פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2316 הודעות
2141 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מחקר חדש: סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1234 השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום.
27/08/2011 | 20:55 | מאת: גרשון

שלום רב. ראיתי שכתבת מטה כי לא ניתן לשנות נטייה מינית, ולכן אילוץ ילד עדין ורגיש "ודחיפתו" בכוח לעשות דברים שנחשבים "גבריים" - לא יועיל ואולי אף יזיק. שאלתי היא, מה דעתך אם הילד מסכים לכך ומשתף פעולה? כלומר, נניח שילד עדין "נדחף" על ידי הוריו לשחק כדורגל או הוריו רושמים אותו לחוג ג'ודו או קראטה, אבל הילד משתף פעולה ולא "סובל" מכך. האם זה תקין לדעתך? השאלה נשאלת לא מתוך ידיעה שהילד הומוסקסואל, אלא פשוט משום שהוא עדין ורגיש וכדי להחדיר לו מעט גבריות וביטחון יחד עם שיתןף פעולה מלא של הילד

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גרשון, הביטחון העצמי של הילד שלך יעלה ככל שתעודד אותו ותתמוך בנטיותיו ובהעדפותיו (לא המיניות). ה"גדולה" שלנו כהורים היא להבחין בין הצרכים שלנו והצרכים של ילדינו - ולא לספק את הצרכים שלנו דרכם (כפי שאתה מנסה לעשות, מתוך כוונות טובות, כמובן). אני מניח שאם הילד היה מאוד רוצה כדורגל, לא הייתה לו בעיה להשתלב. אני חושש שגם אם הוא "יסכים" ו"ישתף פעולה", זה יהיה כדי להשביע את רצונך. ילדים בהחלט עושים זאת, גם אם הם סובלים בתוכם פנימה, ומשלמים את המחיר על כך בשלב מאוחר יותר בחייהם. עמוד מן הצד, תן לו לבחור מה שהוא רוצה כתחביב, דברים שהוא אוהב וחזק בהם, ותן לו גיבוי ותתפעל מהישגיו בתחביבים החביבים עליו! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 15:41 | מאת: משה1

השאלה כך.. אני נמשך לנשים וגברים כאחת, בפועל יותר עם גברים, דהיינו כי אני לא יוצר קשר או משהו רק סטו'צ קטן ואז הכל נגמר. לא מצליח לפתח קשר כראוי. וראיתי שאתה כותב שצריך לעבוד על זה בטיפול פסיכולוגי. השאלה שלי, אם לא עדיף אצל פסיכוסקסולוג שבעצם עיקר עיסוקו סביב סקס. כלומר, האם כל פסיכולוג מתמחה ויבין כל הדברים סביב המיניות? זה הרי לא שאלה של קשרים חברתיים רגילים כמו חרדה חברתית, אלא זה הכל סביב המיניות. מקווה שהבנת את שאלתי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, הבעיה שאתה מתאר היא בהחלט פסיכולוגית ולא סקסולוגית. סקסולוג מטפל בהפרעות בתפקוד המיני (שפיכה מוקדמת, חוסר זיקפה מסיבות פסיכולוגיות וכד') בעזרת טיפול התנהגותי. ברוב המקרים הוא מטפל בזוגות ונותן להם תרגילים הביתה (אם אין בן או בת זוג, ישתמש לעיתים בסרוגייט, בת זוג חלופית). הבעיה שאתה מתאר אינה בעיה מינית אלא בעיה ביצירת קשר. ייתכן שהיא קשורה לביסקסואליות וייתכן שלא. בכל מקרה, זהו נושא מובהק לטיפול פסיכולוגי. אולי המאמר הבא ייתן לך קצה של חוט לשאלה אם הקושי ביצירת קשר קשור או לא לביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 15:23 | מאת: יוחאי

אני מתנצל שאולי זה לא ממש על הומוסקסאוליות [אבל זה בהחלט קשור]. השאלה שלי, האם יש קשר בין אוסידי להתנהגות מינית [חרמנות]? אני בהוסטל יש לי עוד שתי חברים (בדירה אחרת) אני רואה שלשתינו מכנה משותף, כל היום חרמנות, ולשלשתינו אוסידי קשה. כי חשבתי, שפרויד אומר שאוסידי זה ביטוי להומוסקסואלי, ובכלל להדחקה מינית. אני מאד מחכה לתשובה שלכם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוחאי, אין קשר בין עוצמת הדחף המיני ("חרמנות") ובין הפרעה כפייתית, אך התכנים של האובססיות והקומפולסיות (המחשבות הטורדניות והטקסים) קשורים במקרים רבים להתנהגות המינית. פרויד ראה בהפרעה הכפייתית תוצאה של קונפליקט בין הדחפים המיניים והתוקפניים ובין המצפון והאיסורים המוסריים שהוא מטיל עלינו. לכן, אם היצרים מאוד חזקים, מצד אחד, והאיסורים חמורים ונוקשים, מצד שני, אנחנו נמצאים כאילו בתוך "סנדביץ'" שסוגר עלינו משני הכיוונים. המחשבות והטקסים הכפייתיים הם דרך להתגונן בפני האיסורים האלה ("אם לא אעשה כך וכך, יקרה או לא יקרה כך וכך"). מספר דוגמאות מהקליניקה: בחור שמייד עם הגיעו לאורגזמה חייב להתרחץ היטב במים רותחים כמעט ולהחליף את כל המצעים והמגבות, בחור שחייב "לגמור" 3 פעמים עם בחורה כי אחרת יש לו חרדה שמא הוא הומוסקסואל, שעות קבועות ונוקשות ליחסי מין, קיום יחסי המין בסדר מסוים ומחייב ועוד ועוד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/08/2011 | 12:52 | מאת: יוחאי

תודה לך על תשובותיך המאירות עיניי. ואני רוצה לדעת האם ה'חרמנות' שלי [סליחה על הביטוי] זה דבר טבעי, נורמלי? אני לא צריך להרגיע את זה? חוץ מהאי נוחות עם זה, כמו שאני מרגיש. אבל אני גם בפועל מאד עסוק סביב המיניות המוגזמת. האם כדאי לי להתייעץ עם פסיכולוג? אודה לך מאד

28/08/2011 | 13:04 | מאת: יוחאי

אני יסביר את עצמי, ובאמת אין לי טקסים וכדו' בכלל ויש לי במשך כל היום טורדנות ואי רוגע מחשבתית שאובחנה כאוסידי. ודוקא מכיון שהביטוי הוא לא ישיר במיניות אלא טורדנות עקיפה, אני רוצה שוב לשאול, אם יתכן שבעצם זה 'כיסוי' וזה כן תוצאה של ההדחקות וכו' המיניות. ושוב תודה רבה לך מאד

26/08/2011 | 16:41 | מאת: מתנסה

ד"ר גידי שלום לפני יומיים התנסיתי לראשונה עם גבר, משהו שחשבתי עליו כבר זמן רב ולבסוף החלטתי ללכת על זה. ההתנסות הייתה חלקית, כללה מגע נשיקות ומין אוראלי חלקי שאני הענקתי לו. איכשהו חשבתי שאני ארגשי הקלה לאחר ההתנסות, אך יצא שאני רק מרגשי רע יותר ומפוחד. אני מפחד שאולי נדבקתי במשהו, מכיוון שהמין האוראלי נעשה ללא הגנה (אך ללא גמירה). אבל עוד יותר אני מפחד להכיר בעובדה שהיה שם משהו שגרם לי להנאה. קשה לי מאד עם הבלבול הזה. אשמח לשמוע את דעתך על מה שעובר עליי.

שלום מתנסה, התחושות שאתה מתאר שכיחות מאוד אחרי מגע מיני ראשון. גם האיידספוביה גם הספקות. נתחיל מהאיידספוביה - הסיכון להידבק ממין אוראלי, ועוד בלי שפיכה, הוא ממש אפסי! מחקרים מצביעים על קשר חזק בין פחדי שווא מאיידס וחוסר קבלה של הנטייה המינית. מעבר לכך, הפעם הראשונה הזו מסמלת החלטה, התחלה של דרך מסוימת, ואתה לא מרשה לעצמך להודות בהנאה, כי הנאה כזו היא השלמה עם הנטייה. אני מעריך שתחושותיך תהיינה קלות יותר ויותר ככל שתצבור ניסיון. לאט לאט. אשמח להתעדכן מעל גבי הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 10:10 | מאת: מתנסה

הי גידי. תודה על המענה המהיר, הרגעת אותי מאד. אני עדיין חרד מהידבקות עקב הדימום (אמנם המזערי שהיה לי בפה). קראתי באתר של הועד למלחמה באיידס שדלקת חניכיים מעלה את הסיכון להידבקות כאשר בוצע מין אוראלי. לכן אני מפחד מאד. רופאה מומחית באחד הפורומים המליצה לי ללכת למיון ולקבל PEP, אך גם זה צעד דרסטי בפני עצמו לדעתי. אולי אקפוץ למיון רק בשביל השקט הנפשי, עדיין לא החלטתי. קודם אני אתמודד עם החרדה הזאת ואחרי זה עם השאר.

25/08/2011 | 18:47 | מאת: יניב24

אני בן 24 מגדיר את עצמי כהומו, מרגיש ככה כבר מגיל 17 אפשר להגיד שתמיד נמשכתי לגברים, אפילו בגיל צעיר יותר, אף שלא הייתי כל כך מודע לכך. בגיל 17 הבנתי סופית שאני נמשך לבנים, עד גיל 22 זה נשאר בגדר פנטזיה ואוננות, תמיד בעזרת סרטי פורנו של גייז בגיל 22 אזרתי מספיק אומץ ופגשתי בחור, מצצתי לו ודי נהנתי מכך. מאוחר יותר פגשתי עם מישהו וגם איתו היו רק מציצות. חדירות אף פעם לא גירו אותי במיוחד כמו מציצות. ובכלל, למרות החרמנות, אין לי כל כך צורך למצוא מישהו ממשי, ואני מסתפק באוננות. לנשים אני לא נמשך כלל והמוזר הוא, שבניגוד להומואים אחרים שאני מכיר אני לא רק לא נמשך, אלא אף נגעל מגוף האישה (בעירום) ומאיברי המין של נשים. זה גורם לי ממש לגועל (בלי לפגוע כמובן באף אחת, אבל זאת התחושה שאני מרגיש). השאלה שמטרידה אותי היא - מילא לא להימשך לנשים ולגוף האישה אבל למה אני מרגיש גועל מכך ? יש לציין שאני מאוד אוהב נשים ברמה הבינאישית, יש לי כמה ידידות טובות, ואני מאוד נהנה לשוחח עימן ולהיות בחברתן. מה אני ? האם אני באמת הומו? למה אני נגעל כל כך מגוף של אישה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יניב, להומואים רבים יש ידידות נפש עמוקה עם נשים, ואפילו עם נשים יפות, והם אכן נגעלים מגוף האישה. חלק לא מבוטל ממטופליי ההומואים תיארו את איבר המין הנשי במפורש כפצע, ואפילו כפצע מוגלתי וזאת כאמור בצד יחס חם ורגשי וקשרים קרובים עם נשים. נפוץ ביותר! לפי תיאוריך, אין ספק שאתה הומו. אינני מכיר אותך ואת מגעיך הבין-אישיים, אך ייתכן באופן כללי שהעדפת אוננות על פני יחסי מין עם אדם אחר מקורה בקושי לעבור את המחסומים הבין-אישיים הרבים כדי לממש מיניות, במיוחד שחלק גדול מהמגעים ההומוסקסואליים מתחיל במין ומתפתח או לא מתפתח ליחסים שיש בהם יותר ממין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חושב שאני צריך להבהיר, שיש לי 2 ידידות נפש ובאמת יש ביננו ידידות נפש רבת שנים, עוד מגיל הילדות ואני שמח לשמוע שאני לא היחיד שנגעל, זה גורם לי לא להרגיש חריג כל כך. בכל מקרה, העניין הוא שיש לי תמיד תחושה שאני שונה מכל ההומואים שאני מכיר/רואה ואני מתייחס כרגע לסטיגמה הנפוצה, אז זהו, שיש לי את הדיסוננס הזה, בין מי שאני תופס את עצמי, לבין מי שאני באמת. אני רואה את עצמי כהומו, אני מרגיש כהומו למרות שאין לי כמעט ניסיון מיני, אני נהנה לחשוב על יחסים עם גברים ועל יחסי מין בכלל, אבל זה לא בא לידי מימוש, תמיד אחרי שאני גומר, כל הפנטזיות נעלמות ואני לרגע אפילו מצטער או שמח על כך שלא באמת יצאתי ומימשתי אותן, אני כאילו לא מרגיש צורך יותר, החרמנות נעלמת, ואז אני מבין שטוב שלא עשיתי את זה עם גבר אמיתי, שאולי אחרי המפגש איתו הייתי מרגיש לא נוח או אפילו נבהל מעצמי ומהסיטואציה בה הייתי ונהנתי... זה מוזר לי. דבר נוסף הוא התחביבים והחיצוניות או מי שאני כלפי העולם. תמיד הרגשתי בן, הכוונה, לא היו בי ספקות או רצון אי פעם להידמות או להיות אישה, כן, אני יודע שלא כל הומו חייב להיות נשי או עם רצון להיות אישה באיזה שהוא מקום, ושיש המון הומואים ששמחים להיות גברים, ובעצם זה רובם אבל אצלי זה יותר מורכב, אני משדר כלפי חוץ גבריות ואפילו מתאמץ לשדר גבריות יתר כי אני לפעמים חושש שאולי מישהו חושד בי. הפחד הוא עמוק כל כך שיגלו שאני הומו, שאני פשוט לפעמים מחצין גבריות כלפי חוץ בצורה שאין בה צורך. אפילו מתרברב מול גברים שאני פוגש, בכך שהיו לי כביכול חברות וששכבתי איתן וכו... סוג של רצון להרגיש כמו כל הגברים ולהיות "בחבר'ה". אני גם לפעמים חושב שחלק מהמשיכה שלי לגברים היא כי בתוך תוכי עמוק אני לא באמת מרגיש גבר ככל הגברים, אני תמיד מקנא בבחורים שאני רואה, אני כאיל רואה בהם בהתנהגות שלהם, בהליכה שלהם, בכל דבר שבהם משהו שכאילו חסר בי. למרות שאני מציג את עצמי הכי גברי, ובאמת שאין לי גם באופן טבעי שום גינונים "נשיים" או משהו דומה. אבל תמיד בתחושה משהו בי חסר, והחוסר הזה מציק לי מאוד. אני כאילו לפעמים נמשך לכאלה שיש בהם את החוסר הזה, אולי כי למלא בי את החסר הזה, המשיכה מינית אליהם אולי גורמת לי להרגיש חלק ממה שאני רוצה גם להיות. נעים לי להסתכל עליהם, לפעמים בחצי משיכה/חצי קנאה גם משיכה מינית וגם משיכה למה שהם מסמלים או ל"אותנטיות" שיש בהם. אני אדם מאוד חברותי, אומרים שאני כריזמטי מאוד, ויש לי יכולת שכנוע בלתי רגילה. העניין הוא שבשנים האחרונות מאוד נסגרתי ואני כבר לא מביא לידי ביטוי את כל היכולות החברתיות שלי. התרחקתי מחברים, מאנשים, ואני די מתבודד רוב זמני אבל המצב הזה לא מדכא אותי, אני אדם שמח מטבעי רוב הזמן קשה לי להבין למה באמת אני כל כך מתקשה לפגוש פרטנרים הומואים לכל סוג של מפגש, כי אני יודע שאני מסוגל ברמה הבינאישית לחולל קסמים, אבל אני פוחד ממפגש כזה, אולי שיצא משהו מחייב יותר, אולי שאותו אדם מולי ינסה להסיר חלק מהמסכות שלי. אני גם די חסר ביטחון בגוף שלי, אני רזה מאוד, לא שרירי ואפשר להגיד שאין לי גוף יפה בכלל, לדעתי. לעומת זאת, באיבר שלי אני כלל לא מתבייש, אני הרבה מעל הממוצע, ככה שהבעיה היא לא בו. תוכל לעזור לי ולהסביר לי מה בעצם מעידות כל התחושות שציינתי על עצמי?

