פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
22/11/2009 | 18:25 | מאת: יורי

מהן הסיבות שילד הומו או בי מגלה את נטיותיו מאוחר מן הגיל שבעצם מתחילים להבין משיכה מינית? והאם כאשר בן אדם מדחיק משהו האם הוא יודע זאת? ובנוסף תמיד נמשכתי לבנות ו5-7 פעמים יצא לי לאונן על בן שאני יורד לו וכאלה זה היה בגיל 13.6 בערך ולא חשבתי על פחד להיות הומו או משהו כזה ושנה אחרי אני פוחד מלהיות הומו איך אתה מסביר זאת האם יש סיכוי שהדחקתי את משיכתי המינית ובנוסף אני בן קרוב לח 16

23/11/2009 | 16:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יורי, אכן מילת המפתח לכל השאלות שלך היא "הדחקה". הומוסקסואליות היא דבר שאיש אינו מאחל לעצמו, בלשון המעטה, ולכן רבים מדחיקים אותה. יש אנשים בעלי רקע שמרני ונוקשה מאוד (לפעמים בעל גוון דתי) שמסוגלים להדחיק את משיכתם לגברים עד גיל מאוחר מאוד (אישית, הכרתי גם בני 40-50 שהדחיקו את נטייתם המינית עד גיל זה). ההבדל בין גיל 13 ל-16 הוא עצום, מכיוון שכל התקופה של גיל ההתבגרות היא פלסטית ומרובת שינויים. יכול להיות שבגיל 13 לא קישרת את הדברים להומוסקסואליות כי ההדחקה הייתה חזקה יותר ובגיל 16 אתה גם יודע לקרוא לדברים בשמם ומבין את משמעותם וגם בגלל העוררות המינית הגבוהה בגיל זה לא ניתן להדחיק עוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/11/2009 | 18:07 | מאת: יורי

שלום גידי תודה רבה על התשובה. 1)ברצוני לשאול שאלה נוספת האם בן אדם יודע שהוא מדחיק? 2)באותו זמן שאוננתי על בן(במחשבה) בערך בגיל 13 וחצי אז היינו רק בנים במחנה (לא היתה אף בת)ובנוסף זה קרה 4-7 פעמים ותמיד אוננתי על בנות (שאני יורד לבחורה נוגע לה באיבר המין ושהיא יושבת עליי ואני מקיים יחסי מין ועוד)הפחד התחיל בגיל 14 ו7 חודשים . 3)תוכל להגיד לי על סמך מה הגעת למסקנה שהדחקתי?

23/11/2009 | 18:27 | מאת: יורי

שלום שוב רק רציתי להגיד שכיום אני נימשך לבנות מאוד, ובנים בלי חולצה אין לי עוררות מינית כמו שכתבתה בהודעות קודמות. בת יפה עושה לי את זה.

23/11/2009 | 20:06 | מאת: דרור

אבל לפי דבריך, בכולנו יש את שני סוגי המשיכות, אז מה הכוונה בלהדחיק הומוסקסואליות? כי מדבריך אני מבין שגם לסטרייטים יש משיכה לבני מינם, אך כזו שאינה באה לידי ביטוי, ושההפך נכון לגבי הומואים ולסביות. מכאן שכולנו מדחיקים למעשה את מיניותנו. הלא כן? אנא הבהר את עצמך. תודה.

21/11/2009 | 22:14 | מאת: הודיה

שבוע טוב, רציתי לדעת האם קרבה גדולה לאם לאורך החיים וריחוק מהאב (לא ניכור אלא ריחוק רגשי והרגשה של הוא לא ממש מבין אותי..) יכולים לייצור זהות מינית לסבית? האם הקשר עם האם שהוא טוב משפיע על הזהות המינית בקטע הלסבי? מקווה ששאלתי מובנת . תודה הודיה

23/11/2009 | 16:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום הודיה, לפי התיאוריה הפסיכואנליטית האורתודוכסית של פרויד, משיכה מינית לבני אותו מגדר נוצרת עקב שיבוש בתהליך ההזדהות עם ההורה בן אותו המגדר (בנים ואבותיהם ובנות ואימותיהן). מה שקרוי בעגה המקצועית "תסביך אדיפוס שלילי" או במקרה של בנות "תסביך אלקטרה שלילי". כלומר, אצל בת דווקא קרבה גדולה לאב וריחוק מהאם (אמא קרה וביקורתית, למשל) זו הקומבינציה, שבאופן מאוד סכימטי וגס, אחראית להתפתחות לסבית. זה מודל מאוד סכימטי (אני אישית דווקא מאמין בו) ויש לבדוק כל משפחה לגופה ומעבר לכך, הסיבות להומוסקסואליות אינן ברורות ועיקר הדגש במחקר מושם כיום על ניסיון למצוא הסברים ביולוגיים. על כל פנים, גם לפי המודל הפסיכואנליטי, תיאור הדינמיקה המשפחתית שלך בהחלט אינו אופייני להיווצרות נטייה מינית לסבית. ובכלל, עדיף להתמקד בקבלת הנטייה מאשר בחקר סיבותיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

01/12/2009 | 04:17 | מאת: לינוי

הריחוק מהאב גורם לך לפחד להימשך לגברים גורם לרתיעה שהוא יהיה כמו אבא שלך ואת קרובה לאמך אזיי אתה מחפשת אהבה של אמא באישה כי זה מונע ממך להתמודד עם החרדות שלך מפני גברים. את מוצאת סיפוק באובייקט שפחות גורם לך לחרדות. תנסי לטפל ביחסים בינך לאביך עם זה לא עובד נסי לצאת עם בחורים ותראי שלא כולם יתייחסו עלייך כמו אביך וכשתקבלי את הביטחון תבדקי מהי משיכתך אך רק לאחר התמודדות עם החרדות.

21/11/2009 | 19:30 | מאת: sab

עד איזה גיל תתכן חוסר זהות מינית?

21/11/2009 | 21:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום sab, אני מניח שהכוונה לנטייה מינית (sexual orientation) ובהקשר זה יש להבדיל בין התפתחות הנטייה, אשר לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, מתפתחת בסביבות גיל 3-5, ובין גיבוש הנטייה, כלומר העלאתה למודעות וידיעה ברורה שאנו נמשכים לבני אותו מין מאשר לבני המין האחר. התשובה היא שהדחקת המשיכה לבני אותו מין יכולה להימשך שנים רבות אצל אנשים מסוימים וכבר נתקלתי באנשים שהיא עלתה למודעות אצלם רק אחרי גיל 40. עם זאת, הגיל השכיח הוא גיל ההתבגרות ולכל המאוחר הבגרות המוקדמת (תחילת שנות ה-20). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/11/2009 | 15:43 | מאת: מישל

שלום, יש לי הרבה להגיד,לספר ולשאול,אבל אשתדל לצמצם. בגיל 14 התחלתי להכיר מהי בכלל משיכה מינית,אז נמשכתי יותר לבנים ומדי פעם הסתכלתי גם לכיוון של בנות,אבל אפילו לא ניסיתי ליצור איזה קשר אינטימי עם בנות המין היפה,כי נורא פחדתי שמישהו ידע מזה,הרי בסופו של דבר זה יגיע לאוזניו של אבא השמרני שלי ואני ידעתי שלא יהיה נעים.בערך באותו זמן התאהב בי בחור אחד מאוד אינטליגנטי,חכם ונאה.והיה נראה לי שגם אני מרגישה כלפיו משהו בדומה לאהבה.היינו שלוש שנים חברים,לא היה בינינו סקס של ממש,רק פנטזיות.ובכלל הקשר התנהל בשלט רחוק ושוב,בגלל אבא שלי,הוא פשוט שנא את אותו הבחור ובכל פעם שהיה שומע שיש לי איתו קשר כלשהו היה עושה תרור לשנינו.בסופו של דבר נשברתי.שנתיים הסתגרתי בתוך עצמי וסגרתי את הדלת בלבי לכל המתדפק בה.אחרי שנתיים של רעב ומצאה למישהו שיהיה קרוב אליי,שיבין ויואהב יצאתי עם שלוש בחורים אחד אחרי שני.עם כל אד מהם הייתי בערך חודשיים.ובכל פעם אבא שלי היה אומר משהו בסגנון:"איפה מצאת את האידיוט הזה?!" אולי זה היה קורה בגלל שהם באיזשהו מובן היו עדינים למדי? אבל זה מה שאני אוהבת,אני לא יכולה לצאת עם בחור שהוא נראה ומתנהג כמו גבר-גבר.כי אני רוצה להיות הגבר בקשר.אין לי מושג איך זה אפשרי.אם בכלל?ובכלל מה זה משנה,הרי אני בכל מקרה לא נהנתי מיחסי מין עם אף אחד מהם.אז החלטתי שאני לא יוצאת יותר עם אף גבר,ולא משנה מהו. כמה חודשים אחרי שלושת הקשרים הקצרים האלה התאהבתי בבחורה סטרייטית.(זה היה באמצע השירות הצבאי).סיפרתי לה על רגשותיי אליה,אבל מה כבר יכולתי לצפות ממנה?כלום.רק לחוש ו"להנות" מן הרגע,שבו היא בעדינות וברכות שוברת לי ת'לב.אולי זה טיפשי,אבל המשכתי לאהוב אותה שנה שלמה,למרות שזה לא היה הדדי.ואז הייתה עוד אחת(דו מינית,שמעדיפה גברים) שאהבתי אותה גם בערך שנה,למרות שנפרדנו אחרי חודשיים ואז שקעתי בדיכאון לא נורמלי בערך במשך חצי שנה. הייתי נורא מודאגת איך אני בחורה בת 21 יכולה למצוא לי בת זוג אם אני לא יוצאת לבלות בכלל?או אם אפילו אכיר מישהי דרך האינטרנט מי כבר תרצה אחת שאף פעם לא קיימה יחסי מין עם נשים? אבל יום אחד ידידה טובה שלי שאני מכירה אותה כבר 7 שנים בא להתארח אצלי.עד אותו יום היא הייתה סטרייטית.זה היה ספונטני וטוב במיוחד,הרגשתי את עצמי ברקיע השביעי,זה התחיל בתור סטוץ ויכל לזרום לתוך קשר,אבל היא העדיפה שזה יהיה רק סטוץ(למרות שזה הפך לקבוע).ואז איפשהו הרגשתי שאני לא רוצה סתם סקס וחסרים לי חום ואהבה אמיתיים.וכמו תמיד,שוב נדלקתי על אישה סטרייטית,והפעם ,מישהי שיכולה להיות אימא שלי לפי הגיל שלה,למרות שהיא לא נראת מבוגרת.בהתחלה היה לי חשוד העניין הזה שהיא רווקה בגיל 37.אבל אחרי שהכרתי אותה מעט לעומק ראיתי שהיא לא לסבית או משהו כזה. מה שמדאיג אותי עכשיו זאת ההרגשה שנכנסתי באין כניסה ולא מצליחה לצאת משם.איבדתי כיוון לגמר'ה:לא יודעת האם להמשיך בדרך שלא מובילה לשום מקום(זאת אומרת להתאהב בסטרייטיות) או אולי לנסות לתת עוד הזדמנות לעצמי למצוא לי בחור נחמד שיהיה נחמד בעיני אבא שלי?,למרות שלא נראה לי שיש אפשרות כזאת... תודה על סבלנות ואשמח לשמוע ממך עצה מכוונת.

21/11/2009 | 09:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישל, ברשותך, אתחיל דווקא מהאפשרות האחרונה שאת מעלה: הדבר הכי לא מציאותי והכי רע בשבילך יהיה למצוא בחור שימצא חן בעיני אבא שלך, שנשמע כמקור עיקרי הן לבעיות שלך עם עצמך והן לבעיות שלך עם בני ובנות זוג. למען האמת, לא נראה שיש בחור שימצא חן בעיני אבא שלך (בגלל תסביכים שלו עם עצמו) ואם כבר יימצא כזה, זה יהיה "גבר-גבר" שימרר את חייך. לדעתי, עצם העובדה שאת בכלל מעלה את האפשרות הזו של מציאת גבר כדי שאביך יהיה מרוצה מעידה על כך שלא ערכת "פרידה פסיכולוגית" מאביך, את עדיין חיה בצל הטרור שלו וזקוקה לאישורו. הוא בוודאי לא יתן את אישורו לקשר עם אישה. לדעתי, הנטייה המינית שלך היא עניין משני ליחסייך עם אביך, שהיא הדבר הראשון שאת צריכה לטפל בו במסגרת טיפול פסיכולוגי. טיפול כזה צריך להביא אותך קודם כל ליכולת להיפרד פסיכולוגית מאביך, כלומר, לחיות חיים עצמאיים, לצאת מבית ההורים (אם את עדיין שם), לגבש לעצמך זהות ולשמור על מרחק מאביך בצורה כזו שדעתו לא תהייה כה נחשבת בעינייך. כשתגיעי למצב כזה יהיה הרבה פחות משנה אם תצרי זוגיות עם גבר או עם אישה וגם תמצאי אובייקטים מתאימים יותר מאשר נשים סטרייטיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/11/2009 | 13:13 | מאת: מישל

צהריים טובים! אני מאוד מודה לך על התגובה.זה כל כך מעודד לשמוע מישהו אומר לי "לבן" כשכולם בסביבה שלי אומרים "שחור"!כנראה שאני חייבת להתרחק מהסביבה הזאת או פשוט לא להקשיב להם.

