הפטיטיס A: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

פענוח בדיקות דם ומעבדה

קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן אומרות? מה זה אומר אם ההמוגלובין שלכם נמוך? מה זה המטוקריט? איך בודקים תפקודי כבד? מדריך שימושי להבנת תוצאות בדיקות מעבדה בדיקות מעבדה הן חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי. באמצעות בדיקות מעבדה ניתן לאסוף מידע חיוני על מצב המטופל, לאבחן מחלות ולאתר ליקויים וחוסרים בגופנו. אז איך לעזאזל קוראים את תוצאות הבדיקות? ומה המשמעות של כל הטווחים והמספרים?  לפני שנתחיל בהסברים, כדאי לזכור כי בטופסי תשובות המעבדה שאתם מקבלים, מופיע טווח נורמה (הסוגריים) בלבד. פעמים רבות מטופלים נכנסים ללחץ כאשר התשובה יוצאת מן הסוגריים (נמוך או גבוה מה"נורמה") - אך אין צורך להכנס לפאניקה וחשוב לשים לב לשלושה דברים חשובים: האם החריגה מהנורמה היא משמעותית?  לעיתים ה"כוכב" יצא מהסוגריים אבל הערך שהתקבל ממש קרוב לערך הנמוך הנורמלי, למשל: מצב שבו הערך המינימלי של בדיקה הוא 4.6 והערך שהתקבל הוא 4.599999. האם מופיעה הערה "המוליטי"...
ללמוד עוד על הפטיטיס A
מחלת הכבד ששינתה את שמה-תמונה

אחת המחלות הכרוניות של הכבד היא דלקת ראשונית של דרכי המרה....

מאת: פרופ' זיו...
06/12/2017
להיות כבד-תמונה

מהו האיבר הגדול ביותר בגוף? מה בעצם תפקידו של הכבד? 10...

24/07/2005
הפטיטיס C  - דלקת כבד נגיפית-תמונה

מהי דלקת כבד נגיפית? איך אפשר להיות נשא במשך שנים רבות ולא...

מאת: מערכת zap...
24/07/2005
פענוח בדיקות דם ומעבדה-תמונה

קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן אומרות? מה זה...

מאת: ד"ר יעל הס
13/03/2003
אולי יענין אותך לדעת...
פענוח בדיקות דם ומעבדה - תמונה
פענוח בדיקות דם ומעבדה
קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן...

הפטיטיס A: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

שלום בן 60 צמחוני עוסק בספורט רזה ל/ ד. 110/70 דופק במנוחה 65-7 קולונוסקופיה לפני 5 שנים 2 פוליפים שפירים 0.2 מילימטר הוסרו בחודשים האחרונים מידי פעם צואה. בצבע אפור בהיר אין קושי מיוחד ביציאה גודל. היציאה תקין צורה תקינה וכמו כן גם הצורה ללא כאבי בטן טרום היציאה ולא לאחר היציאה חום הגוף הממוצע 36.7 משקל יציב צבע שתן : תקין תאבון : סביר גוון עור. רגיל ( אין סימנים של צבע צהוב בעור/ עיניים (.. ביציאה אחת יתכנו מקטעים עם שינוי צבע צבע חום בהיר. ו אפור ) ישנם ימים שהצבע הוא. תקין בהחלט. 1 לאור הנ"ל. ולא תלונות נוספות האם הצבע האפור מהווה בעיה ? 2- האם במחלה כמו צהבת חסימתית. ו/ או מחלות כבד או בעיות. כיס מרה יתכן רק סימפטום אחד מסך כל הסימפטומים ? יהיה נחמד עד נחמד מאוד אם תתנו לי צפירת הרגעה לגבי הצבע האפור שמופיע מידי פעם אשמח לשמוע ש לצבע ללא סימפטומים נוספים אין משמעות בתודה מראש לוגי

ראה תשובה בהמשך

העולש לפי כתובים טוב בייחוד לכבד עקב מרירותו. השאלה היא האם בצורתו כתחליף קפה טיבו הבריאותי נישאר או להיפך בתודה מראש רמי .

שלום רמי, העולש המשמש בסיס לתחליפי קפה הוא שורש של עולש קלוי , כתוש ועם תוספות אחרות.. הוא עדיין בריא ומומלץ - במיוחד כתחליף קפה , אך הוא לא כמו חליטת שורש עולש טרי המשמשת באמת לדלקת בקיבה , אבני מרה, צהבת ועוד.. אני בהחלט ממליצה עליו כתחליף קפה , מומלץ יותר להכין ממנו תה : 1 כפית מהשורש בחצי כוס מים ולסנן , המינון הוא 250-300 גרם ביום. בהצלחה!