25/08/2011 | 18:37 | מאת: אורח

שלום לך. רציתי לשאול האם יש קבוצת תמיכה עבור הומוסקסואלים העוסק בנושא הנטייה המינית ויציאה מהארון. ממה שחיפשתי ראיתי שיש קבוצות המיועדות לבני נוער ופחות לבני גילי (אני בן 30). אודה לך על העזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורח, לדעתי, יש קבוצות חברתיות (אינני חושב שנעשה שימוש מפורש במילה "תמיכה") באגודת הלהט"ב: http://www.glbt.org.il/he/ ובגילך תוכל גם להצטרף לפעילות של אחד מתאי הסטודנטים הגאים באוניברסיטה הקרובה למקום מגוריך (ר' בלוח הקישורים באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 21:12 | מאת: רון

לד"ר גידי רובינשטיין, האם יש אמת בטענה שהורות חד מינית מעלה את הסיכוי להתפתחות נטייה הומוסקסואלית בילד? האם אתה מכיר מחקרים שמראים זאת? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רון, המחקר על הומוסקסואלים ולסביות בעייתי מאוד, משום שברוב המכריע של המקרים איננו יכולים להגיע למדגמים מייצגים. כלומר, אין מה שקרוי בשפה הסטטיסטית "מסגרת דגימה" (דוגמת מרשם האוכלוסין על החברה בכללותה ומרשם האוכלוסין ושאר הרשומות אינן כוללות כמובן רישום של נטייה מינית). המחקרים המעטים שנערכו בנושא נערכו בידי פעילים (ובעיקר פעילות) הומו-לסביים ורובם איכותניים, כלומר, מחקרי עומק על מספר קטן יחסית של מקרים. מחקרים אלה מצביעים על כך שילדי הומואים ולסביות אינם סובלים מהפרעות נפשיות יותר מאשר ילדי סטרייטים. מבחינת ההסברים הפסיכואנליטיים להומוסקסואליות (אשר, כפי שהבנת, אני נמנה על תומכיהם) אין כל סיבה להניח שילדי הומואים ולסביות יהפכו להומואים ולסביות בעצמם יותר מילדי סטרייטים. התיאוריה מתרכזת בדינאמיקה המשפחתית, ובעיקר בשיבוש בתהליכי ההזדהות עם דמות ההורה בן אותו המגדר. מן הראוי לציין, בהקשר הזה, שחלק גדול מאוד של הומואים ולסביות לאו דווקא מגדלים ילד עם בני זוגם אלא נערכים ל"הורות אחרת" המורכבת מזוג של גבר הומוסקסואל ואישה סטרייטית, למשל, החוברים יחד להבאת ילד לעולם ולגידולו המשותף דווקא מתוך הכרה בחשיבותו של שותף בגידול הילד: http://keshetfamilies.org.il/ מהכרותי המצומצמת עם הנושא, התרשמותי היא שבניגוד להורות "רגילה", שבה הבאת ילד לעולם היא "אוטומאטית", דווקא בהורות אלטרנטיבית מושקעים מאמצים ותכנון רבים יותר, כולל התייעצות מתמדת עם אנשי מקצוע והדרכת הורים וכן קבוצות מיוחדות המתייחסות מראש לאתגרים המיוחדים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 22:27 | מאת: רון

25/08/2011 | 02:54 | מאת: רון

ד"ר רובינשטיין שלום שוב, אתה מציין שהתיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בדינאמיקה המשפחתית, ובעיקר בשיבוש בתהליכי ההזדהות עם דמות ההורה בן אותו המגדר. אם אתה טוען כי מדובר בשיבוש, הרי שניתן להסיק מדבריך כי הנטייה היא בהפרעה. כמו כן, קראתי את דעתו של הפסיכואנליטיקאי אייסי בנושא. לםי מה שהוא טוען, הומוסקסואליות נוצרת עקב הזדהות של הבן ההומוסקסואל עם אביו. האב מגיב לבנו בבוז, בניכור ובדחייה. אני מנסה להבין את שאלת הביצה והתרנגולת. מדבריך הבנתי, ויתכן שבטעות, שהניכור של האב יכול להעלות את הסיכוי להתפתחות נטייה הומוסקסואלית בילד, ואילו ממה שטוען אייסי הניכור שמגלה האב כלפי בנו הוא פועל יוצא של ההתאהבות שמגלה כלפיו הבן. אשמח לשמוע את התייחסותך. הכרת הנושא ממש חשובה לי. תודה.

24/08/2011 | 21:04 | מאת: רון

ד"ר גידי רובינשטיין, יש עניין מסוים שאני חרד לגביו ולא יודע כבר מה לחשוב. אני זקוק להמלצתך בנושא. עד לאחרונה חשבתי שיש קונצנזוס בקרב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים לגבי אי היכולת לשנות נטייה מינית. קראתי מאמר של רוברט שפיצר מ-2001 (שדווקא הוביל את המהלך שהביא להוצאת ההומוסקסואליות מה-DSM) על מחקר המראה כי טיפולי המרה עשויים לשנות נטייה מינית. ידוע לי גם כי גם ד"ר ניקולאי שהיה בעבר ראש ארגון הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקני מאמין כי נטייה מינית ניתנת לשינוי. האם זה נכון??? אני כבר לא יודע מה לחשוב וזקוק לעזרתך. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רון, לפני כמה שנים קראתי גם אני את מאמרו של שפיצר והגבתי עליו: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=150 כפי שאתה רואה, כותרת המאמר מנוסחת כשאלה ומתייחסת באופן צנוע ומסויג לאפשרות לשינוי הנטייה המינית אצל כמה (some) מההומוסקסואליות והלסביות. המפגינים בעד טיפולי ההמרה בכנסים של האיגודים המקצועיים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים (כמו מי שמפעיל את ארגון "עצת נפש" בארץ) הם אנשים דתיים מאוד ועקב מחאותיהם ערך שפיצר את מחקרו בקרב מדגם לא מייצג של מגזר זה באוכלוסייה האמריקנית. המצפון, צווי המוסר, האיסורים המוסריים והאמונה הדתית היא חלק מנפשו של האדם (או בשפה הפסיכואנליטית, "האני העליון"). כאשר אדם מרגיש חוטא, מאמין בחיי העולם הבא ועקב כך שייענש על פעילותו המינית כשיגיע יומו - ייתכן מאוד שיבחר בטיפול בעל מרכיב ערכי חזק, יפעל נגד דחפיו ויצריו ויתכחש להם, או שוב, בשפה הפסיכואנליטית, "טיפול" כזה יחזק את מנגנוני ההגנה שלו. במקרים רבים בטיפול אנו אכן פועלים לחיזוק ההגנות של המטופל, כאשר מתקבל הרושם שהאדם אינו יכול לעמוד מול המציאות (למשל ולהבדיל, החלטה של רופא לא לספר לחולה במחלה סופנית את כל האמת). כאשר קיימת מידה כלשהי של משיכה לנשים ניתן לבחור לממש רק אותה מסיבות שהן בעיקר ערכיות. דוגמא נוספת יכולה להיות (שוב "להבדיל") טיפול בפדופיל, שאינו יכול לחסל את המשיכה לילדים, אך עוזר לאדם לשלוט ביצריו. אסיים בהפניה לדברי הרב רון יוסף, העומד בראש ארגון הו"ד (הומוסקסואלים דתיים), אשר גייס את תמיכתם של 150 רבים אורתודוכסים בישראל בכך שהומוסקסואליות אינה עבירה הלכתית, כל עוד אינה כוללת חדירה אנאלית ("משכב זכור"). כלומר, גם הגורמים הדתיים השמרניים ביותר אינם תומכים בטיפולי המרה, למעט האקט האסור, אך ברור שאם האדם אינו דתי ואינו מאמין שהוא חוטא ובנוסף לכך, אינו נמשך כלל לנשים, לא ניתן להחליף את המשיכה לגברים במשיכה לנשים (הוא הדין לגבי לסביות, כמובן). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 22:31 | מאת: רון

תודה על ההתייחסות המעניינת והקישור להתייחסותך. אני מבין שב"עיפולי ההמרה" מתמקדים בעצם בהדחקת דחפיו הטבעיים של המטופל. מה שלא הבנתי הוא איך בעצם, החלו המטופלים לחוש הנאה ועניין בבני/בנות המין השני. כמו כן, האם ההדחקה הנדונה יכולה, לטעמך, להחזיק מעמד לאורך זמן? אשמח להתייחסות. תודה רבה.

22/08/2011 | 12:45 | מאת: בעילום שם

שלום גידי ישנה טענה שנמצא גן להומוסקסואלים Xq28 רציתי לבקש את תגובתך? עוד אשמח לקבל את תגובתך לקישור הבא-הנושא מופיע בהרבה מקומות לא רק בכתובת הבאה http://www.gogay.co.il/content/articleColumn.asp?id=3239

שלום רב, מדובר בידיעה שפורסמה בשנת 2007. לאחרונה קראתי את הספר האחרון של Simon LeVay, מי שמוביל את חקר ההסברים הביולוגיים להומוסקסואליות, ואף מצדד בהם בצורה קיצונית, ולא מצאתי הסבר נחרץ וחד-משמעי. הנה גם קישור לאתר שלו, המתעדכן בקביעות: http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation את ספרו האחרון גם מסרתי לסקירה לדר' וגנר, מנהל מרפאת גן מאיר (ללהט"ב) בשירותי בריאות כללית, ושנינו סבורים שההסברים הביולוגיים העדכניים ביותר אינם מבוססים דיים והדעה המוחזקת ע"י רוב אנשי המקצוע היא שהומוסקסואליות היא תופעה רבת גורמים, מולדים (שעדיין לא ברורים דיים) וסביבתיים - ובכל מקרה, לא ניתן לשנותה או למונעה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/08/2011 | 19:35 | מאת: בעילום שם

א' תודה על התיחסותך לשאלתי, ואני מוכרח לומר שהיא היתה במהירות. אני מוכרח לשאול ולהתעקב על נושא המניעה. . אם באמת הומוסקסואליות היא תופעה רבת גורמים(גנים מסוימים והורמונים-במיוחד טסטוסטרון) האם אתה חושב שזו תיהיה סיבה להפלה? הינה קישור לסירטון שיכול אולי לתמוך ברעיון של הקישור הקודם ששלכתי http://www.youtube.com/watch?v=R3pvAk7Zz5U&feature=related

21/08/2011 | 18:33 | מאת: יוחנן

שלום. אין ניתן לדעת האם ילד בערך בן 9, מסתיר משהו על נטיותיו המיניות אם בכלל יש כאלו בגילו? כלומר, ידוע כי יש ילדים שלא יעזו להפר את תפקידי המגדר שלהם, ואם הם יעשו דבר שלא שייך למגדר שלהם, אזי הם יעשו אותו בסתר. יש גם ילדים שכלפי חוץ מראים שהם "גברים קטנים" אבל למעשה זה סתם הצגה. איך ניתן לדעת אם ילד באמת מתנהג כפי שבנים צריכים להתנהג או שהוא סתם עושה הצגות? לעומת זאת ילד שמתנהג בצורה נשית לבטח לא עושה הצגות או שהסיכוי לכך הוא נמוך. אני שואל כי הבן שלי שאומנם כלפי חוץ מתנהג כפי שמצופה מבנים , גורם לי לחשוב לפעמים כי הוא עושה דברים רק כדי להראות את עצמו. למשל , הוא לא כול כך מתעניין בכדורגל אבל תמיד מספר סיפורים שהוא כול היום משחק בכדורגל מה שנראה לי נכון בחלקו. האם הוא מסתיר משהו או שזה התנהגות אופיינית לילדים? עלי לציין שהתנהגותו היא עדינה והוא רגיש, אבל לא ראיתי אותו מעולם משחק במשחקי בנות, מתלבש כבת וכו'

שלום יוחנן, דאגה או חרדה, מעצם טבען, מכוונות אל עבר העתיד, או במילים אחרת, אל מה שעוד לא קרה וספק אם יקרה - וזה המצב שאתה מתאר לגבי עצמך בקשר לעתיד בנך. אין כל ודאות בחיים, ובמקרה של הילד שלך באופן מיוחד, כאשר אין סימנים חד-משמעיים. מסיבה זו גם לא הייתי מציע לרמוז או לשאול אותו בעקיפין, וגם לא לחפש "סימנים" (כידוע לך, כשמחפשים בסוף מוצאים). הנח לו, עמוד מנגד והרגע את עצמך לספק לו תמיכה בכל מצב. אם הדאגנות מאפיינת אותך גם בהיבטים אחרים של החיים, הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/08/2011 | 12:15 | מאת: בעילום שם

בין כה וכה אתה לא יכול לשנות או לקבוע לו את הנטיה המינית. אנחנו לא באמת יושבים ומחליטים למי להימשך מינית. אנחנו מתוכנתים מראש.עדיין.