18/11/2009 | 21:29 | מאת: לילך

שלום, אני מרגישה משהו מאד מוזר בזמו האחרון. אני מרגישה משיכה לכל כיוון לפי המצב שלי בחודש. אסביר.. אם למשל אני במחזור ושבוע וחצי אחריו אני ממש רוצה לשכב עם אישה, ולקראת סוף החודש בשבועיים האחרונים סמוך למחזור אני רוצה משהו חזק כזה ונמשכת לגבר. זה מאד מבלבל אותי מה גם שזה באמת מאפיין את התקופה שמסביב למחזור וכ"ו... האם זה מוכר לך? יש לזה שם? תודה לילך

19/11/2009 | 07:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילך, סביב המחזור יש סוג של סערה הורמונאלית הגורמת עוררות מינית, אך אצל נשים "סטרייטיות לחלוטין" לא ידוע לי שהתופעה מערבת משיכה לבנות אותו מין. להערכתי, משיכתך לנשים מודחקת עד שהאיזון ההורמונאלי מופר ואז, יחד עם המתח הכללי המאפיין את התקופה, היא פורצת. במילים אחרות, המחזור משמש רק טריגר לפריצה אל המודעות של משיכה שקיימת באופן רדום ב"ימים כתיקונם". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לגרום לבילבול בגוף עדיף שתנסי להכיר בחור או בחורה באופן רגשי ותיראי למה את נמשכת תגיעי נשקי ואז תדעי. פנטזיות לא אומרות כלום!

16/11/2009 | 02:29 | מאת: סטודנטית

שלום לך דוקטור אני פונה אליך אחרי עיון ממושך בפורום, בתקווה שהאינפוט שלך יעזור לי להבין טוב יותר את עצמי... אני בת 27, לאחרונה סיימתי את לימודי באוניברסיטה, שלאחריהם נכנסתי למשבר. מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים ארוכת טווח עם גברים, למרות שהיו לי כמה וכמה גברים בחיי, הקשר מעולם לא נמשך והתפתח למשהו רציני. חרדות ושאלות על בעיות באינטימיות וקירבה עלו בי לפני שבועות ספורים, מצוקה שבעיתה פניתי לפסיכולוג. התחלתי לשאול את עצמי האם אני לסבית... לא התנסתי מעולם במין עם אישה ולא נמשכתי לנשים (גם לא מסגרות נשיות "צפופות" כמו במהלך הכשרתי בצבא). במגעי המיני עם גברים נהנתי לרוב, אך כאמור מעולם לא היה לי מספיק ביטחון בנשיות שלי ובמיניות שלי ליצור קשר רציני. כאן המקום להוסיף שאני מרגישה מאד לא נשית, גדלתי כ"טום בוי", עם קירבה נפשית גדולה לאבי, ועד גיל מאוחר (גם כעת) לא התחברתי לביטויים חיצוניים של נשיות (שמלות, איפור, תכשיטים וכו'). אני מודעת לכך שיש בי צד מאד גברי, אך בעולמי הרגשי אני מרגישה מאד נשית... לאחרונה (שבועות אחרונים) הלבטים בנוגע לזהות המינית הפכו כמעט לאובססית, כל בחורה שעוברת מולי אני עושה לעצמי "טיזינג" ושואלת את עצמי אם אני רוצה לגעת בה או לנשק אותה או שהיא תיגע בי וכו... זה ממש נכנס לי לחיי היום יום וגורם לי לחוסר שקט נפשי. אני מנסה כל הזמן להגיד לעצמי להרגע ולזרום עם החיים (וגם מדברת עם הפסיכולוג שלי על הנושא) ומה שיהיה יהיה. אין לי חלילה בעיה עם לסביות או הומואים אבל אני מודה שהמיניות שלי מאד מודחקת - אני לא רואה פורנו, ועד לאחרונה אני לא הייתי נוכחת בפנטזיות המיניות שלי!! (שכללו גבר לאישה מדומיינים באקט מיני). ממה שיצא לי לראות דווקא מה שהכי הדליק אותי זה סקס בין שני גברים... הנושא כל כך מטריד אותי עד שהשבוע כשהייתי עם בחור שאני בקשרי יזיזות איתו לא הפסקתי להטריד את עצמי בשאלות בזמן המגע עמו - האם אני נהנית? האם הייתי מעדיפה שהוא היה אישה? וכו וכו. קראתי עכשיו מאמר על HOCD וזיהיתי בעצמי כל סימפטום, אבל עדין אין לי מנוחה. אם אני אכן לסבית לא הייתי רוצה להדחיק את זה, אני רוצה לחיות חיים מאושרים ומלאים ולכן חשוב לי להבין את עצמי. מה דעתך? האם התשובה תגיע רק מהתנסות? האם החרדה שלי מיותרת? האם מדובר רק בביטוי לקושי שלי להגיע לאינטימיות? אוסיף דבר אחרון שנראה לי אולי משמעותי - קרובת משפחתי יצאה לאחרונה מהארון, הדברים אירעו בזמן שחלקנו דירה ביחד. היא בגילי ויש בנו המון דברים דומים, חיצונית ופנימית, ואני מרגישה שאולי האירועים האחרונים תרמו לבילבול שלי. אודה לך מאד על תשובתך, וסליחה על אורך השאלה....

16/11/2009 | 09:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סטודנטית, אם מחברים את משיכתך לגברים והנאתך (גם אם היא לא מלאה) מיחסי מין איתם לחוסר המשיכה שלך לנשים, כולל בסיטואציות "צפופות" כפי שכינית אותן, אין כל סיבה לחשוב שאת לסבית. יש בארצנו ה"מחוספסת" משהו (לעומת פריז, נניח) נשים סטרייטיות רבות שלובשות מכנסיים אפילו באירועים חגיגיים מאוד ורישמיים מאוד ואני מכיר נשים סטרייטיות רבות ששמלה ואיפור עבורן הם מחוץ לתחום. אף ש-HOCD אינה ממש אבחנה "רישמית", אני בהחלט חושב שאת מתאימה לה ויש לטפל בה בתור שכזו, דהיינו, כמו בכל אובססיה אחרת. את עשויה למצוא עניין בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת "מודן", שהוא אחד מספרי העזרה העצמית הטובים ביותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/11/2009 | 18:13 | מאת: לירן

אז זהו שזה יצא די במקרה המליצות לי על סרט שנקרא אבודות והוזות..הבעיה שאחרי שראיתי תסרט הרגשתי שאני רוצה לראות עוד סרטים כאלו (של אהבה בין נשים). לאחרונה אני מרגישה שאני מביטה בנשים מסוימות ומרגישה וואו אבל זה קרה לי רק ממש כמה פעמים. לגבי החבר נמשכת אליו אבל לא בטירוף.. שראיתי תמגע בינהן זה הרגיש לי כזה בגוף של וואוי מזה הדבר הזה - כאילו כל הגוף התעורר. לא ראיתי סרטי פורנו , ראיתי כמה סרטים שהם סרטי אהבה שקשורים בנושא של לסביות. האמת אני די בבלאגן...

15/11/2009 | 22:08 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לירן, אין ספק שהסרט עורר דובים ישנים מרבצם, כלומר, נגע בנטייה שהייתה קרובה אצלך למודעות ושלף אותה משם החוצה. מוקדם עדיין לומר מה הגילוי החדש יעשה למשיכה שלך לגברים. עקרונית, שתי המשיכות יכולות להתקיים זו בצד זו ואת יכולה לבחור עם מי לממש זוגיות. אך אנו מקדימים את המאוחר. בשלב הנוכחי את משחקת עם הרעיון בפנטזיה והשאלה אם את רוצה לבדוק אותו במציאות ואם כן, איך תגיבי אליו במציאות ולא בפנטזיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/11/2009 | 21:03 | מאת: לירן

שלום אני בת 26 - לאחרונה כשאני רואה אישה יפה (בסרט) מתנשקת עם אישה אחרת אני מרגישה ממש מוזר כמו סוג של וואו.. יש לי חבר.. זה אומר עלי משהו?

15/11/2009 | 10:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לירן, באילו נסיבות ראית את הסרט? מה הביא אותך לראות את הסרט? האם מדובר בסרט פורנו? האם את נמשכת לנשים פרט לכך? האם את נמשכת מינית לחבר שלך? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/11/2009 | 11:21 | מאת: חן

שלום, אני ובן זוגי נמצאים כבר שלוש וחצי שנים ביחד. בהתחלה הכל היה נפלא אך בשנה האחרונה יחסי המין שלנו גרועים אנחנו שוכבים פעם בכמה חודשים והסקס נעשה כאילו בשביל לסמן שעשינו. וכל פעם שאני מעלה את הנושא הוא מתחמק וטוען שזה לא מה שחשוב. יחד עם זאת, אני יודעת שהוא צופה בסרטי פורנו ומאונן בתדירות גבוהה. לפני כמה ימים אחרי שחזרנו מבילוי שהוא שתה המון גיליתי שהוא צפה בפרונו של הומואים (בדרך כלל הוא צפה בסרטי הפורנו הרגילים) משם הדרך לחרדות הייתה מהירה. חשוב לציין שוהא נרתע מכל עניין של הומואים הן באמירות שלו והן בפחד שלו מהומואים (לי אין בעיה עם זה) אני יודעת שהוא הולך להציע לי נישואין ומפחדת מאוד שאולי הוא הומו שלא מוכן להודות בזה הן בגלל המשפחה השמרנית שלו והן מהפחד שלו מהיותו הומו. אני לא רוצה בעל כזה ואני נורא מפחדת. אין לי מושג מה לעשות? אני רוצה לעלות את הנושא אבל לא יודעת איך וכמעט בטוחה שהוא לא ירצה לשתף פעולה..אובדת עצות, אודה מאוד לעזרה.

14/11/2009 | 15:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חן, לצערי, לפחדייך יש בסיס מציאותי מאוד. הומופוביה (פחד מהומוסקסואלים) אינו עומד בסתירה למשיכה לבני אותו מין, כפי שניתן ללמוד מהמאמר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=160. יתר על כן, אינך זקוקה למחקרים מדעיים על אנשים אחרים, משום שאת עצמך תפסת את בן זוגך "על חם" כאשר גילית שהוא צופה בסרט פורנו של גייז. זאת במקביל לירידה בתדירות יחסי המין שלכם ולדעיכת ההתלהבות של בן זוגך מהם. נדמה לי שהכתובת רשומה על הקיר ושלא תרצי לשמש עלה תאנה חברתי להומוסקסואליות של בן זוגך. הצורך שלו ביציבות ובביטחון שמעניקה מסגרת הנישואין מובן. עבורו זה יהיה מעין חוף מבטחים שמשם יוכל להגיח ליחסי מין מזדמנים. בפנייך, לעומת זאת, פתוחות אפשרויות לקשרים עם בחורים סטרייטים. אם את מרגישה שאת זקוקה לייעוץ מקצועי, חלקי עם בן זוגך את הממצא שלך עליו (סרט הפורנו ההומואי בו צפה + הירידה בתדירות ובאיכות של יחסי המין שלכם), הציעי לו טיפול זוגי ואם יסרב, פני בעצמך. בחלק גדול מהמקרים הצד הסרבני מצטרף. עם זאת, don't hold your breath - יש בידייך מספיק נתונים כדי לקבל החלטה, עם כל הקושי הרגשי והאומץ שהדבר מחייב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/11/2009 | 18:25 | מאת: חן

דיברתי עם בן זוגי, והוא טען שהוא ממש נפגע מזה שאני חושבת עליו כך וזה כמו שהוא יקרא לי זונה (כלומר, במידה והוא יראה מישהו מדבר איתי אז הוא ישר יקפוץ למסקנות ויקרא לי כך..) ושהוא לא צפה בסרטים הנ"ל ואול זה פופים שקפצו.. בכל אופן, כששאלתי אותו בנושא תדירות של יחסי מין הוא טען שאין לו תשובה לזה והדברים זרמו (עייפות, לחץ חוסר יוזמה שלי)אבל הוא יודע שזה מפריע לי והוא יקח לתשומת ליבו בכל אופן, חשבתי על כך המון.. ויש לי כמה שאלות..נניח והוא כן צפה האם זה לא יכול לנבוע מסקרנות? אני כן עוקבת אחרי אתרי פרונו שהוא צופה ואף פעם לא ראיתי אותו צופה בסרטי גייז..בנוסף, האם ירידה בתדירות לא יכולה לנבוע מירידה בחשק (הוא מעשן המון חשיש) או לחילופין הכי נוח לאונן ואז לא צריך להיות מחוייבים ריגשית? אני יודעת שהוא שכב עם לא מעט בנות ובכלל מתלהב מכל מיני דברים מיניים של בנות (חשפניות, ציצי וכדומה).. ובכלל אני שואלת זאת כי היית מאוד נחרץ ומהתשובה שלך הלכתי והאשמתי את בן זוגי, אולי לא בצדק..האם יש משהו בדבריי או בדבריו? אני ממש לא מוכנה לשמש עלה תאנה לבן זוגי ולכן מאוד חשוב לי לבהיר את הדברים. תודה רבה, חן

12/11/2009 | 15:45 | מאת: מיקי

רציתי לשאול... יש לי נטייה להמשך לגברים מבוגרים.. סביבות 45 ואף יותר.. עד סביבות 60 בערך.. אתה חושב שזו סטייה שצריך לטפל בה? לפעמים זה מטריד אותי.. כי איך אפשר לקיים זוגיות כזאת והאם זה בכלל נורמלי?? אודה לך על תשובתך..

