פורום דם טבורי

שלום רב. הממצא שדווח אודות הימצאות תרבית חיידיקית חיובית במנת דם חבל הטבור אינו מאוד נדיר. זיהום חיידיקי במהלך תהליך האיסוף של מנת דם חבל הטבור מתרחשת לעיתים תכופות, אולם אין בזה אינדיקציה גורפת לאי-שימוש במנת דם חבל הטבור. חלק מהיישומים הקליניים האפשריים במנת דם חבל הטבור לא יהיו אפשריים בגלל הזיהום החיידקי של המנה, אולם בהחלט קיים פוטנציאל לשימושים מסוימים עתידיים במנת דם חבל הטבור על אף הזיהום. אני לא משוכנע שכדאי לוותר על שימור מנת דם חבל הטבור בגלל הזיהום, מכיון שהחלט ייתכן שקיים פוטנציאל לשימוש בתאי הגזע שנמצאים במנה לשימוש עתידי פוטנציאלי על אף הזיהום. בהצלחה.

שלום רב. הממצא שדווח אודות הימצאות תרבית חיידיקית חיובית במנת דם חבל הטבור אינו מאוד נדיר. זיהום חיידיקי במהלך תהליך האיסוף של מנת דם חבל הטבור מתרחשת לעיתים תכופות, אולם אין בזה אינדיקציה גורפת לאי-שימוש במנת דם חבל הטבור. חלק מהיישומים הקליניים האפשריים במנת דם חבל הטבור לא יהיו אפשריים בגלל הזיהום החיידקי של המנה, אולם בהחלט קיים פוטנציאל לשימושים מסוימים עתידיים במנת דם חבל הטבור על אף הזיהום. אני לא משוכנע שכדאי לוותר על שימור מנת דם חבל הטבור בגלל הזיהום, מכיון שהחלט ייתכן שקיים פוטנציאל לשימוש בתאי הגזע שנמצאים במנה לשימוש עתידי פוטנציאלי על אף הזיהום. בהצלחה.

שלום רב. דם חבל הטבור משמש כיום למגוון יישומים קליניים מוכרים ומאושרים (הן ע"י משרד הבריאות והן ע"י ה- FDA וגופים דומים בעולם). לדוגמא, השימוש בדם חבל הטבור לצורך השתלת תאי-גזע במקרים של מחלות המטולוגיות והמטו-אונקולוגיות הוא מוכר ומבוסס היטב בפרקטיקה הקלינית. זאת ועוד, דם חבל הטבור היום משמש לטיפול (במסגרת ניסויים קליניים מתקדמים, פאזה 2+3) לאבחנות של אוטיזם, שיתוק מוחין ומצבים נוירולוגיים נוספים. מחקרים קליניים רבים שמתקיימים כיום נושאים עימם הבטחה לכך שהשימוש בדם חבל הטבור יתרחב בעתיד ליישומים נוספים. למעשה אין שום סכנה ואין שום תופעת לוואי שכרוכה באיסוף דם חבל הטבור שהרי האיסוף נעשה אך ורק לאחר התינוק נותק מחבל הטבור. לכן איסוף דם טבורי אינו משפיע בשום אופן על התינוק ואינו מסכן אותו כלל. כיום ניתן לבקש מאוספת הדם הטבורי לבצע את האיסוף בזמן הנכון והמתאים גם לאמא וגם לתינוק הבריא. מאחל לך לידה קלה ובשורות טובות.

שלום רב. אני מתנצל על התשובה המאוחרת לשאלתכם, עקב המציאות הלא-רגילה ששוררת במדינה בחודשים האחרונים. לגופו של ענין, אני ממליץ לכם להתייעץ עם רופא ילדים על מנת להבין מהן המשמעויות הרפואיות והמעשיות של הממצאים שפורטו למעלה בשאלה שלכם. רק לאחר קביעת אבחנה לגבי מצבו של התינוק, אפשר יהיה לחשוב ותכנן האם נדרש שימוש בדם חבל הטבור שנאסף. בכל מקרה, החלטתכם לשמור דם טבורי של התינוק בעת הלידה היתה החלטה נבונה מכיון שכעת המשאב היקר והנדיר הזה עומד לרשותכם ואולי אפשר יהיה לעשות בו שימוש לשיפור איכות חייו של בנכם, בעתיד הקרוב או בעתיד הרחוק. מאחל לכם בריאות טובה ונחת.

