיר הומוסקסואלים דתל"שים רבים שעזבו את אורח החיים הדתי, משום שלא יכלו ליישב בינו ובין נטייתם המינית. אולי יעזור לך לדעת שבבתי הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטאות ת"א וחיפה יש הרבה יותר התייחסות להומוסקסואליות, הואיל ויש שם אנשי סגל העוסקים במחקר בתחום. הגישה המקובלת כיום בקרב אנשי מקצוע היא שהומוסקסואליות היא תוצאה של אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים וסביבתיים והגורמים הסביבתיים (הפסיכולוגיים) שנויים במחלוקת, כך שמאוד לא סביר שתקבל תשובות למצוקותיך האישיות מלימודים עיוניים בפסיכולוגיה. בכל מקרה, לימודי פסיכולוגיה אינם תחליף לטיפול פסיכולוגי ודווקא כמי ששוקל ללמוד פסיכולוגיה, אינני חושב שהאדם שיכול לעזור לך הואיל והוא מכיר אותך הכי טוב הוא אתה. נפש האדם מורכבת בין היתר ממנגנוני הגנה העוזרים לנו לעוות את המציאות כדי שנוכל לשאת אותה ובתוך כך מעוותים גם את תפיסתנו העצמית. לכן הדרך הפסיכולוגית שלך אל עצמך צריכה להיעשות בעזרת מישהו חיצוני (פסיכולוג) שיעזור לך להתבונן על עצמך מבחוץ. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

31/03/2014 | 23:22 | מאת: רחמים

שלעשות תואר או ללכת לטיפול יעלה לך אותו דבר, עד כדי כך עולה הרבה. בנוסף אתה יכול בתור התחלה לטפל בעצמך בלמדה עצמאית לאוניברסיטה החופשית יש ספרים שאתה יכול להזמין. למשל תורת האישיות, הפיזיולוגיה של ההתנהגות,פסיכולוגיה קוגנטיבית,פסיכולוגיה של המינים ועוד. ולאחר מכן אתה יכול לבדוק האם כדאי לך ללמוד את זה לעומק והאם כדאי לך ללכת לטיפול, שמה לא היית מספיק אובייקטיבי עם עצמך. אתה גם יכול לקרוא מושגים בויקיפדיה לידע כללי ומהיר כמו למשל : ערך- טיפול פסיכולוגי ערך- פסיכואנליזה ערך-זיגמונד פרויד,אנה פרויד. ערך-ניטשה,יונג,פרנקל,קלין ועוד ועוד. לגבי אמונה והומוסקסואליות ופסיכולוגיה אני יכול רק להצטרף לתשובה הקודמת שכנראה שרוב הפסיכולוגים וגם הפסיכיאטרים אנשים לא מאמינים-אתאיסטים והאמונה שמה את הומואים ולהט"ב בכלל בקונפליקט לא קטן. אני גם חושב שלמעשה יש גיל כזה אחרי בית הספר והצבא שאדם מחפש את עצמו-משום זמן שהוא חופשי יותר למשל יש שטסים להודו-בודהה ופגניות וכאלה ואולי גרוע מזה-סמים. כמו שנכתב בתשובה לפני הקורסים כוללים גם קורסים בסיסים אחרים כך שגם אם תסיים את התואר ולא תרצה לעבוד בזה תוכל להחליף לתואר אחר ולעשות אותו קצת יותר קצר- זה נכון גם לכל תואר אחר, במידה ועשית אותו ברמה אקדמית תואמת-אוניברסיטה/מכללה.

30/03/2014 | 13:15 | מאת: יואב

שלום גידי, חיפשתי באנטרנט דרך לפתור את הבעייה שלי: אני בן 46, נשוי 19 שנה, ויש לי 4 ילדים מקסימים. חיי המשפחה שלי טובים. היום כשאני חוזר אחורה בזמן אני זוכר שתמיד הייתה לי משיכה גם לגברים. בשנים האחרונות המשיכה הלכה וגברה. עם האישה הדברים היו תקינים מלכתחילה- אלא שאף פעם לא הייתי "חיית מין" במיטה, ורוב הפעמים אשתי היא זו שיזמה את הסקס. לפני כ-4 שנים היא העלתה את השאלה: הכיצד? איך זה שאין לי חשק תמיד לעשות סקס?- והתיסכול שלה גדול. היא אפילו העזה לשאול אם אני הומו. עניתי שלא. מערכת היחסים עם האישה מתוחים מאוד בשנים האחרונות. ואני- מבולבל. לפני שנתיים, לראשונה, היה לי מפגש עם גבר. מאז אני נפגש פה ושם למפגשים עם גברים. ונהנה מזה. לצערי- בשנה האחרונה המצב עם האישה מתוח ביותר. היא לא מעוניינת להפרד, גם אני לא, והבעיה המרכזית שאני לא מצליח לקיים איתה יחסי מין. פשוט לא עומד לי ואני בחרדת ביצוע גדולה. אני ממש במשבר. חשבתי לקחת ויאגרה או דומה לו ולפחות לעשות סקס כדי לשמור על התא המשפחתי. אנא עצתך הדחופה תודה יואב מירושלים- שם בדוי(אני לא דתי)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יואב, כפתרון סימפטומטי-טכני לבעיה אתה אכן יכול ליטול ויאגרה כחצי שעה לפני קיום יחסי מין עם אשתך. הואיל ומדובר בחדירה, מומלץ מינון גבוה (100 מ"ג). א-ב-ל לא מעטים הגברים הביסקסואלים שמצליחים "לסחוב" איך שהוא את יחסי הנישואין שלהם, אכן רובם בזכות הקשר הרגשי העמוק עם נשותיהם ו"המפעל המשותף" שהקימו, אך כחלק ממשבר אמצע החיים חלה שחיקה במשיכה המינית לנשים והמשיכה לגברים הולכת ומתעצמת. אינני יודע בני כמה ילדיכם, אך אחת האפשרויות (השכיחה שבהן) היא להמתין עד שהילדים יגדלו והאחרון שבהם יגיע לגיל צבא, ואז לשקול פרידה ידידותית, תוך גילוי הסיבה לאישה ולילדים. מניסיוני המקצועי, סידור כזה עשוי להתקבל בהבנה, אם כי הוא אף פעם אינו "סיבה למסיבה". אתה כותב שכבר כעת המצב מתוח ושאשתך כבר העלתה את האפשרות שאתה הומו. בכל מקרה, הייתי ממליץ שתפנה לייעוץ כבר כעת. כתבתי כאן רק קווים כלליים, אך ברור שיש לבחון כל מקרה וכל מערכת יחסים לגופם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-freindly.co.il

30/03/2014 | 13:50 | מאת: יואב

האם אתה יכול להמליץ לי על מטפל/ת מתאימים בירושלים עיר מגורי?

