פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2212 הודעות
2152 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מאמר חדש של פרופ' גידי רובינשטיין על השימוש בפסיכולוגיה חיובית בטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1334 . השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום. חשוב: יש לציין את הגיל בפנייה.
27/12/2011 | 12:51 | מאת: נרי

בעקבות עצומה שמתפרסמת לגבי הספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", בו יש פרק על הפרעות בתחום המיני ומוזכרים הומוסקסואלים כסובלים מהפרעה נפשית, אני מנסה להבין כיצד מוגדרת הפרעה נפשית ומה נכלל בה? האם הומסקסואליות אינה מוגדרת הפרעה נפשית? האם בשל היותה מולדת ולא נרכשת? (יש עוד "הפרעות", שאינן נרכשות או שיש להן, בודאי, מרכיב גנטי ועדיין נחשבות הפרעות נפשיות, למשל סכיזופרניה) בקיצור... יש לי בלבול מהעניין. אודה לך להבהרות. האם חשוב לברר עם הפסיכולוג האם לדעתו הומוסקסואליות הינה הפרעה נפשית או לא, בטרם הטיפול? האם זה באמת נסמך על דעה אישית? תודה.

27/12/2011 | 13:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נרי, הפרק על הפרעות מיניות בספר "פרקים נבחרים בפסיכיטריה" הוא, אולי, הספר הכי פחות מעודכן שראה אור בעשרות השנים האחרנות. רצוי מאוד לפנות למטפל שאינו רואה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית ולפי הדעה הרווחת בחוגי המקצוע אין זו הפרעה נפשית, במיוחד כאשר המטופל חי איתה בשלום (ואם לא, על המטפל לעזור לו להשלים איתה). בלי להיכנס כלל לשאלה אם מדובר בהפרעה נפשית או לא, ברור שאין זו בחירה חופשית, כפי שכתוב בספר (בין אם הגורמים לכך תורשתיים, סביבתיים או שילוב של השניים, שזו הגישה המקובלת כיום). יתר על כן, ברמה המעשית ביותר - לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין וליצור משיכה לבני המין השני, בדיוק כפי שלא ניתן לשנות סטרייטים להומואים. אלו הנחות עבודה שצריכות לשמש כל מטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/12/2011 | 13:44 | מאת: נרי

קראתי גם כאן וגם באתרך, כי אתה מחזיק בדעה שהנטייה בעיקרה נרכשת בשלב האדיפלי וכתוצאה מאב מזניח וכד'. האם זו לא נחשבת לגישה מיושנת? האם התאוריות החדשות לא גורסות כי הנטייה פשוט מולדת? וגם- לא הבנתי מה ההגדרה ל"הפרעה נפשית"? מולד? לא נתון לבחירה - כן נתון לבחירה? סטייה מהנורמה? תרבותי?

20/12/2011 | 22:08 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני יודע ששאלו כאן על טסטוסטרון כבר הרבה פעמים בעבר, ואני יודע שהוא לא יכול לגרום להומוסקסואל מתוסכל לשנות את נטיותיו המיניות. אבל האם הוא יכול לגרום לגבר שהוא לצערו מעט נשי, להיות גברי יותר? כלומר: האם יש ביכולתו לעבות את הקול? לשנות במעט את מבנה הגוף? או אפילו להשפיע על מחוות והתנהגות, ולדחוף אותם לכיוון "גברי-טיפוסי" יותר? ובכלל, באופן כללי, האם מינון מוגבר של טסטוסטרון גורם לגבר שלוקח אותו להיות נחשק יותר בעיני הסביבה (לא משנה כרגע גברים או נשים)? אם לא, האם יש חומר אחר שגורם לכך? אולי זה מעט נאיבי מצדי לחפש "סם אהבה", אבל אני בכל זאת מנסה ושואל. להזיק זה בטח לא יכול. ואם אנחנו כבר בענייני ביוכימיה, יש לי שאלה נוספת ונפרדת: אני זוכר ששמעתי שסודה לשתייה מדכאת חשק מיני (אמת?). האם היית ממליץ להומוסקסואל שאינו רוצה להיות הומוסקסואל ליטול באופן קבוע חומר כלשהו המדכא חשק מיני, כדי לבטל מחשבות מיניות מטרידות? גם אם אתה מתנגד לכך, אשמח בכל זאת לשמוע אילו חומרים יכולים לשמש למטרה זו, ובאילו מינונים - עם עדיפות לחומרים שניתן להשיג ללא מרשם. תודה רבה מראש.

20/12/2011 | 22:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, יש אינדיקציה להוספת טסטוסטרון רק אם הוא חסר לפי תוצאות בדיקת דם. במקרים מסוימים, ועדיין אין לכך ביסוס מספיק, הוא יכול לשפר את מצב הרוח והאדם מרגיש יותר נמרץ, אך שוב, רק במידה וקיים מחסור ובדרך כלל מדובר על גברים בגיל העמידה ומעלה. טסטוסטרון יכול להגביר את החשק המיני, גם אצל גברים וגם אצל נשים, וכן את רמת התוקפנות, במיוחד אם רמת הטסטוסטרון בדם במסגרת הנורמה מלכתחילה. יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הכיוון המיני (הומוסקסואלי/הטרוסקסואלי) ובין רמת החשק המיני, שעליה יש לטסטוסטרון השפעה מסוימת, אך לא על הכיוון המיני. עיבוי הקול ושעירות יכולים להופיע רק במתן טסטוסטרון, שהוא הורמון מין גברי, לנשים אך לא לגברים. אני מקווה שעניתי לשאלותיך, אך מעבר להן, אני קורא בין השורות חוסר שביעות רצון מעצמך, על רקע נטייתך המינית, וניסיון לכת נגד נטיותיך הטבעיות במקום לקבלן. לדעתי, הכיוון צריך להיות עזרה פסיכולוגית שתעזור לך לחיות עם עצמך (כולל נשיות, אם יש) ועם נטיותיך המיניות בשלום. זה גם הבסיס לכך שאנשים אחרים יקבלו אותך. לפי תיאוריך, אינני רואה כל אינדיקציה לטיפול הורמונאלי מכל סוג שהוא, אלא אם כן יימצא בבדיקות דם שחסר לך טסטוסטרון (מה שמאוד לא סביר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/12/2011 | 10:06 | מאת: ירון

שלום ד"ר רובינשטיין, מסקרן אותי מה שאמרת בנוגע לטסטוסטרון והעדפה מינית. האם זה מוכך ונכון לגבי גברים ביולוגים? אני FTM טראנסג'נדר, עברתי תהליך לשינוי מין מאשה לגבר, ואני בטיפול הורמונאלי כבר למעלה מ-6 שנים. לפני השימוש בטסטוסטרון נמשכתי אך ורק לנשים, החל מגיל ההתבגרות המשיכה המינית שלי לנשים היתה בעיני טבעית לחלוטין "והתאימה" לזהות המינית הגברית שלי. לא רק שלא היו לי פנטזיות על יחסים עם גברים, אלא שהמחשבה על זה (באין ספור הפעמים שנשאלתי) עוררה בי בחילה, לא בגלל שחלילה הייתי הומופוב אלא בגלל שראיתי בגברים כאחים שלי, היינו קרובים מידי. להפתעתי הרבה, חודשים ספורים לאחר שהתחלתי לקחת טסטוטרון, יחד עם הגברת החשק המיני גיליתי שאני נמשך לגברים. במשך שנתיים חשבתי שזה יעבור ולכן לא פעלתי למימוש הפנטזיות האלו שנראו לי כל כך לא אני ורחוקות מן המציאות. לבסוף השלמתי עם זה והתחלתי להתראות עם גברים, והיום אני לומד לקבל את זה כמשהו קצת יותר קבוע מכפי שחשבתי. עם הזמן גיליתי שזה ממש נפוץ בקרב טראנסג'נדרים (FTM), למעשה אני מכיר רק טראנסג'נדר אחד שנמשך לנשים בלבד, כל השאר הומואים או בי. אני חי בניו יורק ולכן יוצא לי להכיר המון טראנסג'נדרים, הרבה מהם טוענים (כמוני) שהשינוי המפתיע בהעדפה המינית היה בהחלט קשור או כתוצאה מהטיפול ההורמונאלי, האם זה נשמע לך הגיוני? הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא. תודה, ירון

19/12/2011 | 14:35 | מאת: דנידין

היי, אנחנו זוג לסביות וסופסוף נכנסנו להריון לאחר שנה וחצי של טיפולים. לצד השמחה הגדולה מתחילות להתעורר המון שאלות בינינו, מה שגרם לנו לחשוב שנשמח למצוא מסגרת תומכת ומלווה להורות המתאגרת שמצפה לנו. נשמח לקבל פרטים, הן לגבי טיפולים פרטניים-בסכום סימלי- או לגבי קבוצות תמיכה. תודה מראש, דנידין

25/12/2011 | 23:55 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום דנידין, מאד התרשמתי מן הגישה האחראית והרצינית שלכן,באשר להפיכתכן למשפחה ולצורך להתארגן מראש בשאלות שהנושא מעלה. אין ספק, שגישתכן מכבדת את עצמכן ואת הילוד העשוי להצטרף, במזל טוב, למסגרת שיצרתן. גם בחירתכן להיוועץ באנשי מקצוע בתחום- מאד נכונה ואכן תאפשר לכם למצוא מסגרת תומכת, מלווה ומייעצת, כפי שראוי במצבכן. מאחר שאתן מוגבלות בהיבט הכלכלי, הייתי מציעה לכן לפנות לאחד המטפלים, שהינם פסיכולוגים קלינים, המופיעים כנותני שירותים ברשימת קופת החולים שאליה אתן משתייכות ואשר מטפלים בילדים ובהדרכת הורים (זה תמיד משולב, מטבע הדברים). העלות לשעת טיפול מטעם הקופה הינה בסכומים סבירים בהחלט. בנוסף, במסגרת "המרכז הגאה" בתל אביב, קיימת קבוצת אמהות לסביות שמנחה עובדת סוציאלית בעלת ניסיון אישי בתחום, שנושאה: "לקראת אמהות לסבית".גם שם ניתן טיפול בעלות סמלית, אם בכלל. אני גם ממליצה לכן להתבונן בספרים ברשתות הספרים הגדולות ולמצוא ספרים העוסקים בנושא. בדקתי זאת ומצאתי, קיומם של ספרים אחדים, שנראה כי נכתבו מתוך ניסיון אישי ומקצועי כאחד. אני מאמינה שתפיקו תועלת רבה מן הדרך שבה תבחרו להיעזר, מכיוון שעצם התייחסותכן לשאלות שמתעוררות בנושא, מעסיקות אתכם כבר עתה ויש לכן מוטיביציה להתמודד עמן. בברכת חג שמח, דר" דליה גלבוע

16/12/2011 | 06:18 | מאת: אריאלי

האם ניתן לזהות הומוסק' או ביסקס' עפ"י נקודות הגירוי ואופן החדירה בזמן מגע מיני עם אישה? האם עוררות מצביטת הפטמות ונגיעה באנוס, למשל, וכ"כ חדירה ואגינלית מאחור, אופייניים לכאלה או שכול גבר - גם סטרייט - מתגרה ויכול ליהנות כך? כלומר - האם יש הבדל מובהק בעניין זה או שזה אזור דמדומים?

16/12/2011 | 10:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אריאלי, אני מודה לך על השאלה החשובה. כל ההתנהגויות המיניות שציינת, כל עוד הן נערכות בין גבר לאישה, אין להן כל קשר להומוסקסואליות אלא אך ורק לפתיחות המינית של שני הצדדים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/12/2011 | 14:30 | מאת: בדוי

אני מגדיר עצמי כביסקסואל, אך לאחרונה נתקפתי חרדה שמה שמושך אותי בגוף האישה הוא למעשה מאפייני גוף גבריים. למשל דוגמה שנשמעת קצת טפשית - שאני נמשך לחזה נשי ופטמות נשיות(של מישהי מסויימת) כיוון שהוא מזכיר לי חזה גברי ופטמות גבריות(של מישהו מסויים). בעקבות החרדה התחילו "לקפוץ" לי בנים לראש בזמן אוננות על בנות, וכך נוספה חרדה נוספת - שמא אין לי יכולת להגיע לפורקן בעקבות מחשבות על נשים, ואלה הגברים ש"קופצים" לראשי ועוזרים לי להגיע לאותו פורקן. וכל אלה יחד מסתכמים בחרדה הומוסקסואלית(אני אציין רק שלפני שהופיעו החרדות כן יכולתי להתרכז בפנטזיה על נשים בלי שגברים יקפצו למחשבות). אני טרוד ממש ולא יודע איך לצאת מזה.

13/12/2011 | 15:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בדוי, כמובן, אינני מכיר אותך ועל כן יש להתייחס להשערתי בזהירות ובהסתייגות המתחייבות מתשובה הניתנת במסגרת פורום באינטרנט. לפי תיאוריך, רוב הסיכויים שמדובר בסוג של הפרעה כפייתית הנקראת Homosexual Obssessive Compulsive Disorder (HOCD, כלומר, הפרעה אובססיבית שבה האובססיביות, המחשבות הטורדניות, מתמקדות בפחד שמא אני הומוסקסואל. ההפרעה אכן מופיעה דווקא בגברים סטרייטים ולעיתים ביסקסואלים והיא סוג של הפרעת חרדה. אם זה המצב, הטיפול המומלץ הוא שילוב של תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שאת עקרונותיו תוכל לקרוא בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון, שראה אור בהוצאת "מודן". ושוב, כמובן שהדבר דורש אבחנה אינדיבידואלית פנים אל פנים והתאמת הטיפול התרופתי ע"י פסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/12/2011 | 18:00 | מאת: בדוי

אני מניח שאותה חרדה נובעת גם מבלבול שלי. אני צפיתי כבר תקופה לא קצרה באופן די קבוע בפורנו, כשרובו פורנו גייז. הדחף לצפות בפורנו בו משתתפות בנות לא חזק כמו הדחף לגברים. אבל כשאני צופה בפורנו נשים אני נהנה גם כן. יש מישהי שאני מאוד אוהב ונמשך אליה רומנטית, וכשיש לי מגעים אינטימיים איתה אני מקבל זקפה, אבל פתאום התחלתי לפחד גם שהזקפה מעידה על רגש עמוק ולא על עוררות מינית(לפני החרדה היה לי ביטחון ברצון לקיים איתה יחסי מין). קודם זה לא הדאיג אותי, ובכלל לא חשבתי על שום מגע מיני עם גברים בזמן המגע איתה, שום דבר מלבדה לא עניין אותי באותם רגעים, אבל עכשיו הפחד משתלט ומביא איתו את החרדות שתיארתי בהודעה הקודמת. מה אתה חושב על כל העניין הזה..? האם משיכה גופנית ורצון לקיים יחסי מין מעידים על משיכה מינית למרות שאותו רצון התפתח בעיקר מתוך הרגש הרומנטי? ושאלה נוספת - האם חרדה שכזאת אצל ביסקסואלים יכולה להביא למצב של זקפה חזקה בזמן צפיה בפורנו גברים, ואובדן זקפה לפרקים בזמן צפייה בפורנו נשים, בגלל חוסר הביטחון במשיכה אליהן ועקב הדאגה שמא אני לא נמשך אליהן? אני מרגיש כאילו שאני עוד רגע אתחרפן, שאני לא מסוגל לשאת בתוכי את שתי המשיכות, שאני מפחד כל הזמן לשקר לעצמי בנוגע להתקיימות של המשיכה לנשים. ד"א, עוד מגיל הגן אני זוכר את עצמי מפנטז על בנות(עד כמה שניתן לפנטז באופן מיני בגיל הזה, ולמרות שכבר מספר שנים יצא לי לאונן הרבה יותר על גברים), ומבחינת כל היבט משיכתי אחר שהוא לא נטו פיזי אני נמשך רק לנשים. בבקשה תתייחס לכל הנקודות שלי במידת היכולת, אני כבר לא יודע מי ומה אני ולמי אני נמשך.

12/12/2011 | 12:52 | מאת: אלון

שלום מאז שאני קטן, בן 13 בערך (היום בן 21),אני זוכר את עצמי עם נטיה מינית לנשים אבל לא נשים רגילות אלא נטייה לנשים שריריות וחזקות וזה מה שמושך אותי מאוד ומגרה אותי ואין לי שום משיכה לאיברים ה"מכוסים" שבה (חזה ומה שלמטה..) אלא למראה שרירי של אישה בלבד. יש לציין שאין לי שום משיכה לגברים, לא משנה איך הוא נראה אין לי משיכה לגבר... אז בבקשה אני נמצא במצב של אי וודאות גמור ואני רוצה לדעת מה ההגדרה שלי הומוסקסואל הטרוסקסואל ביסקסואל? והאם אפשר לשנות את הנטייה הזאת לנטייה רגילה כמו של כולם? כי אני רוצה להקים משפחה עם אישה רגילה ולהיות ככולם ולא יוצא דופן... ושאלה אחרונה בבקשה ממה זה נובע הנטייה הזאת ? ואיך מטפלים בה ? תודה רבה לכם אשמח לקבל תשובה מפורטת כי לא נעים לי לדבר על זה בגלוי..

