שלום,ד"ר דליה גלבוע!

שלום וברוכה הבאה! שמי מייקל (או מישל)בן 22.אני טראנסג'נדר (FTM?) עם רגל אחת מחוץ לארון,שבו ישבתי שנים רבות.תמיד ניסיתי להיות משהו שאינני אני,להיות ילד טוב ירושלים,תמיד הקשבתי לכל העולם,רק לא לעצמי.פעם ראשונה שנכנסתי לפורום הזה הבנתי שחובה עליי היא להקשיב קודם כל לעצמי. שנים חייתי בהכחשות,שהיום נראה לי די מצחיק עד כמה יכולתי להכחיש את הזהות שלי.הייתי מוכן לברוח עד קצה העולם מעצמי,רק שזה לא יצא החוצה,רק שלא יידעו מה"בושה הגדולה שלי".היום אני כבר לא מתבייש מהזהות שלי,אבל עדיין די קשה לי להגיד שאני גאה.וזה מסבך את כל הסובבים אותי. אני אסביר...אני יכול להיראות למי שלא מכיר אותי גבר במאה אחוז עד שאותו בן אדם רואה בבירור את הפנים שלי.אז לפעמים זה מייאש,כשאתה אומר "שחור" והם וכולם אומרים "לבן",כשאתה אומר "בן אדם" והם בטוחים שאמרת "חייזר מהחלל החיצון".זה כמו לדבר בשתי שפות שונות.כשאני מתלבש לפי הרגשתי,בכל זאת אנשים רואים בי בחורה,ואז בא הקטע שאני שונא בעצמי שאני מתלבש אותו דבר רק שם חזיה,אז פיתאום רואים בי קוקסינלית.וכאן נוצר בילבול.אז מה,אני כן נראה כמו גבר או בכל זאת כמו אישה שמנסה להיראות כמו גבר?! כמובן,הבילבול הוא לא שלי,אלא של הסובבים אותי,אבל זה נורא מטריד אותי וגורם לי לחוסר ביטחון שגם ככה די נמוך.איך אני יכול לעלות את הביטחון שלי לרמה שבה אני ארגיש את עצמי בן אדם ולא חייזר מן החלל החיצון??? ולדוגמא כשאני בא למקום שאני חייב להראות תהודת זהות,איך אני יכול להגדיר את עצמי כגבר כשכתוב לי "נקבה"??? יש לי עוד שאלות ,אבל לא אעמיס עליך הכל בבעת אחת. ואשמח מאוד לקבל ממך תשובה על שאלותיי. תודה והמשך יום נעים!

שלום רב מייקל או מישל, כפי הנראה עברת דרך ארוכה ומשמעותית, אלא שלפי דבריך הדרך טרם הסתיימה, שכן אתה חווה עדיין חוויות לא נעימות, כאשר אנשים אינם מזהים אותך באופן שבו אתה קולט ומזהה את עצמך. בלי ספק, כאשר פונים אלינו בצורה שאינה מתאימה להרגשה הפנימית (כמו במקרה שלך כאל נקבה), זה מטריד –כפי שאמנם ציינת- ובהחלט מערער את הביטחון ואפילו עלול להגביר את השאלה הפנימית: מי אני בעצם: מי שאני חש את עצמי, בתוכי או זה שהסביבה קלטה אותו כפי שקלטה, באופן שבכלל אינו הולם את זהותי ותחושתי הפנימית. כדאי לשים לב, שככל שהביטחון הפנימי בזהותנו מגובש והחלטי, כך אנו משדרים לסובבים אותנו: מי אנו "באמת" , כלומר :באמת" הפנימית או בזהות שלנו. כאשר הזהות הזו מגובשת והחלטית עבורנו, אנו גם מתנהגים באופן תואם במרכיביה השונים של הזהות, כמו: בדימוי הגופני, בדימוי המיני, בהתנהגות במובנה הרחב (המילולית והלא מילולית) , בהיבטה התעסוקתי/ מקצועי ועוד כיו"ב. אולם, כאשר קיים פער בין הזהות הפנימית של האדם לבין הדימוי המשודר כלפי חוץ (למשל בהופעה או בהתנהגות), האנשים בסביבה אינם יודעים למה להגיב, ויש אפילו שהופכים ללא נעימים ומגיבים בצורה חסרת סובלנות, היות שהם חשים עצמם מבולבלים ואינם יודעים להתמודד בצורה ראויה עם הבלבול שנקלעו אליו. ובאמת זו התגובה שכל כך אינה נעימה לך, עד כדי כך שציינת בדבריך, שמתייחסים אליך "כמו אל חייזר מהעולם החיצון". ככל שהפער, בין מרכיבי הדימוי הגופני וההתנהגותי, שאתה משדר לסביבה, לבין התחושה הפנימית והזהות שלך- יקטן, הבלבול של הסביבה גם הוא יקטן ותזכה לתגובות יותר טבעיות ונעימות עבורך. תוכל להגיע לכך בראש ובראשונה, על ידי כך שתדאג שהופעתך (במראה, בלבוש ובהתנהגות הכללית) תתאים לזהותך, כלומר למי אשר אתה חש בתוכך. מעבר כזה הוא גם כן תהליך, שמלווה את הגיבוש הפנימי של הזהות. זכור, כאשר התחושה הפנימית המגובשת נתפסת כך גם מבחוץ, החיים יותר קלים ונעימים ובהתאם גם עולה הביטחון העצמי. באשר לעניין תעודת הזהות, זו באמת נקודה כאובה ומאד מקשה על החיים. הפער בין הכתוב בה בסעיף המין לבין הזהות ואף ההופעה, יוצר קשיים רבים בחברה בכלל ובסביבת העבודה בפרט. הפיתרון כרגע, תלוי במדיניות משרד הפנים, אשר גם עברה מספר שינויים ותהפוכות בשנים האחרונות. אני מציעה לך להתעדכן בסניף משרד הפנים באזור מגוריך, כדי לדעת מה תוכל לעשות כדי לפתור בעיה זו. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

אני רק רוצה להדגיש שלא נראה לי שאי פעם אנשים באמת יתפסו אותי לפי מה שאני מנסה לשדר,כי יש לי פנים נשיות למדי,שכבר לא נדבר על הקול(ותאמיני לי,אני עובד על זה). וכנראה שבנוסף לכל אני צריך ללמוד להתעלם מהבורות של העולם הזה,פשוט לשים עליהם את מה שאין לי!!:) יש משהו מעודד בזה שמשרד הפנים עבר תהפוכות בתחום הזה,אבל אני ממש לא רואה את עצמי ניגש לשם בקשר לזה,כי פשוט יצחקו עלי,ואני לא רוצה להיות ליצן החצר שלהם.ואם כן אז אולי..אוליייי....אולייי בעתיד הרחוק שבינתיים לא נראה בכלל באופק,כמובן רק בתנאי שאגיע לימים ההם שלם,בריא ולפחות קצת שפוי..... יש לי עוד שאלה אליך,והיא קשורה לועדה לשינוי מין.זאת שאלה שידיד טוב שלי (שממש לא מבין למה אני לא נכנס לתהיך של הועדה הזו כבר עכשיו)שאל אותי ולא ידעתי מה לענות:מה בעצם הקריטריונים לאישור לטיפול בעורמונים? שמעתי שזה יכול לקחת שנים עד שמקבלים את האישור הזה...אשמח אם תתני לי מושג מאיזו סיבה יכולים לעכב את שלב של טיפיל בעורמונים ולכמה שנים זה יכול להימרח?