שלום יואב, הצטערתי לקרא את מה שעובר עליך, ואני מאחל לך ולמשפחתך שתצאו מן המשבר הזה בשלום. כתבת משהו שיכול להדאיג מאד : כתבת ששמת לב שהמשיכה שלך לגברים הלכה וגברה בשנים האחרונות. איך דבר כזה ייתכן? איך יכול להיות שזה קרה לך בשנות ה-40 ולא בגיל ההתבגרות? אתה יכול בבקשה להסביר במה המשיכה שלך לגברים התבטאה עד לפני שהחלה להתחזק? ואיך המשיכה שלך לגברים באה לידי ביטוי היום (ז"א, לאחר שהלכה וגברה) ? האם נמשכת מינית גם לאשתך כשהתחתנתם? מתנצל על השאלות האישיות, אבל מסקרן אותי מאד לחקור את הנטייה המינית הזו, ואתה בהחלט מציג פה מקרה שלא יצא לי לקרא עליו הרבה.

30/03/2014 | 16:08 | מאת: יואב

תודהעל ההתעניינות אני חושב שהדחקתי. לא נתתי למשיכה להשפיע עלי ובאמת הצלחתי לנהל מערכות יחסים עם נשים. ברקע תמיד היתה משיכה לא ממומשת לגברים. בגיל ההתבגרות לא הייתי פעיל מינית בכלל. רק אחרי הצבא. נמשכתי לאשתי בהתחלה אבל זה לא היה שכרון חושים כמו שאני מדמיין שאני יכול לחוות ואולי עוד אחווה. עם הזמן התחלתי לצפות בפורנו הומואים באנטרנט וזה עזר למשיכה הזאת לגבור עד שאזרתי אומץ ולפני שנתיים קיימתי יחסי מין עם גבר. והמצב לא פשוט. אני חייב לדבר עם מישהו ולא יודע עם מי. אגב למה אתה נשמע כל כך מודאג ממה שתארתי בהודעה הקודמת?

יוצא לי לשמוע ולקרא הרבה על גירושין בזמן האחרון, ועל כמה שגברים/נשים מתפתים בקלות רבה כל כך לפזול לעבר מעשים מיניים שאסור להגיע אליהם בחיי הנישואין. תמיד שאלתי את עצמי אם אני מסוגל להכנס לקשר זוגי רגשי ומיני(עם אישה או גבר), ולשמור עליו. מצער לדעת שאפילו בגיל 40, לאחר כמה שנות נישואין, שום דבר אינו בטוח. :[

29/03/2014 | 00:11 | מאת: טוני

שלום פרופ" שאלתי הי..יש בעיה בריאותית או בעיה אחרת אם אני גומר כל יום בסקס או באוננות..מחכה לתשובה בבקשה..תודה טוני

שלום טוני, אין כל בעיה, כל עוד לדבר אין פגיעה בתחומים אחרים. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

23/03/2014 | 23:09 | מאת: דורון

שלום פרופ' רובינשטיין, במהלך מגע מזדמן עם בחור שקיימתי היום נגענו זה בזה תוך כדי חיבוקים ונשיקות. תוך כדי המגע, הבחור דחף את אצבעו לפי הטבעת שלי. אני ממש חושש ורוצה לוודא שאין בכך סיכון. ממתין לתשובתך. תודה דורון

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דורון, אין כל אפשרות להידבק ב-HIV באמצעות המגע שתיארת. הידבקות אפשרית רק כתוצאה ממעבר זרע של מישהו שנושא את הנגיף לדם של הצד השני. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

24/03/2014 | 00:32 | מאת: דורון

עלי לציין, כי במהלך המגע קיימנו מין אוראלי, (הפרטנר הוא זה שמצץ לזמן ממש קצר). תודה

