פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
26/04/2010 | 13:23 | מאת: יובל

כאשר אין סקס אפשר לאונן מה אפשר לעשות כאשר לא מוצאים אהבה חודשים...

27/04/2010 | 21:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יובל, אכן אין תחליף ראוי לאהבה במובן של קשר זוגי. עם זאת, בהחלט ניתן להקל על הבדידות ע"י תעסוקה ובעיקר ע"י קשר רגשי, ללא מין, עם אנשים ובעלי חיים. למשל, ע"י אימוץ כלב. יש כיום טיפול שלם שנקרא טיפול באמצעות בעלי חיים ואכן נמצא שבעל החיים ממלא תפקיד רגשי חשוב ביחסי הקבלה והנתינה. יתר על כן, במחקר שחזרו עליו מספר פעמים נמצא שוב ושוב ששיעור התמותה בקרב קשישים בבתי אבות שנתנו להם לגדל עציץ בחדרם היה נמוך משיעור התמונה בקרב קשישים שלא קיבלו עציץ לגידול. אני יודע שבקריאה ראשון "כלב במקום חבר" יכול לקומם, אבל ככל שתשקיע יותר מעצמך בזולת ופחות בעצמך, זה יהווה תחליף מתאים יותר לקשר רומנטי, עד שיגיע האחד המתאים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://wwww.shrink-friendly.co.il

25/04/2010 | 19:04 | מאת: לילך

ממש תודה על תשובתך-למה עם בנים זה רק להכנס למיטה?כי אני מרגישה שזה מה שהם...רק רוצים סקס ומחפשים סליחה על המילה לזיין. ועם נשים יש מן קסם כזה שקשה לי להסביר אותו..משהו שגורם לי להרגיש וואו! .מובן שבעתיד ארצה משפחה רגילה ולהתחתן עם גבר לכן קצת קשה לי עם זה..

27/04/2010 | 19:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, שוב, הייתי מבדיל בין משיכתך לנשים ובין משיכתך לגברים. מדברייך אני מבין שאת נמשכת לנשים ולגברים. משיכתך לנשים אינה נובעת ממשיכתך לגברים וגם לא מהיחס שלהם אלייך. יחס זה אכן רווח במקומותינו, אך יש דרכים לבחון את מידת התעניינותו של הגבר בך כאדם ולא רק כאובייקט מיני ולשלוט בה. קראי, למשל, את ספרה המשעשע של שרי ארגוב "למה גברים אוהבים ביצ'יות?" ואולי זה ייתן לך כמה רעיונות כיצד לנהוג בגבר שאת מעוניינת שיתייחס אלייך קצת יותר כאדם ופחות כאובייקט מיני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטין http://www.shrink-friendly.co.il

25/04/2010 | 13:54 | מאת: חסוי

יש לי עוד הרבה שאלות ואני בטוחה שתענה לי עליהם תמיד.אני רוצה לציין לטובה את תשובתך המהירה ממש שמחת אותי.אז בינתיים תודה לך

25/04/2010 | 18:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

25/04/2010 | 12:27 | מאת: לילך

האם משיכה רגשית לנשים מעידה על היותי לסבית? אני מרגישה שכשאני רואה אישה יפה אני רוצה לחבק אותה ולגעת בה...עם גברים אני מרגישה משיכה מינית נטו-כלומר להכנס איתם למיטה וזה הוא. אני מרגישה שלא ממש ברור לי מה קורה...אני בת 20 פלוס.

25/04/2010 | 18:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, יש אנשים שמגיעים לגיל הרבה יותר מאוחר והם אינם מבינים מה קורה, כך שלהרגיש כך בגיל 20 זה טבעי ונורמאלי. משיכה לנשים בהחלט יכולה להתחיל ממשיכה רגשית ומאוחר יותר מתוסף לה המרכיב המיני (בין גברים זה עובד להפך, ברוב המקרים). מה שמטריד קצת הוא למה עם גברים זה להיכנס למיטה וזהו? נכון, נשים פתוחות יותר לקשר רגשי ומחפשות אותו, אך זה לא חייב להיות זהו עם גברים. יש גם גברים רגישים. כך או כך, לילך, אני רואה בך אדם מאוד עשירה, עם פוטנציאל לפתח משיכה רגשית ו/או מינית כלפי גברים ונשים כאחת: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/04/2010 | 09:20 | מאת: חסוי

שלום אני בחורה דתייה.אני זוכרת את עצמי תמיד אוהבת בנים ונדלקת עליהם עד גיל 15 .לא שפתאום התאהבתי בבחורה אבל היו לי מדריכות או מורות יפות עם אישיות שהייתי חושבת עליהם הרבה אבל לא בקטע המיני אני פשוט חושבת שחיפשתי חום ואהבה פינטזתי על חיבוקים ושיחות לא יותר מזה.היה לי את הקטע של המתוסבכת.אני לא יודעת למה אני מאוד מפחדת מגברים ברור שאני רוצה לראות את עצמי עם גבר.אבל אני כ"כ מפחדת וגם אני חושבת שאני מכוערת ואני איך לומר שונאת את עצמי האם לאור כל זה יש מצב שבגלל זה אני לא מסתכלת על גברים?בזמן האחרון אני צופה בסדרה של יחסי בנות (ז"א סדרה) ואני נהנית אני מודה שגם מהצד המיני אך גם מבחינת הביחד שכאילו יש להם מפגשים והם חברות.בילדות הייתי מאוד מופנמת וסגורה.ואם תוכל לנסות להבין את השאלה ולענות לי עלייה אשמח.

25/04/2010 | 09:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אני חושב שאני מבין את השאלה, לפחות באופן חלקי. על פניו, עושה רושם שהיחס שאת מייחלת למצוא אצל נשים הוא יותר רגשי (עם ביטויים פיזיים לחיבה) מאשר מיני. לעומת זאת, מגברים את חוששת בגלל דימוי גוף נמוך שלך ואכן, לצערנו, בחברה שלנו (בוודאי גם בחברה הדתית במידה רבה) גברים "שופטים" נשים בראש ובראשונה, לפי הפרמטר הזה. כל השאר הן תוספות מבורכות. אני רואה כאן שילוב של היחס שלך לעצמך עם איזה שהוא צירוף בין רתיעה מגברים ומשיכה, יותר רגשית מאשר מינית, לנשים. בעצם, את מחפשת נחמה אצל נשים, נחמה שאפשר למצוא אצל נשים גם בלי יחסי מין. אבל, הדבר הראשון שיש לטפל בו הוא הדימוי העצמי שלך. דימוי הגוף הנמוך שלך הוא רק קצה הקרחון של דימוי עצמי נמוך, שקל יותר למקד אותו בגוף. כלומר, חשוב שקודם כל, תאהבי את עצמך ותהיי חברה של עצמך, עם כל האמצעים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שעומדים לרשותנו כיום. אחר כך, תוכלי לעשות בחירות שנובעות יותר מרצונך ופחות ממצוקתך. כרגע לא ברור אם הצירוף הזה של חיפוש חיבה אצל נשים ורתיעה מגברים הוא תוצאה של אהבת מרדכי או שנאת המן, כלומר משיכה לנשים או רתיעה מגברים. לכן אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי ללבן סוגיות אלו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/04/2010 | 01:08 | מאת: דוד

שלום ד"ר גידי אני בחור בן 29 רציתי לשאול לגבי הנוזל השקוף באנגלית PRE CUM האם הוא בריא ללקק אותו בזמן המציצה ואצלי באיבר המין יוצא ממנו הנוזל השקוף בזמן שאני רואה סרט כחול או בזמן שאני מקיים סקס תודה

25/04/2010 | 01:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דוד, עד לפני מספר שנים היה מקובל, בעיקר בארה"ב, להזהיר גם נגד הסכנה שבהימצאות נגיף HIV גם ב-Precum ולהמליץ על קיום מין אוראלי עם קונדום. זו הייתה גישה מחמירה מאוד בעידן הפאניקה ממגיפת האיידס בארה"ב. כמדומני, זו נשארה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי עד היום. ואולם, המחקרים אינם מצביעים על סיכון ממשי בהידבקות דרך מין אוראלי בכלל, כולל שפיכה בפה, וכמובן כמעט על היעדר סיכון מוחלט מ-precum. יש דעות שונות משום שכמעט ואין מחקרים שנערכו ממש על precum , משום שבליעת precum כמעט אינה מורגשת. צריך שילוב נדיר של פליטת זרע ממש (לא precum) לתוך פה עם דימום כדי שתהייה סכנה להיבדקות וגם אז הסיכון נמוך. ב-precum ריכוז הנגיף הרבה יותר נמוך, אם בכלל. על כל פנים, מין אוראלי עם קונדום היא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, על אף שהמחמירים שבמחמירים ממליצים על כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/04/2010 | 00:02 | מאת: הודיה

מדוע שבקשר-ירצו לנצל את המקום הזה שלי שמרגיש רעב? לאור תשובתך ככה הבנתי..

23/04/2010 | 10:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הודיה, רוב האנשים נוהגים להעמיד, באופן לגמרי טבעי ומובן, את צורכיהם לפני צורכי הזולת. מצב זה מעמיד אנשים רעבים לקשר בעמדה של פגיעות אפשרית. שונה מכך הוא הקשר עם המטפל, שתפקידו מחייב להעמיד את צורכי המטופל לפני צרכיו האישיים שלו (כמובן, לאחר שהוא מבדיל ומפריד בין שני סוגי הצרכים). לכן, אני סבור שהקשר הטיפולי שונה במהותו והרעב שלך לקשר עם המטפלת לא ינוצל על ידיה לרעה, כולל לא כאשר תחשפי בפניה את האמת על עצמך. זה המסר העיקרי שלי. אני מרגיש שמעבר לכך אתערב יתר על המידה בטיפול שלך ולטובת העניין אנא לבני את הסוגייה במסגרת הטיפול, בלי לפרוץ מסגרת זו דרך הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/04/2010 | 20:32 | מאת: הודיה

שלום, האם אין אפשרות -פשוט לדבר על הרצון שלי לקשר איתה-למרות שאנחנו מדברות כבר הרבה זמן על זה.. מבלי לחשוף את השקרים-פשוט לא להזכירם יותר? ובכלל מה עושים כשיש קרייבניג-מן רעב כזה למטפל -בטיפול?האם זה נפתר באיזשהו שלב?

22/04/2010 | 21:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הודיה, במקרה הזה חשיפת הקשרים היא חלק מבניית הקשר ומעבודה על הקשר ואת תראי מתגובתה של המטפלת לחשיפה זו ששום דבר לא ישתנה. להפך. זה רק יראה לך שהיא מקבלת אותך כמי שאת ויגרום לך להעריך את עצמך יותר. ההשתוקקות לקשר עז עם המטפל מעידה על חסך שנוצר בקשרים מוקדמים. עדיף שההשתוקקות הזו תבוא לידי ביטוי בקשר עם המטפלת שאמור להיות קשר לא-אינטרסנטי מאשר בקשר שבו הצד השני עלול לנצל זאת נגדך, במודע או שלא במודע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/04/2010 | 14:54 | מאת: הודיה

שלום ד"ר, כתבתי פה כבר בעבר ומאד אהבתי את תשובתייך-אני בטיפול שנתיים בת 26 -אני מרגישה שנכנסתי למערכת יחסים עם המטפלת שלי שמאד מבלבלת אותי-עד כדי שאני מספרת שקרים כדי "לכבוש" אותה והיא מאמינה לשקרים-אני מבינה שלא יהיה לעולם קשר ביננו-קשר כמו שאני רוצה-אבל קשה לי להחליט שמספיק עם השקרים.אנחנו המון מדברים על הקשר-ועל הרצונות שלי אבל בפועל דבר לא משתנה-אנחנו מנסות להחזיק את הרצון בתוך הקשר-בלי לממשו. השרים שסיפרתי נהפכו לחלק מהטיפול..לצערי. כדי לגרום לה לשים אלי יותר לב-מה שבאמת מצליח. עצוב לי אך אנלא מסוגלת לומר תאמת. אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.הודיה

22/04/2010 | 15:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הודיה, חשיפת ה"שקרים" בהחלט תהווה צעד בונה אמון בקשר עם המטפלת וגם הישג חשוב מאוד עבורך. תוכלי לראות כיצד המטפלת מקבלת אותך כמו שאת גם כשהאמת נחשפת ואינך מרגישה צורך לייפות דברים. אני מבין את המבוכה הקשורה ב"רגע האמת", מבוכה הקשורה בין היתר לתגובתה של המטפלת לחשיפה זו. לכן המלצתי היא לכתוב לה מכתב שתשאירי לה לקריאה בין הפגישות (או מייל אם את יודעת את כתובת המייל שלה), לכלול גם תיאור של קשייך לכתוב זאת ואפילו לצרף את פנייתך זו לפורום. דברים כאלה מהווים לרוב "מנוף" לקשר הטיפולי ואין לי ספק שתגובתה תהייה מקבלת, מבינה ולא שיפוטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/04/2010 | 20:28 | מאת: לין

הי, מה פירוש המושג ריחוק אנליטי? והאם בסיטואציה הטיפולית מטפל/ת יכולים לשמור על ריחוק רגשי? ולא להיות מעורבים? זה לא קשה? תודה לין

21/04/2010 | 22:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לין, בפסיכותרפיה דינאמית (כזו המבוססת על עקרונות הפסיכואנליזה) מתרחשים תהליכים בין-אישיים לא מודעים בין המטפל למטופל. שניים מהם נידונו בפורום זה מספר פעמים: א. העברה - השלכה של דמות משמעותית בחיי המטופל (לרוב דמות הורית) על המטפל. ב. העברה נגדית - השלכה של דמות משמעותית בחיי המטפל (למשל, מטפל שמשליך את דמותה של ביתו הצעירה על מטופלת צעירה) על המטופל. ריחוק אנאליטי מרמז על יכולתו של המטפל לשלוט בהשלכות שהוא עושה על המטופל, ובמילים פשוטות יותר, לשמור על מרחק מהמטופל שמאפשר לו להיות מטפל יעיל יותר ולהתייחס לצורכי המטופל מבלי להשליך עליו יותר מדיי מעולמו האישי. אין פירושו של דבר, חוסר מעורבות אלא הימנעות ממעורבות-יתר ומהזדהות-יתר שדווקא מהם סבל המטופל בעבר (למשל, אמא שלא מבחינה מספיק בין צרכיה וצרכי הילד ומגוננת עליו יתר על המידה) וכעת יש לו אפשרות לחוות מעורבות מווסתת בהתאם לצרכיו מהמטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/04/2010 | 15:06 | מאת: רוק*

צהריים טובים, ד"ר דליה גלבוע! שאלתי אליך לגבי הועדה לשינוי מין: מה הקריטריונים העיקריים הבסיסיים לפיהם נבחן הצורך של טרנסים לקבלת הורמונים וצורך בניתוח שינוי מין.האם ההתנהגות גברית טיפוסית היא אחד התנאים הכרחיים בתהליך? אני מרגיש ת'עצמי גבר לחלוטיןואני גם רוצה להיראות כמו גבר לחלוטין,אבל הסביבה מבחינה בי את ההומו העדין והעליז שבתוכי,זאת אומרת,אין לי התנהגות גברית טיפוסית ,האם יש לזה משקל משמעותי? מצפה לתגובתך.

