עירוי דם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

צואה שחורה – תמרור אזהרה!

שינוי בצבע הצואה לצבע שחור כהה, או צבע זפת, עשוי לנבוע מסיבות פשוטות דוגמת שינוי בהרגלי התזונה או התחלת טיפול תרופתי חדש. עם זאת, לעיתים צואה שחורה עשויה להעיד על בעיה רפואית משמעותית וחשוב לעדכן את הרופא המטפל בכל מקרה של צואה דמית או בצבע-שחור על-מנת לשלול מצבים רפואיים מסוכנים. צואה שחורה עשויה להופיע כתופעת לוואי של טיפול בתוספי ברזל או טיפול בתרופות מסוימות, דוגמת Bismuth. שינוי הצבע במקרים אלו אינו מעיד על כל נזק ושינוי צבע הצואה יחלוף זמן קצר לאחר הפסקת התוספים או התרופות. לעיתים, מזונות בעלי צבע כהה עשויים להוביל להופעת צואה שחורה, כולל ליקריש שחור, עוגיות שוקולד, או אוכמניות, כאשר גם במקרים אלו, הצבע השחור נעלם לאחר שמפסיקים לאכול את האוכל האחראי לשינוי הצבע. עוד בנושאי גסטרואנטרולוגיה ופרוקטולוגיה:  מחלות מעי דלקתיות והריון: כל מה שחשוב לדעת.  האם ניתוח הריאטרי מאריך את תוחלת החיים? כיב מדמם בקיבה או במעי הדק הינו גורם חשוב להופעת צואה שחורה, שכן כיבים או תהליכים דלקתיים במערכת העיכול העליונה עשויים לגרום לדימום ומגע של הדם עם נוזלי מערכת...
ללמוד עוד על עירוי דם
סרטן צוואר הרחם: 3 נשים, 3 ניצחונות-תמונה

כשאלה סיפרה לבעלה על הסרטן, הוא התמוטט נפשית; טל החליטה...

מאת: זאפ דוקטורס...
19/01/2020
הפטיטיס C: טיפול חדשני ופורץ דרך-תמונה

במשך שנים ארוכות, לא היה טיפול לנגיף הקטלני הפטיטיס C....

מאת: פרופ' זיו בן...
22/07/2019
צהבת B: רוצחת ההמונים האלמונית-תמונה

כ-350 מיליון בני אדם בעולם חולים בדלקת כבד כרונית, פי 10...

מאת: פרופ' זיו...
30/11/2011
לוקמיה: על הניסים ועל הנפלאות-תמונה

טור אישי מרגש של חולה לוקמיה שהתבשר לפני כשנתיים שאין יותר...

מאת: פיני לנמן
13/12/2015
אולי יענין אותך לדעת...
פענוח בדיקות דם ומעבדה - תמונה
פענוח בדיקות דם ומעבדה
קיבלתם תוצאות של בדיקות ואין לכם מושג מה הן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לעירוי דם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

עירוי דם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב.אמי חולת סרטן שחלות .הישנות מחלה לפני שמונה חודשים לאחר חצי שנה.טופלה בדוקסיל הרעה משמעותית במצב עברה לקרבו גמזר המרקרים בירידה(אחרי 3 סבבים ירד מ1000 ל260). הבעיה מח עצם מדוכא ממש. קיבלה חלק ראשון קרבו+גמזר המוגלובין 8.6 שאר הספירה תקינה.בשבוע שאחרי לקבלת הגמזר הרגישה רע-המוגלובין צנח ל6.2 ,ספירה אדומה ולבנה בירידה חדה,נוטרופלים בירידה חדה .קיבלה 2 מנות דם. 1.שינו פרוטקול ומוותרים day 8. האם זה פוגע משמעותית בסיכויי ההטבה במחלה? 2.האם  יש,סיכוי לאחר סיום 6 סבבים לניקיון מלא?או שבהישנות אין סיכוי? תודה רבה 

1. השינוי בתיזמון ובמינון הטיפול לא משפיע משמעותית על יעילותו 2. יש סיכוי שהבדיקות יראו נסיגה מחאה או כמעט מלאה אבל בהישנות מחלה סבירות נמוכה להגיע לתוצאות כאלו

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

המוגלובין 7.4 לאחר אשפוז של שלושה שבועות .. האם זה אפשרי לקבל מנת דם בזמן דיאליזה? האם זה הכרחי? או שיש טיפול שלא מצריך מנת דם?

כעקרון אפשר לתת מנת דם בזמן דיאליזה, זה אפילו עדיף כי במצב זה אין חשש מהופעת גודש ריאתי משנית לעודף הנפח שניתן על ידי מנת הדם. במטופלים צעירים המועמדים להשתלה אנחנו מעדיפים לא לתת מנות דם אלא אם חייבים, משום חשש שיפתחו נוגדנים לאוכלוסיה, מה שיפחית את הסיכוי למציאת תורם. ההחלטה על מתן מנות דם, אם כן, תלויה בגיל ובמחלות הרקע. אם מדובר באדם קשיש עם מחלת לב, הנטיה לתת דם בקלות יותר. כעקרון הטיפול באנמיה במטופלי דיאליזה כולל השלמת חסרים של ברזל (לרוב דרך הווריד במהלך הדיאליזה), חומצה פולית וויטמין B12, וכן שימוש בתרופות מסוג נגזרות של הורמון האריתרופואטין האחראי ליצירת כדוריות הדם האדומות (כגון ארנספ, רקורמון, בינוקריט). סביר להניח שמקבל תרופות אלו בדיאליזה, כדאי לשאול שם את הצוות המטפל.

http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=3090

ככל הידוע לי רק כ-20-30 אחוז ממיקרי הסרטן מיוחסים לגורמים פתולוגיים (כדוגמת ווירוסים ואורגניזמים אחרים) שעשויים להיות מדבקים. יתר גורמי הסרטן מיוחסים לתנאי סביבה (חשיפה לחומרים מחוללי סרטן ולקרינה), לגנטיקה, ואולי אף לבעיות נפשיות מסוימות. אם תא סרטני יגיע בטעות לבן אדם אחר (למשל באמצעות תרומת דם) הוא יאותר ויחוסל בידי מערכת החיסון.

1. מחלת הסרטן אינה מדבקת ומגע בין חולה ובני משפחתו כולל חיבוקים ונשיקות מותר בהחלט. 2. וירוסים גורמי סרטן כמו HPV עוברים במגע. ד"ר יוסף ברנר

יש בספרות הרפואית דיווחים על עשרות חולים מושתלי איברים שחלו בסרטן שמקורו בסרטן של תורם האיבר שלא אובחן. cancers hidden in donated human organs have been known to grow AND kill their unfortunate recipients