13/11/2009 | 08:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיקי, זו בהחלט לא סטייה ובהחלט לא צריך לטפל בה (תיאורטית, גם אין טיפול מתאים לכך). אפשר בהחלט לטפל בחוסר הנוחות שלך עם המשיכה הזו. חלק גדול מהקשרים בין גברים מאופיינים ע"י פערי גילים, אולי בד"כ יותר קטנים מאשר אצלך, אך בהחלט הרבה יותר מאשר הקשרים שבין גברים לנשים. כמובן שהמשיכה הזו קשורה לחסכים מסוימים, אבל אפשר לומר זאת גם על קשרים בין בני זוג בני אותו גיל (אם מתעקשים לנתח כל דבר מבחינה פסיכולוגית). הצד המבוגר יכול להעניק לך ביטחון יותר מאשר בן גילך (כמובן שלא רק הגיל הכרונולוגי קובע בזוגיות כזו) ולך, מצדך, יש הרבה יותר אפשרויות בחירה כי רוב הגברים המבוגרים מעדיפים בחורים צעירים מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/11/2009 | 14:48 | מאת: ליאת

שלום ד"ר, אני עדיין בטיפול.אני כבר לא מתאבלת על הקשר עם החברה. יותר באופן כללי על הקשר עם אישה. אני כל כך רוצה חום של אישה ומגע עם אישה. השאלה היא אם טיפול מעמיק (אני שנה בטיפול) יוכל לגרום לי להשלים ואפילו לרצות כבר להתחתן? והאם הרגשות לבחור יתעצמו במהלך הזמן?(אני נמשכת ל2 המינים.)

13/11/2009 | 08:42 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, אני שמח לשמוע שאת עדיין בטיפול, שהוא המקום הטבעי והמהימן ביותר לקבל תשובות לשאלותייך מאדם שמכיר אותך לפני ולפנים. אני אינני רואה כל סיבה שלא יתפתחו רגשות כלפי הבחור שאת יוצאת איתו, אם אכן את נמשכת לשני המינים וגם אם לא יתפתחו רגשות אליו באופן ספציפי, זה לא חייב להיות בגלל שאת נמשכת גם לנשים. מעבר לכך, אינני מרגיש נוח מבחינה אתית וקולגיאלית להשיב לשאלותייך כל עוד את נמצאת בטיפול, ואני חושב שגם לטובתך רצוי שלא תתפזרי ותשאירי את כל הסוגיות לדיון בתוך הטיפול עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienly.co.il

11/11/2009 | 00:00 | מאת: אליי

אני טרנסג'נדר בארון (נמשך לגברים סטרייטים כאשה)השנות השלושים ומעוניין לדעת היזה זוגיות אם בכלל אני יכול לצפות

13/11/2009 | 08:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אליי, אני לא שמעתי על זוגיות של טרנסג'נדר עם גבר סטרייט, אם כי יש גברים שטרנסג'נדרים מושכים אותם מבחינה מינית בלבד והם מקיימים זוגיות עם אישה במקביל. עם זאת, ההתמצאות שלי בנושא אפסית ולכן גם לא כללתי טרנסג'נדרים בכותרת של הפורום הזה, למרות שאני גם טרנסג'נדר פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/11/2009 | 22:16 | מאת: ליאת

ערב טוב, אני מרגישה עצבות- אני בטיפול וקבלתי החלטה שאני הולכת להתחתן ביום מן הימים עם בחור.(אני דתייה) לא כרגע עם כי אני יוצאת עם מישהו. יש לי גם משיכה לנשים. אבל בעקבות הטיפול קבלתי החלטה ואני עצובה. ניתן לומר שהיה לי קשר עם בחורה שנגמר (והיה מיני) היא התחתנה. אני כרגע בקשר עם בחור ממש טוב(אנחנו שומרים נגיעה) אשמח לעצתך.

10/11/2009 | 23:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, אני מתאר לעצמי שרוב קשייך לובנו לעומק בטיפול. לא ברור מה מקור העצבות - הפרידה מהבחורה שנישאה? תחושת ההחמצה על יחסים עם נשים משום שאת בקשר שאולי יוביל לחתונה? במישור הקוגניטיבי, כל בחירה בין אפשרויות מערבת החמצה של האלטרנטיבה שלא בחרנו בה. ייתכן שאת מתאבלת לא רק על הפרידה מחברתך שנישאה, אלא על החמצת האפשרויות לקשרים עם נשים דווקא בגלל החלטתך להינשא, החלטה שאולי נחשבה להישג בטיפול שעברת. העצבות נראית לי טבעית, אך אולי כדאי לחזור ולעבד אותה, או אולי רק לחלוק אותה, עם המטפל/ת שגם ממנו/ה נפרדת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/11/2009 | 04:11 | מאת: שיר

מהי משיכה מינית?

10/11/2009 | 09:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שיר / בת24 , אנא קראי את תשובתי הקודמת אלייך. אני מבין שאת מבולבלת וחרדה, אך שאלה כללית פה ושאלה כללית שם באינטרנט רק יתרמו לבלבול. אני חוזר, אפוא, על המלצתי לך לפנות לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום, אני בחורה בת 24, יצא לי לראות סרטים פונוגרפיים של לסביות ובמהלך הזמן דיי התמכרתי אך הפסקתי לראות . השאלה שלי היא שמאז שהפסקתי, עם אני רואה בחורה, שהחזה חשוף חלקי כמו מחשוף או עם בגד ים אז אני מרגישה מוזר חוסר נחות פלוס קורה לפעמים משהו מוזר כמו מן הרגשה של ריר בפה, או צורך בגירוד באיבר המין, האם זה משיכה? לפני שראיתי את הסרטים לא התרגשתי בכלל מבחורה שלובשת חולצה וקצת רואים לה את החזה או שהיא לובשת שמלה קצרה, מה שאני מנסה לומר שפתאום הכל ניראה לי מיני. בנוסף גם אפילו לתמונות לא הייתי בכלל חשה כלום ועכשיו קורה לי משהו. העניין הוא שאני נמשכת לגברים מבחינה רגשית אך לא הייתה לי אף פעם התנסות מינית עם גבר וכמובן לא עם אישה כי עד לפני שנה בערך לא הרגשתי כלום וגם שיוצא לי להתחבר עם בנות אני לא מרגישה משיכה עליהם שזה מגיע למציאות אני מתחברת כמו כל חברה. ועם גברים אני נהיית לחוצה ולא כל כך מסוגלת לתפקד במיוחד עם אני נדלקת עליו אך מבחינה חיצונית כמו סרטים או תמונות זה לא מעורר בי שום הרגשה מיוחדת אולי טיפה אבל לא כמו תמונות של נשים ובגלל שזה עכשיו משפיע גם במציאות אז זה מבלבל אותי. אני חשה חרדה הרבה זמן ולא יודעת מה לעשות?? בנוסף הכל התחיל הבעיה שלי שנודע לי על ידיד מהעבר שהתגלה להיות הומו שלא ציפיתי ואז התחלתי לבדוק מה אני כי לא היה לי מערכת יחסים עם בחורים אף פעם. התחלתי כל הזמן להסתכל על בנות להבין מה מושך בהם ואז פתאום בבום התחילו ההרגשות המוזרות האם זה בכלל הרגשה של חרדה כל פעם?? וגם הסרטים בכלל בילבלו אותי עד אז יצא לי לראות סרטים ארוטיים של בן ובת אך תמיד אומרים שסרטים אלא בדרך כלל מיועדים לגברים כי לא רואים הרבה מגוף הגבר ויותר של האישה ועם בעצם שזה הדליק אותי אומר שיש לי משיכה לנשים או עצם האקט הדליק אותי? כפי שאתה יכול לראות גם הכתיבה שלי היא מבולבלת ואני ישמח לעצתך.

10/11/2009 | 09:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בת24, סרט פורנו יכול לשמש טריגר ולעורר חומר שהיה מודחק וקרוב מאוד למודעות. המשיכה שאת מתארת לנשים הייתה כנראה רדומה אצלך והסרט עורר אותה בה במידה שקשר מיוחד עם בחורה בעבודה או בלימודים היה יכול לעורר אותה. אני מבין את הבלבול והחרדה שאת חשה, אך לא ניתן לתת להם מענה דרך פורום באינטרנט ואני ממליץ לך בחום לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי לעבד את הבלבול והחרדה מבחינה רגשית וללוות אותך בתהליך הלא פשוט של גיבוש זהותך המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הבנתי שלא ניתן לקבל מענה מדוייק ללא בדיקה אבל שאלתי היא היכול להיות שאני פשוט מבולבלת מהצפייה? יכול להיות שאני יתחיל לצאת עם גברים והבין שלזה במציאות אני נמשכת יכול להיות שהצפייה בסרטים מטעה אותי לגבי מהי משיכה אמיתית, מציאותית לאישה?

08/11/2009 | 18:37 | מאת: יוני

שלום גידי. אני כרגע בן 16 ולפני שנה התחיל פחד להיות הומו. כאשר אני רואה סרטי פורנו נגיד עם אישה שמאוננת יעמוד לי, אבל זה לא מגרה אותי כמו לפני הפחד להיות הומו ולאומת זאת שבחור מאונן או שבחורה סליחה על הביטוי מוצצת לו (אני יודע שיש מילה עדינה אני פשוט לא יודע מהי} לא מגרה אותי או גבר בלי חולצה למה זה קורה ?יש סיכוי בגלל הפחד להיות ביסקסואל או הומו זה מחליש לי את המשיכה החזקה שהיתה לי לנשים? שכחתי לציין שבחיים בנות אם מחסוף או חולצה שקטנה עליהן מאוד מאוד מגרות אותי? מה דעתך?

09/11/2009 | 10:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוני, נתחיל מזה שאתה באמת מאוד-מאוד צעיר מכדי לקבוע משהו באופן סופי. אם אתה מפחד להיות הומו, ברור שרמת החרדה שלך גבוהה יותר וחרדה כזו עלולה להחליש את הדחף המיני. תן לזמן לעשות את שלו ולתת לך תשובה. לפי תיאוריך, לא איבדת את משיכתך לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך, אני מקווה שתוכל לתת לי תשובה לשאלה הזאת שמציקה לי דיי הרבה זמן. במשך מספר שנים כבר יש לי תחושת קנאה לגוף האדם הגברי. אני לא מרגיש שאני נראה טוב, לא בכושר ולא נראה כמו הגבר המוצג לרוב בטלויזיה או בפרסומות עם הריבועים בבטן וכל שאר הדברים הללו. איכשהו עם הזמן הרגשתי שנוצרה לי כנראה משיכה כלשהי למין הגברי (אני גבר דרך אגב) אבל אני לא בטוח שזה משיכה. האם יכול להיות שזה בלבול אצלי בין משיכה לבין קינאה? האם יכול להיות דבר כזה בכלל? משום מה אצלי במוח זה נראה דיי ברור שזה סה"כ פרי קינאה ולא משיכה. אשמח מאוד אם תוכל לענות לי על כך.

09/11/2009 | 10:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בן21, אכן לעיתים הרצון להיראות כמו דוגמן או שחקן חתיך והמשיכה אליו בפרט ואל גברים בכלל עלולים לבלבל. לפי תיאוריך, אני בכל זאת חושב שזו משיכה לגברים ואם אתה ממשיך להימשך לנשים, אז תצטרך לנווט בין שתי המשיכות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. בחור שהוא חד-משמעית אך ורק סטרייט בד"כ קם ועושה דבר, הולך לחדר כושר ומפתח שרירים תוך הפרדה מוחלטת בין הדמות שדירבנה אותו לכך (לדוגמא, מייקל לואיס וקוביותיו) ובין משיכה לגברים. במילים אחרות, הוא מצליח להדחיק את משיכתו לגברים ויראה בשחקן/דוגמן מודל לחיקוי חיצוני. כנראה שאצלך משהו בהדחקה הזו השתבש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מסכים עם מה שאתה אומר אין ספק, אבל לי יש גם בעיה בקנאה בדברים שאי אפשר או יותר נכון לא פשוט לשנותם. אני יודע שמוח האדם זה דבר מאוד מורכב ואני לא חושב שהכל זה חד-משמעית. בכל מקרה תודה על היעוץ כנראה כמו שאמרת משהו אצלי במוח השתבש אבל אני דווקא כן חושב שזה משהו שניתן לשינוי..

08/11/2009 | 13:18 | מאת: דנה

צהריים טובים, כתבת שאתה מכבד את רצוני שלא להגשים חלום זה. האם לדעתך-אני צרכה להגשים פנטזיה עם אישה? האם זה לא יערער את כל עולמי?