22/04/2010 | 15:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

23/04/2010 | 22:26 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, הדבר העיקרי שמנחה את הוועדה המאשרת את הניתוח לשינוי מין הוא: האם האדם אכן הינו טרנסקסואל ששאיפתו העיקרית היא להפוך את גופו לבן המין השני, היות שבתחושתו הנפשית ובכל הזדהותו הוא חש עצמו ככזה. חשוב לדעת, שהרצון לעבור את הניתוח אינו נובע מאיזו סיבה זמנית כלשהי,וכן שאין מקורו במשבר נפשי או במחלה נפשית, אלא שבאמת מדובר בדבר יציב וקבוע, הקשור, כאמור, לזהות האדם. מאחר שהזהות אינה מתבטאת רק בהתנהגות חיצונית סטריאוטיפית (ולכך, הרי, התייחסת בדבריך), יש לקחת בחשבון את מכלול אישיותו, תפקודו ותחושתו של הפונה. כלומר, חשובה הראייה הכוללת והרחבה של האדם את עצמו. בדרך כלל, כאשר האדם בכללותו חש עצמו מגובש בזהותו (בין כגבר ובין כאישה), הדבר בא לביטוי גם בהתנהגותו הכללית וגם באופן התנהלותו בחיים בכלל ובחיי היומיום בפרט. לקיחת ההורמונים מסייעת אף היא להשלמת התחושה הגופנית והמראה, בצורה ההולמת את זהותו. לכן כה חשוב, להתנסות בלקיחתם, עוד לפני הניתוח. זו גם אפשרות חשובה לאדם לבדוק עצמו ולדעת כיצד הוא חש באופן גופני עם השינויים שההורמונים יוצרים בו. אנשים שהינם טרנסג'נדרים ומבקשים ניתוח לשינוי המין, מדווחים שלקיחת ההורמונים יוצרת אצלם תחושה טובה, הן משום ההשלמה של השינוי הגופני שהם יוצרים אצלם והן משום התחושה הנפשית שהם גורמים. הסביבה, באופן טבעי, קולטת גם את מידת הביטחון שחש האדם באשר לזהותו ובדרך כלל מתייחסת אליו בהתאם לכך. אם כן, תבין בוודאי שאין מדובר רק "בהתנהגות הגברית הטיפוסית" (כפי שציינת), באשר להפניה לקבלת הורמונים או במתן האישור לניתוח, אלא בהרבה מעבר לכך. באשר להערתך, כי הסביבה קולטת אותך "כהומו" (שוב כדבריך), נראה לי שחשוב שאתה עצמך תוכל להבין האם הינך חש עצמך כבעל זהות גברית או שאין זה כך באופן ברור ואתה עדיין מתלבט, או נמצא בשלב של גיבוש הזהות. מדבריך לא בדיוק היה לי ברור, איך אתה עצמך מרגיש את הדברים, או במילים אחרות, מהי הזהות שאתה חש בעצמך. זכור, זה הדבר החשוב והקובע אשר בסופו של דבר יאפשר גם להגיע לניתוח (אם אכן זוהי השאיפה של האדם). בברכה, ד"ר דליה גלבוע

20/04/2010 | 19:52 | מאת: י

שלום אני בן 16 ויש לי בעיה אנא תעזרו לי בגיל 13 כל כל הבנים התחלתי לצפות בפורנו אבל אחרי כמה חודשים נכנסתי בטעות לאתר פורנו של גייז ולא ידעתי מה זה אבל זה סקרן אותי וההיתי צופה בזה וגם בפורנו רגיל אחריי שנתיים הפורנו הרגיל נהיה לי משעמם אז צפיתי רק בפורנו של גייז אבל לא נשכתי לא לגברים ולא לנשים בגיל 15 התחלתי להרגיש משיכה לגברים אבל לא לנשים לא משנה כמה אני מנסה אני לא מצליח להמשך לאישה יש לי פנטזיות רק על גברים ומסקרן אותי לנסות עם גבר מחד גיסא זה מפחיד אותי ומאידך אני מאוד רוצה לפעמים אני חושב לעצמי הלוואי והיה אפשר להיפטר מזה ולפעמים אני חושב לא משנה לי כמה זה רע לי אני אוהב את זה. השאלה שלי אליכם האם אני הומוסקסואל? ואם כן האם יש דרך להפטר מזה?

20/04/2010 | 20:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

י' יקר, אני מאוד מבין את מצוקתך ומזדהה איתה, ואולם לצערי לא אוכל לומר לך את מה שאתה מקווה לשמוע. אין כל דרך מקצועית (תרופתית, פסיכולוגית או אחרת) לחסל את משיכתך לגברים (בדיוק כשם שאין דרך לחסל משיכה לנשים אצל סטרייטים). הואיל ואינך מרגיש כל משיכה לנשים, אי-אפשר ליצור יש מאין ולכן המסקנה המתבקשת היא שיש לעזור לך לחיות בשלום עם משיכתך לבני מינך. עוד אציין שהאיגוד הפסיכולוגי האמריקני, למשל, רואה בכל ניסיון של פסיכולוג לשנות את הנטייה המינית של הומוסקסואלים עבירה על כללי האתיקה המקצועית, הואיל וניסיונות רבים כאלה שנעשו בעבר לא רק שלא נמצאו יעילים, אלא אף מזיקים, גורמים לדיכאון עד כדי נטייה אובדנית, מייאשים ומשאירים את המטופל קרח מכאן ומכאן. כולנו גדלנו בחברה סטרייטית וחונכנו שמשיכה לבני/ות המין השני היא הדרך הטבעית, הנורמאלית, האחת ויחידה. אתה נמצא בגיל רגיש מאוד, גיל ההתבגרות, שבו יש משמעות רבה מאוד לקשריך עם חבריך, בני קבוצת גילך. הואיל ורוב בני גילך נמשכים לבנות, אני רוצה להציע לך אתר שיכול להוות תחליף מסוים לחבריך הסטרייטים (שאיתם אתה יכול להמשיך בקשריך). מדובר באתר של ארגון הנוער הגאה שכתובתו www.igy.co.il ובו מופעלות דרכי סיוע רבות, החל מהתכתבות עם מתנדב במייל, דרך פורומים לתמיכה וכלה בקבוצת תמיכה לבני נוער פנים אל פנים. אני משוכנע שהידיעה שאתה לא לבד ושתוכל לחלוק את קשייך עם בני נוער במצב דומה תעזור לך רבות. כמובן, שאתה מוזמן להיעזר גם בפורום זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/04/2010 | 18:27 | מאת: פולג

רציתי לדעת האם יש בטיפול בכלל מצב שגם המטפל חווה עם עצמו העברה אירוטית כלפי המטופל? תודה על תשובתך-זה נשמע לי מאד.

19/04/2010 | 19:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום פולג, בהעברה (transference) המטופל משליך על המטפל דמות משמעותית מעברו (בעיקר דמות הורית) ובהעברה נגדית (countertransfernce) המטפל הוא זה שמשליך על המטופל דמות משמעותית (נניח, מטפל מבוגר שמתייחס למטופלת צעירה בצורה דומה לאופן שבו הוא מתייחס לביתו). כמובן שמדובר בתהליכים לא מודעים. כאשר התהליכים הללו כוללים משיכה מינית אנחנו קוראים להם העברה אירוטית והעברה נגדית אירוטית. אגב, התהליך השני לא נראה לי תהליך שמתרחש בפועל אצל המטפלת, אלא הייתי אומר יותר שזו משאלה שלך שתהליך של העברה נגדית אירוטית כזה יתרחש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/04/2010 | 13:02 | מאת: פולג

שלום, אני בקשר כבר שנה עם בחורה-שיש בו הרבה מיניות. אני גם שנה בקשר עם מטפלת מקסימה-בת שישים פלוס שאני מאד אוהבת.אני בת 25. לפעמים אני כותבת למטפלת שלי מיילים מאד מפורטים על מה קורה לי עם חברה שלי בפן האירוטי. המטפלת סטרייטית ומאד מעניין אותי לדעת מה היא מרגישה לאחר שהיא קוראת על קטע מיני בין שתי נשים.כששאלתי אותה פעם אז היא אמרה שבסה"כ זה עוד אהבה כמו כל אהבה..אבל הרגשתי שזו תשובה מתחמקת-שיש שם משהו שהיא לא מוכנה לומר לי...ההרגשה שלי שזה עושה לה משהו בלב כשהיא קוראת על תכנים מיניים בין נשים. אני לא יודעת למה אבל הנושא הזה מאד מציק לי..

19/04/2010 | 14:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום פולג, להרגשתי, את מנסה לעשות אירוטיזציה של הקשר שלך עם המטפלת במקום להסתפק ביחס ההורי שאת מקבלת ממנה. לא המטפלת היא זו שחוקרת אותך על יחסי המין שלך עם חברתך, אלא את מרגישה צורך לפרוץ את המסגרת הטיפולית ולספק לה את המידע הזה מחוץ לשעות הקבלה, באמצעות מיילים. זהו, לדעתי, ביטוי למה שמכונה בשפה המקצועית "העברה אירוטית", כלומר, סוג של התאהבות במטפלת, אשר במודע או שלא במודע, את מנסה לתת לו גוון מיני. תופעה זו מוכרת היטב למטפלים ואני חושב שטוב יהיה אם תדברי עם המטפלת על הקשר שלך איתה במקום לטפטף לה פרטים מחיי המין שלך עם חברתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/04/2010 | 18:20 | מאת: עדי

שלום,בת 29.נמצאת בצומת דרכים מאוד קשה בחיי שעד כה דחיתי את ההתמודדות עימה.נמצאת בקשר מושלם למעלה מ-3 שנים עם אישה.אבל מסרבת להשלים ולחיות בשלום עם הכיוון של חיי לפיו עתידי יהיה עם אישה כולל סוגיית ההורות.זאת בשל העובדה שאני כן נמשכת (מאוד) לגברים,אבל לא יודעת האם מסוגלת לנהל מערכת יחסים משמעותית(מעולם לא נתתי לעצמי את הזמן להתאהב בגבר).הספק מוביל לקונפליקט בו עליי להחליט האם לאבד את היקרה לי מכל ולפגוע בי ובה בכדי לנסות לגלות האם באפשרותי לחיות עם גבר. קשה לתאר במילים את הקושי בסיטואציה זו. אני חשה שהדואליות גורמת לי לנזק נפשי. לא מאמינה שייעוץ בכתב יוכל לסייע,אשמח גם להכוונה נוספת-המלצה על פסיכולוגים/גורמים מתאימים אליהם אוכל לפנות.

18/04/2010 | 20:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עדי, לצערי, אין באפשרותי להמליץ לך על מטפלים מעל גבי הפורום ניצול הפורום לבמה פרסומית לנותני שירות. אני בהחלט מסכים איתך שהתייעצות בפורום אינה תחליף הולם לייעוץ פנים אל פנים, אך אוכל רק לומר שבאופן עקרוני בכל בחירה שאנחנו עושים קיים ויתור על האופציות האחרות וזה נכון גם אילו היית מתלבטת בין שני גברים או, למשל, אם היית יוצאת עם הגבר הראשון בחייך, מאוהבת בו ולא בטוחה אם יש אולי גבר יותך מתאים עבורך. זאת החלטה שאת, ורק את, יכולה לקבל, אם כי כמובן רצוי ליווי ייעוצי לעניין, במסגרתו כדאי לדבר על הקושי להתאהב בגבר. עם זאת, אני מאמין שהמציאות חזקה יותר מכל דבר אחר וכרגע יש לך בת זוג שאת אוהבת, ולא משנה מה מינה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/04/2010 | 13:16 | מאת: עדי

תודה על תשובתך.אני מבינה שאין באפשרותך להמליץ על מטפלים. האם תוכל להמליץ על סוג הטיפול/ייעוץ המומלץ. פסיכוטרפיה/ פסיכולוגיה ואולי אף פסיאטריה שכן כמו שאמרתי הקונפליקט המתמשך נותן את אותותיו מבחינה נפשית- חלומות, חרדות, רגישות יתר, בכי רב. ומכיוון שגם אני מאמינה שההחלטה יכולה להתקבל רק על ידי ולכן נמנעת מלפנות לעזרה,אודה לכך אם תוכל אולי להסביר באילו היבטים לדעתך כן אוכל לקבל סיוע במידה ואפנה לייעוץ? (לדוגמא, לדבר על הקושי להתאהב בגבר)