18/08/2011 | 02:49 | מאת: אדם

מה דעתך על היוזמה הזאת? http://www.kamoha.org.il/?p=5533

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אדם, עיינתי באתר, ובעיקר חיפשתי את המלכוד, קרי את התשלום.בזמנו היה ניסיון להקים משרד שידוכים להומוסקסואלים ולסביות באשר הם (גם חילוניים וגם דתיים) והוא לא תרם דבר, שכן ברוב המקרים אנשים כבר הכירו את המועמדים לקשר בנתיבי ההכרות הרגילים. את אותו משרד הקים מי שקודם לכן גם אירגן אורגיות לגברים הומוסקסואלים ולהתרשמותי, היה זה ניסיון ציני לנצל את מצוקת הזולת ע"י מישהו שאינו איש מקצוע ופועל בשם עקרונות "רוחניים" / רפואה משלימה וכיו"ב. למיטב ידיעתי, הניסיונות של הומואים ולסביות להקים משפחות אלטרנטיביות לא נעשה ע"י שידוך בין הומו ולסבית. יש ארגון ששמו "משפחות הקשת" המנסה לעזור בהקמת משפחות אלו ואולי כדאי להציע לו להקים מדור מיוחד לדתיים. למיטב הבנתי, האתר שהפנית אותי אליו מציע "הסתתרות משותפת" של שני בני הזוג וכמובן מבקש לגזור קופון מכך. מתחושת הבטן, נשמע לי שלא מדובר במשהו שנעשה לשם שמיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/08/2011 | 08:55 | מאת: משה1

הסיפור שלי 'קצת' מורכב, ולכן אני תוהה המון. אני מרקע דתי, ובגיל ההתבגרות היה לי משבר נפשי. יחד עם זאת [בתקופות שהייתי מתפקד טוב] הקשר שלי היה עם בנות אהבה ומין כלומר הטרוסקסואל. אבל בפועל לא התחתנתי! אמנם אפשר להסביר בגלל הבעיות התפקודיות-נפשיות וגם הזהות הדתית שאני מבולבל בה. אבל בכל אופן בשלב מסוים התחלתי ללכת בדרך הקלה דהיינו משיכה לבחורים, וקיום יחסים הומוסקסואלים. כיום, אני מודע לכך שהנטיה כרגע הוא הומסקסואלית, ואולי שנאמר זו הנטיה שלי ועד אז היה זה הדחקה [אולי סיבה למשבר נפשי??], אבל אני בכל זאת שואל, כי עובדה שכל השנים הראשונות הייתי הטרוסקסואל מובהק וחוויתי קשר עם בנות, אז איך אדע אם זה לא מורכב יותר מאשר לקבוע אני הומוסקסואל. סליחה שאני ככה מאריך, אבל אם תוכל לייעץ לי לכוון אותי איך אני יכול לברר את הנקודה הזאת. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, אני מצטער לקרוא שעברת תקופה קשה ומקווה שהיא מאחוריך. הדבר היחיד שמגדיר את נטייתך המינית היא משיכתך לגברים. משיכה זו היא בבחינת "אהבת מרדכי" ולא "שנאת המן". במילים אחרות: העובדה שקשרים עם בחורות לא עלו יפה בזמנו לא הביאה לכך שתימשך לגברים, וגם לא המשבר הנפשי אליו נקלעת. הסיבות להומוסקסואליות שנויות במחלוקת וכנראה מדובר באינטראקציה בין גורמים מולדים וסביבתיים (בילדות המוקדמת), אך אין בתקופת הבגרות הצעירה דברים שיכולים לגרום לה. בהחלט ייתכן שבתקופה מסוימת משיכה זו הייתה "רדומה" (או "מודחקת" בשפה הפסיכואנליטית) וכעת היא התעוררה. אנחנו מכירים את התופעה גם מגיל הרבה יותר מבוגר משלך. לאור הרקע הדתי שלך, ייתכן שתמצא תמיכה מתאימה בארגונים כמו הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) ו"חברותא". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/08/2011 | 15:47 | מאת: משה1

ראשית תודה רבה לך. ואני שואל כך, המציאות כאילו כפתה עלי להתמקד בקשר עם בנים, אני לא מכחיש שיש לי נטיה לבנים, אך האם זה אומר שאני הומו ז.א. אני יודע שיש את הסולם של קינסי, אבל השאלה האם עלי להתנסות עוד עם בנות, כי כל השנים האחרונות הייתי ביישן וכו' ולא 'התחלתי' עמהם. ורק כך אדע?? תודה רבה ב. אגב, כתבת לי 'דברים שקורים בילדות המוקדמת'. האם הכוונה להתעללות מינית? או למשל להתנהגות בלתי הולמת מינית כלפי הילד? האם יש קשר?.

13/08/2011 | 01:01 | מאת: דניאל

הי דוק, אני בחור בן 33, גיי, בגדול בחור "מצליח", קרירה טובה, יוצא, מבלא וכו'... אבל לא הכל ורוד כמובן :@, יש בעיה בכל מה שקשור למין ומניות (ואני לא מתכוון לנטייה מינית- זה כבר בסדר, אומנם בגיל מאוחר אבל חיי טוב עם זה). יש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך במה שקשור לגוף שלי, חרדת גודל וכו'.., ונוצר מצב שאני ממש נמנע מסקס, ואפילו סולד ממיניות :( אני יוצא הרבה, גברים מתחילים איתי , אבל מאוד מאוד קשה לי ורק המחשבה של להכנס למיטה מרחיקה אותי. (בגילי המופלג יצא לי להיות רק עם שלושה גברים.- סה"כ נהנתי...).מאוד הייתי רוצה קשר זוגי אבל זה מאוד מפריע וגורם לי להסגר. שלא לדבר על לעשות סטוצים- הייתי רוצה אבל אני ממש לא מסוגל .. בקיצור, רציתי לדעת אם אתה מכיר מטפל מיני / סקסולוג גיי פרנדלי במרכז? האם יש טעם לפנות למרפאות טיפול מיני של הכללית ? האם היית ממליץ לי על טיפול סרוגייט? תודה רבה . נ.ב. אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנה אצל פסיכולוגית ומאוד קשה לי לדבר איתה ספציפית על הנושא הזה..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דניאל, לדעתי, הטיפול בבעיה שאתה מתאר צריך להיות פסיכולוגי (אולי תוך הכנסת מרכיבים התנהגותיים-קוגניטיביים לטיפול הנוכחי) ולא סקסולוגי. אינך מתאר בעיה בתפקוד המיני (למשל, חוסר זיקפה), אלא סוג של פוביה חברתית הקשורה לדימוי הגוף שלך, המהווה מחסום מעצם ההגעה למגע מיני. טיפול באמצעות סרוגייט הוא טיפול נורא-נורא יקר וככל הידוע לי אין סרוגייטים גברים לגברים הומוסקסואלים. המלצתי לך, כדי להתגבר על המבוכה בהעלאת הנושא בפני הפסיכולוגית, להדפיס את פנייתך זו לפורום ולהשאירה לפסיכולוגית לקריאה בין השיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/08/2011 | 23:53 | מאת: דניאל

13/08/2011 | 00:12 | מאת: דני

05/08/2011 | 12:14 | מאת: נוי

שלום, ממש תודה על תשובתך. אתה צודק במובן מסוים-הבחור נותן המון ביטחון והנוקשות שלו אכן משרתת אצלי את מקום הבטוח היציב.שלא כמו בחורים אחרים. מצד שני כשהיינו בקשר הרגשתי מאד חנוקה איתו-הוא שמרן מאד מאד וכשהתווכחנו היה קשה לשכנע אותו בעמדתי. הוא בחור איכותי וטוב אבל אני מרגישה שאנחנו סותרים-אני מאד זורמת פתוחה שמחה כזו והוא הפוך-נוקשה רציני לא זורם-מיושב. גם קשה להגיע איתו לעמק שווה-יש לו דעות כבר בחינוך ילדים ובהכול כשאני ממש לא שם.. (אני בת 27 והוא 29). גם מבחינה מינית הוא פחות זורם וקשה לו לדבר עלהדברים האלו. האם זה לא נשמע רחוק מדי על פניו? והאם לדעתך הנוקשות הזו בעתיד לא תגרום לי לעזוב את הקשר.

שלום נוי, הבירור המתאים של משמעות הקשר עבורך צריך להערך במסגרת ייעוץ אינטראקטיבי יותר פנים אל פנים, תוך התייחסות לעברך הקרוב (קשרים קודמים) והרחוק יותר (יחסים עם הורים). בוודאי שהבחור לא ישתנה ושכנועו בדעותייך אינו צריך להוות מטרה. אני מאמין שבכל קשר טוב יש לשמור על נפרדות זה מזה, כולל קבלת הזולת על דעותיו השונות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/08/2011 | 00:08 | מאת: נוי

שלום, אני סטרייטית אבל מרבה לקרא בפורום ואוהבת את תשובותיך. לכן החלטתי להתייעץ בנוגע לבעיה.לפני שנה יצאתי עם בחור מאד טוב במשך תקופה,נפרדנו על רקע תכונה שהפריעה לי ובאה לידי ביטוי בעוד מקומות והיא נוקשות (מאד מרובע ושמרן). חלפה שנה שבמהלכה אנחנו בקשר לסירגין מבלי להיות באמת בתוך הקשר.. בעיקר בטלפון שיחות וסמסים, כשניסינו לחזור לקראת פסח- הוא נשאר בשלו ועם הנוקשות שלו בכל מיני מקומות והחלטנו ששנינו כרגע לא בשלים לקשר כל אחד וסיבותיו. אבל מה שהכי משגע אותי-שאנחנו ממשיכים לשמור על סוג של קשר שהוא לא פה ולא שם.. וזה מבלבל את שנינו , יש לציין שהוא אוהב אותי מאד ואני לא סגורה על מה שאני מרגישה כלפיוץ שאלתי היא כזו- איך מפסיקים להיות בקשר? אני מרגישה שזה הפך להיות אובססיה אצל שנינו. ? תודה

שלום נוי, נוקשות היא אכן תכונה לא רצויה בפני עצמה, אך יש לה תפקיד הגנתי חשוב מאוד, כמעט הישרדותי. הבחור מגן על עצמו ולא יפסיק לעשות כן בגללך או בגלל כל אדם אחר, אלא אם כן, יקרה אירוע מאוד דרמאטי בחייו, לעיתים כצמיחה מתוך משבר. כדאי לך לבדוק עם עצמך האם אותה נוקשות של הבחור, פרט לכך שהיא אינה אטרקטיבית בעינייך, אינה גם משרתתת אותך מאיזו שהיא בחינה. נכון שלא כייף עם אנשים כאלה, אך הם גם משרים הרבה ביטחון, הם צפויים, הם שם בשבילך ומהווים למעשה מעין "חוף מבטחים", שתמיד ניתן לחזור אליו. אם הוא גם אוהב אותך ונותן לך תחושה שאת רצויה, ברור שהוא ממלא צורך מאוד חשוב עבורך. לכן השאלה אינה כיצד להפסיק את הקשר אלא האם את באמת ובתמים רוצה להפסיק אותו. התשובה לשאלה כיצד להפסיק היא ע"י חיתוך וויתור גם על הידידות, אבל כלל לא בטוח שזה הצעד המתבקש כאן, אלא בדיקה מעמיקה יותר של מה שיש בקשר זה ולא התמקדות במה שאין בו. ריגושים ועניין הרבה יותר קל למצוא, אך מי שמספק אותם בדרך כלל אינו מספק ביטחון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/08/2011 | 22:08 | מאת: התפתחות הומוסקסואליות

ערב טוב- ראיתי כי במספר מקומות כתבת כי בוגרים הומוסקסואליים סיפרו כי בילדותם נטו לשחק יותר במשחקי בנות /גינונים נשיים. שאלתי היא האם קיימים מקרים כי בכול זאת ילדים המשחקים במשחקי בנות , עדינים וכד' בכול זאת יתפתחו לסטרייטים? בנוסף- אם יש ילדים- בנים- גבריים המתפתחים לבסוף להומוסקסואליים, וכן ילדים נשיים עדינים המתפתחים לבסוף לסטרייטים, יש כאן מצב של דבר שהוא לא חד ערכי. מדוע אין כיוון אחיד שיאפשר לדעת איך יתפתחו ילדים? לסטרייטים או הומוסקסואליים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רועי, בפסיכולוגיה בכלל אנחנו מדברים על הסתברות (סיכון/סיכוי) ולא על ודאות מוחלטת. תופעות אנושיות הן רבות-גורמים ולא ניתן לקבוע שכל ילד שמשחק במשחקי בנות יתפתח להיות הומוסקסואל ולחילופין, עוד פחות, שכל ילד שמשחק כדורגל יתפתח להיות הטרוסקסואל. עם אי הוודאות הזו, כמו עם אי ודאויות אחרות רבות בחיים צריך לחיות, תוך היערכות פנימית לפחות למה שיותר אפשרויות, שאותן יש לקבל בברכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/08/2011 | 23:00 | מאת: בעילום שם

לדעתי יש כאלו שמשחקים במשחקי בנות כבר בילדות והם יותר בעלי בילבול מגדרי ומשיכה מינית לגברים בצורה מובהקת ואף יתכן פסיביות. ויש שלא. ובגיל ההתבגרות יש להם בילבול בנטיה/משיכה המינית ואפילו יש דו מיניים.