21/03/2014 | 23:57 | מאת: אביעד

שלום דר, אני בן 24 ואני נורא מבולבל בזהות המינית שלי, זה קרה לפתע. תמיד נמשכתי לנשים בצורה מובהקת מאוד, אחרי כמה מערכות יחסים, שלא הרגשתי על פסגת העולם מבחינה ריגשית, ובמערכת יחסים האחרונה לפני שנה הרגשתי אפילו מועקה, לא רציתי לוותר על זה שהשגתי מישהי יפה ולא קיבלתי את זה שאני לא מרגיש אליה רגשות מיוחדים,(באופן כללי בחיים לא הרגשתי את עצמי בפסגת העולם אלא אני זוכר את עצמי אדם מאוד עצור הנאהתית), אז אחרי כמה מערכות יחסים, התחלתי לחשוב אולי אני הומו. זה נמשך כבר תקופה של כמה חודשים וזה לא עוזב אותי, לעיתים אני מסכים עם התחושות האלה ומקבל את זה, אך יום למחורת או שעה אחכ אני עלול לחוש משהו כלפי אישה. יש לציין שמאז החשק המיני מאוד ירד, ונראה לי גם שהמשיכה עצמה לנשים. מאז ששאלתי את עצמי, התפתחה אצלי סוג של פנטזיה על להיות במקום ובתפקיד הנשי בזמן סקס, זה מעורר לי את החשק המיני אך זה נכבה יחסית מהר, אולי מההבנה שאני לא יכול להיות אישה. שאלתי היא, האם סרטוני פורנו באינטרנט יכולים להעיד במידה כלשהי על היותי הומו או סטרייט? אני אסביר למה אני מתכוון. אחרי שנפרדתי מהחברה לפני שנה, לא הפסקתי להתחרמן ולאונן על פורנו סטרייט כשכל הפוקוס שלי ממוקד על האישה עצמה בכלל, לאט לאט ממש לפני שהתחלתי לשאול את עצמי אולי אני הומו כבר שמתי לב שנמאס לי מהסרטונים כי כבר ראיתי את הכל ומיציתי... אני כבר לא מתחרמן מזה. מנגד כשאני רואה פורנו הומוסקסואלי אני גם לא מתחרמן! סרטי פורנו סטרייטים לא עושים אותי חרמן, אך אם האישה שם עם נתונים יפים כן יש עוררות פיסית, אך חשק אין. ושוב, לגבי פורנו הומוסקסואלי, זה לא עושה לי משהו מיוחד. דבר נוסף, שלשום דוגמא יצא לי להיות עם מישהי שאני מדבר איתה זמן מה, לא היה לי חשק בכלל לשכב איתה, אך כשהיתה התקרבות פיזית בינינו אז החשק לא עלה אבל פתאום נהיתה זקיפה... מנגד, הפנטזיה שעולה לי לעיתים, שהן לא ממש קרובות, זו כן מעלה לי את החשק המיני, ממש! כאילו אני צריך ללכת לפרוק הכל באותו רגע... מה זה אומר כל זה? האם יש איזשהו מדד לבדיקה אישית? למה אני תקופה ארוכה בטוח בזה שאני הומו? מה שקורה ספני השטח או מה שאני מרגיש זה מה שקובע? כי יש לי רגעים שאני כל כך בטוח שאני הומו! יש לציין שאני לא אדיש לגברים, מעולם לא הייתי. אבל מינית, אין לי את זה.. אבל אני כן סוג של נדלק (נראה לי שאפשר לקרוא לזה ככה) או פשוט קולט גברים שניראים טוב, או גבר שמתנהג בצורה מסויים אז אני כן שם לב לזה, או מדבר בצורה מסויימות.... אז אני שם לב לדברים האלה. קרה לך בתור מטפל שהמטופל שהיה מולך היה כל כל בטוח שהוא הומו ובסוף התברר לו שזה דברים אחרים? מה קורה לי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל, הומוסקסואליות היא משיכה מינית (יש שיאמרו, גם רגשית) לבני אותו מגדר ולא היעדר משיכה מינית לנשים, קל וחומר לא ירידה בחשק המיני. במילים אחרות, העובדה שחל שינוי במשיכה שלך לנשים אין בה כדי להגדיר אותך כהומוסקסואל. קיימות כמה אפשרויות לאבחן את מצבך והן דורשות, כמובן, אישוש בשיחה פנים אל פנים עם איש מקצוע. ראשית, אתה מתאר מצב של חוסר התלהבות רגשית (ולא מינית) עם חברתך האחרונה, כלומר, הדעיכה היא רגשית ולאו דווקא מינית. לכך ייתכנו כמה הסברים, שאף אחד מהם אינו קשור לנטייה מינית. שנית, אפשרות נוספת שיש לשקול היא אפשרות של דיכאון לטנטי שחלק מביטוייו הם ירידה בחשק המיני. הדבר דורש אימות ע"י בדיקת רגשותיך בתחומי חיים אחרים. שלישית, ייתכן שהחשש שאתה הומוסקסואל הוא מה שמכונה HOCD, הפרעה כפייתית שמופיעה אצל גברים הטרוסקסואלים שאינם נמשכים מינית לגברים, אך התוכן של האובססיה שלהם הוא החשש שמא הם הומוסקסואלים (חשש שאין לו אחיזה במציאות). הזקפה שלך כתוצאה מהתקרבות פיזית לבחורה בהחלט מעידה על משיכה, גם אם אינך מודע לכך. זקפה היא מדד שאינו מזייף. לעומת זאת, אובדן העניין בסרטי פורנו שאכן חוזרים על עצמם אינו מדד תקף. אתה גם מציין שבגיל 24 אתה כבר אחרי כמה מערכות יחסים. אינני יודע כמה זמן נמשכה כל אחת מהן, אך מדובר בניסיון עשיר יחסית לגילך הצעיר. לסיכום, לפי תיאוריך ובהתחשב במגבלות המדיום האינטרנטי, אינני מוצא שום עדות להומוסקסואליות שלך, אך בהחלט יש מקום לבדוק את תחושותיך בייעוץ אישי, המאפשר דיאלוג עם המטפל. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/03/2014 | 20:09 | מאת: מסתקרן

שלום דר כפי כשאני מבין כיום ניתן להסביר הומו סקסואליות עי שילוב של תהליכים גנטיים ופסיכולוגים בתחילת תקופת החיים. יש רוב מאוד מוחלט וסיפורים נורא דומים של הומוסקסואליים על יחסיהם עם ההורים בגיל מאוד צעיר. נורא מעניין אותי לדעת מה ההסבר הפסיכולוגי לבי סקסואליות בעצם! ישנה דעה רווחת שזו בעצם התכחשות. ישנם פסיכולוגים אשר טוענים בעצמם שזו התכחשות ולא מצב קיים או שזה מגיע רק מצד הקהל סביבינו, האנשים הלא מקצועיים...? תודה מרכש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מסתקרן, לא נתקלתי באנשי מקצוע הטוענים שביסקסואליות היא הכחשה של הומוסקסואליות. הטענה מושמעת ע"י הומוסקסואלים אקטיביסטיים קיצוניים (בעבר יותר מאשר כיום) שהם למעשה "בי-פובים", כלומר, פוחדים מביסקסואלים וקשה להם להכיל את הפנים הרבות של המיניות. ההסבר הסביבתי לביסקסואליות הוא אותו הסבר כמו להומוסקסואליות, אם כי בצורה מרוככת יותר, דהינו, במקרה של גברים יהיה מדובר לרוב על שילוב של קשר הדוק של הבן עם אם שתלטנית אך דמות האב תהווה מודל הזדהותי תקין יותר, בממוצע, מאשר אבות של הומוסקסואלים. אין לכך אישור "מדעי", החומרים שנאספים בעניינים אלה הם בעיקר קליניים (כלומר, דרך סיפורי חיים של מטופלים), יש לבדוק כל מקרה לגופו וכמובן, לא לשכוח שקיימים גם הסברים ביולוגיים (להומוסקסואליות, לא ספציפית לביסקסואליות). לקריאה נוספת: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אפילו בתורה האדם נראשןן היה אנדרוגינוס! ההפרדה היתה אחר כך לדעתי כל בני האדם נולדו דו מיניים

