זהות מינית- שבר נפשי.

שלום,בת 29.נמצאת בצומת דרכים מאוד קשה בחיי שעד כה דחיתי את ההתמודדות עימה.נמצאת בקשר מושלם למעלה מ-3 שנים עם אישה.אבל מסרבת להשלים ולחיות בשלום עם הכיוון של חיי לפיו עתידי יהיה עם אישה כולל סוגיית ההורות.זאת בשל העובדה שאני כן נמשכת (מאוד) לגברים,אבל לא יודעת האם מסוגלת לנהל מערכת יחסים משמעותית(מעולם לא נתתי לעצמי את הזמן להתאהב בגבר).הספק מוביל לקונפליקט בו עליי להחליט האם לאבד את היקרה לי מכל ולפגוע בי ובה בכדי לנסות לגלות האם באפשרותי לחיות עם גבר. קשה לתאר במילים את הקושי בסיטואציה זו. אני חשה שהדואליות גורמת לי לנזק נפשי. לא מאמינה שייעוץ בכתב יוכל לסייע,אשמח גם להכוונה נוספת-המלצה על פסיכולוגים/גורמים מתאימים אליהם אוכל לפנות.

שלום עדי, לצערי, אין באפשרותי להמליץ לך על מטפלים מעל גבי הפורום ניצול הפורום לבמה פרסומית לנותני שירות. אני בהחלט מסכים איתך שהתייעצות בפורום אינה תחליף הולם לייעוץ פנים אל פנים, אך אוכל רק לומר שבאופן עקרוני בכל בחירה שאנחנו עושים קיים ויתור על האופציות האחרות וזה נכון גם אילו היית מתלבטת בין שני גברים או, למשל, אם היית יוצאת עם הגבר הראשון בחייך, מאוהבת בו ולא בטוחה אם יש אולי גבר יותך מתאים עבורך. זאת החלטה שאת, ורק את, יכולה לקבל, אם כי כמובן רצוי ליווי ייעוצי לעניין, במסגרתו כדאי לדבר על הקושי להתאהב בגבר. עם זאת, אני מאמין שהמציאות חזקה יותר מכל דבר אחר וכרגע יש לך בת זוג שאת אוהבת, ולא משנה מה מינה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על תשובתך.אני מבינה שאין באפשרותך להמליץ על מטפלים. האם תוכל להמליץ על סוג הטיפול/ייעוץ המומלץ. פסיכוטרפיה/ פסיכולוגיה ואולי אף פסיאטריה שכן כמו שאמרתי הקונפליקט המתמשך נותן את אותותיו מבחינה נפשית- חלומות, חרדות, רגישות יתר, בכי רב. ומכיוון שגם אני מאמינה שההחלטה יכולה להתקבל רק על ידי ולכן נמנעת מלפנות לעזרה,אודה לכך אם תוכל אולי להסביר באילו היבטים לדעתך כן אוכל לקבל סיוע במידה ואפנה לייעוץ? (לדוגמא, לדבר על הקושי להתאהב בגבר)

באופן מאוד מפתיע, גם לי קוראים עדי- אני כמעט בת 29 בקשר עם בחור בגילי גבר שלוש וחצי שנים. הסיפור שלי ושל עדי הראשונה מאוד דומה רק הפוך- אני נמשכת לנשים, הייתי בקשר עם אישה בעבר, ולמרות שאני מאוד אוהבת את בן זוגי, וגברים היא גם אופציה יותר פשוטה חברתית ומשפחתית- אני מוצאת את עצמי עדיין תוהה אם נשים יותר מתאימות לי. זה מטריד אותי על בסיס יומי בקשר. יש לנו קצת בעיות בקשר המיני שלנו- ואני מניחה שהשאלות עולות גם מתוך זה, וגם באופן כללי כהגנה ממצבי חוסר וודאות לגבי העתיד. עם זאת, אני לא יכולה שלא לתהות אם בתוכי יש אני אמיתי, שרוצה נשים, וכל משהו אחר מטיל אותי לקליפתי. אני בטיפול קוגניטיבי כרגע להפרעות אכילה- אך יש התמקדות בצורת המחשבה שלי לרבות "הדילמה" האינסופית בין גברים ונשים. אשמח לשמוע את דעתך. עדי

שלום עדי, אם את כבר בתוך טיפול קוגניטיבי, אז ננסה להישאר במישור הקוגניטיבי. לדעתי, אינך חייבת לבחור בין גברים לנשים, אלא קיימת דרך ליהנות משני העולמות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 וגם אם את מרגישה צורך להחליט אזי בכל קבלת החלטה יש החמצה של האופציה שלא נבחרה וצריך לחיות עם החסרונות והיתרונות של האופציה שנבחרה. הואיל וקיימת התלבטות, ברור שלכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות, כך שאין החלטה נכונה לעומת החלטה לא נכונה. כמובן ,easier said than done , אבל אולי כדאי לגייס לעניין את המטפל הקוגניטיבי שלך. אם טוב לך אם בן זוגך בסך הכל, אני אישית בחיי האישיים לא הייתי מחליף דבר טוב לטובת הלא נודע, אבל זה אני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il