09/11/2009 | 09:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דנה, אף איש מקצוע לא יקח על עצמו את האחריות לומר לך אם זה יערער אותך או לא בלי להכירך. גם כשאני מכירים מטופל טוב, אנו משתדלים להימנע מלתת לו עיצות מעשיות. אם את מאוד רוצה לנסות ומאוד פוחדת שמגע עם אישה יערער אותך, קיים מקום לפתוח בתהליך ייעוצי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/11/2009 | 23:29 | מאת: דנה

שלום, חולמת המון על מגע עם אישה ורוצה שהדבר ישאר בגדר חלום. איך אפשר לרצות להשאיר רצון למגע בפנטזיה?

08/11/2009 | 10:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דנה, אכבד את רצונך ולא אשכנע אותך לממש את החלום. פנטזיות רבות הן הרבה יותר מוצלחות כפנטזיות מאשר כמציאות. על הפנטזיה יש לך שליטה מלאה, בעוד המציאות מחייבת אותך להתחשב באילוצים. אני מבין שאינך מוכנה לשלם את המחיר החברתי וליטול על עצמך את הסיכונים שבמימוש הפנטזיה הספציפית הזו וכאמור, מכבד זאת. לשם כך חשוב להבין שבכל בחירה שאנו עושים בחיים קיימת החמצה של האלטרנטיבה שלא מימשנו - וההחלטה מה לממש ומה להחמיץ היא החלטה שלך בלבד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני מרגיש מאוד מבולבל נוכח העולם המסורתי ממנו אני בא, ומאידך העולם החילוני. אני רואה את הפסיכאטריה ופסיכולוגים רבים שמעודדים יציאה מהארון, ושזו דרך החיים הנכונה והאולטמיטיבית מבחינת הומוסקסואלים, אך אני לא רואה איזו ראייה שמסתכלים עליי בתור אדם. מה עם החלומות שלי ? מה עם הרצונות שלי ? האהבות שלי ? מה עם האמונה בי ? בהנחה שאני רוצה להתחתן ולהקים משפחה האם אין לי סיכוי בגלל שככה החברה החליטה ? האם אני באמת יהיה מאושר יותר עם גבר ? מי החליט ? הפסיכולוג ? עוד איזה מחקר שהראה שהומואים יותר שלמים עם עצמם כשהם יוצאים מהארון אך עדיין מרגישים ריקנות וחוסר סיפוק מהחיים באופן משווע ? אני חושב שבציבור הדתי מאוד כועסים על הגישה החילונית שבאה ואומרת, זה מי שאתה.. בין אם אתה רוצה ובין אם לא. יש פה מעין הסרת אחריות וחוסר אמונה ברצונות ובחלומות של האדם כאדם. היום הגישות היהודיות מדברות פחות על שינוי נטייה מינית, אלא הרבה יותר על הרחבת רפטואר חופש הבחירה. ז"א אין עניין להפוך הומו לסטרייט אבל יש עניין לבדוק האם יש אופציה לאחר חקירה מעמיקה פסיכולוגית להרחיב את המשיכה המינית . הדת מאמינה באמת בעבודה קשה בזוגיות, מאמינה שמשיכה מינית נתנת לגיוון (לא אמרתי את המילה 'שינוי'). כולנו יודעים - אין מדד אמיתי לאושר. אתה יכול להיות הומו מחוץ לארון ולהרגיש שלם עם עצמך ומאוד אומלל ומאידך להמשך לנשים רק ב 20% אך לחיות חיי משפחה מלאים וממספקים. אני חושב שרב החברה הדתית (הסרוגה לפחות) מכבדת את הבחירה של האדם בחיים הומוסקסואליים, אבל השאלה העומדת ביסוד היא : אילו חיים האדם רוצה לחיות ? ועל זה יש ויכוח הולך ומתלהט בקרב הקהילה המקצועית. אני מתחיל לשמוע עוד ועוד קולות בקהילה המקצועית שמדברים על בחינה של ההומוסקסואליות לא מתוך מקום של 'בואו נשנה נטייה מינית' אלא ממקום של בוא נראה איך האדם יכול לחיות חיים מלאים מספקים ומאושרים. וזה ממקום של אמונה באדם וביכולות שלו לחיות את החיים שבהם באמת חפץ מתוך מקום אמיתי (גם אם הרצון שלו לחיות חיים הומוסקסואלים מלאים) בחברה החרדית למשל משיכה מינית היא משנית לבחירת בת הזוג, האם זה אומר שכל החרדים אומללים בזוגיות שלהם ? אני לא בטוח בכלל. הייתי שמח לתגובתך בעניין.

07/11/2009 | 16:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דור, תודה על פנייתך המעניינת והמאתגרת. אני מצטער לקרוא שזה הרושם שנוצר אצלך מהקהילה המקצועית אליה אני משתייך. ייתכן שאתה מבלבל בין הקהילה ההומו-לסבית והקהילה המקצועית של אנשי בריאות הנפש. על כל פנים, אסתפק בהצגת עמדתי המקצועית, בלי כל יומרות לייצג לא את הקהילה ההומו-לסבית ולא את הקהילה המקצועית של אנשי בריאות הנפש. קודם כל, אף אחד לא מטיף ליציאה מהארון. יציאה מהארון, בניגוד לחיים כהומוסקסואל, פירושה חשיפת הנטייה החד-מינית של הומוסקסואלים וביסקסואלים בפני הסביבה הסטרייטית. נכון שיש לחץ מסוים בחוגים הומוסקסואליים לא מקצועיים לצאת מהארון. הלחץ הוא לחץ פוליטי ולא נעשה ע"י אנשי מקצוע. ליציאה מהארון יש היבט פוליטי חשוב מנקודת מבט של קידום זכויות הומוסקסואלים ומיגור ההומופוביה, אך היבט זה אינו צריך לבוא על חשבון רווחתו האישית של הפרט: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 http://www.shrink-friendly.co.il/?p=406 כשיושב מולי מטופל ביסקסואל או הומוסקסואל, אני כלי שרת בידיו להשגת המטרות שהוא מציב ורק טובתו עומדת לנגד עיניי, בלי כל קשר לקידום מגזר זה או אחר באוכלוסייה כקבוצה. בהחלט יש אנשים, הומוסקסואלים וביסקסואלים, דתיים וחילוניים, שיציאה מהארון אינה מתאימה להם כאשר לוקחים בחשבון את כל הגורמים האישיותיים, החברתיים, הסביבתיים והתרבותיים שלהם ויש אחרים שהישארות בארון אינה מאפשרת להם חיים מלאים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

06/11/2009 | 14:00 | מאת: יואב

לגידי שלום רב, אני גבר נאה וספורטיבי בן 38, עובד בעבודה טובה ורואה ברכה בעמלי.יש "בעיה" אחת: אני רווק ואני לא רוצה להתחתן.אנשים נותנים לכך הסברים שונים: פרפר, פוחז, יש לו חברה נשואה, הומוסקסואל, קמצן ועוד.הסיבה הנכונה היא שונה לחלוטין: אני SELF CONTAINED (אין לזה אפילו מונח בעברית); טוב לי בחברת עצמי, ואין לי צורך בחברת אנשים אחרים, בוודאי לא 24 שעות ביממה.כבר כילד הייתי כזה. מבחינתי החסרון העיקרי במצב הקיים הוא העדרם של יחסי מין זמינים ובטוחים.אמנם שוק הבשר חי ובועט, אבל זה לא כ"כ לרוחי. מצד שני, כשאני שומע על כמות ואיכות המין בין זוגות הנשואים זמן רב, אז אני כבר לא בטוח מה אני מפסיד. עניין נוסף הוא העדרם של ילדים.כרגע הדבר לא בוער בעצמותיי, אפילו שיתכן שבעתיד אצטער על כך. יש גם דיסונס עם הסביבה שמן הסתם לא מבינה את התנהגותי. מה דעתך המלומדת ? (בעבר ענית על שאלה שלי בפורום פסיכולוגיה כללי, שאינני מצליח למוצאו בנבכי האינטרנט).

07/11/2009 | 09:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יואב, אתה מעלה שני קשיים עיקריים, העיקרי קושי שלא כל כך ברור לי עם עצמך, והאחר חריגות ביחס לסביבה. בשולי השחיקה בחיי מין בזוגיות ממושכת, יש לציין גם את שיעור הגירושין הגבוה והעולה בהתמדה. כך שיש לך סיבות "טובות" לחסוך מצוקה רבה מעצמך. אני מאמין שאספקה מינית שוטפת (בהנחה שאתה מעוניין רק במין) תוכל למצוא בלי בעיות מיוחדות (אולי לא עם נשים שהיית נישא להן, אך בלאו הכי אינך רוצה להינשא). את הבטיחות ביחסי מין מכל הסוגים ניתן להשיג ע"י ידידנו הכובעון, שאמנם מפחית מההנאה באקטים מסוימים, אך אין ארוחות חינם. הצורך שלך בילד הוא נושא שראוי לדיון מעמיק יותר. אם אתה מתאר את עצמך עוד כילד כאדם שאינו נזקק לחברת הבריות באופן אינטנסיבי, גידול ילד עלול להיות בעייתי, משום שמדובר בקשר אינטנסיבי ביותר. נשארנו עם הקושי מול הסביבה. גם עם זו אני מתאר לעצמי שהיחסים אינם אינטנסיביים במיוחד ולכן אתה צריך לדעתי לוותר על הצורך להשתייך בכל מחיר ולהציג את הבחירה שלך להישאר רווק כמות שהיא: טוב לי כך, המון מתגרשים, מה אני צריך את זה וכו'. מי שיקבל אותך - יקבל אותך למרות זאת ואולי אף יעריך אותך יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il נ"ב: אכן ניהלתי גם את פורום פסיכותרפיה אך ניהול שני פורומים הציב בפניי עומס גדול מדיי.

08/11/2009 | 07:57 | מאת: יואב

לגידי שלום רב, הקושי עם עצמי נובע מכך שעלי לבחור בין שני קטבים מנוגדים: להיות איש משפחה "למופת" או להסתפק במין מזדמן גרידא.הייתי שמח אילו יכולתי להיות באיזה מערכת יחסים קלה כפי שהיתה לי כשהייתי סטודנט או כפי שיש לדוד שלי שהוא אלמן בן 64.בקבוצת הגיל שלי הדבר למעשה לא קיים עם נשים 'נורמליות', ואז חוזרים לסקס מזדמן. ילד אכן מצריך קשר אינטנסיבי וגם מצריך להיות נשוי, דבר שכאמור אינני מעונין בו.אני גם לא רוצה להביא לעולם ילד עם אישה ולהיות אבא של סופי שבוע.לדעתי הטעם בגידול ילדים הוא הקשר היום יומי איתם. הקושי עם הסביבה נעשה יותר מינורי בשנות השלושים של חיי.אנשים, כולל אינטליגנטים ומשכילים, הם עפ"ר לא חכמים, וגם מתקשים לראות מעבר לעצמם ולכן בשנים האחרונות אני נוקט במדיניות של "אל תסביר, אל תתנצל".ממילא אנשים חושבים שלהיות SELF CONTAINED זו בעיה פסיכולוגית קשה, במיוחד אם אתה לא חנון.לפחות אתה, כך אני מתרשם, לא חושב כך.

04/11/2009 | 20:15 | מאת: ניב

שלום אני ממש פוחד שתהיה לי משיכה לבנים כאשר אני רואה גבר בלי חולצה אני לא מרגיש כלום גם בטיול השנתי שישנתי אם בנים בחדר לא הרגשתי כלום שאלתי מה אני אמור להרגיש אם אני רואה בחור יפה?מה אני צריך להרגיש שבא לי עליו מבחינה מינית שבא לי לגעת בו לנשק אותו כאלו דברים? תודה על התשובה שתתקבל ניב

05/11/2009 | 09:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ניב, אם אתה יוצא לטיול שנתי אז אתה מאוד מאוד צעיר עדיין ועוד הרבה דברים יכולים להשתנות בכיוונים רבים. אם היית נמשך לבנים, היית מרגיש עוררות מינית ("חרמנות") עם או בלי זיקפה. בשלב זה תיאוריך נשמעים יותר כאובססיה, מחשבה טורדנית שמא אתה הומוסקסואל, שמופיעה דווקא בקרב סטרייטים. אני רק יכול להמליץ לך לתת לזמן לעשות את שלו ואם המצוקה קשה לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/11/2009 | 19:55 | מאת: דניאל

שלום, התכתבתי איתך כמה פעמים בעבר אך מסתבר שישנם התפתחויות. דיברתי איתך לגבי העניין שיש לי מחשבות טורדניות אשר נושאן משתנה מעת לעת אך נכון לחודשים האחרונים המחשבות מתבטאות בעיקר בצורה של רגשות אשם ובושה על זה שאני נוטה להביט בבחורים שנראים טוב ללא קשר לגילם. אני יודע בתת מודע שלי שמדובר במבט תמים ללא כוונה כלשהיא של פגיעה או ניצול של אותם אנשים (בעיקר כאשר הם נערים או ילדים). למרות זאת ולמרות הידיעה כי ב-99% של בטחון לא אפגע בהם - עדין עצם המבטים מציקים לי מאד ומפריעים לי בתיפקוד היום יומי. כשקראתי על PURE O OCD בויקיפדיה באנגלית - כתוב שם במפורש שחשש מפדופיליה היא אחת הסימפטומים. רציתי לוודא שהתופעה ידועה ולא חריגה ובעיקר כיצד מתגברים עליה. שמעתי שיש תרופה בשם "סרוקסט" שאמורה לעזור כאשר היא נלקחת במקביל לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי. כל מי שאני מדבר איתו אומר שלהסתכל על בחורים חמודים גם אם הם קטינים זה סביר ונורמלי לגמרי כל עוד זה רק בגדר מבטים ומחשבות ולא מעבר לכך. למרות שאצלי זה המצב בכל זאת זה מציק לי מאד בעיקר כשזה קורה לי: בקניון , ברכבת , במקום העבודה או בכל מקום אחר. סליחה על האריכות.