04/08/2011 | 14:46 | מאת: בעילום שם

האם כמו שיש רצף משיכה מינית של קינסי בדקו,ניסו,הכינו רצף של של סולם/סקאלה מגדרים-כלומר כמה אדם הומוסקסואל או לסבית רואה את עצמו נשי או גברי, זיכרי או נקבי? במילים אחרות אפשר לדרג את זה טראנסקסואל-טראנסגנדר-הומו נשי-הומו גברי. בנוסף אשמח לקבל התייחסות לסירטון הבא שמופיע בקישור למטה http://www.youtube.com/watch?v=0gABZn7T5zA

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, קיימים סולמות לבדיקת גבריות ונשיות וממלאים אותם באופן בלתי תלוי במגדר ובנטייה המינית (כלומר, גם גברים וגם נשים בכל נטייה מינית ממלאים שאלוני גבריות ונשיות). את הקליפ לא הצלחתי לראות מסיבות טכניות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/07/2011 | 23:31 | מאת: zzz

כיצד ניתן להבדיל בין מחשבות טורדניות לבין הדחקה.. איך אני יכול לדעת אם אני מדחיק משהו או שפשוט יש לי מחשבות טורדניות... האם הגיוני שבגלל תדירות מחשבות גבוהה אדם יתחיל להאמין למחשבות גם אם הם קשות עבורו ?!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ב-OCD פועלים מנגנוני הגנה שונים אחרי שההדחקה לא הצליחה לבלום את החרדה ולכן OCD מלווה חרדה גדולה מאוד. אם אתה סובל מ-OCD, אתה בוודאי יודע זאת. אנשים הסובלים מ-OCD אכן סובלים ממחשבות טורדניות תכופות מאוד, אך הם מודעים לחלוטין לכך שהמחשבות אינן הגיוניות ואינם מאמינים להן (זאת בניגוד להפרעות קשות יותר בהן האדם מאמין לגמרי בנכונות מחשבותיו השגויות). מכיוון שכך, מי שסובל מ-OCD יפנה בדרך כלל לטיפול וסיכויי הצלחת הטיפול טובים למדיי, אם כי התהליך לא קל. מושג על הטיפול תוכל לקבל מעיון בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת "מודן". מעבר לכך, תצטרך לפרט קצת יותר מה מפריע לך. אני מניח שאם שאלת את השאלה בפורום הזה אתה חושש שאתה הומוסקסואל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/07/2011 | 09:50 | מאת: zzz

ראשית המון המון תודה על ההקשבה התמיכה והעזרה... העניין הוא כזה, בגיל 20 עלו במוחי מחשבות שמא אני הומוסקסואל בעקבות עניין מיני שלא צלח עם אישה, מאז ומתמיד אני מקיים יחסי מין עם נשים והרבה, נהנה, לא נמשכתי מחיי לגברים, והעניין אף דיי דחה אותי שנים רבות... מאחר שלא מצאתי אהבה מס' שנים, וחשתי מין ירידה במשיכה המינית לנשים, עלו במוחי שוב המחשבות שמא אני הומו, מאחר והמחשבות כל הזמן מטרידות אותי וכל הזמן נמצאות בראש, עברתי משבר בחצי שנה האחרונה עם תסמיני חרדה... לעיתים יש לי הרגשה כאילו אני בכוח מנסה לקבל את המחשבות האלה ולהאמין בהם, כאשר מדי פעם אני "מתעורר" מהמחשבות ושולל את העניין על הסף... כרגע אני לא נלחם עם הראש שלי ונותן לחיים להעביר את זה קדימה ולהרפות קצת מהחשיבה האינסופית... העניין הוא שאני לא בדיוק יודע האם אלו מחשבות טורדניות שאין להם קשר למציאות, או שאולי אני מדחיק משהו שנים רבות ואני אפילו לא מודע עליו, אם כן איך המחשבות בכלל נכנסו לראשי ונמצאות שם מס' שנים לא מבוטל... המון המון תודה על העזרה והיחס החם... כן יירבו כמותך...

27/07/2011 | 19:37 | מאת: שגב

אני זוכר שהבנתי בגיל 11 שאני הומו, איך יש אנשים שרק בגיל 40 קולטים את זה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שגב, תודה על שאלתך המרתקת הנוגעת במורכבותה של נפש האדם. מדובר בשילוב של מספר גורמים, מהם אמנה רק שניים. ראשית, הומוסקסואליות בלעדית והטרוסקסואליות בלעדית נמצאות על שני קצותיו של רצף כשבתווך חמש דרגות של ביסקסואליות ברמות שונות. יש להניח, אפוא, שאנשים שהתוודעו למשיכתם לגברים מאוחר יחסית בחייהם נמצאו מלכתחילה קרוב יותר לקצה ההטרוסקסואלי של הרצף והיו מודעים רק למשיכתם לנשים. שנית, בגלל גורמים שונים שתקצר היריעה מלפרטם כאן משיכתם לבני מינם הודחקה עד שלב מאוחר יחסית ומשיכתם לנשים אפשרה את ההדחקה הזו ותמכה בה. הדחקה היא מנגנון ההגנה הראשוני, שמפעיל האדם כדי להתגונן בפני מידע שמעורר בו חרדה גדולה מדיי מכדי שיוכל להכיל אותה בתוכו. אתה, לעומת זאת, נמשכת כנראה לגברים בלבד והיית מלכתחילה קרוב יותר לקצה של הומוסקסואליות בלעדית על פני הרצף והיית מודע למשיכתך לגברים ללא צורך להדחיק זאת. אני משער שאילו הייתי יושב אתך ועם אדם שהדחיק את נטייתו המינית עד גיל 40 היינו מגלים דינאמיקה משפחתית שונה, דפוסי הזדהות שונים עם שני ההורים ויחסים שונים איתם וכן מבנה אישיות שונה. זאת בנוסף להבדלים ביולוגיים שכיום עדיין קשה עד בלתי אפשרי להבחין בהם, אך כנראה גם הם ממלאים תפקיד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/07/2011 | 21:14 | מאת: שגב

אנסה לחדד קצת - כבחור דתי בוגר ישיבה תיכונית, יצא לי לראות שהומואים שהיו איתי בישיבה ובישיבות אחרות "גילו לי" בסביבות גיל 20. המשותף לרובם, לפי דבריהם, שהם בכלל לא חשבו על הנטייה המינית שלהם עד לפני זמן לא רב וחיו חיים שלווים עד שהם גילו. וזה מה שאני מתקשה להבין, איך אפשר להדחיק? אני זוכר שבערך בגיל 10 נמשכתי לגברים (כנראה שהתפתחתי מוקדם מבחינה מינית) וידעתי מה זה "הומו" כמושג ובגיל 11 הבנתי שבעצם אני הומו ומאז חייתי בחרדה עצומה ורציתי "לתקן" את עצמי. זה נראו כאילו הם לא עברו את מה שאני עברתי. חיו להם חיים טובים, לא חשבו בכלל על הנטייה המינית שלהם ובגיל מאוחר כשנודע להם שהם הומואים פשוט השלימו עם זה (ולא עברו את התהליך הארוך שנים עד לקבלה עצמית כמוני). קשה לי להבין איך הם לא הבינו? איך בגיל מאוחר אפשר לאונן על גברים ומאידך לא להבין שאתה הומו? האם תתכן סיבה ביולוגית שחלקם התחיל להתפתח מינית ולאונן בגיל ממש מאוחר (17 ומעלה)?

27/07/2011 | 14:32 | מאת: יוסי

אני בן 18 וחצי. לאחרונה, גם באמצעות הפורום, קיבלתי תמונת מצב בנוגע לזהותי המינית. אני לומד בישיבה חרדית, ואני מבין שזה יקשה עלי לממש את נטייתי. כבר דיווחתי על בחור שאני מאוד נמשך אליו, וחשוב לשמוע תשובה - איך אני מתמודד עם הרגשות אליו שמפריעים לי בעיסוקיי, ומעוררים בי רגשי אכזבה מכך שהוא אינו אוהב אותי. דבר נוסף וחשוב: איך אפשר לזהות הומו פוטנציאל? שהרי בחברה כמו שלי רק אחד כזה מושבע ירצה לממש קשר? מי שאוהב קשר עם ילדים, ונהנה ללטף אותם, ולדבר איתם וכו' - האם זה סימן שהוא הומו? או משהו אחר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי, כפי שכבר כתבתי בתגובה להודעה שלך או של משתתף דתי אחר, תצטרך לגייס תעצומות נפש כדי להתגבר על רגשותיך ויצריך ולשמור על מרחק מאותו נער שאתה נמשך אליו. הדבר אינו נכון רק לגבי הומוסקסואליות אלא גם בחיי סטרייטים וגם בחיי אנשים בוגרים, יש אנשים שאנו נמשכים אליהם והם "מחוץ לתחום". קל וחומר כשמדובר בנערים מתבגרים בישיבה חרדית. הומוסקסואלים מכירים לרוב בסביבות שבהן יש ודאות שגם הזולת הומוסקסואלי, בין אם אלה מקומות מפגש פנים אל פנים ובין אם אלה אתרי אינטרנט המיועדים לכך. המלצתי לך לגלוש תחילה לאתרים של הומוסקסואלים דתיים (הקלד בגוגל הו"ד וחברותא, שני אתרים מומלצים) כדי לחלוק את קשייך עם בחורים במצב דומה ואולי דרכם לשמוע גם על מקומות מפגש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/07/2011 | 00:36 | מאת: רועי

שלום לך, יש לי בעיה וחשבתי שאולי תוכל ליעץ לי קצת. אני בן 24 וחצי, וחוץ ממערכת מאוד קצרה שהייתה בעבר לא היו לי מערכות יחסים עם בנות בחיי. הבעיה שאני באמת לא יודע מה לא בסדר איתי, יש לי את כל התכונות לכך. הבעיה זה אולי חוסר בטחון או אי משיכה לבנות (האמת שאני נמשך לבנות בדיוק כמו שאני נמשך לגברים). מה עושים במצב זה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רועי, אתה עדיין צעיר מאוד ורבים מבני גילך לא התנסו בזוגיות, בין אם הם הומוסקסואלים, ביסקסואלים או הטרוסקסואלים. לכן, לא הייתי מציע לך לתת לעצמך ציונים כמו "בסדר" או "לא בסדר". ייתכן מאוד שהמשיכה לבני שני המינים תורמת לקשייך להיכנס למערכת יחסים, אם כי הדבר אינו מחויב המציאות. חוסר ביטחון בהחלט יכול להסביר גם הוא את העובדה שעדיין לא התנסית בקשר בגילך הצעיר. אם להיצמד לכותרת שנתת להודעתך, אני סבור שכמה שיחות ייעוץ אם איש מקצוע תוכלנה לעזור לך לעשות סדר בבלבול המאוד טבעי לגילך שאתה חש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/07/2011 | 16:41 | מאת: נועם

שלום רב הכרתי לפני כחודשיים בחור, אני בן 44 והוא בן 45. ההיכרות התחילה ממפגש מיני וגילינו תחומי ענין משותפים והיה די ברור שאנחנו נישאר בקשר. הבחור מצא חן בעיניי גם אם הוא לא מלך היופי ואני מצאתי חן בעיניו כפי שהוא ביטא בפניי. שמתי לב כבר בפגישה הראשונה שיש לו "עניינים" כלומר שהוא מורכב ויש לו אולי קצת (או הרבה) יותר ממני חוסר בטחון, קושי לתקשר רגשות ולהיפתח. בין הפגישה הראשונה לשניה דיברנו בטלפון על דא ועל הא עד שהגענו לפגישה השניה. בפגישה הראשונה כיוון שלא הרגשתי הכי מדהים איתו בסקס ובכלל חשבתי שאולי כדאי הפעם לנסות להכיר אותו יותר כחבר וכך להרגיש משיכה חזקה יותר.לא דיברתי איתו לגביי הכוונות שלי פשוט זרמתי עם המחשבה שלי. הפגישה השניה היתה ארוכה יותר והשיחה יותר אינטימית והוא נפתח. ולי קל לדבר על עצמי, למעשה אני אוהב את זה :-) ודיברנו על הרבה דברים גם על דברים שלא מקובל לדבר בשלב זה... אבל זה קורה לי הרבה בשנים האחרונות ולפעמים אני מכה על חטא שאני לא מצליח להשאיר את השיחה סביב נושאים נייטרליים. בכל אופן לא נראה לי שהבחור סבל... זהו נפרדתי מהבחור באותו לילה מאוחר בלי סקס לבקשתי... אולי זה ביעס אותו. אני מודה שהבחירה לא להיכנס למיטה היתה רציונלית פשוט רציתי להתקרב אליו לא רק פיזית. עבר יותר מחודש. הוא הפסיק לתקשר איתי בטלפון רק בצ'ט ואותי זה העליב אז רמזתי לו שזה מפריע לי. הצעתי לו לצאת לרקוד מתישהוא ומכיוון שאני הייתי זה שיזם פניות האחרון ציפיתי שהוא ירים טלפון אבל הוא נאלם. כנראה שהשיחה איתו חיברה אותי ואני מצד אחד אומר לעצמי טוב "לא הסתדר, הלאה"...מצד שני בליבי אני מרגיש משהו... כאילו נשאר פתוח. חבל לי שלא הייתי ישיר איתו גם אם זה רק ההתחלה של ההתחלה. השאלה היא האם יתכן שבחור בגילו שבכל זאת מנהל קריירה ומסתובב בעולם יהיה חסר בטחון או יפחד מאינטימיות עד כדי היעלמות? הוא הודה שהוא טיפוס ביישן וביטא בפניי חוסר בטחון וצורך להרגיש מוגן, וגם מידה של התנהגות חרדתית. אבל הוא מצא חן בעיניי בגלל שהוא לא מחוספס בגלל שיש בו עדינות אבל קשה לי עם זה שהוא שותק. אני לא יודע אם זה חוסר תקשורת ביננו או שהוא לא מעונין בקשר... מצד שני אני לא מוכן לחזר אחריו ואולי זה מה שהוא מצפה ממני. בכל אופן זה מקשה עליי כי אין לי חשק להמשיך לראות בחורים אחרים עד שאני לא יודע בודאות... אם יש בכלל דבר כזה ודאות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועם, אינני יכול, כמובן, להתייחס למניעיו של הבחור, אלא רק למה שעובר עליך, וגם זאת באופן מוגבל מאוד, שכן אינני מכיר אותך ואתה מספר על מקרה שאינני יודע עד כמה הוא מייצג אותך באופן כללי. אתה כותב שאתה אוהב לדבר על עצמך ושהבחור מרבה לשתוק. אם שתיקה פירושה הקשבה ביניכם, הרי שעל פניו זה סידור מושלם כמעט. סירובך למגע מיני עם הבחור בהחלט עורר בו רגשות דחייה, לדעתי, לא רק במובן שהוא אינו נחשק, אלא במובן קמאי הרבה יותר, הגם שביטחונו העצמי ממילא אינו גבוה במיוחד. הרושם שלי,ויכול מאוד להיות שאני טועה, הוא שיותר ממה שאתה רוצה את הבחור, אתה רוצה שהבחור ירצה אותך ולכן אינך מוכן לקבל את ההיעלמות שלו, שהיא למעשה הימלטות מובנת מאדם שאינו חושק בו, מעוניין בו, וקיומה של שפה משותפת רק מוסיף על כאבו. סבורני כי הבנת כאבו של הזולת במקרה כזה עשויה להקל עליך. מעבר לכך, נראה לי כי מוטב שהצורך המובן והטבעי שלך לדבר על עצמך יבוא על סיפוקו במסגרת לגיטימית וחד-צדדית יותר, כמו טיפול או ייעוץ, שבה הקשר עם הזולת מוגדר מראש כא-סימטרי ובלתי שוויוני, כך שתהייה פנוי להתייחס לצורכי הזולת במקרים אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/07/2011 | 20:09 | מאת: נועם

דר' גידי אני לא מכיר אדם שלא רוצה שירצו אותו :-) אני רוצה שירצו אותי וכמי שאוהב קהל אז כנראה יותר מהממוצע. ברור שזה מעליב כשבחור שבילית איתו שני ערבים אינטימיים לא מרים טלפון ומתעלם. אבל יש גם אכזבה מתוך ציפיה שאחרי שיחה שכזאת תהיה שיחת טלפון מצידו שאומרת למה לא מתאים או מה מפריע וכו'. זה לא קל לעשות אבל זה מעיד על בגרות. אז כן זה מציף אצלי משהו אבל לצערי לא יכול להרשות לעצמי מסגרת טיפולית... אמצא דרכים אחרות להתמודד עם התסכול...אולי זה רק קצה של השלגון מי יודע מה יש מתחת :) ולגבי הצורך שלי לדבר ולדבר ...לא יותר פשוט למצוא קהל מאזינים??

24/07/2011 | 22:19 | מאת: פלוני

מדוע שלא כמו בארה"ב ובעוד מדינות, בארץ אין איסור על טיפול פסיכולוגי לשינוי הנטייה המינית?

שלום פלוני, גם בארה"ב ובמדינות אחרות לא מדובר באיסור שקבוע בחוק, אלא בעבירה על כללי האתיקה המקצועית. בוודאי תשמח לדעת שבארץ הוקמה ועדה ע"י הסתדרות הפסיכולוגים שדנה בטיפולי המרה ושוקלת הכנסת כלל דומה גם בארץ. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/07/2011 | 01:30 | מאת: שואל

שמתי לב שיש לסטרייטים ובמיוחד גברים סטרייטים, ואפילו להומואים, רתיעה/שנאה/גועל/כעס ועוד, מגבר עם שיער ארוך. אומנם לא כולם- אבל בהחלט הרבה. . . עכשיו אני יודע שיש גברים עם שיער ארוך ואולי יותר נשים עם שיער קצר, אני שואל למה יש ביקורת ובילבול כאשר לגבר יש שיער ארוך? שאלה נוספת והשערה האם לגברים סטרייטים ישנה משיכה חזקה לשיער ארוך וגולש אצל נשים? והאם לנשים ישנה נטייה טבעית מגדרית לגדל שיער ארוך כלומר מרצונם החופשי, או שהן לאורך כל השינים מקבלות חיזוק מצד הגברים עד שזה כל כך השתרש שאי אפשר לדעת מה קדם הביצה או התרנגולת? ותודה רבה מראש כמובן

שלום שואל, שיער קצר אצל גברים וארוך אצל נשים קשור באופן מסורתי לגבריות ונשיות, בהתאמה. במשך השנים הדברים השתנו כתוצאה מאופנות חולפות ומשתנות. בתקופת ילדי הפרחים, למשל, ואף בשנות השבעים והשמונים, גם גברים גידלו שיער מבלי שהדבר יפגע בגבריותם (אולי אף ההפך נכון לגבי אותה תקופה). כיום נראה שלפחות לגבי גברים השיער הקצר, ואף גילוח הראש, חזרו לאופנה ודומה שיש לכך השפעה חברתית על האטרקטיביות שלהם. לדעתי, יותר מכל מדובר בנורמות חברתיות, כפי שרזון של נשים נחשב אטרקטיבי כפי שניתן לראות על דוגמניות ובשל כך אף תורם את חלקו בהגברת נטיות אנורקטיות בנשים. מבחינה היסטורית-מיתולוגית, שיער ארוך אצל בני שני המינים נחשב סמל למיניות וכוח (כמו בסיפור התנ"כי על שמשון ודלילה, למשל). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/07/2011 | 23:02 | מאת: נעה

שלום, אנחנו זוג עם ילד בן 3 (בנק הזרע), לאחרונה הוא מתחיל לדבר על נושא ה"אבא" (אומר שסבא הוא האבא שלו...) התשובה שנתנו לו עד עכשיו היא שסבא הוא סבא ולו יש שתי אמהות. רצינו לדעת איפה ניתן לקרוא חומר על הנושא או לקבל עזרה כדי שיהיו לנו יותר תשובות כשהוא יתחיל לשאול שאלות יותר מפורטות. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב נועה, הסקרנות הטבעית של ילדים, שנולדו מזרעו של תורם זר לגבי אביהם- מאד מוכרת, בין שמדובר באם חד הורית או בזוג אמהות. ברור, שהסקרנות היא דבר מאד חיובי ואף טוב שהילד יוכל לתת לכך ביטוי בשאלות והתעניינות בנושא בסביבתו הקרובה ביותר. על כן, מבורך בעיני שאתן מתכוננות לנושא, שהשאלות סביבו תתעוררנה יותר ויותר במהלך השנים הקרובות. לצערי, איני מכירה חומר מדעי כתוב, היכול לעזור לזוג אמהות להתמודד עם הנושא. ניתן למצוא חומר כללי על מתן מענה לילד כאשר מדובר באם חד הורית, ובהורות לסבית - כאשר האב אינו מוכר, דרך חיפוש באינטרנט. ואולם, במסגרת " המרכז הגאה" בתל אביב, קיימת קבוצת אמהות לסביות שמנחה עובדת סוציאלית בעלת ניסיון אישי בתחום, שנושאה: "לקראת אמהות לסבית". דרך האתר של הפורום הנוכחי, קשה להנחות ולהדריך הורים/אמהות , היות שחסרים פרטים על הילד והאמהות, אורח החיים, הגישה וההתייחסות לנושא וכיו"ב. יחד עם כך, ישנם דברים כלליים שאפשר להתייחס אליהם: החשיבות של הפתיחות עם הסביבה לגבי הנושא, כולל הקשר עם גורמים חינוכיים בגן ובבית הספר, חשיבות הפתיחות עם הילד בדיבור על הנושא ובהדגשה על מגוון המשפחות הקיימות כיום בעולמנו ואף ביצירת קשרים חברתיים עם משפחות דומות. אשמח לסייע לכם באופן יותר ספציפי, אם תתקשרו עמי לפי כתובת האי מייל המצורפת בזה, כך שאוכל לקבל מכן יותר פרטים ולהתייחס באופן מפורט. daliag@inter.net.il. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

21/07/2011 | 16:48 | מאת: אחד

שלום לך דוקטור. אני בן 21 ולפני 4 ומשהו שנים אני גיליתי שאני ביסקסואל. כמובן שגם כשגיליתי לא הרפיתי מהעובדה הזו וגם לא השלמתי עם העובדה שאני ביסקסואל ישר,אלא המחשבות שאני הומו בלבד עלו למוחי לאחר שלא הצלחתי לקבל זיקפה מכל דבר שקשור בגוף האישה.האובססיה הלכה וגברה כשהבנתי שאני לא נמשך לשתי המינים במידה שווה,רוב הזמן אני חי עם זה אחלה אבל לאחרונה האובססיה נהייתה גדולה יותר,אני כבר לא מאונן כי אני רוצה,אלא אני מאונן כי אני במעין בחינה תמידית כזו מה עושה לי את זה בגוף של האישה ואם בכלל וכל זה למרות שהיו לי יחסי מין עם נשים,אני מצליח להגיע לאורגזמה מפורנו שבו אישה מופיעה וכו' אבל מהאובססיה אני לא מצליח להתנתק.מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אחד, פעילות מינית, כולל אוננות, אמורה להיות מהנה ולא "מבחן" או "ניסוי" שאתה עושה לעצמך. בסה"כ אתה נמשך גם לגברים וגם לנשים, ובאמת לא משנה כרגע למי יותר, וזה מגדיל את טווח האפשרויות שלך: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אם אינך יכול לחדול מהבדיקות העצמית לבדך, המלצתי לך לפנות לטיפול כדי להכיל את שתי המשיכות בתוכך ולהפיק מהן את המירב. אתה מאוד-מאוד צעיר, תכיר עוד הרבה בחורים ובחורות ובסופו של דבר, תלוי אל מי תחוש משיכה רגשית ומינית באופן כללי כאדם שעימו תרצה לקיים קשר משמעותי. כמובן קל יותר לומר את זה מאשר לעשות, משום שהנושא מגלם בתוכו את ההתייחסות שלך לעצמך, את הזהות המינית שלך, את הגבריות שלך שאולי בעיניך מוטלת בספק ככל שאתה נמשך יותר לגברים, ואת כל אלה די קשה לשאת לבד בגילך הצעיר. לכן, טוב תעשה אם תחלוק אותה עם איש מקצוע, ולו רק למספר פגישות, בעיקר אם אינך מצליח להיגמל מהבדיקות העצמית והמייסרות שאתה עורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום.אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.אך.נתקלתי ביחס מזעזע מצד רופאת הנשים שבדקה אותי.נכנסתי עם בת זוגתי.והיא שאלה.מי היא.עניתי שזו בת זוגתי.אז היא אמרה ..סליחה.מה אמרת.חזרתי על עצמי.ואז היא הוסיפה לשאול האם אני נשואה כיום.האם אני במערכת יחסים גבר כרגע.כלומר.התעלמה מזה שיש לי בת זוג.ואף אמרה שזה לא קשור לבת זוג.אם אני נשואה כרגע או לא.בנוסף.לפני הבדיקה הגניקולוגית.שהיא לא הסכימה לבדוק אותי חודרנית.כיוון שאני עדיין בתולה.לפני שהתפשטתי .ולא מספיק שהיא סירבה שבת זוגתי תכנס איתי בוילון בבדיקה.בטענה שזו בדיקה אישית.ואף אמרה לי.מילא.אם הייתי גבר.אבל אני אישה....לפני שהתפשטתי .הסתכלה עלי ואמרה לי את בתולה נכון.לא.כי את בטוח נראית לי בתולה.בסוף הפגישה .עוד היא הוסיפה שאם לא ימצאו כלום בבדיקת האולטאסאונד הבטני ששלחה אותי.אני לא אמורה לחזור אלייה בכלל.ממש במילים האלה אמרהלי....מצטערת על החפירה.אבל רציתי לדעת מה אתם חושבים על זה.תודה.

שלום מישהי, בין שזה שייך לפורום ובין שלא, הצטערתי מאד לשמוע על החוויה הלא נעימה שהייתה לך בביקורך אצל רופאת הנשים. מצער שיש עדיין חוסר רגישות והבנה של דברים, שלא ניתן היה לצפות שייקרו בימינו ועוד יותר מצער כשזה קיים במקום שאנו הכי פחות מצפים שיקרו: במפגש עם אנשי מקצוע מטפלים בכלל ואצל רופאים בפרט. מכל מקום, בוודאי שעדיף לך להחליף את רופאת הנשים שאצלה בקרת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

18/07/2011 | 23:10 | מאת: confused

בקצרה : אני בן 27 בחור מסורתי הטרוסקסואל ממתי שאני זוכר את עצמי. בגיל 19 לאחר מערכות רבות של יחסים עם נשים הרגשתי פתאום פחד בלתי נשלט מהומוסקסואליות (צץ מסיטואציה מינית עם אישה) לאחר מס' חודשים לערך זה עבר, נכנסתי למע' יחסים רצינית בה לא היה זכר למחשבות הללו. בשנים האחרונות התחלתי לחזור בתשובה כאשר חלק מהתהליך היה התרחקות מנשים, לפני חצי שנה בערך "התפוצצו" המחשבות שנית, לאחר שלא מצאתי אהבה תקופה ארוכה וחשבתי שנית אולי אני הומוסקסואל. אני כרגע נמצא במע' יחסים אבל המחשבות מסרבות לצאת לי מהראש ואני לא מצליח להתאהב בבחורה. מעולם לא התנסתי עם גבר, או נמשכתי במודע לגברים, ככה שאני לא יודע את שורש הבעיה. כמו כולם אני מעוניין להקים מוסד נישואין ומשפחה, ואני לא חושב שאני יהיה בשל לעשות זאת עד שהראש לא יהיה נקי, עם כל השיחות שעשיתי, מה שקראתי אני עדיין כל הזמן חושב על זה בצורה אובססיבית.. אני מתחיל להאמין שאולי אני באמת כזה.. אני בסוג של מלחמה עם עצמי להבין מה עובר עלי ולא מוצא תשובות..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום confused, לפי תיאוריך, לא נשמע לי שאתה הומוסקסואל, משום שאתה מעיד על כך שאינך נמשך לגברים. זו, כמובן, השערה שדורשת בדיקה במסגרת ייעוץ פנים אל פנים. האפשרות שהייתי חושד בה יותר היא של Homosexual Obssessive Compulsive Disorder , כלומר, הפרעה כפייתית שבה האובססיה (המחשבה הטורדנית) המרכזית היא פחד להיות הומוסקסואל. הפרעה זו מופיעה לרוב דווקא אצל גברים הטרוסקסואלים שאינם נמשכים כלל לגברים אך חוששים שמא הם הומוסקסואלים. אתה מתאר שמחשבה זו הופיעה לראשונה דווקא בזמן יחסי מין עם אישה ובמקביל אתה מתאר תהליך התקרבות לדת והתנזרות ממין עם נשים. בדברים אלה יש אולי רמז לכך שמיניות בפני עצמה, שלא כחלק ממערכת יחסים המובילה לנישואין ולבניית משפחה, נתפסת כאסורה ויש לבדוק את הבסיס לכך. בכל מקרה, המלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי הן כדי לתקוף את האובססיה באופן ישיר והן כדי לבדוק בצורה מעמיקה יותר את האיסורים שאתה מטיל על עצמך בכל הקשור להתבטאות מינית - באופן לא מודע, כמובן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 22:22 | מאת: יוסי

כשהייתי בכיתה א' בביה"ס, סיכמתי עם חבר שנתחבא מאחורי איזה ארון ושם הראנו אחד לשני את איבר המין שלנו. ביקשתי מחברים נוספים בכיתות ב', אך סירבו. מקרה נוסף הי' עם שכן, שהגעתי לביתו וחשפנו את איבר המין אחד לשני. אבל גם באותם ימים, אהבתי קשר עם בנות, ולהביט ביופיין וכו' - דבר שמשום היותי דתי לא יצא לפועל כלל. כמו"כ, גם בהיותי ילד בביה"ס הי' ילד שחשבתי עליו רבות, ופעם אף ויתרתי על אירוע מסויים בכדי להגיע אליו הבית ולשהות במחיצתו. כשהגעתי לכיתה ז', אף נשתוקקתי להביט בו בעירום. (כמו"כ אני אוהב את גופו של הבחור שעליו אני מדבר בהווה, דבר שמתאפשר לי לראות במקווה). נזכרתי וכתבתי, כי אולי פרטים אלו חשובים לך, לייעוץ. שוב תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי, התוספת אכן חשובה ומשמעותית. את מה שקרה בכיתה א'-ב' לא הייתי רואה כרמז להומוסקסואליות, אך הרצון לראות את גופו של הבחור הנוכחי בהיותך בן 18.5 - בנוסף למשיכה הרגשית העזה אליו - היא כבר עניין אחר, שמוסיף בהחלט ממד מיני לזיקתך אליו. אני שמח בשבילך שאינך "נעול" על ה"חרדיות" הדתית שלך, לא משום שיש לי משהו נגד הדת, אלא משום שלבחורים דתיים קשה הרבה יותר לחיות בשלום עם משיכה לבני מינם הן מבחינה חברתית והן מבחינה אמונית. בפנייתך הראשונה ציינת שאתה נמשך לבחורות וייתכן שבשנים הקרובות יתברר לך שאתה ביסקסואל, כלומר, נמשך לבני שני המינים. במקרה כזה, יהיה לך טווח בחירה רחב יותר להחליט עם מי ברצונך לחלוק את חייך. אני מתאר לעצמי שקשה מאוד לשמור סוד כזה בינך לבין עצמך. אתה מוזמן להמשיך לראות בפורום זה, שהוא פורום מומחה, כתובת לייעוץ, אך במקביל אני מפנה אותך גם לשני אתרים בהם מנוהלים פורומים של הומוסקסואלים דתיים המתחבטים בבעיות דומות ומספקים תמיכה רגשית זה לזה. למרכיב זה חשיבות גדולה לפחות כמו לייעוץ פסיכולוגי של איש מקצוע: http://havruta.org.il www.hod.org.il וכן פורום הומואים דתיים ב"תפוז": http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1190 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 11:38 | מאת: חסוי

שלום גידי יש לי שאלה אולי תוכל לעזור לי. הבעיה שלי היא כזאת, אני לא אוהב עבודות גבריות מדי, ובמשפחתי שיודעת שאני גיי אוהבים לשכנע אותי ולהתערב. . . הם כאילו לא שומעים אותי ולא מבינים. כלומר עבודות כמו כיסוח דשא, אינסטלציה,תיקונים, לעשות רישיון (אני לא סובל נהיגה!!) ועוד. בנוסף הם מתערבים לי במראה החיצוני ולרוב אם משהו מזכיר רק דבר נשי הם מעדיפים שזה ישאר קבור בתוך כותלי הבית וגם שם אני מקבל הרבה פרצופים. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

17/07/2011 | 21:02 | מאת: חסוי

25. כבר שכרתי מחוץ לבית. אבל אני רוצה שהם יתגמשו כלפי ולא ההפך.

17/07/2011 | 01:02 | מאת: יוסי

אני בן 18 וחצי, ולומד בישיבה חרדית זה השנה החמישית (שלוש שנים ישיבה קטנה, ושנה שניה בישיבה גדולה). זה כבר כמה שנים שהסתובבתי עם מחשבות שמא אני בעל "נטיה הפוכה", משום שבין שישים חברי השיעור שלי, נמשכתי תמיד לאיזה בחור (זה התחיל כבר בביה"ס). הרגשתי אהבה עצומה אליהם, רצון לנשקם וכו' (ולעיתים רחוקות, וזה התחיל כמדומני רק בשנה האחרונה, מחשבות על קשר רציני יותר). אולם, משהתייעצתי עם כמה ידידים וירטואליים, בהצביעם על-כך שאני נמשך גם ובעיקר לבנות, אמרו שהבעיה היא "תלות רגשית", בעיקר משום תיאוריי על הקשיים הנפשיים בפרידה מהם, בחוסר יחס קל מהם וכו'. בעקבות כך, נוצרה מריבה עם כמה בחורים, שלקחתי אותה קשה - אולם כיום, אני חושב שעברתי את זה. אבל דווקא משום כך, כעת אני יכול להרגיש את הבעיה בצורה חריפה יותר. על בחור אחר, בחור נאה שאני כל היום חושב עליו, ואוהב אותו מאוד, וכל "לא" שהוא אומר לי, קשה עלי הדבר מאוד. בימים האחרונים התחלתי לנתק עמו מעט את הקשר, וזה הקל עלי מעט, אבל עדיין עולים עליו מחשבות מדי פעם וכו'. אשמח אם תוכל לייעץ לי, מה ואיך לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוסי, אני מבין את הקונפליקט בו אתה נמצא, אך למיטב הבנתי, האיסור מדאורייתא חל על משכב זכר (חדירה לפי הטבעת) ועל השחתת זרע באוננות. הרגשות העזים שאתה חש לחבריך לישיבה אינם אסורים על פי הבנתי ולא הייתי מציע לאף אדם להתנגד למה שהוא מרגיש. אינני יודע אם הביטוי הנכון לתיאור רגשותיך הוא דווקא "תלות". יש לך קשרים עזים למספר בחורים בישיבה ובמקביל אתה מעיד על משיכה מינית לבחורות, שנותנת תקווה לחיי משפחה על פי אמונתך הדתית וסגנון החיים שלך. יכול להיות שבנסיבות חיים אחרות הקשר הרגשי העמוק שפיתחת לחבריך היה מקבל גם משמעות מינית. איננו יודעים זאת. זיקה רגשית עזה בין בחורים בגילך אינה חייבת להיות מלווה משמעות מינית. היא לגמרי טבעית ונורמאלית והיא יכולה לבטא הזדהות ורצון להיות או להיראות כמו אותו בחור נאה שכלפיו אתה מרגיש את אשר אתה מרגיש. עם זאת, אם רגשותיך כלפי הבחור "מאיימים" עליך, הרי נהגת בבגרות ובתבונה כשהתרחקת והפחתת את תדירות המגעים איתו. ייתכן מאוד שהתרחקות זו דווקא תגרום לבחור להתקרב אליך ואם אתה כל כך רגיש ל"לא" שלו, אולי מוטב שתשאיר את היוזמה בידיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 22:07 | מאת: יוסי

א) אם אין מדובר ב"תלות" - מדוע אם כן אני נפגע עמוקות אם רק יסרב לבקשה הכי קטנה שלי, או יעשה דבר שהי' יכול לעשות עמי - עם מישהו אחר? מדוע אני כה מתרגש לדבר עמו, עד שאין אני יכול לחשוב ולסדר את מילותיי באופן חופשי? מדוע קורה שאני חולם עליו? במילים אחרות: כיצד אפשר להבחין האם מדובר ב"תלות" או רק ב"רגשות עזים"? ממה הרגשות הללו נובעים? האם אפשר להתגבר על זה, או שמא צריך למצוא בכ"א חבר טוב? ב) הרגשות אינם "מאיימים" עלי כלל. ההתרחקות היא משום שאני חש סבל רב - שהוא לא משתף איתי פעולה מלאה. אילו הי' חבר מאוד טוב שלי - כפי שהייתי רוצה לראות את הדברים - בוודאי הייתי שמח מאוד להיות קרוב אליו. אך הוא אינו מעוניין להיות חבר טוב כל-כך, כפי שהייתי רוצה. (וזה בעייתי: הן משום שהוא לא ירצה להיות החבר מאוד טוב שלי, והן משום שיחס של קירבה חזקה מהסוג שאני זקוק לה - לא תראה רצויה בעיניו של נער חרדי, ואני לא מדבר על "משכב זכור" אלא על כל קשר שכולל מגע גופני אף קל). ג) אני אמנם חרדי מבחינת "החברה" שבה אני נמצא, אך עדיין לא החלטתי "מי אני". ורציתי לשאול מבחינה פסיכולוגית: האם השחתת זרע ראויה? אני משחית כבר באופן רצוף במשך של כמעט שנתיים (יש תקופות שבכל-יום, ויש תקופות שפעם-פעמיים בשבוע) - וקשה לי מאוד להפסיק עם-זה. אני גם חושש שזה מזיק לי לאיבר המין, כי אני רואה מעין שטפי דם קלים בתוך האיבר. מה עושים? מקווה שלא שאלתי שאלות עדינות מדי.

15/07/2011 | 00:38 | מאת: fibs

בן זוגי ואני פרודים נכון לעכשיו, אלא שאנחנו כבר זמן בוחנים את האופציה לעתיד משותף אתמול חשף בן זוגי בפני את העובדה כי מדי פעם הוא מתראה עם גבר ומספק לו שרותים מיניים. כמו"כ סיפר כי הנסיון המיני הראשון שלו בגיל 18 היה עם גבר (דרך מודעה בעיתון) מאחר והיה מתוסכל מזה שהוא לא משיג בחורות. מאז ומעולם הוא היה מאוד מיני: מביא ביד כל יום לפעמים אפילו מספר פעמים. הוא מאוד אוהב נשים, אוהב סקס עם נשים, אוהב לשלוט ולהתעמר בהן כחלק ממשחק התפקידים.תמיד החזקתי ממנו מי שפעיל מאוד מינית כלפי המין הנשי. הוא ככ גברי שהוא הבןאדם האחרון שהייתי חושבת שימצא עצמו עם גבר. הוא לדבריו אוהב במפגש הגברי את תפקיד האישה שהוא נכנס אליו. הוא מבקש מהפרטנר שיתעמר בו, ישלוט בו ויפגין מעט אלימות כלפיו בזמן האקט האנאלי, והאוראלי שהוא מקבל. הוא לדבריו לא נמשך, לא מעוניין במגע עם הגבר איתו הוא נפגש, נמנע מליטופים נשיקות או מגע מעבר לאקט כי לטענתו הוא אוהב נשים. הוא מחפש למצוא במפגש הגברי את האופן שבו הוא אוהב שנשים מתנהגות איתו בסקס (נשלטות, מושפלות) בתקופה האחרונה (מאז נפרדנו) הוא מתראה איתו יותר ולטענתו הוא מרגיש צורך להשתחרר. היום במקום להיות יחד הוא הלך אליו. אני אשת סודו וטרם מצאתי עם מי לדבר על העניין, אבל אני קצת בלחץ מהתדירות העולה של המפגשים (האם הוא יהפוך להומוסקסואל?) וקצת לא יודעת איך לעכל את העניין. אני אוהבת אותו מאוד, כל הגילוי הציף בי רצון לחבק ולהכיל את הצורך הזה שלו אבל כשאני כאן על הספה והוא שם איתו זה קצת קשה. אני אפילו לא יודעת אם יש לי שאלה ספציפית, אולי אני מחפשת רק כדור הרגעה, או מענה להבנת הצורך שלו בזה והאם זה יכול להתפתח להומוסקסואליות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום fibs, אני מבין את ההלם שאת נתונה בו והוא אך טבעי בתגובה לבשורה כזו. בפנייתך לא ציינת את הגילאים שלכם ואת מצבכם המשפחתי. אני מבין, אם כך, שאינכם נשואים. הבעייתיות, כפי שאני רואה אותה, היא לאו דווקא בנטייה המינית של בן זוגך, גם לא בתפקידים ההפוכים לכאורה שהוא ממלא עם נשים ועם גברים. מה שצורם לי מבחינת מערכת היחסים שאת מתארת הוא הצורך של בן זוגך לספר לך על כך ועוד בפרטי פרטים פיגורטיביים כל כך. גם השיתוף שלך בכך שהערב הוא נפגש עם אותו גבר במקום איתך נראה לי פוגעני ואני לא קורא בהודעתך כל מחאה על כך. הרי ברור שאילו היה מדובר באישה אחרת שהוא פוגש כדי לקיים יחסי מין, הרוב המכריע של הנשים היה רואה בכך בגידה ומזדעק. אני חייב לומר שאני מתקשה לראות כיצד מתוך מערכת יחסים חסרת גבולות כל כך יצמח ביניכם משהו יציב. אני גם שותף לקושי שלך להעריך לאן תתפתח נטייתו המינית. כיום מקובל לדבר יותר ויותר על "נזילות מינית" (sexual fluidity), כלומר, שינוי הנטייה המינית בתקופות שונות בחיים. על כל פנים, מה שנראה לי מדאיג יותר, כאמור, הוא היעדר הגבולות והציפייה שתקבלי אותו בכל תנאי, גם כשהדבר עלול בפירוש לפגוע ברווחתך הנפשית. המלצתי לך היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לברר למה את מוכנה לספוג זאת והאם לא מגיע לך קשר הדדי ושיוויוני יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/07/2011 | 01:03 | מאת: fibs