שלום רב. איסוף דם חבל הטבור מבוצע אך ורק לאחר שהתינוק נותק מחבל הטבור ולפיכך מדובר בפעולה שאין בה סכנה לתינוק או לאם היולדת. למעשה מדובר על איסוף תאים מרקמה שסיימה את תפקידה הפיזיולוגי, בטרם היא תושלך לאשפה. לפיכך איני רואה סיכון כלשהו בפעולת שימור דם חבל הטבור. אמנם, בעת לידת התינוק - אי אפשר לדעת האם אכן יהיה צורך עתידי להשתמש במנת דם חבל הטבור שנאספה. ייתכן שהתינוק יחיה 120 שנה בבריאות טובה ולא יזדקק כלל למנת הדם הטבורי שנשמרה עבורו, וייתכן חלילה שכן יהיה צורך להשתמש במנה. כלומר, החיסרון היחיד בפעולת שימור דם חבל הטבור הוא בכך שאנו אוספים ומשמרים תאי-גזע מיוחדים, על אף שייתכן שלעולם לא ייעשה בהם שימוש. למעשה, כמו כל פוליסת ביטוח וכמו כל מנגנון הגנה כנגד 'קטסטרופות' - כדאי לעשות מצידנו את המאמץ הגדול ביותר, ולקוות שלא נזדקק לו. את מוזמנת לשאול שאלות נוספות ואשתדל לענות כמיטב יכולתי. בהצלחה רבה.

שלום רב. א. בנוגע לשאלה הראשונה בדבר הבדיקה הנדרשת לתינוק בעקבות תרבית חיידקית חיובית – אני ממליץ לפנות ולהתייעץ עם רופא ילדים או עם אחות טיפת חלב. פורום זה לא עוסק ביעוץ רפואי בתחום רפואת ילדים. ב. בנוגע לשאלה השנייה לגבי שמירת מנת דם חבל הטבור שנמצאו בה חיידקים: אין מניעה משמירת מנה זו בבנק דם טבורי. אמנם ייתכן שחלק שתהיה מגבלה שתמנע בעתיד חלק מהשימושים המוכרים בדם חבל הטבור עקב התרבית החיובית, אולם ייתכן שיהיו שימושים אחרים במנה זו שיהיו אפשריים על אף התרבית החיובית. עצם התוצאה של הימצאות חיידקים מסויימים במנת דם חבל הטבור לא פוסלת את המנה באופן גורף מכל שימוש יישומי בעתיד ולפיכך איני רואה כאן סיבה להימנע משמירת המנה. בהצלחה.

שלום, תרומת דם טבורי למאגר הציבורי יכולה להיעשות רק אם את יולדת באחד משני בתי החולים בארץ: שיבא או הדסה. למאגר המשפחתי את יכולה לאסוף ולשמור עבור משפחתך אם תלדי בכל בית חולים, ללא מגבלה. את יכולה להתקשר ל"טבורית" ולקבל מידע על עלות ודרך קבלת הערכה לשימור. האיסוף והשימור נעשה בזמן הלידה. הדם הטבורי הוא ממקור רקמתי של התינוק ולכן המבנה הגנטי שלו משקף את האימא והאבא. בהצלחה. אבי

שלום מיכל, לפני שאני משיב, רוצה לוודא שהבנתי נכון: האם את בהריון ורוצה לשמור דם טבורי של התינוק שעומד להיוולד על מנת להשתמש בו לטיפול בבנך עם שיתוק מוחין?

אכן, ניתן לשמור דם טבורי מהאח שייוולד. האפשרות להשתמש במנת דם זאת לטיפול באחיו תלויה בהרבה גורמים, כולל ההתאמה הגנטית בין שני האחים.. בימים אלו נערכים בעולם ניסויים קליניים לטיפול בשיתוק מוחין בעזרת דם טבורי מאח בריא. מקווים שהתוצאות יפורסמו בקרוב ונדע יותר.

מספרי התאים שאת מציינת אכן מתאימים למספר יישומים קליניים. גם מספר השנים שנשמרו נמצא בתחום שניתן להשתמש בהם. לגבי משקל המטופל, אכן לוקחים בחשבון את משקלו כאשר מחשבים את מספר התאים שמתאימים לטיפול.

שלום טל, למיטב הבנתי, התאים בדם הטבורי נושאים את הגנים של התינוק, ולא של ההורים, כך שניתן בהחלט לשמור את הדם הטבורי ולהשתמש בו בעתיד. הוא יחשב לדם טבורי עצמי של היילוד ולא יהיה צורך בטיפול מוקדם באימונוסופרסיה (דיכוי המערכת החיסונית), אם חלילה היילוד עצמו יטופל בדם הטבורי ששמר. אם ישתמשו בדם הטבורי עבור בן משפחה, יהיה צורך לבצע בדיקה גנטית של הדם הטבורי ולבדוק התאמה לבן המשפחה.

לגבי ממצא של זיהום בקטריאלי בדם טבורי, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל באם יש צורך בבדיקות נוספות או טיפול. לגבי שימור המנה, אפשר בהחלט לשמור מנה עם ממצא כזה. אם בעתיד ישקל שימוש במנה, הרופא יחליט אם היא מתאימה ואם יש צורך ללוות את ההשתלה עם טיפול אנטיביוטי.

לגבי ממצא של זיהום בקטריאלי בדם טבורי, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל באם יש צורך בבדיקות נוספות או טיפול. לגבי שימור המנה, אפשר בהחלט לשמור מנה עם ממצא כזה. אם בעתיד ישקל שימוש במנה, הרופא יחליט אם היא מתאימה ואם יש צורך ללוות את ההשתלה עם טיפול אנטיביוטי.

