פורום דם טבורי

שלום לכולם,

אחת ההתלבטויות של זוגות בהריון היא נושא של שימור דם טבורי של התינוק העומד להיוולד. התקדמות מהירה של רפואת תאי הגזע ופיתוח טכנולוגיות חדשות המרחיבות את מגוון אפשרויות השימוש בדם טבורי מעלים את חשיבות "הביטוח הביולוגי" שההורים יכולים להעניק היום לילד שנולד להם.

במסגרת הפורום החדש, אשמח לענות על שאלות בנושא דם טבורי, תהליך האיסוף והשימור, שימושים שניתן לעשות בהווה ובעתיד, רפואת תאי הגזע וכל שאלה אחרת שתתעורר אצלכם, משפחות שכבר שימרו דם טבורי בעבר וזוגות בהריון שעדיין מתלבטים ורוצים לקבל ייעוץ והכוונה בנושא.
133 הודעות
126 תשובות מומחה

מנהל פורום דם טבורי

27/01/2013 | 16:51 | מאת: יפעת

שלום, האם בישראל נעשה עד כה שימוש בדם טבורי פרטי שנשמר? אם כן אנא פרט את המקרים ומתי ארעו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יפעת שלום, ראשית אציין כי מאחר ואין מנהלים סטטיטיקה ומערכת מידע מסודרת בנושא זה, המידע שיימסר כאן הוא חלקי. מספר מנות דם טבורי שנאספו ונשמרו בישראל, שחלקן נאספו ונשמרו בבנקים פרטיים, שמשו להשתלות. באופן ספציפי לבנקים הפרטיים, קיים מקרה אחד מחודש יוני 2011 מנת דם טבורי של תינוק שמשה לטיפול באחיו החולה באנמיה אפלסטית. במהלך השנה האחרונה לערך נשלחו שני ילדים, הסובלים משיתוק מוחין, לטיפול בארה"ב תוך שימוש בדם הטבורי שלהם עצמם, שנשמר בבנק פרטי. כמו כן היו מספר מקרים בארץ שנאספו מנות משפחתיות, בבנקים הציבוריים ובבנקים הפרטיים, לצורך טיפול בבני משפחה אך לא בכל המקרים ידוע אם בוצעו כבר ההשתלות. המרכז הרפואי שיבא מדווח על ארבע השתלות בבני משפחה שנעשו ממנות שנאגרו בבנק הציבורי של המרכז. אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה, ד"ר גניגר

27/01/2013 | 15:02 | מאת: שוש

בילד הקודם שמרנו את הדם הטבורי. בקרוב אני עומדת ללדת. השאלה האם כדאי "לפזר סיכונים" ולשמור הפעם את הדם בבנק אחר?? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שוש שלום, שמירת הדם הטבורי צריכה להעשות במקום אמין אשר נותן לך את השרות המלא והנכון וזה מבחינתי השיקול החשוב היחידי. להערכתי "פיזור הסיכון" הוא משני ואף פחות מזה בחשיבותו, אך בסופו של דבר ההחלטה בידכם. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

25/12/2013 | 14:04 | מאת: גיא

בהמשך לשאלתה של שוש, האם יש הגיון סטטיסטי בשמירת דם טבורי לאח נוסף? או שהדם הטבורי שנאסף בלידה הקודמת מתאים לכל בני המשפחה? תודה.

האם קיים גורם שמאחסן דם טבורי , שמוכן לקלוט דם טבורי שנשמר כרגע בבאיוקורד ? מעוניין להתארגן עם נפגעי ביוקורד אחרים ולתבוע שליטה ובעלות על הדם , ולהעבירו לגורם אחראי אחר בצו בית משפט ובסיוע משרד הבריאות אורי

שלום לכל השואלים בנוש המנות בביוקורד. ראשית למען הגילוי הנאות אני מנהל בחברת טבורית ואני נותן מענה לשאלות מקצועיות ואיני עוסק בעניני ביוקורד. את כל השאלות יש להפנות למשרד הבריאות אשר יכול לתת מענה עניני. בברכה, ד ר גניגר

11/03/2013 | 13:37 | מאת: דינה

המייל שלי dannydindin@walla.co.il. אשמח לדבר מה עושים בעניין הנ"ל.

03/01/2013 | 15:58 | מאת: סיון

עוד לפני שראיתי את הדברים בכולבוטק, לפני כשנתיים נולדה לנו בת ואכסנו את הדם הטבורי בביוקרד. האם יש דרך להעביר את הדם הטבורי למקום אחר והאם יהיה עלי לשלם סכום נוסף

סיון, למיטב ידיעתי, אין אפשרות להעברת מנות מבנק דם טבורי אחד למשנהו בארץ או בעולם. אני ממליץ לפנות למשרד הבריאות. בברכה, דר גניגר

03/02/2013 | 12:14 | מאת: נעמה

למה הם לא פרסמו הודעה רשמית? על מה אתם מסתמכים ולמה לא מוסיפים קישור להודעה רשמית שכזו? אנחנו כבר מכירים את התוכן השיווקי של האינטרנט אבל למה לא מציגים לנו גם את העובדות כשיש האשמות כאלו ועוד אומרים שמשרד הבריאות עומד מאחורי זה..הם מצידם(המשרד) לא משתפים מידע.. בבקשה תעשו לנו סדר, הורים מודאגים

ליטל שלום, אין בידי את מקור הידיעה שאליה את מתייחסת. ראיתי את ה"פרומו" של הכתבה בכלבוטק אשר תשודר בהמשך השבוע וכן ראיתי ידיעה אינטרנטית נוספת באחד האתרים. איני יכול גם לענות בשם משרד הבריאות אך אוכל לתת הסבר כללי על פני הדברים. בשנת 2007 עבר בכנסת חוק הדם הטבורי אשר מטרתו לקבוע, בין השאר, את הנוהלים השונים לפעילות בנקי דם טבורי ציבורי ופרטי-משפחתי. התקנות הנוגעות לחוק זה אושרו בועדת העבודה והרווחה בשנת 2012 ונקבע כי החוק יוחל בראשית נובמבר 2012. כחלק מהחלת החוק, משרד הבריאות בודאי יבצע ביקורת בכל הבנקים על מנת לוודא יישום החוק ויפעל על פי הצורך. זכותכם כהורים מודאגים לפנות למשרד הבריאות ולבקש לקבל מידע. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד"ר אריה (יוקי) גניגר

26/12/2012 | 12:20 | מאת: דליה

ילדתי לפני שלושה שבועות וביקשתי לשמר את הדם טבורי , אתמול קיבלתי מכתב שבו רשום שהדם נמצא תקין לשימור , אך נתגלו ההמצאים הבאים בדם הטבורי של התינוק enterrococcus species; staphylococcus coagulase negative , והופניתי לרופא ילדים להמשך טיפול. בבדיקה באינטרנט הבנתי שמדובר בעצם בזיהום חיידקי בדם הטבורי , אז איך למעשה כן ניתן לשמר את הדם ? ובאיזה זיהום מדובר , האם למעשה יש איזה שהיא בעיה עם התינוק ? עד כמה דחוף לפנות לרופא ילדים , כי הרופא שלי בחופשה עד לסוף שבוע הבא ?

לקריאה נוספת והעמקה

דליה שלום, ברשותך אתחיל בשאלה האחרונה. ככלל אין דחיפות לפנות לרופא הילדים לו היתה כזו היינו מציינים זאת במכתב ובטלפון. המכתב שקבלת מציין כי בדם הטבורי נמצא זיהום בקטריאלי. המקור לזיהום זה הוא ככל הנראה חיצוני ומגיע בהפרשות של היולדת או מגורם כלשהו בחדר לידה. הניסיון בעולם מצביע על כ- 300 השתלות שבוצעו עם מנות דם טבורי שהיה בהם זיהום בקטריאלי. כל ההשתלות למעט אחת עבור בהשתלה כלומר הזיהום אינו גורם המונע השתלה. חשוב לציין כי כל השתלה נשקלת לגופו של עניין כאשר הצוות הרפואי מביא בחשבון את החולה המחלה ומנת הדם הטבורי ורק לאחר מכן מקבל החלטה. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

20/12/2012 | 00:47 | מאת: גלית

שקובע את צורת ההתנהלות של בנק דם טבורי פרטי בארץ? היכן ניתן למצוא אותו, או איזה סעיפים ממנו חשוב לדעת? תודה!!!

שלום לגלית, יש חוק הדם הטבורי הקובע את התנתהלות הבנקים הציבורי והפרטי. את התקנות הפרטניות לחוק ניתן למצוא באתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il/hozer/EX-003-02.pdf. בימים אלה נערכים כל הגורמים ליישום החוק. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד"ר גניגר

שלום,אני מעוניינת לשמור דם טבורי פניתי ל"תא לחיים" ו"לטבורית" וכל אחת מהחברות אומרת שהיא יותר טובה אני כבר מבולבלת ולא הכי מבינה במושגים שהם אומרים לי. אני מבקשת המלצה באיזה חברה הכי טוב לשמור דם טבורי.תודה מראש .

לקריאה נוספת והעמקה

לאור שלום, כפי שאת יכולה לראות בפתיח של הפורום, אני מנהל בחברת "טבורית" ודעתי על כן ברורה אך יחד עם זאת יקשה עלי לתת לך המלצה מבלי שהדבר יראה מוטה לכיוון זה או אחר. כפי שציינת דברת עם שתי החברות ואני מניח שכל אחת הדגישה בפנייך את יתרונותיה שלה. עלייך לעשות את ההשוואה ולוודא שאת בוחרת בחברה אמינה אשר תיתן לך את השרות המבוקש המבטיח טיפול נאות במנה, ביטוח ובטחון שהמנה נשמרת לשימוש חס וחלילה בעת הצורך (וכולנו מקווים שלא נצטרך לכך. אשמח לענות על שאלות נוספות, חג שמח, ד"ר גניגר

27/11/2012 | 16:08 | מאת: bill

שלום ד"ר גניגר האם קיים נתון אמיתי כמה השתמשו בדם טבורי בישראל מיום הקמת העסק הנקרא דם טבורי? אשמח לקבל את תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ל-bill, אני יכול לתת לך נתונים חלקיים בלבד. על פי המידע שאני מקבל משיבא, נשלחו עד כה 47 מנות דם טבורי להשתלות בחו"ל ועוד 13 השתלות בארץ כאשר 4 מתוכן הן השתלות ייעודיות כלומר לקרובי משפחה של בעל הדם. בנוסף לכך ידוע לי על ילד אחד שטופל בשנה שעברה באמצעות מנה מבנק טבורי משפחתי, ילד נוסף המטופל כיום בארה"ב במנת הדם הטבורי שלו (השתלה עצמית) ויש שני מועמדים נוספים מישראל להשתלות עצמיות בארה"ב. אני מעריך כי בנוסף לאמור לעיל בוצעו עוד כ- 30-40 השתלות ממקורות אחרים שאינם בשיבא. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

25/12/2012 | 10:26 | מאת: מושיק

יש נתונים מעניינים על השתלות דם טבורי שבוצעו מבנק הדם הטבורי הציבורי בכתובת http://www.cordblood.org.il/נתוני_השתלות_דם_טבורי.html

25/11/2012 | 11:29 | מאת: ויקי

הי, אני אמורה ללדת בעוד כחודש ושוקלת לשמר את הדם הטבורי. לעת עתה,אבי חולה סוכרת ומזריק אינסולין מידי יום,האם אוכל לעזור לו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לויקי, נעשות כיום עבודות רבות בתחום סוכרת נעורים Diabetis Type I, עיקר העבודות הן בשלב הנסיוני הראשוני וניסויים קליניים מסוגים שונים. הדרך עדיין ארוכה עד לטיפולים סטנדרטיים אם כי אני מאמין שנגיע לשם אך איני יודע מתי. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

לקריאה נוספת והעמקה
02/09/2012 | 15:11 | מאת: גלית

אני עומדת לעבור ניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות - האם זה עלול להפריע לי לשמור דם טבורי. אולי יכולים להגיד לי שאי אפשר לעשות כמה דברים ביחד בניתוח קיסרי.??

