שאלות לגבי שימוש דם טבורי

שלום רב, מס' שאלות בבקשה: 1. האם אם עם מחלות אוטואימוניות (קרוהן, צליאק, אלרגיות) שמטופלת בתרופה מדכאת מע' חיסון - אימוראן, יכולה לשמר את הדם הטבורי של תינוקה, או שאין כלל קשר? 2. מדובר עד כה בישראל, שימש הדם הטבורי כמציל חיים עבור בני המשפחה ובכלל, קראתי שלרוב לא משתמשים בדם הטבורי של התורם עצמו, לעצמו, אלא להוריו ואחיו? 3. האם באנשים מבוגרים כמות הדם הטבורי מספיקה? אחות בתה"ש אמרה לי שזה בעייתי, כי מבוגרים זקוקים למנות עם יותר תאים. 4. מתי צריך להגיע להחלטה וכמה זמן מראש צריכים ליידע את החברה ולשלם? אני מעוניינת ב"טבורית". אלד גם בתה"ש. תודה!

לדנה שלום, ראשית אני מתנצל על האיחור במתן התשובה. 1. אין תשובה חד משמעית לשאלתך, אסביר וראשית אציין כי ההחלטה על שימוש במנת דם טבורי כמו בכל תרופה אחרת היא החלטה אשר מתקבלת על ידי הצוות הרפואי כאשר יש חולה, מחלה והתרופה המדוברת, תאי גזע במקרה זה. תרופות אשר ניתנות ליולדת חלקן עוברות שלייה ואחרות לא. ההשפעה של התרופה חודרת שלייה יכולה להיות בעלת משמעות שונה ממחלה למחלה ולכן קשה לתת תשובה מראש. 2.הדם הטבורי יכול לשמש הן את התורם והן את בני משפחתו המורחבת בהתאם להתאמת המנה לחולה ולמחלה כפי שצויין למעלה. מבחינה סטטיסטית ליד התורם (היילוד) יש מספר בני משפחה ולכן הסיכוי שמנה כזו תשמש להשתלה אצל בני משפחה גבוה יותר והדבר אכן מתבטא בנתונים המספריים. בחלק מהמחלות, הגורם למחלה נמצא בתאי הגזע ובמקרים אלה יחפשו מנה אחרת ולא את המנה העצמית. 3. מנות הדם הטבורי שנאספו בטבורית, עד כה, מכילות 100-4000 מיליון תאים מגורענים. לצורך טיפולים במחלות סרטניות מקובל היום להשתמש ב- 30 מיליון תאים לק"ג, ועל כן אדם השוקל 70 ק"ג צריך 2100 מיליון תאים. כמות זו נמצאת בחלק מהמנות אך לא בכולן.לנתונים אלה יש להוסיף כי א. הרפואה משתמשת היום בשיטת ההשתלה הכפולה במקרים שיש צורך בתאי גזע נוספים. ב. קיימות טכנולוגיות של שכפול תאים אשר תהיינה זמינות בעתיד הקרוב. ג. מחלות אחרות המטופלות כיום בניסויים קליניים מתקדמים צורכות כמות קטנה יותר של תאים. 4. אנו ממליצים לקבל את כל המידע הנדרש במהלך השליש האחרון של ההריון, לקבל החלטה שקולה ולקבל ערכה הביתה 4-6 שבועות לפני תאריך הלידה הצפוי. אשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר גניגר