12/12/2011 | 13:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלון, אין שום מניעה לפתח זוגיות ולהקים משפחה עם אישה שרירית. נשים מתאמנות היום בחדרי כושר, חלקן משתתפות בתחרויות Ms. Fitness ויש אפילו נשים בודיבילדריות שנמשכות לגברים. יש גברים שנמשכים לכך ויש גברים שלא. עדות לזוגיות עם אישה כזו: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3774664,00.html אמנם המראה הפופולארי היום הוא של אישה רזה עד כדי אנורקטיות, כפי שניתן לראות על דוגמניות, אך זה עניין של אופנה ויש בהחלט גברים שנמשכים לנשים שמנות, מבוגרות, נעריות (טום בוי) וגם שריריות. אין לכך כל קשר להומוסקסואליות ואין גם כל דרך לשנות זאת. הואיל ואתה צעיר מאוד, ייתכן שבמשך השנים תיצור קשר רגשי טוב עם בחורה שלאו דווקא נראית שרירית והוא ייצור גם משיכה מינית, אבל אין כל סיבה לשנות את המצב הקיים. יש מאמנות כושר רבות שיש להם מחזרים רבים, חלקן חטובות יותר וחלקן שריריות ("מנופחות") יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/12/2011 | 13:23 | מאת: אלון

תודה רבה ד"ר אבל עדיין אני חושב שאני ירצה להקים בית עם בחורה "רגילה" ואני שואל האם אני יוכל לקיים איתה יחסים אינטימיים כמו שצריך? וכמו שאמרת שאולי אני יצור קשר רגשי טוב שישפיע גם על המשיכה, האם זה יכול להחזיק מעמד במשך שנים, להקים משפחה ?

11/12/2011 | 23:40 | מאת: בן 24

ד"ר רובינשטיין שלום רב, אני קורא רבות בפורום ורציתי בהזדמנות זו להודות לך על פועלך הרב. אני בן 24. אין לי חברים. בילדותי עברתי התעללות ע"י בעלה של אימי. בגיל 13 התגלתה בגופי מחלה כרונית. בגיל 15 עברתי תקיפה מינית קטנה ע"י אימי. מאז ומעולם ידעתי על נטייתי המינית ההומוסקסואלית, אך התחלתי להיחשף אליה רק בגיל ההתבגרות. היו לי חברים טובים עד כיתה ו', והחל מכיתה ז' עברתי לחטיבה אחרת ומאז נפרדתי מכל חבריי. מאז ועד היום אין לי חברים. ואולם כעת, חיי די יציבים. אני עובד בעבודה קבועה מזה מספר שנים. בקשר די טוב עם רוב משפחתי. הדבר היחיד שפוגע בחיי מאוד הוא הדבר הבא: אחי, בן ה-21 מביא מפעם לפעם ידידות שיושנות אצלו בלילה. במהלך הלילה מקיימים יחסי מין. הדלתות בביתינו אמנם חדשות אך לא אטומות מספיק לרעש. אני ישן עם דלת סגורה אך בכל זאת שומע אותם מקיימים יחסי מין, שומע את הנשיפות הרבות, שומע את קולות האורגזמה של הבחורה. שמיעת קולות אלו גורמת לי סבל ענק ועצום בל יתואר. גורמת לי מחנק נוראי. גורמת לי תסכול עצום ועצב רב. בעבר דיברתי על כך עם אימי, אך היא חד משמעית מסרבת להתערב בכך. גם עם אחי אי אפשר לדבר ולא מעניין אותו כלום. עם בעלה של אימי אינני מדבר מספר שנים, בשל ההתעללות שגרם לי בילדותי. אני נואש, וזה מדהים שהחיים שלי כל כך יציבים וטובים כאשר אחי בצבא ימים ארוכים, ופתאום כאשר בחופשה ומביא ידידה הבייתה ללילה הכל מתהפך, אני מרגיש כל כך אבוד, לרגע קל אף מאבד את האנרגיות לחיות והחיוניות שתמיד שוררת בי. אינני מסוגל לעזוב את ביתי בשלב זה בחיי. לאיזה טיפול לפנות? מה לעשות? האם יצא לך לטפל באדם במצב דומה לשלי ? מאוד אודה לתשובתך.

12/12/2011 | 00:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, ותודה על התודות. צר לי לקרוא על ההתעללות שעברת ואני שמח שהגעת ליציבות מסוימת. הדבר מעיד על תעצומות נפש רבות שאפשרו לך להתמודד בהצלחה עם הטראומה. לא הייתי מכוון את הטיפול באופן ספציפי כל כך להתקפי החרדה שאתה חווה בזמן שאחיך מקיים יחסי מין בסמוך לך. אמנם אתה כותב שאינך יכול לעזוב את הבית בשלב זה, ואתה אכן צעיר מאוד, אך בהחלט הייתי מכוון את הטיפול לצורך איסוף הכוחות שיש לך על מנת לצאת מהסביבה הפתולוגית בה גדלת ובה אתה עדיין נמצא. אתה גם מתאר את הבידוד החברתי שלך בצורה הנקראת כסוג של השלמה, שאינה במקומה בגילך הצעיר. אני יודע הן מהקליניקה והן ממחקר גדול שערכתי בנושא שעזיבת בית ההורים מכשירה את הקרקע ומהווה מנוף לשינויים פסיכולוגיים מרחיקי לכת: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 . אמנם הנפרדות הפיזית אינה תנאי מספיק לשינוי הפסיכולוגי, אך היא בהחלט תנאי הכרחי, לפחות בנסיבות הקשות שאתה מתאר. רק לפרוטוקול אציין שניתן לטפל באופן נקודתי בהתקפי חרדה מהסוג שאתה מתאר בגישה התנהגותית-קוגניטיבית, אבל לדעתי, הדבר יחטיא את המטרה ויעודד אותך להסתגל לסביבה פתולוגית במקום לשנות סביבה ולערוך את השינוי הפסיכולוגי הרחק מ"זירת הפשע". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/12/2011 | 19:43 | מאת: בן 24

ד"ר שלום. אני מאוד מודה לך על תשובתך. ואולם, גם בתשובתך ציינת שאני עדיין צעיר מדי. וגם אם כן אעזוב מתישהו את ביתי, אינני חושב שהדבר יקרה בחודשים הקרובים. על כן חשוב לי להבין- כיצד אתה מציע לי לטפל בסבל הנקודתי שנקלע לחיי, בטווח הקרוב? האם לדפוק חזק על דלת חדרו ולבקש שקט, באופן שיכול לגרום גם לידידתו לקחת לתשומת לבה? האם לדעתך זה יכול לעזור?

11/12/2011 | 23:32 | מאת: בעילום שם

השאלה עוסקת בהשפעת תכניים מיניים עזים על נפש האדם. האם חשיפה לתכניים מיניים שונים ומשונים,יכולה לגרום למרכז הנטיה של האדם בין אם הוא אוהב רק נשים או רק גברים סטרייט או גיי לסטות ממנה ולאמץ ביסקסואליות?

11/12/2011 | 23:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, תכנים "שונים ומשונים" של סרטי פורנו יכולים רק לעורר נטיות מוקדמות שהיו קיימות בלאו הכי ולהעיר דובים רדומים מרבצם. כאשר הסביבה הווירטואלית והלא-וירטואלית עמוסה בגירויים רבים כל כך, לא סביר "לתכנן" את ההתנהגות ע"י הימנעות מגירויים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/12/2011 | 23:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, תכנים "שונים ומשונים" של סרטי פורנו יכולים רק לעורר נטיות מוקדמות שהיו קיימות בלאו הכי ולהעיר דובים רדומים מרבצם. כאשר הסביבה הווירטואלית והלא-וירטואלית עמוסה בגירויים רבים כל כך, לא סביר "לתכנן" את ההתנהגות ע"י הימנעות מגירויים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/12/2011 | 12:42 | מאת: בעילום שם

אולי אני לא הצלחתי להבין נכון. . . אבל מה שאתה אומר זה שפורנוגרפיה ויתר הדברים יכולים להיות "טיפול" להפיכת גיי לביסקסואל?

11/12/2011 | 01:40 | מאת: ירין

גידי, שלום רב! בדר"כ אני נמנה על קוראי הודעות פורום זה, אך זה מסתכם בזה. הפעם אני מבקש את ייעוצך במידת האפשר. אני בחור בן 30+ הומו, ככל הנראה. הכרתי השבוע בחור שהוא מושך אותי כמעט מכל הבחינות. הבחור מעוניין בהמשך הקשר ואמר שהוא גם נמשך מאוד (זה היה ניכר במחמאות ובמגע החם שלו)וטוען שהוא מחפש קשר רציני. מה שהפתיע אותי מאוד העובדה שאיך ייתכן שאני פוגש בחור שמושך אותי וכשהגענו לאקט פשוט לא "עמד" לי וזה קצת הרבה אכזב. לאורך כל המשחק המקדים שהיה ארוך במיוחד ונהנינו ממנו, נמשכתי אליו אך לא הרגשתי גירוי מיני. בגדול אני מגדיר את עצמי כמיני יחסית ובדרכ כשאני מפנטז לבד מיד "עומד" לי ואני מסוגל להגיע לפורקן אף פעמיים-שלוש ביום. גם בעבר כשהגעתי למצבים של חדירות נרתעתי ולא הרגשתי שאני בהכרח מעוניין בזה או זקוק לזה כדי להינות (אולי מפחד..בעברי הייתי מסורתי יותר והתפתחה אצלי תדמית של עדיף להכיר את עולם הגברים ולהנות בלי חדירות). מעולם לא בצעתי חדירות עם גברים, אך בקשרים שהיו לי נהנינו ללא חדירות. את חלקם זה כנראה שעמם והם ציפו ליותר והקשר הסתיים. (אני מניח שרוב ההומואים מעדיפים סקס עם חדירות ואם לא כך אז הסיכויים להכיר קטנים). לפי דעתי זהו מצב לא תקין להנות ברמת הפנטזיות והאוננות ולא לממש את זה עם מישהו שיש משיכה הדדית טובה. כשבקשתי את ייעוצו של סקסולוג הוא טען שהוא יוכל לסייע לי רק מול בן זוג ולא לבד. אני לא בטוח שויאגרה תוכל לעזור(?). אני טיפוס פעיל ומבצע פעילות גופנית קבועה ובריא מינית ותוהה לעצמי מה יהיה בפגישה הקרובה הבאה שקבענו.. אני יודע שאתה לא סקסולוג, אך מטפל במקרים של חד מיניים וחרדות. דרך אגב,שוב, אני לא ממש נמשך לחדירות ואיבר מין גברי לא מושך אותי במיוחד אלא הגוף הגברי.. אני קצת "כועס" על עצמי שלא טיפלתי ממש בזה עד כה, שכן אני לא נער מתבגר ולפעמים ברחתי מהתמודדויות של הכרויות שהיו לי רק בגלל עניין הסקס והחמצתי המון הזדמנויות ושנים יפות של התנסות. שאלתי מה כדאי לעשות בכלל ובפרט נוכח המקרה הספציפי שתארתי עם אותו בחור והאם כדאי לנסות גם לשם הביטחון משהו בסגנון ויאגרה (?) (בעבר ניסיתי פעם לפני אקט וגם זה לא ממש עזר) לתגובתך בנדון אודה מאוד

11/12/2011 | 02:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ירין, מתיאוריך עולה, שאתה מעמיס על עצמך דאגות וחרדות מיותרות, אשר בתורן פוגעות בתפקודך המיני. קודם כל, חדירה אינה הכרחית, בוודאי שלא ברמה המחמירה שתיארת אותה. גם הומואים שנמשכים מאוד לחדירה ונמצאים בקשר זוגי קבוע אינם חודרים/נחדרים בכל מגע מיני. גם מי שנמשך מאוד לחדירה ומכוון לקשר זוגי גם אינו חודר או נחדר במגעים המיניים הראשונים בדרך כלל. ויש רבים וטובים שנמנעים מחדירה בשני הכיוונים. יש מספר מאמרים שאף טוענים כי הרצון לחדור ולהיחדר הוא ניסיון לחקות יחסים בין גבר לאישה. בכל מקרה, אם אין לך משיכה לכך, אין כל סיבה שתעשה זאת. יתר על כן, אם אין לך משיכה לכך, ואתה מגדיר זאת לעצמך כתנאי הכרחי, בוודאי שהדבר יעורר חרדה שתשבית כל זיקפה. רצונו של הבחור לפגוש אותך פעם נוספת מעיד בעליל על כך שלא רק שחדירה אינה תנאי הכרחי עבורו אלא שהוא נמשך אליך ומחבב אותך עד כדי כך שהוא מוכן לראות אותך למרות שלא הייתה לך זיקפה. המלצתי לך היא להעלות ברגע שתחשוב למתאים את אי-משיכתך לחדירות. בטוחני שאם הבחור מכוון לקשר והוא נמשך אליך, לא זה מה שיגרום לו לסגת בשלב ראשוני זה לפחות. מצד שני, השיתוף בחששות שלך עשוי להגביר את האינטימיות ביניכם ובכך להפחית את החרדה שמשביתה את הזיקפה שלך. נטילת ויאגרה בנוסף לכך בהחלט יכולה לגרום לזיקפה במשחק המקדים, אם כי יש לזכור שהוויאגרה אינה גורמת זיקפה ספונטאנית והיא עוזרת רק בנוכחות גירוי פיזיולוגי כמו מין אוראלי, מגע, חיכוך וכו'. הקפד גם לקנות ויאגרה אך ורק בבית מרקחת ולא באמצעות האינטרנט או סוחרים. כל רופא משפחה ירשום לך אותה בלי לשאול שאלות מביכות ומיותרות. אין פירושו של דבר שתצטרך להשתמש בה כל החיים, אך היא יכולה לשמש starter שישחרר אותך מחרדת הביצוע. עד כוס יין יכולה לעזור גם היא למיתון החרדה (יותר עלול לפגוע בתפקוד המיני) ואתה יכול לשתות אותה יחד עם הבחור (מאוד מקובל בארוחה רומנטית של זוג, למשל). דבר נוסף - לקראת הפגישה הבאה רצוי שתוריד את מינון האוננות שלך למינימום כדי לצבור מתח מיני לקראת הפגישה. לסיכום, מקריאת פנייתך כולה הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי שאינו ממוקד בתפקודך המיני, אלא שיגמיש אותך וימתן את הרודן הפנימי שבך. אם אתה מסורתי, אצטט את דבריו של רב ששמעתי פעם אשר אמר שאת רוב הייסורים אדם מביא על עצמו. ואכן, ניכר שאתה מענה את עצמך לשווא בטענות ובחרטות שונות, דבר שמעצים את מצוקתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/12/2011 | 14:46 | מאת: ירין

גידי, תודה על תגובתך המהירה והמפורטת. אוקיי..אני מסכים שחדירה לא צריכה בהכרח להתרחש מייד ולא צריכה להתרחש אם לא מרגישים רצון לכך.אם כי רוב אלו שהכרתי נהנים מחדירות בעיקר וגירויים אחרים לא מספקים תמיד וקצת משעממים. העניין הוא שאם לא "עומד" במהלך אקט אוראלי הבחור עלול לפרש זאת כחוסר משיכתי אליו..למרות שאמרתי בפניו שאני נמשך. ואכן ויאגרה לא בטוח תסייע אם אני מתעסק במחשבות או חרדות שכן בעבר רכשתי בבית מרקחת מורשה ולא הרגשתי גירוי.אני רוצה להרגיש משוחרר יותר, דבר שלעיתים קרובות התקשיתי לחוות ביחסים אינטימיים. תודה על הטיפים, אנסה להיעזר בהם ואם יש משהו נוסף שכדאי לי לקחת לשימת לב אשמח "לשמוע".

בריא מבחינה בריאותית, יכול לגרום למצב של הדבקות במחלות מין?

10/12/2011 | 02:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיים, בהנחה שאתה מדבר רק על HIV, מספיק להיות נשא של הנגיף (ולא חולה) כדי להעביר אותה הלאה, אם כי גם במצב הזה סיכויי ההדבקה דרך מגע אוראלי נמוכים מאוד, יש שיגדירו אותם כאפסיים. הם מותנים בקיומם של דלקת חניכיים ודימומים במעי, כדי שייווצר מגע זרע בדם. אם הגבר אינו נשא של הנגיף אין כל סכנה. הזרע עצמו אינו נושא כל חומרים שגורמים מחלות מין או מחלות אחרות באשר הן. בברכה, דר' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/12/2011 | 02:16 | מאת: haim

הסתכלתי באתר של "הוועד למלחמה באידס" ורשום לי שם שבליעת זרע יש סיכוי להדבקות באיידס. מה אתה אומר לגבי בדס"מ?(אדון ועבד..) בעד? נגד? תודה.

06/12/2011 | 19:56 | מאת: נעמה

ערב טוב, תודה על הפורום. אני בחורה שקרובה לגיל 30 ,ומבולבלת גם לאחר ברור מעמיק עם פסיכולוג לגבי זהותי. ככה המשיכה המינית שלי משתנה (נשמע מוזר..) במהלך החודש וקשורה גם למחזור החודשי , בד"כ בשבוע של המחזור אני לא נמשכת לאף צד ולקראת סופו ובשבוע שלאחריו אני נמשכת מאד לנשים. בשבועיים שלפני קבלת המחזור אני נמשכת מאד לגברים.. נשמע מוזר אבל ככה זה מתנהל כבר 10 שנים. וקשה לי זה מאד מבלבל ומרגיש לי בגוף שהמצב הזה משגע אותי. היה לי גם קשרים עם גברים וגם עם נשים ושני הצדדים מדהימים. מדוע לדעתך המקצועית זה כך?