גלית שלום, את התשובה המדוייקת ביותר תוכלי לקבל מהרופא אשר יבצע את הניתוח הקיסרי וקשירת החצוצרות. פני אל הרופא והסבירי לו כי ברצונך לשמור דם טבורי והוא בודאי יסביר לך, בהתייחס למצבך הרפואי, מה ניתן ומה לא ניתן לעשות. אשמח לענות על שאלות נוספות. ד"ר גניגר

27/01/2013 | 11:15 | מאת: חלי לייני

שלום רב יש לי דם טבורי בחברת ביוקארד מה עליי לעשות עכשיו לאור ההתחרחשויות האחרונות?? מה לעשות? חלי

21/08/2012 | 12:46 | מאת: משה

לד"ר אריה שלום, במאמר שמפורסם בשם "דם טבורי וחוק בריאות ממלכתי" באתר, מובן כי אין כל צורך בביטוח בנוסף לשמירת הדם הטבורי. מהו אם כן הערך המוסף בביטוח? האם רק בשביל: 1. מחלות שעדיין לא נמצאות בחוק 2. מציאת שתל במקרה שהדם שנשמר לא מתאים אודה לתשובתך בהקדם, משה

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום, ראשית אני מתנצל על האיחור במתן התשובה בשל שהות בחו"ל. הן מתוך קריאת המאמר שהזכרת והן מתוך שאלותיך ניתן להסיק שיש מקום לביטוח הפיננסי, כביטוח משלים לביטוח הביולוגי הקיים מעצם שמירת המנה. על פי חוק הבריאות הממלכתי ישנם כיום שני מקרים בלבד, בהם סל הבריאות נותן כיסוי להשתלת מח עצם: לוקמיה ומחלות גנטיות מסכנות חיים. במילים אחרות סל הבריאות נותן כיום מענה חלקי בלבד. חשוב להדגיש כי גם כאשר יעודכן סל הבריאות, מה שקורה מעת לעת, לעולם הסל יפגר אחרי הטיפולים שניתן לקבל בפועל ולכן חשוב כל כך ביטוח נוסף. פוליסת הביטוח של טבורית מכסה כל טיפול רפואי באמצעות תאי גזע ובכך יכללו גם הטיפולים שהם כיום בשלב של ניסויים קליניים ושלאחר מכן יהפכו לטיפולים סטנדריים. בין אלה ניתן לכלול: סכרת, CP=שיתוק מוחין, פגיעות ראש ומח ואחרים. הביטוח אף מכסה את ההוצאה הכספית הכרוכה באיתור, רכישה והטסה של מנת דם טבורי מתורם זר באותם המקרים שהצוות הרפואי קובע כי המנה השמורה אינה מתאימה לטיפול הנדרש. על מנת לקבל מידע מפורט יותר תוכל להכנס לאתר טבורית ← שומרים טבורית ← יתרונות הביטוח הטבורי← הביטוח עושה את ההבדל, או אתר טבורית ← דם טבורי← ביטוח דם טבורי שאלות ותשובות←מדוע יש צורך בביטוח דם טבורי למרות סל הבריאות. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

04/08/2012 | 11:43 | מאת: מירב

שלום אני בהיריון עם תאומים ,שאלתי אם אני תורמת לציבורי לאן עלי לפנות כדי לתאם זאת לפני לידה. והאם הדם הטבורי יאוחסן לפי שמות ילדי? תודה!!

למירב שלום, אתחיל בשאלתך השנייה, התשובה היא לא, המנות שנאספות הן תרומה לציבור הכללי ושייכות לו ולכן המנות תאוחסנה ללא שם הילד או היולדת.. על מנת לקבל מידע מלא ביחס לתרומה לבנק הציבורי, מעשה מבורך לכשעצמו, עליך לפנות לבנקים הציבוריים בישראל כלהלן: 1. במרכז הרפואי "שיבא" נאספות מנות לבנק הציבורי, בכל או רוב שעות היממה, אך ורק מיולדות בשיבא. למידע נוסף 03-5305830 או בטבורית (המקבילה הפרטית של הבנק הציבורי בשיבא). 2. במד"א נאספות מנות לבנק הציבורי בבתי החולים וולפסון, איכילוב וגליל מערבי בשעות מסויימות. למידע נוסף: http://mdais.org/357/. 3. "בדמייך חיי" נאספות מנות לבנק הציבורי בבתי החולים שערי צדק וביקור חולים ממוצאי שבת ועד יום ה' בבוקר. למידע נוסף 02-6499899. חשוב לציין כי בבנקים הציבוריים נשמרות בפועל רק כ- 30% מהמנות שנאספו וזאת מסיבות של גודל מנה, התאמתה הכללית ועוד. אציין עוד כי בלידת תאומים הסיכוי לקבלת מנות גדולות נמוך יותר ולכן הסיכוי שהמנה אכן תשמר נמוך יותר. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

לפני מספר שנים תרמתי דם טבורי בשעת לידה ב"הדסה" עי"כ. האם תרומתי תוכל לעמוד לרשותי במידה ועדיין לא נוצלה, ובמידה ומי מבני משפחתי יזדקק לה? אני לקראת לידה נוספת- האם יש מקום לתרומה חוזרת? האם יש תועלת משמעותית מעבר לכך ברכישת שימור במסגרת פרטית? תודה מיכל

למיכל שלום, על מנת לענות לשאלתך יש לברר האם המנה שתרמת אכן הגיע בסופו של דבר לבנק הדם הטבורי הציבורי ונשמרה שם. למען הסדר חשוב לציין כי הבנקים הציבוריים שומרים רק מנות גדולות. בפועל כ 70% מהמנות שנאספות לבנק הציבורי אינן נשמרות בסופו של דבר. במידה והמנה נמצאת היא נושאת עליה את תווי הזיהוי הגנטיים של ילדך ובמידה ומנה כזו תדרש, על ידי מי מבני המשפחה והזיהוי הגנטי יהיה תואם, והמנה לא נדרשה קודם לכן, ניתן לקבלה. תרומה חוזרת היא דבר מבורך בכל מקרה ועשוייה להגדיל, במידה והמנה אכן תשמר כפי שהוסבר לעיל, את המאגר הציבורי ובכך לאפשר לנצרכים אחרים להשתמש בה. מאידך יש יתרונות לשמירה במסגרת פרטית כגון ההתאמה המלאה ליילוד וסיכוי התאמה טוב לבני המשפחה. ההחלטה היא בידכם ואשמח לענות לשאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

26/06/2012 | 17:21 | מאת: זאב

האם תאי גזע "שיוצרו" מילד חולה יכולים להחליף תאי גזע טבוריים ?

שלום לזאב, ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה בשל שהות בחו"ל. לשאלתך, יש באפשרותנו לאסוף תאי גזע מכל אדם, ממח העצם או מהדם הפריפראלי (מנת דם רגילה). תאי גזע שהושגו בדרכים האמורות יכולים להחליף תאי גזע מדם טבורי אף כי אינם זהים לחלוטין בהיותם "מבוגרים" יותר, אך אין משמעות הדבר שהם פסולים לשימוש. ההחלטה בכל מקרה מתקבלת על ידי הצוות הרפואי בהתחשב בנתונים של החולה, המחלה והפתרונות הקיימים בפועל. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

20/06/2012 | 14:28 | מאת: אלי101

האם ניתן להשתיל לילד דם טבורי שלא שייך לו? כדוגמא מהמאגר של הבנק הדם הטבורי?

לקריאה נוספת והעמקה

לאלי שלום, התשובה היא כן ולא רק לילד. הדבר מותנה אך ורק במידת ההתאמה של המנה ה"זרה" לחולה. במאגרים העולמיים של דם טבורי יש כ- 600 אלף מנות אשר בוצע לגביהן זיהוי גנטי. כאשר חולה פונה למאגר מחפשים מנה מתאימה ובמידה ומוצאים ניתן לרכוש המנה על מנת לבצע הטיפול. המנות הנמצאות בבנקים המשפחתיים-פרטיים אינם עוברים זיהוי גנטי שכן אלה מנות פרטיות שלא ניתן לסחור בהן. במידה ויש צורך בשימוש במנה עבור קרוב משפחה למשל מבצעים בדיקת התאמה גנטית לפני קבלת החלטה על השימוש במנה. אשמחלענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

23/06/2012 | 01:06 | מאת: אלי101

ביתי נולדה פגית בשבוע 25 מאובחנת CP , עקב הלידה המוקדמת היה לה שטף דם במוח שהפגיעה הגדולה הייתה בצד שמאל אשר גרם לה למתח שרירים מוגבר ביד ימין ורגל ימין עקב כך ההתפתחות התקינה שלה מתאחרת מאוד למי אני יכול לפנות לגבי תרומה הזאת לבירור התאמה ואם זה נעשה בארץ ? ומה העלויות בערך? ואם זה יכול לעזור? ובמה? תודה רבה על תגובתך

05/06/2012 | 19:00 | מאת: איתן

האם יש ניסיון בטיפול בדם טבורי לפתרון בעיית ITP?

לקריאה נוספת והעמקה

לאיתן שלום, ITP היא מחלה אוטואימונית אשר מטופלת באמצעים שונים, למיטב ידיעתי, בשלב זה, לא באמצעות השתלה ולא באמצעות תאי גזע מדם טבורי. אני ממליץ לקבל ייעוץ רפואי מקצועי מהמטולוג כגון פרופ' ארנון נגלר מהמרכז הרפואי שיבא. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

20/06/2012 | 11:37 | מאת: אבשלום

שלום רב, אין ברור מדוע שוב ושוב המומחה המשיב בפורום לוקה בידיעתו, מסתתר אחרי "למיטב ידיעתי" וכו'. לעניות דעתי מקומך כאן במתן תשובות ענייניות ונכונות ובאין ידיעה - לבדוק היטב בטרם מענה ולא להטעות שוב ושוב את השואלים. מחלת ITP הינה מחלה הנבדקת כבר זמן ארוך ובהיקפים בלתי מבוטלים בניסויים קליניים - http://www.clinicaltrials.gov/ct2/results?term=ITP לא נדרש ממך הרבה ידע (שהרי חרף הצגתך כ- ד"ר, אינך דוקטור בתחום שיש לו רלוואנטיות כלשהי למחלות המטופלות בתאי גזע), רק מעט שכל ישר וחריצות קלה. ד"ר אבשלום.