15/03/2014 | 21:32 | מאת: גבר צעיר

שלום פרופסור, יש לי בעיה רצינית עם המיניות שלי. אני חייל משוחרר בן 22, והומוסקסואל ללא התנסות זוגית ומינית כלשהי. אפשר לומר שמאז תחילת גיל ההתבגרות התחלתי לפתח משיכה מינית לגברים בלבד, כך שהיום המשיכה הזו היא חזקה ביותר. עם זאת קשה לי לדמיין את עצמי חי את חיי בזוגיות עם גבר אחר. אני לא חושב שאני מסוגל להרגיש אהבה אמיתית כלפי גבר/ להתאהב בגבר ולרצות לחיות איתו במשותף. בד"כ אני חש כלפי גברים משיכה-מינית, קנאה עזה וכעס רב. לא נראה לי שאוכל להתמיד בזוגיות הומוסקסואלית, וכלל לא בטוח שהיא תעשה אותי מאושר. אבהיר ואדגיש שאני ממש לא חי בשלום עם הנטייה המינית שלי. אני מתעב אותה, ואף מתוסכל מהעובדה שאני קצת נשי מדי באופי שלי יחסית לרוב הגברים. אני לא נמשך מינית לנשים, ולא כל כך מבין את רגשותיי כלפיהן. אף פעם לא התאהבתי אהבה של ממש בבחורה כלשהי. לפעמים הרגשתי געגועים, דאגה ואכפתיות, אך לא משהו חזק שיגרום לי לרצות לחיות לנצח עם בחורה כלשהי. בכלל, כל רעיון הזוגיות נראה לי כמו משהו כמעט בלתי-אפשרי, המתאים אך ורק לסטרייטים בודדים יחידי-סגולה אשר מצאו את החצי השני שלהם בעולם הזה. אני אמנם מעריך את הבריאות הטובה שלי, אך לא אוכל לטעון כי אני אדם מאושר כל כך. אני חש שמיום ליום אמונתי הדתית הולכת ונשחקת, יחסי-האנוש שלי מדרדרים ושמחת החיים שלי הולכת ואוזלת. ספק רב מאד אם אוכל לחיות באושר בזוגיות הומו/הטרו -סקסואלית. גם חיים כאדם בודד לא בדיוק נראים לי כמו האושר הנשגב. אז מה אני אמור לעשות עם החיים האלה ??? איך אני אמור לחיות ככה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גבר צעיר, אני יודע שלהומוסקסואלים דתיים קשה מאוד לקבל את נטייתם המינית. מניסיוני המקצועי, חלק גדול עוזב את הדת (או לפחות את אורח החיים הדתי) בשלב כלשהו ואילו אחרים מוצאים לעצמם הסדרים אמוניים והתנהגותיים שונים (למשל, הואיל והאיסור המפורש הוא על משכב זכור, יש הנמנעים מחדירה). רבנים מודרניים רבים, חלקם הומוסקסואלים בעצמם וחלקם לא, נותנים לגטימציה להומוסקסואליות מכוח הטענה ש-ה' לא היה בורא מישהו שהוא פוסל את קיומו. אני מציע לך לפנות לאתר הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) או "חברותא" המיועדים להומוסקסואלים דתיים, שם תוכל להתייעץ הן עם אנשים במצבך והן עם הרבנים הפעילים באתרים אלה. ניתן להסתפק בייעוץ און-ליין או להצטרף למפגשי תמיכה פנים אל פנים. מעבר לכך, מבחינה פסיכולוגית, קשה מאוד לחיות את החיים עם שאלות גדולות המכוונות "לכל החיים". זהו מתכון בטוח לחרדות ולדאגנות כרונית. אמנם תכנון לטווח ארוך ודחיית סיפוקים הם מותר האדם על הבהמה, אבל בנסיבות מסוימות כדאי להתמקד ברגע, בהווה או לפחות באותו יום. בטוחני שיש גורמים אחרים רבים בחייך שיכולים להפוך אותם למשמעותיים (השכלה, מקצוע, חברים). אני גם בטוח שכאשר תקבל את נטייתך כנתון, יגדלו באופן משמעותי לאחד את המין והרגש ולמצוא זוגיות, גם אם לא בנוסח שאתה מכיר. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - מה דעתך למצוא לפחות הסחת דעת לפורים? בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/03/2014 | 06:17 | מאת: rapinus

קודם כל אני חייב לציין שכתיבתך מאד מרשימה ומתארת כל כך מדוייק את הרגשות והמחשבות שמלוות אותך. אתה נראה כרגע תקוע כי אתה קרוע מקונפליקטים וניגודים שמושכים אותך לכיוונים מנוגדים. המלחמה הפנימית הזו שבה אתה נלחם נגד עצמך אתה חייב להבין שאין בה מנצחים. תמיד אתה הוא המפסיד. הדרך היחידה תהיה בין אם תחפוץ בכך או לא, ללמוד בתהליך ארוך ומייגע לקבל את עצמך כמו שאתה מתוך אמונה שזה מה שאתה וזה מה שיש. ואהבת לרעך כמוך מסביר הכל. כשתלמד לאהב את עצמך תצליח לאהוב את רעך. יש לי הרגשה שיהיה כייף למי שתאפשר לו לאהוב אותך כי אתה יוצא מהכתיבה שלך אינטליגנטי ורגיש.

18/03/2014 | 22:05 | מאת: הומו בהתלבטות

במשך 10 שנים ניסיתי 'לחיות את הרגע', להתעלם מהבעיות ולהתמקד בהווה מתוך אמונה תמימה שגיל ההתבגרות הוא הסיבה העיקרית לסיבוכים הנפשיים שלי. טעיתי. כיום, לא רק שאיני יכול להתחמק יותר מהשאלות הגדולות על החיים, אני גם לא מוצא תשובות רציניות ומעמיקות להן. אני לא מסוגל ללמוד או להתמקד בכל דבר אחר בהווה, כשהראש שלי טרוד כל הזמן בכל כך הרבה מחשבות ודאגות לגבי העתיד שלי. אני לא מוכן בשום פנים ואופן 'לקבל את עצמי' כהומו. אני אמנם נמשך לגברים, אך לא מסוגל להתאהב בהם ולהרגיש מאושר איתם. אם יש בי יכולת כלשהי להתאהב או לחוש ברגש ולו החלש ביותר אי-שם בתוככי הלב, הרי שזה כלפי נשים, וזאת למרות שאיני נמשך אליהן מינית כלל וכלל. אני בכוונה לא פונה לארגוני הומואים דתיים וגם לא לטיפולים פסיכולוגים, שיעודדו אותי להיות משהו שאני סולד ממנו, משהו שבעיני הוא פגיעה אנושה בכבוד העצמי. הייתי מעדיף למות בתול, והעיקר לא להכנע לדחפים ההומוסקסואלים שלי. אני מודה: קשה לי מאד לחיות ככה, כשהמשאלה העמוקה ביותר שלי היא להתאהב ולהמשך לאישה שאוכל לחיות עימה בזוגיות מאושרת.... אני יודע שהדעה הרווחת טוענת כי להומואים אין סיכוי להשתנות, (ושבעצם אין לי תקווה בכלל), אך מה אם זה לא נכון??? לאחרונה נחשפתי לגישה אחרת בפסיכולוגיה, שנתנה לי שביב זעיר של תקווה. התחלתי להתעניין בשיטה הפסיכולוגית הרפראטיבית שפיתח ד"ר ג'וזף ניקולוסי. מה דעתך בעניין ? האם יצא לך לפגוש אנשים שטופלו בשיטה זו, והצליחו לשנות את נטייתם? איני מאמין בה אמונה עיוורת, אך איני מאמין גם לקביעה הנחרצת שאין סיכוי להשתנות. אין הוכחות מדעיות לכאן ולכאן. בקיצור, אני בהתלבטות קשה מאד. אני חושב חושב וחושב מה כדאי לי לעשות, אך ברגע האחרון נמנע מלקבל החלטה, ובסוף מוצא את עצמי כותב בפורום באינטרנט בשביל לזכות בעוד כמה רגעים של תשומת לב...