11/12/2011 | 09:03 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב נעמה, אכן, מה שאת מתארת אינו דבר מוכר ובוודאי שאינו שכיח. ניתן היה לחשוב,שהתופעה מקורה במערך ההורמונאלי בגופך, היות שאת מייחסת את המשיכה המינית השונה לגברים ולנשים לקבלת המחזור. אך, קשה לי בכל זאת להסביר את הקשר המאד ספציפי וגם מאד עקבי, שאת מתארת. יחד עם כך, אין ספק כי את ביסקסואלית בכל האמור למשיכה מינית. מדבריך משתמע, שאין מדובר כלל בזהות מינית (את בטוחה בנשיותך, כפי הנראה) והבלבול הוא אך ורק במשיכה המינית לשני המינים שמתעוררת בזמנים שונים בחודש. אולי, ארגנת לך כך את הדברים באופן לא מודע, כך שמשיכתך לשני המינים פחות מבלבלת, כי היא מאורגנת בחוקיות מסוימת שמקורה בגופך. זה כמובן, רק ניסיון להסביר את הדברים באופן פסיכולוגי, אך מאחר שאנני מכירה אותך, אינני יודעת כיצד את מקבלת את העובדה שאת ביסקסואלית. האם את חיה עם כך בשלום ? האם שיתפת את סביבתך הקרובה וכיצד מקבלים זאת במשפחה ובחברה הקרובה. אמנם, ציינת שהיו לך קשרים מדהימים עם שני המינים וזה בהחלט יכול להעיד על אישיות עם יכולות וכישורים חברתיים. זאת, בהנחה שהתכוונת בדברייך לקשרים חברתיים ולא רק מיניים. אך אם התכוונת רק לקשרים מיניים, נשאלת השאלה מה קורה עימך בקשרים האישיים והאם את מרוצה ממערך חייך הכללי. שמחתי לדעת שערכת בירור מעמיק עם פסיכולוג לגבי זהותך, שכן נראה לי שיש קשר בין התופעות שתיארת להיבטים פסיכולוגים בעולמך. האם סיימת את הבירור והאם יש מקום להמשיך בתהליך הפסיכולוגי? אני מתייחסת לכך במיוחד מכיוון, שהתופעה ההורמונאלית שתיארת נראית לי קשורה יותר מכל להיבט הנפשי/ הפסיכולוגי. אין זה סביר שהשינוי ההורמונאלי יביא למשיכה שונה למינים שונים במועדים מסוימים. כן סביר, שיש לך צורך לארגן את המשיכה המינית שלך בצורה שיטתית, ממניעים פסיכולוגים, כפי שציינתי לעיל. אי לכך, אולי כדאי להמשיך את הבירור הפסיכולוגי, מה גם שטרם הגעת לפיתרון שמקובל עליך ושאת חיה עימו בשלום. או כפי שהדגשת: המצב מבלבל ואפילו משגע אותך. שיהיה בהצלחה. בברכה , ד"ר דליה גלבוע

06/12/2011 | 14:43 | מאת: מתעניין

ראשית, מספר מילים חמות על הפעילות ההתנדבותית גרידא והרצון לעזור ככל שניתן. זו באמת מעלה יוצאת דופן וראויה להערכה מבחינתי. לשאלתי, מה עמדתך לגבי התיאוריה הפסיכוסקסואלית של פרויד? האם ישנה תמיכה מחקרית כלשהי לתיאוריה ובפרט לשלב הגניטלי? האם היו ניסיונות לערער עליה ולהציע אלטרנטיבות? או שמא זה פשוט מעניין כאנקדוטה ותו לא משום שהגישה הנכונה(?) בעולם הטיפולי היא לעזור לאלה הסובלים מחוסר קבלה את זהותם המינית לקבל את עצמם כמות שהם מבלי להתעסק בגורמים לכך(שחלקם גם ביולוגי). תודה.

06/12/2011 | 18:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתעניין, תודה על המילים החמות. התיאוריה הפסיכואנליטית קושרת בין הומוסקסואליות וקיבעון בשלב הפאלי, שהוא שלב מתקדם בהתפתחות ולכן קיבעון בו אינו נחשב הפרעה קשה. בהתפתחות תקינה בשלב זה הבן מזדהה עם אביו והאישה עם אימה, כאשר יש לנו כמה וכמה עדויות מחקריות וקליניות לכך, בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים, שהתנהגותם בזמן הילדות הייתה הפיכת מגדר, אם זה בחיפוש אחר חברת בנות ואחרי זה נשים והתרחקות מבני מינם ואם זה בהעדפת משחקים ומאוחר יותר תחביבים ומקצועיות שבהם השכיחות של נשים גבוהה יותר. עוד מתוארת קרבה רגשית גדולה מאוד לאם וריחוק רגשי מהאב. לא בכל המקרים, כמובן, אך זו מגמה שמסתמנת הן ממחקרים שיטתיים יותר והן מניסיון קליני מצטבר. יש לציין שעמדתו של פרויד בראיית הטיפול הפסיכולוגי כעוזר להומוסקסואלים לקבל את נטייתם המינית ולא לשנותה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 אם כי פסיכואנליטיקאים מסוימים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת ניסו, בשוגג ובניגוד לרוח התיאוריה, לשנות את הנטייה המינית באמצעים פסיכואנליטיים. כנראה קיים גם מרכיב ביולוגי, אלא שהוא פועל באינטראקציה עם הדינאמיקה המתוארת בתיאוריה הפסיכואנליטית, לפחות לדעתי ולדעת אנשי מקצוע רבים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי, כתבתי פה לפני מס שבועות בקשר לאישה מבוגרת איתה אני עובדת ויש ביננו איזשהו עניין לא פתור.. אז אמרת לי שכדי לנסות לדבר על העניין..אז ניסיתי..והייתה מאד התחמקות מצידה..ישבנו יום אחד במשרד ופשוט סיפרתי לה שאני מאוהבת בה מאד (למרות פערי הגיל היא בת 57 ואני בת 27) ושאני מרגישה ממש קרובה אליה , היא לא הייתה בשוק מזה..היא אמרה לי שהיא מעדיפה לא לדבר על הרגשות האלו שלה ולהשאיר הכול כמו שהיה,שאלתי אותה אם היא מרגישה אלי יותר דברים מאשר לבת..והיא אמרה שהיא לא מוכנה לדבר על זה. בסוף היא חיבקה אותי ובזה זה נגמר. מאז אותו יום היחסים ביננו מוזרים לחלוטין.. יש מן רצון שלנו להתקרב ואז פתאם להתרחק בעיקר מצידה.. יום אחד כשהגעתי לעבודה לבשתי סוודר צמוד ומגפיים ארוכות-והיא פשוט בהתה בי במשך רבע שעה עשיתי את עצמי כאילו שלא ראיתי אבל ברגע שהמבטים שלנו נפגשו היא ישר הסתובבה.. מה קורה פה לדעתך? חשבתי אולי היא פשוט מפחדת כי יש לה משפחה..אולי זה מגעיל אותה? אני מבולבלת נורא.. אתמול הייתי ממש עצובה בעבודה והיא נגשה אליי ולחצה כזה את ידי ואמרה שהיא מאד אוהבת אותי. בבקשה תני לי קצה חוט. אני מנסה "לרדת" ממנה אבל קשה לי, ואני גם מרגישה את המבטים שלה שיש בהם משהו כזה שרוצה אבל לא יכול. הוסיף ששתינו דתיות. והשבוע היא אמרה לי שהיא הייתה רוצה להפגש איתי ערב אחד,אבל מאז היא לא יזמה כלום. למה היא רוצה להפגש? זה דייט? מצפה לתשובתך :-) תודה.

07/12/2011 | 23:39 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לינוי, ראשית, כל הכבוד לך על האומץ בכך שפתחת את ליבך בפני האישה שאליה את נמשכת. זה בוודאי מעיד על כך שיש לך היכולת להתמודד עם הדברים החשובים לך ולא להירתע. שנית, הרושם שקבלתי מדבריך הוא, שהאישה אכן אינה במקום שבו את נמצאת. לא ידוע לנו אם זה מהעדר רגשות ומשיכה כלפיך, בדומה למה שאת מרגישה כלפיה או חשש מלהודות בדבר בגלל מצבה המשפחתי, החברתי, הגיל ועוד. אנו יכולים לשער השערות שונות , אך לא נדע את האמת לאשורה כל זמן שזה לא ייאמר מפיה עצמה. מה שכן מאד ברור, זו הבקשה שלה: שלא לדבר על הדברים להשאיר הכול כמות שהוא, כפי שאכן ציינת. לדעתי, יש מקום לכבד רצון זה שלה ולאחר שניסית לברר את הדברים ועדיין היא לא לקחה בכך חלק ולא נענתה למשאלתך, - נראה שעליך לצפות לצעד הבא מצידה, אם הוא בכלל יגיע. יתכן שכן, אך הכדור כרגע במגרש שלה ואת צריכה, בלית ברירה, -לחכות. יתכן שתזמין אותך שוב למפגש בערב ויתכן גם שלא. אנו לא נוכל לנבא באיזה אפשרות היא תבחר ומה גורם לכל ההתנהגות שלה ביחס אליך, הגם שיש לנו השערות מחד והתנהגות שמרמזת על קשר מיוחד אליך, כפי שציינת, מאידך. יתכן גם שהקשר מצידה של האישה הוא קשר אימהי כלפיך ותו לא. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

04/12/2011 | 12:31 | מאת: גיתית

לאחר הגיללי המשתק כי לבן זוגי זה עשרות בשנים נטיות הומוסק' ושיבתו המוחלטת , כרגע, אלי, אני עדיין סובלת ממחשדבות ודמיונות טורדניים הנוגעים ליחסים שקיים עם מספר גברים ואיני מסוגלת להשתחרר מרגשי קנאה, חרדה, תסכול ובלבול באשר למקומי שלי בסיפור. כאישה אני חשה תסכול למרות שבן זוגי בפירוש לא "בגד" בי אלא חיפש את עצמו ואת זהותו והחליט לבחור בי ובמשפחה ועושה הכול למען ארגיש טוב.אני נופלת לרגעי ייאוש על שנגזר עלי, בנוסף למכות גורל רבות אחרות שבורכתי בהן, לחיות בספק שיהיה שם תמיד, האם שוב יהיה עלי לחלוק אותו עם גברים. אנו זוג מבוגר עם נכדים ומשפחה למופת וכביכול השיבה אלי מלווה בירח דבש מחודש שלנו ובהתקרבות אינטימית גדולה מאד. כתבת לי שלא מחליפים סוס מנצח ומבחינות רבות בן זוגי אכן כזה אלא שפרשיות העבר מטילות צל כבד על חיי כרגע ואיני מוצאת לי מנוחה למרות שאנו פתוחים לדיונים עמוקים וכנים בנושא כפי שלא היינו מעולם. מדוע אם כן הנני חווה כעין אבל כבד על המצב שנכפה עלי ושבן זוגי מגדירו כלא משמעותי רגשית מבחינתו? האם זה סביר או שעלי לבקש עזרה מקצועית?

05/12/2011 | 22:51 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גיתית, לא צריך להגיע למצב בלתי סביר כדי להגיע לעזרה מקצועית. את מתארת מצוקה מובנת וטבעית בהחלט, גם אם הפרשיות שהיו לבן זוגך עם גברים לא היו משמעותיות מבחינה רגשית. בהחלט קיים, לדעתי, מקום לעבד את הדברים מבחינה רגשית, בין בייעוץ אישי רק לך ובין אם בייעוץ זוגי לשניכם. המערכת עברה טלטלה, גם אם המסקנה היא שאתם נשארים יחד, אך ייתכן בהחלט שאת זקוקה לשיקום הדימוי העצמי שלך וכזוג אתם זקוקים לשיקום האמון ביניכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.,shrink-friendly.co.il

01/12/2011 | 17:05 | מאת: אישה

שלום רב, אני נשואה כשנה וכבר מההתחלה ניכר היה שלבעלי קושי רב באינטימיות, כבר בערב החתונה כשחזרנו הביתה בעלי ביקש מחברו (שסירב תחילה ולאחר מכן הסכים) לעלות איתנו לביתנו, החבר הנבוך עזב מהר אך אני הרגשתי שמשהו לא הגיוני בדבר שכזה, בהמשך הוא הרבה לרצות להיות עם חבריו מיד לאחר החתונה (אפילו בימים הראשונים) גם כשהדבר בא על חשבון זמן משותף. הוא מאוד נבוך ונמנע מלנשק אותי באופן ספונטני ומעבר לנשיקות קטנטנות וחסרות תשוקה הוא ממש הודף אותי תוך כדי צחקוק. הבחנתי שכאשר הוא נוגע לי בחזה זה לא מעורר אותו כלל (מנסיוני בד"כ גברים מאוד נמשכו אליו) ולאחרונה כאשר הוא מנסה להתעורר ולא מצליח הוא מבקש שאתהפך ורק כאשר הוא מלטף את גבי ומתחכך בו הוא מעורר מינית. חשדתי בתחילה שאולי המראה שלי לא מושך אותו אבל החדר חשוך לחלוטין לכן את האפשרות הזו פסלתי.כששאלתי אותו בעניין הוא הכחיש כמובן ואמר שזה רחוק מהמציאות ושהוא כן נמשך אליי והגב שלי הוא חלק ממני. משפחתו וחבריו מאוד יתנכרו לו אם יתברר שהוא אכן הומוסקסואל ולכן זו סיבה מספיק טובה להכחיש מכל וכל ואף להתחתן נוסף לזה כאשר הוא עומד בפני בחירה האם לעשות משהו למעני או למען חבריו הוא תמיד יבחחר בחבריו, הלכנו לייעוץ זוגי אז המצב השתפר מעט (לפחות כלפיי חוץ) אך אני מרגישה שבתוך תוכו הוא רק רוצה לברוח מכל מצב אינטימי. הקשר שלו לחבריו מאוד מאוד הדוק ונ ראה שיש בינהם אינטימיות רבה, הרבה יותר מבנינו. פעם הוא אמר שאם יראה גבר ערום הוא עלול להקיא אך האם יכול להיות שבכל זאת המשיכה האמיתית שלו היא לגברים? אשמח לתשובה מהירה, תודה רבה

01/12/2011 | 17:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אישה, מצער לקרוא שאת צריכה לחוות דחייה כזו זמן כה קצר לאחר הנישואין. על כל פנים, באשר לשאלתך - משיכה מינית אינה נקבעת על סמך התשובה לשאלה למי אנחנו לא נמשכים אלא לפי התשובה לשאלה למי אנחנו כן נמשכים. לפי תיאורייך, אכן קיימת בעיה קשה באינטימיות, אולי גם במשיכה אלייך ואולי לנשים בכלל (בהיעדר מספיק נתונים, קשה לדעת זאת), אך לא די בחוסר משיכה לנשים כדי להסיק שמישהו נמשך לגברים. העובדה שבעלך מצליח לתפקד מינית באופן חלקי (אם הבנתי נכון) כשאת על הבטן, אין בה להעיד בהכרח על הומוסקסואליות. ייתכן שהימנעות מקשר עין עוזרת לו לעקוף את הקושי באינטימיות וחלק גדול מהזוגות ההומוסקסואלים מקיימים מגע מיני עם קשר עין, פנים אל פנים. אני תוהה אם לא היו לכך סימנים לפני הנישואין. בכל מקרה, הכתובת היא אכן טיפול זוגי ואני מציע לדבוק בה, לתאר את מצוקתך ולהעביר את המסר שאינך מוכנה לוויתור בסדר גודל כזה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

01/12/2011 | 17:35 | מאת: אישה

היו לכך קדימויות לפני החתונה אך כיוון שלא שכבנו קודם החתונה לא יכולתי לדעת מה מעורר אותו, לפני החתונה היינו המון ביחד ואז הוא גם נטה לוותר על חבריו לטובת מפגשים איתי (בד"כ)העניין הוא שבעלי מכחיש שיש פה בעיה שנובעת מייחסו אליי, לדבריו הכל נתון לפרשנות והבעיה האמיתית במערכת היחסים שלנו היא התגובות שלי לדברים שהוא עושה, אני מרגישה שהטיפול לא מוביל אותנו לשום מקום בונה אך מפחדת להתגרש. לא ישנתי בבית בלילות האחרונים והוא אפילו לא התקשר לברר היכן אני נמצאת, האם יכול בכלל להיבנות משהו מתוך הרס גדול כל כך?

28/11/2011 | 16:18 | מאת: אנונימי

אני שולח את ההודעה בשנית, ובפירוט נוסף, כיוון שלא קיבלתי מענה(כבר כמה ימים). אספר ביותר פירוט: מגיל קטן אני זוכר התגרות מינית גם מבנות וגם מבנים, אך משיכה רגשית(רומנטית) תמיד הייתה רק לבנות ומעולם לא לבנים. המצב מבלבל, שכן ביומיום עיקר ההתגרות המינית שלי הוא מגוף גברי, ז"א הגירוי המיני הוא מיידי יותר כשמדובר בגברים, אך אני לגמרי יכול להנות גם מצפייה בפורנו בו משתתפות נשים ואני נהנה לגמור תוך מחשבה עליהן. אל אותה בחורה אותה אני אוהב במשך 3 שנים אני בהחלט נמשך מינית מספיק על מנת לרצות לקיים איתה יחסי מין, ומגעים קרובים ואינטימיים איתה גורמים לי לזקפה. בשבוע האחרון אני טרוד באופן בלתי נסבל, תקף אותי פחד שמא אני הומוסקסואל, ואני מאונן על מנת להוכיח לעצמי כי אני נמשך גם לנשים. אגב, אני חושב שכדאי שאציין שתמיד הייתי שלם עם המשיכה המינית לגברים, אך לא עם ההגדרה הביסקסואלית. תמיד אמרתי לעצמי ש"אם אני נמשך לגברים מינית, ולנשים מינית ורגשית, אין טעם להגדיר את עצמי בי". בבקשה עזרה, החרדה לא עוזבת. אני כל הזמן הזה, מאז שהעניין התחיל(לפני שבוע וחצי) עושה לעצמי מבחנים עצמיים כמו הסתכלות על אנשים אקראיים(בנים ובנות) ובחינת יופיים, וכמו עניין האוננות שהזכרתי קודם... מרוב שהעניין מטריד אני לא חושב אפילו על רגשותי ומשיכתי כלפי אותה אחת שאני אוהב כבר זמן רב כל כך, דבר אשר רק מגביר את הדאגות. רק לפני שבוע וחצי יכולתי לומר שמעולם לא הרגשתי משיכה או אהבה אמיתית יותר כמו שאני מרגיש אליה, ועכשיו כל דבר נבלע בין הדאגות, וכל זה למרות החשיבה ההגיונית שאומרת שאין סיכוי שרגש של 3 שנים נעלם ברגעים, במיוחד לא כשמדובר ברגש ומשיכה שבעצמי הדחקתי כשנה וחצי עקב הקרבה בינינו. עזרה... (בן 17)

28/11/2011 | 16:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימי, ראשית, אני מתנצל אם פספסנו את פנייתך המקורית. ולעניין עצמו - היופי שבביסקסואליות הוא שטווח הבחירה של האדם רחב יותר מאשר של אדם שהוא רק הומו או רק סטרייט, כאשר סוג הקשר שהביסקסואל יוצר עם נשים ועם גברים שונה במהותו (כמו שסטרייטים, הומואים ולסביות יוצרים קשרים שונים עם גברים ועם נשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 עם זאת, לאור גילך הצעיר כל כך, מוקדם לקבוע שאתה ביסקסואל. מה שאני יכול להציע לך בשלב זה הוא להגדיר את עצמך כאדם עשיר יותר מבחינה מינית, כזה שיכול ליהנות משני העולמות ולבחור, עדיין בלי להתחייב על כלום בגילך הצעיר. עיקר הקושי של ביסקסואלים הוא הצורך להגדיר את עצמם כסטרייטים או כהומואים במקום להשלים וליהנות מטווח הבחירה הרחב יותר העומד לרשותם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

29/11/2011 | 04:01 | מאת: דויד

אתה כותב: "בשבוע האחרון אני טרוד באופן בלתי נסבל, תקף אותי פחד.. בבקשה עזרה, החרדה לא עוזבת. אני כל הזמן הזה.. מרוב שהעניין מטריד אני לא חושב אפילו..דבר אשר רק מגביר את הדאגות. ואני מבקש "הפרד ומשול": חרדות, דאגות, מוטרד באופן בלתי נסבל, פחד.. על מה המהומה?? החיים נועדו לכיף, ושאלות כאלו וכל שאלות שבעולם, צריכים לגשת אליהם מראש עם פרופורציה.תאמין לי האטום של אירן מפחיד פי כמה וכמה. תרגיע את עצמך, אחי.. אני יודע שלא יאהבו את דבריי, אבל אני מדבר בכינות מן הלב.