28/04/2010 | 11:00 | מאת: גם עדי

באופן מאוד מפתיע, גם לי קוראים עדי- אני כמעט בת 29 בקשר עם בחור בגילי גבר שלוש וחצי שנים. הסיפור שלי ושל עדי הראשונה מאוד דומה רק הפוך- אני נמשכת לנשים, הייתי בקשר עם אישה בעבר, ולמרות שאני מאוד אוהבת את בן זוגי, וגברים היא גם אופציה יותר פשוטה חברתית ומשפחתית- אני מוצאת את עצמי עדיין תוהה אם נשים יותר מתאימות לי. זה מטריד אותי על בסיס יומי בקשר. יש לנו קצת בעיות בקשר המיני שלנו- ואני מניחה שהשאלות עולות גם מתוך זה, וגם באופן כללי כהגנה ממצבי חוסר וודאות לגבי העתיד. עם זאת, אני לא יכולה שלא לתהות אם בתוכי יש אני אמיתי, שרוצה נשים, וכל משהו אחר מטיל אותי לקליפתי. אני בטיפול קוגניטיבי כרגע להפרעות אכילה- אך יש התמקדות בצורת המחשבה שלי לרבות "הדילמה" האינסופית בין גברים ונשים. אשמח לשמוע את דעתך. עדי

28/04/2010 | 18:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עדי, אם את כבר בתוך טיפול קוגניטיבי, אז ננסה להישאר במישור הקוגניטיבי. לדעתי, אינך חייבת לבחור בין גברים לנשים, אלא קיימת דרך ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 וגם אם את מרגישה צורך להחליט אזי בכל קבלת החלטה יש החמצה של האופציה שלא נבחרה וצריך לחיות עם החסרונות והיתרונות של האופציה שנבחרה. הואיל וקיימת התלבטות, ברור שלכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות, כך שאין החלטה נכונה לעומת החלטה לא נכונה. כמובן ,easier said than done , אבל אולי כדאי לגייס לעניין את המטפל הקוגניטיבי שלך. אם טוב לך אם בן זוגך בסך הכל, אני אישית בחיי האישיים לא הייתי מחליף דבר טוב לטובת הלא נודע, אבל זה אני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/04/2010 | 17:03 | מאת: מייקל

בא לי למות...http://www.youtube.com/watch?v=TU7JjJJZi1Q סליחה שאני מציק ונודניק ואולי אפילו חוצפן.פשוט אין לי תקציב לטיפול פסיכולוגי,אז אני מציק לכם פה,כי יש לי משהו שמאוד מציק לי:וזה אני.אני הבעיה של כל הבעיות של עצמי.הייתי מעדיף לא להיוולד בכלל וזהו,זה היה פוטר הכל:היה פוטר אותי מהסבל הזה ואותכם ממני. סליחה ותודה על העזרה,אני מאוד מעריך אותה!

18/04/2010 | 17:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

28/04/2010 | 18:21 | מאת: שם כלשהו

.

15/04/2010 | 23:42 | מאת: ליהי

אם הדבר הוא איזשהו פיקשוש בהזדהות עם ההורה-מדוע זה לא בר תיקון? והאם הדבר נכון שבבסיס שלנו לכולנו יש את היכולת להימשך ל2 הצדדים?

16/04/2010 | 00:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליהי, אכן בכולנו טמון הפוטנציאל להימשך לבני ובנות שני המינים, אלא שמשיכה אחת מודחקת יותר ומשיכה אחת מודעת יותר. אם אינך מרגישה כלל משיכה לגברים, בלתי אפשרי ליצור יש מאין, אך אם את מרגישה משיכה כלשהי לגברים ניתן בהחלט לממשה. העובדה שהסיבה לתופעה מסוימת היא סביבתית עדיין אינה מעידה על כך שניתן לשנותה, כפי שמקובל לחשוב בטעות. גם ההפך נכון. ישנן תכונות מולדות, כמו למשל מופנמות, שניתן למתנן ולעצבן (למשל, במקרה של מופנמות ע"י פיתוח מיומנויות בין-אישיות והתמודדות עם חרדה חברתית). במקרה של משיכה לבני או בנות אותו מין, הניסיון מלמד שבין אם הגורם סביבתי, בין אם הוא מולד ובין אם הוא שילוב של השניים - הניסיון לחסל את המשיכה רק מחמיר את המצב וגורם דיכאון ו"סירוס". לכן, למשל, בארה"ב איגוד הפסיכולוגים האמריקנים אפילו רואה בניסיון "לתקן" משיכה כזו כעבירה על הקוד האתי המקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/04/2010 | 21:58 | מאת: ליהי

ערב טוב, הייתי רוצה לדעת כיצד מתפתחת אצל בחורה-נערה-ילדה זהות מינית לסבית.? האם זה נכון שלסביות יכולות להיות בחורות מאד מושכות ונשיות? בכלל איך זה קורה? אגב אני בת 26 לאחר התנסות עם אישה. תודה רבה על הפורום

15/04/2010 | 18:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליהי, קשה מאוד לענות לך באופן חד-משמעי. בהחלט יש בחורות לסביות עדינות ונשיות. הסיבות להומוסקסואליות גברית ונשית שנויות מאוד במחלוקת וכנראה שמדובר בשילוב של גורמים מולדים וסביבתיים. לפי ההסבר הפסיכואנליטי המסורתי (שהוא ההסבר המקובל עליי), מדובר בקיבעון בשלב הפאלי בהתפתחות, שלב שבו הבן אמור להזדהות עם אביו והבת עם אמה. כאשר חל שיבוש בתהליך הזדהות זו מתפתחת משיכה לבני אותו מין. זו הסכמה הכללית ויש לה וריאציות המשתנות ממקרה למקרה וממשפחה למשפחה. סקירה ממצה על הגורמים הביולוגיים תוכלי למצוא בקישור הבא: http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation כאמור, אין הוכחות חד-משמעיות ואין שורה תחתונה לכאן או לכאן וכמו בתופעות רבות, כנראה שמדובר בשילוב של גורמים מולדים וסביבתיים, כאשר בחלק מהמקרים הגורמים המולדים בולטים יותר ובחלק אחר הגורמים הסביבתיים. כך או כך, חשוב להדגיש שהגישה הטיפולית כיום מכירה בכך שהמשיכה לבני ובנות אותו מגדר אינה ניתנת לשינוי והמאמצים הטיפוליים מתמקדים בסיוע לאדם לקבל את נטייתו המינית. אולי יעזור לך לדעת שבאופן ממוצע קשרים בין אישה לאישה הם יציבים וממושכים יותר מקשרים בין גבר לגבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/04/2010 | 12:58 | מאת: מוטי

שלום, אני בחור בן 28, בנאדם מאוד יצרי, נראה מעולה ומצליח עם בנות ללא קושי..(הייתי עם בסביבות ה-100) .. לפני שנתיים שמתי לב שכשאני מגיע עם בחורה למיטה כבר קשה לי להתגרות כמו פעם , גם אם הבחורה נראית מעולה .. כלומר, אני עדיין מתפקד אבל כבר לא מרגיש את התשוקה שהיתה לי פעם .. ואז התגלה לי עולם הטראנסקסואלים .. פתאום ראיתי שאני מתחיל להימשך אליהם יותר ויותר ואפילו חטאתי בכמה מפגשים מיניים איתם .. אך כל פעם אחרי מפגש כזה אני מרגיש תחושה קשה של בחילה ורצון עז להקיא, ברמה שאני ממש נגעל מעצמי .. האם אני הומו ? או משהו לא בסדר איתי ? האם ניתן לטפל בזה ?

14/04/2010 | 14:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מוטי, בכולנו יש צדדים גבריים ונשיים וכן משיכה גם לגברים וגם לנשים, חלקה מודעת וחלקה לא ולעיתים האחת מודעת לחלוטין והאחרת בלתי מודעת או מודחקת לחלוטין. טראנסג'נדרים מפגינים לעיתים נשיות הרבה יותר מוקצנת מאשר נשים סטרייטיות. העובדה שיש להם איבר מין גברי הופכת אותן ליצורים אנדרוגניים, המגלמים שילוב של גבר ואישה. אין פירושו של דבר שאתה הומוסקסואל, משום שאז הייתי נמשך לגברים לכל דבר ועניין, אך בהחלט יש גברים (שבכוונה אינני מגדיר אותם תחת קטגוריה דיאגנוסטית כלשהי) שנמשכים גם לנשים וגם לטראנסג'נדרים. תחושת הגועל שתוקפת אותך לאחר מגעים מיניים עם טראנסג'נדרים היא ביטוי לפחד מטראנסג'נדרים המכונה "טראנספוביה". במילים אחרות, פעלת לפי היצר שלך אך הואיל והפנמת, כמו כולנו, את המסר שמשיכה לנשים היא הדרך הנכונה האחת והיחידה, אתה נבהל מעצמך ומהאובייקט המיני הטראנסג'נדרי שהיית איתו ויתר על כן, נהנית איתו, ואתה נתקף פאניקה וגועל, או כאמור, טראנספוביה. אשר לשאלה המעשית - אין דרך לחסל את המשיכה. אופן המימוש והשאלה עם מי תרצה לבנות קשר זוגי הן שאלות מעשיות שתצטרך לענות עליהן בעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/04/2010 | 20:26 | מאת: שם בדוי

היות ואני ועוד הרבה אנשים באותו מצב..אני בן 28 יש לי חברה ואני אוהב אותה רוב חיי חייתי כהטרוסקסואל לכל דבר מעולם לא היתה לי משיכה לגברים בתור ילד עוד כשהייתי תמים אני זוכר שלא יכולתי לשלוט בעצמי כשראיתי סרט כחול והתגרתי מנשים מכוס ומשדיים זה שיגע אותי, שכבתי עם יותר מ 20 נשים עד היום כשהייתי ילד לא היו לי מחסומים כלשהם אני הייתי חרמן אבל עדיין לא זכור לי שנמשכתי לגייז פורנו או לבנים אבל ככל שמתבגרים דברים שמשכו אותנו בעבר הופכים לרלוונטים עבורינו בוא נודה..כמה אפשר לראות פורנו נורמלי..אני ראיתי הרבה פורנו אפשר לומר שאני ראיתי כל כך הרבה פורנו שאני לא יודע מה המשיכה הבסיסית שנולדתי איתה בגיל 23 פתאום ראיתי אישה מאד יפה ופתאום ראיתי שיש לה זין בהתחלה נגעלתי אבל אמרתי יאללה יש משהו חדש לעשות עליו ביד בהתחלה לא נמשכתי לזין בכלל אלא לאישה מכמה סיבות 1.אפשר לעשות איתה אנלי והיא נהנת מזה(דבר שחברות שלי לא הסכימו לעשות) 2.אפשר לראות שהיא מגורה ממני היות והאיבר מין שלה עומד 3.אפשר אשכרה לראות שהיא גומרת ממני וכמה היא גומרת דבר שאכזב אותי אצל בנות כי אף פעם לא ידעתי שהן משקרות לי או לא 4.הן יפות מאד מאד מאד אחרי כמה זמן התחלתי להתגרות מאיבר המין הגברי כנראה בגלל האסוציאציה שיצר המוח שלי כשהאיבר מחובר ליצור שאני נמשך אליו תעשיית הפורנו של הטרנס צוברת תאוצה בשנים האחרונות ואם יש משהו שאני יכול לומר עליו שהוא לא בריא זה הפורנו הזה! וכשבדקתי ראיתי שהרבה נשים נשואות מתלוננות שהגברים שלהם רואים פורנו טראנס והרבה גברים שנמשכו לנשים פתאום רואים שהם נמשכים לזין היו אפילו מחקרים שניסו להבין את המשיכה לטרנסיות אצל הטרוסקסואלים ואפשר לעשות חיפוש קצר בגוגל gynandromorphophilia בכל מקרה חשבתי שאני ביסקסואל אבל איני נמשך לגברים ניסיתי לראות פורנו גייז...לא עמד לי ...פורנו של נשים עומד פורנו של טרנס ממכר מאד מבחינת הגירוי שהוא נותן במיוחד שהאישה גומרת ואתה בשוק כנראה שיש הרבה מניעים פסיכולוגיים מאחורי המשיכה...אבל אף אחד מהן הוא לא הומוסקסואלי אני רוצה להזכיר שיש לי חברה ואני אוהב אותה הליבידו שלי מאד גבוה..ואני יותר נמשך לנשים מהרבה חברים סטרייטים שלי, הסקס עם חברה שלי אלוהי ואין פורנו שיכול עליו אני חושב שמאחורי מסך מחשב כולנו ואני אומר 90 אחוז מהגברים מסתכלים על דברים לא שגרתיים..באתרי פורנו יש כמעט 6 מליון צפיות שזה כמעט חצי מהצפיות באתרי פורנו על טראנסיות..היות והומוסקסואלים לא נמשכים לטראנסיות זה משאיר לנו את הסטרייטים לפני שנה קרתה תפנית במשיכה שלי אחרי שהחלטתי להכנס לאתר גייז שבו מדברים עם טראנסיות וגברים במצלמות רשת באינטרנט..אני כבר לא מגורה מזין לא יודע למה הגירוי מאיבר מין נשי ומנשים התעצם אני לא יודע למה כל מה שאני יודע שאני בן אדם מיני כמו כולנו ומיניות זה דבר אנרכיסטי שאין לו גבולות בן אדם נמשך לכל מה שיש לו חור וככל שזה מוזר יותר זה מגרה יותר מה שמשנה הוא במי תתאהב וזהו

12/04/2010 | 15:30 | מאת: אבוייה

שלום גידי, בני המתבגר (בן 17) עובר זה מספר חודשים תקופה קשה. מתלמיד מצטיין, חלה ירידה דרסטית בהשגיו. נכשל במספר בחינות ואינו מסוגל לשבת ולהתכונן לבחינות. רוב הזמן הוא מול מסך המחשב משוטט באינטרנט עד השעות הקטנות של הלילה ולמחרת מאחר לקום לביה"ס ולבחינות מוותר ולא מגיע כלל. באחת הפעמים שישבתי אחריו ושוטטתי באינטרנט הצלחתי להבחין באתרים הומוסקסואליים אליהם גלש ומכאן הסקתי את פשר השינוי החד בהתנהגותו. אודה לך על הדרכה התחלתית לקראת הבאות