23/12/2011 | 08:31 | מאת: יהודית

שלום אני צריכה ללדת עוד שבועיים ומאוד מתלבטת מה לעשות אם לשמור את הדם טבורי או לא. בני הבכור יונתן ז"ל נפטר מסרטן במוח ובסיור בחדר לידה שעשיתי השבוע הייתה מישהי מחברה של דם טבורי שאמרה שאנחנו חייבים לשמור דם טבורי ואפילו הציעה לנו הנחה בגלל הסיפור שלנו אבל זה עדיין הרבה מאוד כסף. אנא, אמרו לי מה לעשות תודה

יהודית שלום, תאי גזע משמשים כבר היום לטיפולים מצילי חיים וללא כל ספק יהוו נדבך עוד יותר חשוב ברפואת העתיד. כיום ידוע כי ניתן לטפל באמצעות תאי גזע ביותר מ- 70 מחלות ועוד כמספר הזה מחלות שלגביהן מתקיימים היום ניסויים קליניים וסביר בהחלט כי יהפכו לדרך טיפול סטנדרטית כבר בשנים הקרובות. במאות מרכזי מחקר בעולם מתבצעות עבודות לאתר שימושים נוספים של תאי גזע ואף כי אין בידינו עדיין פתרון לכל מחלה, אני מעריך כי נזכה לראות תוצאות, טיפולים ופתרונות לעוד ועוד מחלות במהרה בימינו. שימור דם טבורי, במשפט אחד ממצה על כן, הוא תעודת ביטוח אשר נותנת סיכוי טוב יותר לבריאותו של היילוד ובני משפחתו וביטוח כזה חשוב לכל ובודאי במקרים שיש "היסטוריה" של מחלות במשפחה. העלות הכרוכה בשימור דם טבורי עומדת על כ- 400 ש"ח לשנה, סכום לא גבוה לכל הדעות. ניתן גם לשמור מנות דם טבורי ללא כל עלות באמצעות הבנקים הציבוריים. אני ממליץ גם על אפשרות זו אך חשוב לזכור כי במקרה זה יתכן שבעת הצורך המנה לא תהיה זמינה הן מפני שרק כרבע עד שליש מהמנות הנתרמות לבנקים הציבוריים נשמרות בסופו של דבר מסיבות שונות וכמו כן יתכן שהמנה תנתן לחולה נזקק אחר מן הציבור הרחב. אשמח לענות על שאלות נוספות, חג שמח, ד"ר גניגר

22/01/2012 | 19:34 | מאת: יונתן

סליחה על התערבותי אבל לא מטפלים בסרטן באמצעות השתלת מוח עצם או דם טבורי, בעבר ניסו את זה והתברר שזה לא עובד. השתלות מוח עצם ודם טבורי מסייעים ללוקמיה ומחלות גנטיות אבל לא לסרטן במוח. מעבר לכך, סרטן בכלל זה לא מחלה גנטית כך שאין סיכון גדול יותר במשפחה. אני חושב שכל רופא מקצועי שתשאלי אותו יגיד לך שאין צורך אמיתי לשמור דם טבורי למעט במקרים מאוד ספציפיים. בטח ברחבי הרשת תוכלי למצוא המלצות רשמיות של רופאים וארגוני רופאים מקצועיים בעניין רוב בריאות

27/03/2012 | 23:25 | מאת: אסיה

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=761534

07/12/2011 | 19:35 | מאת: אסף הרופא

שלום! חבל על הכסף שלכם אין אף מקרה בארץ של ילד או מבוגר אשר השתמש בתאי חבל הטבור שהוא שמר וזה עזר לו במשהו עדיף לפתוח חשבון חיסכון,יותר שימושי! הזהרו מגניבת הדעת

לקריאה נוספת והעמקה

לאסף הרופא שלום, ראשית ולמען הסדר להלן העובדות: קיימים בארץ לפחות שני מקרים שבהם דם חבל טבור אשר נאסף מתינוק שימש את אחיו חצורך טיפול מציל חיים ובשני המקרים אכן החיים נצלו. בארץ, למיטב ידיעתי, אין עדיין אף מקרה של השתלה עצמית (אוטולוגית). בעולם, לעומת זאת, בוצעו כבר יותר מ- 22000 השתלות של דם טבורי ומתוכם אלפי השתלות בין בני משפחה וכ- 1000 השתלות עצמיות. שימור דם טבורי הוא תעודת ביטוח ביולוגית והשאלה האם לרכוש ביטוח או לפתוח תכנית חסכון היא החלטה אישית לחלוטין. בברכה, ד"ר גניגר

15/12/2011 | 11:44 | מאת: שמוליק

יכול להיות שלשמור דם טבורי בבנק פרטי זה בזבוז כסף כי אין לזה שימוש היום. יכול להיות שיש אפיקים טובים יותר להשקיע כסף על סמך משהו שאולי יתפתח בעתיד (בעברית קוראים לזה הימורים?) לא הבנתי מה בדיוק הביטוח כאן? שמעתי שלשום ראיון ברדיו עם איזה פרופסור באך או משהו כזה שם הוא סיפר שהבנק הציבורי בדמיך חיי בירושלים שומר דם טבורי עבור אחים ואחיות בחינם ללא כל עלות למשפחה בכל מקרה שיש לזה סיבה רפואית מוצדקת והם אפילו השתילו כמה ממנות הדם טבורי האלה כאן בארץ. אז אולי כדאי לשמור אם יש לזה סיבה רפואית אבל אז כנראה שלא צריכים לבזבז כסף.

17/10/2011 | 22:14 | מאת: ליטל

שלום, הבנתי שכחלק מהשמירה מקבלים גם ביטוח. אני רוצה לשאול האם מקרים שבהם יש צורך חו"ח בהשתלה אינם מכוסים על ידי קופות החולים או ביטוחים רפואיים פרטיים רגילים? על חשבון מי נעשו כל ההשתלות ותרומות מיח עצם לאותם חולים שלא היה להם ביטוח של דם טבורי? וגם עוד שאלה- האם הביטוח כולל גם מימון למציאת תורם מיח עצם, ולא תאי גזע עובריים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ליטל שלום, פוליסות הביטוח הקיימות היום וכן סל הבריאות, השב"ן וקופות-החולים מכסים השתלות מח-עצם בלבד. השתלת מח עצם, בהגדרה, מתייחסת רק למחלות הקשורות למערכת החיסון והדם ואינה מתייחסת לכלל אפשרויות הטיפול באמצעות תאי-גזע. פוליסת הביטוח של טבורית הינה ייחודית מסוגה בעולם בכך שהיא מכסה כל טיפול באמצעות תאי-גזע (כולל אגב טיפולים עתידיים) כלומר היא נותנת כיסוי לכלל אפשרויות הטיפול באמצעות תאי גזע ואינה מגבילה רק למחלות מע' החיסון והדם. בנוסף, פוליסת הביטוח של טבורית מעניקה פיצוי כספי ע"ס 56,000 ש"ח במידה וההשתלה כוסתה ע"י גורם אחר כלשהו, ביטוח פרטי/קופ"ח וכו'. באשר לחלק השני של שאלתך, פוליסת הביטוח של טבורית מכסה גם איתור מנת תאי גזע חלופית מכל מקור שהוא, בנקים ציבוריים או מח-עצם. ניתן לקרוא על פוליסת ביטוח זו באתר טבורית: http://www.taburit.co.il/images/files/giluy_naot_single.pdf אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

22/10/2011 | 12:06 | מאת: ליטל

תודה על תשובתך, עם זאת, בפוליסת הביטוח הרגילה שלנו ישנו סעיף: "השתלת מח עצם ו/או תאי גזע מדם טבורי ו/או מדם פריפרי ו\או תאי אב שמקורם במוטב עצמו, שבוצעה בישראל בלבד." כלומר אני רואה שכן יש ביטוח למקרה של דם טבורי וזה לא מייחד בהכרח רק ביטוח מיוחד של דם טבורי.. אם כך, איפה בכל זאת היתרון? ושאלה נוספת, אם לא עושים את הביטוח המורחב למשפחה, האם המחיר לשמירת דם טבורי כולל את הביטוח לתינוק עצמו ?

מה היתרונות והחסרונות של שימור דם טבורי בביה"ח לעומת מרכזים פרטים (מחוץ לביה"ח)?

אורן שלום, איני בטוח שאני מבין מה השאלה ואשתדל להסביר לפי הבנתי. אין אבחנה בין שימור דם טבורי בבית חולים למרכז פרטי שאינו בבית חולים. האבחנה הקיימת היא בין בנקים ציבוריים למשפחתיים-פרטיים. בבנק ציבורי המנה נתרמת לטובת הציבור ואין לתורם כל עלות או הטבה מעצם המעשה. בבנק משפחתי המנה שייכת ונשמרת למען היילוד שדמו נאסף ובני משפחתו והשרות כרוך בתשלום. ככלל רוב הבנקים בעולם, ציבוריים או משפחתיים אינם נמצאים בתוך בתי חולים. היתרונות של בנק זה או אחר מתבטאים בתקני האיסוף והשימור, באמינות ובחוסן של הבנק האוסף, מעבד ושומר את המנה. אשמח לתת הסברים נוספים. ד"ר גניגר

איך כדאי לשמר דם טבורי בשקית או מבחנות? האם יש סטנדרט אחיד לדרך ושימור דם טבורי המקובל בעולם?

לעופר שלום, אענה על השאלה השניה דבר אשר בעצם מייתר את הצורך לענות לשאלה הראשונה. קיים סטנדרט הקרוי FACT-NETCOD אשר מהווה איחוד של סטנדרטים אירופאיים ואמריקאים ולכן אף כי אין באופן רשמי סטנדרט אחיד בעולם מתייחסים ל- FACT-NETCORD כסנדרט כזה ואני מניח שיקבל את הגיבוי הרשמי בעתיד הקרוב. לראיה חוק הדם הטבורי אשר חוקק לאחרונה בישראל משתמש בסטנדט זה כמחייב. בתקן FACT-NETCORD נקבע בתקנה D6.3 כי מנות דם טבורי ישמרו בשקיות ויאוחסנו בתוך מיכלי מתכת מתאימים אשר יגנו על השקית במהלך השימור ההעברה וכו'. במילות ההסבר לתקנות מודגש באופן ברור כי שמירה במבחנות אינה מותרת עוד. באשר למנות אשר נאספו בעבר ושמורות כיום במבחנות, צריך בנק הדם הטבורי מוסר המנה לידע לגבי עובדה זו את הצוות הרפואי (מקבל המנה) בעת שהמנה נדרשת לשימוש. בטבורית - בנק הדם הטבורי בשיבא (תל השומר), השימור נעשה בשקיות. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

18/08/2011 | 16:31 | מאת: אור

השאלה אינה קשורה במיוחד לעניין הפורום, אך לא מצאתי פורום יותר מתאים מזה לשאול זאת. לאחרונה תרמתי דם ושהתקשרתי לברר את סוג הדם, אמרו שבאמתחתי B מינוס. הגיוני שיהיה לי B מינוס בעוד לאבי ואמי יש O+ וAB+? המינוס אינו מנוגד להם?

