עירוי דם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

התכנית הלאומית למיגור נגיף הפטיטיס סי יוצאת לדרך!

במסגרת התכנית, אשר השיק משרד הבריאות, יחויבו קופות החולים לאתר באופן יזום את החולים בקבוצות הסיכון באמצעות בדיקות סקר ולטפל בהם. תכנית הסקר הלאומית תבחן 4 קבוצות סיכון של חולים בישראל: אנשים שעלו לארץ מחבר העמים, אנשים שמזריקים סמים, אנשים שקיבלו עירוי דם לפני 1992 ואסירים. לא רק קורונה! כיום, ישנם טיפולים חדשים, שיכולים לרפא לחלוטין את הנגיף, והם נמצאים בסל הבריאות ומונגשים עבור כלל החולים עם הפטיטיס C ללא הגבלה וללא קשר לחומרת המחלה. תקופת הקורונה, שבה המאבק בנגיפים ובמחלות הפך לעניין שבמרכז סדר היום, הביאה את ישראל להצטרף למדינות נוספות כדי להילחם בווירוס אחר- נגיף "הפטיטיס C  - צהבת נגיפית מסוג C", אחד הגורמים השכיחים ביותר למחלת כבד כרונית. מדובר במחלה שאותה נושאים כ-70 אלף ישראלים, לרוב ללא ידיעתם, מכיוון שמדובר על מחלה א- תסמינית, ועשרות מתים ממנה מידי שנה, כתוצאה מסיבוכים נלווים, כמו מחלות כבד קשות , בהן שחמת בכבד או סרטן הכבד. כעת, ישראל מצטרפת ל-9 מדינות נוספות, שכבר השיקו תכנית דומה, (אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, איטליה, צרפת, איסלנד, בריטניה, שוויץ...
ללמוד עוד על עירוי דם
סרטן צוואר הרחם: 3 נשים, 3 ניצחונות-תמונה

כשאלה סיפרה לבעלה על הסרטן, הוא התמוטט נפשית; טל החליטה...

מאת: זאפ דוקטורס...
19/01/2020
הפטיטיס C: טיפול חדשני ופורץ דרך-תמונה

במשך שנים ארוכות, לא היה טיפול לנגיף הקטלני הפטיטיס C....

מאת: פרופ' זיו בן...
22/07/2019
צהבת B: רוצחת ההמונים האלמונית-תמונה

כ-350 מיליון בני אדם בעולם חולים בדלקת כבד כרונית, פי 10...

מאת: פרופ' זיו...
30/11/2011
לוקמיה: על הניסים ועל הנפלאות-תמונה

טור אישי מרגש של חולה לוקמיה שהתבשר לפני כשנתיים שאין יותר...

מאת: פיני לנמן
13/12/2015
אולי יענין אותך לדעת...
פענוח בדיקות דם ומעבדה - תמונה
פענוח בדיקות דם ומעבדה
קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לעירוי דם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

עירוי דם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב שמי יגאל, ואמי מאושפזת זה למעלה מחודש במחלקה האונקולוגית של הדסה אמי סובלת מגידול ממאיר בכבד והתגלתה בגופה צהבת חסימתית המאופיינת בצהיבות בעיניים ובגוון עורה כמו כן חום גבוה מאוד (39 מעלות), המוגבלובין נמוך (מקבלת מנות דם), בילורובין גבוה, עייפות וחולשה, כמו כן נפיחות באיזור הבטן וכפות הרגליים. היא קיבלה לאחרונה שתי מנות של כימותרפיה כללית לגוף בעירוי וניסו לבצע פתיחה של החסימה שיש לה בכבד, אך ללא הצלחה. אני מאוד מודאג לשלומה, ובני משפחתה מרגישים חסרי אונים. אני שואל את אימי לשלומה ואת אבי על מצבה, אך הם אומרים שהם לא יודעים דבר, כי הרופאים לא יודעים מה לעשות. המצב נראה כאילו הוא רק מחמיר מידי יום ביומו, והתחושה שאני מקבל היא של התנהלות מאוד איטית בטיפולה, כאילו מנסים למשוך זמן אל הלא נודע. ואני מאוד מוטרד מכך. אני לא יודע מה לעשות, למי לפנות. אני לא רוצה להתפרץ לדלתות פתוחות. רציתי לפנות למישהו, לקבל קצת מידע על הסיטואציה הזו, אולי ישנם מקומות נוספים בארץ או בחו"ל שניתן לפנות אליהם על מנת לקבל טיפול אחר, מהם הסכנות הכרוכות במצבה , מהם מאפייני הטיפול הנוספים שניתן לבצע לאחר שנסיונות פתיחת החסימה כשלו. אודה לך מאוד על התיחסות למייל זה בהקדם האפשרי אני ממש דואג ומפחד תודה יגאל

הצהבת של אמך מורכבת כנראה משני מרכיבים. האחד, הגידול בכבד שתופס חלק מהכבד ומפריע לפעילותו. הפרעה משמעותית בפעילות הכבד גורמת להצטברות רעלים שאינם יכולים להתפרק בכבד. המרכיב השני זו החסימה, שאינה מאפשרת לחומרים שנוצרו בכבד להתנקז דרך דרכי המרה ובהמשך דרך המעיים. אם הכבד פגוע מאד מתאי הגידול ולכן יש צהבת, קשה מאד לעזור. אם יש חסימה, ניתן בד"כ להכניס צינור חיצוני או פנימי (סטנט) ולשפר את הניקוז, או להקרין מקומית בניסיון לפתוח את החסימה. באם בבית החולים לא הצליחו לפתוח את החסימה ניתן לנסות זאת בעזרת היפרתרמיה. לאחר פתיחת החסימה ניתן להוסיף טיפולים משלימים אחרים לפי המצב. ד"ר יוסף ברנר

שלום רב.אמי חולת סרטן שחלות .הישנות מחלה לפני שמונה חודשים לאחר חצי שנה.טופלה בדוקסיל הרעה משמעותית במצב עברה לקרבו גמזר המרקרים בירידה(אחרי 3 סבבים ירד מ1000 ל260). הבעיה מח עצם מדוכא ממש. קיבלה חלק ראשון קרבו+גמזר המוגלובין 8.6 שאר הספירה תקינה.בשבוע שאחרי לקבלת הגמזר הרגישה רע-המוגלובין צנח ל6.2 ,ספירה אדומה ולבנה בירידה חדה,נוטרופלים בירידה חדה .קיבלה 2 מנות דם. 1.שינו פרוטקול ומוותרים day 8. האם זה פוגע משמעותית בסיכויי ההטבה במחלה? 2.האם  יש,סיכוי לאחר סיום 6 סבבים לניקיון מלא?או שבהישנות אין סיכוי? תודה רבה 

1. השינוי בתיזמון ובמינון הטיפול לא משפיע משמעותית על יעילותו 2. יש סיכוי שהבדיקות יראו נסיגה מחאה או כמעט מלאה אבל בהישנות מחלה סבירות נמוכה להגיע לתוצאות כאלו

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

המוגלובין 7.4 לאחר אשפוז של שלושה שבועות .. האם זה אפשרי לקבל מנת דם בזמן דיאליזה? האם זה הכרחי? או שיש טיפול שלא מצריך מנת דם?

כעקרון אפשר לתת מנת דם בזמן דיאליזה, זה אפילו עדיף כי במצב זה אין חשש מהופעת גודש ריאתי משנית לעודף הנפח שניתן על ידי מנת הדם. במטופלים צעירים המועמדים להשתלה אנחנו מעדיפים לא לתת מנות דם אלא אם חייבים, משום חשש שיפתחו נוגדנים לאוכלוסיה, מה שיפחית את הסיכוי למציאת תורם. ההחלטה על מתן מנות דם, אם כן, תלויה בגיל ובמחלות הרקע. אם מדובר באדם קשיש עם מחלת לב, הנטיה לתת דם בקלות יותר. כעקרון הטיפול באנמיה במטופלי דיאליזה כולל השלמת חסרים של ברזל (לרוב דרך הווריד במהלך הדיאליזה), חומצה פולית וויטמין B12, וכן שימוש בתרופות מסוג נגזרות של הורמון האריתרופואטין האחראי ליצירת כדוריות הדם האדומות (כגון ארנספ, רקורמון, בינוקריט). סביר להניח שמקבל תרופות אלו בדיאליזה, כדאי לשאול שם את הצוות המטפל.