03/11/2009 | 10:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, כשאתה כותב "במקביל לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי", האם פירושו של דבר שאתה נמצא בטיפול כזה? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/11/2009 | 12:10 | מאת: דניאל

שלום, במקביל זה אומר שהייתי בטיפול כזה במסגרת כמה פגישות אך הופניתי למישהו שמתמחה ספציפית בכל הקשור ל-OCD ועדין אני מחכה לקבוע תור.

01/11/2009 | 21:23 | מאת: ג(ב)ריאל

היי, אני גבריאל בן 20, לא טוב לי בחיים...אני לא אוהב/מעריך את עצמי. אני חי כל הזמן בתחושת בדידות, חוסר-ביטחון ופסיביות. בעיקר הימנעות חברתית וכל פעולה שדורשת ממני התמודדות עם קשיים.אני לא מוצא שום סיבה למה אני ככה, לא חושב שיש לי סיבה להרגיש ככה, לא עברתי טראומות בחיים ש"מצדיקות" מצב נפשי כזה. כיוון שאני לא מראה את הקשיים שלי כלפי חוץ..וכל האגרסיות שיש לי נשארות בפנים עמוק ואין אף אחד שאני באמת משתף אותו בהן. אני מפחד שיום אחד פשוט הכל יתפוצץ ואני פשוט אזיק לעצמי (לא מבחינה פיזית) ולא אחזיק מעמד. אני שונא לחיות בתחושה הזאת אבל זה כמו מנהרה ששואבת אותך פנימה לרגשות שליליים ופסימיות מוחלטת. כל כך רוצה שיהיה לי טוב, כל כך רוצה להרגיש חופשיות ואושר ואהבה ללא עכבות. למה כל כך קשה לי ? למה אני בונה לעצמי במו ידיי את הסורגים שכולאים אותי..?

02/11/2009 | 10:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גבריאל, לפי תיאוריך, אתה נמצא בדיכאון אך בהחלט ניתן לעזור לך. פנה לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש (אם אתה בצבא אז לקב"ן), תאר את רגשותיך ואפילו הדפס את הפנייה לפורום והראה אותה לאיש המקצוע. יש כיום דרכים רבות לטיפול במצבך. לפי עוצמת הסימפטומים, נראה לי שתוכל להפיק תועלת רבה מטיפול תרופתי, לפחות בהתחלה - ראה זאת כגלולת "אומץ" שתשמש starter לטיפול הפסיכולוגי, תפחית במידה ניכרת את החרדה החברתית ותיתן לך יותר מרץ. במקביל, מומלץ להתחיל בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ולאחר שתתייצב ניתן לעבור לגישה פסיכודינאמית שתנסה לבדוק מדוע תקף אותך הדיכאון. להלן מספר קישורים לשאלון דיכאון, מאמר על דיכאון ומעט על הגישות השונות בטיפול: http://www.giditherapy.co.il/questionnaire/index.php http://www.giditherapy.co.il/?p=126 http://www.giditherapy.co.il/?cat=5 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

01/11/2009 | 15:20 | מאת: סימה

היי לכולם אני בחורה בת 26 סטריטית מאמינה באלוהים עד כה אני בהלם מכך שיש עידוד להומואים ולסביות למינהם ........לי אין כלום נגד אהבה משום סוג......אבל זה לא אנשים החליטו שמשכב זכר אסור בכל הדתות הוא אסור....זה מילה של אלוהים ותראו מה קרה לשבט לוט ...... נראה לי שאנשים חושבים שמותר להם לעשות מה שמתחשק להם .......אבל אלוהים יודע מה טוב בשבילנו יותר מכל אחד אחר..... איך אפשר לא להעריך את הדברים הטובים שהוא נתן לנו......כל הפירות והירקות כל הבשר המותר(של תרנגולות בקר כבש) הפרחים היפים .....מאיפה לדעתכם כל זה בא? האם באמת לבנאדם מותר לעשות ככל העולה על רוחו......? מה דעתכם בעניין אשמח מאוד לשמוע?

01/11/2009 | 18:59 | מאת: בוודאי שחסוי

אני לא ראש הפורם פה, סה"כ הומו קטן מקהילה שלמה שמונה קרוב לחצי מליארד מהעולם. בכלל לא בחרתי להיות הומו למען האמת הייתי רוצה להיות סטרייט, אבל אף אחד לא שאל אותי מה אני רוצה להיות, אפילו אם אני רוצה להיוולד לעולם הזה בכלל. אין באפשרותי לחשוב אחרת, זה פשוט בלתי יתכן כיוון שכל תא ותא בגוף שלי מכיל ד.נ.א שבו כתוב שאני אנוכי צריך להימשך לגברים. זו לא תכונה נרכשת אלה מולדת! אני נמשך לקול של גבר, לזיעה של גברים, לזיפים ועוד ועוד- כמוך למעשה רק שאת נורמטיבית וזה נראה בסדר. כבר בהיותי ילד זה פנה אלי עוד לפני ששאלתי למה- כלומר הרגשתי משיכה לגברים בצורה מוחלטת פי כמה וכמה מאשר לנשים, המשיכה שלי לנשים אפסית! עכשיו מה האלטרנטיבה לאחד כמוני סימה? לשקר לנשים?, להפוך לסוטה מין במקומות אפילים, להתנזר מכל מגע? אין רופא אחד או פסיכולוג אחד או רופא פסיכיאטר אחד שיכול לתת לזה תרופה- כי זו בכלל לא מחלה, זה לא חולי כן את יודעת שמעתי פעם שאנשים עם עיניים כחולות מסתנוורים יותר מהשמש אז הם הולכים לרופא ומבקשים ממנו עיניים שחורות?! אין לי שום בעיה עם זה שאני הומו מלבד השלכות חברתיות בעולם של הרוב הסטרייטי, השלכות חברתיות שבתוך הקהילה שלי, וגם העצבות בכך שלי לא יהיו ילדים מאותו אדם שאני אוהב בעצם. אם כל הכבוד לדברים שכתובים בתנ"ך יש דברים נכונים וחכמים שעד היום ואולי תמיד יהיו נכונים ושימושים, אבל יש גם חוקים ואמירות כאלו בתנ"ך שמה שיש לי לומר אליהם זה שבתקופה ההיא לפני 4000 שנה לא היה אפילו זכוכית מגדלת שלא לדבר על פסיכולוגים.

02/11/2009 | 08:36 | מאת: סימה

דבר ראשון אם אתה כ"כ גאה בעצמך למה שמך חסוי אני חושפת עצמי בשמי האמיתי כי אני גאה במי שאני ובדעותיי.....דברשני נדמה לך שלפסיכולוגים יכפת ממך בכלל? כל מה שמעניין אותם זה להביא כספ הביתה......הרגשות שלך לא מעניינים אותם.....חבל שאתם מסתמכים כ"כ על אנשים שנדמה לכם שיוכלו לעזור לכם........חוצמזה אם יש לך נטייה הומוסקסואלית בסדר...אף אחד לא שולט ברגשותיו אבל למשל בצורך לשכב עם בני מינך כן אפשר לשלוט .....סך הכל אלוהים ברא אותנו עם יכולת לשלוט על יצרינו...........

01/11/2009 | 19:05 | מאת: בוודאי שחסוי

01/11/2009 | 21:21 | מאת: דוסית מפדלניקית

שלום סימה, בתור בחורה דתייה מקיימת מצוות אני חושבת שדברייך קצת קיצוניים. בכל הנוגע לבחירת זהות מינית -אני חושבת שעבור דתיים זה קשה זה איסור (ביוחד לגברים) אבל עדיין אנחנו אנשים התורה ניתנה לבני אדם לא למלאכים. ואדם שנולד למציאות של איסור חי גם ככה בלבטים ובזהיות שונות. שורה תחתונה מה שאני באה לומר-זה על תשפטי אנשים עד שתגיע למצבם.. כשתימשכי לבחורה כשתרצי לשכב עם בחורה כשנפשך תכמהה לקשר עם אישה-אולי אז תדברי אחרת...

02/11/2009 | 08:38 | מאת: סימה

ברוך השם זה לא קרה עד עכשיו וזה לא יקרה ......

02/11/2009 | 10:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סימה, בלי להיכנס לאמונה הדתית שלך, אף אחד לא מעודד כלום. הניסיונות הטיפוליים לחסל משיכה מינית של אנשים לבני אותו מינית וליצור בהם משיכה לבני או בנות המין השני לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק נפשי רב ולכן לא נותר לנו כאנשי מקצוע אלא לעזור לאדם לקבל את עצמו כמו שהוא (ולשיטתך, כפי שאלוהים ברא אותו). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/11/2009 | 12:08 | מאת: סימה

מה שאני אומרת שאף אחד לא שולט ברגשותיו אך יש הבדל בין רגשות ובין לעשות ככל העולה על רוחי .....נניח שאני אישה נשואה עם ילדים שלא מרוויחה טוב ורע לי עם בעלי ונניח שניסינו ייעוץ זוגי ולא עזר.....ונניח אני לא רוצה לפגוע בילדים ולהתגרש ובכל זאת בא לי אהבה וחום אז מה אעשה? אלך ואבגוד כי זה הרגש שלי.....אם אני מאוד כועסת על מישהו ועשה לי עוול נורא אז ארצח אותו......? נניח אני גבר שמרגיש שיש לו משיכה לבנות פחות מ15 אז אשכב איתן כי זה הרגש שלי ואינני שולט בו....ואולי בת ה15 הזאת בנפשה היא בוגרת..... על סמך מה החלטתם שהומואים זה טוב ושאר דברים רע? נראה לי על סמך נוחות לא?

02/11/2009 | 12:21 | מאת: מישהו

את יודעת שהיטלר רצח גם הומואים? ושהיה להם טלאי משלהם! משולש הפוך בצבע ורוד, חפשי בגוגל ויקפדיה. את לא מבינה עד כמה להיות הומו זה "שח מט". את נוהגת כ"חסיד שוטה"- ואת יודעת את זה. יש לי רק משפט אחד להגיד לך שבא מבפנים -זה לא כבוד בשבילי להיות יהודי כשהדת שלי מנכרת אותי-

01/11/2009 | 00:06 | מאת: ליאת

שלום, מדוע כתבת שמוטב לי לפנות לאישה- מבחינה נפשית אתה מתכוון? אני תקועה כי בעצם החלטתי כבר-שאני רוצה חיים רגילים עם בחור, אבל יש לי ממש געגועים למגע נשי..האם ההשתלטות הזאתי של אותה בחורה (שחקנית) היא בריחה או איזשהו עצלנות שלי? כתבת שאני צעירה אני בת 25 האם בגיל זה אני לא אמורה להיות סגורה על עצמי?

01/11/2009 | 10:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, יש גברים ונשים שנמשכים לבני שני המינים כל ימי חייהם. זה לאו דווקא שלב התפתחותי עד שהזהות המינית מתגבשת. בהתחשב בעובדה שאת דתייה, היה נראה לי שמטפלת דתייה תיטיב להבין אותך מאשר מטפל (גבר) חילוני. זה לא הכרחי, אך בטיפול יש חשיבות רבה להכרות מעמיקה עם הרקע התרבותי-חברתי של המטופל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2009 | 19:07 | מאת: ליאת

שלום ד"ר, לשאלתך-בגדול נמשכת ל2 המינים עם יותר רגש לנשים מסוימות.. אין לי מושג על מה לחצה הדמות מהסידרה .. אני רק יודעת שזה די משתלט עלי..המחשבות והרצונות..לגביה, יש בה המון יופי ורגש.. ואפשר לומר שבתקופה זו אני די לבד ללא קשר..מכל מיני סיבות.

31/10/2009 | 19:23 | מאת: ליאת

הסטוריית קשרים- היה לי 2 קשרים עם נשים.. וגם שלוש עם גברים (הם היו ללא מין כי אני דתייה-עם הנשים היה מין) אני בת 25.. די תקועה..