שוב שלום לך, טוב עשית שחזרת לפורום! ד"ר ניקולוסי נמנה על מיעוט קטן מאוד של אנשי מקצוע הדוגלים בטיפול המרה (אף קורא לטיפול שלו טיפול "מתקן", מתוך האמונה שהומוסקסואליות היא "קלקול" או "תקלה" נפשית, תפיסה שזכתה לגינוי מצד כל האיגודים המקצועיים העוסקים בבריאות הנפש). זאת למרות שהתועלת של טיפולים אלה מעולם לא הוכחה אך הנזק שבהם הוכח גם הוכח בדמות מטופלים רבים שפנו לטיפול פסיכולוגי שנדרש כדי לשקמם מטיפולים אלה: https://www.youtube.com/results?search_query=raparative+therapy&sm=3 אני מקווה שהעדויות הללו ישכנעו אותך לפנות לאיש מקצוע בעל יושרה מקצועית וכישורים הולמים שיעזור לך לקבל את עצמך, על היבטיך השונים, כולל מיניותך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/03/2014 | 19:28 | מאת: אמא

שלום רב, הבן שלי בן 9 משחק בעיקר עם בנות, אם כי יש לו גם שני חברים בנים, יש לו חיתוך דיבור נשי והוא לא אוהב כדורגל אך אוהב שחייה וטניס ולטפס על דברים גבוהים, לקפוץ וכו'. אני מודאגת שהוא ירצה לשנות את מינו. לא אכפת לי אם יהיה הומוסקוסאל אבל מהנושא המגדרי אני יותר מודאגת. האם כדאי כבר כעת לפנות לטיפול? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמא, לדעתי, שאלת המפתח לגבי פנייה לטיפול צריכה להיות האם יש משהו שמפריע לילד ולא לך. אינני חושב שניתן לשנות את הנטייה המינית, ואף את הרצון לשנות את המין, על ידי "מניעה" בגיל מוקדם, אך ניתן בהחלט לעזור לך להתמודד עם הבעיה, להפריד בין הצרכים שלך והצרכים שלך הילד, כך שתוכלי להוות גורם תמיכה עבורו. משחק עם בנות, והתנהגות נשית בילדות, אינן מנבאים באופן חד-משמעי נטייה מינית הומוסקסואלית, וגם לא טראסנג'נדריות. אמנם כמעט אין בוגרים סטרייטים שבילדותם שיחקו עם בנות, אבל בהחלט לא כל מי שמשחק עם בנות הופך להיות הומוסקסואל או טראנסג'נדר. יחד עם זאת, ניסיונות "להחזיר לתלם" נחווים ע"י הילדים כדחייה וכביקורת מצד ההורים ולא רק שאינם מניבים פרי אלא גם גורמים נזק מאוחר יותר מבחינת הביטחון והתמיכה שהילד קולט מהבית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/03/2014 | 21:12 | מאת: עידו