ד"ר שלום, אני בן 24. בטרם אצא מהארון, יש בעיות גדולות יותר העומדות בפניי והגדולה שבהן היא מצבי החברתי הנמוך ביותר. אין לי אפילו חבר אחד. אני בודד ביותר, בכל יום יוצא לעבודה וחוזר ומוצא את עצמי לבד בחיים ריקים ומשעממים. פה ושם מדי פעם במגעים עם המשפחה, בני דודים, אס-אם-אסים לידידים מהעבודה, אך בפועל כלום, שום חבר אמיתי ולו אחד. כל יום שישי מחדש מתוסכל מכך שאני יושב בודד בבית כל הערב. וכך גם כל השבת שלמחרת. אינני מסוגל ללכת לקבוצות טיפול בכדי להכיר. אני מנסה איכשהו ליצור קשרים עם אנשים בני גילי מהעבודה, אך זה לא פשוט ולא קורה בין יום. בגילי לרוב האנשים יש כבר את החברים הקבועים שלהם מזה שנים רבות, ומכיוון שלי אין אז אני בעצם נופל בין הכיסאות בסופו של דבר. מקווה שמתישהו אצליח ליצור קשרים עם חברים מהעבודה ודרך כך להכיר עוד חברים ולחזק את מצבי החברתי. האם לדעתך יש לי סיכוי ? האם הכרת/שמעת על מקרים דומים כאלו שלבסוף נחלו הצלחה בהתמודדות עצמית (בלי התערבות גורם מטפל כלשהו) ? בנוסף אציין שבעברי נפגשתי רבות עם פסיכולוגים ומימשתי טיפולים רבים, אך הדבר לא תרם לי כלל וכלל לכלום, מה שגרם לי להפחתת האמון בטיפולים אלו.

28/11/2011 | 13:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יניב, צר לי לקרוא שאתה גם צריך לחיות בסוד בינתיים וגם סובל מהיעדר קשרים חברתיים מספקים, כנראה לאו דווקא בגלל נטייתך המינית. קבוצות טיפוליות לא נועדו להכיר אנשים אלא, בין היתר, לקבל תגובות על התנהגותך ולרכוש מיומנויות חברתיות, שאולי חסרות לך. בחלק מהקבוצות הטיפוליות יש כללים האוסרים יצירת קשר בין חברי הקבוצה בין המפגשים הקבוצתיים ובקבוצות בעלות אופי תמיכתי/חברתי יותר (למשל, קבוצת הבוגרים בארגון הנוער הגאה) קיים דווקא ניסיון לעודד קשרים, אם כי לא בהכרח הכרויות על רקע רומנטי. בקבוצה אחרונה זו אף אין חובה לצאת מהארון וחברי הקבוצה מתחייבים לסודיות כמו בקבוצה טיפולית. ישנן גם קבוצות ממוקדות ולטווח קצר מאוד, ואפילו סדנאות של סופי שבוע לשיפור קשרים בין-אישיים. חשוב לבדוק שמדובר במנחה קבוצה מוסמך: www.igroups.co.il . אני מבין את התסכול שלך מניסיונות טיפוליים, אך בקבוצות משני הסוגים שהזכרתי התהליך אמור להיות מהיר יותר ו"מעשי" יותר בכל הקשור לכישורים בין-אישיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

29/11/2011 | 03:55 | מאת: דויד

לדעתי, אתה מציין פה מצב רגשי קשה באופן כללי, ובפרט בנושא החברתי, כשלבסוף אתה מקשר את זה לנטיה המינית שלך, ואני אומר "הפרד ומשול" ותפנה שוב לטיפול פסיכולוגי. לא דינמי ולא מעמיק.. דוקא הקוגניטיבי התנהגותי יעזור לך! ומנסיון! וכאמור, במצב רגשי קשה לא תוכל לקבל החלטות גם ביחס לנטיה המינית. וגם הרבה פעמים אתה סתם מתבלבל בנטיתך כשהכל נובע ממצב רגשי קשה. מאחל לך בהצלחה.

27/11/2011 | 18:12 | מאת: חסוי

השאלה עוסקת בילדים ובני נוער מבחינה פיזית. . . עד גיל 18 אדם שרואה את עצמו כאישה בתוך גוף של גבר או/ו שהיה מאוד מעדיף להתחיל מחדש ולהיוולד כאישה האם הוא זכאי לקבל איזשהו טיפול הורמולני הנוגד את הורמוני המין הזיכרים. . . אני לא מדבר על ה"צמח" חזה לפחות מניעה של שיעור בפנים בחזה-בטן גב,הגדלת אברי מין, קול עבה? תודה רבה מראש

29/11/2011 | 10:12 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, שאלתך חשובה ובהחלט במקומה. כאשר מדובר באדם צעיר החש שהינו בגוף שאינו של המין המתאים לתחושתו ולזהותו וכאשר מדובר בדבר עקבי ועז, שאינו נובע מתחושה זמנית או מאיזו פנטסיה בת חלוף- מאד חשוב להתחיל בלקיחת הורמונים העוזרים בעיצוב הגוף לכיוון שאליו שואפים לעבור. דווקא לקיחתם בגיל מוקדם יעיל יותר ועדיף. יש להקפיד, שהדבר ייעשה באמצעות פיקוח רפואי ובהחלט חשוב להקפיד שלא לקחת הורמונים באופן עצמאי, בהמלצת חברים וכיו"ב (מה שנקרא" באופן פרטזני"- בלשון עממית). זאת למען שמירה על הבריאות. כאשר פונים צעירים למסגרת המטפלת באישורים לניתוח לשינוי מין במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, הם מופנים לרופא מומחה בתחום האנדוקרינולוגי, שממליץ להם על ההורמונים המתאימים להם. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

26/11/2011 | 19:12 | מאת: חסוי

איך זה שיש הרבה שאומרים שמצליחים ליצור קשר ריגשי עם נשים וקשר מיני עם גברים כלומר מתאהבים בנשים ולא בגברים ולא ההפך? כלומר לעולם לא שמעתי על ביסקסואלית שאמרה אני מצליחה ליצור קשר ריגשי עם גברים ומיני עם נשים?

26/11/2011 | 21:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, מהניסיון שהצטבר כאן בפורום, אני מניח שכוונתך בעיקר לביסקסואלים, כלומר, גברים הנמשכים לגברים ולנשים מבחינה מינית, כאשר לחלק מגברים אלה חשוב להדגיש שיחסי המין שלהם עם גברים הם נטולי-רגש. בחו"ל ובאנגלית אף רווח הביטוי MSN, קיצור ל-men who have sex with men, המציין גברים (רובם נשואים) שמקיימים יחסי מין עם גברים, אך לכאורה אינם הומוסקסואלים, לפי תפיסתם. עבורם המרכיב הרגשי בקשר בין גבר לגבר הוא החותם הסופי שיהפוך אותם להומוסקסואלים ומכך הם מבקשים להימנע בכל מחיר כדי להימנע מהסטיגמה ומפגיעה בדימוי העצמי הגברי הסטרייטי שלהם. אגב, יש להבדיל זאת מהומואים שיוצרים קשרי ידידות אלפטוניים קרובים ומוצאים שפה משותפת עם נשים סטרייטיות, אך אינם נמשכים מינית לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

26/11/2011 | 22:14 | מאת: חסוי

זה היה מעניין מאוד לקרוא

25/11/2011 | 14:45 | מאת: אנונימי

אספר ביותר פירוט: מגיל קטן אני זוכר התגרות מינית גם מבנות וגם מבנים. משיכה רגשית תמיד הייתה לבנות ומעולם לא לבנים. המצב מבלבל, שכן ביומיום עיקר ההתגרות המינית שלי הוא מגוף גברי, ז"א הגירוי המיני הוא מיידי יותר כשמדובר בגברים, אך אני יכול להנות גם מצפייה בפורנו בו משתתפות נשים ואני נהנה לגמור תוך מחשבה עליהן. אל אותה בחורה אותה אני אוהב במשך 3 שנים אני בהחלט נמשך מינית מספיק על מנת לרצות לקיים איתה יחסי מין, ומגעים קרובים ואינטימיים איתה גורמים לי לזקפה. בשבוע האחרון אני טרוד באופן בלתי נסבל, תקף אותי פחד שמא אני הומוסקסואל, ואני מאונן על מנת להוכיח לעצמי כי אני נמשך גם לנשים. אגב, אני חושב שכדאי שאציין שתמיד הייתי שלם עם המשיכה המינית לגברים, אך לא עם ההגדרה הביסקסואלית. תמיד אמרתי לעצמי ש"אם אני נמשך לגברים מינית, ולנשים מינית ורגשית, אין טעם להגדיר את עצמי בי". בבקשה עזרה, החרדה לא עוזבת.

27/11/2011 | 16:44 | מאת: אנונימי

מתי אקבל תגובה?

כמישהי שחוותה טלטלה רגשית עזה מהגילוי כי בן זוגי זה שנים רבות נמשך לגברים ואף מימש משיכתו, אני מבקשת מבחורים שכבר בגיל צעיר מגלים נטיות הומוסקס' או ביסקס' לא למהר להקים משפחה עם אישה וילדים למרות שהפיתוי גדול, ולהמתין עד גיבוש הנטיה באופן מוחלט, עד כמה שניתן. ד"ר גידי אכן מכוון אתכם לכיוון זה אבל כמי שסובלת למרות שבן זוגי חזר אלי ובגדול - מבקשת וממליצה נמרצות ונחרצות כי לא תמהרו להחליט ולאחר מכן להרוס בית שליו כשתחליטו כי אינכם נמשכים יותר לאישה שאתכם. לי זה לא קרה למזלי, אך לרבות אחרות כן. אל תהיו אנוכיים: נכון שמה שאישה מעניקה לא יעניק לכם שום גבר בעולם אבל גברים מעוררים מבחינה מינית עד גילים מתקדמים והנטיה תמשוך אתכם למחוזות אחרים מאחורי גבה של בת זוגכם - מה שרע לשניכם למעשה. אז אנא מכם! חישבו עלינו, הנשים.

24/11/2011 | 11:19 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גיתית, צר לי לקרוא על הקורות אותך ואני מאחל לך המשך חיים טוב יותר. אני גם מודה לך על כך השיתוף בחוויה שלך. זהו קול שלא נשמע מספיק. אני חייב להודות שגם אנשי מקצוע מזניחים את מקומה של האישה במצב המורכב הזה, אלא אם כן האישה היא זו שפונה לטיפול פרטני עבור עצמה. מטבע הדברים, הומוסקסואלים הנישאים לנשים ואינם נמשכים אליהן מבחינה מינית עושים זאת מתוך חרדה עצומה ובמצב הזה הם עסוקים הרבה יותר בעצמם מאשר ברווחתו של הצד השני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/11/2011 | 01:58 | מאת: ג'ון

שלום, אני חייל בן 20, ומאז ומתמיד היה לי יצר מיני חזק מאוד, מאז החטיבה מאונן לפחות 4 פעמים ביום, וגם סקרן.... לצערי... בעיקרון אני יכול להגיד שאני נימשך לנשיות, אגס או שעון חול, גוף מלא בנשים, בשרני, ממש לא רזה, אבל שיהיה נשי. בכל מיקרה, לארסנל הזה של מיגוון נשים , הצטרפו גם קוקסניליות, ולפני שנתיים שלוש גם קרוסדרסרים- רק נשיים מאוד....וכרגע אני מאונן בערך 80% מהפעמים על קוקס וקרוס. באתרי הכרויות דמוי אטרף, אני מתחיל עם הרבה קרוס וקוקס, שמגרות אותי מאוד! אך לאחר שפיכה, (מאוננות - לא העזתי להוציא לפועל כלום) יש לי הרגשת חלחלה, גועל, וניתוק.... כאשר האוננות היא על נשים, אחרי שפיכה, פשוט אין לי ייצר ואני נייטרלי.... מה קורה לי? למה אני נמשך לבנים נשיים שמתלבשים ? אמור להיות לי דייט עם קרוס בקרוב... ואני מפחד.... אני לא יודע מה לחשוב..

24/11/2011 | 11:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ג'ון, אנסה לעזור לך לעשות קצת סדר בבלבול, למרות שבגילך הצעיר מאוד הבלבול הוא חלק מהחוויה ההתפתחותית. הייתי מפריד, קודם כל, בין עצמת הדחף המיני ובין אובייקט המשיכה המינית. עצמת הדחף המיני שלך נורמאלית ואינה יוצאת דופן לבחור בן 20. כמו בכל תופעה אנושית אחרת, קיימים הבדלים בין-אישיים ולכל היותר, ניתן לומר שאתה מתקרב לגבול העליון. כל זאת בהנחה שהעניין בשליטה והעיסוק במין אינו פוגע בתחומי חיים אחרים. תחושת הגועל שאתה מרגיש אחרי אוננות על טראנס וקרוס היא ביטוי לפאניקה הומוסקסואלית (כלומר, פחד להיות הומו) ועולה בקנה אחד עם החרדה שאתה מרגיש לפני הפגישה עם הבחור שהכרת ברשת. הכיוון הכללי שאתה מתאר הוא משיכה לאובייקטים נשיים, גם כשמדובר בנשים של ממש וגם כשמדובר בטרנס וקרוס. כלומר, הנשיות היא שמעוררת אותך במגוון צורות. באתרי פורנו יש ז'אנר שלם, גדול ומבוקש, של Shemale, כלומר טראנסקסואלים המקיימים יחסי מין עם גברים והצופים בו הם גברים סטרייטים ולא הומואים. לכן, אינני חושב שיש מקום לדאגה שתהפוך להיות הומו של ממש המקיים יחסי מין אך ורק עם בחורים שאינם נשיים בצורה קיצונית כמו זו שתיארת. הגבול העליון של גיל ההתבגרות עלה מאוד ומנקודת מבט מקצועית, אני רואה בך עדיין מתבגר. בתור שכזה, אתה חוקר תופעות ועדיין מגבש את זהותך המינית. כל מה שאתה מתאר טבעי ונורמאלי לגילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/11/2011 | 23:37 | מאת: חסוי

האמת שברפרוף מהיר בין הפורומים אתה יכול לגלות הרבה מתבגרים שמוטרדים מדחף מיני, אני מניח שזה משום הרצון לבחור ולשלוט על עניינים. שעון חול זה בטח לא מבנה גוף גברי והרבה גברים סטרייטים מתארים אותו כדבר שמושך/מעניין אותם ומעורר אותם מינית. עכשיו ככה אתה אומר שאחרי סיום כל הריגוש המיני עם נשים אתה חש נטרלי-אדישות-נרגעים העניינים ועם טראנס וקרוס אתה חש גועל. אני חושב שזה אומר משהו. . . היום יש הרבה אתרי פורנו מושקעים מאוד "חינמים" ומקוטלגים לפי קטגוריות ולפי ריטיינג צפייה=>מנערים לזקנים,מגרמנים לאפרו אמריקאים מהומואים לסטרייטים מקונדום לתרומות בבנק הזרע מחלקים לשעירים, וגירוי מיני זה הרי דבר שהולך ונע קדימה. . . כלומר כל הזמן דרושה עוצמה גבוהה יותר לא פלא שאתה בודק אפשרויות נוספות צריך לעשות הבחנה מה המרכזיות שלך לבין הגיוון, וטוב שיש לכל סיר מכסה(:

20/11/2011 | 19:19 | מאת: אנונימי

אני מאוהב במישהי כבר 3 שנים, אני נמשך מינית לנשים ולגברים, אך בפן הרגשי אני מרגיש משיכה לנשים בלבד. אציין שהמשיכה המינית משתנה קלות באופן תקופתי - תיתכן תקופה בה אני "אתחרמן" מעט יותר מגברים מאשר מנשים, ולהפך. אני בן 17. אני לפתע מבולבל נורא בנוגע להגדרתי, דבר שלא הדאיג אותי קודם, מחכה לתגובה, אני חסר שקט פנימי.