31/10/2009 | 22:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, לכל בחורה קשה להתמודד עם משיכה לשני המינים, קל וחומר לבחורה צעירה בגילך וקל וחומר לבחורה דתייה. נשמע שאת חיה במציאות קשה וה"התאהבות" בדמות מהסדרה מהווה עבורך בריחה מהמציאות הזו אל עולם הפנטזיה. אני גם משער שאין לך עם מי לחלוק את הלבטים בסביבה הדתית שבה את חיה. המלצתי לך היא לפנות לאיש מקצוע (אולי עדיף אישה) מתחום בריאות הנפש כדי לחלוק את לבטייך ולעבד אותם מבחינה רגשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

29/10/2009 | 13:59 | מאת: לא משנה השם

גידי שלום, בקשר לכתבה על גיל הבלות. אמנם אני מהמין הנקבי, אבל אני כבר אחרי גיל 40 ולמרות שעדין לא הגעתי לשלב של הפסקת המחזור, החיים נראים לי חסרי תוחלת מתמיד. בתור אישה צעירה הרגשתי פגומה אבל קיבלתי פידבקים שאני נראית טוב מהסביבה וזה עזר לי לסבול את עצמי. עכשיו בגילי המתקדם (אם לא עכשיו אז עוד כמה שנים), גם זה לא יהיה.ולא שהמראה החיצוני הוא חזות הכל, (ואולי בעצם, עצוב ומביש להודות אצלי זה ככה בהרגשה)אבל גם יכולות אחרות נפגמות גם אצל גברים וגם אצל נשים, אז מה הטעם בחיים אחרי גיל 45? (ושהילדים ילמדו להסתדר בעצמם)

31/10/2009 | 14:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, נשמע שאת סוחבת איתך מטען כבד של נטייה דיכאונית ודימוי עצמי נמוך מגיל צעיר ועד כה איך שהוא "שרדת" בזכות דעות טובות של הסביבה עלייך, הרבה יותר טובות מהדעה שיש לך על עצמך. להערכתי, התגובות הסביבתיות לא ישתנו במידה ניכרת, אך בתהליך ההתפתחות שלנו (הנמשך עד המוות) יש תחנות משמעותיות וגיל המעבר הוא אחת מהן. את מציירת תמונה קשה כאילו המשמעות היחידה כמעט שהייתה לחייך עד כה הוא גידול הילדים. היתרון של נשים על פני גברים בגיל המעבר הוא שהנושא זכה להתייחסות טיפולית, גופנית ונפשית, ניכרת, כך שיש בהחלט מסגרות תומכות, אך הואיל ואת מתארת קשיים שהחלו בגיל צעיר מאוד, הייתי מציע לך לנצל את התחנה ההתפתחותית הזו לבדק בית כללי בצורת טיפול פסיכולוגי אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/10/2009 | 22:40 | מאת: ליאת

שלום, לאחרונה התחלתי לראות איזשהי סידרה שאחת מגיבורות הסידרה (נגדיר את זה כך..) היא בחורה עם זהות מינית לסבית. אני מרגישה שמאד התאהבתי בדמות שלה -ביופי באופי וכ"ו. אני מרגישה שבכל רגע פנוי שיש לי אני רצה לראות דרך האינטרנט אותה ומפנטזת שהיא נוגעת בי וכ"ו. אני מרגישה שזה קצת יוצא מפרופורציות-אני מרגישה שאני רוצה לדבר איתה ולהיות איתה בקשר בעוד שאני יודעת שהיא שחקנית (בחייה היא סטרייטית) והיא גרה רחוק...(בחו"ל). נשמע הזוי? למה כ"כ התמכרתי? אני לא בגיל ההתבגרות..אני בת 25 ..

31/10/2009 | 14:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, נשמע שהדמות הזו היוותה איזה טריגר שלחץ בנקודה רגישה שהייתה מודחקת עד כה, אך את כמעט לא כותבת דבר על עצמך. למי את נמשכת בחיי היום-יום? מה היסטוריית הקשרים שלך? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/10/2009 | 13:12 | מאת: אלונה

ד"ר גידי שלום, אני בת 22 אני יודעת שאני נמשכת לנשים, היו לי מערכות יחסים גם בעבר וכרגע אני נמצאת במערכת יחסים עם מישהי שאני מאוד אוהבת. זה נראה לי הפורום הכי מתאים ולכן אני פונה דווקא אליך. בתקופה האחרונה אני מרגישה שהכל פשוט מתמוטט לי מבחינה נפשית,אני מוצאת את עצמי שוקעת במין בועה כזאת בגלל הרבה מחשבות שלרב הן לא הגיוניות. בחודש האחרון רזיתי המון אין לי חשק לאכול, אין לי חשק לעבוד אני כל החודש יושבת בבית, אני לא ישנה מספיק אני מתעוררת המון באמצע הלילה. אני נמצאת בחרדות שיעזבו אותי שבוגדים בי שמשקרים לי ולאו דווקא הבת זוג שלי אלא כל הסביבה שלי אבל בעיקר היא. בכל מערכת יחסים אני מרגישה שאני לא מקבלת מספיק ונותנת יותר מדי אני מפתחת סוג של תלות בבנאדם שאני יוצאת איתו. אני נמצאת במצב רע פשוט כל הזמן רע לי ויש לי חרדות ולחץ. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרגשתי שטוב לי, שאני מאושרת ושהכל יהיה בסדר.. ניסיתי כדורי הרגעה וטיפות וכלום לא עוזר. בבקשה תגיד לי מה אפשר לעשות כי אני מרגישה שאני כבר משתגעת זה לא פוגע רק בי זה כבר פוגע גם בכל הסביבה שלי. אני לא רואה לזה סוף בבקשה תעזור לי.

28/10/2009 | 15:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלונה, הכותרת שנתת להודעתך מיטיבה לתאר את מצבך, דיכאון: http://www.giditherapy.co.il/?p=126 תרופות הרגעה לא רק שאינן יעילות אלא אף ממכרות ויעילותן של טיפות טבעיות לא נבדקה מעולם במחקרים. המלצתי לך היא לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, רצוי גיי-פרנדלי, שיתחיל איתך טיפול-התנהגותי-קוגניטיבי ובהמשך, כשהשלב האקוטי של הדיכאון יחלוף, ניתן יהיה להיכנס יותר לעובי הקורה ולבדוק מה גרם מלכתחילה לכניסתך למצב זה. יכול מאוד להיות שיהיה צורך לשקול טיפול תרופתי לכמה חודשים ראשונים ע"י תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) כדי לגרום בראש ובראשונה להקלה בסימפטומים שתאפשר לטיפול הפסיכולוגי להצליח. בהחלט יש מה לעשות! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/10/2009 | 22:41 | מאת: נירית

ערב טוב, האם ניתן לוותר על חלום -(לשכב עם בחורה) ורק להשאיר את זה במחשבה...סוג של געגוע. ולהמשיך למסד קשר עם בחור. מה אתה חושב?

28/10/2009 | 14:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נירית, ה"חלום" שלך נשמע לי די דומה ל"חלום" לשכב עם גבר אחר (או חלום של גבר לשכב עם אישה אחרת לפני שהתחייב לקשר עם אישה מסוימת). בכל בחירה יש החמצה של האלטרנטיבה שלא בוחרים בה ואין קשר הכרחי לנושא הנטייה המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/10/2009 | 18:13 | מאת: אלי

שלום רציתי לדעת למה אתה מתכוון שאתה אומר בי נהנים יותר אם גברים מבחינה מינית מאשר אם נשים מה זאת אומרת מבחינה מינית?

26/10/2009 | 09:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלי, חלק גדול מהגברים הביסקסואלים מגורים מינית ("מתחרמנים") יותר ע"י גברים מאשר ע"י נשותיהם אך הקשרים שהם יוצרים עם גברים מתחילים ונגמרים ביחסי מין ואילו הקשרים שלהם עם נשים מלווים ברגש רב יותר כלפי האישה, למרות שהם פחות מגורים ממנה מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/10/2009 | 16:44 | מאת: יורי

שלום ד'ר אני ממש פוחד שתיהיה לי משיכה לבנים כבר שנה ו שלושה חודשים אני עוד מעט בן 16 אני רוצה לדעת איך מרגיש ילד שהוא לא הומו או בעל משיכה לגברים ואיך אחד שכן .אני למשל לפני שהפחד התחיל לא חשבתי בכלל על זה כלומר גם שחבריי דיברו על זה וראיתי בטלויזיה כמה פעמים באמת לא חשבתי על זה וגם כשאני רואה גבר ללא חולצה לא עושה לי כלום אבל אני ממש בפחדים ועוד משהו שראיתי שכותבים אותו זה הזרמים באיבר המין גם לי יש את זה שאני רואה סרט של גייז אבל ממש לא עומד לי מה דעתך האם אני בעל משיכה לגברים?

26/10/2009 | 09:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יורי, אני מבין את החרדה שלך, אך האדם היחיד שיודע אם הוא נמשך לבנים או לא הוא אתה. אם אתה מוצא את עצמך מגורה מינית ("מחורמן") כשאתה רואה בנים בלי חולצה במקלחות, בחדר כושר, בבריכה, בטלוויזיה ואתה מרגיש גירוי מיני ("חרמנות"), פירושו של דבר שהנטייה קיימת. יחד עם זאת, אני מציע לך לחכות מספר שנים משום שאתה נמצא בגיל ההתבגרות בו התפתחות הזהות המינית עדיין בתהליך של גיבוש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/10/2009 | 11:53 | מאת: אישה בת 45

שלום לך גידי, אני יודעת שזה לא הפורום המתאים, ובהחלט אבין אם לא תעלה את ההודעה שלי. אבל אני מרגישה שאני חייבת לומר לך משהו על המאמר שלך על גיל המעבר של גברים שאותו כינת "גיל הבלות". לדעתי יש משהו מעליב וגם לא נכון בצירוף המילים "גיל הבלות". זה לא רק עניין של פוליטקלי קורקט. להשתמש במושג "גיל המעבר" יותר נכון ולא פוגע ברגשות (למרות שבינינו זה קצת מגיע לגברים שהמציאו את המושג לתאר את התקופה של הפסקת הווסת אצל נשים, ועכשיו מסתבר שלא לעולם חוסן גם אצלם).

25/10/2009 | 13:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אישה, תודה על ההערה. אני מעלה כל הודעה, אלא אם כן מדובר בהודעה מסחרית או בהודעה שיש בה כדי לפגוע בשאר הגולשים. אני נוטה להסכים עם הערתך והתלבטתי בעצמי באיזה מונח לבחור. גיל המעבר הוא, ללא ספק, פוליטיקלי קורקט, אך מדובר ביופאמיזם (euphamism), כלומר ב"לשון נקייה" שיותר נעימה לאוזן, אך היא מטשטשת את המשמעות. מבחינה פיזיולוגית בהחלט מדובר בבלות או בבלאי או, אם להשתמש במונחים ממש רפואיים "התנוונות". במילים אחרות, הגבר מאבד חלק מיכולותיו בתחומים שונים. הוא בפירוש לא "עובר" משלב מסוים לשלב אחר כששני השלבים "טובים" באותה מידה. הוא בפירוש עובר לשלב פחות טוב (ואין ספק שהיה רוצה לחזור אחורה) ועם כך עליו להשלים בעזרת האמצעים המוצגים במאמר. בסה"כ כל מונח הופך להיות לא יפה עם הזמן, ממציאים לו מילה יפה יותר אשר גם היא הופכת להיות לא יפה וכן הלאה: למשל, מפגר הפך להיות "מעוכב התפתחות", וכשזה גם לא היה "יפה", הוא הפך להיות "מאותגר שכלית". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר רובינשטיין, אני נער בן 16 מבית טוב, אבא שלי עובד ומביא מאוד הרבה כסף, אך אימי לא עובדת. הבעיה היא כזאת, כבר המון הזמן שהיא מדברת לכלבים אבל בלי חשיבות, כמו כל בן אדם אחר, בזמן האחרון אני שומע אותה בלילה מדברת עם החיות, אבל, כשאני אומר מדברת, אני מתכוון שהיא מנהל איתם שיחות, היא שואלתם אותם שאלה, כאילו הם בני אדם, וממשכיה לענות כאילו שהם ענו לה. אבא שלי ישן בשעות האלה, אז לא אמרתי לו, אני פשוט עומד לייד החדר שלה ושומע אותה מקיימת שיחות עם הכלבים, אני נכנס מהר לחדר לשאול עם מי היא מדברת, והיא אומרת לי "עם הכלבים", כששאלתי אותה "ואת מצפה שהם יענו לך?" אז היא אמרה לי "כן, הם מדברים איתי.", וזאת אמא שלי כשהיא אמרה את זה אני לא האמנתי למה שראיתי, זה היה פשוט מטורף, אני אתן לך דוגמה למה ששמעתי: אימי אל הכלבה שלנו: ".. בהחלט..... בהחלט.. את רעבה עכשיו? באמצע הלילה? ..... בסדר אבל אל לא יכולה לאכול עכשיו את צריכה לאכול בבוקר..." והיא מספרת לכלבים סיפורים שלמים של החיים שלה, זה מטורף, וזאת אמא שלי! מה אני יכול לעשות כדיי לעזור לה?? היא חושבת שהיא מקיימת איתם שיחות, היא אומרת לי שהם כן מדברים אליה ושהיא שומעת אותם, מה אני יכול לעשות? ולמה המצב הזה יכול לקראת? זה מפחיד.