12/04/2010 | 18:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבוייה, גיל ההתבגרות הוא גיל קשה מכל הבחינות ולא בטוח שהנטייה המינית של בנך היא הגורם היחיד (אם בכלל) לירידה בהישגיו הלימודיים. מבחינה פסיכולוגית נטו, הירידה בלימודים פחות מדאיגה והרבה יותר חשוב לשים לב אם הוא מתבודד מבחינה חברתית, משום שלקבוצת בני הגיל בתקופת ההתבגרות יש חשיבות רבה מאוד להתפתחות תקינה. לדעתי, חשוב להעביר לבנך מסר שאתם כהורים מקבלים אותו בכל מצב ושהוא יכול לפנות אליכם עם כל קושי או בעיה. במידת האפשר, הייתי חוסך לו את העובדה ש"ריגלת" אחריו באינטרנט כדי שירגיש שמכבדים את פרטיותו. גורם שעשוי לעזור לך ולבעלך להתמודד עם הנטייה המינית של בנך הוא עמותת תהל"ה להורי הומוסקסואלים http://www.tehila.org.il/ המפעילה קבוצות תמיכה במקומות שונים בארץ וגורם שעשוי לסייע לבנך הוא ארגון הנוער הגאה http://www.igy.co.il המפעיל גם הוא קבוצות תמיכה ע"י אנשי מקצוע מוסמכים הפועלים בהתנדבות. חשוב לציין כי אין כל דרך טיפולית מקצועית שתגרום לבנך לשנות את נטייתו המינית ולהפסיק את משיכתו לגברים והוא זקוק לתמיכתכם כדי להתמודד עם הקשיים שהחברה מציבה להומוסקסואלים באופן כללי. לכן גם חשוב שיכיר בני נוער בעלי אותה נטייה בארגון הנוער הגאה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/04/2010 | 12:04 | מאת: אבוייה

שלום גידי, ראשית תודה על התשובה המפורטת וההמלצות. אכן בני מתבודד מאוד חברתית בשנתיים האחרונות ולפני כן חברים קרובים אתם הוא נפגש באופן תדיר לא היו לו כלל. בני דוחה מכל וכל את הצעותינו להגשת עזרה חיצונית כל שהיא החל במורים פרטיים שלא לדבר על מטפלים למיניהם. הסכים ללכת לאימון אישי ולטענתו "רק בשבילנו", טוען שלא עוזר. מכיוון שבננו לא חשף כמובן את נטייתו בפנינו איננו יכולים להציע לו ליצור קשר עם האירגון שהמלצת עבורו, לעומת זאת ניצור אנו קשר עם תהל"ה. ושוב תודה מקרב לב אבוייה (אבא)

שלום, האם יש הבדל כלשהו? בהיבט של התפתחות המשיכה לאותו המין אם השנים? או בכלל במניות של נשים לאלו של גברים? השמח לקבל תשובה על שאלותיי זה מסקרן אותי על גברים בי ונשים בי.

12/04/2010 | 12:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ח', אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך, אך קיימים הבדלים פסיכולוגיים רבים כל כך בין גברים לנשים בכלל, שקשה להתייחס ספציפית לנושא הביסקסואליות. באופן כללי, ניתן רק לומר שגברים מחפשים הרבה יותר גיוון וריגושים ואילו נשים מחפשות יותר ביטחון, קשר רגשי ויציבות. להבדל זה בוודאי יש השלכה על הנכונות והרצון לממש את המשיכה לבני/ות אותו מגדר, אם כי אין מחקרים שבדקו זאת באופן ישיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/04/2010 | 23:05 | מאת: מייקל

שלום ד"ר גידי רובינשטיין וד"ר דליה גלבוע! יש לי שאלה מעניינת: אם הנטייה של בנאדם מסויים היא לבני מינו,ואותו בנאדם עובר תהליך שינוי המין,אז יש סיכוי גדול שנטייטו תתהפך ותהיי שוב לבני מינו?אני אסביר: לדוגמא,אם אני נולדתי במין נקבה ואני נמשך לבנות מיני הביולוגי ואני הופך להיות זכר אז יש סיכוי שאמשך לגברים אחרי השינוי,או גם לנשים וגם לגברים? או שאין קשר בין שני הדברים ואני סתם מבולבל:)ג? מצפה לתשובתכם. תודה מראש!

13/04/2010 | 00:45 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב מייקל, אכן הנושאים של הזהות המינית והמשיכה המינית הינם מאד מורכבים ולא פעם ניתן להתבלבל. אלא, שצריך לזכור שתחום הזהות המינית או המגדר של האדם, הינו רצף מאד ארוך ומורכב. בקצהו האחד של הרצף נמצא האדם בעל הזהות המינית הגברית הנמשך מינית לנשים בלבד, ובקצה האחר של הרצף נמצאת האישה בעלת הזהות המינית הנשית הנמשכת לגברים בלבד. ביניהם קיים מגוון רב של צירופים ושילובים באשר לזהות או למגדר ולבין משיכה מינית. כפי שידוע, לא תמיד הזהות המינית, או המגדר, מעידה בהכרח על נשוא המשיכה המינית. במילים יותר ברורות, בעל מגדר גברי יכול להימשך לנשים או לגברים או לשניהם, בעוד שבעלת מגדר נשי גם כן יכולה להימשך לבני המין הגברי, הנשי או לשניהם. הדבר נכון גם למי שעבר שינוי מין. הטרנסקסואל (או הטרנסג'נדר) יודע בוודאות שהינו גבר, מבחינת המגדר, ולאחר הניתוח גם בהיבט הגופני שלו, וככל אדם הוא יכול להימשך באופן מיני לבן מינו או לבן המין השני. לכן פוגשים לעיתים בטרנסג'נדרים ששינו מינם מגברים לנשים אשר חשות עצמן נשים מבחינת המגדר, אך הינן נמשכות מינית לנשים, כלומר הינן לסביות, למשל. זה אמנם אינו שכיח, אך קיים בכל זאת. בלי ספק זה מבלבל לא פעם את הסביבה החברתית, שאינה מבינה לגמרי את הדקויות שברצף הזהות והמשיכה המינית. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

10/04/2010 | 16:18 | מאת: דינורה

שלום אני מבולבלת אני בת 16 יש לי מין מחשבות על להיות עם בנות (אני בת) מחשבות שאני מרגישה שאני רוצה שיתקימו צריך לציין שאם אני חושבת מחשובת כאלו על בנים זה דוחה אותי, זה ניראה לי טיבעי יותר שאישה תהיה עם אישה מאשר אישה עם גבר פעם ראיתי סרט שהייתה נשיקה עם שתי בנות וזה ממש ריגש אותה אך כשאני רואה בן עם בת מתנשקים זה חמוד אבל לא מרגש לא כלום אני יודעת שגילי קטן ואולי זה רק שלב אבל עדיין איך אני יכלה אם אני לסבית?

10/04/2010 | 17:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דינורה, על פניו, לפי תיאורייך הרושם הוא שאת לסבית. אין דרך מדעית אובייקטיבית חיצונית לדעת אם את לסבית או לא שהיא יותר אמינה ממשיכתך הסובייקטיבית לנשים. עם זאת, את מציינת בצדק את גילך הצעיר כגורם חשוב ופרט למשיכה שלך, את יכולה לקבל תשובה לשאלתך מהתנסויות במציאות עם בנים ועם בנות בשנים הקרובות. אל תצאי עכשיו למסע בדיקה מינית רק לשם הניסיון אלא אפשרי לעצמך בשנים הקרובות להכיר בנים ובנות וראי מה ההכרויות גורמות לך להרגיש. לא כל הכרות חייבת לכלול יחסי מין מלאים. התשובה תבוא עם הזמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/04/2010 | 16:13 | מאת: שלום

האם יש תרופה לזה שאני נמשך לגברים! אני רוצה לצאת מזה!

10/04/2010 | 17:51 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שלום, ואאחל לך, לפני הכול, שבקרוב תוכל לחיות בשלום עם עצמך! אין כל טיפול פסיכולוגי או אחר שיש ביכולתו לחסל את משיכתך לגברים. טיפולים כאלה נוסו בעבר וגרמו נזקים בסדר גודל כזה שהביאו את האיגוד הפסיכולוגי האמריקני לראות בניסיון לעשות זאת עבירה על כללי האתיקה המקצועית. הדרך המקצועית היחידה לעזור לך היא לסייע לך להשלים עם נטיותיך ולמצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורך אישית לחיות איתן בשלום. ה"טיפולים" המוצעים ע"י ארגונים דתיים שונים (הן ביהדות והן בנצרות) להמרת הנטייה המינית עלולים לגרום נזק רב. אני מקווה שתוכל לראות בפורום זה מקום בטוח לעשיית הצעדים הראשונים לקבלה עצמית, למרות שזו לא הייתה מטרת פנייתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לאחר 3 מערכות יחסים שכל אחת הייתה למשך 5 חוד' או חצי שנה , מערכת היחסים שלי עם בן זוגי כבר 3 שנים . הכל יציב לחלוטין , אנו אוהבים אהבה תמימה ומונוגמית . אני כן יכול להעיד על כך שלהיות הומוסקסואל זה כמו להיות סטרייט ,רק שמי שאתה יכול להתאהב בו , זה אותו אחד מבני המין שלך. - לא חסרים הגברים שבוגדים בנשותיהן וגם לא חסרות הנשים שבוגדות בבני זוגן , כי יש את אותו הדבר גם לזכר וגם לנקבה. -כמובן שאותו אפקט לא חל עלי , אבל זוהי עובדה גמורה , כי לכל אחד מהמינים יש טסטסטורון , ההורמון המגביר את יצר המיניות , כך שאין כל הבדל בין הומוסקסואלים ,ללסביות או לסטרייטים - מאחר ולכולם יש את אותם היצרים . כמו שיש מערכת יחסים יציבה אצל סטרייטים , ישנה גם האפשרות למערכת יחסים יציבה אצל ההומוסקסואלים ואצל הלסביות . וכשם שסטרייטים נישאים אחד לשניה , כך גם הומוסקסואלים ולסביות יכולים לעשות באותה מידה .

10/04/2010 | 12:00 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבי, מזל טוב לקראת הנישואין. אני מאוד מודה לך על ההודעה ומקווה שהיא תעזור בהפרכת דעות קדומות על אורח חייהם של הומוסקסואלים ותיתן תקווה למשתתפי הפורום הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לדר גלבוע שלום מה גורם לגבר במצב רגיל דחף ללבוש בגדי נשים ותשוקה לפנטז עצמו עם פריטי לבוש כמו גרביונים, ממה זה נובע,לדברי פסיכאטר מסוים זה הפרעת אישיות הקשורה לילדות המוקדמת האם זה נכון? במצב שזה נהפך לאובסיסיבי מה אפשר לעשות, אם תוכלי קצת להרחיב על התופעה של "טרנסווסטיט" זה יעזור מאד.

12/04/2010 | 21:49 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

לרפי שלום, לשאלתך על הטרנסווסטיזם אשתדל להשיב בקצרה תוך דגש על ההבדלים בין סוגים שונים של התופעה. בעיקרון, מדובר במצב שבו קיים דחף ללבוש בגדים של המין השני, כדי ליהנות מן החוויה הזמנית של השתייכות למין השני, כשאין הדבר מלווה בהתעוררות מינית. בדרך כלל, המדובר בהפרעה בזהות המינית בתקופת ההתבגרות או הבגרות. זאת, שלא כמו אצל הטרנסקסואל אשר אצלו השאיפה ללבוש בגדים של המין השני,תופיע כחלק מצורך להשתייך למין השני והרצון יהא מלווה גם בשאיפה לשינוי הגוף ממש, באמצעות ניתוח, ולא רק בהופעתו החיצונית באמצעות הלבוש. קיים סוג נוסף של טרנסווסטיזם, שמכונה בשפת האבחנות הפסיכיאטריות: "טרנסווסטיזם פטישסטי", המתייחס ללבישת בגדים של המין השני, כדי להשיג עוררות מינית. גם סוג זה שונה מזה שקיים אצל טרנסקסואלים, היות שמטרתו העיקרית היא העוררות המינית וכשזו מסתיימת יש צורך עז דווקא לפשוט את הבגדים. ידוע, כי להתפתחותנו המינית יסודות בתחילת חיינו ועל כן אין זה מוזר, אם נאמר על ידי איש מקצוע שמדובר בהפרעה שמקורה בילדות המוקדמת. אם הדבר הופך לבעיה המפריעה לחיים ולהסתגלות תקינה של האדם, או כפי שציינת זה הפך לאובססיבי,- חשוב ורצוי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש, על מנת לקבל עזרה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

08/04/2010 | 18:56 | מאת: בר (16)

שלום! שמי בר ואני בת 16. יש לי משפחה גדולה ומאושרת ברוך ה'. משפחה ממוצעת, מסורתיים מינוס.. אחים שלי חילוניים, אני היחידה ששומרת שבת בבית, ההורים שלי בין דתי לחילוני.. אומנם לא נוסעים בשבת אבל מדליקים אור פה ושם או מיקרוגל וכו'. אני אומרת את זה כי יכול להיות שזה קשור למה שאני הולכת לספר. אני מרגישה די רע לומר את זה או לחשוב את זה, אבל אני קצת חושדת באמא שלי. ז"א, היא גורמת לי לחשוד.במשך החודשים האחרונים, כמעט חצי שנה אני שמה לב לכמה תופעות מוזרות.. היא כל הזמן מסמסת בפלאפון, היא יוצאת מהבית לפעמים לחצי שעה וחוזרת רק עם מוצר אחד או שניים ואומרת ש"היה תור ארוך מאוד בסופר".. אני שמה לב שהיא כל הזמן מרגישה צורך להסביר מה היא עושה כדי שאני כאילו לא אחשוד.. למשל, כשהיא פותחת את הפלאפון ומתחילה לכתוב SMS היא אומרת "אני שולחת SMS לדגנית.." (חברה שלה מהעבודה, או "צופיה התקשרה אליי ולא עניתי לה..". היא כל הזמן מוחקת את השיחות היוצאות והנכנסות בפלאפון, מוחקת את כל הSMSים, גם דואר יוצא וגם נכנס. פעם אחת היא שכחה טיוטה, אני לא זוכרת את הניסוח המדויק אבל זה היה משהו עם להתענג, ובעלי היקר. ולא, זה לא נשלח לאבא שלי. בדקתי בפלאפון שלו, ואבא שלי שיהיה בריא, לא יודע אפילו לפתוח או לשלוח את הSMSים, שלא לדבר על למחוק אחד מהם.. אבא שלי כל כך תמים וצדיק, הוא בחיים לא ישים לב לזה. פעם אחת היא שכחה למחוק SMS אחד בדואר היוצא וכתבה לו שהיא מתגעגעת מאוד או משהו כזה. המספר כמובן לא שמור, היא בוודאי זוכרת אותו בע"פ. העתקתי את המספר וכשבאתי לשמור אותו בפלאפון שלי, הופיע סימן שאומר שהמספר כבר קיים בתא 67. בדקתי מה המספר והתברר שזה מספר של חבר של המשפחה, הוא גרוש, ועובד במקום העבודה של אמא שלי. כך הם הכירו, בכל אופן. אמא שלי כנראה חושבת שאני טיפשה בקטע הזה. ובכן, היא טועה לחלוטין. אני ערה לכל מה שמתרחש ושמה לב להכל, לכל מה שהיא עושה. לכל הפסיכולוגיה ההפוכה בשקל שהיא חושבת שאני אוכלת אותה ואני כל כך, כל כך, לא. מה אני יכולה לעשות במצב כזה? מצד אחד- אם אני אחשוף את השקר שלה (במידה ואכן יש כזה) זה עלול חס וחלילה, חס ושלום, ליצור בלאגן גדול במשפחה שלי (ח"ו). אבל מצד שני- קשה לי לבלוע כל הזמן את הצפרדע הזאת, לראות דברים מבלי להגיב, לראות אותה שולחת SMS ועושה קטעים קטנים כאלה של תחמנות מבלי להגיב. ייתכן גם שאני טועה. רוב הסיכויים שלא. אז מה לעשות..? תודה רבה!!