שלום דר! אז ככה, אני בן 23 ואני נמשך לנשים, הגוף הנשי יותר מסקרן אותי בהרבה מאז ומעולם. חוויתי 2 מערכות יחסים ארוכות, אחת בגיל 15-16 במשך שנה, שבדיעבד כן אהבתי את הבחורה, אך זה היה לא מעט אובססיבי גם. הקשר השני הסתיים לפני כשנה והוא נמשך 7 חודשים. במהלך הקשר הזה לא הצלחתי לפתח רגשות מיוחדים לבחורה, עד לרמה שהתייאשתי מנטלית וזה כבר העיק עליי. היו לי גם כמה סטוצים שכשברגע שהבחורה כבר הייתה בידיים שלי זה כבר נורא שיעמם אותי. אני באופן כללי אוהב הכל עם רגש, מחפש שבכל דבר יהיה מעורב רגש. תמיד גם בזוגיות עם בחורה, מעולם זה לא הרגיש לי משהו שמשלים אותי, התחושה לא היתה ספונטנית... כאילו תמיד יש משהו ליידי, אבל לא חלק ממני. לגבי גברים, תמיד הייתי חשדן עם מישהו חדש מצטרף לחבורה, או במחלקה בצבא, או סתם מישהו שרוצה להיות חבר, לא הייתי מקבל בקלות, לפחות לא בתוך תוכי, בתחושות, ברגשות, אך לא הייתי מפגין את זה החוצה ולהיפך, ידעתי שזה משהו שצריך להשתנות אצלי. אני גם קולט בנים שנראים טוב, כמעט תמיד. בנעוריי הייתי רואה מישהו כזה והייתי חש איום, קנאה עזה, היום זה אני לא יודע עם קנאה, אבל משהו יותר בוגר... כי אני כבר לא קנאי למראה חיצוני, אני כבר מבין שזה כמעט כלוםם. אני לא הטיפוס ה-גברי (מבחינת אופי, התנהגותית אין לי סממן נשי במיוחד) ותמיד קינאתי ורציתי להיות הגבר הזה שלא חושב יותר מדי, שהכל אצלו בספונטניות, מבחינת קשרים עם בנות, ואני תמיד הייתי ביישן, עדין, מדבר יפה ולוקח כל אישה ברצינות. מאז ומעולם הייתי רק מתאהב בנשים, כאילו דאגתי במשך כל ילדותי ונעורי עד סוף הצבא להיות עסוק במישהי, להתאהב... אך במי שהתאהבתי תמיד התפתח קשר ידידותי ולא מעבר, אך הנשים שיצאתי איתם אלו נשים שלא ממש רציתי או התאהבתי בהן לפני. התחלתי לחשוב אולי אני הומו... אם אני ככה לא מתחבר לנשים ברמה האינטלקטואלית, הרגשית אפילו... המשיכה לנשים נחלשה מאוד בזמן האחרון והתחלתי להיות נורא חסר תקווה לגבי קשר זוגי עם אישה, כאילו בשביל מה בכלל צריך זוגיות? כל בחור שנראה טוב שעובר לידי אני שואל את עצמי אם יש מצב שאני נדלק עליו.. כאילו אני מחפש את עצמי בעולם הגברים. אני מעלה על דעתי מחשבות של חיים עם גבר, זה לא עושה לי רגשות מיוחדים, אבל אני שואל את עצמי תוך כדי, אולי זה פשוט יכול לעבוד טוב יותר עם אישה? ואז מתחיל קצת לחשוש שמא יש מצב שכן. משהו נחסם בי כלפי נשים, עייף אותי... אני חושב אולי אני הומו לא בגלל פנטזיות מיניות עם גברים, למרות שהצלחתי לעלות על דעתי את עצמי בתפקיד אישה וזה סיקרן אותי ועורר אותי מינית, אלא מחוסר התמצאות עם נשים.. או יותר נכון שיעמום. וכל השאר אולי יבוא עם הזמן, אולי אני אתאהב בגבר ועם רגשות גם באות הפנטזיות המיניות וכו... אני סוג של א-מיני בשבוע האחרון.. לא יודע מה עובר עליי בדיוק. קראתי מלא ואני מזדהה עם המון סיפורים אישיים של הומואים לגבי החיים בילדות שלהם, כמו רגישות יתר, לא מוצאים כל כל את עצמם בחברה סביבם, אבא לא ממש חם... האמת גם שאני מרגיש שפתאום תנועות גוף שאני עושה או דיבור שלרגע יוצא לי, נותן לי להרגיש הומו.. (אם זה כמו רגל על רגל בישיבה כמו שנשים נוהגות לשבת וכו). לעיתים קורה לי שאני מרגיש קצת נחות ליד גברים שנראים טוב.. בכלל, אין בי אדישות תחושתית/רגשית אל גברים. אני לא יודע אם זה לגיטימי. אני שואל את עצמי שאלות נורא בסיסיות, כמו איך אמורה להיות אהבה בין חבר לחבר ואהבה בין חבר לחברה. אולי יש מצב שאני מאוהב באחד החברים שלי? אשמח מאוד אם תגיד איזה כמה מילים על המצב שלי ואיך את. רואה את זה מנקודת מבטך. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עידו, בתיאוריך אין כל אינדיקציה לכך שאתה הומו. אתה מתאר משיכה מינית לנשים ורגשות מורכבים, אך לא משיכה מינית, כלפי גברים. רגשות אלה, כמו קנאה או איום מצד גברים אחרים אין בהם כדי להפוך אותך להומוסקסואל. אתה גם לא מתאר ירידה במשיכה המינית לנשים אלא בעייתיות מסוימת בקשר הרגשי, דבר שבגילך הצעיר מאוד מעיד שעדיין לא מצאת את האחת המתאימה. ללא משיכה פיזית ממשית לגברים (אלא רק עם ספקות לגבי משיכה כזו), לא ניתן להגדיר אותך כהומוסקסואל. ישנו מצב, שצריך לבדוק אותו בייעוץ פנים אל פנים, של הפרעה כפייתית שבה בחורים סטרייטים חוששים שמא הם הומואים (Homosexual Obssessive Compulsive Disorder). מצב זה הוא מקרה פרטי של הפרעה כפייתית וברוב המקרים בדיקה תעלה אובססיות בתחומים נוספים, אם כי תחום זה יהיה הדומיננטי. אם יתברר שזו הבעיה, הטיפול הוא כמו בהפרעה כפייתית אחרת, דהינו, שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי מסוג SSRI. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/03/2014 | 23:11 | מאת: אלמוני

שלום פרופסור רובינשטיין, רציתי לשאול אותך שאלה אישית ואולי קצת מפתיעה: האם אתה מאמין באלוהים? אני פשוט...תוהה.... אם יש קשר כלשהו בין אמונה דתית ופסיכולוגיה. האם אחד משפיע על השני? האם פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש, משליכים על עבודתם את האמונות הדתיות שלהם? אתה מציג את עצמך כפסיכותרפיסט רב-ניסיון מקצועי, המתמחה בעניינים נפשיים הקשורים בזהות ונטייה מינית. האם אמונתך (או חוסר אמונתך) הובילה אותך למסקנות או לגיבוש דעה בעניינים מקצועיים שאתה עוסק בהם? האם היית סובר אחרת, אילו היית אדם אחר מבחינה אמונית? אני חייב לומר לך בכנות, שבתור אדם מאמין והומוסקסואל, קשה לי להשלים עם העובדה שנגזר עליי לחיות חיים הומוסקסואלים, ולמנוע מעצמי פנטזיה מינית שהיא איסור מוחלט ע"פ אמונתי. קשה לי גם להאמין שהגישות הטיפוליות של פסיכולוגים אינן מושפעות מאמונותיהם הדתיות. מה אתה חושב? אלמוני

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני, אמנם לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, המטפל אמור להיות ניטראלי ואובייקטיבי, אך אין ספק כי בפועל ערכיו של האדם (ובכלל זה מטפל) משפיעים על עבודתו. כמובן, שעליו לשאוף להשתחרר מכך וקיימים מספר מנגנונים (למשל, הדרכה או התייעצות עמיתים) שנועדו לעזור למטפל להפריד בין צרכיו שלו ובין צורכי המטופל. מחקרים מצביעים על כך שהרוב המכריע של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים ברוב ארצות העולם מחזיק בהשקפת עולם חילונית. פרויד עצמו אף ראה בטקסים הדתיים סוג של הפרעה כפייתית. עם זאת, גם מטפלים חילוניים וגם מטפלים דתיים עושים כמיטב יכולתם להפריד בין השקפת עולמם האישית ובין זו המקצועית. בכל מה שקשור להומסקסואליות אנשי מקצוע אמורים לפעול עקרונות הטיפול מבוסס הראיות (evidence based therapy) והניסיון האמפירי מצביע על כך שהניסיונות לשנות את הנטייה המינית, ובעיקר הניסיון להכחיד את המשיכה לבני אותו מין, לא רק שאינו מועיל אלא מזיק וכלל ראשון בכל מקצועות העזרה הוא קודם כל לא להזיק. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/03/2014 | 01:55 | מאת: רווית

זה נכון שהאוניברסיטה העברית החליטה להפסיק ללמד את פרויד?