שלום, סליחה על האיחור במענה. למיטב ידיעתי, לא מתבצעים טיפולים במומי לב מולדים בעזרת דם טבורי. ישנם מספר מחקרים קליניים לטיפול במחלות לב איסכמיות בעזרת תאי גזע. אבי

במספר מרכזים בעולם מתנהלים ניסויים קליניים לטיפול בשבץ מוחי בעזרת דם טבורי. רשימה מלאה אפשר למצוא באתר הניסויים הקליניים של ה-FDA https://www.clinicaltrials.gov/ct2/results?cond=stroke&term=cord+blood&cntry=&state=&city=&dist= אפשר ללמוד ממנו על המרכזים הרפואיים בעולם שניתן לפנות אליהם בעניין זה, ועל הרופאים שמתמחים בתחום. רפואה שלמה

גלית שלום המחקר לטיפול בשיתוק מוחין בדם טבורי מתורם זר מתקדם אך עדיין לא התפרסמו תוצאות. אחת האפשרויות היא לפנות לפרופ. ג'ואן קורצברג מהמרכז הרפואי דיוקס Dukes בצפון קרולינה ולהתעניין אצלה. היא מנהלת מחקרים אלו. מומחה בארץ לתחום זה הוא פרופ. עומר בר יוסף מהמחלקה לנאורולוגיה של ילדים במרכז הרפואי שיבא. רפואה שלמה אבי טרבס

בתשובה לשאלתך, עדיין לא מתנהלים בארץ ניסויים בתחום האוטיזם והדם הטבורי. לגבי הניסויים בארה"ב, אכן השימוש בניסוי שמתנהל עכשיו הוא בדם טבורי עצמי.

שרית שלום, עיבוד, הקפאה ושימור של מנת דם טבורי הם תהליכים טכנולוגיים מורכבים שעלותם גבוהה - מכאן נובעת עלות השירות. אגב, בעולם המחיר גבוה עוד יותר. היום ניתן לקבל החזרים מקופות חולים ומביטוחי בריאות פרטיים, וכמובן שהבנקים הפרטיים יוצאים במבצעים מעת לעת. בהצלחה!

למיטב ידיעתי, אין עדיין דיווחים על ניסויים קליניים מסודרים במקרים של איבוד שמיעה.

דניאלה שלום הכללים לגבי מספר מינימלי של תאים לשימור נקבעו בהסתמך על נתונים לגבי השתלות מח עצם. הכללים הם אכן שונים עבור הבנק הציבורי והבנק המשפחתי, בעיקר בגלל הייעוד המתוכנן. בבנק הציבורי הייעוד היום הוא השתלת מח עצם בלבד. לעומת זאת, התאים בבנק המשפחתי יכולים לשמש בעתיד עבור אפליקציות קליניות נוספות אשר נמצאות היום בשלבים שונים של פיתוח. לגבי אפליקציות אלו, לא נצבר עדיין מספיק נסיון לגבי מספר התאים הנדרש. בנוסף, נמצאות היום בפיתוח מספר טכנולוגיות להגדלת מספר התאים כך שיתכן ובעתיד יהיה שימוש להשתלת מח עצם גם במנות עם מספר תאים יותר קטן מהמינימום הנדרש היום. מאחל לך לידה קלה ומוצלחת והרבה בריאות לכל המשפחה

דמיטרי שלום, ככלל, אין כל מניעה להשהות את חיתוך חבל הטבור למשך פרק זמן קצר של מספר דקות. יחד עם זאת יתכן כי בשל סיבות רפואיות של בריאות היולדת למשל הצוות בחדר לידה יבקש לסיים את הליך הלידה מהר ככל האפשר. מומלץ על כן שהיולדת תבקש מצוות חדר הלידה להשהות וככל שזה ניתן יהיה אני מניח שהדבר אכן יבוצע. אשמח לענות על שאולת נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

נילי שלום, אסביר את התהליך בבנק הציבורי וממנו גם המענה לשאלתך. ראשית, הסיכוי שמנה שנאספה כתרומה לבנק הציבורי אכן תשמר בסופו של דבר עומד על כ- 25%. במילים אחרות רק מנה אחת מכל ארבעה שנאספו תוקפא ותשמר. מרגע שהמנה נכנסה לבנק הציבורי, נתוניה מופיעים במאגר העולמי וכאשר יש חולה, שזהותו הגנטית מתאימה, הוא יוכל לרכוש המנה לצורך טיפול. המשמעות המעשית היא שהסיכוי שתוכלו לרכוש בחזרה את "המנה שלכם" קטן מ- 25%. חשוב להדגיש שהבנק הציבורי מוכר את המנות והמחיר היום עומד על כ- 25-40,000 $ ולכן אם תמצא עדיין המנה שלכם או תמצא מנה אחרת מתאימה לא תוכלו לקבלה בחינם. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכת חג שמח, ד"ר גניגר