אני שותה המון קפה ואני מניקה. מחפשת תחליפים ראויים ובריאים. האם ניתן לצרוך עולש בהנקה? תודה

לפי אתר גאמנון העולש לא מומלץ לשימוש יותר משבועיים רצוף: http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs16-Ayin/Heb-Spices-Ayin-Chicory.htm הטענה שעלול לגרום לבעיה ברשתית מדאיגה אותנו במיוחד כי לאימי יש AMD בשלב רטוב ועוברת זריקות כל חודשיים והיא משתמשת רבות בקפה צ'יקו(עם עולש) האם זה מסוכן גם בקפה או רק כשמבשלים את העלים?

האם הצ׳קוריה מסוכנת לרשתית האם יש תופעות לוואי נוספות

האם למשקה העולש יש תןפעות לוואי?

היי לאבא שלי יש סרטן גרורתי בכבד שהמחיר למרות הטיפולים. לפני שלושה ימים אשפזנו אותו כי נראה צהוב בעיניים ובעור. אמרו לנו שזהו אין יותר טיפולים ואנחנו צריכים להיפרד. נתנו לו חודש וחצי. שהוא יהיה בהוספיס ביתי עד שאי אפשר ואז יאשפזו אותו. כל יום הוא נהיה יותר צהוב וירוק לו בתאבון נתנו לו מרשם לתרופות כמו מורפיום. אני כותבת את זה כי אני לא יודעת מה יקרה. הוא גוסס ומה הולך לקרות בזמן הזה. הוא לא רוצה למות שואל מה יהיה איתו. מה לומר? מה הולך לקרות בזמן הזה עד שהוא ימות

שלום דבי השאלות שלך מאוד לעניין ואנסה להעביר לך את המהלך כמו גם מה לעשות ומה להגיד. אדם מרגיש שהוא הולך למות, אך הפחד להוציא את המילה הזו שנותנת אישור שבאמת זה הולך לקרות נורא מפחיד גם את החולה וגם את המשפחה. כאשר הוא שואל מה יהיה איתי להחזיר לו את השאלה ולשאול מה אתה חושב שיהיה איתך. בעצם מה שאני רוצה להגיד שלשאול שאלות או להחזיר את השאלה ששואל היא הדרך הנכונה כדי להתחיל שיח אמיתי וכן. כרגע מה שנכון לעשות זה להתחיל להיפרד. אנחנו יודעים שפרידה שנעשית בצורה אמיתית ללא הסתרה וללא ניסיון לעשות ורוד את המצב, פרידה כזו מאפשרת מוות טוב יותר לחולה והחלמה יעילה יותר למשפחה לאחר האובדן. כאשר אני אומרת החלמה הכוונה לקבלה ריאלית את האובדן, את העצב ואבל ובצידם לאט לאט צצים זיכרונות טובים ולאט גם מטשטשת התמונה הקשה של הסוף. פרידה יעילה היא לסגור את כל הדברים (עד כמה שניתן) הלא פתורים. בכל משפחה יש הרבה נושאים מודחקים ושלא נוגעים בהם והם רובצים כמשא כבד. ומכבידים עוד יותר כאשר אין כבר עם מי לדבר עליהם. לכן את זה חייבים לעשות כמה שיותר מהר. מה שקורה עם צהבת כתוצאה מהגרורות בכבד שהיא משפיעה על המוח ומתחיל ערפול הכרה ואז קשה לדבר ולהבין. צריך הרבה אומץ לעשות פרידה אמיתית אך הרווח מכך גדול לאין שיעור. בפרידה אומרים גם את הדברים היפים שהיו בקשר, מביעים רגש. אפשר להגיד: מאוד קשה לי לראות אותך ככה, סובל צהוב וכו, בעיקר לא לנסות לדבר מאחורי הגב. מה שיש להגיד בפנים. בהרבה משפחות לא קיימים דפוסים של תקשורת ישירה וגם לא דיבור על רגשות וזה לא פשוט להתחיל לדבר פתוח ולבטא רגש כאשר זה לא היה הדפוס, אך לטובת כל הצדדים כדאי לאזור אומץ ולהגיד מה מרגישים, כי זה מקל מאוד ועושה טוב לשני הצדדים. כדאי גם לשאול את אבא ממי הוא היה רוצה להיפרד. מאוד כדאי שפרידה תהיה בנפרד מכל מי שהוא רוצה. לא להעמיס רק כמה דקות. אנחנו יודעים שאם המשפחה משחררת את החולה המוות מתרחש מהר יותר. חולים גם במצב הכי קשה יכולים לאגור כוחות ולהחזיק מעמד כי לא קיבלו אישור מהמשפחה שמותר להם לנוח. כל עניין הצוואה רצוי שיהיה פתור לפני אבדן ההכרה, כי יכולים להיות קשיים אחר כך. נראה לי שהעמסתי מדי לפעם ראשונה. אם את רוצה תכתבי באתר ואענה לך