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, לצערי איני בקיא בתחום ולא אוכל לענות לשאלתך. בברכה, ד"ר גניגר

07/08/2011 | 23:13 | מאת: עינת

שלום רב, ראשית, במישור הקונקרטי אשמח לדעת באיזה סדרי גודל כספיים מדובר. שנית, במידה והעובר נולד לפני הזמן, כפי שקרה בלידה הקודמת שלי , האם יש לכך השלכה על איכות הדם? על פניו זו נראית לי שאלה קצת דבילית, מאחר שמדובר בתאי גזע אבל בכל זאת , אני שואלת.

שלום לעינת, ראשית באשר לאיכות הדם כפונקציה של מועד הלידה, השאלה היא במקומה ואינה דבילית. כל מנה שנאספת נבדקת לכמות התאים ולחיותם (מידת החיים שלהם). אין שומרים מנות קטנות מ- 100 מיליון תאים ואין שומרים מנות שחיות התאים נמוכה. למיטב ידיעתי לא נאספו עד כה נתונים אשר מאפשרים לקשר בין כמות וחיות התאים למועד הלידה. באשר לעלות, ככלל המחיר לתהליך כולו: איסוף המנה, העברתה לבנק, עיבוד המנה, הקפאה מבוקרת של תאי הגזע, בדיקות של המנה ושל דם היולדת ושמירת המנה לתקופה של 20 שנה ובטבורית גם ביטוח המנה הנותן כיסוי לטיפולים הכרוכים במקרה הצורך, עומד על כ- 8000 ש"ח או כ- 400 ש"ח לשנה. פרטים יותר מדוייקים תוכלי לקבל מנציגי החברות. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

04/08/2011 | 21:32 | מאת: שי

רציתי לדעת מה קורה במידה ושמרנו את הדם טבורי ועברנו לחו"ל? האם במידה וחס וחלילה יש צורך - האם מישהו יודע האם יעבירו/ידאגו לנו גם בחו"ל??? כמו כן אשמח אם מישהו יוכל להמליץ לנו על אדם מיקצועי שיכול לעזור לנו/לענות על שאלות בנושא תהליך זה... בברכה שי

לשי שלום, העברת מנה מארץ לארץ היא תהליך מוכר וידוע עם ניסיון רב. למען הסדר חלק משמעותי מהמנות המושתלות היום בבנקים הציבוריים מגיעות ממדינות אחרות ותהליך השינוע הוא אינו חדש. בעת הצורך הצוות הרפואי יקבל את הפרטים של המנה לרבות המקום בו היא נשמרת ויתן הנחיות לתהליך העברת המנה. רק לאחרונה שוחחתי עם בנק טבורי בניו זילנד שאחד מלקוחותיו נדרש למנה במסגרת טיפול בניוון שרירים (Cerebral Palsey) באוניברסיטת Duke בארה"ב והבנק בניו זילנד דאג להעברת המנה לארה"ב. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

03/08/2011 | 15:23 | מאת: ליטל

ציינתם כאן בפורום שלא חייבים לבצע את החיתוך מהר גם אם רוצים לשמור את הדם הטבורי, אבל בשיחה עם מיילדות בסיורים בבתי החולים וכן מיילדות שאני מכירה אישית נאמר לי שבפועל אם האשה מבקשת לשמור את הדם הטבורי הן כן תמיד מבצעות את החיתוך מייד ולא מחכות. כיצד סתירה זו מתיישבת? אז זה רק בתיאוריה שניתן לחכות? בפועל הרי לא מחכים ולמעשה מי שמחליטה לשמור את הדם הטבורי מחליטה גם שהחיתוך יתבצע תוך כמה שניות, לפחות כך לפי מי שבאמת מבצע את זה בבתי החולים!

ליטל שלום, כפי שציינתי בעבר, אין משמעות, מבחינת איסוף הדם הטבורי, למועד החיתוך מושהה או לא. אין גם, למיטב ידיעתי, כל מחקר מסודר המראה כי להשהיית החיתוך יש יתרון כלשהו. יחד עם זאת חשוב לציין כי אנשי הצוות, רופאים, אחיות, מיילדות וכו' לכל אחד יש דעה משלו בנושא השהייה והוא גם מחזיק בה. זכות היולדת לבקש כי ישהו את חיתוך חבל הטבור למרות רצונה לאסוף דם טבורי אך עליה לקחת בחשבון שיתכן שהעומס בחדר לידה לא יאפשר השהייה כזו. למען הסדר עליך לדעת כי חוק הדם הטבורי קובע כי איסוף יעשה רק בבתי חולים. אשמח לתת הסברים נוספים. בברכה, ד"ר גניגר

09/08/2011 | 18:39 | מאת: ליטל

אם זו החלטה של היולדת להשהות את החיתוך, מה קורה במקרה שבגלל השיהוי בסוף לא היו מספיק תאים? האם מבטלים את התשלום או שיגידו לי אחר כך שלא הייתי צריכה להשהות ויחייבו בכל זאת?

14/07/2011 | 19:11 | מאת: ליטל

שלם ד"ר גניגר, כתבתי את שאלת ההמשך שלי כשרשור להודעה הקודמת ואני לא יודעת אם ראית. אז בכל אופן השאלה הייתה: תודה על תשובתך, ובכל זאת, לגבי השאלה הראשונה לא קיבלתי מענה מספק. ברור שבכל מקרה ומקרה הרופאים בסופו של דבר יקבלו את ההחלטה מה הטיפול המתאים. אבל השאלה היא יותר כללית של מה היתרון בשימוש בדם טבורי, כאשר בדרך כלל לא מתאים לתרומת עצמי אלא לאחים, אבל אז גם יש את האח עצמו שאפשר לקחת ממנו מח עצם. ויש גם הרבה בבנק הציבורי, כך שאם לא נדרשת התאמה גבוהה מאד בדם טבורי אפשר למצוא גם שם. אז השאלה היא מתי יהיה יתרון כן לדם טבורי וברור שזה לא תקף לכל מקרה ומקרה ושאי אפשר להתחייב שזה מה שהרופא יבחר, אבל כאשר מחליטים לשמור או לא לשמור כל חשוב להבין ברמת העקרון לאיזה מקרים זה מתאים, והטענות שהעליתי כביכול מראות שדם טבורי לא מהווה פתרון שאין לו תחליף, כלומר אם הוא כבר מתאים , יש גם את האח וכו'. אז השאלה היא האם אני צודקת, או פספסתי משהו ואז אוכל להבין יותר מה התועלת שבשמירה. תודה שוב!

ליטל שלום, התשובה איננה שחור או לבן. שני יתרונות חשובים לדם הטבורי, ציבורי או פרטי. הראשון תאי גזע נקיים יותר או במילים עממיות "ללא פגעי הזמן" המשמעות היא סיכוי יותר קטן לדחיית שתל. היתרון השני הוא זמינות, שכן חיפוש תורם מתאים למח עצם דורש זמן. לאלה יש להוסיף את רמת ההתאמה המלאה של המנה לתורם עצמו וזה יתרון לאותם המקרים שניתן להשתמש במנה העצמית וכאן אני מבקש להוסיף שהביטוי "בדרך כלל לא ניתן" אינו נכון היום וסביר שיהיה עוד פחות נכון בעתיד הקרוב והרחוק. צריך להבהיר גם את נושא הבנק הציבורי. בעולם הרחב יש כיום כ- 600000 מנות ציבוריות ובארץ יש כ-7000 מנות ציבורית, כמויות אלה של מנות ציבוריות נמוכות משמעותית ממה שנדרש על מנת שיהיה סיכוי טוב למצוא מנה למירב הנצרכים. ארה"ב הודיעה לפני כשנתיים על הכוונה להגיע ל- 150000 מנות בבנק הציבורי אך עד כה יש פחות מ- 40000. המצב בארץ חמור יותר שכן המגוון הגנטי אצלנו גדול מאוד, להזכירך לפני זמן קצר חפשו בנרות הורים ממוצא קוצ'יני על מנת לעזור למשפחה מסויימת. ההערכות הנמוכות גורסות כי יש צורך במאגר של 60000 מנות ציבוריות בישראל על מנת לתת מענה לחלק משמעותי של האוכלוסיה, וההערכות הגבוהות מדברות על 200000 מנות. לסיכום, לו יכולנו לאסוף ציבורית דמו של כל יילוד ואף אם בפועל נשמור רק 25% מהמנות, השיעור הרגיל בבנקים ציבוריים, מצבנו היה טוב מאוד. לצערנו אין משאבים כספיים לפתרון זה ולכן מציעים פתרונות אחרים ונוספים וביניהם הבנק המשפחתי, מח עצם, דם פריפראלי וכו'. אחזור על מה שנאמר ברישא, אין שחור ולבן ושימור דם טבורי הוא תעודת ביטוח על המעלות והמגבלות שתארתי. שבת שלום ושבוע טוב, ד"ר גניגר

ליטל שלום, התשובה איננה שחור או לבן. שני יתרונות חשובים לדם הטבורי, ציבורי או פרטי. הראשון תאי גזע נקיים יותר או במילים עממיות "ללא פגעי הזמן" המשמעות היא סיכוי יותר קטן לדחיית שתל. היתרון השני הוא זמינות, שכן חיפוש תורם מתאים למח עצם דורש זמן. לאלה יש להוסיף את רמת ההתאמה המלאה של המנה לתורם עצמו וזה יתרון לאותם המקרים שניתן להשתמש במנה העצמית וכאן אני מבקש להוסיף שהביטוי "בדרך כלל לא ניתן" אינו נכון היום וסביר שיהיה עוד פחות נכון בעתיד הקרוב והרחוק. צריך להבהיר גם את נושא הבנק הציבורי. בעולם הרחב יש כיום כ- 600000 מנות ציבוריות ובארץ יש כ-7000 מנות ציבורית, כמויות אלה של מנות ציבוריות נמוכות משמעותית ממה שנדרש על מנת שיהיה סיכוי טוב למצוא מנה למירב הנצרכים. ארה"ב הודיעה לפני כשנתיים על הכוונה להגיע ל- 150000 מנות בבנק הציבורי אך עד כה יש פחות מ- 40000. המצב בארץ חמור יותר שכן המגוון הגנטי אצלנו גדול מאוד, להזכירך לפני זמן קצר חפשו בנרות הורים ממוצא קוצ'יני על מנת לעזור למשפחה מסויימת. ההערכות הנמוכות גורסות כי יש צורך במאגר של 60000 מנות ציבוריות בישראל על מנת לתת מענה לחלק משמעותי של האוכלוסיה, וההערכות הגבוהות מדברות על 200000 מנות. לסיכום, לו יכולנו לאסוף ציבורית דמו של כל יילוד ואף אם בפועל נשמור רק 25% מהמנות, השיעור הרגיל בבנקים ציבוריים, מצבנו היה טוב מאוד. לצערנו אין משאבים כספיים לפתרון זה ולכן מציעים פתרונות אחרים ונוספים וביניהם הבנק המשפחתי, מח עצם, דם פריפראלי וכו'. אחזור על מה שנאמר ברישא, אין שחור ולבן ושימור דם טבורי הוא תעודת ביטוח על המעלות והמגבלות שתארתי. שבת שלום ושבוע טוב, ד"ר גניגר

14/07/2011 | 13:22 | מאת: זוהרה

נשלח לי חומר מטבורית אך לא הצלחתי למצוא בו: בכוונתנו להשאיר את השלייה מחוברת לתינוק לאחר הלידה עד שתפסיק לפעום, ללא עצירה של מעבר הדם. האם אחר כך עדיין ניתן לאסוף דם טבורי?