להריונית שלום, ראשית לשאלתך, אפשר להשהות את ניתוק חבל הטבור למשך מספר דקות והדבר אינו פוגע באיסוף הדם הטבורי. לתשומת ליבך, יש לתאם מראש את ההשהייה עם הצוות בחדר הלידה על מנת שיאפשר השהייה. בריאות היולדת והתינוק הם השיקול העיקרי בחדר הלידה ולפיכך לעיתים, בשל התפתחויות במהלך הלידה ובמצב היולדת, יתכן שהצוות יחליט לא לאסוף בכלל או לא להשהות. את שואלת לגבי האפשרות של הוצאת הדם הטבורי מהשלייה, זו קיימת אך בכל מקרה גם איסוף זה נעשה רק לאחר ניתוק חבל הטבור ולכן אינו רלבנטי לשאלתך הראשונה. גודל המנה שנאספה תלוי בגורמים רבים וההחלטה אם המנה מספקת מתקבלת בבנק הדם הטבורי בעת עיבוד המנה. באותם מקרים שנאספה מנה קטנה מדי, נהוג בבנק שלנו לבטל את העסקה ואין כל חיוב כספי. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

חן שלום, על מנת לענות אתן הסבר קצר כהקדמה. א. בעולם מתייחסים לשני סוגי מנות דם טבורי: 1. מנה "רגילה" שנתרמת על ידי אלמוני ותשמש לטיפול אצל חולה פלמוני שאין כל קשר ידוע בינו ובין התורם. מנה כזו נשמרת רק בבנקים ציבוריים ובדרך כלל, תשמר רק אם יש בה 900 מיליון תאים מגורענים או יותר. 2. מנה "ייעודית", המשמשת לטיפול אצל התורם עצמו או קרוב משפחה שלו. מנה כזו נשמרת בבנקים ציבוריים או משפחתיים/פרטיים גם אם אין בה 900 מיליון תאים. ב. לצורך שימוש כתחליף השתלת מח עצם במחלות סרטניות, יש צורך בכמות גדולה של תאים כ- 30 מיליון תאים לכל ק"ג ממשקל המטופל. יחד עם זאת קיימים היום מספר טיפולים במסגרת של ניסוי קליני מתקדם כגון שיתוק מוחין שהכמות שנדרשה לטיפול אפקטיבי ומוצלח היתה כ- 120 מיליון תאים. מתוך האמור לעיל את יכולה להבין כי יש אפקטיביות לשמור גם מנות קטנות מפני ששימור דם טבורי, הוא מהלך ביטוחי ארוך טווח שבו יש רמת התאמה מוחלטת ליילוד ורמת התאמה גבוהה באופן יחסי לבני המשפחה. עוד אוסיף כי השימור נעשה לתקופה ארוכה של 20 שנה וכפי שאנו רואים כבר היום, ההתפתחות המחקרית והטכנולוגית מצביעה על כך שאפשר יהיה להשתמש במנות קטנות לטיפולים שונים אשר מספרם ילך ויגדל. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

איריס שלום, ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן תשובה. באשר לשאלתך, למיטב ידיעתי, יש שתי תשובות. 1. באוניברסיטה בטקסס מתקיים ניסוי קליני לטיפול, באמצעות תאי גזע, בילדים הסובלים משיתוק מוחין. 15 ילדים יקבלו השתלת תאי גזע שנאספו מהם בעת לידתם (מנה עצמית). 15 ילדים נוספים יקבלו השתלת תאי גזע ממקור לא עצמי או יקבלו השתלת פלצבו (דמה). 2. באוניברסיטת דיוק בארה"ב יתחיל בעוד כ- 12 חודש ניסוי קליני שבמסגרתו יקבלו ילדים, הסובלים משיתוק מוחין, טיפול באמצעות תאי גזע ממקור לא עצמי כלומר בני משפחה או תורם זר. אשמח לתת פרטים נוספים במייל: [email protected] או בטלפון 054-7000999. שבוע טוב, ד"ר גניגר

תמר שלום, מנה של דם טבורי מיולדת שהיא נשאית הפטיטיס B נשמרת כאשר המנה מוגדרת כמנה ייעודית. זה המצב בבנקים משפחתיים שם המנה מיועדת לשימוש עבור בני משפחת היילוד או כאשר היא נשמרת בבנק דם טבורי ציבורי לשימוש אצל חולה ידוע. ההחלטה על שימוש במנה כזו כמו בכל מקרה אחר של שימוש במנת דם טבורי מתקבלת על ידי הצוות הרפואי בעת אירוע כלומר כאשר המנה נדרשת לצורך שימוש. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