20/11/2011 | 21:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימי, התנודות בין משיכה לגברים למשיכה לנשים, ובעיקר של תקופות כאלה ותקופות כאלה, אופיינית מאוד לאנשים ביסקסואלים וידועה כ"סדרתיות": http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 הדבר נכון במיוחד לגבי גיל ההתבגרות שבו הנטייה המינית עדיין אינה מגובשת סופית. לכן, אין טעם להתחייב על הגדרות כאלו ואחרות. כפי שתקרא במאמר הנ"ל, המלצתי היא להפוך את המשיכה לשני המינים ממקור למצוקה למקור להעשרה והנאה משני העולמות. בגילך הצעיר אינך צריך להתחייב לשום כיוון, אלא לחוות ולהתנסות, במידת האפשר עם מה שפחות חרדה. בינתיים ראה עצמך בר מזל שיכול ליהנות גם עם גברים וגם עם נשים ומסוגי ההנאה המינית והרגשית שמספקים שני סוגי הקשרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/11/2011 | 15:22 | מאת: טל

קראתי פה את השאלות של הנשים ששואלות הרבה על יחסים עם נשים אחרות , האם לדעתך זהות לסבית בהכרך מצביעה על קשר לא תקין עם האם? הרבה לסביות רואות בבנות זוגם גם דמות אימהית (שאלתי את חברותי) מן דמות כזו מכילה -הקשר בין בנות זוג גם מזכיר קצת קשר אימהי. האם אני צודקת?

20/11/2011 | 23:30 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום טל, אכן יש לא מעט נשים לסביות המחפשות בבנות זוגן, דמות אם חיובית, כתחליף להעדר דמות אם חיובית. אך, לא תמיד העדר דמות אם מכילה, תומכת ומקבלת הוא הסיבה ליצירת זוגיות עם אשה אחרת. יתכנו גורמים או סיבות אחרות, כמו למשל, חשש מגברים ואי נוחות בחברתם. הגורם להעדפה או הנטייה המינית מורכבת מגורמים רבים, שנוצרו והתגבשו במהלך החיים המוקדמים. מכאן יובן, שזהות לסבית אינה בהכרח מצביעה על קשר לא תקין עם האם, הגם שזה יכול להיות. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 13:21 | מאת: יפעת

שלום לדר גלבוע, אני בחורה בגיל 28 לפני כמה שנים הייתי בקשר לסבי עם בחורה אחרת שהתחתנה.היינו 4 שנים יחד עד גיל 23 ,כאשר בקשר היו עליות ומורדות. היא החליטה להתחתן וכבר יש לה ילד. היא טוענת שהיא סטרייטית מוחלטת. לדעתך היא שכחה אותי ובאמת לא היה לה משהו משמעותי איתי , הם באמת אפשרי להחליט לאחר קשר אני כזה או כזה. ראוי לציין שהקשר היה מאד משמעותי ועוצמתי הן מבחינה נפשית ופיזית. אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.תודה רבה על הפורום!

19/11/2011 | 22:30 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

ליפעת שלום רב, אני חשה את כאבך. עבורך היה הקשר עם הבחורה משמעותי ועוצמתי, נפשית ופיזית, כפי שכתבת, ואף חשבת במשך ארבע שנים שכך זה גם עבורה. והנה לבסוף מסתבר לך, שעבורה זו הייתה אפיזודה לא ברורה וספק בכלל אם הייתה לסבית בזמנו ואם היא כיום לסבית. זה באמת מתסכל וכואב. אולם, יש להאמין שהתקופה שלכן יחד, אשר החזיקה מעמד ארבע שנים בגילים של תחילת החיים הזוגיים (תחילת שנות עשרים), אכן הייתה משמעותית עבור שתיכן. העובדה שהיו עליות ומורדות בקשר-כפי שציינת- רק מחזקת את העובדה שהדברים היו משמעותיים, שהרי אחרת ברגע שיש קשיים ("מורדות") מסיימים את הקשר, אם אכן אין לו משמעות או חשיבות כלשהי עבור בני או בנות הזוג. יחד עם כך, אין זה אומר לגבי עניין הסטרייטיות או הלסביות. זאת ניתן לקבוע רק מתוך הכרת האדם והבנה מה הביאו לקשר. נתקלתי כבר במקרים שהקשר עם בת זוג לסבית, בא ממקום של צורך בחיבה, אהבה, תמיכה וקבלה של בת זוג, כתחליף לקשר אמהי תומך ואוהב , שנעדר כליל מחיי הבחורה, ולאו דווקא בגלל נטייה או העדפה מינית. יש בוודאי לא מעט מניעים שיכולים לתמוך בביסוס קשר לסבי של אחת מבנות הזוג ואולי אפילו של שתיהן. כך שבתקופת חיים מסוימת, בעקבות היסטוריה אישית קשה עם הרבה חסרים אימהיים, מוצאים את מילוי החסר באמצעות בת הזוג בתקופת חיים מסוימת. אינני יודעת אם זה המקרה של חברתך. אך אני שוב רוצה לציין, שגם במקרים כאלה הקשר הוא חשוב משמעותי ואפילו בונה את האישה לעתיד בריא וטוב יותר בהמשך חייה. על כן, אין מקום להרגיש רע עם עצמך על מה שהיה ולנסות לראות את הצדדים החיוביים שהיו בקשר. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 13:16 | מאת: לינוי

שלום,כתבתי פה לפני כמה ימים בקשר לאישה מבוגרת איתה אני עובדת ויש לי רגשות אליה..ענית לי שלדעתך היא באמת חווה אותי כבת אהובה ואין לה רגשות מעבר. רציתי לשאול/להתייעץ.. אני מרגישה (ואני מנסה להיות אוביקטיבית)שיש פה משהו מעבר גם מבחינתה ,חברה מהעבודה אמרה לי שהיא מסתכלת עלי המון-היא גם סמסמה לי לא אחת לפלאפון שהיא אוהבת אותי. האם לדתעתך כדי לעלות אתזה וכיצד? והאם יש מצב שהיא באמת מרגישה משהו מעבר היא תשתף אותי?

19/11/2011 | 18:49 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לינוי, אם אכן, בעקבות הרמזים שהזכרת, את יותר ויותר בטוחה שאכן מדובר באהבתה של האישה אליך, אין לך ברירה אלא לאזור אומץ ולשוחח עימה באופן ישיר על הדברים. יחד עם כך, אם את מפחדת להתחיל עמה שיחה מאד ישירה, שבה תתוודי על רגשותיך ואהבתך אליה, את יכולה לעשות זאת באופן מאד כללי בתחילה ולומר לה, שאת חשה כלפיה רגש מיוחד ושהינה משמעותית עבורך ולראות מה תהא תגובתה. לאור היסוסיך והתלבטותך נראה לי, שיהא לך יותר קל לדבר על משהו מאד מקובל בין אנשים (גברים ונשים כאחד) כמו: נראה לי שיש לנו שפה משותפת ויחס משמעותי בינינו, האם גם את חושבת או מרגישה כמוני? הצגת השאלה-אף היא יכולה לרכך את הדברים הראשוניים מחד, וגם לאפשר לפתוח את הנושא לתשובה מאידך. האמת, שלא משנה באיזו דרך תבחרי להתחיל את השיחה ואף ניתן להאמין, שתמצאי דרך משלך אשר תתאים לך ולא תשתמשי בהצעות שלי או של אחרים. בסופו של דבר תצטרכי לעשות זאת. אשמח אם תשתפי אותי בהמשך הדברים. אזרי אומץ ושיהיה בהצלחה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 11:34 | מאת: מישהי

שלום.אני כבר בסביבות ה5 שנים חיה עם אישה שאני אוהבת בכל כוחי והיא אותי.אנחנו מאוהבות מאוד.אך לשתינו יש בעיות ריגשיות קשות.אני סובלת מאישיות גבולית.ומדיכאון וחרדות כבר הרבה שנים.הדבר מקשה על הזוגיות שלנו.אני עם הבעיות שלי והיא עם שלה.מתנגש כל הזמן אחת בשנייה.לה יש טיפול שלא עוזר לה.אני עם תרופות שלא עוזרות.ללא טיפול פסיכולוגי. ולא מספיק כל הצרות שלנו .גם החברה מאוד קשה איתנו.ההורים שלה לא מקבלים.ואנשים זרים השומעים על הזוגיות שלנו.מגיבים בזילזול ובחוסר קבלה.ואפילו נגעלים. אנחנו מאוד רגישות.והאפליות האלה פוגעות בנו מאוד . איך אפשר לחיות גם עם בעיות ריגשיות.כשזה אצל שתינו.ועוד עם אפליות כאלו נגדנו?איך אפשר ללמוד לחיות עם התגובות.בין כל הבעיות? תודה.

19/11/2011 | 18:29 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, מן התיאור שלך ניתן להתרשם, כי את וחברתך מתמודדות עם קשיים לא פשוטים לאורך זמן לא מועט. אין ספק, שצירוף של בעיות רגשיות של כל אחת מכן, עם אורח החיים שבו בחרתן אשר נתקל בכל כך הרבה דעות קדומות – הוא צירוף קשה ומתיש. ובכל זאת, אתן כנראה, נלחמות על הקשר שלכן ועל אורח החיים שבו בחרתן וזה בהחלט מעורר הערכה. כל הכבוד לשתיכן שאינכן מוותרות על בחירתכן ועל כך שלמרות התייחסות הסביבה אליכן, אתן ממשיכות בשלכן. כנראה, שאתן שואבות חוזק זו מזו להתמודד עם כל הקשיים והאפליה מסביב. אם אכן זה כך, ושתיכן מאוחדות בקשר ההדוק והאוהב שלכן, - בוודאי שלא תיכנענה ליחס וגישת הסביבה. התשובה לשאלה שלך: איך אפשר לחיות גם עם בעיות רגשיות וגם עם אפליה ותגובות שליליות כלפיכן? - קיימת למעשה, בעצם זה שאתן לא מוותרות ולא נפרדות למרות הקושי המורכב. אין בידינו לשנות את עמדת הסביבה בהינף יד. לוקח זמן עד שהחברה לומדת לקבל את האחר והשונה. כנראה שזהו תהליך ארוך. ואולם, דווקא דמויות המתמודדות מול מוסכמות החברה ואינן מוותרות על מה שנכון וטוב עבורן, הן חלק משמעותי בשינוי העמדות השליליות כלפי הזוגיות השונה והפחות נפוצה. ככל שיימצאו יותר בני אדם שיחיו את החיים המתאימים להם בדרכם שלהם, תיסלל יותר הדרך לקבלה והערכה של זוגיות כזו. אולי תקל עליכם המחשבה שאתן מסייעות בדרכן ליותר פתיחות של החברה בנושא זה. במקום להיפגע מן הזלזול ומחוסר הקבלה, שימו דגש בחשיבתכן על החלק החיובי במעשה הזוגי שאתן מקיימות. זה בהחלט יכול לסייע לכן לקבל את עצמכן ולחוש יותר מוגנות ופורצות דרך לאחרות בעתיד. באשר לעניין המצב הנפשי, היה כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית לאיזו תקופה. במיוחד לאור העובדה שציינת, כי את סובלת מבעיות רגשיות ללא טיפול פסיכולוגי. אני מאמינה שתמיד כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי, בנוסף לטיפול התרופתי, כאשר מדובר בחרדות ומצבי דיכאון. כך גם מורים מחקרים רבים לאורך השנים. אל תוותרי על האפשרות להיטיב את מצבך הנפשי, כשם שאינך מוותרת על אורח החיים עם בת זוגך, למרות הקשיים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

12/11/2011 | 13:11 | מאת: בעילום שם

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי במקומות שונים במהלך היום מנצל היזדמנויות בהם אישה נאה עוברת, ומיד את מבטי אני מכוון לכיוון הגברים הסטרייטים שמביטים בה. מה זה אומר?

12/11/2011 | 14:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, כדי להתייחס ברצינות לפנייתך, יש צורך בנתונים בסיסיים כמו גילך, ניסיונך המיני, האם אתה נמשך בד"כ לגברים, לנשים, לשני המינים וכד'. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/11/2011 | 15:15 | מאת: בעילום שם

25, נמשך יותר לגברים.

10/11/2011 | 23:12 | מאת: אלמוני

שלום. אני בחור בן 24. מעולם לא הייתה לי חברה, מעולם לא קיימתי יחסי מין ומעולם לא התנשקתי. אני הומוסקסואל בארון, ולא מעוניין לצאת מהארון, כי בתפיסת עולמי (שהיא אולי שמרנית) אני רוצה להקים משפחה "קלאסית" עם בת זוג. את הצרכים הפיזיים שלי אני מספק בעזרתו של האינטרנט. הייתי רוצה למצוא לי בת זוג לסבית (כי אני חושב שזה סוג של התעללות בבחורה, כשהומוסקסואל מתחתן עם הטרוסקסואלית) בארון (כי אם היא תהיה מוצהרת, מה יחשבו עלי שאני מתחתן איתה?), שתהפוך לשותפתי לחיים ולאם ילדיי. יש לי שתי שאלות בנוגע לכך. פרקטית: איך אני יכול לאתר בחורה שכזו, שתהיה מעוניינת בבחור שכמותי ובאותה המטרה המשותפת? סובייקטיבית: מהי דעתך על הנושא ועל התכניות שלי לעתיד?

11/11/2011 | 00:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, יש לי הרגשה שקפצת הרבה יותר מדיי רחוק יחסית לגילך הצעיר מאוד ואתה מנסה להתמודד בבת אחת עם בעיות רבות שאנשים מתמודדים איתן לאורך החיים. לפי תפיסתי האישית והמקצועית כאחד, קשר משמעותי (ללא קשר לנטייה המינית) הוא קשר שמאחד בתוכו מין ורגש ובוודאי שאינו יכול להיות וירטואלי בלבד. בגילך הצעיר, מוקדם מאוד לוותר על קשר ממשי, בין אם הוא מיני, רגשי או באופן אידיאלי, כזה המאחד את שני המרכיבים גם יחד. זה, כמובן, לא ניתן למימוש במגעים שאתה יוצר באינטרנט (אם כי ההכרות הראשונית יכולה בהחלט להיערך דרך האינטרנט). היציאה מהארון או ההישארות בו היא עניין שכדאי לדון בו מחדש, בינך לבין עצמך או בהתייעצות עם חבר או איש מקצוע, לאחר שתממש את מיניותך במציאות. התחשבותך בצרכיהן של נשים סטרייטיות ראויה להערכה מיוחדת. עם זאת, מהכרות עם הורות אלטרנטיבית של הומוסקסואלים ולסביות, כמעט ולא נתקלתי בהומוסקסואל שחבר ללסבית, למרות שאני יכול להבין את ההיגיון שבכך. לפי ניסיוני, לסביות נוטות לגדל ילד כזוג ואילו הומוסקסואלים חוברים לנשים סטרייטיות שלא הגיעו לזוגיות והחליטו להביא ילד לעולם יחד עם שותף ולא כאמהות חד-הוריות. לצורך כך פועלות קבוצות המיועדות הן להכרות והן להתמודדות עם הסוגיות המיוחדות שהנושא מעורר. למיטב ידיעתי, כל ההומוסקסואלים בקבוצות אלו יצאו מהארון וזו אף דרישה לקבלה לקבוצה כזו. ואולם, החלטות כאלו מתקבלות בגיל מבוגר הרבה יותר, לפחות 10 שנים מעל גילך. המלצתי החמה לך לא לקבל החלטות בשלב כה מוקדם בחייך, אלא להתנסות ולחוות. אני מתאר לעצמי שלא קל לך וממליץ לך לעבד את קשייך במסגרת ייעוץ פסיכולוגי מקצועי, אפילו לכמה שיחות בודדות. תוכל גם לנצל את האינטרנט לא רק כדי לבוא לפורקן מיני, אלא כצעד ראשון, לשתף אחרים בקשייך בפורומים שונים המיועדים לתמיכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/11/2011 | 01:11 | מאת: אלמוני

תודה לך על התגובה המהירה והמפורטת. אני חושב שישנה סיבה מאוד ברורה לכך שאני מעוניין להתחשב בצרכיהן של נשים הטרוסקסואליות, והיא שבגיל יחסית צעיר (אולי 15) גיליתי שאבי הומוסקסואל (היסטוריית האינטרנט לא הותירה שום מקום לספק - והיא אגב זו שהכניסה אותי לעולם המין הווירטואלי). הגילוי הזה גרם לי לתסכול אדיר ולתחושות מאוד קשות כלפי אבי. כמובן שלא סיפרתי דבר לאיש. אני שנים תוהה ביני לבין עצמי: האם אמי מרומה כל השנים האלה על ידי אבי? האם היא גילתה זאת באיזשהו שלב? האם היא חושדת בכך? או אולי היא בכלל הסכימה לכך מראש? האם היא הטרוסקסואלית? לסבית? עצוב לי בשבילה כי אני יודע שהיא אינה נחשקת בעיני אבי. אני לא רוצה לעשות את אותו הדבר לאישה אחרת, ולכן רוצה למצוא בחורה לסבית שבעצמה אינה תימשך אלי מבחינה מינית. אתה מציין שאני צעיר ושעלי לשקול עוד את הנושא ("החלטות כאלו מתקבלות בגיל מבוגר הרבה יותר, לפחות 10 שנים מעל גילך"). אינני מסכים. אני שוקל את הנושא כבר לפחות 10 שנים, ולצערי לא נהיה צעיר יותר. אם הייתי יכול, הייתי מתחתן (לא באמת חשובה לי החתונה עצמה, אלא בת הזוג והילדים) כבר לפני כמה שנים. מימוש נטייתי המינית בעולם הלא-וירטואלי פירושו יציאה מהארון כפי שאני רואה זאת, וזאת אינה אפשרות מבחינתי. אני בהחלט מסוגל לדמיין קשר רגשי ופיזי שאינו מיני עם בת זוג במקביל לפורקן מיני וירטואלי באישור בת זוגי. עצוב לי מאוד לשמוע שעם כל הניסיון המקצועי שלך אינך מכיר דגם משפחה שכזה. אולי זה אומר שלא לכל סיר יש מכסה. חבל שדווקא לי אין מכסה. אינני רוצה לסיים את חיי בודד וערירי, ואינני רוצה לאמץ ילדים. חשובה לי מאוד מסגרת של ילדים עם הוריהם הביולוגיים. אתה צודק - לא קל לי. לא קל לי בכלל. התחושה היא איומה ויומיומית. איש אינו חושק בי או מנסה להתקרב אלי מבחינה זוגית - לא נשים ולא גברים (שהייתי דוחה על הסף לו היו מנסים). אני לא נוהג להחמיא לעצמי, אבל הפעם, תחת מעטה האלמוניות, אציין שאני חושב שאני אטרקטיבי מבחינה חיצונית, וגם מבחינת האופי והאינטלקט אני בסדר גמור. יש לי חברים רבים (ולהם יש/היו בני/בנות זוג). אז מדוע אין לי מחזרות או מחזרים? האם יתכן שאני איכשהו משדר באופן לא מודע א-מיניות? או איזשהו מסר של "אל תתקרבו אלי"? אני לחלוטין לא מנסה לשדר מסר שכזה, אלא להיפך - משתדל לטפח את עצמי, ומצפה שיפנו אלי. סליחה. אני אפילו לא יודע לאיזו תגובה אני מצפה. הנושא פשוט מדכא. חשוב לציין שאין לי נטיות דכאוניות ושהחברים שלי, אם היו מתבקשים לכך, היו מציינים שאני בחור אופטימי וחייכן שתמיד מקרין אושר. אינך מחוייב לענות לי - אתה מוזמן להתעלם מהודעתי זו.