לקריאה נוספת והעמקה

לזוהרה שלום, ראשית אתייחס לשאלתך, התשובה היא כן, ניתן לאסוף דם טבורי מיד לאחר הלידה וכן לאחר השהייה. אין, למיטב ידיעתי, נתונים המורים שכמות התאים שנאספה או מידת החיות שלהם שונה בין שני המצבים. אנו, במהלך הטיפול במנת הדם הטבורי, מבצעים ספירה של כמות התאים, המדד הראשון הקובע לגבי שימור המנה, ולא נתקלנו עד כה בבעיה בעניין זה. שנית באשר לכוונתכם להשאיר את השלייה מחוברת עד שזו תפסיק לפעום. אפנה אותכם לקישור (אחד מיני רבים): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558787,00.html שממנו ניתן להבין כי יש דעות לכאן ולכאן ואין קביעה וודאית באשר ליתרונות ו/או לחסרונות (ויש גם כאלה) של השהיית הניתוק. בתי החולים מאפשרים, לא בכל המקרים, השהייה מסויימת וזאת כמובן בתנאי שאין תנאים המחייבים אחרת. בכל מקרה אני חוזר ומדגיש כי ניתן לאסוף הדם הטבורי בין בניתוק מיידי ובין בהשהייה. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

14/07/2011 | 16:41 | מאת: זוהרה

תודה רבה על תשובתך המהירה ד"ר גניגר. קראתי את הכתבה. עכשיו אני אף יותר מבולבלת. תחת הכותרת: רוב בתי החולים ילכו עם רצון ההורים, בפסקה השנייה, כרמי טוענת: "חיתוך מאוחר לא אפשרי כשהזוג מעוניין לבצע שימור של דם טבורי". האם זה נכון?

12/07/2011 | 19:41 | מאת: ליטל

שלום, אני מתעניינת באפשרות לשמור דם טבורי ויש לי מספר שאלות: 1. הבנתי שדם טבורי יעזור בעיקר לאחים ולא לילד עצמו, במקרה של מחלה חס ושלום, בגלל שרופאים יעדיפו לא לקחת תאים זהים לאלה שחלו כדי להימנע מהתפרצות נוספת בעתיד. אם כך, מה היתרון בדם טבורי? כלומר אם זה לאחים, אז יש את האח עצמו, שאפשר לקחת ממנו תרומת מיח עצם ולא חייבים דווקא את תרומת הדם הטבורי, לא? ומצד שני, אם התשובה היא שדם טברי דורש פחות התאמה מאשר תרומת מיח עצם, הרי שאם דרושה התאמה לא גבוהה, אז יש גם סיכוי טוב למצוא בבנק ציבורי. אם כך, לא ברור לי מתי יש יתרון לדם הטבורי? 2. הבנתי שכדי לשמר דם טבורי דרוש שחיתוך חבל הטבור יתבצע תוך כמה שניות ושלפי מחקרים שונים בריא יותר לתינוק להשאיר לפחות כמה דקות את חבל הטבור מחובר, האם יש ממש בטענות אלה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ליטל שלום, אענה על שאלותיך אחת לאחת. 1. ראשית חשוב לציין כי ברפואה החלטה על שימוש בתרופה או בשיטת טיפול מסוימת מתקבלת בעת אירוע כלומר כאשר אל מול הצוות הרפואי חולה, מחלה ותרופה ו/או שיטת טיפול. 2. הפתרונות הרפואיים הקיימים לגבי תאי גזע הם: א. דם טבורי עצמי, ב. דם טבורי מבן משפחה, ג. דם טבורי מתורם זר, ד. דם פריפראלי, ה. מח עצם. הצוות הרפואי יחליט בכל מקרה לגופו של ענין. הקביעה "שהרופאים יעדיפו..." היא נקודתית ולא מעידה על הכלל או במילים אחרות "יעזור בעיקר ל..." אינה קבילה. 3. חשוב להדגיש כי יש היום טיפולים סטנדרטיים וכן ניסויים קליניים תוך שימוש במנות עצמיות. אין ספק שעם חלוף השנים, והמנה נשמרת לשנים רבות בין בבנק הציבורי ובין בבנק הפרטי-משפחתי, יהיו יותר טיפולים מקובלים בתאי גזע מכל מקור. 4. מספר ההשתלות תאי גזע שבוצעו עד היום (המספרים בקרוב משנת 1998) הם כלהלן: סה"כ השתלות 44000, מוח עצם פחות ממחצית, דם פריפראלי כשליש והיתרה כ- 4300 השתלות מדם טבורי. 5. אין ממש בטענה ואין למיטב ידיעתי מחקרים המראים כי חשוב להשאיר את התינוק מחובר לחבל הטבור למספר דקות נוספות. ניתן לאסוף דם טבורי לאחר חיתוך חבל ולמיטב ידיעתי לא נמדד הבדל בכמות התאים שנאספה מיד אחרי הלידה או לאחר השהייה של מספר דקות. אשמח לענות לשאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

13/07/2011 | 19:28 | מאת: ליטל

תודה על תשובתך, ובכל זאת, לגבי השאלה הראשונה לא קיבלתי מענה מספק. ברור שבכל מקרה ומקרה הרופאים בסופו של דבר יקבלו את ההחלטה מה הטיפול המתאים. אבל השאלה היא יותר כללית של מה היתרון בשימוש בדם טבורי, כאשר בדרך כלל לא מתאים לתרומת עצמי אלא לאחים, אבל אז גם יש את האח עצמו שאפשר לקחת ממנו מח עצם. ויש גם הרבה בבנק הציבורי, כך שאם לא נדרשת התאמה גבוהה מאד בדם טבורי אפשר למצוא גם שם. אז השאלה היא מתי יהיה יתרון כן לדם טבורי וברור שזה לא תקף לכל מקרה ומקרה ושאי אפשר להתחייב שזה מה שהרופא יבחר, אבל כאשר מחליטים לשמור או לא לשמור כל חשוב להבין ברמת העקרון לאיזה מקרים זה מתאים, והטענות שהעליתי כביכול מראות שדם טבורי לא מהווה פתרון שאין לו תחליף, כלומר אם הוא כבר מתאים , יש גם את האח וכו'. אז השאלה היא האם אני צודקת, או פספסתי משהו ואז אוכל להבין יותר מה התועלת שבשמירה. תודה שוב!

12/07/2011 | 10:02 | מאת: גידי

אני רואה בהרבה מקורות שהדעות חלוקות על הכדאיות של שמירת דם טבורי. פתחתי כאן משאל לריכוז כל דעותיכם http://gminds.co.il/item_id/166/

לגידי שלום, מטרת פורום זה הוא לספק מידע ולענות על שאלות על מנת שהמשפחה תוכל לקבל החלטה מושכלת, לכאן או לכאן, האם לשמור דם טבורי. אנו עושים כמיטב יכולתנו לתת מענה לשאלות הפונים. בברכה, ד"ר גניגר

21/06/2011 | 17:51 | מאת: מאיה

שלום, לאחרונה אני מתעניינת בשימור דם טבורי, בררתי בחברות שונות וכל חברה טוענת לחשיבות של דברים אחרים, רציתי לשאול מה יותר טוב שימור בשקית אחת או במספר מבחנות (שמאפשרות שימור ביותר ממקום אחד)? מהם התקנים שיש לבדוק אם קיימים? מה צריך לבדוק לגבי תהליך השימור (חדרים נקיים וכו').מה הדברים שצריך לבדוק לגבי הביטוח? בנוסף אודה על כל אינפורמציה חשובה אחרת שיכולה לעזור לי לבחור נכון דרך איזו חברה כדאי לבצע את השימור.

למאיה שלום, לאחרונה אושרו התקנות של חוק הדם הטבורי אשר קובעות כי כל הבנקים יעבדו על פי תקנים מסויימים. 1. בשנים האחרונות עוברים כל הבנקים לשימור המנה בשקיות ולא במבחנות. יתר על כן השימור במבחנות אינו תואם את התקנים הקיימים. 2. קיימות מספר שיטות עיבוד וכולן מקובלות כיום. אני מניח שכל חברה תציג את השיטה שלה כטובה יותר אך אין כאמור סימוכין לכך בתקנות. 3. שימור הדם הטבורי לכשעצמו הוא פעולה ביטוחית. מעבר לכך בעת אירוע אשר מצריך שימוש בתאי הגזע, לא כל הפעולות מכוסות מבחינה כספית על ידי חוק הבריאות הממלכתי או על ידי קופות החולים. החברות השונות מציעות על כן כיסוי נוסף ועליך לבדוק איזה כיסוי אכן נותן מענה לבעיה. אני מקוה שהמידע שנמסר כאן יעזור לך לקבל החלטה ואשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

שלום. אני קוראת כבר תקופה ארוכה תכנים העוסקים בבנקים לשימור דם טבורי, הבנתי שיש בנק פרטי ובנק ציבורי. אני לא מצליחה למצוא תוכן מסודר המחלק בצורה ברורה בין היתרונות והחסרונות של השמירה בבנק פרטי או ציבורי, גם מבחינת עלויות. דבר נוסף, מהתקשורת הבנתי שיש בתקופה האחרונה כל מיני נידונים אודות חוק דם טבורי. היכן ניתן לקרוא מה החוק קובע, והאם אין הבדל בחוק זה בין הבנק הפרטי לציבורי ? לא נשמע הגיוני. בברכה מינה