מאיה שלום, משמעות הממצא היא כי בדם הטבורי שנשמר נמצא Proteus Miribalis. סביר להניח כי במהלך איסוף הדם הטבורי, למרות שמחטאים את חבל הטבור לפני האיסוף, בכל אופן הצליחה הבקטריה לחדור. אין בעצם הממצא להצביע על דלקת בדרכי השתן, שאלה אשר צריכה להבחן על ידי הרופא המשפחתי. אשמח לענות על שאלות נוספות. חג שמח, דר גניגר

מאיה שלום, אנו חיים עם בקטריות רבות שלהן תפקיד במערכת הביולוגית שלנו. כך למשל E. Coli (קולי בעברית) מצוי במעיים ופעיל בהתליך העיכול ונוכחותו אינה מהווה סימן לזיהום. איני יכול לענות לשאלתך באשר לנוכחות הבקטריה האמורה אצלך דבר שניתן לעשותו על ידי ביקור אצל רופא. בברכה, ד"ר גניגר

חן שלום, על מנת לאסוף דם טבורי אין חובה לנתק את חבל הטבור מוקדם וניתן להשהות הניתוק לפרק זמן מסויים מבלי לפגוע באיכות וכמות הדם הטבורי שנאסף. חיתוך מוקדם של חבל הטבור אינו גורם לאנמיה בחודשים הראשונים. קביעת הזמן לחיתוך חבל הטבור, מעבר לבקשת היולדת, תלוי בהחלטת הצוות הרפואי על פי מצב היולדת וגורמים אחרים במהלך הלידה ולאחריה. לאיסוף הדם הטבורי אין חסרונות ושימורו יכול בהחלט להציל חיים. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לד שלום, ראשית אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. לעצם השאלה, כיום נערך ניסוי קליני מבוקר לגבי שימוש במנות דם טבורי עצמי לטיפול בילדים הסובלים משיתוק מוחין. הניסוי יסתיים במהלך 2015 ולאחר מכן, בכפוף לתוצאות, יחל ניסוי קליני לגבי אותו טיפול תוך שימוש במנות שאינן עצמיות. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לימורבד שלום, היולדת תורמת את המנה לטובת הבנק הציבורי ובכך מעבירה את המנה לבעלות הבנק ונתוני ההתאמה הגנטית מועברים למאגר העולמי של בנקי דם טבורי ציבורי. במידה ובמועד מסויים שני אנשים נדרשים למנה, הראשון שיפנה לבנק, בין אם תרם מנה לבנק ציבורי או לא, יוכל לרכוש תמורת תשלום את המנה. אשמח לענות לשאלות נוספות. שבוע טוב, ד"ר גניגר

ליאת שלום, המחיר של איסוף ושימור דם טבורי בארץ עומד על כ- 6000-7000 ש"ח. תוכלי לברר המחיר על ידי פנייה ישירה לכל בנק. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

ליאת שלום, רק תיקון טעות סופר טווח המחירים הוא עד 8500 ש"ח.

לימורבד שלום, תרומה לבנק דם טבורי ציבורי, הינה מעשה מבורך וכמשמעה כן היא. היולדת תורמת את מנת הדם הטבורי לבנק ציבורי והמנה שייכת לבנק, אשר ידאג לעיבוד, לבדיקות הנדרשות, להקפאת המנה ולשמירתה עד למועד שחולה נזקק כלשהו ידרש למנה ואזי המנה תמכר לדורש במחיר של כ- 25-35 אלפי דולרים. היולדת תרמה את המנה לבנק הציבורי ואינה זכאית לתמורה או להטבה כלשהי. כל אדם אשר נדרש למנה לצורך טיפול, יוכל לפנות למאגר המידע העולמי של בנקי דם טבורי ציבורי ואם תמצא מנה מתאימה ניתן כאמור לרכוש אותה. יחד עם זאת חשוב לציין כי הבנק הציבורי שומר רק כרבע מהמנות אשר נתרמו ואין כל בטחון שהמנה אכן תשמר בסופו של דבר. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר אריה (יוקי) גניגר חשוב לציין כי

נטלי שלום, המכתב שקבלת אומר כי בדגימה, מתוך הדם הטבורי שנאסף, נמצאו Yeast (שמרים). לפני החדרת המחט לוריד בחבל הטבור לצורך איסוף הדם הטבורי מחטאים את חבל הטבור. למרות זאת אנו יודעים כי בחלק קטן של המקרים בקטריות או שמרים חודרים לתוך מנת הדם הטבורי שנאספה. ממצאים אלה ברוב המקרים באים מהפרשות היולדת, זיעה, שתן והפרשות אחרות. פני אל הרופא שלך על מנת שיענה לשאלותיך הפרטניות ויבחן האם יש צורך בטיפול. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

רון שלום, אין בהכרח התאמה מלאה בין שני בני משפחה. על פי הידוע כיום, הסיכוי שתהיה התאמה מלאה בתוך המשפחה הוא 25-50%. ואף על פי כן רוב ההשתלות שבוצעו ממנות, שנשמרו במאגר הבנקים הפרטיים/משפחתיים, היו לצורך טיפול בבני משפחה, אחים אחיות והורים. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד"ר גניגר