10/11/2011 | 19:23 | מאת: אנונימי

לאחרונה גיליתי מכתב אהבה שקבל בני בן 26 מגבר חשבתי שעולמי חרב עלי כי לא היו סימנים מוקדמים לזה וגם היתה לו חברה 3 שנים כך שאני לא יודעת איך להתייחס לזה האם הוא הומו למרות שיש לו קשרים מיניים גם עם נשים איך אפשר לדעת

10/11/2011 | 19:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, אני מבין שהעניין בא לך בהפתעה, ואפילו בהלם, אבל למה עולמך חרב עלייך? חלק גדול מהבחורים מנסים קשר גם עם בחורות לפני שהם מנסים בחורים מפני שזה יותר מקובל. חלק מהם מגלים שהמשיכה לנשים מספיק חזקה וחלק לא. ייתכן מאוד שבנך נמשך לגברים ולא סיפר לך (אגב, לפי תגובתך, כנראה היו לו סיבות טובות לכך), רצה לבדוק מה קורה לו עם בחורות ומה קורה לו עם בחורים. חשוב להבין איך גילית את המכתב. אם זה משהו שלא היית אמורה לראות ופלשת לפרטיותו, לא מומלץ לקיים שיחת הבהרה בנושא. אין לך ברירה, בשלב זה, אלא לעמוד מנגד, לאפשר לבנך להתפתח ולחכות לכך שהוא יפנה אלייך. אף אחד לא מצפה ממך להיות שמחה מהגילוי, אך חשוב מאוד להבהיר לעצמך וגם לבנך שגם "במקרה הגרוע", עולמכם לא חרב עליכם. אני ממליץ לך לעבד את הבהלה שלך אפילו בשיחת ייעוץ חד-פעמית עם איש מקצוע. הבהלה לא תעזור לא לך ובוודאי לא לבנך שעבורו את אמורה לשמש משענת ולא מקור נוסף לדאגה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/11/2011 | 15:43 | מאת: לינוי

שלום, אני אישה צעירה (26) ועובדת בתחום הנפש והטיפול בעבודתי לפני כשנתיים הכרתי אישה מבוגרת(58) שגם היא באותו תחום , אנחנו מכירות הרבה זמן ובכול מפגש ישנה תחושה של "אש" בהתחלה זה היה נראה לי יותר קשר אמא ובת כזו-גם התייעצתי איתה רבות, אבל הפעמים האחרונות זה מרגיש לי גם מהצד שלה שזה יותר. האם אני מדמיינת? (לא היה ביננו שום מגע חוץ מחיבוקים פה ושם) יש לציין שאני רווקה והיא נשואה כבר סבתא.. לפעמים אני מרגישה שהיא מתרחקת מפני שהיא מפחדת מהעוצמות שהיא מרגישה. חשבתי להתרחק ממנה כי זה מבלבל אותי. אגב בגדול אני סטרייטית אבל פתאם פה אני מרגישה צורך "להתמזג" איתה כול מגע שלה גורם לי ממש לריגוש גופני. אני גם מרגישה שלה לפעמים. היא גם המון מסתכלת עלי ולא פעם אמרה לי שהיא אוהבת אותי מאד כמו הבת שלה. האם תוכלי להסביר לי מה קרה פה בקשר? ומה לדעתך הדבר הנכון לעשות? והאם לדעתך היא מרגישה כמוני?

12/11/2011 | 19:48 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב לינוי, התרשמתי שאת מאד מתלבטת ולא מעט מבולבלת מעומס התחושות המציפות אותך, כפי שאת מעידה על עצמך. אני מבינה שהעוצמות שמציפות אותך גם מפחידות אותך בנושאן את המחשבה שאפשר שהינך לסבית. כמו כן, קיים אצלך, כמובן, החשש שהינך מפרשת שלא כהלכה את רגשות האישה המבוגרת, שכלפיה את חשה מכלול מורכב של רגשות. אכן, זה מצב לא קל. התפתחותה של העדפה המינית מתרחשת בגיל ההתבגרות ואף מוקדם יותר. אי לכך, אדם בוגר יודע היטב מהי העדפתו/נטייתו המינית: הומוסקסואל/לסבית, הטרוסקסואל או ביסקסואל. בגיל ההתבגרות, מן הסתם, עדיין קיימות אפשרויות שונות בטרם גובשו הדברים ויתכנו מעברים שונים. כיום, גיל ההתבגרות הינו מאד מאוחר בהשוואה לדורות קודמים וניתן היה לחשוב שאולי גם בגילך (26) את עדיין מתלבטת בשאלת העדפתך/נטייתך המינית. ואולם, אם זה כך היה הרי שהיית מודעת להתלבטויות עד היום. מאחר שלא ציינת זאת, נותרה האפשרות שאינך לסבית. יחד עם כך, השימוש הלשוני שלך באמירתך: "בגדול אני סטרייטית" מותיר סימן שאלה שדורש הבהרה. אך אולי זה רק שימוש לשוני ואין מאחוריו כלום. את בלבד יכולה לענות על כך. יחד עם כל האמור לעיל, יש מקרים אשר בהם אנשים בוגרים עם העדפה מינית ברורה מתאהבים לפתע בבן אותו מין. למען האמת, זה אופייני לנשים דווקא ובדרך כלל מעיד על מצב נפשי, רגשי שיש בו אף הזדקקות לדמות אם חיובית, תומכת, מקבלת ואוהבת. כך שאני מציעה לך לבדוק את הדבר עם עצמך ואולי אפילו להיוועץ באיש מקצוע. יש אפשרות שהינך זקוקה לקשר החם שאת זוכה לקבל מן האישה המבוגרת שמקבלת אותך בהבנה ובמאור פנים ואפילו רואה בך בת אהובה, ואין לבלבל זאת, עם קשר לסבי של בת זוג שוויונית לכל דבר ועניין. באשר לשאלתך, האם היא מרגישה כמוך, אין לי, כמובן, אפשרות לדעת זאת, אך לעניות דעתי היא נמצאת במקום אחר בחיים וסביר שרגשותיה כלפיך הינם ממקור אחר, כפי שאכן אמרה לך בעצמה. יחד עם כך, ברור, שרק היא תוכל לענות על שאלה זו. התוכלי לאזור אומץ ולפתוח את הנושא בפניה? אולי אם תעשי כן, תוכלי להקל על עצמך, בעצם קבלת תשובה שתאפשר לך להבין את המצב לאשורו. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

10/11/2011 | 12:24 | מאת: יאיר

אני חושב שאתה נחפז לתת לדור הצעיר דרכים להפוך להומוסקסואלים ואני מצפה שתשנה מגמה ותטיף לנוער שהזוגיות עם בן המין השני היא העדיפה. הצג להם דרכים לחזק את הזהות המינית שלהם ודרכים לחיזוק הקשר עם בן המין השני ואז תבצע תפקידך בצורה הטובה.

10/11/2011 | 12:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יאיר, הייעוץ הכללי הניתן בפורום זה הוא ייעוץ מקצועי שניתן הן על סמך הכרות מעמיקה עם המחקרים בתחום והן על סמך שנים רבות של ניסיון טיפולי. אם אתה סבור שהייעוץ אינו מקצועי טוב תעשה אם תפנה לעורך האתר ותשטח בפניו את השגותיך: sagi@doctors.co.il בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2011 | 01:59 | מאת: גלעד

היי אני דו מיני שהתנסה גם במערכות יחסים עם נשים אבל המשיכה לגברים חזקה יותר. אני רוצה להקים תא משפחתי ומניח שזה יהיה קל יותר להכיר ולפתח קשר כזה עם אישה באותו מצב. השאלה היא איפה מכירים? יש אתרים לסטרייטים ואתרים לגייז אבל לא מצאתי אתר לדו מיניים. אני בן 39. אשמח להצעות שונות בנושא, גם מחברי הפורום.

31/10/2011 | 02:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גלעד, הנה קישורים לשני פורומים לביסקסואלים: http://forums.gogay.co.il/forum.asp?fmid=21 http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumMaavaron.aspx?ForumId=1452 אינני יודע עד כמה הם יהוו עבורך כתובת להכרות עם נשים ביסקסואליות, אך בוודאי תוכל למצוא שם אנשים המתחבטים בשאלות דומות. לגבי שותפה ביסקסואלית להורות - הכתובת אינה אתר הכרויות לביסקסואלים אלא ארגונים שונים העוסקים בהורות אלטרנטיבית. חלק מארגונים אלה פועל בתשלום ואני מנוע מלפרסמו מסיבות ברורות, אך הנה קישור לעמותה העוסקת בכך בהתנדבות: http://keshetfamilies.org.il/ אני אישית לא נתקלתי עדיין בצירוף של שני ביסקסואלים המבקשים להקים משפחה, אלא רק בצירוף של גבר הומוסקסואל ואישה סטרייטית החולקים הורות ללא קשר זוגי ומגורים משותפים, אך בהחלט תוכל להעלות את מחשבותיך בפלטפורמות הנ"ל וגם אנו נשמח לשמוע מה העלית בחיפושיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/10/2011 | 17:03 | מאת: רחלי

שלום לך ד"ר דליה גלבוע, שמי רחל ואני בת 21 ,אני בחורה רגילה לגמרי, אין לי שום בעיה תודה לאל של ביסקסואליות או לסביות( זה לא שאני חס וחלילא שנאת הומואים, לסביות וביסקסואלים ואני לא חושבת שהם אשמים בשום צורה שהיא בנטייתם המינית אבל אני חושבת שלהיות במקום שלהם זה הרבה סבל, בילבול, קושי רב בזהות העצמית ותיסכול רב. אני חושבת שזה מאוד טרגי ואני חושבת שאף אחד לא היה רוצה זאת לעצמו או ליקיריו או לכל אדם אחר.)אלא שהסיפור הוא שאני בחורה מאוד רגישה לכל נושא כמעט. אני רגישה למילים( סוג המילים )אני רגישה לאיך שמייצגים דברים, לאיך שמתארים דברים, ובכוונה השלילית או החיובית של האדם לייצג ולתאר נושא מסוים. אני חווה דברים באופן עמוק, באופן מדוקדק ושמה לב לדברים שהרבה אנשים לא שמים לב אליהם בזכות כמובן הרגישות הייחודית שלי שהרבה פעמים היא יכולה לגרום לכאב נפשי ולקושי בחיים אבל מצד שני גורמת לך לשים לב לדברים ובכך להבין ולקלוט דברים או אנשים בצורה הרבה יותר טובה מאחרים ולהוות לך מקור לחוכמה ותבונה. וכן זה משפיע גם על נושא המיניות ומין בכלל ומן הסתם גם על חשיבתי ויחסי לגברים. אני די נרתעת מגברים כי קשה לי מאוד עם זה שהם מאוד אוהבים מין באופן שלא כל כך מותיר מקום לרגש עצמו שזה מבחינתי לא אהבה. קראתי באינטרנט שאנשים טרנסג'נדרים הם אנשים שאין להם שום דחפים או נטיות מיניות.בקיצור נטולי מיניות. האם זה נכון? ואם לא אז מה ההגדרה לטרנסג'נדרים? האם גברים טרנס ג'נדרים זקוקים לזוגיות? ואם כן אז עם מי- עם נשים או גברים? אנא עני בהקדם האפשרי. תודה, רחל

24/10/2011 | 18:39 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לך רחל, היטבת לתאר עצמך כבחורה רגישה עם איכויות מיוחדות של התבוננות ותשומת לב לעולם החברתי שמסביבך. בלי ספק, ניחנת ברגישות שיכולה להיות מאד מבורכת, אך גם עלולה לגרום לקושי וכאב, כפי שתיארת. אני מאמינה, שתמצאי את בן הזוג המתאים לך, מאחר שיש גם לא מעט גברים רגישים ומאד מתחשבים. נכון, שקיים הבדל בין המינים באשר להתייחסות למין (כך כנראה יצר הטבע את ההבדלים הנדרשים להמשך קיום המין האנושי), אך אין ספק, שיש אפשרות לממש את הקשר הזוגי באהבה ורגשיות רבה והדבר מתבצע כל הזמן ובכל מקום בעולם. באשר לשאלתך: אין זה נכון שלטרנסג'נדרים אין דחפים ונטיות מיניות. ככלל, המשנים מינם לגברים נמשכים לנשים ואילו המשנים מינם לנשים נמשכים לגברים, פרט לאותן נשים (שנולדו כגברים באופן ביולוגי), אך נמשכים לנשים ומנהלים קשרים זוגיים עם נשים גם לאחר שינוי המין. יש לזכור שההגדרה של טרנסג'נדרים- או טרנססקסואל- מתבססת על הזהות של האדם המנוגדת למין הביולוגי שבו נולד וכשם שיש נשים שהן בעלות נטייה והעדפה מינית לנשים אחרות (קרי לסביות), כך זה יתכן אצל נשים לאחר ששינו מינן. קורה ובתקופת חיים מסוימת של המעבר ממין אחד למשנהו, בטרם בוצע הניתוח לשינוי המין, יש הירתעות מקיום יחסי מין, בגלל התחושה הלא נוחה כלפי הגוף שאינו הולם את הזהות, אך זהו דבר נדיר, יחסית וזמני. נכון לומר, שלטרנסקסואל דחפים ורצונות מיניים וצורך בזוגיות בדיוק כמו לכל אדם שאינו טרנססקסואל. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

25/10/2011 | 19:11 | מאת: רחלי

שלום לך ד"ר דליה, תודה על תגובתך לפנייתי ועל התשובה לשאלתי, ניכר בתגובתך רגש ויחס אישי. וזה ראוי להערכה. ועכשיו אתייחס לתשובה שלך לשאלה שהצגתי בפנייך בפנייתי: אם הבנתי אותך נכון, את בעצם אומרת שבעצם המילה:טרנסג'נדרים היא הגדרה לכל אותם אנשים שנטייתם המינית מנוגדת למינם הביולוגי?? חשבתי שטרנסג'נדרים הם בעצם גברים שאינם חשים כלל דחפים וצרכים מיניים (כמו שקראתי ב"ויקפדיה" באינטרנט) אם טענה זו אינה נכונה אז ברצוני לשאול אותך: האם קיים דבר כזה-כלומר גברים שאינם חשים שום דחפים ויצרים מיניים? האם שמעת על סוג כזה של אנשים?? באשר להתייחסותך להיותי אדם רגיש מאוד ועל ההירתעות שיש לי מגברים-הינה תגובתי: האם יצא לך לשמוע או להכיר בחורות או נשים שנרתעות מגברים? האם אני היחידה שחשה ככה כלפי גברים או שישנם עוד בחורות ונשים כמוני? האם את יכולה להבין את ההירתעות שלי מגברים? האם זה נורמלי-כלומר את יכולה לראות את ההיגיון שבדבר? אני מקשרת את הסיבה לכך שאני נרתעת מגברים לרגישות שלי, האם ישנם עוד סיבות שיכולות להיות? האם אני זקוקה לעזרה כלשהי? אם כן אז לאן לפנות? אשמח לשמוע את דעתך והצעתך בנושא. בתודה ובהערכה, רחל.

אשמח לשמוע המלצות או אם אפשר להפנות אותי לאתר כלשהו.

20/10/2011 | 22:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סרוקסט, נסביר תחילה שפסיכיאטר הוא, בראש ובראשונה, רופא שחלק הארי מתפקידו בטיפול הנפשי הוא טיפול תרופתי (יש פסיכיאטרים המסתפקים רק בכך ומפנים את המטופל לפסיכותרפיה, שיחות, לגורם אחר, ויש המטפלים גם בשיחות). באופן כללי, קיימת כיום הכרה בכך שהומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית והיא אינה ניתנת לשינוי. יש לכך פחות השלכות על טיפול תרופתי ויותר על הטיפול בשיחות, אך ראוי לציין זאת. יש פסיכיאטרים שהם הומוסקסואלים (מוצהרים או לא) בעצמם, אך להרגשתי גם אלה שאינם הומוסקסואלים ערים לעובדה שהומוסקסואליות אינה ניתנת לשינוי ובכל מקרה, הואיל וטיפול ממוקד בהתאמת תרופה, לא נראה לי שהנטייה המינית של המטופל משפיעה על שיקוליהם המקצועיים. כך שאתה יכול לפנות לכל פסיכיאטר ללא חשש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/10/2011 | 09:57 | מאת: גיתית

נשואה באושר כבר 35 שנה וגיליתי כי בעלי האהוב קיים יחסים עם גברים אותם ברר בקפידה באתר היכרויות. הקשר לדבריו היה אינטלקטואלי יותר מאשר מיני ועזר לו לשוחח על הנושא אותו הסתיר ממני ומאחרים במשך כמה שנים. לאחר הגילוי הודיע לי כי תמיד אהב ויאהב אותי ועתה משהוסר סיוט ההסתרה ממני, הוא חוזר אלי בכול גופו ונשמתו ורואה את שהיה כאפיזודה שהיתה הכרחית בחיפושיו אחרי עצמו וגופו אך חלפה. אני רוצה להאמין כי הקשר שלנו חזק ויציב ומאז הגילוי התקרבנו עוד יותר נפשית וגופנית אך אני חוששת מן הבאות. האם יוכל לעמוד נגד יצרו ולא להיות שוב עם גברים? כרגע אנחנו חוגגים ירח דבש מחודש ושאלתי האם ניתן להשתחרר מן הנטייה אם הקשר אתי חזק ומספק???

19/10/2011 | 10:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גיתית, אני יכול לתאר על עצמי את התהפוכות והטלטולים שעברו עלייך נוכח הגילוי הלא פשוט. אם ב"להשתחרר מן הנטייה" את שואלת האם ניתן לחסל את המשיכה של בעלך לבני מינו, התשובה היא חד-משמעית לא. האם מבחינה התנהגותית הוא מימש או יממש אותו קשה לומר. מצד אחד, קיימות עכבות שפותחו במשך שנים רבות ומצד שני, קיימת המחוייבות למשפחה ולך, המספקים לו חוף מבטחים ממנו הוא יכול לצאת ואליו הוא יכול לחזור להרפתקאות מסוג זה, בין אם מדובר ביחסי מין ובין אם מדובר רק בקשרים וירטואליים. גם לו היית נשואה לבעל סטרייט למהדרין, אי אפשר היה להבטיח לך שהוא היה שולט ביצר ולא ישכב אי פעם או ינהל רומן עם אישה אחרת. להערכתי, כל עוד הבסיס הוא טוב, כפי שאת מתארת, לא מחליפים סוס מנצח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שעברתי במשך השנים, החשק המיני שלי ירק ממש. שאני מסתכל בסרטי פורנו של גייז או בתמונות ממש לא עומד ולא מרגיש שום גירוי בפין, זה נורא מתסכל אותי לא יודע מה לעשות. אני לא רוצה לקחת כדורים או משחה אחרת שתעזור לי, אולי זה משהו פסיכולוגי שאפשרי לפתור אותו? יש סקסולוגים שנותנים מהנה לקהילה הגאה בנושא סקס ומין? (אני גר בדרום הארץ) אשמח לעזרה.

17/10/2011 | 13:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיים, מצער מאוד לקרוא שאתה סובל מחוסר חשק מיני וחוסר זיקפה במשך שנים. אני מוגבל בהמלצות רק לגבי שירותים ציבוריים, אך דווקא באזור הדרום אני יכול להמליץ לך בלב שלם על דר' צחי בן-ציון שהוא גם פסיכיאטר וגם סקסולוג, שילוב שנראה לי חיוני במקרה שלך, מנהל היחידה לטיפול מיני בסורוקה. אני מקווה שיהיה זה האור בקצה המנהרה. אשמח להתעדכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/10/2011 | 20:46 | מאת: חסוי

בד"כ כאשר אדם מאוד רוצה ומעמקי ליבו, להצליח, להבריא, או לעשות דבר שהוא כול כך מאמין בו ורוצה בו - הדרך להצלחה היא קלה יותר. זה פועל גם במקרה ההפוך, שאדם לא מאמין שיצליח הוא לרוב באמת לא יצליח. מדוע אם כן, אדם שכול כך לא רוצה להיות הומוסקסואל, אבל באמת רוצה שלא להיות כזה, פשוט לא מצליח לצאת מזה ? הנטייה המינית היא פשוט כמו "כפייה" להיות הומו. האם יש איזה דרך לצאת מזה לאדם שבאמת רוצה ? תודה על התשובה

16/10/2011 | 21:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, כפי שכתבתי פעמים רבות בפורום, לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין. הניסיון לעשות זאת הוליד נזקים נפשיים קשים מאוד: http://www.havana.org.il/world/6096 וזו רק דוגמא אחת מיני רבות. התמונה כל כך משכנעת בעניין זה, עד ש-800 רבנים אורתודוכסים בישראל (רובם המכריע סטרייטים!) יצאו בקריאה לקבל הומוסקסואלים כמו שהם אל תוך הקהילה הדתית, גם מעשה החדירה אסור. כמי שזוכר את הודעותיך הקודמות, צר לי מאוד לראות שבמשך תקופה כה ארוכה אתה עדיין סובל ומתייסר בשל הקושי לקבל את עצמך כמי שאתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/10/2011 | 17:15 | מאת: מגיב

משום ש"נטיה מינית" זה לא "טעם אישי" למראה חיצוני. זה ברמה הכרומוזומית שבתאים בגוף. וזה מסוג הדברים שהם עובודות החיים.

11/10/2011 | 20:24 | מאת: נעמה

12/10/2011 | 10:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נעמה, ד"ר גלבוע הייתה בחו"ל שבוע ובגלל תקלה טכנית ההודעה על היעדרותה לא נקלטה. הא מודעת לפנייתך ותשיב לך בהקדם. אנו מתנצלים על העיכוב, אך לא שכחנו אותך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/10/2011 | 12:17 | מאת: נעמה

11/10/2011 | 19:17 | מאת: תומר שם בדוי

שלום, מעבר לזה שאולי היו יכולים להיות לי חיים טובים יותר אם הייתי נולד אישה, ולא היה נכנס לי בזיכרון התפתחות גברית שכל כך לא רציתי,ובסוף התרגלתי. מדוע הומוסקסואליות איננה מוגדרת כהפרעה ואילו טראנסג'נדר וטראנסקסואליות נחשבים כהפרעה? תודה רבה על הסבלנות מראש(:

15/10/2011 | 13:27 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, אנא, קבל את התנצלותי על העיכוב בתשובה לשאלתך. בעקבות היעדרותי מן הארץ חל שיבוש בלוח הזמנים של תשובותי באתר ואתך הסליחה. שאלתך מצוינת ונשאלת לא אחת על ידי רבים. כדי להבין את הסיבה לשאלה מדוע הומוסקסואליות אינה מוגדרת כהפרעה, בניגוד לטרנסקסואליות או לטרנסג'נדר, יש להבין שאנו מתייחסים למה שנקבע על ידי הגופים שמגדירים הפרעות נפשיות בעולם המערבי: ארגון הבריאות העולמי, האחראי על פיתוח מערכת הקלספיקציה (או בעברית: המיון) הבינלאומית ועדכונה (ICD)?והארגון הפסיכיאטרי האמריקני, שמפרסם אף הוא את המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM). המדריכים השימושיים שמפרסמים שני הגופים הללו לציבור, מתואמים בגישתם הכללית ומטרותיהם זהות: ליצור שפה משותפת בהתייחס להפרעות נפשיות, כולל גם מחלות נפש . זאת, לצורך: אבחון וטיפול , ביצוע מחקרים בתחום והכרת נפיצות ההפרעות והמחלות בהיבט הסטטיסטי. בעבר הופיעה ההומוסקסואליות כהפרעה, בפרק המתייחס להפרעות של המיניות והזהות המינית או כחלק מההפרעות של האישיות וההתנהגות הבוגרת (תלוי באיזה מדריך המדובר). אולם מתחילת שנות ה- 90 הדבר השתנה והומוסקסואליות אינה מופיעה יותר כהפרעה. יתר על כן, ב- ICD -10 , שפורסם ב- 1992 קיימת הערה האומרת, כי "העדפה מינית בלבד אינה נחשבת להפרעה". יש בוודאי מכלול סיבות לשינוי המשמעותי הזה, חלקן פוליטיות -אולי -וחלקן כנראה קשורות להבנה של הפרעות נפשיות שאינה רואה בהומוסקסואליות בעיה או הפרעה נפשית. כמובן, שכל זה מתייחס גם ללסביות. מה שכן ברור, שנשארה ההגדרה של הטרנסג'נדר/ הטרנסקסואל כהפרעה, הדורשת טיפול (ניתוחי, הורמונלי או אחר), בין שבצדק או שלא בצדק, בין שאנו חושבים כך או אחרת. כדי להעמיק בנושא אני ממליצה לך לעיין בספרים השימושיים- או המדריכים, כפי שהם נקראים, של האבחנות וההגדרות המדוברות שפורסמו על ידי שני הגופים המוזכרים לעיל. בברכת חג שמח, ד"ר דליה גלבוע

02/12/2011 | 20:13 | מאת: שוקי

הפרעת זהות מגדר (GID - gender identity disorder) נכנסה לספר הDSM ביום שההומוסקסואליות יצאה משם. יש קמפיין בינלאומי של הקהילה הטרנסג'נדרית לדה-פתולוגיזציה של זהויות טרנסג'נדריות במטרה להוציא אותה משם. לפני כשנתיים גם הקהילה הטרנסג'נדרית בארץ לקחה חלק בקמפיין (שווה לראות את הסרטון): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3793048,00.html הבעיה שגם אם ההפרעה תצא מהספר, כנראה במקומה תכנס הפרעת זהות מגדר אצל ילדים (יש כמה אנשים חשוכים שיושבים בועדה של הDSM). מצער שכדי לתת לגיטימציה לזהות אחת, צריך להקריב זהות אחרת. תשמע, בספר הזה היו, ועדיין יש, כמה דברים מאד הזויים. וצריך לקחת אותו בערבון מוגבל... הרי כל בר דעת יכול להבין, שאם הבעיה שלנו היא בראש, אז זה קצת הזוי שהטיפול הוא ניתוח בין הרגליים. אז אלא אם כן אתה פסיכיאטר, וצריך להשתמש בזה, הייתי ממליץ לך פשוט להתעלם מקיומו. (ולא חייבים "להתרגל" לחיים שאינם ממש חיים, אבל זו בחירה שלך כמובן).

09/10/2011 | 21:13 | מאת: גילי

שלום, בן הזוג שלי הינו דו מיני, היה בזוגיות ארוכה עם גבר וכעת איתי (אני בחורה) הוא מתלבט רבות אם האו לא משקר לעצמו כי יותר קל להיות עם אישה, הוא מטופל כבר 5 שנים ויצא מול משפחתו מהארן לפני כמה שנים אנו ביחד חצי שנה וכברפעמיים הוא התלבט אם הקשר נכון לו למרות שהוא מאוד אוהב אותי הוא מנסה לעשות עם עצמו שקט, היה עם גבר אך לא הרגיש שלם וגם איתי לא. האם יש סדנאות תמיכה בנושא ?מה ניתן לעשות מלבד להמשיך את הטיפול? אני מרגישה שהוא לא מגיע להחלטה

09/10/2011 | 21:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גילי, לא הייתי מציע לך להמר על הקשר הזה ולתלות את רווחתך הנפשית ואת האושר שמגיע לך בכך שאיזה טיפול או סדנה שבה משתתף בן זוגך תשנה אותו למענך. העניין אינו קשור בהכרח לנטייה המינית. יש אנשים (בעיקר בקרב מטופלים במשך זמן כה רב) המתקשים לקבל החלטות ולא תעשי לעצמך טוב אם תהפכי להיות תלויה בקונפליקטים הפנימיים שלהם בינם לבין עצמם. נסי למצוא לך מישהו החלטי יותר ואם את רואה שאת נמשכת באופן שיטתי לטיפוסים מתלבטים, פני לייעוץ בעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 20:27 | מאת: תומר

אני נמשך לגברים יותר מלנשים. ומנסיון בחורים דו לא אוהבים לנשק גבר במיוחד לא בפה. זה יכול להיות?שאדם נמשך מינית אבל מעדיף להתנשק עם זה ולא אחר? איך זה שאני דוקא נמשך לגברים מינית ואין לי שום דחיה להתנשק עם גבר?כדאי לי בכלל להיפגש עם דו, או שזה בזבוז זמן ולא יצמח מזה כלום??

09/10/2011 | 21:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תומר, חלק מהגברים הביסקסואלים מעדיף להיצמד למשיכתו לנשים והנשיקה עלולה להיתפס כ"חותם סופי" לכך שהם הומואים. אלה שמקבלים את הביסקסואליות שלהם בשלווה ירגישו לרוב בטוחים בעצמם כדי להתנשק. אם מטרתך היא זוגיות עם גבר, הסיכויים שזו תתפתח עם גבר ביסקסואלי נמוכים בממוצע מהסיכויים שהיא תתפתח עם גבר הומוסקסואל שרק נמשך לגברים. זאת משום שבפני הגבר הביסקסואל פתוחה אופציה של קשר זוגי עם נשים שהוא עדיין מציב פחות קשיים מאשר קשר זוגי עם גבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/10/2011 | 10:47 | מאת: נעמה

שלום, אני בת 20 גרה עם ההורים אני מרגישה את המשיכה לנשים עוד מהתיכון רציתי בעבר לספר להוריי אך נורא פחדתי כיוון שהוריי פרמיטיבים ופחתי מתגובתם. כיום אני בוגרת יותר ומעוניינת לספר להם עליי ועל בת זוגתי אנחנו מאד רוצות לשכור דירה יחדיו ולשתף את ההורים על כך אני יודעת שהאופציה של ניתוק מהמשפחה יהיה ואני מוכנה לנתק את המשפחה וללכת עם הלב שלי למרות שזה יהיה עבורי צעד מאד גדול, אינני יודעת כיצד לגשת אליהם ואיך לבשר להם.. אם תוכלו לעזור לי אשמח מאד תודה רבה.

12/10/2011 | 01:53 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב נעמה, ראשית, רוצה אני להתנצל על שתשובתי התעכבה מעל למקובל, עקב היעדרותי מן הארץ. כנראה שלא נמסרה על כך הודעה באתר ואתך הסליחה. באשר לשאלתך, אכן נדרש אומץ לב ואף העזה לשתף את ההורים בכך שאת נמשכת לנשים ומתכוונת לחיות עם בת זוגך. ובמיוחד, שכפי שכתבת, את מפחדת לספר להם מחשש שלא יוכלו להתמודד עם כך בצורה שתאפשר המשך קשר ושייכות למשפחה. האמת, שלכל הורה קשה לקבל עובדה כזו ובמיוחד כשההודעה היא פתאומית והדברים נמסרים בבת אחת וללא הכנה מוקדמת. זו בהחלט יכולה להיות טראומה עבור ההורים והמשפחה ולעורר כעסים רבים ותחושת אכזבה. רגשות כאלה רק יקשו על יכולת לקבל את מצבך וצרכיך ויכולים בהחלט להביא לניתוק ולדחייה שלך מן המשפחה. חבל להגיע לכך, שכן קשר משפחתי הוא דבר מאד חשוב לאורך כל החיים וגם אם עכשיו נראה לך שכדאי לוותר עליו "וללכת עם הלב", כדבריך, הרי שלטווח ארוך זה בהחלט עלול להיות חסר לך. הייתי מציעה לך לעשות את הדברים בהדרגה: כלומר לעבור לגור מחוץ לבית, עם חברתך כשותפה למגורים בשלב הראשון ורק מאוחר יותר להביא לידיעת המשפחה את היותכן בנות זוג. גם ידיעה כזו מוטב שתעשה בהדרגה, לאחר שיכירו את חברתך ויתרשמו גם מיכולתך לחיות כבוגרת ועצמאית מחוץ לבית. לא שזה קל למשפחה לקבל את הדבר גם כאשר זה נעשה כך- בהדרגה, אך בכל זאת זה פחות טראומתי ואולי מאפשר יותר לעכל את המצב ולקבלו. יתכן, שלאחר זמן-מה של מגורים משותפים עם בת זוגך, עת תרצי לשתף את הוריך בהיותכן זוג, תרגישי שהיית רוצה להיעזר באיש מקצוע שינחה אותך באופן מפורט יותר כיצד לדבר עם ההורים ולהביא את העובדות כהוויתן לידיעתם. יש יתרון בפנייה כזו לשיחה - או מספר שיחות - ייעוץ בנושא, שכן בשיחות ניתן להכיר, דרכך כמובן, את ההורים ואותך (ואףאת בת זוגך)ולדעת מהי באמת הדרך המתאימה ביותר להביא את הדברים לידיעתם. שיהיה בהצלחה. בברכת חג שמח, ד"ר דליה גלבוע

12/10/2011 | 15:00 | מאת: נעמה

תודה רבה על תשובתך ד"ר גלבוע הורי לא יתנו לי לצאת לגור עם שותפה כיוון שהם פרמיטיבים וזה לא מקובל במשפחתינו , אני מחליטה להשאיר להם מכתב בו אכתוב כל מה שאני מרגישה ורוצה לומר אני לא חושבת שדברים בהדרגה זה יתאפשר מבחינתם ומבחינת הלחץ הנפשי שאהיה בו ,עדיף שאספר במכה אחת .. מאד מקווה שיקבלו אותי למרות שזה משפחה.. תודה וחג שמח!

04/10/2011 | 15:25 | מאת: מיכל

אני מעוניינת לעשות עבודת תזה בנושא פסיכופתולוגיה אצל נשים לסביות אשמח לכיוון ועבודות שנעשו בתחום. תודה.