12/03/2014 | 22:05 | מאת: מה קורה איתי?

כפי שאני מבין עפ תיאוריה מאוד מפורסמת המשיכה המינית רצה על סקאלה שבים 1 ל7, וכי ישנן רמות להומוסקסואליות. שאלתי היא עפ מה נקבעת הרמה הזו? האם יש קשר לגיל בה הנטייה מתפרצת? זא אם מגיל 5 אני מבין שאני נמשך לבנים ומוצא את עצמי כל הזמן רק עם חברות, או פתאום משהו מתפרץ בגיל מאוחר יחסית כמו 24 לאחר משיכה אוסטרלית למין הנשי.

12/03/2014 | 21:00 | מאת: מבולבל

קראתי על זה הרבה, לעיתים אני חושב שזה מה שיש לי. אני בעבר אובחנתי גם עי פסיכולוג כי יש לי אישיות אובססיבית. לפני כמה שנים. אחד הסימפטומים שאני מבין מזה הוא שהאדם החולה בזה נתקף מחשבות מינית על עצמו עם גברים אחרים, או על סקס של גברים, איברים גבריים ובעיקר מה שאני מבין זה שהמחשבות האלה הן על מין. לי אין את זה... אולי לעיתים. אך מה שאני רוצה לדעת זה האם המחשבות/תחושות מופיעות גם במישור הרגשי. זא, יש לי את זה שפתאום אני רואה גבר הולך ברחוב ואז אני קולט אותו, אני פתאום אומר לעצמי מה זה? נדלקתי עליו? יש מצב שהוא מושך אותי? או מכיוון שאני אדם רגיש אז עוברות בי מחשבות שאולי אני צריך גבר בחיים שימלא לי את המקום הזה... אלו גם תסמינים? שאלה נוספת, האם hocd יכול בעצם לשכנע בן אדם שהוא אכן הומו? זא לתת לו את התחושה הזאת שאין לו מקום לאישה לצידו? ולגרום לו אולי ללכת ולהתנסות? זה התפרץ אצלי ביום אחד בהיר. אני בן 24, כשלפתע נשאלתי את עצמי האם יש מצב שאני הומו על סמך איזושהי סיטואציה אינטימית עם חבר (סרט בשעות הלילה בדירה) כשלפתע חשתי חוסר נוחות, פחד לא מוסבר, ורצון פשוט לקום וללכת. זה קרה ברגע שהוא שאל על סרט וכיבה את האור...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל, ברור שאינני יכול לאבחן אותך דרך הפורום. האובססיות שאתה מתאר אכן אופייניות ל-HOCD. החשש שמא המשיכה לגברים (אף שאינה קיימת) תפגע במשיכה לנשים ובסיכוי לזוגיות עם אישה הוא אכן חשש אופייני מאוד ל-HOCD. שים לב שחלק מההפרעה האובססיבית מתבטא בך שכל תשובה שניתנת לשאלותיך מגבירה את האובססיות ומעוררת חדשות. לכן המלצתי לך היא להתחיל בטיפול פסיכולוגי מכוון ל-OCD מלווה טיפול תרופתי מסוג SSRI. תוכל לעמוד על טיבו של טיפול כזה בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-freindly.co.il