מיכל שלום, בעולם בוצעו עד כה כמה מאות השתלות עם מנות דם טבורי שהיו בהן זיהומים בקטריאליים. בכל המקרים, למעט אחד, ההשתלה הצליחה ולכן אין מניעה לשימוש במנה. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי ההחלטה לגבי שימוש בתאי גזע מדם טבורי כמו החלטה לגבי כל תרופה אחרת מתקבלת כאשר הצוות הרפואי מתייחס לחולה, למחלה ולמידת ההתאמה של התרופה לטיפול הנדרש. במילים אחרות ההחלטה תהיה לגופו של ענין. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

שילה שלום, לאחר כניסתו של חוק הדם הטבורי לתוקף, ערך משרד הבריאות ביקורות אצל הגורמים העוסקים בשימור דם טבורי. בישראל קיימים ארבעה בנקי דם טבורי: 1. המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), למרכז שני בנקים, ציבורי ופרטי/משפחתי "טבורית". 2. מד"א, בנק ציבורי בלבד. 3. בדמייך חיי, בנק ציבורי בלבד. 4. תא לחיים, בנק פרטי/משפחתי. למיטב ידיעתי כל אלה קיבלו את אישור משרד הבריאות לבצע שימור דם טבורי. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

לאסנת שלום, אתן לך המידע כפי שידוע לי אך איני יכול לערוב שכל המידע בפני. משרד הבריאות ממשיך להזרים חנקן נוזלי על מנת לשמור את הטמפרטורה במיכל כנדרש. משרד הבריאות גם חיפש, וכנראה מחפש פתרונות להעברת המנות לגורם שיוכל לשמור אותן בהתאם להנחיות חוק הדם הטבורי (2007). קיימות התארגנויות של הורים, "נפגעי ביוקורד" אך איני יודע איזה חלק מההורים אכן נוטל חלק בכך. אין ספק שלו כל ההורים היו מתארגנים הדבר היה מאפשר טיפול יותר טוב. גורמים המציעים לקחת המנות ולטפל בהן צריכים ראשית, להציג אישור ממשרד הבריאות שהם רשאים לשמור מנות דם טבורי. מעבר לכך כמובן הגורם צריך להציג חוזק פיננסי וכו'. אשר לשאלותיך האחרות, אין לי כל מידע האם כל הדגימות אכן נשמרו והדבר יוכל להתברר רק לאחר שגורם מוסמך יפנה את מיכל השימור הקיים וימיין את המנות על פי הסימונים שעליהן. יתכן אף שיהיה צורך לבדוק המנות מעבר לכך אך אין לי תשובה בדוקה לדברים אלה. ההורים אשר שמרו מנות דם טבורי בחברת ביוקורד, התקשרו בחוזה עם החברה ועליהם לפנות לחברה, רצוי באופן מאורגן, על מנת לקבל תשובות. במקביל ניתן לפנות למשרד הבריאות כמי שאחראי על נושא הדם הטבורי. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

יגאל שלום, פורום זה נועד לתת מענה לשאלות בנושא תאי גזע ודם טבורי. אני ממליץ לפנות לרופא המשפחה. בברכה, דר אריה (יוקי) גניגר

להורי התאומים שבדרך שלום, 1. בוצעו בעולם עד כה כ- 25-30000 השתלות דם טבורי מתוכן כ- 5000 לקרובי משפחה וכ- 600 השתלות עצמיות. בהתחשב בעובדה שיש בממוצע 5 קרובי משפחה ליילוד, ברור מדוע נעשו יותר השתלות לבני משפחה. בשנים האחרונות מתבצעות עבודות רבות בנושא טיפולים באמצעות תאי גזע ונראה כי מספר ההשתלות העצמיות, לקרובי משפחה ולכלל הציבור נמצא בעליה מתמדת. 2. ככלל, מידת ההתאמה בן בני משפחה, לרבות תאומים זהים או לא זהים, עומדת על כ- 25-50% ולמען הסדר אציין כי כל ההשתלות שנעשו בן בני משפחה היו ברמת התאמה גבוהה שאלמלא כן לא היו מבוצעות. על מנת לבחון מידת התאמה מבצעים בדיקת HLA לתורם ולחולה (במקרה שעליו מדובר לתאומים ואולי לכל בני המשפחה האחרים), הבדיקה יקרה, כ- 3500 ש"ח לכל נבדק והתשובה נתנת לאחר כשבוע. בבנקים משפחתיים ברחבי העולם אין מבצעים בדיקות אלה בשל העלות הגבוהה שתיפול על המשפחה ומתוך הידיעה שהבדיקה בכל מקרה תבוצע לפני השתלה. למען הסדר אציין כי בצענו בשנה החולפת מספר פעמים בדיקה כזו כאשר הוצאנו מנות להשתלה עצמית בארה"ב. 3. איגוד הרופאים האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה ACOG The American college of obstetrician and gynecologists הוציא הנחייה מפורשת לחבריו לתת להורים כל המידע על איסוף, שימור ושימוש בדם טבורי לרבות הסיכוי לשימוש וכו' וזאת על מנת שהמשפחה היולדת תוכל לקבל החלטה מושכלת בנדון. יש בין הרופאים אשר, מעבר למסירת המידע, ימליצו לשמור ואחרים שלא תופעה זו נכונה ברפואה בכל תחום. שימור דם טבורי הוא תעודת ביטוח וכמו בכל ביטוח אחר, כולנו מקווים שלא נצטרך להשתמש בו. אשמח לענות על שאלות נוספות ולתת הבהרות כנדרש. בברכה, ד"ר (לא רופא ואף על פי כן מבין הרבה) גניגר