אני לא רואה בזה בגידה כי הוא נמצא במקום שבו בוא מקבל שם משהו שאותו הוא לא יכול לקבל ממני- איבר מין גברי. אישה אחרת זה סיפור אחר- כל מה שלי יש- לכאורה גם לה יש. כך שאני לא חשה נבגדת. בעניין זה שהוא שם כעת- אנחנו בסטטוס לא מוגדר כרגע. נסיון פרידה על מנת לבדוק את הבחירה של שנינו בקשר הזה אנחנו בשנות השלושים לחיינו

15/07/2011 | 01:07 | מאת: fibs

האם לדעתך ניתן לקיים יחסים תקינים ויציבים, להקים משפחה עם ההתנהלות הזו שלו במקביל?

15/07/2011 | 08:51 | מאת: fibs

אני לא מודאגת מהחשיפה וגם לא מה"בגידה" זה חוסר שלא אני ולא בחורה אחרת יכולות לספק, לכאורה בכל מערכת זוגית יש את החורים שבן הזוג לא ממלא. אם חסר לי לדןגמא עושר תרבותי אצל בן הזוג שלי- אדאג להשלים אותו בדרכים אחרות ממקורות אחרים וכך אני רואה את זה. אני שמחה שהוא משתף אותי כי אני יכולה להסתכל לאמת בעיניים ולבחור. אני פשוט לא יודעת מה אני ספוגת פחדים כרגע, זה גם הכל ככ טרי: אני מפחדת שהוא בכלל לא מודע להיקף של הדבר, מפחדת מגילוי מאוחר של הומוסקסואליות (כבר אמרתי) מפחדת מהמחשבה שיום אחד אולי האהבה הדאגה והאכפתיות יאולצו לעבור טרנספורמציה ויעלם המימד הזוגי- מיני,מוטרדת מהמחשבה של לגדל ילדים על רקע זה, מהמחשבה על חיים כפולים. הוא ככ מאצ'ו בתדמית שהוא יצר לעצמו בחיים שלו שהוא לא יעז לעולם לחשוף ולהסתכל על הצד הזה שלו מתוך פחד מהחשיפה ומהתגובות של הסביבה אליו ואני מפחדת שהפחד הזה טומן בחובו דברים שהוא לא רוצה להתמודד איתם ויום אחד יתכן ויצופו אל פני השטח. אני חוששת שהדימוי הגברי שלו בעיניי ייפגע\נפגע. אני לא יודעת אפילו אם אני יכולה לחלוק איתו את המחשבות והפחדים כי אני חוששת שהוא ירגיש שהוא ננטש על ידי וזה רק יסגור אותו יותר מול הדבר הזה. אני לא רוצה לנטוש אותו ולתת לו פתח להרגיש שיש בו משהו לא טוב שיעורר סלידה עצמית,כי זה לא משהו לא טוב אני בסערה מוחלטת

בן זוגי התוודה בפני אתמול שזה כבר כמה שנים הוא מתראה עם גבר מדי פעם, לא משהו מחייב.בנוסף התברר כי הנסיון המיני הראשון שלו בגיל 18 היה עם גבר- מאחר והיה מתוסכל מזה שלא קיים עדיין יחסים עם בחורה. הוא לטענתו אוהב למצוץ, אוהב לקבל מין אנאלי, לחוות את תפקיד האישה ולהתנהג כמו שהוא אוהב שנשים מתנהגות איתו. כשהוא מקיים יחסים עם נשים הוא אוהב לשלוט, לדבר באופן "משפיל ובוטה" כחלק ממשחק התפקידים, זו לא ההעדפה שלי אבל אני בסדר עם זה, אני רואה את זה כמשחק תפקידים על מנת למלא צרכים. מסתבר שבמגע שלו עם גברים הוא מקבל על עצמו את תפקיד האישה, נשלט ואוהב שמתעמרים בו. הוא לא נהנה במיוחד מהמגע הגברי, נמנע מלהתנשק או ליצור מגע מעבר לאקט המציצה עצמו (שהוא נותן) ואקט החדירה(שהוא מקבל). קצת קשה לי עם הגילוי הזה, אני לא מוצאת כרגע עם מי לדבר מאחר ואני נאמנה לסוד שלו. אני אוהבת אותו והדבר נוגע לי ללב ואני מאוד רוצה להכיל ולחבק את הצורך הזה שלו. אני חוששת שתדמית הגבר שלו בעיניי תיפגע, מאחר ואנחנו במערכת לא ככ מחייבת עכשיו בינינו (נפרדנו ככל הנראה על מנת לחזור) הבנתי שהוא מתראה איתו הרבה לאחרונה. אני קצת בלחץ מזה שאולי הוא יהפוך להומוסקסואל למרות שהוא מאוד מאוד אוהב וזקוק לסקס עם נשים ולטענתו הוא לא נהנה ולא מבין את החיפוש אחר המגע הגברי. איבר המין הגברי מאוד משמעותי עבורו. היום במקום שנתראה אנחנו הוא הלך אליו וזה גם קצת מלחיץ אותי. אני לא יודעת אם יש לי שאלה ספציפית על העניין אולי רק הכוונה או כדור הרגעה, או להבין מה זה ולמה זה נמצא אצלו. הוא האדם האחרון שהייתי מעלה על דעתי שיפנה לכיוון הזה והגילוי הזה הותיר אותי בשוק

שלום, אשמח לקבל את עזרתכן... עלול להיות מעט ארוך אך מתנצלת מראש. אז סיפורי הוא כזה: אני ובן זוגי בני 26, נמצאים במערכת יחסים רצופה של שמונה+ שנים... מתוכם גרים יחד 3 שנים. עתידים להינשא בעוד כמה חודשים. אני חוששת נורא... תמיד חששתי... טיפוס שאומר הכל בפנים ודיברתי על זה לא פעם אבל תמיד זה היה חד צדדי...אני מתלוננת וטוענת ולפעמים מכאיבה והכל מכאב וחרדה עצוןמה שלי. מאז ומתמיד לא הייתי טיפוס מיני, פעם פעמיים בשבוע בעיקר בסופש כשהכל רגוע ולא ממהרים לשום מקום תמיד סיפקו אותי. מה גם שהיינו עד לפניי שלוש שנים גרים בבית הוריי אז ככה שתחושת הגנבה ברגעים הללו שיפרה את העניין והכניסה לו את הפלפל... הבעיה החלה לצוץ מאז שעברנו לגור יחד ובהדרגה עד שבחצי שנה האחרונה אני יכולה לציין בוודאות שסקס בינינו מתקיים אחת לחודש וגם לאחר לחצים והקנטות מצידי. הסקס טוב... נראה לי... אני מגיעה לסיפוק...גם הוא... אבל משהו בתהליך חסר. בן הזוג שלי נוטה ל"תחיל" מצבים בינינו ע"י תנוחה אנאלית...יכול להיות רדום מינית שבועות רבים ופתאום להצמד לישבני ולהתעניין רק בו מה שגורם לי לבהלה... הוא מסוגל להשתפשף בישבני ולהגיע לסיפוק בחושך מוחלט מבלי לנשק אותי מבלי לגעת בי מבלי להתבונן בי וכשאני משתפת פעולה ומתבוננת בו רואה התאמצות גדולה כמו גבר מאונן שמנסה לגרות את עצמו ביד המחשבה. עוררות מינית מתגלה אצלו בימי המחזור שלי שיודע בוודאות שאין ביכולתי להשתתף איתו במין מלא ומנצל את הימים הללו להראות שכביכול נמשך אליי ומבקש מין אוראלי ופשוט מתעלם מהצורך שלי בימים רגילים...גם בעת אקט רגיל הוא כאילו נמצא איתי פיזית אבל לא שם.. משהו במגע משהו תחושה ובאינטואיציה מסמל לי על התצאמצות. היחסים בינינו בשנה האחרונה מאוד קשים... הוא טוען שהוא עייף כל הזמן וטרוד בחובות שלנו וכו' על אף שאנחנו דיי מבוססים ופשוט חי את חיוו...בגדול אנחנו חברים דיי טובים אולי אפילו יותר מדי עד שאני מוציאה את התסכולים שלי עליו כי אני מרגישה שאני שותפה שלו לדירה...אולי אפילו ידיד טוב... אין לו איתי שום מתח... הוא לא רואה בי אישה ...למרות שאני נראית דיי טוב ואף נחשבת לבחורה יפה שמקבלת המון מחמאות ביום.... לא מביט בי לא רואה אותו מוקסם ממני...מהופנט ממני.... לא מסתכל עליי כאובייקט למשהו סתם נמצאת בסביבה שלו כמו חבר טוב או אמא שלו משהו כזה... יכולה לספר שלפני שנתיים ירדתי 20 קילו ששומרת על זה עד היום וירדתי עקב המחשבה שאולי ככה הוא ישתגע אחריי יותר... מה שקרה זה בדיוק להפך- כשהייתי יותר גדולה הוא היה מראה משיכה רבה יותר... כשהיה רואה אותי עוברת לידו ערומה היה מגיב מה שהיום כשנראית הרבה יותר טוב לא קורה...פעם כשהייתי מתקלחת והייתי קוראת לו להביא לי משהו היה עומד ומביט בי היום שפשוט "מה את רוצה קחי ביי".. ממש ככה...הוא לא מבחין בי...אני לא מעניינת אותו... וזה הולך ומחמיר... זה לא היה ככה מאז ומתמיד אבל זה פשוט התחיל והולך ומחמיר. הוא עובד עם גברים בלבד... מאוד אוהב לעבוד...עובד המון שעות ונשאר מעבר למה שצריך יכול לעבוד משבע בבוקר עד שתיים בלילה ולא יפריע לו... מאוד מודע לעצמו...כל פעם שיוצאים מהבית עושה גבות ומנקה עם חוט את הפנים.... תמיד בלחץ על הלבוש שלו והשיער שלו וזה בא לידי ביטוי בעיקר לפני מפגשים שלו עם חבריו... לא מכירה את חבריו מהעבודה מלבד שמות למרות שעובד שם כבר חמש שנים... תמיד מוצא הסברים למפגשים שלהם שהם לגברים בלבד...לא מעודד או מכנס מפגשים משותפים עם נשים...יכול הליות מצב שאבקש ממנו שנצא באמצע השבוע ויסרב כי עייף ובכלל כל ערב שחוזר מהעבודה מרוח על הספה וללא חשק לכלום אך ברגע שהוא יודע שבאותו ערב מתוכנן מפגש עם חבריו מתמלא כוחות ומתגנדר והולך להסתפר ועושה גבות ויכול לחזור בשלוש בבוקר אפילו שעובד בשש ובימים אחרים רוצה לישון מוקדם ונלחם על כך כי עובד... עם הבנים כלום לא מפריע...אין מחסומים... אני יודעת שההודעה שלי מבולבלת ולא ברורה...אני כותבת מהמון כאב ופחד... איך אני...אישה חזקה ומלאתש מחת חיים שפוגשת עשרות אנשים ביום ומצטיירת כדמות מאוד מאושרת ומעוררת קינאה על הזוגיות כביכול שלנו וכל גבר שאני נתקלת בו במשך היום מגלה בי עניין גם נשים...מקבלת מלא מחמאות ולא זוכה לטיפת התעלמות ביום יום מחוץ לבית...נכנסת לבית בסוף יום נועלת את הדלת ונכנסת לתוך חלל אפור ריק מתוכן ריק מתשוקה, מתח מיני שוכחת שאני אישה..מעולם לא הרגשתי ככה בבית... לא זוכה למחמאות, לא לפרגונים או מחוות...לא מרגישה סקסית בשום צורה חסרת ביטחון מוחלט...ההפך הגמור ממה שקורה בחוץ... איך הגעתי למצב הזה ששבן הזוג שלי לא מתעניין בי? אני נמצאת כאן ומקווה שזה היה ברור לפי הודעתי כי אני מלאת חשדות שבן זוגי הוא הומו בארון... יש עוד המון דברים שקצרה היריעה מכדי לפרט אבל המון סימנים שלפעמים אומרת לעצמי להיזהר שאולי הכל בראש אבל לפעמיםם זה כואב... זה מתבטא בהמון דברים... אם זה בלדבר איתי בטלפון כשהוא נמצא בסביבת גברים...פשוט לא מסוגל לדבר איתי...מגמגם מהסס ומנתק...כל פעם כשמישהו מתקשר מהעבודה הוא יוצא לדבר במרפסת או פתאום מתנהג שונה לא יכול לדבר בטלפון ללא סיגריה ביד...אין בו טבעיות... לא טבעי לי הבן זוג שלי...הוא לא אמיתי לי...הוא מתאמץ...ואני מדברת איתו ואני אומרת לו את כל הדברים והוא נבהל ומתרצה לכמה ימים ומתנהג טוב ומתקרב ומנסה וזה לא טבעי ומורגש בהגזמה ואז בכלל נעלם כלא היה. אני כואבת... הוא לא שם לב אליי...כשאנחנו רבים... הוא מסוגל לא לדבר איתי בכלל ימים שלמים לא מסוגל לפייס אותי לא יודע איך לגשת מתנהג עם מניירות של אישה... אוף אני מרגישה כבר עלובה עם כל התירוצים האלה. לא יודעת מבולבלת...מתנצלת על האורך... כואבת מאוד....מקווה שמישהו יצליח להאיר את עיני... מפחדת. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חלי, קראתי את הודעתך בעיון ואני מבין את דאגתך. את מתארת מצב שבו התחלת קשר בגיל מאוד צעיר ואת נמצאת זמן רב מאוד עם הגבר הזה. קשה מאוד לקבוע אם בן זוגך הומוסקסואל או לא, אך מה שברור הוא שהוא כמעט ולא משקיע בקשר, נמצא בו מתוך הרגל, לפי תיאורייך הוא לא מתחשב בך ובאופן כללי ניכרת שחיקה גדולה מאוד עוד לפני שהנישואין החלו. יש לשער שאחרי הנישואין המצב רק יילך ויחמיר, בין אם הוא הומוסקסואל ובין אם לאו. אם את אוהבת אותו מאוד ורוצה לתת לקשר הזדמנות נוספת, אני מציע לך להעלות את חוסר הסיפוק שלך בפני חברך ולהציב בפניו תנאי לפנות יחד איתך לטיפול זוגי וכמובן לדחות את החתונה. אם הוא יצטרף אלייך, אפשר לתת לקשר הזה עוד הזדמנות, ולשקול את המשכו בהתאם למה שיקרה בטיפול הזוגי. אם הוא יסרב, הייתי מציע לך לעזוב את הקשר, לבנות לעצמך חיים משלך ותוך כדי כך להתנסות בקשרים אחרים עם יותר התחשבות וכבוד הדדי בטרם תקבלי החלטה על נישואין. אני חושש מאוד שאחרי הנישואין תהיי הרבה יותר מובנת מאלייך לחברך והעניינים רק יחמירו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/07/2011 | 21:42 | מאת: חלי