08/10/2011 | 13:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&q=lesbian+psychopathology&as_ylo=&as_vis=0

03/10/2011 | 20:03 | מאת: פרשת דרכים

גידי שלום. כתבתי לך בעבר על המשיכה שלי לגברים. אני נמשך מינית לגברים - זאת אני יודע. המשיכה שלי לנשים היא מעטה עד כדי לא בכלל - גם זאת אני יודע. מעט מאד אנשים בחיי יודעים על הנטייה המינית שלי, וכרגע אני מעוניין להשאיר את זה כך כי אין לי את האומץ לשתף אנשים נוספים. אני בשלב בחיים שאני כבר חושב על משפחה וילדים, וזה נראה לי פשוט יותר שזה יהיה עם אישה. אין לי ניסיון מיני או זוגי עם גברים אלא רק עם נשים. ואני לא כל כך יודע במה לבחור. והזמן - הוא הולך ומתקצר. אני לא הולך ונהיה צעיר יותר, זה בטוח. הייתי רוצה לראות את עצמי מתקדם לאנשהו. מצד אחד אין לי את האומץ להצהיר על הנטייה המינית שלי בפני החברה הסובבת אותי, למרות שאני מודע אליה. זה מפחיד אותי מאד. ומצד שני אני מאד רוצה זוגיות, ויותר "קל" לי להגיע לזוגיות עם אישה ומשם הדרך לחיי משפחה היא הרבה יותר קצרה ופשוטה בעיניי. לעומת זאת, באפשרות השניה הדרך לזוגיות ולמשפחה נראית לי כל כך רחוקה עד כדי בלתי אפשרית, ואפילו לא יודע אם זה מה שמתאים לי. אבל איך אוכל להיכנס לקשר עם אישה אם אני לא נמשך אליה, או לפחות לא מספיק? ואולי המשיכה המינית לא כזאת חשובה באמת, ועדיף לשים אותה בצד? אנא עזור לי, אני מרגיש ממש תקוע...

08/10/2011 | 13:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, במקרים שבהם כמעט ולא קיימת משיכה מינית לנשים, כפי שאתה מעיד על עצמך, יהיה לך כפי שאתה כותב "קשה עד בלתי אפשרי" לשמור לאורך זמן על המעט שיש ולדבר עלולות להיות השלכות הרסניות על הנישואין ועל ילדים. משיכה רגשית בלבד, בעיקר אצל אנשים צעירים כמוך וכמו מי שעתידה להיות אשתך, אין די בה כדי לבסס עליה בלבד מערכת יחסים זוגית ומשפחתית. אינני חושב שהבעיה היא כן או לא לצאת מהארון בשלב זה, אלא קבלת משיכתך לגברים ומימושה. אני מרגיש שלא יהיה זה הוגן, לא כלפי עצמך, לא כלפי מי שאמורה להיות אשתך ובבוא הזמן, גם לא כלפי ילדיך להתחיל קשר נישואין בהיעדר כמעט מוחלט של משיכה לנשים. נכון שגם אצל סטרייטים התשוקה המינית כשלעצמה נוטה להיחלש עם השנים והמשיכה הרגשית, וכן "המפעל המשותף" של הקמת משפחה וגידול ילדים, אמורה לפצות על כך ו"לתחזק" את הקשר, אך להתחיל מראש מעמדה של חוסר משיכה כמעט מוחלט לא נראה לי צעד רצוי. המלצתי, על כן, לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים במטרה להשלים עם נטייתך. יש גם לציין ששיעור הגירושין בקרב זוגות סטרייטים נמצא בעלייה מתמדת, כך שכלל לא ברור שזהו הפתרון האחד והיחיד לגידול ילדים, ומאידך הולכות ומתפתחות מסגרות של הורות אחרת, אשר המשתתפים בה מגלים אחריות הורית רבה וזוכים לליווי מקצועי ותמיכתי בתהליך כולו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/10/2011 | 23:21 | מאת: פרשת דרכים

הי גידי תודה רבה על המענה, הצלחת לעשות לי קצת סדר בעניינים. אבל עדיין הנושא לא ברור לי. אתה לא ממליץ על קשר כמעט ללא משיכה מינית, אבל בעצמך מסכים עם זה שבטווח הארוך המשיכה הרגשית היא שמחזיקה את הקשר ולא המשיכה המינית. ואם היא טובה - אז למה אתה רואה בזאת בעיה? אני מסביבי רואה לא מעט זוגות סטרייטים נשואים שגם הם יכולים להעיד שהמשיכה המינית זה לא מה שמשאיר אותם יחד. ולכן קשה לי להבין את מה שאתה אומר, שהסיכויים של קשר שכזה הם כמעט בלתי אפשריים. ולגבי אחוז הגירושין, יש הרבה שמתגרשים ועדיין שותפים להורות ולגידול הילדים (ויש כמובן גם המון שלא). אז ככה שהגירושין לא תמיד פוגעים בהורות. לא שחלילה אני מתחתן להתחתן ע"מ להתגרש, אבל מכיוון שהעלית את הנושא, אז חשוב לי לציין זאת. ואולי דווקא אם המשיכה הרגשית גבוהה והחברות חזקה אז יש סיכוי נמוך יותר לגירושין לאורך הדרך. כי למעשה אם תשאל המון זוגות שנשואים לאורך שנים מה החזיק אותם ביחד, לא הרבה יאמרו התשוקה המינית אלא דווקא החברות. הייתי שמח לשמוע את דעתך בנושא. ושוב המון תודה.

02/10/2011 | 09:45 | מאת: ג?נט

השבוע הבן שלי שיתף אותנו בעובדה שהוא ביסקסואל!! אנחנו עדיין בשוק, בעלי בחר להתעלם עד שהנער ייתבגר... אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע... אני יודעת שהוא נמשך לנערה אחת, על בנים הוא לא מספר אבל אני מניחה שיש גם בן בתמונה באם הוא הגיע למסקנה הזו . אני מניחה שמה שאני שואלת הוא האם זה בדרך כלל שלב בדרך ליציאה מהארון? והאם הוא יכול להגיע למסקנה הזו ללא נסיון מיני? הוא טוען שהוא כבר חושב על זה לפחות שנה. המון תודה ושנה טובה 

08/10/2011 | 13:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ג'נט, אני מבין את תחושת ההלם שלך, אבל אני דווקא רוצה לפרגן לכם כהורים, כי אם בנכם הרגיש חופשי לשתף אתכם, הרי הוא רואה בכם חוף מבטחים ומקום בטוח שאפשר לקבל בו תמיכה ואהבה ללא תנאי. על כך תבורכו! כעת נותרה המשימה המורכבת יותר והיא להצדיק את האמון שהוא נתן בכם ואכן לשמש לו מקור תמיכה. אשר לשאלתך - אדם (ואפילו ילד!) יכול לדעת על משיכתו לבני מינו, גם בלי לנסות, בדיוק כפי שאת ידעת שאת נמשכת לגברים לפני המגע המיני הראשון וכפי שבעלך ידע שהוא נמשך לנשים לפני המגע המיני הראשון. בשלב זה בוודאי ינחם אתכם לדעת שבנכם הוא אכן ביסקסואל, כלומר נמשך גם לבנים וגם לבנות, והמשיכה לבנים אינה חייבת לפגוע במשיכה לבנים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בכל מקרה, הייתי ממליץ לכם (עדיף כזוג, אך די שכיח שהאישה פונה ראשונה) לפנות לעמותת תהל"ה http://www.tehila.org.il/ ולחלוק את קשייכם עם הורים שעברו חוויה דומה כדי להתחזק למען עצמכם וכדי להוות מקור תמיכה לבנכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 08:59 | מאת: גנט

30/09/2011 | 19:44 | מאת: ליאת

שלום, אני יוצאת עם מישהו כחצי שנה. לפני כמה ימים חיפשתי משהו בהיסטוריה של המחשב שלו וגיליתי שהוא צופה קבוע באתרי פורנו של גייז. שאלתי אותו והוא הכחיש את העניין, אמר שזו בדיחה בין חברים. אני קצת יותר מציאותית, וביקשתי לדעת אם זה נשאר בגבולות האינטרנט או שזה גם גולש למציאות. הוא אמר שרק באינטרנט. השאלה שלי- האם זה אומר עליו שהוא גיי? שהוא בארון? האם זה משהו שגברים צופים בו [אני יודעת שהרבה צופים בפורנו, אבל לא כזה]. חייבת לציין שהסקס מעולה, והקשר מצויין לא מתלוננת על כלום. תודה

01/10/2011 | 12:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

08/10/2011 | 13:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, גברים שאין להם כל משיכה מינית לגברים אינם צופים באתרי פורנו של גייז, ועוד באופן קבוע. אצל חלק גדול מהם הדבר מעורר רתיעה וגועל. לכן, השערתי היא שהחבר שלך כן נמשך לגברים, או לפחות סקרן לגבי הנושא. יתכן שבשלב זה העניין מוגבל לגבולות האינטרנט בגלל המחסומים הרגשיים והחברתיים הקשורים במימוש משיכה זו הלכה למעשה. עם זאת, במשיכה לגברים כשלעצמה אין כדי לפגוע במשיכה לנשים ואת גם מעידה על שביעות רצון מיחסי המין שלכם. קשה מאוד לחזות בצורה ודאית את עתיד המשיכה הזו לגברים, ייתכן שתמומש וייתכן שלא, ייתכן שאם תמומש, היא תבוא על חשבון המשיכה לנשים וייתכן שלא. זכרי שגם אם היה מדובר ב"סטרייט למהדרין" אי אפשר היה לתת לך תעודת ביטוח שלא ישכב עם נשים אחרות ואף יתאהב באחת מהן. לדעתי, לא המשיכה לגברים היא זו שצריכה להפריע לך אלא השקר (ולא רק ההסתרה). חוסר אמון ביחסים, כבר בתחילתם, הוא דבר שיש להתייחס אליו. יתר על כן, כאשר המחשב שלו נגיש לך, או אם מדובר במחשב משותף, וקיימת אפשרות טכנית למחוק את היסטוריית הדפדפן בצורה קלה, הייתי מעז לשער שחברך רצה באופן לא-מודע להיתפס, אולי כדי להתוודות, אולי כדי לשתף. זכותך לברר את העניין ולקבל החלטה מושכלת האם את רוצה לחלוק את חייך עם גבר שנמשך לגברים. אגב, ביסקסואלים יכולים להיות בעלים אידיאליים ויש הסדרים שונים המאפשרים מימוש שתי המשיכות במקביל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אך כאמור את צריכה לדעת על כך, לעמוד על זכותך זו ובראש ובראשונה יש לטפל בבעיית אי האמון ביחסים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 15:34 | מאת: רינת

אני מעוניינת להתייחס להערה לליאת שרשמת בתחילת התגובה. מדוע אתרים או יחסים בין גברים מעוררים בגברים שלא נמשכים לגברים רתיעה וגועל? אני אישה וניטרלית לנושא לגמרי (גם כלפי לסביות אגב). אף פעם לא הבנתי מה המקור לתחושות האלה, ואשמח אם תסביר לי. האם מדובר בתגובה מולדת טבעית שלהם? האם זו תחושה שהם מפתחים במשך הזמן? ומדוע היא בכלל קורית? אני לא מרגישה כלום אם אני צופה בסצינה של גייז. אנא האר את עיני.

27/09/2011 | 23:20 | מאת: מבולבל מאוד

היי גידי, קודם כל תודה רבה על היחס החם והאוהב שאתה מעניק לאנשים פה והתשובות המקצועיות. הסיפור שלי כזה : אני בן 27 יתום מאם שבמהלך גיל ההתבגרות קיימתי יחסי מין עם נשים, נהנתי, קיימתי קשרים רצינים וכו'. בכיל 21 עלתה לי שאלה לראש לגבי היותי הומוסקסואל ומאז ועד היום זה מסרב לצאת לי מהראש.... במשך 4 שנים הדבר היה רדום אצלי, ופתאום התפוצץ לפני 7 חודשים, חוויתי חרדה בלבול, חוסר מצב רוח, יאוש, תסכול וכל מה שמאפיין חרדה, סירבתי ואני עדין מסרב לקבל טיפול תרופתי ( מההשלכות) ואני מנסה להתמודד לבד, הסיפור הוא כזה... בהתחלה שהמחשבות עלו פשוט נלחמתי בעצמי, וערכתי כל הזמן מבחנים לעצמי אם אני הומו או סטרייט. בהתחלה גם כשניסיתי לצפות בתכנים של הומואים ולנסות לספק את עצמי אנאלית לא נהנתי ולא הרגשתי סיפוק... בחודש האחרון תמיד לפני השינה שאני מעורפל אני מדמיין סיטואציות מיניות עם גברים וזה אפילו נחמד לי... אני כל כך רוצה לחזור למסלול שלי ולהתעורר מהחלום המבולבל הזה ולחזור לקיים קשרים רצינים בדרך לאישה ומשפחה... אני לא רוצה להיות הומו, ואני כבר לא יודע מה עובר עלי...

27/09/2011 | 23:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, אני מבין את מצוקתך אך במקרה שאתה מתאר אי אפשר לערוך דרך האינטרנט אבחנה. קיימת אפשרות שמדובר בביסקסואליות וקיימת אפשרות שמדובר ב-HOCD , כלומר, בהפרעה כפייתית שתוכנה הוא פחד מהומוסקסואליות והיא מופיעה דווקא אצל סטרייטים. בכל מקרה, ברור שקיימות אובססיות וחרדה רבה סביבן ולכן, לדעתי, אתה עושה עוול לעצמך בכך שאתה נמנע מטיפול תרופתי שיכול גם להקל עליך וגם להפוך את הטיפול הפסיכולוגי בך ליעיל יותר. תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי קלות מאוד, אם בכלל, וברור שבמקרה שלך המחיר של תופעות הלוואי, שלא בטוח כלל שתופענה, נמוך מהתועלת שתפיק ממנו. אגב, במצב הספציפי שלך תופעת לוואי של ירידה בחשק המיני יכולה להיות מבורכת ולהפחית את התעסקותך האובססיבית בנושאים מיניים. אני לא חושב שבעיה מהסוג הזה ניתנת להתמודדות ללא עזרה מקצועית, תרופתית ופסיכולוגית. אפילו לא ניתן לכוון אותך בהיעדר אבחנה בין שתי התופעות שהזכרתי ובלי להבין טוב יותר את סיפור חייך ואת הרקע עליו התפתחו התופעות שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/09/2011 | 18:28 | מאת: חסוי

אני מבולבל. אני מאוהב קשות בחברתי ולא יכול בלעדיה. לעומת זאת, אני מפנטז על גברים ומקיים יחסי מין איתם. יחסי מין עם הגברים הם ללא רגש , ללא אהבה, הרצון לסיים את האקט ולחזור לחברתי הוא גדול מאוד. מה קורה לי ? לא רוצה להמשיך בהומוסקסואליות. אני בן 35 ורוצה מאוד להקים משפחה. הדבר היחיד והאמיתי שעושה לי פרפרים בבטן זה חברתי. לא יודע מדוע אני נשאב לתוך העולם ההומוסקסואלי נגד רצוני ומצפוני. אני סובל מאוד כאשר אני עם גבר, ומאוד נהנה שאני עם חברתי וגם מיחסי המין איתה.

25/09/2011 | 21:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, לפי תיאוריך, המשיכה שלך לגברים אינה אמורה לפגוע במשיכתך הרגשית והמינית לחברתך. גם אין חובה לסבול כל כך עם גברים כדי להמשיך את הקשר עם חברתך. גם אם מבחינה מינית "נטו" אתה נמשך לגברים, הרי שאם אתה מקיים יחסי מין עם חברתך (ובנוסף לכך גם אוהב אותה), פירושו של דבר שאתה נמשך אליה מספיק כדי לקיים יחסי מין, שהם חלק מקשר זוגי. הנה, אפוא, קישור למאמר על ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אני מקווה שהוא יעזור לך לחיות בשלום עם שתי המשיכות, מבלי שהאחת תבוא על חשבון האחרת. כל ביסקסואל מוצא לו את סגנון החיים המתאים לו ובכל מקרה, רצוי לשפר את הרגשתך לגבי יחסים עם גברים כדי לא לסבול כל כך מיחסי המין איתם. לצורך כך, ייתכן שתרצה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, מבלי שהדבר יפגע בתכניותיך לגבי עתיד משותף עם חברתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לדר' גידי רובינשטיין ודר' דליה גלבוע שנה טובה ומבורכת לכם ולבני ביתכם. תודה רבה על היעוץ המקצועי שלכם ומגיעות לכם כול המחמאות והתשבחות. המון תודות על הסבלנות, הסובלנות והמקצועיות שלכם. חג שמח!

25/09/2011 | 16:26 | מאת: חסוי

מה בעצם היו עושים לאנשים בטיפולים האלו?

25/09/2011 | 17:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, את טיפולי ההמרה, שהוצעו ע"י אנשי מקצוע מוסמכים, ניתן לחלק לשניים. עפ"י הגישה הפסיכואנאליטית, למרות עמדתו המפורשת של פרויד שהנטייה המינית אינה ניתנת לשינוי בפסיכואנליזה, פיתוח תובנה ליחסים הקרובים של הבן עם אימו וההזדהות הלקויה עם אביו אמורה "לתקן" את הנטייה המינית, שמהווה לפי גישה זו חלק מהזהות המינית (כיום מקובל להפריד בין השתיים). כאמור, זו לא הייתה גישתו של פרויד, כפי שניתן ללמוד ממכתבו לאם אמריקנית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 ושימוש בגישה פסיכואנליטית לצורך שינוי הנטייה המינית נעשה בעיקר בידי פסיכיאטרים פסיכואנליטיקנים אמריקניים בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת. בגישה ההתנהגותית-הקוגניטיבית הוצע טיפול של התניה אברסיבית, כלומר, קישור אובייקט המשיכה בן אותו המגדר לחיזוק שלילי. לרוב הוצגו למטופל תמונות של בחורים מושכים ותוך כדי צפייה בהן הוא היה מקבל שוק חשמלי מכאיב אך לא מזיק ביד ומייד לאחר מכן הוחלפה תמונת הגבר בתמונת בחורה כדי לקשר בין תמונות של בחורות לבין ההרגשה הנעימה שבשחרור מהכאב. כאשר טכניקה זו יושמה ע"י גורמים דתיים (למשל, נוצרים מורמונים) היא בוצעה בצורה אכזרית עוד יותר - למשל, ע"י מתן השוק החשמלי ישירות לפין. עדות מזעזעת לסוג זה של טיפולים מוצגת להלן: http://www.havana.org.il/world/6096 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/12/2011 | 19:52 | מאת: שוקי