לשולי שלום, טבורית שמה לה למטרה לתת שקט נפשי ליילוד על ידי שימור הדם הטבורי שלו כתעודת ביטוח ביולוגית ולצרף לכך תעודת ביטוח פיננסית שתאפשר כיסוי הוצאות במקרה הצורך. בפועל חוק הבריאות הממלכתי ופוליסות הבריאות המשלימות, אינן מכסות אלא חלק מהדברים ואיני נכנס כאן להגדרות המפורטות דבר שתוכלי לבחון באתר טבורית: http://www.taburit.co.il/taburit-services/stem-cells-insurance-advantage/ או בקשר ישיר עם המוקד. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

ל- m שלום, קבוצות מחקר הן דבר מאוד דינמי ותלוי בגורמים רבים. מרבית המחקרים הרפואיים מתחילים אצל רופא מתוך ראייה של מקרה או מקרים במחלקה בקליניקה וכו'. לחילופין יש מצב שהרופא היה בכינוס מדעי או קרא בשפרות רפואית משהו שעורר אצלו את העניין. אוטיזם לכשעצמו הוא נושא סבוך מאוד ויש כבר כיום קבוצות אשר "מסתכלות" על האפשרות לטפל באמצעות תאי גזע. אני מעריך שככל שהעניין יתפוס תאוצה נ העוסקות בנושא זכה גם אנו בארץ לקבוצת מחקר שתצטרף. כדוגמא חשוב לי לציין שאנו בטבורית הוצאנו לאחרונה שתי מנות להשתלה בנושא שיתוק מוחין (פרטים באתר טבורית www.taburit.org) וכאשר ליווית את התהליך נתקלנו במחלה אחרת באותו מרכז ואני פועל כרגע לחבר את אחד המרכזים הרפואיים בארץ שיהיה שותף למחקר זה. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לדנה שלום, ראשית אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. 1. אין תשובה חד משמעית לשאלתך, אסביר וראשית אציין כי ההחלטה על שימוש במנת דם טבורי כמו בכל תרופה אחרת היא החלטה אשר מתקבלת על ידי הצוות הרפואי כאשר יש חולה, מחלה והתרופה המדוברת, תאי גזע במקרה זה. תרופות אשר ניתנות ליולדת חלקן עוברות שלייה ואחרות לא. ההשפעה של התרופה חודרת שלייה יכולה להיות בעלת משמעות שונה ממחלה למחלה ולכן קשה לתת תשובה מראש. 2.הדם הטבורי יכול לשמש הן את התורם והן את בני משפחתו המורחבת בהתאם להתאמת המנה לחולה ולמחלה כפי שצויין למעלה. מבחינה סטטיסטית ליד התורם (היילוד) יש מספר בני משפחה ולכן הסיכוי שמנה כזו תשמש להשתלה אצל בני משפחה גבוה יותר והדבר אכן מתבטא בנתונים המספריים. בחלק מהמחלות, הגורם למחלה נמצא בתאי הגזע ובמקרים אלה יחפשו מנה אחרת ולא את המנה העצמית. 3. מנות הדם הטבורי שנאספו בטבורית, עד כה, מכילות 100-4000 מיליון תאים מגורענים. לצורך טיפולים במחלות סרטניות מקובל היום להשתמש ב- 30 מיליון תאים לק"ג, ועל כן אדם השוקל 70 ק"ג צריך 2100 מיליון תאים. כמות זו נמצאת בחלק מהמנות אך לא בכולן.לנתונים אלה יש להוסיף כי א. הרפואה משתמשת היום בשיטת ההשתלה הכפולה במקרים שיש צורך בתאי גזע נוספים. ב. קיימות טכנולוגיות של שכפול תאים אשר תהיינה זמינות בעתיד הקרוב. ג. מחלות אחרות המטופלות כיום בניסויים קליניים מתקדמים צורכות כמות קטנה יותר של תאים. 4. אנו ממליצים לקבל את כל המידע הנדרש במהלך השליש האחרון של ההריון, לקבל החלטה שקולה ולקבל ערכה הביתה 4-6 שבועות לפני תאריך הלידה הצפוי. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