למינה שלום, אכן יש בנק ציבורי ובנק משפחתי-פרטי. שניהם אוספים מנות דם טבורי מעבדים ובודקים אותן ושומרים המנות לפרק זמן ארוך. הבנק הציבורי אוסף מנות אשר נתרמות על ידי היולדת אשר אינה משלמת וגם אינה מקבלת כל תמורה. מרגע שהמנה נאספה אין יותר קשר בין המנה והתורמת. בבנק הפרטי היולדת משלמת עבור השירות הכולל והמנה נשמרת על שם היולדת ושייכת ליילוד. בבנק הציבורי מבוצע זיהוי גנטי למנה על מנת שניתן יהיה בעת הצורך להתאים אותה למי שזקוק לה בעוד שבבנק הפרטי אין צורך בזיהוי כזה שכן המנה נשמרת עבור היילוד ובני משפחתו. בבנק הציבורי רק כ- 25-30% מהמנות שנאספו נשמרות שכן אין מאפשרים לשמור מנה שתנתן בסופו של יום לחולה שאינו קרוב משפחה של התורם. בבנק הפרטי למנה יש התאמה מלאה ליילוד וסבירות גבוהה להתאמה מלאה לבני המשפחה ולכן שומרים יותר מ- 90% מהמנות שנאספו. את החסרונות והיתרונות ניתן לסכם כלהלן: יתרון המנה הפרטית הוא במידת ההתאמה הגבוהה יותר והחסרון של המנה הפרטית הוא בעלות הנדרשת. חשוב לציין כי ההחלטה על שימוש במנה תתקבל על ידי הצוות הרפואי בעת הצורך בהתייחס לנתונים באותו מועד. באשר לחוק הדם הטבורי אכן נתקבל חוק ובימים אלה נשלמת מלאכת אישור התקנות לחוק. ניתן לקרוא את נוסח החוק באתר משרד הבריאות. החוק כולל את שני סוגי הבנקים הציבורי והפרטי וקובע באילו תנאים יפעלו ואיזה מידע יש למסור לציבור וכו'. התקנות זהות בעיקרי הדברים והשוני הוא בעיקרו טכני ונובע מהייעוד השונה של שני סוגי הבנקים. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר

06/06/2011 | 22:00 | מאת: איילה

שלום רב ברצוני לבצע איסוף דם טבורי אך קודם רציתי לדעת 1. האם ניתן לבצע איסוף תקין והקפאה/שמירה לנשאית היפטיטיס בי (לא חולה כרונית והוירוס התגלה במהלך בדיקות הריון ללא נוגדנים) 2.כמו כן, התגלו אצלי נוגדנים לCMV -בערך של CMV Ab IgG AU/mL > 250.0 BD1 CMV Ab IgM Index 0.47 Nonreactive

לאיילה שלום, בשל נסיעה לחו"ל, התעכבה תשובתי ואיתך הסליחה. התשובה לשאלתך אינה ברורה וחד משמעית. אקדים ואומר שהתקנים הבינלאומיים שעל פיהם אנו עובדים מגדירים מנות ציבוריות (שבין התורם והמקבל אין כל קשר משפחתי) ומנות ייעודיות, המיועדות לחולה מסויים. במנות ציבוריות אין מאשרים מנה במידה והבדיקה הראתה שהיולדת נשאית הפטיטיס ואילו במנות ייעודיות אין כלל זה חל ולכן מוצאים כי לבנקים שונים יש מדיניות שונה. אני אתיעץ עם גורמים נוספים ואשוב אליך בתשובה בהקדם. בברכה, ד"ר גניגר

24/05/2011 | 14:41 | מאת: יונית

אני מבינה את החשיבות הגדולה של הדם הטבורי ומתכוונת לתרום את הדם הטבורי לבנק ציבורי בלידתי. רציתי לשאול איך עושים את זה? עם מי יוצרים קשר? יש אתר אינטרנט של בנק ציבורי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יונית, החלטתך לתרום הדם הטבורי לבנק ציבורי מבורכת. המידע להלן מעודכן למיטב ידיעתי ואני ממליץ לבדוק לעדכונים אחרונים. בישראל קיימים שלושה בנקים ציבוריים: 1. שיבא, תל השומר (טל 03-5305830)-המנות נאספות, מיולדות בשיבא בלבד, בכל שעות היממה. 2. מד"א (טל 03-5300400)- מנות נאספות במועדים מסויימים, בארבעה בתי חולים, וולפסון, איכילוב, נהריה ובמזרח ירושלים. 3. בדמייך חיי (טל. 02-6499899) - מנות נאספות בשני בתי חולים ביקור חולים ושערי צדק. לכל שלושת הבנקים יש אתרי אינטרנט. בבנק הציבורי, מנות הדם הטבורי נתרמות על ידי היולדת ללא כל עלות וללא תמורה ומשמשות את כלל הציבור. מסיבות שונות, שלא אמנה כאן, רק מנה אחת מכל ארבע שנתרמו נשמרת בסופו של דבר והשאר שאינן מתאימות באופן מלא לצרכי הבנק משמשות למחקר או מושמדות. אשמח לתת הבהרות נוספות, ד"ר גניגר

23/05/2011 | 10:13 | מאת: מיכאל

לא הצלחתי להבין מתוך ההסכם של טבורית של מי האחריות על האיסוף והאיחסון של הדם - של טבורית או של הקרן המחקרית של תה"ש?

למיכאל שלום, ללקוח הסכם עם טבורית אשר מתייחס למכלול הפעולות בתהליך: איסוף הדם הטבורי, עיבוד המנה, בדיקות, שימור וביטוח וזו אחריותה של טבורית. במקביל לטבורית הסכם עם קרן המחקרים של "שיבא" אשר מבצעת את עיבוד המנה, בדיקות ושימור רב שנתי וזו אחריותה. טבורית מבטחת את היילוד בחברת ביטוח על מנת לתת מענה לצד הביטוחי. אשמח לענות לשאלות נוספות. ד"ר גניגר

29/04/2011 | 11:59 | מאת: אסף פלד

לד"ר שלום רב, נפגעתי בתאונת דרכים בגיל 3 ,כעקרון פגיעה די חמורה כולל שברים בגולגולת וכן דימום מוחי ולשמחתי נשארתי עם חולשה קלה ביד ימין ורגל ימין - שעקב קיצור הגיד הן מתפקדות חלקית וגם דיבור איטי במקצת ( אחרי התאונה נמחק לי אזור הדיבור קליל ) לאחרונה (לפני שנתיים לערך) הייתי בתא לחץ בבי"ח אסף הרופא - מנהל המחלקה הסביר לי שעקב זה שעברו 35 שנה אז נותרה צלקת באונה השמאלית ויש לי את הקיצור גיד בצד ימין(יד ורגל) . לפני כשנה התחלתי להתעניין בתחום של תאי גזע וקראתי שזה עדיין תחת מחקרים קליניים ולצערי המרכז הגדול זה בארה"ב באונ' דיוק ויש גם באונ' טקסס. ברצוני לשאול אותך מספר שאלות : 1. קראתי בכתבה שבעמוד זה שהשתילו לילד בן 6 עם שיתוק מוחין תאי גזע וכן לילדה בת 15 חודש אז השאלה הנשאלת האם יש מצב שהשתלת תאי גזע לבחור בן 35 זה גם טוב ,או שלטווח הגילאים האלה זה עדיין לא הגיע ?? 2. האם ידוע לך על מחקר קליני דומה שייערך בעתיד הקרוב בארץ 3. נאמר לי שדם טבורי בגילי אפשר לשאוב דרך מח עצם על תשובתך המהירה הודה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

לאסף שלום, כיום מבוצעים טיפולים שונים באמצעות תאי גזע לחולים "פגועי מח" (Brain injury). הטיפול הנרחב ביותר הוא אצל נפגעי שיתוק מוחין. כל הטיפולים הם במסגרת של ניסויים קליניים ועוד רבה הדרך עד לטיפולים סטנדרטיים. רוב הטיפולים נעשו אצל ילדים בגיל צעיר תוך שימוש בתאי גזע מדם טבורי שנאסף מהילדים המטופלים עצמם במהלך לידתם. טיפולים בתופעות אחרות של פגיעה מוחית קיימים אך במספרים הרבה יותר מצומצמים ומטבע הדברים המרחק להסקת מסקנות והפעלת טיפולים סטנדרטיים ארוך יותר. לא ידוע לי על מחקר קליני דומה שייערך בארץ בעתיד הקרוב אך זו בהחלט אפשרות. לא ניתן לשאוב דם טבורי אלא במהלך הלידה שלאחר מכן זורקים את השלייה וחבל הטבור. ככלל אין מניעה לאסוף תאי גזע מכל אדם בכל גיל ויש שימושים לתאי גזע אלה אך אין בידי מידע על שימוש אצל מי שסובלים מפגיעות מוחיות. אני מציע כי הרופאים שלך יפנו להתיעצות עם פרופסור Joan Kurtzberg מאוניברסיטת Duke בארה"ב. אשמח לענות על שאלות נוספות, ד"ר גניגר

שלום רב : שמעתי שבנוסף לבנק פרטי לשמירת דם טבורי יש גם ציבורי מה ההבדל ? איך אפשר לבחור ? תודה לילך

שלום לילך, הבנק הציבורי הקדים את הבנק הפרטי ולכן נכון יותר לאמר שבנוסף לבנק הציבורי יש גם בנק פרטי. הבנק הציבורי נתמך על ידי המדינות השונות ותורמים אחרים. יולדות אשר מסכימות לכך מראש, תורמות מנות של דם טבורי לטובת כלל הציבור. השירות אינו כרוך בכל תשלום. המנה שנאספת עוברת עיבוד מתאים ובדיקת רקמות מקיפה ונשמרת בבנק הדם הטבורי עד למועד שבו יהיה חולה אשר נצרך למנה ושנתוניו מתאימים ובמקרה כזה תמסר המנה לחולה תמורת תשלום של כ- 25 אלפי דולר. על פי המצב הקיים היום ובעיקר בשל מחסור בכספים, נשמרות רק מנות גדולות וככלל כ- 70% מהמנות אינן נשמרות. בפועל יש במדינת ישראל כיום כ- 8000 מנות בבנקים הציבוריים וכ- 700 אלף מנות ברחבי העולם. הבנק הפרטי מאפשר למי שרוצים בכך לשמור על מנת הדם הטבורי לצורך שימוש עצמי או משפחתי (הורים, אחים בני דודים וכו'). המנה שייכת לתינוק והוריו כאפוטרופסים. השרות כרוך בתשלום של כ- 400 ש"ח לשנה. בבנקים הפרטיים בארץ שמורות כ- 25000 מנות ובעולם כול כ- 2.5 מיליון מנות. אשמח לענות על שאלות נוספות. שבוע טוב, ד"ר גניגר

26/04/2011 | 11:40 | מאת: אתי

02/03/2011 | 01:58 | מאת: דינה

שלום, ברצוני לברר מהי כמות ממוצעת של תאי גזע המופקת מחבל הטבור?

לדינה שלום, הכמות הממוצעת של תאי גזע, בהתבסס על אלפי יחידות שנאספו כל חודש, נע בין 800 ל 900 מיליון תאים למנה. בברכה ד"ר גניגר

01/02/2011 | 18:02 | מאת: גלית

שלום לך, בעקבות תשומת לבי לתשובה שנתת לגבי הניסויים שעבר מכשיר הסיטוג'ן. על סמך מה בדיוק ענית תשובה זו???כמייטב ידעתי אביזר הסיטוגן סיים את הניסויים הקליניים שלו בבית חולים אסף הרופא לפני כשנתיים. בנוסף זה אינו אביזר חודרני ולכן הוא פתור מאישור אמ"ר. ויש לו אישור שהוא פתור מאישור אמ"ר. אשמח אם בפעם הבאה שאתה עונה תשובה לאנשים והם מעריכים את תשובתך שהיא תהיה נכונה ומבוססת בעיקר כשאתה מייצג חברה מתחרה!

