אפקט פלצבו: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אלופציה ארטה: כל המידע החיוני

סובלים מהתקרחות אזורית? אלופציה ארטה היא מחלת עור אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את שורשי השיער, גורמת לניוונם ומובילה לאובדן שיער בקרקפת ובמקומות נוספים בגוף. מהם הגורמים למחלה? האם ניתן לטפל בה? סקירה מקיפה אלופציה ארטה (Alopecia areata; קרחת אזורית) היא תופעה אוטואימונית, המהווה אחת מהצורות השכיחות ביותר של התקרחות אזורית, ללא צלקת. על פי נתוני הקרן הבינלאומית לאלופציה, כ-6.8 מיליון איש בארצות הברית, כ-147 מיליון איש ברחבי העולם וכ-2% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, סובלים מאלופציה ארטה או יפתחו את התופעה בשלב כלשהו בחייהם. יודגש כי אלופציה ארטה אינה מסוכנת לבריאות. מדובר בבעיה אסתטית בעיקרה, המופיעה לרוב כהתקרחות אזורית ("טלאים"), אך עלולה להוביל גם להתקרחות מוחלטת בקרקפת (Alopecia Totalis), ובמקרים קיצוניים גם להתקרחות בכל הגוף (Alopecia Universalis). הבשורה המשמחת היא כי לא משנה עד כמה רחבה ההתקרחות, זקיקי השיער "נשארים בחיים" והיכולת שלהם ליצור שיער רגיל אינה נפגעת. לכן, בכל המקרים...
ללמוד עוד על אפקט פלצבו
גלולת קלייר  היתרון הכפול-תמונה

גלולה חדשה שיש ליטול במשך כל החודש כוללת אסטרוגן הדומה לזה...

מאת: ד"ר אריה...
23/04/2012
סרטן הערמונית: טיפולים מתקדמים-תמונה

בשנתיים האחרונות אושרו בעולם המערבי כמה תרופות המאריכות את...

מאת: מערכת zap...
06/01/2013
אלופציה ארטה: כל המידע החיוני-תמונה

סובלים מהתקרחות אזורית? אלופציה ארטה היא מחלת עור...

מאת: ד"ר צ'רנוב...
05/08/2019
פרקינסון: יש תקווה למטופלים-תמונה

המחקר הרפואי בנוגע למחלת פרקינסון מתקדם בצעדי ענק ומאפשר...

מאת: פרופ' עמוס...
11/04/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאפקט פלצבו?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אפקט פלצבו: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
18/01/2009 | 20:25 | מאת: אבי
מתוך פורום סוכרת

שלום דר התחלתי לקחת מטפורמין ורציתי להתייעץ. מתי הזמן הכי טוב לקחת אותו ? האם הוא יכול לגרום להיפו ? מהי היעילות שלו בהשוואה לג'נוביה ? האם שילוב של ג'נוביה ומטפורמין הוא יעיל יותר מג'נוביה בלבד ? מהן תופעות הלוואי שהמטפורמין יכול לעשות ?

שלום לך אבי, פתחתי בשבילך את הפרק על מטפורמין מהספר החשוב: "סוכרת- לחיות עם להרגיש בלי" בתקווה שעכשיו תבין את הכל ..." א.מטפורמין (גלוקופג', גלוקומין, אפופאג') : Metformin ( Gluco-phage, Glucomin, Apophage) תכשיר זה נכנס לשימוש באירופה הדוברת צרפתית ב 1957. מאז, נעשה בו שימוש נרחב, של למעלה מ 40 שנה, שאפשר רכישת ניסיון קליני עשיר בטיפול בתכשיר ובפעילותו באירופה ובישראל (מטופלים שמנים ו/או סוכרתים טופלו על ידי במתן גלוקופאג', במרפאות ההשמנה והסוכרת כבר בסוף שנות הששים). בשל הטראומה שהותירה תקופת השימוש בפנפורמין, והאיסור הגורף בשימוש בו, אישרו האמריקאים את המטפורמין לשימוש רק באמצע שנות התשעים (!). עד לאישורו על ידי ה- FDA, לא היה למעשה בארה"ב תכשיר תרופתי זמין "עוקף לבלב" לטיפול בסוכרת מסוג 2. עתה, מוצג המטפורמין בפרסומים בעיתונות הרפואית כתרופה ה"חדשה" לטיפול בסוכרת מסוג 2, ובמיוחד בסוכרתים שמנים עם תנגודת לאינסולין, ותסמונת X. מטפורמין גורם למכלול של שינויים מטבוליים, כולל שנויים במטבוליזם הפחמימות והשומנים. את השפעתו על הגלוקוז, הוא מפעיל על ידי הפחתת התנגודת לאינסולין בשני מישורים: בכבד, ובשרירים. ההשפעה הכבדית: כמה מחקרים הדגימו, שמטפורמין מפחית ב 9-30% את ייצור הגלוקוז הכבדי ושחרורו לדם, בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2. רוב המחקרים טוענים שהמטפורמין מפחית את פירוק הגליקוגן בכבד (גליקוגנוליזיס), בעודו מגביר את כניסת הגלוקוז לכבד ויצירת הגליקוגן ,וחלק טוענים שהמטפורמין גם מפחית בכבד את ייצור הגלוקוז מחלבונים (גלוקוניאוגנזיס). ההשפעה הפריפרית: המטפורמין מוריד את רמת הגלוקוז בדם על ידי הגברת הטרנספורט של גלוקוז לתוך תאי השרירים, תאי השומן, תאי המעי, ואולי אף בכדוריות האדומות. שיעור קליטת הגלוקוז Glucose Uptake)) ברקמות התלויות באינסולין, עולה ב - 20-40% בהתאם לאוכלוסייה הנבדקת. המטפורמין גם מעלה את מספרם של הרצפטורים לאינסולין ואת האפיניות שלהם, בתאי השומן והשריר, ומגביר את פעילות התירוזין קינז ברצפטורים. מחקרים בבעלי חיים ובתרביות תאי שריר שנלקחו מסוכרתים עם תנגודת לאינסולין, הדגימו שמטפורמין פועל ברמה התאית, להחשת תהליכי הגלוקוז טרנספורט. המשמעות הקלינית של תצפית זו אינה ברורה עדיין. חלק מפעולתו יכול להיות קשור בהשפעתו על ספיגת הגלוקוז, ובמיוחד השפעתו על ההפחתה בספיגת החלבונים מהמעי, (כולל החומצות האמיניות הגלוקוגניות שיכולות להפוך לגלוקוז בכבד). בכך יש פחות חומר גלם לגוף לייצר גלוקוז כבדי. מבחינה משמעותית, השפעה זו כנראה זניחה. בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר, מפחית הטיפול במטפורמין את רמות הגלוקוז בצום ב 60-70 מג%, ואת רמות ה HbA1c ב 1.5-2.0% בהשוואה לאוכלוסייה המטופלת בדיאטה ובאין בו (פלצבו). מחקר אחר שבדק את הקשר בין המינון לתגובה, במינונים של מטפורמין שבין 500-200- מ"ג, הדגים את היתרון שבטיפול במינון אפקטיבי גבוה. המינון הגבוה הביא להפחתה של 86 מג% ברמת הגלוקוז בצום.הטיפול במטפורמין הביא גם להפחתה של 16% ברמות הטריגליצרידים, הפחתה ברמות הכולסטרול "הרע" (LDL), ולעליה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). הסוכרתים שקבלו מטפורמין, אף ירדו מעט במשקל. פה מעניין להזכיר עובדה היסטורית: כריסטיאן ברנרד, משתיל הלב הראשון בעולם, טיפל בחולי הלב שלו שהיו עם יתר משקל והפרעות שומני הדם במטפורמין. (באותה תקופה לא היו בנמצא הסטטינים של היום).נמצא שמטפורמין מפחית את שיעור החמצון של חומצות השומן החופשית והליפידים בפלזמה. השפעה חיובית נצפתה גם על גורמי סיכון לטרשת אחרים, דוגמת השפעתו להורדת הרמות הגבוהות של מעכב הפלסמינוגן אקטיבטור – 1, ועל גורמים פיברינוליטים בפלזמה. המטפורמין מופיע במינון של 850 מ”ג ליממה , אך יש בארה"ב ובאירופה גם בארץ כדורים של של 250 ו- 500 מ"ג . מומלץ לא לעבור 2000 מ"ג ליממה, אך רופאים רבים המטפלים בשלושה כדורים ליום, ומגיעים בכך למינון יומי מקסימלי של 2550 מ"ג ליממה. להפחתת התגובות הגסטרואינטסטינליות, מומלץ לקחת את המטפורמין אחר הארוחה. מומלץ להתחיל בכדור אחד ליום בערב או לפני השינה, ועם הזמן ניתן להוסיף טבליות בצהרים ובבוקר לאחר הארוחות. כשליש מהסוכרתים המתחילים לקחת מטפורמין, מוסרים על נפיחות הבטן, בחילה, כאבי בטן, תחושת מלאות, נטייה ליציאות רכות ושלשולים. תופעות לוואי אלו חולפות ברובן עם הזמן, וניתן למנען על ידי התחלה במינון נמוך, ועליה איטית במינון בהמשך. בחלק מהמטופלים ( כ 5%), התרופה אינה נסבלת ויש לשקול תכשיר עוקף לבלב אחר. תלונה אחרת, שכיחה פחות, היא של טעם מתכתי, תלונה המופיעה לעתים גם במתן כלורפרופאמיד (דיאבינז). בכ 7% מהמטופלים במטפורמין, נצפו רמות נמוכות של ויטמין B12, הדורשות השלמת חסר הויטמין על ידי תוסף חיצוני. חמצת לקטית, נדירה ביותר בשימוש במטפורמין ( כ 3 מקרים ל 100,000 שנות טיפול). על פי רוב היא מתפתחת במטופל שאסור היה לו מלכתחילה לקבל מטפורמין, בשל הפרעה כליתית קשה. היות והפרשת המטפורמין היא בשלמותה דרך הכליות, אין לתת מטפורמין למטופלים עם הפרעה בתפקודי הכליות. רמות של קראטינין מעל ל – 1.5 מג% בגברים, ומעל ל- 1.4 מג% בנשים, מהוות הוראה לצמצום או הפסקת המינון לחלוטין. גם בסוכרתים עם הפרעה בתפקודי הכבד, אין לתת מטפורמין, היות והופעת המצת קשורה לעתים בהפרעה כבדית. מטפורמין אינו מומלץ גם לשתיינים כרונים או לאלכוהוליסטים .יש להפסיק את התרופה במקרי אי ספיקה נשימתית,. כמו כן יש להפסיק את הטיפול במטפורמין במטופל שפיתח אי ספיקת לב או אוטם שריר הלב, בשל סכנת התפתחות חמצת לקטית. בחולים העוברים בדיקות רנטגן, הכוללות שימוש בתכשירי יוד כחומרי ניגוד, ובמיוחד בדיקת רנטגן של הכליות (IVP),, יש להפסיק את מתן המטפורמין עד 48 שעות לאחר הבדיקה . לא פעם גורם חומר הניגוד לירידה זמנית חריפה בתפקודי הכליות, והשילוב של מתן מטפורמין יכול להביא להתפתחות חמצת לקטית. אחד היתרונות הגדולים של מתן מטפורמין לסוכרתי הוא בהעדר סכנת ההיפוגליקמיה, אשר כה שכיחה במטופלים בתכשירי סולפוניל אוראה. במתן מטפורמין כתרופה יחידה לסוכרתי ללא שילוב עם תרופות היפוגליקמיות אחרות, אין חשש מאירוע היפוגליקמי. קיים תיאור מקרה של ניסיון איבוד לדעת, בו נלקחו 54 כדורי מטפורמין. האישה האומללה נפטרה מההרעלה, אך רמות הגלוקוז נשארו בתחום הנורמה…" תצפיות אחרונות הדגימו שכאשר לר די במתן מטפורמין לסוכרתי, ניתן לשלב תרופות נוספות בינהן גם ג'נוביה. בארה"ב מיוצר עתה כדור "משותף" שלמכיל שילוב של מטפורמין וג'מוביה, ומושק גם בארץ. מכל מקום המלצה היא להתחיל במטפורמין ורק אח"כ אם צריך והרופא מסכים לשלב ג'נביה (או משהו אחלר).