למרווה שלום, איני יודע מה הגורם לבעיה הנוירולוגית המתוארת ולכן לא אוכל לתת מענה מספק. יחד עם זאת אציין כי מתבצע ניסוי קליני לטיפול בילדים הסובלים משיתוק מוחין ובמסגרת זו יש בין השאר גם מוגבלויות תנועה. התנאים לכניסה לניסוי הם: 1. ילדים עד יום הולדתם השביעי, 2. שמורה מנת דם טבורי של הילד עצמו. ארבעה ילדים מישראל משתתפים בניסוי. פרטים נוספים תוכלי למצוא באתר טבורית: www.taburit.co.il חפשי "שיתוק מוחין". אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

לימור שלום, אני נמצא כרגע בכינוס בנושא תאי גזע ואם תשלחי אלי במידי תאור מדוייק של הבעיה, אנסה לשאול מומחים בנושא. במידה ואין הדבר אפשרי נעשה זאת במייל מאוחר יותר. בברכה, דר גניגר

ריקי שלום, למיטב ידיעתי, אין טיפולים באלרגיות מזון בעזרת תאי גזע. בברכה, דר גניגר

לשוש שלום, אני ממליץ לאסוף את הדם הטבורי. בעת עיבוד המנה קובעים את מספר התאים שנאספו ובמידה והמנה קטנה מהסטנדרד המקובל לא ימשיכו בתהליך. הזרקת קלקסן אינה מפריעה לאיסוף הדם הטבורי או לאיכות המנה. אשמח לענות על שאלות נוספות. חג שמח, ד"ר גניגר

לטל שלום, במדינת ישראל שלושה בנקים ציבוריים: 1. "שיבא" (03-5305830), אשר אוסף מנות ציבוריות רק ב"שיבא" (תל השומר). 2. "מד"א" (טל' 03-5300400), אשר אוסף במספר בתי חולים בארץ: וולפסון, איכילוב וגליל מערבי וגם זאת רק בימים ובשעות מסויימות. 3. "בדמייך חיי", (טל' 02-6499899), אשר אוסף מנות, למיטב ידיעתי, בשערי צדק בירושלים. מי שמבקשת לתרום את מנת הדם הטבורי לבנק ציבורי צריכה לפנות ראשית לבית החולים שם היא מתכוונת ללדת ולברר: האם בבית חולים זה אוספים ובאיזה שעות ימים וכו'. בית החולים גם ייתן ליולדת מידע נוסף אל מי לפנות וכו'. במידה ואינך מקבלת מענה אנא פני אלי ואעזור לך. בברכה, ד"ר גניגר

טל שלום, ראשית אני מתנצל על האיחור במתן התשובה בשל תקלה במחשב. לשאלתך, ראשית אומר, חשוב לשמור דם טבורי בין אם זה במערכת הציבורית ובין אם בפרטית/משפחתית. בעולם בוצעו עד כה כ- 25 אלף השתלות של דם טבורי, מרביתם ממנות שנשמרו בבנקים ציבוריים, כ- 2000 השתלות ממנות שנלקחו מבנקים משפחתיים לרבות כ- 500 השתלות עצמיות כלומר השתלה לחולה מדם טבורי שנאסף בעת לידתו. מתוך נתונים אלה אפשר לגזור כי השימור בבנק הציבור הוא היעד הנכון אך חשוב לציין כי המקורות הכספיים שעומדים לרשות הבנקים הציבוריים מגבילים את יכולתם לאסוף מנות. במדינת ישראל כדוגמא יש כיום כ- 8000 מנות ציבוריות ולמעלה מ- 30000 מנות בבנקים משפחתיים, דומה ליחס בעולם הרחב. עוד חשוב לציין כי רק כרבע מהמנות שנאספות על ידי הבנקים הציבוריים נשמרות וזאת בעיקר מטעמים כספיים, אוספים רק את המנות הגדולות ביותר וכו'. הבנקים הציבוריים בישראל, ויש שלושה כאלה, אוספים רק בשישה (מתוך 27)בתי חולים וגם זאת רק במועדים קצובים בעוד שאיסוף המנות המשפחתיות נעשה כל השנה בכל שעה. שאלת לגבי מחלות סרטניות וכאן, כמו בכל מחלה אחרת, ההחלטה של הצוות הרפואי תתקבל לאחר בחינת החולה, המחלה ומנות הדם הטבורי שיהיו במצאי ולכן יבחנו השימוש במנה עצמית, בתרומה מבן משפחה או בתרומה ממנה ציבורית. אין המצב דומה לגבי שיתוק מוחין, כאן מדובר על ניסוי קליני, אשר מבצע טיפולים אך ורק עם מנות עצמיות. בשלב זה משתתפים בניסוי שני ילדים מישראל ולא מכבר שלחנו מנה נוספת ואנו מקווים לעוד אחת בשבועות הקרובים. לסיכום העדיפות הראשונה שעליה יש לברך היא כל איסוף דם טבורי. ההחלטה בין הציבורי, במקרים שהדבר ניתן, לפרטי היא בידי המשפחה היולדת. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר