השתלת תאי גזע

אהלן , בעלי בן 30. סובל ממחלת הריטיניטיס פיגמנטוזה, המצב יציב תודה לאל. הרופאים שוללים עיוורון בעתיד. על סמך מה הם אומרים את זה? האם עובדים על פיתוחים? האם יהיה פיתרון בעתיד

אני מתאוששת מהתקף פסיכוטי שעשה שמות ביכולות הקוגניטיביות שלי. ברגש ובתפקודים בסיסיים. קל וחומר גבוהים. אני יודעת שלא אוכל לחזור לאדם שהייתי לפני ההתקפים אך הייתי מעוניינת להעלות כמה שיותר את רמת התפקוד שלי. כיוון שברור לי שכל התקף נוטע הרס במח ,חשוב לי לברר האם במחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות לרבות פסיכוזה סכיזופרניה אוטיזם ושבץ מוחי ישנן מעבר לתרופות ולטיפולים קוגניטיביים ולא פולשניים למיניהם שבאים לעבוד עם מה שנשאר- טיפולים *פולשניים*שיכולים להביא להטבה במצב ולהעלאת התפקוד הבסיסי. האם השתלה של תאי גזע עשויה לעזור. ואם כן למי פונים כדי להתחיל בתהליך? החיים כך אינם חיים ולא ברור לי מדוע עד היום מלבד המשחק הסיזיפי בתרופות למיניהן לא נמצאה פרוצדורה שיכולה להוביל לשינוי משמעותי במחלה? האם נגזר על מי שחווה מחלה כזו לבלות את שארית חייו כמוגבל? מוכנה ללכת מאוד רחוק וכמה שצריך כדי להוביל לשינוי במצב הכללי שלי ולא יודעת למי לפנות מלבד פסיכיאטרים שלא יודעים לתת תשובה אחרת מ-פשוט לחיות עם זה. אשמח לכל פיסת מידע שתוכל לקדם אותי

כמי שגם עבר מצב פסיכוטי ואכן אני עדיין מוגבל בהרבה מוגבלויות אף שכבר עבר כמעט שנה מאז שיצאתי לחלוטין מכל הפסיכוזה והשאריות שלה, אך עם התרופות המתאימות אפשר להתגבר על הכל כמעט בלי ניתוחים מיותרים שיכולים בחלק מהמקרים רק להזיק, אלא שזה לוקח בדרך כלל הרבה זמן עד שמתגברים על ההגבלות בעזרת התרופות, ואין מה לעשות- דרוש הרבה סבלנות, והחצי שנה הראשונה אחרי המצב הפסיכוטי היא הכי קשה, ובחלק מהמקרים אפילו שנה ואפילו שנתיים, שלפי הידוע לי אחרי שנתיים עם הכדורים מגיעים לרמיסיה מלאה, כלומר להחלמה לגמרי מהקשיים עד שבחלק מהמקרים אפשר לשקול את הגמילה מהכדורים, אך בכל המקרים לפי הידוע לי (והדוקטור מן הסתם יפרט יותר) דרושה לפחות חצי שנה בשביל להגיע להחלמה. ואחרי שחצי שנה זו עוברת, (וכפי שכתבתי-לפעמים יותר)- אפשר כבר לראות את הפירות הטובים שמתחילים לגדול כתוצאה מהכדורים המתאימים. כך שמה שכתבת ש״אני יודעת שלא אוכל לחזור להיות האדם שהייתי לפני ההתקפים” זה לא מחייב. אמנם במחלה כמו סכיזופרניה זה לכל החיים אבל בהחלט אפשר בעזרת הכדורים להתגבר גם על זה. נסיים באיחול מעומק הלב (וכמי שחווה את זה גם על עצמו אני מאחל זאת באמת) שתרגישי טוב תמיד ושתתגברי על מה שחוללה הפסיכוזה ודומיה לכל השלכותיה.

שלום, מתעניינת בשימור דם טבורי (כעת בשבוע 20) ורציתי לדעת האם קיימים חסרונות? האם ידוע במה ניתן להשתמש בדם זה? אני מנסה להעריך את התועלת לעומת החסרונות, האם לדוגמא לא ניתן לבצע ניתוק מושהה במידה ובוחרים לשמור דם טבורי? מה בכלל היתרון של ניתוק מושהה? ומה בפועל היתרון של שימור הדם? לאילו פעולות ידוע היום שיכול לשמש? תודה רבה מראש

האם יש ענין בשמירת דם טבורי לתינוק שיזדקק לניתוחי לב לאחר הלידה ובמהלך חייו ?