22/10/2009 | 10:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, דאגתך לאמך נוגעת ללב, אך בשלב זה, לפי תיאוריך, לא הייתי ממהר לפעול. השאלה המרכזית היא מה קורה עם אמא שלך חוץ מזה? האם היא מתפקדת? האם יש לה קשרים סבירים עם אנשים? חברות? איך הקשר שלה עם אביך? עם יתר בני המשפחה? אם זה הדבר היחיד שמטריד אותך, אז במקרה הגרוע הוא מלמד על בדידות של אמא ועל צורך בקשר. במקרה יש לי כמה ידידות שמגדלות בעלי חיים והן מנהלות איתם סוג של "שיחות" ופרט לכך, יש כעת תחום שלם של טיפול בבני אדם באמצעות בעלי חיים. כך שקשר קרוב לבעלי חיים אינו מהווה בפני עצמו סימן לפתולוגיה, אם כי אני יכול להבין את החרדה שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/10/2009 | 17:18 | מאת: רוני

היי גידי ! אני בחור דו-מיני בן 24, עם כל הענוה נאה מאד.היו 2 מקרים כשהייתי חייל ועוד 2 מקרים באוניברסיטה של בחורות שהתחילו איתי בצורה מאד בוטה.אני לא הייתי מעונין והעברתי את המסר בצורה אדיבה, אבל שלא משתמעת לשתי פנים.זה לא עזר לי והן נורא התעלקו עלי; אחת מהן ממש הטרידה אותי.לבסוף לא היתה לי ברירה אלא להעליב אותן מאד, וזה עשה את הטריק, ובבת אחת עזבו אותי. הבחורות האלה היו שונות ביופי, באופי, וברקע הסוציו אקונומי, אבל דבר אחד היה משותף לכולן והוא שהן היו ביחסים מאד לא טובים עם האמהות שלהן, וגם לא אהבו את בנות מינן (אחת מהן דיברה לפעמים בלשון זכר). אתה יכול להסביר לי את ההתנהגות הזאת ?

21/10/2009 | 09:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רוני, לפי ניסיוני, בארצנו הקטנטנה והלחוצה גם סירובים מנומסים שלי מתפרשים לעיתים כהסכמה (בכל מיני תחומים). השאלה אם אתה לא אומר את ה"לא" שלך בצורה זחלנית ופתלתלה מדיי לנורמות הישראליות. יכול להיות שהלא הוא לא מספיק חד-משמעי, למרות מה שתיארת, ויכול להיות שה"לא" שלך איתגר את הבחורות האלה בגלל דימוי עצמי נמוך שלהן (הסיפור הידוע של משיכה למי שלא רוצה אותך ודחייה של מי שכן מעוניין בך). יחסים קשים עם דמות האם אכן גורמים קשיים ניכרים בדימוי העצמי וביצירת קשר אצל שני המינים. עם זאת, יש לי הרגשה שאתה מוחמא מכל העניין, למרות חוסר הנוחות, וייתכן שבגלל שהרווחת משהו מהחיזור של שתי הבחורות, העברת מסר כפול, גם אם אמרת לא חד-משמעי, לדעתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/10/2009 | 12:50 | מאת: רוני

לגידי שלום ! איך היחסים המאד לא טובים עם האמהות קשורים לכך שהן לא אוהבות את בנות מינן ומתנהגות בצורה בוטה ? לאחת מהן היה מוטו: "כל הבת הנולדת - היאורה השליכוה, וכל הבן הנולד - תחיוהו". השניה מבקרת בעקביות כל מרצה אישה - מהתסרוקת, מדרך הלימוד, ועד לסוג הסנדלים.אבל אם יש מרצה גבר עם חצי גומת חן היא מיד מזילה ריר. השלישית נוהגת לדבר בלשון זכר. יש כאן דפוס שחוזר על עצמו.

17/10/2009 | 15:37 | מאת: דניאל

קראתי הרבה בפורום, ואני רואה שאתה כותב הרבה שחוקרים היום מאמינים שהומוסקסואליות נובעת (אולי) משינויים הורמונלים אז החרידים בסוף צדקו שאנחנו צריכים רופא?

18/10/2009 | 10:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, בשום אופן לא! ההבדלים ההורמונאליים שנמצאו אינם ניתנים לשינוי כזה שיגרום שינוי במשיכה לבני אותו מין. תוכל למצוא את ההסברים הביולוגיים בצורה מרוכזת בספר Born gay שנכתב ע"י פסיכולוג וגנטיקאי הומוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/10/2009 | 15:31 | מאת: מבלבל נורא

האם דו מיני יכול להתאהב בגבר, כלומר מנסיוני שמתי לב שהם (דו מיני)אוהבים לקיים יחסי מין עם גברים אבל בלי לנשק ולחבק. שמתי לב שיש אפילו ביסקסואלים שמעדיפים להיות פסיבים במיטה, ככה שזה בכלל מבלבל. כמה אחוז הומואים יש מכלל האוכלסיה כולל ביסקסואלים ולסביות כמה אחוז ביסקסואלים קיים מתוך הקהילה הגאה? האם הם סובלים יותר/פחות/זהה מדיכאון מאשר הומואים? כיצד אתה מסביר שיש יותר הומואים מלסביות? אפילו ביסקסואל בדרך כלל הוא גבר ולא אישה

18/10/2009 | 10:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, ביסקסואלים משני המינים מקיימים מערכות יחסים שונות עם בני/בנות מינם: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 חלק גדול מהגברים הביסקסואלים מעיד על משיכה גדולה יותר לגברים מאשר לנשים ועל קשר רגשי קרוב יותר עם אישה, אך בהחלט נתקלתי בגברים ביסקסואלים שהתאהבו בגברים אחרים (לרוב תוך כדי נישואין עם אישה). אכן יש ביסקסואליים שמעדיפים להיות פאסיביים במיטה. אני מבין שזה נוגד את התפיסה שלך האומרת שביסקסואל הוא יותר גברי מהומוסקסואל אז לפחות שיהיה אקטיבי עם גברים, אבל זו תפיסה סטיריאוטיפית ובמציאות הדברים עובדים אחרת וחלק גדול מהביסקסואלים הגברים חודרים לנשים ונחדרים ע"י גברים, לאו דווקא עם השלכות לגבי גבריותם/נשיותם מחוץ למיטה. אחוז ההומוסקסואלים והלסביות עומד על 3-4% מהאוכלוסייה הכללית וזאת בניגוד ל-10% שמרבים לצטט. 10% נמצאו בסקר של מאסטרס וג'ונסון בשנות החמישים של המאה הקודמת במדגם לא מייצג ובתוכם נכללו גם כאלה שהיה להם מגע מיני אחד ויחיד עם בני מינם. אינני יודע כמה מה-3-4% הם גברים וכמה נשים וכמה מהם ביסקסואלים. ביסקסואלים סובלים יותר מבלבול (כמוך) מאשר מדיכאון, בלבול שניתן לטפל בו ביעילות בטיפול פסיכולוגי ע"י מטפל גיי/בי פרנדלי, שמטרתו הבהרת טווח הבחירה הרחב העומד בפני ביסקסואלים והתייחסות לכך כיתרון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2009 | 11:48 | מאת: מבלבל נורא

16/10/2009 | 21:12 | מאת: אורן

אני מתלבט בשאלה הרבה מאוד זמן האם אני הומו? עד היום הייתי עם מעט בנות והרבה בנים יחסית יש לי משיכה מינית בעיקר לגברים קשה לי להגיד שאני נמשך לנשים אבל בראש אני די הומופוב שזה די סותר את מה שאני אני מדמיין את עצמי עם אישה וילדים כשאגדל ולא עם גבר למרות שלפעמים אני כן משלים עם זה שאני אהיה עם גבר. אין לי מושג הייתי רוצה לדעת אם אני נמשך לגבר אני הומו? האם אתה מכיר פסיכולוג המתמחה בעיניין באיזור הדרום?

17/10/2009 | 10:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורן, לפי תיאוריך, אתה בהחלט עונה בשלב זה על ההגדרה של ביסקסואל, כאשר יש לזכור כי משיכתם המינית של רבים מהביסקסואלים לגברים אכן גדולה יותר ממשיכתם לנשים, אך הקשר הרגשי שהם יוצרים עם נשים קרוב יותר מזה שהם מסוגלים ו/או מעוניינים ליצור עם גבר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מה שיותר מטריד בסיפור שלך, יותר מבחינת היחסים שלך עם עצמך, הוא המרכיב ההומופובי. במילים אחרות, אני מסכים אתך שחשוב לטפל בדחייה שלך מעצמך על רקע משיכתך לגברים, דחייה המושלכת על גברים הומוסקסואלים אחרים. ייתכן שהמרכיב ההומופובי הזה אכן גרם במקרה הספציפי שלך ליצור קשרים עם נשים יותר משנאת המן מאשר מאהבת מרדכי וגם את זאת יש לבדוק בטיפול. לצערי, אינני מכיר מטפלים בדרום הארץ ומטעמים מובנים גם אינני יכול להמליץ על מטפלים פרטיים מעל גבי הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/10/2009 | 01:38 | מאת: בעילום שם

-האם הומואים יוכלו להביא בעתיד ילדים באמצעות אם פונדקאית, כלומר ילד ביולוגי/גנטי שיש לו שני הורים-גברים? -האם להומוסקסואל יש סיכוי גבוה יותר להביא צאצא הומוסקסואלי, מאשר זוג סטרייטים? אני שואל את זה כי אני בעצמי הומו ואני רוצה לדעת:) תודה רבה מראש:)

16/10/2009 | 09:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, התשובה לשאלה הראשונה תלויה בעיקר התחיקה מתאימה ולא נראה לי שישראל תגיע רחוק עד כדי כך. מחקרים מראים שהסיכוי של ילדי הומוסקסואלים ולסביות להיות חד-מיניים בעצמם זהה לזה של ילדי הורים סטרייטים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/10/2009 | 17:28 | מאת: פולג

שלום, אני מרגישה המון אהבה למטפלת שלי. כיצד ניתן להביע את זה בטיפול?

13/10/2009 | 17:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום פולג, במילים, בדיוק כפי שביטאת זאת כאן. אם את מרגישה מבוכה לספר זאת למטפלת במהלך הפגישה, את יכולה לשלוח לה מייל או להשאיר לה מכתב לקריאה בין הפגישות. היא כבר תדע כיצד לטפל בעניין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/10/2009 | 16:04 | מאת: חזי

שלום ד'ר יש לי פחדים שתהיה לי משיכה לגברים ושאלתי כשאני רואה סרטי גייז אז לא עומד לי אבל אם אני יגע בו וישפשף את איבר המין כמה פעמים אז יעמוד לי האם יש לי משיכה לגברים? וגם כאשר שאין מולי שום אובייקט מיני אני נוגע ומשפשף כמה פעמים וגם עומד לי סתם ככה

13/10/2009 | 17:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חזי, כל עוד מראה של בחורים אינו גורם לך לעוררות מינית (עם או בלי זיקפה), אין מקום לחשוב שאתה הומוסקסואל. מגע בפין יוצר גירוי שגורם לזיקפה, בלי קשר למה שאתה רואה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/10/2009 | 18:15 | מאת: חזי

שלום ותודה על התשובה המהירה מהי עוררות מינית?

13/10/2009 | 18:28 | מאת: חזי

שוב שלום משהו ששחכתי להזכיר וקראיתי אותו בשאלות למטה והם יש לי זרמים באיבר המין כאילו עומד לי (שגבר מוצץ לגבר) אבל האיבר מין לא עומד ובנוסף לא זז אפילו סנטימטר אז קראתי את התשובה שעניתה ויש לי שאלה והיא אם אין לי עוררות מינית בכלל לגברים בלי חולצה (ים בריכה) אבל יש לי את הזרמים רק כאשר אני רואה סרט של הומואים האם זה אומר שיש לי עוררות מינית למראי גברים?

13/10/2009 | 14:49 | מאת: ספיר

הי, מאז שעברנו לשעון חורף ממש קשה לי לקום בבקרים וגם החושך מעיק עלי. האם יש דרך להקל את התחושות?