21/12/2012 | 12:44 | מאת: מאיר
מתוך פורום סוכרת

בבדיקות דם מצאו אצלי HbA1C 6.3, 6.2, 6.4. חתני שהוא אנדוקרינולוג ב ארהב המליץ לי להתחיל לקחת מטפורמין פעמיים ביום 500 מג אבל בארץ יש רק מינון של 850 מג. קיבלתי מרופאה אנדוקרינולוגית בקפח לקחת פעם ביום כדור של 850 מג. חתני אומר שזה יעזור רק 12 שעות ועלי לקחת שני כדורים ליום. אני בדילמה. מה דעתכם? ואם כדור אחד מתי בבוקר או בערב? תודה

הבנתי שטיפול אנטיביוטי ממושך גורם לשינויים בפלורת המעי ועלול למעשה להביא טריגר לתופעות של מעי רגיש , רציתי לדעת כמה זמן בערך לוקח לפלורת המעי להתאושש ולאיזון בין חיידקים טובים לרעים להתרחש כמו לפני הטיפול האנטיביוטי ומה התרומה אם בכלל של פרוביטיקה לזה או שזה בכלל אפקט פלצבו ?

שלום התאוששות הפלורה הינה אינדוודואלית ותלויה במאחסן, החיידיקם , סוג האנטיביוטיקה ומשך הטיפול לכן ההתאוששות יכולה לארוך בין ימים לחודשים פרוביוטיקה אכן מסייעת ולא מדובר באפקט אינבו

שלום התחלתי לקחת סימבלטה 30 מג וכבר ביום הראשון בחילות קשות ורגישות בקיבה. אני חוששת שככל שאמשיך הבחילות תגדלנה. הבנתי שזה אמור לחלוף מתישהו, 1. השאלה אם אפשר בינתיים לקחת כדור נגד בחילות שעוזר לי בשם טראבמין? זה כדור נגד בחילות בנסיעה, האם מותר לשלב בין השניים, האם כדאי לקחת במרווחים? 2. האם אפשר לקחת גם קונטרולוק בבוקר כשאת הסימבלטה אני לוקחת בערב? 3. מתי אמורות לחלוף הבחילות מהסימבלטה? תודה.

תופעת לוואי של בחילה נצפתה בשכיחות מוגברת במטופלי Cymbalta (אשר החומר הפעיל בו הוא (Duloxetine בהשוואה למטופלי פלצבו בניסויים הקליניים שנערכו אודות התכשיר. לא ציינת בפנייתך האם את לוקחת את התכשיר Cymbalta על בטן ריקה או מלאה, אך לעיתים- נטילת תכשירים על בטן מלאה יכולה להקל על תסמיני מערכת העיכול. ככלל, אין אינטראקציה ידועה בין התכשיר Travamin (אשר החומר הפעיל בו הוא DIMENHYDRINATE) ובין Cymbalta, אך התכשיר Travamin מיועד למניעה וטיפול בבחילות הקשורות למחלת נסיעה או בעקבות הקרנות, ולא מומלץ להשתמש בו למטרות אחרות. במידה ותופעת הלוואי מחמירה או שהיא אינה חולפת אף לאחר נטילת התכשיר על בטן מלאה- מומלץ לגשת לייעוץ רפואי. אין מניעה משילוב Cymbalta עם Controloc. את התכשיר Controloc מומלץ לקחת בבוקר, על בטן ריקה, כשעה לפני הארוחה.

שלום רב, האם יש מידע מהימן לגבי יעילות ובטיחות חיסוני התינוקות השונים? כלומר, כשמשווים אוכלוסיות דומות שחוסנו או לא חוסנו, איזה אחוז מהילדים חלו בכל קבוצה, ומה אחוז הסיבוכים הקשים בכל קבוצה. תודה אביעד

אביעד שלום, קיימים מחקרים רבים המשווים אוכלוסיות של מחוסנים ולא מחוסנים, המוכיחים מעל לכל ספק, כי החיסונים יעלים ובטוחים. קצרה כאן היריעה כדי לפרט בעניינו של כל חיסון וחיסון. יתכן שמה שאתה שואל עליו הוא RCT? כלומר ילדים שקבלו חיסון ואחרים שקבלו פלצבו בצורה כפולת סמיות (כלומר, שאף אחד אינו יודע מה הילד קבל בזמן ההזרקה). מחקרים מסוג זה מועטים מאד כמובן, והסיבה לכך שאינם חוקיים: לא חוקי למנוע ממטופל טיפול הידוע שהינו יעיל, אפילו לצורכי מחקר. אף ועדת הלסינקי לא תאשר מחקר מסוג זה. זה אפילו לא חוקי לעשות זאת בעת המחקר עצמו אם התופעות מאד מאד מובהקות. לפיכך הדרך היעילה ביותר היא להשוות אוכלוסיות שחוסנו לאותן אוכלוסיות טרם מתן החיסון בהן (נגיד במהלך עשור לפני מתן החיסון לבמהלך עשור אחריו לדוגמא). זה עונה על ההשוואה הנדרשת. בברכה,