מחלה אוטואימונית

שלום רב, לא סביר לחכות חצי שנה לאף רופא. אני מסכים ששילוב התלונות שהצגת יחד עם מעבדה של ANA חיובי דורש הערכה ראומטולוגית. כפי שכבר ציינתי כאן בעבר, ANA חיובי יכול להיות בכ10% מאוכלוסיה בריאה והערך של הבדיקה אצלך (1:160) אינו גבוה. עדיין אפשרי שאין לך מחלה אוטואימונית ותימצא אבחנה אחרת, אך ללא ספק אין שום סיבה לחכות כל כך הרבה זמן. רק בריאות ושבוע טוב

שלום רוני, "כל חולה במחלה אוטואימונית" הוא משפט מאד כללי. כידוע לך, מדובר במגוון מ א ד רחב של מחלות, כמו גם של חולים המטופלים במגוון רחב של תרופות. אני ממליץ לך אפוא להחמיר ולהניח שגם אתה בסיכון מוגבר. הרבה בריאות אפי

הי טלי, שילוב של סיפור משפחתי כפי שציינת, פריחה, מעבדה (אנטי DS-DNA חיובי), חלבון בשתן והפלות חוזרות- יכול מאוד להתאים ללופוס וסינדרום קרישיות יתר מיילדותי (APS). במקרה כזה את צריכה להיות במעקב ראומטולוגי מסודר בין ההריונות , גם כדי לבסס את האבחנה של לופוס (או לשלול, או למצוא הסבר אחר) ואולי לקבל טיפול קבוע, ובעת ההריון במעקב של גניקולוג מומחה להריון בסיכון. באיכילוב יש מרפאה משולבת של שני רופאים- מרפאת לופוס והריון- הכוללת ראומטולוג+גניקולוג. יתכן ויש מקום לקחת אספירין וקלקסאן במינון גבוה ממה שלקחת. בנוסף לראות אם מחלה אוטואימונית אחרת (לופוס?) פעילה ולטפל בה. שיהיה המון בהצלחה ורק בריאות

לגבי קרישיות יתר כבעיה בפני עצמה- המעקב והטיפול מתווים ע"י המטולוג מומחה לקרישיות יתר. כפי שכתבתי חשוב להיות במעקב ראומטולוגי במקביל בגלל סיכון יחסי לפתח מחלה אוטואימונית אחרת, כולל לופוס. כל עוד אין הוכחה למחלה כזו המעקב צריך להיות על פי הקליניקה, מניח שלהתחיל מביקורת שגרתית וההמשך לפי התרשמות הראומטולוג שבדק. נוגדי APLA יכולים להיעלם ולחזור מסיבות עלומות. עדיין, אם היה ארוע של קרישיות יתר ונמצאו הנוגדנים המתאימים, האבחנה רלוונטית גם אם הנוגדנים לעיתים נעלמים בבדיקה.