14/02/2011 | 18:55 | מאת: במבי

היי גלית, נראה לפי שאלתך שאת שייכת לחברה המתחרה... בכל אופן כמי שעובדת בחברת תרופות אציין שלא מספיקה העובדה שמכשיר יעבור ניסויים קליניים אלא יש צורך באישור ה FDA לכך שהמכשיר אכן עבר את הניסוי בהצלחה. האם יש לחברה אישור שכזה?? בנוסף- חברה שלי ילדה באסף הרופא ונאמר לה שלא מאשרי שם שימוש במכשיר. אם כך- מה הסיבכה? זה מעלה הרבה תהיות ומחשבות בנוגע לחיוניותו. למה לא משתמשים בו בחו"ל למשל?

לגלית שלום, תשובתי הקודמת לאלכס לפני כארבעה חודשים מצוטטת למטה. אני חוזר ומדגיש את שנכתב באותה תשובה. למיטב ידיעתי הניסוי באסף הרופא הופסק ולא הושלם. להלן התשובה לאלכס: שלום אלכס, ראשית, סליחה כי בשל פעילויות של ערב חג, התעכבה התשובה. שנית ולמען הסדר, אני שותף ומנהל בטבורית, בנק דם טבורי המתחרה במי שמציג את סיטוג'ן, ובכל זאת אשתדל לתת את המידע ככל שהוא ידוע לי. סיטוג'ן הוא מתקן שמטרתו המוצהרת היא לאסוף כמות גדולה יותר של דם טבורי. ככלל ומבלי להתייחס לסיטוג'ן, לפני הכנסתו לשימוש של אביזר בתחום הבריאות, יש לבצע ניסויים על מנת לוודא ראשית כי אין כל סכנה בעצם השימוש ומעבר לכך כי האביזר אכן עונה לדרישות. אני חוזר ומדגיש כי למיטב ידיעתי סיטוג'ן עדיין לא עבר ניסויים כנדרש וכפועל יוצא מכך אין הוכחה לתקינותו וליעילותו כפי שנטען. אשמח לענות לשאלות נוספות. בברכת שנה טובה, ד"ר גניגר

25/01/2011 | 19:10 | מאת: ענת

שלום, אנחנו מעוניינים לשמר דם טבורי אך מתלבטים האם לתרום לבנק ציבורי או לשמור בבנק פרטי. קראנו הרבה, אנחנו מודעים לעובדה שהדם בבנק ציבורי אינו נשמר לנו ומי שצריך הדם ינתן לו. לעומת זאת הבנתי שאם הילד שתרם חולה במחלת דם מסויימת אין באפשרותו/לא ניתן כלל להשתמש באותה מנת דם טבורי. בקיצור... מה ההמלצות כיום לגבי שימור הדם? האם עדיף ללכת על פרטי (בהנחה שכסף הוא לא העיניין) או ציבורי??? תודה!

02/03/2011 | 01:51 | מאת: ד

אם כסף זה לא העניין, לכו על פרטי כמובן

15/01/2011 | 14:35 | מאת: חגית

שלום רב אני נוטלת כדור ציפרלקס מידי יום. האם יש מניעה לשמור את הדם הטבורי שלי? האם הדם נשמר עם עקבות תרופה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לחגית שלום, למיטב ידיעתי אין כל מניעה לאסוף ולשמור דם טבורי במקרה זה. בעיבוד מנת הדם הטבורי מבוצעת הפרדה ורק תאי הגזע נשמרים. בברכה, ד"ר גניגר

04/01/2011 | 20:55 | מאת: מור

שלום, ביצענו שימור דם טבורי בטבורית וקיבלנו 2 הודעות אחת על כך שבדם טבורי של התינוק נמצא ממצא של: ANAEROBIC STREPTOCOCCUS והודעה שניה שנשלחה שבוע אחרי על הימצאות : PEPTOSTREPTOCOCCUS SPECIES. אשמח לתשובה דחופה מה זה אומר (אנחנו די בלחץ) תודה רבה

שלום למור, אף כי אתם קבלת תשובה ישירה ממני, אני מצרף גם מענה בפורום. בבדיקת מנת הדם הטבורי נמצאו כאמור שני ממצאים. למיטב דעתנו הממצאים האלה הגיעו אל מנת הדם הטבורי במהלך האיסוף ולא נמצאים בדמו של התינוק. יחד עם זאת ולמען הסדר והזהירות אנו מעבירים באופן מיידי המידע למשפחה על מנת שזו תפנה לרופא ותקבל ממנו הנחיות. במרבית המקרים המוכרים לי הרופא בדק את הילד ולא נדרשה כל מעורבות נוספת. השאלה השניה נוגעת לאיכות המנה והאם ניתן יהיה להשתמש בה בעתיד. כבר עניתי לשאלה זו בעבר ואשיב שנית. ראשית אומר כי לו המנה היתה פסולה לכל שימוש היינו מעבירים הודעה למשפחה כי המנה תושמד מאחר ולא ניתן לעשות שימוש כלשהו. אציין כי זהו מצב חריג ביותר. ככלל ההחלטה לגבי השימוש במנה תלויה במספר גורמים: החולה, המחלה ואיכות המנה ולכן החלטה יכולה להתקבל רק כאשר כל שלושת הגורמים מצויים. אוסיף ואציין כי יש כבר היום ניסיון של שימוש במאות מנות אשר היו בהם ממצאים והדבר לא יצר כל בעיה בהשתלה למעט מקרה אחד. אשמח לענות לשאלות נוספות, ד"ר גניגר

12/12/2010 | 15:42 | מאת: מירה

שלום, האם יש חדש בארץ בתחום אובאיטיס או דלקת מפרקים באחד מבתי החולים בארץ? אם כלתי בהריון האם אפשר לקבל ממנה דם טבורי ואיך עושים זאת? מה שם בית החולים בסין בו על ידי תאי גזע הצילו ילד עיוור?

לקריאה נוספת והעמקה

מירה שלום, אף כי עבר זמן רב מאז שאלתך הראשונה, לא שכחתי ואי מנסה לברר פרטים יותר ברורים על מנת לתת לך מענה מתאים. לצערי עד כה כל פניותי לא הביאו לי מידע נוסף. ניתן לאסוף דם טבורי בעת הלידה מכל יולדת וברוב המקרים המנה המתקבלת נתנת לשימור לאורך זמן. על מנת לאסוף יש לפנות לאחת החברות הפועלות בתחום זה בארץ או לאחד הבנקים הציבוריים. חשוב לציין כי ההחלטה על שימוש בתאי גזע מדם טבורי מתקבלת על ידי הצוות הרפואי בהתייחס לחולה ולמחלה שיש לטפל בהם. באשר לשם בית החולים בסין אין לי אלא לחזור על מה שכבר כתבתי בעבר, אין לי כל מידע על המקרה ולבקשתי שתספקי לי פרטים נוספים לא קבלתי מענה. בברכה, ד"ר גניגר

שלום רב, בעקבות הכתבה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי , האם אפשר ךארות באיזו שהוא תיקון בחוק הבריאות מידע שמדבר על התשלות מדם טבורי וזה שהשתלות מדם טבורי הם חלק מסך הבריאות וממון ע"י קופ"ח ? תודה.

שלום לסלבה, איני יודע כל איזו כתבה על חוק ביטוח בריאות מדובר. הנושא של איסוף דם טבורי אינו מכוסה בחוק ביטוח בריאות ואף לא על ידי קופת חולים, למעט חברי תכנית "מאוחדת שיא" אשר זכאים לקבל השירות בתשלום חלקי והשאר ממומן על ידי הקופה. אשר להשתלות, רק חלק מהטיפולים מכוסה על ידי קופות החולים והחלק העיקרי אינו מכוסה. בברכה, ד"ר גניגר

שלום, הכתבה שאני מדבר עליה היא פורסמה באתר זה והיא מדברת על זה שכיום השתלת מח עצם גם מדם טבורי הוא חלק מסל הבריאות ונאמר בה שאין צורך לעשות ביטוח שמכסה את ההשתלה. אגב, הכתבה שפורסמה היא מאת "תא לחיים" תודה.

16/11/2010 | 19:24 | מאת: מירה

שלום, איך אוכל להגיע לשם בית החולים ושם הרופאים אליו הגיעה האם עם ילדה? ביתי עם עיוורון בעקבות אובאיטיס. האם יש בארץ התחלה של טיפול כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

מירה שלום, איני מכיר את המקרה אליו את מתייחסת. אם תוכלי להעביר אלי יותר פרטים אוכל להתעניין ולנסות לתת תשובה. במקביל אני מציע לך להתעניין אצל הרופאים המטפלים בביתך וסביר להניח שיש בידם מידע רב יותר. אשמח לעזור. ד"ר גניגר

17/11/2010 | 07:26 | מאת: מירה

שאלתי על בית החולים בסין אבל רציתי לשאול האם קיים בארץ טיפול בתאי גזע באובאיטיס?ביתי חולה בדלקת פרקים של גיל הילדות מגיל שנתיים היום בת 26 . מה שם בית החולים בסין או שם הרופא והאם יש מישהו פה בארץ שמטפל בתחום זה ובאיזה בית חולים?

16/10/2010 | 21:17 | מאת: דור

אנחנו לפני לידה בימים הקרובים (ניתוח) ברמבם בדקנו עלויות ותועלות עם כל 4 החברות הפרטיות 1. האם קיימת דרך לשמר בבנק הציבורי למרות הלידה העתידית ברמבם? 2. האם נכונה ההנחה כי לשם שימוש עתידי בדגימה דרושה כמות של מעל 50% מהדגימה שנאספה? 3. האם קיימת עדיפות של שקיות על פני מבחנות או ההפך - ולמה? 4. האם נכונה הידיעה כי הדגימה יכולה לשמש רק ילדים (חו"ח) בשל המשקל הנמוך? 5. כמה זמן יכולה הדגימה "להשאר בחיים" עד להגעה למעבדת הבנק? 6. האם אותן התחייבויות כתובות של בתי החולים הנשלחות לבעלי הדגימה, משמעותם כי גם במקרה בו החברה שהקפיאה "נעלמה" עדיין הדגימה היא שלי ובאחריות ביה"ח, והאם הדגימה רשומה על שמי גם בבית החולים ולא רק בחברה המקפיאה? תודה ושבוע טוב