09/04/2010 | 07:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בר, אני מודה שזו אחת השאלות הקשות ביותר שנשאלתי אי-פעם. התגובה הטבעית הראשונית שלי היא לומר מה שהייתי אומר להורה שמתערב יתר על המידה בחיי הילד שלו והוא לכבד את פרטיותו. אמא שלך היא אדם מבוגר, הקיים בזכות עצמו, וגם על אבא שלך, עם כל "תמימותו", אינך צריכה להגן. עם זאת, אני מבין היטב את חששותייך מפני פירוק המשפחה ואת הזדהותך עם תחושת הנבגדות של אביך. את גם נמצאת בגיל שבו אמך אמורה להוות מודל הזדהות עבורך, ואת מוחה, בצדק מבחינתך, שהיא אינה כזו. כפי שאני רואה את הדברים יש כמה אפשרויות שפתוחות בפנייך: א. לשים לב מה קורה בין הורייך. לפעמים הפלירטוטים הללו נשארים "תחביב" לא ממומש (אולי לא מוסרי בעינייך אך גם לא מסוכן). האם יש בין הורייך חיבה הדדית? האם אמך דואגת לאביך? האם, עד כמה שזה קשה לומר, "חוץ מזה הכול בסדר"? ב. את יכולה לדבר עם אמך, בלי להטיף לה מוסר, אלא לומר שגילית מה שגילית ולומר עד כמה זה מכאיב לך, עד כמה את חרדה לגורל המשפחה, עד כמה את דואגת לאביך בשל כך. כלומר, חשוב שתשאירי לה את תפקיד ההורה ותדברי רק על עצמך במשפטי "אני" ובלי להאשים. ובעיקר שנורא עצוב לך בגלל זה. ג. הייתי ממליץ מאוד שתפני לייעוץ פסיכולוגי בעצמך. קשה עד בלתי-אפשרי לנערה מתבגרת להכיל בתוך עצמה סוד שכזה. הייתי אפילו מרשה לעצמי להסתכן, להרחיק לכת ולומר שאם תמשיכי לשמור את הסוד לעצמך, הוא עלול לגבות ממך מחיר רגשי בשלבים מתקדמים יותר בהתפתחותך ולהשליך על יכולתך לתת אמון בגברים. הנה אפוא קישור לרשימת מרכזי הייעוץ של "דלת פתוחה" ברחבי הארץ בהם ניתן ייעוץ ללא כל דרישה לחשוף פרטים מזהים: http://www.opendoor.org.il/About.aspx?did=115 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frineldy.co.il

08/04/2010 | 17:08 | מאת: יניב

שלום האם זה הגיוני שגבר סטרייט יאונן על סרט שבת מבצעת בבן מין אורלי למרות שרואים רק את הפנים של האישה ולא את גופה? שאלה נוספת אם אני יכול לאונן על שני המינים זה אומר שאני ביסקסואל?למרות שאני רואה בנים בלי חולצה אינני מרגיש כלום

08/04/2010 | 23:27 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יניב, גברים סטרייטים בהחלט מגורים מינית למראה אישה המבצעת מין אוראלי בגבר, גם אם אינם רואים את גופה, משום שעצם הסיטואציה מאוד מינית - הם יכולים לדמיין שאותה אישה מבצעת מין אוראלי בהם, הם יכולים ליהנות מאופן המציצה, מהתשוקה שלה, מהפה שלה, מהשפתיים וכו'. לראיה תוכל לראות את ריבוי הסצינות האוראליות בסרטי פורנו המיועדים בעיקר לעיני גברים סטרייטים. עם זאת, אני משער שיש סיבה לשאלתך ובמידה ואתה מוצא את עצמך מתמקד באיבר המין הגברי בסצינות אלו ומגורה ממנו, הדבר נובע ממשיכתך לגבר ולא לאישה. אם גברים ונשים מהווים עבורך גירוי מיני באוננות, אתה אכן ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/04/2010 | 23:45 | מאת: יניב

אני ייתן דוגמא, אני פחות אוהב לאונן על גברים אני אוהב יותר לאונן על נשים אבל אני מאוד תוהה לגבי האם אני ביסקסואל או סטרייט ולפעמים אני בודק עצמי אבל רוב האוננות היא על האישה כי זה מגרה אותי יותר לאונן על אחת מילדות כיתתי מאשר על אחד מחברי מהי דעתך ד"ר?

08/04/2010 | 16:10 | מאת: אורן

שלום אדם דתי שהיע זמן שיתחתן ויקים בית וגם בשנת ה30 אבל הוא אינו בטוח במחשבות של נטיה הפוכה שבאה לו כלומר יש לו מחשבות על נטיה הפוכה אבל הוא בכלל לא בטוח שהוא אדם כזה, והוא לא רוצה שיהיו לו מחשבות של נטיה הפוכה וגם אינו רוצה להיות כזה בכלל אלא רוצה להתחתן עם אישה להקים משפחה ילדים בכל מאודו אבל המחשבות האלו כאילו מכשילות אותו לקראת שידוך ולקראת חתונה שמה יהיה בליל הכלולות איך זה יסתדר המשיכה בינו לאשתו בערב ההוא ? יש לו הרגשה של משיכה גם לנשים הוא לא שולל זאת לחלוטין אך לא יודע אם בתאוריה זה יהיה מעשי במציאות עצמה? מקווה שהסברתי את עצמי נכון לכן אומרים שפסיכולוג דתי יכול לעזור בזה אך האם האדם אינו יכול לעזור לעצמו בזה לבד? כי הוא רוצה כבר לצאת לשידוך לקבל בטחון שהוא מוכן לקראת חתונה עם בת זוג ולקראת ליל כלולות מבלי שמחבות אלו יטרידו ואולי זה רק מחשבות הרי אין לו ניסיון בזה בכלל ואינו רוצה בזה גם אין לו ניסיון עם נשים איזו עצה טובה יקבל? תודה

08/04/2010 | 19:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורן, משיכה לגברים אינה חייבת בהכרח לשלול נישואין לאישה, אך לא ניתן ליצור יש מאין וללא משיכה מינית מסוימת לנשים, המאפשרת תפקוד מיני תקין, הדבר אינו רצוי ואינו הוגן כלפי שני הצדדים. אתה מתאר את ליל הכלולות כאירוע מלחיץ מאוד מבחינה ביצועית-מינית (גם ללא קשר למשיכתך המינית לגברים). אינני יודע עד כמה אורח החיים הדתי מאפשר זאת, אך מבחינה פסיכולוגית טהורה, הייתי מציע לך להתנסות במגע מיני עם נשים (אולי נערות ליווי?) כדי לראות איך זה מרגיש לך והאם יש לך עוררות מינית וזקפה המאפשרת חדירה. לא הייתי ממליץ לך לחכות ל"מבחן הגדול" של ליל הכלולות מעורר החרדה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frineldy.co.il

13/04/2010 | 13:38 | מאת: אורן

שלום אבל באמת במגזר הדתי לא נהוג לפני החתונה מה גם שאני מאוד בייישן ללכת למכון כזה? מה אוכל לעשות באמת כדי להמשיך עם הרצון האמיתי שלי לצאת לשידוך לצעוד לקראת חתונה כמו שאני רוצה ולא כמו שמחשבות מעכבות אתזה? תודה

06/04/2010 | 22:35 | מאת: אמונה

שלום ד"ר, האם יש משהו לעשות נגד משיכה לנשים?

07/04/2010 | 05:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמונה, שמתי לב לסמיילי העצוב וגם לכינוי שבחרת ואני משער שהחיים כלסבית דתייה אכן קשים, גם הלכתית ואולי עוד יותר חברתית. אז לשאלתך - אי אפשר לעשות שום דבר נגד משיכה לבני/ות אותו מגדר ושנים רבות של ניסיונות טיפוליים לעשות זאת לימדונו שהדבר גורם הרבה יותר נזק מאשר תועלת, עד כדי כך שהאיגוד הפסיכולוגי האמריקני קבע שניסיון של פסיכולוג לשנות את הנטייה המינית מהווה עבירה על כללי האתיקה המקצועית. כמובן, אם בצד המשיכה לנשים יש לך גם משיכה לגברים, ניתן לבחור לממש את אחת מהן, לפחות לטובת הקשר הזוגי בחייך. ואת הפנטזיות כולן אף אחד מאיתנו אינו מממש במלואן. אם, לעומת זאת, את נמשכת אך ורק לנשים, תהייה זו שגיאה לחיות את חייך עם גבר ולא רק שגיאה אלא מקור לתסכול לשניכם ובסיס רעוע להקמת משפחה. יחס החברה בכלל והדת בפרט ללסביות הוא יחס הרבה יותר מקל וסלחני מאשר כלפי הומוסקסואלים גברים. אני רוצה להפנות אותך לאתר מקסים בשם "בת-קול" של לסביות דתיות, המתחבטות בעדינות רבה, בסוגיות דומות: http://www.bat-kol.org/ - כמובן, לא במקום הפורום הזה אלא בנוסף לו. עוד ברצוני לציין שבאופן ממוצע קשרים בין נשים לסביות מחזיקים מעמד הרבה יותר זמן מאשר קשרים בין הומוסקסואלים גברים ועיקרם רגש ולא רק משיכה מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

06/04/2010 | 00:01 | מאת: אלירן

שלום, רצית לדעת מה OCD גורם להרגיש למשל שעומד מולי גבר ללא חולצה ? ובנוסף האם הפרעה זו נותנת לי להרגיש כאילו אני נימשך אך בעצם אין דברים בגו?

07/04/2010 | 05:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלירן, יש OCD אצל הומוסקסואלים כמו אצל הטרוסקסואלים. כלומר, שתי התופעות קיימות במקביל ואינן חייבות להיות קשורות זו בזו. עם זאת, קיים סוג מסוים של OCD הנקרא HOCD (Homosexual OCD) המציין נטייה אובססיבית של גברים סטרייטים לכל דבר, שאינם מרגישים כל משיכה מינית כלפי גברים אחרים, אך סובלים מאובססיה מטרידה שמא הם גייז. מדובר בשתי תופעות שונות, OCD "רגיל" המופיע אצל הומוסקסואלים ו-HOCD המופיע אצל סטרייטים ועל מנת להשיב לשאלתך בצורה אחראית מבחינה מקצועית, יש צורך באבחון פנים אל פנים אצל איש מקצוע המכיר את התופעות הללו לעומקן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/04/2010 | 11:04 | מאת: שי

שלום. יש לי בעיה, כשאני מדבר עם גבר העיניים שלי בורחות במהלך השיחה לכיוון איבר המין שלו (ממש לפחות משניה אך מספר פעמים במהלך השיחה) כשאני מדבר עם אישה העיניים שלי בורחות לכיוון החזה שלה גם לרגעים (לפחות משניה ) זה מאוד מביך אותי כך כשאני מדבר עם גבר או אישה אני דואג שמשהו יסתיר את איבר מינם כדי שלא אביט במהלך השיחה. זה לא פעולה רצונית והיא מאוד מביכה אותי. חשוב לציין שהפרעה זו לא מעוררת אותי מינית רק מביכה אותי ואני לא שולט בה. בגלל שאני הומו בן 33 אשמח אם תוכלו להמליץ לי על פסיכולוג קוגנטיבי הומו מת"א שאוכל לטפל בבעיה אצלו. אני מעדיף להיות מטופל אצל פסיכולוג הומו זהפחות יביך אותי.