13/10/2009 | 17:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ספיר, הפורום הספציפי הזה עוסק בקשיים של הומוסקסואלים, ביסקסואלים ולסביות, אך תוכלי לקרוא מאמר שכתבתי על דיכאון עונתי באתר שלי: http://www.giditherapy.co.il/?p=232 טיפול ספציפי נגד דיכאון חורף הוא טיפול ע"י אור או טיפול תרופתי נגד דיכאון הניתן רק במהלך החורף. אינני יודע היכן ניתן לקבל בארץ טיפול ע"י אור (מנורה מיוחדת), אך מקום טוב להתחיל ממנו את החיפוש הוא המרפאה לידכאון במרכז הרפואי ע"ש שיבא, אשר בה הצד הביולוגי מפותח מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/10/2009 | 18:48 | מאת: אלי

שלום גידי! רציתי לדעת לגבי טרנס האם הם מרגישים את זה מילדותם או שאפשר לדוגמא להרגיש את זה גם בגיל 40 ובנוסף מה מרגיש אדם זה והאם זה נרכש? וגם אמרתה לאחד ששאל שחייב להיות אדם בעל משיכה מינית לבנים במקרה זה אז אני ראיתי בטלויזיה בן שהוא סטרייט והוא הרגיש מגיל 5 כבר שהוא רוצה להיות בת למרות שהוא סטרייט יכול להיות? בתודה אלי

12/10/2009 | 19:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלי, יש טרנסג'נדרים שנמשכים לגברים הומוסקסואלים ויש כאלה הנמשכים לגברים הטרוסקסואלים, אבל בכל מקרה התנהגות הפיכת מגדר (התנהגות נשית אצל בנים וגברית אצל בנות) מופיעה כבר בילדות המוקדמת. כמו בהומוסקסואליות, מקובלים כיום יותר הסברים ביולוגיים (בעיקר הורמונואליים) מאשר פסיכולוגיים-סביבתיים, אך אין הוכחה מוחצת לכאן או לכאן בשלב זה וכמו בתופעות רבות, מקובל לדבר על אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים וסביבתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/10/2009 | 22:50 | מאת: אלי

תודה רבה על התשובה המהירה

01/11/2009 | 15:16 | מאת: tohar

אני טרנסג'נדרית . הגילוי אצלי היה רק בגיל 17 ( היו נשיקות ומגעים בגיל יותר קטן , היה את הרצון להיות בת כבר בגיל 5 אבל הגילוי היה רק בגיל 17 ). יש לי חברות טרנסג'נדריות שגילויים היה בגילאים של 30-40

12/10/2009 | 15:16 | מאת: רעות

שלום, האם זהות מינית ניתן לגבש בשלבים מאוחרים גיליאי 25 פלוס? בכלל מה יכול לעזור לגיבוש הזהות המינית? והאם לא כולנו באיזשהו מקום בי סקסואלים ויכולים ונמשכים ל2 צדדים?

12/10/2009 | 16:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רעות, אכן לכולנו יש פוטנציאל להימשך לגברים ולנשים, אשר מסיבות התפתחותיות שונות (ויש אומרים ביולוגיות) ממומש ומורגש רק בחלק קטן מהמקרים ומודחק ברוב המקרים האחרים. הפוטנציאל קיים והוא מגיע למודעות בדרך כלל בגיל ההתבגרות אך יכול לפרוץ למודעות גם בגילים מאוחרים יותר, תלוי בעצמת ההדחקה של המשיכה לבני אותו מין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מה זו התופעה של גבר שאוהב לפנטז שבנות הופכות אותו בכוח לבת, מלבישות לו גרביונים ובגדי נשים ומגכחות עליו שהוא לא גבר רק נקבה, או לחילופין הופכות אותו לתינוק עם חיתול ומטפלות בו כמו בתינוק.הצורך בפנטזיה נדרש גם בקיום יחסים וגם באמצעות אוננות ושיחות. מה הגורם לצורך ומה ניתן לעשות. (מדובר על גבר שבחיי היום סופר אקטיבי, רק מאד נמשך לסוגי פטי'ש של גרביונים, בגדי סאט'ן, תנועות פסיביות נשיות, סיפורי פנטזיה של טרנסווסטיטים. אוהב לדמיין שנשים מחליטות שהוא בעצם נשי והופכות אותו לבת ומלבישות אותו כמו בת ומכריחות אותו להתנהג ככה ולחילופין הופכות אותו לתינוק ומצוות עליו לשכב בשקט עם מוצץ ומושיבות אותו על הריצפה לידם עם עוד תינוקים. אמא שלו מאד אקטיבית.)

12/10/2009 | 09:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ארן, קשה להבין את הפנטזיות במלואן בלי להכירך אישית ולהיות בקיא בקורות חייך. אתה מזכיר אמא אקטיבית אבל זה לא מספיק. על כל פנים, לפי תיאוריך, מדובר בהערצת דמות של אישה ופנטזיות של גברים על שליטה של אישה בהם היא עדיין מאוד נפוצה. ה"תבלין" שהוספת על כך שהן מאלצות אותך להיות אישה או תינוק בהחלט דורש התייחסות בטיפול וכן דרושים פרטים נוספים על הקשרים שאתה מקיים עם בחורות במציאות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לד'ר גידי הסימפטום מגיל מאד צעיר, זוכר שאהב לשבת ליד הגננת בגן וללטף לה את החצאית, אוננות מגיל מאד צעיר, בבית היו מתחים חזקים בין ההורים, אמא עם התפרצויות זעם ודיכאונות נישקה את ילדיה בטירוף. מעבר לנושא הנ'ל סבל בעבר גם ממחשבות טורדניות חרדתיות, היום נשוי מחפש ביחסים את האוביקטים והפנטזיות ופחות את האקט המיני עצמו ואת רומנטיקת אהבה.

11/10/2009 | 19:27 | מאת: חסוי24

שלום התכתבתי בעבר כאןבפורום בקשר לבעיה ממנה אני סובל שהיא כנראה הפרעת חרדה מלווה במחשבה אובססבית שקשורה בפדופיליה.המטפלת שלי ציינה כי אני סובל במחשבה אובססבית למרות שקשה לי להפנים את זה. לעיתים אני מרגיש כי הטיפול שאני מקבל שהוא כנראה טיפול פסיכו דינמי אינו יעיל אני גם העליתי את השימוש בתרופה רק לפני 5 ימים אז אני עדין מצפה לשיפור. השאלה שלי היא לגבי האמון שלי בפסיכולוגית היא טוענת שהיא גם משלבת טיפול התנהגותי-קונגטיבי יחד עם הטיפול הפסיכו דינמי אך איני מרגיש בזאת מפני שכל הזמן היא מכוונת אותי אל העבר שלי.בנוסף היא עדין באמצע ההתמחותשלה.האם היא באמת זה הגיוני שהיא עברה הכשרה התנהגותית-קונגטיבית או שהיא לא אמינה איתי או אפילו גם משקרת? אני מציין שאני עדין סובל מהמחשבה שהפכתי לפדופיל לאור המשבר הנפשי דבר המפריע לי לריכוז בלימודים והרצון בכלל לחיות

12/10/2009 | 00:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, נכון שמדובר באובססיה, אך טיפול פסיכודינאמי בה אינו יעיל. הטיפול שהוכח כיעיל ביותר הוא שילוב של טיפול קוגניטיבי וטיפול תרופתי ע"י תרופות המעכבות ספיגה חוזרת (reuptake) של סרוטונין במוח וזאת במינון גבוה מהמינון המקובל לטיפול בדיכאון/חרדה. עם הזמן, כאשר התרגילים של הטיפול הקוגניטיבי עוזרים ניתן להפחית במינון של התרופה וייתכן שלא תזדקק לה לחלוטין. כאשר האובססיה מתייחסת לפדופיליה, תופעת לוואי מבורכת של תרופה מסוג זה היא הפחתת העוצמה של הדחף המיני (בד"כ זו תופעה לא רצויה, אך במקרה הספציפי של מחשבות טורדניות על פדופיליה היא יכולה להיות מבורכת). אתה צודק שההכשרה הבסיסית הניתנת לפסיכולוגים היא אך ורק פסיכודינאמית וההכשרה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי נעשית עדיין במסגרת לימודים משלימים ביוזמת הפסיכולוג. אני לא חושב שהיא משקרת לך, אלא מתכוונת לכך שמדי פעם ההתייחסות שלה היא התייחסות ישירה יותר לכאן ועכשיו ולא לעבר, אך זה עדיין לא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מלא. כדי להתרשם מהטיפול הקוגניטיבי באובססיות תוכל לרכוש את הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן שכתוב כמדריך לעזרה עצמית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/10/2009 | 17:23 | מאת: חסוי24

אז אם כך איני רואה בעיה לשלב טיפול התנהגותי-קונגטיבי עם מטפל אחר אך בעיני הפסיכולוגית שלי הרעיון הזה לא טוב אולי בגלל שהיא עדין באמצע ההתמחות שלה וכנראה חושבת יותר על עצמה והמוניטין שלה .בקשר לתרופה אתה הצעת לי לעלות את המינון של הצירפלקס שהוא תרופת ssri התחלתי את העלת המינון מ-10מ"ג ל- 15 מ"ג לפני פחות משבוע כמובן ביעוץ רופא השאלה תוך כמה זמן אני אמור לראות שיפור ? ומה כל כך טוב בתופעת לוואי בהפחתת הדחף המיני אם בתכאלס אני לא פדופיל[אני כרגע נמצא בבלבול נוראי שאני אפילו מרגיש אשם ופדופיל אם נמשכתי לבחורה בת 17 למרות שהיא בחורה לכל דבר]אני כרגע לומד במכינה לבגרות באנגלית מה אם אני ירצה משהו עם בחורה אם לא תהיה כלל זיקפה? או איזשהו חשק?

11/10/2009 | 16:35 | מאת: לילי

שלום וברכה יש לנו בעיה שילד בן חמש מתנהג כבת ומשחק בכל מה ששיך להנות ממשחקים !אשר לובשים גם בגדים של נשים וכו אבא שלו בחו"ל עובד וחוזר לשבועיים כל שני חודשים !זה ברור שבגלל שהוא עם אמא וסבתה ודודה כל הזמן הוא מקנה בהם ! אין לא תמיד משמעת שמדברים איתו !ילד עקשן ועצבני !איך אנחנו יכולים לפטור את הבעיה ? מה נעשה איתו דיברנו הרבה איתו הוא חוזר עם אותם טעויות !אין בעייה שישחק במשחקה בנות אבל לא כל הזמן !יש לו אח שהוא בכיתה ג ומשחק איתו וגם הכנסנו אותו לחוגי ילדים ו"קראתה" וכו !זה בקיצור על הבעייה ! אם אתם יכולים לעזור תודה מראש

11/10/2009 | 23:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לילי, אני חושש שזאת לא התשובה שאתם רוצים לשמוע, אבל אני חייב להיות כן אתכם. למרות שהילד צעיר מאוד, חלק גדול מההומוסקסואלים ומהטרנסג'נדרים (בחורים שרוצים להיות בחורות כמו דנה אינטרנשיונל) שיחקו בילדותם במשחקי בנות כמו שאת מתארת. נאמר את זה אחרת: גברים סטרייטים לא שיחקו במשחקי בנות בילדותם. הדרך היחידה להקל על הילד היא לתת לו לגטימציה, לאפשר לו לשחק במשחקי בנות, ולא להכריח אותו לשחק במשחקי בנים או בפעילות ספורטיבית תוקפנית כמו קארטה. התגובות של הזעם והעצבנות של הילד מאוד יכולות להיות ביטויים של מחאה נגד הניסיונות שלכם להכריח אותו להתנהג בניגוד לטבע שלו. לדעתי, אתם צריכים לברר יחד עם הילד מה הוא אוהב, לאיזה חוגים היה מעדיף ללכת וגם אם אלה חוגים שאינם מקובלים עבור בנים (כמו עיצוב או ריקוד), לאפשר לו להיות מי שהוא רוצה להיות. אני יודע שזה מאוד קשה במגזר שלכם (מחקתי את הכתובת כדי למנוע זיהוי). אני גם יודע שזה לא מה שהייתם רוצים עבור הילד, אבל ככל שתילחמו יותר בתופעה, הילד יגדל להיות עצבני ולא מאושר ואז תהייה לו בעיה כפולה, גם של זהות מינית חריגה וגם של דיכאון וחרדה. לפחות את המצוקה הנפשית אתם יכולים לחסוך לו, למרות שאני יודע שזה קשה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/10/2009 | 15:43 | מאת: ליאור

צהריים טובים, קראתי את ההודעות האחרונות, האם לדעתך לא ניתן לוותר לגמרי על משיכה לבן/בת אותו המין?

11/10/2009 | 16:08 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאור, ניתן לוותר על מימוש המשיכה לבני אותו מין, אך לא ניתן לחסל אותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום! אני נימשך לחבר ממש טוב שלי והוא בן 12 ואני בן 15 האים אני פדופיל או משהו כזה כי אני מפחד להציע לו הוא גם לא ניראה לי הומו ואני לא מסוגל להוציא אותו מהרוש שלי וזה מחרפן אותי אני הייתי תקופה ארוכה במחלקה פסיכייטרית ואני נוטל כדורים ואני כבר מלא זמן לא חרטתי על עצמי ומרוב שאני אוהב אותו היה לי צורך לחרוט את שמו על הגוף שלי וזה כואב ואני לא יכול להסטיר את זה הרבה זמן אז בבקשה תעזרו לי כי אני לא ביחס טוב אם ההורים והמישפחה

11/10/2009 | 16:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבישי, אני משער שאם היית במחלקה פסיכיאטרית ואתה נוטל תרופות, אתה נמצא במעקב פסיכיאטרי ואני מקווה שגם פסיכולוגי. לכן הדבר הטוב ביותר הוא לדבר על מה שאתה מרגיש, כולל משיכתך לנער בן ה-12, בגילוי לב ובכנות עם המטפל שלך. ברור שאתה צריך לגייס את כל כוחותיך כדי להתאפק ולא לגעת בנער. זה יסבך את שניכם ויזיק לכם ביותר. ישנן דרכים רבות לבטא אהבה לא בצורה גופנית ואם הקרבה אליו מפתה אותך למגע גופני, שמור ממנו מרחק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il