דור שלום, 1. צריך לבדוק עם בית החולים האם איסוף ציבורי מבוצע ובאיזה מועדים, שעות במהלך היום? 2. ההנחה ככזו אינה נכונה. הכמות שתדרש תלויה במחלה, במשקל החולה ובגורמים נוספים. יחד עם זאת יש לציין כי במחלות סרטניות המהוות, כיום, את השימוש העיקרי הכלל הוא שצריך 30 מיליון תאים לק"ג משקל. אך אין הדבר נכון המחלות אחרות בהכרח ובעתיד תהיינה עוד מחלות וכו'. 3. התקנים היום קובעים שימוש בשקיות והחברות ככלל עוברות לשימוש בשיטה זו. הדבר אינו פוסל את המנות שנשמרו במבחנות ואלה תשארנה שמורות כך. 4. המנה הגדולה ביותר שנאספה בטבורית היתה בת יותר מ- 3000 מיליון תאים ואם נתייחס לתשובה בסעיף 2 הרי שזו מתאימה למי שמשקלו מעל 100 ק"ג. הרפואה משתמשת היום בשיטה של השתלה כפולה וכך שגם מנות קטנות יכולות לתרום לטיפול. חשוב לזכור גם כי מנה בעלת התאמה מלאה (היילוד עצמו וברמת סבירות טובה גם בני משפחתו הקרובים) תורמת יותר ממנה בעלת התאמה חלקית. 5. התקנים הבינלאומיים קובעים כי מנה הנשמרת בבנק דם טבורי פרטי יכולה להגיע לעיבוד עד 72 שעות מרגע האיסוף. בפועל המנות מגיעות לעיבוד בתוך 24-36 שעות. 6. הדגימה רשומה על שם היולדת, כולל מספר ת.ז. והיא שייכת ליילוד ולהוריו כאפוטרופסים עד הגיעו לגיל 18. אשמח לתת הבהרות נוספות. בברכה ושבוע טוב, ד"ר גניגר

07/10/2010 | 11:28 | מאת: OC

היכן ניתן למצוא את רשימת המחלות המעודכנת שהיום כבר ידוע על שימוש בתאי גזע מדם טבורי בהם? והכוונה למחלות שכבר מרפאים ולא שנמצאות בשלבים של ניסויים קליניים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ל- OC שלום, שני מקורות, מתוך רבים אחרים, עומדים לרשותך לקבלת מידע על השימוש שנעשה היום בתאי גזע: 1. אתר parents guide - http://parentsguidecordblood.org/content/usa/medical/diseases.shtml 2. אתר טבורית: http://www.taburit.co.il/index.php/fr-as-qw/about-blood-tab/3-about-blood-tab/25-diseases-treated-by-blood-stem-cells/ בשני אלה תוכל למצוא את התשובה וכמובן שאנו עומדים לרשותך במידת הצורך. שבוע טוב, ד"ר אריה גניגר

28/09/2010 | 13:20 | מאת: אורן

שלום רב ד"ר גניגר. שאלתי היא: מדוע חברת "בנק החיים/ביוקרד",היא חברת דם טבורי הפרטית היחידה מכל 4 החברות הקיימות כיום בארץ(כולל חברת טבורית), שמראה אמינות ושקיפות בנושא חשוב מאוד ללקוח ? 1)החברה היחידה שמקציבה סכום כסף למקרה שחלילה החברה תפשוט רגל. 2)החברה היחידה שמבטיחה,שאם חלילה תפשוט רגל,מנות הדם היקרות(תרתי משמע)יועברו למעבדה פרטית איכותית אחרת,ושימשיכו להשמר ברמה המיטבית ביותר. 3)החברה היחידה שמבטיחה,שהלקוח לא יחוייב בעלות נוספת בשל כך. 4)החברה היחידה, שבמועד חתימת החוזה מולה,מספקת ללקוחותיה מסמך מפורש על כך, שחתום עליו עו"ד נאמן. אודה לך מאוד על תגובתך. חג שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

אורן שלום, בפורום זה אני נותן, בשמחה, מענה לשאלות מקצועיות. אני מייסד ומנהל בחברת טבורית ואין בכוונתי לערוך השוואות בין החברות, או להמליץ על מי מהן, אלא לתת לשואלים כלים על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת ונבונה. בנוסף אציין רק כי קביעה גורפת, לגבי חמש נקודות שונות, "שרק חברה אחת היא היחידה ש..." מעוררת תהיות ולא אוסיף. אם תפנה לחברות השונות העוסקות בשימור דם טבורי אני מאמין שכל חברה תיתן לך את התשובות "שלה" לשאלות שהעלית. על בסיס תשובות אלה אני מאמין שתוכל לקבל החלטה היכן ברצונך לשמור את מנת הדם הטבורי של ילדך. בברכה, ד"ר גניגר

27/09/2010 | 20:33 | מאת: עדי

שלום רב, מאחר ואני צריכה ללדת בקרוב התחלתי קצת לחקור על עיניין שימור הדם הטבורי, עד כמה שידוע לי כל הבנקים הפרטיים רשאים להשתמש בדם טבורי על מנת לנסות ולרפא מחלות המטולוגיות בלבד, אם כך נניח שלתינוק מסויים יש חס וחלילה לוקמיה, הרי בדם הטבורי שלו שהוקפא התאים המוקפאים נגועים באותם תאים סרטניים (לוקמיים) ואי אפשר באמת להשתיל את הילד עצמו עם התאים מהדם הטבורי שלו כי הם "נגועים", אז מה בעצם היתרון בלהקפיא? האם הסיבה היא שאולי עוד 15 שנה יצליחו לרפא מחלות אחרות עם תאים אלו? כמו סכרת? שיתוק וכו' ואם כן האם הילד לא יהיה גדול מדי וכמות התאים לא תספיק בכל מקרה להשתלה?

לקריאה נוספת והעמקה

עדי שלום, דם טבורי משמש היום בטיפול סטנדרטי של מחלות מסוימות מתוך מכלול של מחלות סרטניות, גנטיות ואוטואימוניות. כמו כן במסגרת ניסויים קליניים ראשוניים ומתקדמים מטפלים במחלות אחרות כגון שיתוק מוחין, סוכרת ואחרות ומספרן של אלה יגדל בעתיד הקרוב. נכון הוא כי הטיפול בלוקמיה למשל נעשה עד כה "רק" במנות שאינן עצמיות, כלומר מתורמים זרים או מבני משפחה אך לאחרונה דווח על טיפול בלוקמיה גם במנות של דם טבורי עצמי. ההחלטה במקרה זה כמו בכל המקרים האחרים נתונה בידי הצוות הרפואי ותלויה בגורמים רבים כגון חולה, מחלה וכו'. באשר לכמות התאים שנאספה, גם כאן הדבר תלוי במחלה ובחולה. בטיפולים הסרטניים המבוצעים היום מבוצעים משתמשים ככלל בכמות של כ- 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף. במחלות אחרות, שהטיפול בהן מבוצע לעיתים במסגרת ניסוי קליני, משתמשים בכמות קטנה משמעותית של תאי גזע ויתר על כן סביר להניח כי גם במחלות הסטנדרטיות תמצאנה הדרכים להקטין את מספר התאים הנדרש על ידי שיטות טיפול יעילות יותר. אשמח לענות לשאלות נוספות. ד"ר גניגר

לקריאה נוספת והעמקה
06/10/2010 | 16:17 | מאת: OC

כאשר אתה מדבר על כמות של כ-30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף אתה מתכוון לכלל התאים/תאי גזע להשתלה (CD34)/תאים מגורענים?? אשמח להרחבה בעניין.

18/09/2010 | 12:36 | מאת: מתלבטת

שלום רב, בעלי ואני מתלבטים לגבי שמירת דם טבורי. להלן כמה שאלות: במידה הואחסון לא בוצע כהלכה בגלל רשלנות של הבנק הפרטי , האם יש סיכוי שהדגימה "תתבזבז" ולא תהיה אפקטיבית אם יהיה בה צורך? אם כך, מי אחראי לנושא זה? אני מתכוונת - אם שילמנו על אחסון שלבסוף לא בוצע כהלכה בגלל אי הקפדה של החברה הפרטית, האם אני אהיה מחוייבת בתשלום? בנוסף, האם מנסיונך ידוע לך על מקרים כאלו? עד כמה הם שכיחים? שאלה נוספת - האם יכולה להיות סיטואציה בה נאסף דם טבורי מיד לאחר הלידה לצורך שימור תאי גדע - אך מסיבה כלשהי תאי הגזע לא היו בסוף ברי שימוש ואפקטיבים לטיפול בילד חולה? אני מתכוונת לא בגלל שתאי הגזע לא התאימו לטיפול במחלה אלא דווקא כי משהו בתהליך האיסוף של הדם לאחר הלידה לא היה תקין ולכן תאי הגזע לבסוף לא היו אפקטיביים לשימוש? האם ידוע לך על מקרים שכיחים כאלו? אודה על תשובותיך, יום טוב.

למתלבטת שלום ושנה טובה, שימור דם טבורי נעשה בנוהלי עבודה מסודרים. המנה נאספת בחדר לידה ומועברת לבנק הדם שם מבוצע הליך עיבוד ושימור עד להקפאה. ההורים מקבלים לאחר סיום הליך השימור הודעה על תקינות המנה. מנה תקינה היא מנה אפקטיבית אך יחד עם זאת חשוב לציין שלפני השתלה תבוצע בדיקה חוזרת למנה על מנת לוודא התאמה נכונה וכן שהמנה "עדיין" תקינה לצורך השתלה זו. עוד חשוב לציין כי החברה (טבורית במקרה זה) אינה גובה כסף בכל אותם מקרים שהמנה לא הוקפאה מכל סיבה שהיא. במרבית המקרים שלא בוצעה הקפאה נבע הדבר מגודל המנה (קטנה מתחת לסטנדרד) או ממצאים בתוך המנה כגון נגיפי איידס, אשר פסלו את המנה לכל שימוש עתידי ולכן לא היה מקום להקפיאה. השאלה השניה בעצם חוזרת על הראשונה. לא ידוע לי על מקרים שלא היה שימוש במנה בשל תקלה באיסוף. אם היתה תקלה באיסוף, וזה בהחלט יכול לקרות אך לשמחתי לעיתים נדירות, אזי לא היה שימור. אשמח לענות על שאלות נוספות. שנה טובה, ד"ר גניגר

20/09/2010 | 12:43 | מאת: ביולוגית

לא תמיד יש תאי דם טבורי מספיקים כלומר תאי גזע שאפשר לעשות איתם משהו...

למתלבטת שלום, כמות תאי הגזע הנדרשת משתנה מטיפול לטיפול. בטיפולים העיקריים המבוצעים היום בתחום המחלות הסרטניות, כגון תחליפי השתלות מח עצם מומלץ להשתמש ב-30 מיליון תאים לק"ג (ע"פ משקל גופו של החולה). יחד עם זאת בשנים האחרונות בוצעו, במסגרת ניסוים קליניים, כ- 200 טיפולים בשיתוק מוחין. כמות התאים שהשתמשו בהם היתה נמוכה עד כ- 150 מיליון תאים לטיפול. הבנקים הציבוריים מגדירים 900 מיליון תאים כמינימום לגודל המנה שתשמר אך מנות "יעודיות", לבני משפחה כדוגמא, יכולות להיות קטנות יותר. על בסיס זה מקובל בבנקים המשפחתיים לשמור מנות של 400 מיליון תאים ואף פחות מזה בהסכמת המשפחה. ההתפתחות המדעית, סביר להניח, שתלמד אותנו כיצד אפשר להשתמש בפחות או להגדיל את הכמות ולהגיע לגודל המנה הנדרשת. אשמח לענות לשאלות נוספות, בברכה, ד"ר גניגר