07/04/2010 | 05:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שי, אינני יכול לפרסם המלצות על מטפלים מעל גבי הפורום מטעמים מובנים ולא ציינת את כתובת המייל שלך. אתה מוזמן, אפוא, לפנות אליי במייל [email protected] או לפי הפרטים המופיעים באתר שלי שכתובתו מופיעה בסוף ההודעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/04/2010 | 02:50 | מאת: לי

אני בת 17 ודיי מבולבלת לגבי נטייתי המינית,במשך כל חיי (אומנם הקצרים) תמיד אבל תמיד נמשכתי לגברים,במיוחד לגברים שיותר מבוגרים ממני אך עדין נמשכתי למין הגברי אך לאחרונה,בחצי שנה אחרונה התחלתי להמשך ולהסתקרן קצת לכיון המין הנשי, אני יודעת שאפשר לתרץ את זה כ"חלק מהתבגרות " אך אני חושבת שאצלי זה קצת יותר מורכב ואגיד לכן למה: כל המחשבות המיניות הללו התחילו מאז שגיליתי שהמאמנת כדוריד שלי לסבית,לא חשבתי עליה בהתחלה ואפילו לא ראיתי אותה כאחת כזאת,אך לאט לאט התחלתי להתעניין בעולם הזה, הבעיה שאולי אני מכניסה את עצמי לזה יותר מדי ?אולי מההערצה שלי אליה אני מרגישה כאלו רגשות אליה?אני לא אגיד שאני "מאוהבת" בה,אולי זה יותר ההערצת יתר ,אך אני יודעת שיש רגשות..היא אומנם יותר מבוגרת ממני,אך אני יודעת שגם היא מסתכלת עלי כך או שלפחות מנסה להוציא ממני את המידע שאני כן,או לפחות כך זה נדמה לי, לאחרונה גם אמרו לי שחושבים שאני לסבית בגלל שאני"טום בוי",אומנם אני נראת מאוד נשית (שלא תבינו אותי לא נכון,אני לא אומרת שכל הלסביות נראות גבריות..),אך תמיד היתה לי את ההתנהגות הגברית,תמיד אהבתי ספורט ותמיד הייתי מסתובבת עם בנים.. לאחרונה הסתקרנות הזאת גברה נורא, בנות לסביות כבר מתחילות איתי,חלקן גדולות חלקן בגילי,אך אני בעצמי לא יודעת מה אני יש לי חבר קרוב לשנתיים,אך כמו שכבר אמרתי אני גם נמשכת לבנות, היו לי כמה התנסויות עם בנות אך לא הגעתי למצב של ממש.. אני רוצה לשאול אתכם,מה עלי לעשות ?איך אדע מה אני?אולי אני דו מינית?או שאולי אני סתם מכניסה את עצמי לתוך זה כי "אני מוקפת בקבוצתי בבנות שרובן לסביות?"או שאולי זאת רק השפעה?? .. תודה וחג שמח :)

07/04/2010 | 05:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבלת, קשה לדבר על ביסקסואליות באופן "סופי" בגיל צעיר כל כך, אך לפי תיוארייך, נכון לעכשיו, את בהחלט עונה על ההגדרה הזו, משום שאת נמשכת לבני/ות שני המגדרים. המצב יכול להישאר כמו שהוא או אחד הכיוונים יכול להתחזק עם הזמן, ללא כל התערבות טיפולית לכאן או לכאן. שיעור הלסביות בקרב ספורטאיות שכיח יותר מאשר באוכלוסייה הכללית ובניגוד למה שמקובל לחשוב (בעיקר ע"י הורי לסביות), לא מדובר ב"פיתוי" של הלסבית הבוגרת יותר את הצעירה, אלא בנטייה מוקדמת של לסביות, שעדיין אינן מודעות לנטייתן המינית, לבחור בספורט כתחביב ראשי (ואף מקצועי). כמו במאמרי על ביסקסואליות, בעיקר אצל גברים http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אני מזמין אותך לראות את הביסקסואליות כיתרון ולא כחיסרון, משום שפתוחות בפנייך יותר אפשרויות. ניצולן מחייב פיתוח גמישות מחשבתית (ולא גישה דיכוטומית של או-או, כפי שרבים נוטים לעשות ולסבול). אם מסגרת משפחתית מסורתית עם גבר חשובה לך מאוד, תוכלי לבחור בעתיד בגבר כבן זוג לחיים ולהשאיר את המשיכה לנשים כ"תחביב" או כפנטזיה לא ממומשת - הכול, כמובן, בהתאם לערכייך האישיים ולהתפתחות זהותך המינית בשנים הקרובות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/04/2010 | 13:46 | מאת: שני

הי, יצאתי ממערכת יחסים ארוכה של 9 שנים. למרות שאין סיכוי לחזור להיות יחד אני לא מצליחה להתנתק רגשית וכל דבר שאני שומעת רומס אותי וגורם לי לחוסר יכולת לתפקד. אני לא מצליחה לקלוט שזה באמת נגמר, על אף שזה המצב. מה עושים כבר עברו כמה חודשים ואני לא מצליחה להתקדם? תודה שני

06/04/2010 | 22:09 | מאת: תמי

הי שני, גם אני כמוך לפני 3 שנים עברתי פרידה קשה.במשך שנתיים "גררתי" את עצמי בכדי לחיות. לאט לאט משתחררים מזה-טיפל יכול לעזור. אפילו כמה שיחות.. מבינה אותך.. תמי

07/04/2010 | 05:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שני, כמה חודשים הם זמן קצר מאוד כדי להתגבר על כאב הפרידה מאדם משמעותי. יש הטוענים שאחת היכולות המרכזיות המאפשרות יצירת קשר משמעותי היא היכולת לשאת את הפרידה שבסופו, גם אם היא אינה מתרחשת בפועל. במילים אחרות, אם נהייה משותקים ע"י האפשרות הסבירה מאוד שהקשר עלול להסתיים, לא נוכל להיכנס אליו מלכתחילה. הכאב שאת חווה הוא לגמרי טבעי ונורמאלי ויש לאפשר אותו ולתת לו מקום. ואולם, כמו בכל דבר בחיים כדאי למצוא את "שביל הזהב", דהיינו, לא לברוח מכאב הפרידה אל קשר חדש, אך גם לא להתמכר לכאב הפרידה לאורך זמן רב מדיי ולהפוך את האבל על הקשר שאבד מנורמאלי לפתולוגי או כרוני. בינתיים מומלץ לעסוק בהסחות דעת שונות כדי לא להסתכן בחיטוט עצמי מוגזם שעלול לגרום דיכאון: http://www.giditherapy.co.il/pps/rumination.pps את מוזמנת לראות ולשמוע את הרצאתי הנ"ל בנושא (טעינת הקובץ אורכת מספר דקות). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/04/2010 | 02:08 | מאת: עמוס

אני הומו בארון ואני צריך עזרה ,העזרה היא להיכנס לתוך העולם החד מיני בלי להפגע,בינתיים אני לא מכיר אף אחד שיוכל לעזור לי להתחיל להכנס ואפילו לא מוצא את ה"דלת" שאליה אני אמור להיכנס

07/04/2010 | 05:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עמוס, חששותיך מוצקדים ומעידים על תבונה רבה. העולם ההומוסקסואלי (בעיקר הגברי) עלול להצטייר כשוק בשר אגרסיבי ורומס, שבתוכו הקולות הרגשיים יותר אינם נשמעים מספיק. אפשרות אחת היא להיעזר בטיפול מקצועי מלווה קצר-מועד שיעזור לך להיכנס לעולם זה בצורה האינדיבידואלית המתאימה ביותר לאישיותך ולמזגך. לא ציינת את גילך אך אפשרויות אחרות שפתוחות בפני הומוסקסואלים צעירים בתחילת דרכם היא ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il ("נוער" = עד גיל 24) וכן תאי סטודנטים הומוסקסואלים הפועלים באוניברסיטאות, במידה ואתה סטודנט (MGAY באוני' ת"א, "העשירון האחר" באוניברסיטה העברית והתא הפועל באוניברסיטת בר-אילן). היתרון של פנייה אישית לטיפול הוא ההתייחסות האינדיבידואלית. היתרון של האפשרויות האחרות היא מגע ישיר עם גייז שלא בתוך סביבת "שוק הבשר" (כמו אתרי הכרויות וירטואליים ומציאותיים) ותוך הכרות עם היבטים אחרים באישיותם. עם זאת, חלק מהתאים עלולים להיות פוליטיים מדיי ולא מתאימים לשלב בו אתה נמצא. אני מברך אותך על השאלה הנבונה, בעיקר משום שכניסה לא מוצלחת לעולם זה עלולה לגרום הסקת מסקנות קשות בעלות השלכות שליליות לעתיד. הדבר מעורר חרדה וכמו בחרדות אחרות חשוב ללכת באופן הדרגתי מן הקל אל הכבד (ולא כפי שימליצו לך אחרים, "לקפוץ למים הקרים"). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/03/2010 | 23:44 | מאת: לילך

רק רציתי להוסיף שאני מרגישה שהטיפול די שבר אותי-בגלל ההתאהבות. המטפלת מבוגרת ממני בהרבה שנים-יכולה להיות אימי. וקשה לי -לעזוב. אבל אין חיבוק ויש גבולות. איך אעבור את משבר העזיבה?

29/03/2010 | 06:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, אם תגיעי להחלטה לעזוב, החלטה מאוד לא קלה, אמור להיות שיתוף פעולה של המטפלת בצעד זה. שיתוף הפעולה אמור להתבטא בהקדשת מספר שיחות קצוב לתהליך הפרידה וכאמור, גם המטפל החדש חייב לדעת כבר בהתחלה שאת עוברת משבר פרידה ממטפלת אחרת ולעזור לך לעבד אותו. כדי להיכנס לקשר, כל קשר (גם רומנטי), אנו זקוקים שיהיו לנו גם כוחות להיפרד ולרוב אנשים המתקשים להיכנס לקשר בגלל חרדת נטישה קשה מגינים על עצמם מפני הפרידה הפוטנציאלית. נראה לי שמהמקום הזה כדאי להתחיל טיפול חדש, אם אכן תחליטי לעזוב את הטיפול הנוכחי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/03/2010 | 23:14 | מאת: לילך

ערב טוב, אני כותבת פה אם כי אני קשורה ולא קשורה לפורום. אני מרגישה שהגעתי למצב שאני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך עם הקשר(ביני לבין המטפלת) אני כבר המון זמן במצב של התאהבות וציפיות ואשליות..שעל כולן אנחנו מדברות.אבל הזמן לא עוזר יש ימים יותר טובים ויש ימים פחות.שורה תחתונה התאהבתי במטפלת ולא ממש כבר מעניין אותי אם זה-השלכה/התנגדות/העתקה ולא יודעת מה. ממש קשה לי ד"ר ככה להמשיך בקשר איתה. מה לעשות האם להגיד זה הוא לא ממשיכים. אני לא מסוגלת בלי החיבוק שלה.

28/03/2010 | 23:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, קול קטן בי קורא לך לעבור למטפל אחר, אולי מטפל גבר, ולראות מה קורה לך שם, אבל במחשבה שנייה, ומעמיקה יותר, אני בכל זאת סבור שזו הזדמנות. מה כל כך נורא להפקיד את עצמך בידי המטפלת המחבקת שלך? הרי הרבה מאיתנו, אולי אפילו כולנו, התאהבנו באובייקטים בלתי מושגים ובלתי אפשריים. כשמדובר במטפלת, נכון שהמפגש השבועי מחזיר אותך לעמדה הרגרסיבית והתלותית של המאוהבת, אך מצד שני ישנה המסגרת הטיפולית המבטיחה שהמטפלת תשמור על גבולות. אם את מרגישה שזה מעבר לכוחותייך, אולי כדאי לנסות מטפל (גבר) אחר, אם כי חשוב להבהיר לו מה קרה בקשר עם המטפלת כבר בתחילת הטיפול. אם הרגשות המציפים אותך בטיפול פסיכודינאמי הנוגע בשורשים החשופים, אולי כדאי גם לשקול טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שבו המטפל יותר מדריך ומכוון מאשר שותף אינטנסיבי כל כך בקשר רגשי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

וגברים גייז יש להם יופי נשי ומעודן יותר היא נכונה, למעשה פגשתי לאחרונה נשים לסביות ובאמת יש לרובן לפחות יופי מחוספס וגברי משהו מי מעודן יותר ומי פחות אבל כמעט כולן מתלבשות ונראות עם יופי גס וכל הגברים גייז (מציאות ותמונות) עם יופי מעודן יותר, פגשתי פעם לסבית ששוחחתי איתה והיא אמרה לי שהיא מרגישה בחורה אבל לא עד הסוף, "הלך המחשבה שלי" אמרה, "גברי" ובאמת לבת הזוג שלה פנתה בלשון זכר: "תביא, תעשה..." וכששאלתי סיפרה שאצל הגייז הולך הפוך במיוחד כשמביעים רגשות. מקרה בודד או גורף? מסקרן. תודה וחג שמח.

28/03/2010 | 09:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תמר, יש גם גברים הומוסקסואלים גבריים יותר וגבריים פחות וגם לסביות נשיות יותר ונשיות פחות. בקרב לסביות קיימת חלוקה לא-ממש-רישמית לטיפוס הנשי יותר ולטיפוס ה"גברי" יותר (butch). בנוסף, בקרב נשים לסביות, במיוחד מהטיפוס ה"גברי" יותר, קיימת זיקה חזקה מאוד לפמיניזם וההתאגדות הראשונה בישראל של נשים לסביות אכן קרויה קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) המאופיין ע"י התרסה נגד תפקידי המגדר המסורתיים, התרסה המבוטאת לעיתים גם בזלזול בגינונים הנשיים שנועדו לשאת חן בעיני גברים ועשויות לכלול חזות גברית. בקרב גברים הומוסקסואלים יש ביטויים מסוימים לנשיות, אחד מהם השימוש בלשון נקבה. יש (כמוני) הטוענים שזהו חלק מהזהות המינית של חלק מההומוסקסואלים ויש הטוענים שמדובר במחאה תרבותית נגד שנים של דיכוי. עוד חשוב להפריך את המיתוס שהומוסקסואלים שנראים "גבריים" מאוד (ובעיקר שריריים מאוד) בהכרח ממלאים את התפקיד האקטיבי ביחסי מין (חודרים) ואלה הנראים נשיים יותר ממלאים את התפקיד הפאסיבי (נחדרים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/03/2010 | 10:41 | מאת: תמר שם בוי

28/03/2010 | 10:43 | מאת: תמר שם בדוי

תודה וחג שמח!

