שאלה של טעם

אני מטופל אצל פסיכולוג מספר שנים אשר סייע לי רבות בהתפתחות אישית ובתמיכה רבה ואמפטית. לא פעם שוחחנו על נטיותי המיניות ההומו' והוא גילה פתיחות והבנה .במפגשים האחרונים אני מבחין בשינוי, במסרים אחרים כגון: הומוסקסואלים מבוגרים חיים בבדידות, אנשים ממהרים להכריז שהם הומו' בלי לחשוב על ההשלכות על הקושי, הומ' שנפטרו בנסיבות שונות ( איידס ,התאבדות, תקיפה וכו) שעלי לחשוב איפה אני על רצף המשיכה המינית בכדי שלא אטעה ,העלה אולי יש גם מימד של בחירה באורח חיים , רמז שמרבית בעיותי יפתרו, יש הרבה שסובלים מהטרוסקסואליות לטנטית וכו.די ברור מדבריו הנוכחים שהוא "לא מעודד את התופעה". אני בחור בשנות ה30 בחיי עד עתה הייתי די בטוח בנטיותי וצעדתי לקראת השלמה עם זהותי האישית והמינית ( שכן תמיד יש עוד על מה לעבוד). שיחות אלו פירקו אותי לגמרי, ספקות לגבי הערך שלי בעולם עולות וחוזרות,מחשבות שלו הייתי הטרו חיי היו קלים יותר ( כפי שנרמז לי בטיפול). הבטחון שלי אבד . אני יודע שנראה כי מדובר בתגובה מעט מוגזמת אך אני מאוד מעריך את דעת הפסיכולוג שלי את ידעתיו המקצעיות ותבונתו. ודעותו והמשתמע מהם פוגעים בדיוק בנקודה הרגישה . אשמח לשמוע תגובתך? האם בכלל יש מקום להמשיך טיפול במצב כזה ? איך אני אלמד לקבל את עצמי אם המטפל שלי לא מקבל אותי? תודה

שלום אורן, אני די בדילמה כיצד להגיב לכך. התגובה ה"קלה" הייתה לומר לך להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהראות אותה למטפל שלך. זה עבד יפה מספר פעמים גם בפורום הזה וגם בפורום פסיכותרפיה שניהלתי במשך 10 שנים. אני משתדל לא להתערב בטיפול של מטפל אחר, בין היתר משיקולים אתיים. ואולם, לפחות עפ"י הקוד האתי של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, גם המטפל שלך עבר עבירה בנסותו לערער על נטייתך המינית ולשנותה. זו דוגמא מצוינת ומלמדת לנזק שדבר כזה עלול לגרום והסיפור שלך ממחיש זאת היטב. טיפול פסיכולוגי אינו חתונה קתולית. היית בטיפול הזה כמה שנים והוא עזר לך במידה רבה בהיבטים משמעותיים. לו אני במקומך הייתי מודה למטפל על עזרתו עד כה ומחפש מטפל קצת יותר גיי פרנדלי, שלא עושה devalidation של היבט מרכזי כל כך בחיי מתוך הגנות שלו על עצמו. האמירה שיש גם הומוסקסואלים לטנטיים למטופל שהוא הומוסקסואל לא-לטנטי ממש אינה מובנת לי. אני מסכים שהומוסקסואליות מציבה בפני האדם קשיים גדולים יותר מאשר הטרוסקסואליות, אבל תפקיד המטפל לעזור לך להתמודד עם קשיים אלה ולא לנסות לשנות את מה שאינו ניתן לשינוי. אני חושב שבשורה האחרונה של פנייתך ענית לעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני כותבת לאחר קריאה רבה בנושא אך עכשיו זה נעשה רלוונטי מתמיד עבורי. מה לגבי גיל התבגרות? איך אפשר והאם אפשר להתייעץ איתך באופן פרטי? (לגבי שיקולים טיפוליים ואתיים.) תודה!