12/03/2014 | 07:10 | מאת: אורח

שלום דר אני בן 23.5 וגם אני כמו רבים, ביום אחד בהיר בלי יותר מדי סיבות שאלתי את עצמי את השאלה האם אני הומו ומאז השאלה לא ממש עוזבת אותי. זה קרה לפני חודשיים בערך. מאוד הזדהיתי עם התיאור של hocd. בגלל כל הסימפטומים שזה מתאר והנטייה המוחלטת לנשים ( כל כך מוחלטת שבאמת אני נובר בעצמי אין סוף ולא מוצא דבר הקשור למשיכה לצד הגברי כמו מאות מקלחות משותפות עם גברים בצבא). הבנתי שהתרופה לזה בעיקר זה להרפות. זה מה שעשיתי, ובאופן כללי אני הרבה פחות חרד ואפילו קיבלתי את זה שיש מצב שאני הומו. אני יכול יום אחד להשלים עם זה ולמחרת בבוקר לצאת לעבודה ולהימשך מאוד לאישה שעוברת ברחוב. תוך כדי השלווה שיצרתי לי אני מזהה תחושות מתח לא ברורות כשאני נמצא בחברת בנים. מינית בטוח שלא. אני שם לב על עצמי שאני קולט גברים רטרואקטיביים, כאלה שנראים טוב ושם אני שואל את עצמי נדלקתי עליו? אך אין לי לזה באמת תשובה. איפשהו עם כל זה שאני מניח לזה אני עדיין בוחן די הרבה. אבל מעשית, יותר הצד הרגשי זה מה שעובד אצלי עם גברים, לא זה שאני נמשך אליהם פיסית. דבר נוסף שמבחינתי הוא העוגן שמחזיק את השאלה הזו באוויר זה שמההתנסויות שלי עם נשים (היו לי 2 רציניות) אחת ממש אהבתי רך זה היה בגיל 15-16, והשנייה זה עד לפני שנה למשך שבעה חודשים. לגבי הקשר הראשון אין עוררין, אך הקשר השני יצר אצלי מועקה ומשאיר אצלי הרבה סימני שאלה כי לא הצלחתי לאהוב את אותה אחת. זה הגיעה לרמה של מועקה פיסית בגוף שמשהו כבר לא בסדר וצריך להיפרד. הקשר הזה השאיר אצלי חותם שמא נשים זה לא בשבילי, וכמו שאמרתי, מבחינה ריגשית. כיום אני במצב שקשה לי לראות את עצמי חיי עם אישה בגישה כזו שאני אומר לעצמי מה הן כבר יכולות לתרום לי?. לפני שבועיים סיימתי קשר מאוד קצר עם אישה, שהתחיל בתוך תקופת הירהורים הזו כי חשבתי שאולי זה לא מה שאני חושב, ואותה מועקה שהיתה לי בסוף הקשר האחרון התגלתה נורא מהר גם בקשר הזה וגם היה לי נורא משעמם ריגשית על סף חוסר משיכה אליה. יש פער נורא עצום בין הפנטזיות שלי עם נשים (שמאז ומעולם היו וגם היו ממש מוחשיות, כאילו התחושות כאן ליידי) למה שקורה בפועל עם נשים. כאילו הן לא מעצימות אותי, מנגד גם לשבת עם חברים לא באמת מפריח אותי... כאילו אני צריך איזה מישהו/י מיוחדת שיעניינו אותי, שיפריחו אותי... אפשר לומר שלרוב באופן כללי אני משתעמם. אני חייב לציין שלגבי פנטזיות על המין הגברי, התעוררה פנטזיה לפני מספר שבועות על היותי בתפקיד של אישה, משהו בזה ממש גירה אותי והוביל אותי לעוררות מינית. אני, עם איבר מין זכרי וכל היוצא בזה, רק משהו נוסף זה היה רק האיבר עצמו למרות שניסיתי מאוד לדמיין בן אדם אך ללא הצלחה. המחשבות האלה קרו מספר ימים ואז כבר נעלמו ומחשבתי על זה בכוונה זה לא ממש עורר אצלי דחף מיני. זה ככה הסיפור שלי בכמה שורות... השאלה שלי היא משהו הרבה יותר כללית. דר, כאחד שעבר הרבה טיפולים באנשים עם בלבול, כל מה שאני רוצה לדעת (ולא מחרדה שמא אני הומו) , האם לגיטימי שאדם שחווה בלבול כמו שלי או באופן כללי לגבי זהותו המינית (בדגש על הגיל המאוחר יחסית), ממשיך את חייו לאחר מכן כחיים של סטרייט ובתחושה שלמה? זה הרבה פעמים נראה כי אם אני חושב על זה וככה זה פתאום עלה באמצע החיים, כנראה שזה זה וזה הכל. אשמח גם באופן כללי אם תיתן לי משוב בכמה שורות על איך אתה רואהאת המצב שלי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורח, אמנם הניסיון המקצועי שלי רב, אך רק ניסיון רב בטיפול באנשים אחרים, אינו עוזר לאבחן ולטפל באנשים שאינני מכיר. אתה עדיין מאוד צעיר (ראה את סיפורו של מירו מתחתיך על לבטים של גבר מבוגר ממך ב-5.5 שנים). אם אתה מזהה אצל עצמך קווים של HOCD, מדובר במקרה פרטי של הפרעת חרדה ודאגנות שלא תיתן לך מנוח, ללא טיפול מתאים (תרופתי ופסיכולוגי). כל עוד קיימת משיכה מינית ורגשית לנשים, לא משנה אלו עוד משיכות (אמיתיות או מדומות) קיימות, ניתן להתקבע על קשר זוגי אחד עם אישה. כמובן שהיכולת להתמיד בקשר זוגי ולהסתפק בו מחייבת עוד תנאים אישיים וסביבתיים רבים אחרים, ביניהם היכולת להפעיל את עקרון המציאות, להתפשר עם מה שיש לה להציע ובעיקר להתפשר עם עצמך, קרי, לפתח גישה גמישה יותר ברוח מאמר חז"ל: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". המיניות שלנו מורכבת מאוד ואפיזודה אחת של רצון להיות אישה והפקת הנאה מכך אין בה כדי להעיד על נטייה מינית כזו או אחרת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום וברכה. אני בן 29 וחייתי כסטרייט עד לפני כשנה. לפני כשנה, זכיתי להכיר אדם מקסים ומדהים, שהיותו הומוסקסואל ככל הנראה עוררה אצלי משיכה לגברים שהייתה מודחקת מאז ומתמיד. בשנה האחרונה, ניסיתי לא מעט עם גברים: מערכות יחסים, זוגיות, וגם סטוצים. מחלקם נהנתי במידת מה, ומחלקם פחות. ואולם- לאורך כל הזמן הזה, מאז שהכרתי את אותו אדם לפני כשנה, ועד היום - הוא ההשתוקקות הכי גדולה שלי. מסתבר לי תמיד שכל מחשבותיי ומעשיי בסופו של דבר קשורים או נובעים מאהבתי אליו. רק כלפיו אהבתי היא אמיתית, והיא מעמיקה כמו שמעולם לא חוויתי אהבה כה מעמיקה לאדם כלשהו מחיי, גם לא כלפי נשים. האהבה שלי אליו לא נחלשת כלל, והוא הדבר היחיד שאני רוצה שיהיה לי בחיי. לצערי האהבה היא די חד צדדית. הוא לא מרגיש כלפיי את אותם רגשות, לא חש משיכה אליי, ורואה בי חבר רגיל ותו לא. כמובן שסיפרתי לו וחשפתי בפניו הכל. אך עדיין - כלום לא עוזר, רק אליו יש לי אהבה אמיתית, עמוקה ואינסופית, אשר לא דועכת, ואשר גורמת לי בעקיפין כל פעם מחדש לתסכול בגלל כך שהיא לא זוכה לביטוי הראוי לה. המשאלה היחידה בחיי לא זוכה להגשמה. אודה לעזרתך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירו, בלי להיכנס לעניין הנטייה המינית, התופעה שבה אנחנו מאוד נמשכים אל ומעוניינים במי שאינו מעוניין בנו ונמשך אלינו ולהפך היא תופעה שכיחה מאוד גם בקרב סטרייטים, גברים ונשים כאחד. חלק מהסיבה לכך היא שחונכנו בחברה שמחשיבה תחרויות והישגיות ולכן מה שבא בקלות אינו נחשב וחלק מתופעה זו עולה בקנה אחד עם דימוי עצמי נמוך (לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי). לכן, ניתן להבין מדוע הפך ספרה של שרי ארגוב, "למה גברים אוהבים ביצ'יות?" הפך לרב-מכר בינלאומי. כדי להבין את הדינמיקה של ההתלהבות והדעיכה המאפיינות אותך, יש צורך להכירך באופן אישי ולהתוודע אל סיפור חייך, יחסיך עם ההורים, קשריך האחרים וכו'. ההינעלות המינית והרגשית על אדם אחד שאינו מעוניין בך היא חלק מקשיי הסתגלות למציאות ועריכת הפשרות המתחייבות מכך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friednly.co.il