24/03/2010 | 19:19 | מאת: לילך

הי, מדוע אינך משתמש בשיטה זו? מצאת כי אינה יעילה?

24/03/2010 | 19:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, EMDR היא טכניקה יותר מאשר שיטה והיא נמצאת בשימוש בעיקר כחלק מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. אני מטפל בעיקר בגישה פסיכודינאמית (הנשענת על עקרונות הפסיכואנליזה) ובגישה התנהגותית-קוגניטיבית כחלק מהטיפול. בפסיכותרפיה הגישה הטיפולית צריכה להתאים לא רק למטופל אלא גם למטפל ואני אינני בנוי לטפל באופן כל כך נקודתי בבעיה אחת ע"י טכניקה אחת. הראייה שלי כוללנית ואישיותית יותר. אין בכך כדי להפחית מיעילותה של ה-EMDR עליה אינני יודע מספיק מהשטח אלא רק מהספרות המקצועית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/03/2010 | 16:19 | מאת: לילך

רציתי לשאול בקשר לשיטת אי מ די ר-האם שיטה זו יעילה לטיפול-בפחדים וחרדות? אם אני מאוימת מאדם מסוים במקום עבודתי-האם השיטה יעילה-לשחרור האיום?

24/03/2010 | 17:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, לדעת חסידי השיטה, כן. אני אינני משתמש בשיטה זו. פרטים על השיטה http://www.emdr.org.il/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/03/2010 | 21:30 | מאת: אלעד

בשנים האחרונות אני מתלבט בקשר לנטייה המינית שלי. מאז כיתה ז' אני צופה בפורנו של גייז. פורנו רגיל תמיד דחה אותי ואף פעם לא נמשכתי לנשים מבחינה מינית. עד השנה נמשכתי לנשים מבחינה רגשית אבל החלטתי להדחיק את זה כי לא ידעתי איך להתמודד עם זה שאני נמשך רגשית לנשים ופיזית לגברים. ממש לאחרונה הייתה לי התנסות עם גבר, לא סקס מלא, זה היה מאוד נחמד, אבל אני לא יודע מה לעשות עם הצד שנמשך לנשים ועד כמה כל אחד מהצדדים הוא שייך לי או שייך לחברה שהלבישה אותו עלי. אני מתלבט גם האם לשתף את ההורים שלי. אבא שלי פסיכולוג ושניהם מאוד ליבראלים, אבל אני גם לא יודע איך להגדיר את עצמי וגם אם כן אני לא יודע איך לעשות זאת. כיום אני בן 18 מסיים י"ב תודה רבה :-)

23/03/2010 | 22:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלעד, לפי תיאוריך, אתה הומוסקסואל באופן חד-משמעי. אתה נמשך פיזית לגברים ומתגרה מסרטי פורנו של גייז. אף אזרת אומץ לעשות את הצעד הראשון בכיוון יחסי מין עם גבר ונהנית מכך. הזיקה הרגשית העזה בין גייז לבנות או נשים שכיחה מאוד בקרב גייז וכמעט לכל בחור או גבר גיי יש ידידת-נפש אחת או יותר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 - ישנן אף נשים (סטרייטיות) שחלק גדול מידידי-הנפש שלהם הם גייז. אין פירושו של דבר שלא תוכל לפתח קשר רגשי עם גבר, אך הוא יהיה בעל גוון אחר מהקשר הרגשי והלא מיני שתפתח עם בנות/בחורות/נשים. את מסע היציאה מהארון בפני הוריך הייתי מציע לך להתחיל דווקא מהכרות עם בני נוער הומוסקסואלים באחת מקבוצות התמיכה של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il המודרכות ע"י אנשי מקצוע מתנדבים. גדלת בחברה סטרייטית, כמו כולנו, ואתה נמצא בגיל ההתבגרות, שבו יש חשיבות עצומה לקבוצת בני אותו גיל (peer group). כהומוסקסואל לא תוכל למצוא זאת בסביבה הטבעית שלך, שמורכבת מן הסתם מסטרייטים, ואילו בקבוצה של בני נוער גייז תוכל גם למצוא את התמיכה הדרושה וגם ללמוד מניסיונם של אחרים במצבך איך לצאת מהארון בפני הוריך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/03/2010 | 04:09 | מאת: אלעד

23/03/2010 | 20:48 | מאת: מיקי

שלום, רציתי לדעת כיצד ניתן לטפל באדם שפוחד משינויים-למשל לעזוב את בית הוריו, להחליף סביבה, לנסות לחשוב על עוד פתרונות למצבים לא להיות מקובע וכדומה... ?

23/03/2010 | 22:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיקי, קודם כל, אני חייב לציין שהצורה בה ניסחת את השאלה מעידה על מודעות עצמית ומעוררת תקווה גדולה לשינוי. בהחלט עשית את הצעד הראשון, אם כי צעדים רבים לפניך. עזיבת בית ההורים היא צעד קריטי בעצמאות של אדם בוגר ובמחקר שערכתי על מדגם גדול של סטודנטים לתואר ראשון מצאתי שסטודנטים שעזבו את בית ההורים היו פחות תלותיים, יותר אחראים, יותר פתוחים לחוויות חדשות, יותר מצליחים בקשרים עם הזולת, פחות מופנמים ופחות סובלים מסימפטומים של חרדה ודיכאון לעומת סטודנטים שגרו בבית ההורים - וזאת כאשר הגיל הממוצע נע סביב 25 שנים. מדובר, אם כן, בצעד משמעותי ביותר שגורר בעקבותיו ביטויים אחרים של ביטחון עצמי, תעוזה ועצמאות: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 הדבקות במוכר והפחד מהשינויים נובעים מחוסר ביטחון שלך בעצמך. לכן אתה נאחז בגורמים סביבתיים שונים שמא לא תצליח להסתגל לשינויים במציאות. ככל שתהייה בטוח יותר בעצמך גם תוכל להסתגל יותר לסביבות ולחוויות חדשות. אני הייתי מתחיל מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, בבחינת "נעשה ונשמע" ורק בהמשך מוסיף מרכיבים דינאמיים בדבר המקורות לחוסר הביטחון. גם טיפול קבוצתי בחברת בני גילך יכול לעזור מאוד, כך שחברי הקבוצה העצמאיים יותר ישמשו לך מודל, והקבוצה עצמה תתמוך בצעדיך לקראת עצמאות ושינוי. אם היציאה מבית ההורים מעוררת בך חרדה קשה מנשוא, ניתן לשקול גם טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון (SSRI) למספר חודשים בבחינת "גלולת אומץ" לתקופת המעבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/03/2010 | 19:00 | מאת: שני

שאלתי היא, איך טראנסקסואל או התנהגות נשית אצלי מוגדרים כשבבית יש שתי אחיות לסביות עם התנהגות חיצונית גברית ואחד מהאחים בעל התנהגות נשית חיצונית עם אהבה לגברים וביום יום הוא הולך נשית. האם המצב המתואר הוא גנטי בבסיסו, או נפשי? האם ייתכנו השלכות בשל אובדן האם כשהייתי בת שנתיים והתעללות מילולית ופיזית שעברתי אצל המשפחה האומנת ובנוסף ניצול מיני בכיתה ו'.(אני רוצה לציין שבגיל מוקדם ביותר לפני כיתה ג' ראו שאני שונה). אודה לך מאוד על תשובה מהירה בנושא!

25/03/2010 | 14:27 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, מדבריך ניכר, כי עברת תקופת ילדות מאד קשה עם חוויות מאד כואבות. לשנות חיינו הראשונות יש השפעה משמעותית, אם לא מכרעת על התפתחותנו הנפשית, רגשית ובכלל זה גם על זהותנו בכלל וזהותנו המינית בפרט. העובדה שבמשפחתך הדברים אינם ברורים גם היום מבחינת הזהויות המיניות של בני הבית, בוודאי ובוודאי שיכולים גם כן להוות גורם מבלבל לילד או לנער ובכלל לכל אדם. נראה שבגלל המטען הרגשי הכבד והמבלבל שהינך נושא מגיל כה צעיר, רצוי שתפנה לעזרה ולתמיכה נפשית. בעזרתה תוכל להתמודד טוב יותר עם כל הקשיים שאתה חווה וחווית בעברך. באשר לשאלתך אם מדובר בבעיה גנטית או נפשית במצב שתיארת, נוטה אני לראות את המערבולת הנפשית שאליה נולדת ובה חיית, כגורם למצבך היום. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

20/03/2010 | 19:08 | מאת: לירז

הי כתבתי פה לא מזמן בקשר לאהבתי למטפלת... שאלתי היא כזו-האם אני יכולה לכתוב לדעתך מייל למטפלת (היא מרשה לי לכתוב לה מיילים בין הפגישות) על הרגשתי ועל הפנטזיות שלי לגביה? האם זה לא יפגום בקשר? האם זה לא ידחה אותה?

20/03/2010 | 19:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לירז, זה רעיון מצוין. המטפלת נתנה לך הזדמנות להתגבר על המבוכה שבפגישה האישית ואני מעודד אותך לנצל אותה. כל מטפל אמור להתמודד עם רגשות כאלה ולרתום אותם לצורכי הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/03/2010 | 18:37 | מאת: אלי

שלום גידי רציתי לדעת האם חרדה מסוג OCD יכולה לעבור במשך הזמן או לעולם לא עד שמטפלים בעניין?

19/03/2010 | 02:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלי, לא נתקלתי מעולם בהחלמה ספונטאנית מהפרעה זו וגם לא קראתי על תופעה כזו בספרות המקצועית (דווקא בדיכאוון יש לעיתים החלמה ספונטאנית). מדובר בהפרעה עיקשת. תוכל לנסות לטפל בעצמך בעזרת הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/03/2010 | 21:24 | מאת: לירז

שלום, אני בטיפול שנתיים מרגישה לאחרונה אני מרגישה כמיהה למטפלת-חושבת עליה בימים ובלילות-מאוהבת בה ממש.זה כבר כמה חודשים אנחנו מדברות מאיפה זה מגיע וכ"ו..אני מרגישה שזה לא יורד.ויותר מזה אני ממש רוצה שהיא תרגיש כך.ונראה לי שיש מקומות שהיא גם מרגישה קצת ככה..אני בחורה צעירה היא מבוגרת (יכולה להיות אמא שלי).אני מרגישה שאני רוצה לשכב איתה ולהרגיש אותה. מה עושים? מה דעתך האישית? קראתי כאן הודעות קודמות בנושא אך משהו שם לא ריצה אותי.האם גם היא מרגישה כך?

16/03/2010 | 22:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לירז, זה בהחלט מסוג הדברים שאת צריכה ללבן אך ורק עם המטפלת שלך ולפי תיאורייך אתן בדרך הנכונה. לא משנה אם היא מרגישה כך או לא. מה שמשנה הוא (א) שהטיפול נועד לברר את רגשותייך שלך ולא את רגשותיה ו-(ב) שהאהבה הזו לא ניתנת למימוש בגלל המסגרת הטיפולית שיש לשמור עליה, כעת יותר מתמיד,כדי לאפשר את הטיפול בך. המקסימום שאני יכול להציע לך הוא להדפיס את פנייתך לפורום (ואם את רוצה, גם את תגובתי) ולהראות אותה למטפלת. בד"כ זה מינף את הבירור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/03/2010 | 13:54 | מאת: חסוי

שלום ד"ר רובינשטיין האם ההנחות/סיבות שהועלו בסירטון הנ"ל נכונות/עדכניות להיום? כיצד אפשר להסביר שישנם כל כך הרבה הומוסקסואלים בענפי האומנות כגון: מספרות,אופנת לבוש, תכשיטים ועוד?

15/03/2010 | 22:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, הסרט מציג את העובדות העדכניות בדבר הומוסקסואליות ואת העמדות המקובלות על הארגונים המקצועיים המוזכרים בו. ניתן למצוא תמצית קצת יותר מורחבת של עובדות אלו גם בקישור הבא: http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation אני מסכים לחלוטין שמשיכה לבני אותו מגדר אינה ניתנת לשינוי ושהניסיונות לעשות כן עלולים לגרום נזק רב. אני גם מסכים לכך שהומוסקסואליות בפני עצמה אינה מהווה הפרעה נפשית, אם כי הומוסקסואלים חשופים לקשיים ומצוקות רבים יותר בגלל עמדות הומופוביות של החברה הסטרייטית, עמדות שבמקרים רבים מופנמות בצורה עמוקה ביותר וקשות לעקירה ע"י ההומוסקסואלים עצמם. יש לי השגות על הצגת ההבדלים הביולוגיים כגורמים בלעדיים להומוסקסואליות. אני מאמין שקשה מאוד לבודד הבדלים אלה ברמה כזו שניתן יהיה להחשיבם כגורמים (כלומר, לבסס יחסי סיבה-תוצאה) ושככל הנראה, כמו בקשר לתופעות אנושיות רבות אחרות, מדובר באינטראקציה בין גורמים סביבתיים וגורמים מולדים. מהכרות עם מטופלים הומוסקסואלים רבים, וגם עם הומוסקסואלים רבים שלא היו ולא נמצאים בטיפול פסיכולוגי, נוכחתי לדעת שהדינאמיקה המשפחתית המתוארת בהסבריו של פרויד מבוססת למדיי, אם כי לא כהסבר אחד ויחיד. התרשמותי זו מבוססת גם על מחקרים שהשוו ביוגרפיות של הומוסקסואלים לאלו של סטרייטים. הסברים אלו, בעיקר על אימוץ תפקידים הפיכי מגדר ע"י גברים הומוסקסואלים (כמו המקצועות שציינת) גם הם עולים בקנה אחד עם טענות התיאוריה הפסיכואנליטית. יש לזכור שההסברים הביולוגיים זכו לפופולאריות נרחבת הן על רקע המגמה הכללית לראות כמעט את כל התופעות הנפשיות כבעלות בסיס ביולוגי (בדיכאון, למשל, מחקרים כאלה מעודדים ע"י יצרני התרופות) והן על רקע האינטרס הפוליטי של איגודי ההומוסקסואלים להדגיש הסברים אלה וההתנגדות שמעוררים בקרבם ההסברים הפסיכואנליטיים. יש להדגיש כי פרויד עצמו לא חשב שהומוסקסואליות ניתנת לשינוי ע"י פסיכואנליזה וסבר שמטרת הפסיכואנליזה בהומוסקסואלים היא לעזור להם לחיות חיים שלווים ומספקים, ללא קשר לנטייתם המינית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 אני גם מסכים לכך שהומוסקסואליות אינה עניין של בחירה, בין אם הגורמים לה מולדים ובין אם הם סביבתיים. בניגוד לטענה הרווחת שאם הגורמים לתופעה מסוימת הם סביבתיים, אזי הם ניתנים לשינוי, ישנן תופעות רבות שהגורמים להן סביבתיים והן קשות לשינוי ואילו ישנן תופעות (למשל, מוחצנות לעומת מופנמות) שהן מולדות וניתן למתנן (למשל, טיפול בחרדה חברתית של אנשים מופנמים). תהא אשר תהא הסיבה להומוסקסואליות, לא ניתן לשנותה ויש לעזור להומוסקסואלים לקבל את עצמם ולחיות חיים מספקים תוך לקיחה בחשבון של פרמטרים רבים נוספים באישיותם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/03/2010 | 16:33 | מאת: מייקל

שלום וברוכה הבאה! שמי מייקל (או מישל)בן 22.אני טראנסג'נדר (FTM?) עם רגל אחת מחוץ לארון,שבו ישבתי שנים רבות.תמיד ניסיתי להיות משהו שאינני אני,להיות ילד טוב ירושלים,תמיד הקשבתי לכל העולם,רק לא לעצמי.פעם ראשונה שנכנסתי לפורום הזה הבנתי שחובה עליי היא להקשיב קודם כל לעצמי. שנים חייתי בהכחשות,שהיום נראה לי די מצחיק עד כמה יכולתי להכחיש את הזהות שלי.הייתי מוכן לברוח עד קצה העולם מעצמי,רק שזה לא יצא החוצה,רק שלא יידעו מה"בושה הגדולה שלי".היום אני כבר לא מתבייש מהזהות שלי,אבל עדיין די קשה לי להגיד שאני גאה.וזה מסבך את כל הסובבים אותי. אני אסביר...אני יכול להיראות למי שלא מכיר אותי גבר במאה אחוז עד שאותו בן אדם רואה בבירור את הפנים שלי.אז לפעמים זה מייאש,כשאתה אומר "שחור" והם וכולם אומרים "לבן",כשאתה אומר "בן אדם" והם בטוחים שאמרת "חייזר מהחלל החיצון".זה כמו לדבר בשתי שפות שונות.כשאני מתלבש לפי הרגשתי,בכל זאת אנשים רואים בי בחורה,ואז בא הקטע שאני שונא בעצמי שאני מתלבש אותו דבר רק שם חזיה,אז פיתאום רואים בי קוקסינלית.וכאן נוצר בילבול.אז מה,אני כן נראה כמו גבר או בכל זאת כמו אישה שמנסה להיראות כמו גבר?! כמובן,הבילבול הוא לא שלי,אלא של הסובבים אותי,אבל זה נורא מטריד אותי וגורם לי לחוסר ביטחון שגם ככה די נמוך.איך אני יכול לעלות את הביטחון שלי לרמה שבה אני ארגיש את עצמי בן אדם ולא חייזר מן החלל החיצון??? ולדוגמא כשאני בא למקום שאני חייב להראות תהודת זהות,איך אני יכול להגדיר את עצמי כגבר כשכתוב לי "נקבה"??? יש לי עוד שאלות ,אבל לא אעמיס עליך הכל בבעת אחת. ואשמח מאוד לקבל ממך תשובה על שאלותיי. תודה והמשך יום נעים!

17/03/2010 | 23:28 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב מייקל או מישל, כפי הנראה עברת דרך ארוכה ומשמעותית, אלא שלפי דבריך הדרך טרם הסתיימה, שכן אתה חווה עדיין חוויות לא נעימות, כאשר אנשים אינם מזהים אותך באופן שבו אתה קולט ומזהה את עצמך. בלי ספק, כאשר פונים אלינו בצורה שאינה מתאימה להרגשה הפנימית (כמו במקרה שלך כאל נקבה), זה מטריד –כפי שאמנם ציינת- ובהחלט מערער את הביטחון ואפילו עלול להגביר את השאלה הפנימית: מי אני בעצם: מי שאני חש את עצמי, בתוכי או זה שהסביבה קלטה אותו כפי שקלטה, באופן שבכלל אינו הולם את זהותי ותחושתי הפנימית. כדאי לשים לב, שככל שהביטחון הפנימי בזהותנו מגובש והחלטי, כך אנו משדרים לסובבים אותנו: מי אנו "באמת" , כלומר :באמת" הפנימית או בזהות שלנו. כאשר הזהות הזו מגובשת והחלטית עבורנו, אנו גם מתנהגים באופן תואם במרכיביה השונים של הזהות, כמו: בדימוי הגופני, בדימוי המיני, בהתנהגות במובנה הרחב (המילולית והלא מילולית) , בהיבטה התעסוקתי/ מקצועי ועוד כיו"ב. אולם, כאשר קיים פער בין הזהות הפנימית של האדם לבין הדימוי המשודר כלפי חוץ (למשל בהופעה או בהתנהגות), האנשים בסביבה אינם יודעים למה להגיב, ויש אפילו שהופכים ללא נעימים ומגיבים בצורה חסרת סובלנות, היות שהם חשים עצמם מבולבלים ואינם יודעים להתמודד בצורה ראויה עם הבלבול שנקלעו אליו. ובאמת זו התגובה שכל כך אינה נעימה לך, עד כדי כך שציינת בדבריך, שמתייחסים אליך "כמו אל חייזר מהעולם החיצון". ככל שהפער, בין מרכיבי הדימוי הגופני וההתנהגותי, שאתה משדר לסביבה, לבין התחושה הפנימית והזהות שלך- יקטן, הבלבול של הסביבה גם הוא יקטן ותזכה לתגובות יותר טבעיות ונעימות עבורך. תוכל להגיע לכך בראש ובראשונה, על ידי כך שתדאג שהופעתך (במראה, בלבוש ובהתנהגות הכללית) תתאים לזהותך, כלומר למי אשר אתה חש בתוכך. מעבר כזה הוא גם כן תהליך, שמלווה את הגיבוש הפנימי של הזהות. זכור, כאשר התחושה הפנימית המגובשת נתפסת כך גם מבחוץ, החיים יותר קלים ונעימים ובהתאם גם עולה הביטחון העצמי. באשר לעניין תעודת הזהות, זו באמת נקודה כאובה ומאד מקשה על החיים. הפער בין הכתוב בה בסעיף המין לבין הזהות ואף ההופעה, יוצר קשיים רבים בחברה בכלל ובסביבת העבודה בפרט. הפיתרון כרגע, תלוי במדיניות משרד הפנים, אשר גם עברה מספר שינויים ותהפוכות בשנים האחרונות. אני מציעה לך להתעדכן בסניף משרד הפנים באזור מגוריך, כדי לדעת מה תוכל לעשות כדי לפתור בעיה זו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אני רק רוצה להדגיש שלא נראה לי שאי פעם אנשים באמת יתפסו אותי לפי מה שאני מנסה לשדר,כי יש לי פנים נשיות למדי,שכבר לא נדבר על הקול(ותאמיני לי,אני עובד על זה). וכנראה שבנוסף לכל אני צריך ללמוד להתעלם מהבורות של העולם הזה,פשוט לשים עליהם את מה שאין לי!!:) יש משהו מעודד בזה שמשרד הפנים עבר תהפוכות בתחום הזה,אבל אני ממש לא רואה את עצמי ניגש לשם בקשר לזה,כי פשוט יצחקו עלי,ואני לא רוצה להיות ליצן החצר שלהם.ואם כן אז אולי..אוליייי....אולייי בעתיד הרחוק שבינתיים לא נראה בכלל באופק,כמובן רק בתנאי שאגיע לימים ההם שלם,בריא ולפחות קצת שפוי..... יש לי עוד שאלה אליך,והיא קשורה לועדה לשינוי מין.זאת שאלה שידיד טוב שלי (שממש לא מבין למה אני לא נכנס לתהיך של הועדה הזו כבר עכשיו)שאל אותי ולא ידעתי מה לענות:מה בעצם הקריטריונים לאישור לטיפול בעורמונים? שמעתי שזה יכול לקחת שנים עד שמקבלים את האישור הזה...אשמח אם תתני לי מושג מאיזו סיבה יכולים לעכב את שלב של טיפיל בעורמונים ולכמה שנים זה יכול להימרח?

13/03/2010 | 21:08 | מאת: מירב

שלום, יש לי כמה שאלות. גדלתי בבית שהזוגיות של הורי היתה עם עליות וירידות- היו שלבים של שתיקות בינהם בעיקר מצד אבי. בתור ילדה הייתי מאד מזדהה עם אימא שלי וכועסת במובנים על אבא שלי. שאלתי היא -האם ההזדהות עם אימי גרמה לי בין השאר להרגיש משיכה לנשים? (יש לציין שאני נמשכת גם לגברים וגם לנשים). ודבר שני האם זוגיות עם גבר מאיימת עלי בגלל הדברים שראיתי בזוגיות של הורי-האם זה כזה בר השפעה? תודה רבה. מירב

14/03/2010 | 11:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מירב, אין ספק שקיימות השפעות סביבתיות משמעותיות ביותר הן על הנטייה המינית והן על סגנון ההתקשרות שלנו עם בני או בנות זוג. עם זאת, אין כל דרך "מדעית" לקשור בין הדברים אחד לאחד. הזדהות עם דמות אם חיונית גם בתהליך נורמאלי. בטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית (המבוססת על עקרונות הפסיכואנליזה) יש משקל רב להבנת עברו של האדם באופן אינדיבידואלי, אך אין "נוסחאות" כלליות לפיהן תופעה ספציפית בילדות גורמת לתופעה ספציפית בבגרות תמיד ובכל מקרה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/03/2010 | 00:21 | מאת: אורן

אני מטופל אצל פסיכולוג מספר שנים אשר סייע לי רבות בהתפתחות אישית ובתמיכה רבה ואמפטית. לא פעם שוחחנו על נטיותי המיניות ההומו' והוא גילה פתיחות והבנה .במפגשים האחרונים אני מבחין בשינוי, במסרים אחרים כגון: הומוסקסואלים מבוגרים חיים בבדידות, אנשים ממהרים להכריז שהם הומו' בלי לחשוב על ההשלכות על הקושי, הומ' שנפטרו בנסיבות שונות ( איידס ,התאבדות, תקיפה וכו) שעלי לחשוב איפה אני על רצף המשיכה המינית בכדי שלא אטעה ,העלה אולי יש גם מימד של בחירה באורח חיים , רמז שמרבית בעיותי יפתרו, יש הרבה שסובלים מהטרוסקסואליות לטנטית וכו.די ברור מדבריו הנוכחים שהוא "לא מעודד את התופעה". אני בחור בשנות ה30 בחיי עד עתה הייתי די בטוח בנטיותי וצעדתי לקראת השלמה עם זהותי האישית והמינית ( שכן תמיד יש עוד על מה לעבוד). שיחות אלו פירקו אותי לגמרי, ספקות לגבי הערך שלי בעולם עולות וחוזרות,מחשבות שלו הייתי הטרו חיי היו קלים יותר ( כפי שנרמז לי בטיפול). הבטחון שלי אבד . אני יודע שנראה כי מדובר בתגובה מעט מוגזמת אך אני מאוד מעריך את דעת הפסיכולוג שלי את ידעתיו המקצעיות ותבונתו. ודעותו והמשתמע מהם פוגעים בדיוק בנקודה הרגישה . אשמח לשמוע תגובתך? האם בכלל יש מקום להמשיך טיפול במצב כזה ? איך אני אלמד לקבל את עצמי אם המטפל שלי לא מקבל אותי? תודה

11/03/2010 | 09:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורן, אני די בדילמה כיצד להגיב לכך. התגובה ה"קלה" הייתה לומר לך להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהראות אותה למטפל שלך. זה עבד יפה מספר פעמים גם בפורום הזה וגם בפורום פסיכותרפיה שניהלתי במשך 10 שנים. אני משתדל לא להתערב בטיפול של מטפל אחר, בין היתר משיקולים אתיים. ואולם, לפחות עפ"י הקוד האתי של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, גם המטפל שלך עבר עבירה בנסותו לערער על נטייתך המינית ולשנותה. זו דוגמא מצוינת ומלמדת לנזק שדבר כזה עלול לגרום והסיפור שלך ממחיש זאת היטב. טיפול פסיכולוגי אינו חתונה קתולית. היית בטיפול הזה כמה שנים והוא עזר לך במידה רבה בהיבטים משמעותיים. לו אני במקומך הייתי מודה למטפל על עזרתו עד כה ומחפש מטפל קצת יותר גיי פרנדלי, שלא עושה devalidation של היבט מרכזי כל כך בחיי מתוך הגנות שלו על עצמו. האמירה שיש גם הומוסקסואלים לטנטיים למטופל שהוא הומוסקסואל לא-לטנטי ממש אינה מובנת לי. אני מסכים שהומוסקסואליות מציבה בפני האדם קשיים גדולים יותר מאשר הטרוסקסואליות, אבל תפקיד המטפל לעזור לך להתמודד עם קשיים אלה ולא לנסות לשנות את מה שאינו ניתן לשינוי. אני חושב שבשורה האחרונה של פנייתך ענית לעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/03/2010 | 11:57 | מאת: נעמונת

אני כותבת לאחר קריאה רבה בנושא אך עכשיו זה נעשה רלוונטי מתמיד עבורי. מה לגבי גיל התבגרות? איך אפשר והאם אפשר להתייעץ איתך באופן פרטי? (לגבי שיקולים טיפוליים ואתיים.) תודה!