תודה על ההתייחסות וההבנה. אני מעלה בפניו את הדברים בכל הזדמנות...מודה באשמה שאני מעט אגרסיבית וכבר מזמן איבדתי את הנחמדות ומדי פעם בורח לי העידון מתסכול גדול ואני פשוט מגיעה למצב שאני דיי משפילה אותו ואף אומרת לו בצורה חד משמעית שאני יודעת שהוא חי בשקר וגם יצא לי לומר שהוא מתנה כמו גבר בארון. הוא אומר שהוא אוהב אותי...אני מרגישה שהוא תלוי בי רגשית ורגיל אליי... מרגישה כך גם בעצמי ברגעים מסויימים...תלות רגשית ודאגה רבה ... מפחדת לגלות את האמת...אולי ההומוסקסואליות היא מעין חבל שאני תולה בו את כל האשמות כדי שיהיה לי יותר קל להכיל או להחליט...כאילו אם היה אומר לי שדי הוא הומו היה לי יותר קל לוותר עליו ולקום ולעזוב...אני אוהבת אותו... אבל מפחדת מאוד... הוא בן יחיד...ילד יחיד...להורים שנתנו ונותנים הכל מהכל ללא גבולות ולא דורשים דבר חזרה לא יחס לא כבוד לא כלום וכך הוא מתנהל....הכל מגיע לו ולמענו וכלום לא יכול לצאת ממנו למישהו אחר...הוא היחיד בעל מצרכים והעולם וכל הדמויות בו נועדו לשרתו...ככה הרגילו אותו ככה גדל... כשאני מדברת על ביטול חתונה עם אימי שמאוד קרובה לי בורחות לה שאלות של מה רק עכשיו הרגשת? ומה פתאום זה מפריע וכאלה...ואני לומדת דרכה שזה עניין של בגרות אני גדלה במשך השנים הוא התאים להכל ועדיין במובנים מסויימים אבל אני כנראה משתנה והוא כבר לא ממלא את החורים החסרים.. אין בו נתינה והענקה לכלום...מלבד עצמו ולכן זה מתפרש לי אוט' להומסקסואליות בגלל הדאגה למראה בגלל ההתעסקות המינית עד שהיא קורת רק לעצמו בלבד אם לבילויים עם גברים לעצמו בלבד...לא מתחלק בכלום ושוב זה קיצוני ונשמע נורא אבל זה משהו שהגיע בשנה האחרונה בעיקר... אני מפחדת... אני יודעת שיש שחיקה ושאנחנו בלופ שלמען האמת לפעמים נוח גם לי...ומבינה ששיגרה יש בכל מקום...וכל זוגיות מגיעה לשלבים כאלה בתקופות שונות...אבל אני מרגישה שי כאן משהו לא אמיתי לא גלוי...הוא מסתיר משהו...מסתיר את היותו הומוסקסואל מסתיר את היותו שונא אותי עד מוות מסתיר משהו והמשהו הזה נורא...והוא מסרב להודות ולהראות ולדבר על זה...מתעלם בפמה פתאום ושטויות באופן מוחלט ומתרץ אלפי תירוצים... אני מתחתן איתך לא? אז מה את רוצה? אם לא היה לי טוב זה לא היה קורה וכאלה וזה משגע אותי. שוב מתנצלת על אורך הדברים ואכן אולי אני לא במקום הנכון... אבל אני כבר כאן וחייבת לנקות קצת מרגישה שהלב שלי מתפוצץ. תודה

14/07/2011 | 15:35 | מאת: א

שלום דוקטור, האמת היא שכבר כתבתי לך לפני מספר חודשים פה, אבל כעת קראתי תגובה שלך לגולש אחר וממש נבהלתי. אני בן 31, רווק, כל חיי ניהלתי מערכות יחסים עם נשים. נהנה מאד מהסקס, חווה זיקפה חזקה אפילו במצבים האינטימיים הכי מינימליים כמו חיבוק, אפילו סתם צ'אט או סמס סקסי שקיבלתי מבחורה כזו או אחרת. כבר שנה שאני נמצא במין OCD עם עצמי(שאובחן גם על ידי מטפלת) לגבי נושא הזהות המינית. אני בודק את עצמי כל הזמן, אני בדיכאון, לא מחייך, לא פוגש אנשים, עצבני בעבודה, זה פשוט גומר אותי. הכל התחיל לפני שנה, כשחבר סיפר לי על מישהו שצריך לצאת איתנו לטיול, בחור שלא סגור על המיניות שלו. יומיים אח"כ נכנסתי לבדוק תמונות שלו ונתקפתי חרדה אולי הרגשתי זרם קטן באיבר המין למראה תמונה מסויימת שלו. מאז אני רק בודק ובודק(מיותר לציין שבמקביל אני מקיים סקס עם בחורות, נהנה ממנו וכשאני בתוך הסיטואציה אין לי ספק בזהות שלי). המחשבות מתחילות בבוקר, כשאני פוקח את העיניים ונעלמות רק כשהעיניים נעצמות. אני אומר לעצמי: עוד לא התחתנת כי אתה הומו, אחרים חושבים עליך שאתה הומו, אל תצא עם בחורות כי אתה תשקר לה כי אתה הומו, אם מספרים לי על משהו שקשור לנושא אני נתקף חרדה. פעם אפילו ראיתי תכנית על מישהו בן 52 שגילה שהוא הומו והתגרש. פשוט לקחתי את הדברים וברחתי בבהלה מהבית. אני כל הזמן בחרדה, מבחנים ופחד. אני נמנע מלהיפגש עם חברים במקומות פתוחים כמו ים, כי אני בוחן ובוחן ואם אני מרגיש את הזרם הזה(שזכור לי מהפעם ההיא שבדקתי את התמונה של הבחור) אז אני פשוט נכנס לדיכאון. וכשאני מגיע הביתה אני תמיד מאונן על בחורה, מפנטז על בחורה, גומר מבחורה. אין לי פנטזיה על גברים, אני לא מצליח לחשוב אפילו על סיטואציה אינטימית שכזו עם גבר(ולא מגועל, כי אני לא הומופוב). זה פשוט לא עולה לי לראש, כי רק בחורות קיימות עבורי בסיטואציה הזו. בנוסף, גם כתבתי לך אז, שאחי הגדול הוא הומו וחוויתי את כל היציאה שלו מהארון והתגובה של ההורים ואני מניח שגם אני נתקפתי פחד. ראיתי שכתבת למישהו- אם אתה מרגיש עוררות מינית מול בחור חשוף ומול בחורה חשופה אתה לא מרגיש, אז אתה הומו. אז מה, אם הרגשתי גירוי כזה כשבחנתי ובדקתי איזור מסויים בגוף הגברי(חזה למשל)אני הומו? כל הסקס, הזיקפה, הריגוש, ההתאהבויות שחוויתי, שברון הלב, הכל לפח? יכול להיות שבגלל המצב שלי אני כבר לא מצליח לשפוט נכון את המצב? הרי ברור לי שאני נמשך לבנות, אז מה זה יכול להיות?? מה אני עושה???

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבוהל, לפי תיאוריך, אינך הומוסקסואל אלא כפי שציינת בעצמך, סובל מ-OCD, כאשר התוכן של האובססיה הוא חשש שמא אתה הומוסקסואל. תופעה זו אינה אבחנה רשמית, אלא מקרה פרטי מאוד של OCD, גברים הטרוסקסואלים שהאובססיה שלהם היא שמא הם הומוסקסואלים למרות שמשיכתם המינית היא אך ורק לנשים. יש לזכור שהמשיכה המינית נמצאת על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת ואתה בהחלט נמצא קרוב מאוד לקצה ההטרוסקסואלי. אם אתה מדבר על זיקפה חזקה רק מחיבוק עם אישה או אפילו מ-סמס סקסי מאישה, הסר כל דאגה מלבך. קל יותר לומר זאת מאשר לעשות זאת ולכן הייתי ממליץ לך בחום לשקול יחד עם המטפלת שלך את האפשרות להיעזר במינון נמוך של טיפול תרופתי (SSRI / ציפרלקס) להרגעת החרדה העצומה שאתה מתאר. כדאי מאוד לטפל בחשש כאל אובססיה לכל דבר ואני מפנה אותך לספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון, שם תמצא דרכי התמודדות עם אובססיות לבד או יחד עם המטפלת שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/07/2011 | 22:11 | מאת: פאולה

שלום לכם בבקשה עיזרו לי אני לא מוצאת שום פורום שיכול לתמוך בי במצב שבו אני נמצאת עכשו . הבת שלי ילדה מבית טוב כמו שקוראים לזה הודיעה לי אתמול שהיא במערכת יחסים מינית עם בת ואני לא מצליחה לעכל את מה שהיא אמרה, דיברתי איתה והגעתי למסקנה אחת שהיא פשוט לא מסוגלת לפתח קשר עם גבר בגלל כל הטראמות שעברו עליה כילדה ( מעשה סדום על ידי בין כיתתה כשהיתה ילדה קטנה, התעללות נפשית במשך שנים מאבא שלה ) לדעתי היא פיתחה רתיעה וסלידה מגברים והיא חושבת שהיא לסבית , היא אומרת לי אני נמשכת גם לגברים אבל קשה לי לתת להם לגעת בי , היא בת 23 בתולה , לאחרונה היא הסתובבה בחברת בנות לסביות בגלל עבודתה ואחת מהם התחילה איתה היא נרתעה אבל בפעם השניה הגיבה בחיוב, היא אומרת שהיא אוהבת אותה אבל אני אמא שה אני מכירה אותה היא לא לסבית היא לא מעונינית ללכת לפסיכולוג ורוצה להגיע להחלטה שלה לבד. היא ילדה מאוד סגורה בעיתית חברתית לא יוצאת למועדונים לא מבלה בחוץ כמעט בכלל הרבה בבית איתי ועם אחיותיה ואחיה מאז שהיא התחברה לבחורה הזאת היא פשוט הפכה למשהו אחר, היא מרגישה בנוח איתה ועם חבורותיה אבל אני מכירה אותם אחת מהם עם פיגור שכלי השניה עם פיגור קל והחברה ממש מפחידה בחזות ובהתנהגות . מה עושים הצילו אני מרגישה שאני משתגעת ברמה של חוסר תפקוד . אני שוקלת לסלק אותה מהבית כי אני יודעת שהיא לא תתמודד לבד אבל מפחדת יותר מהסביבה שפשוט תמחוק אותה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך פאולה, אני בהחלט מבינה את ההלם שלך משנודע לך על הבחירה שעשתה בתך לאחרונה. זו בוודאי הפתעה ואפילו הלם לכל הורה, שלא היה ער למציאות הרגשית והמינית-חברתית של ילדו, מה גם שבתיאור המקרה שלך מסתבר שכלל לא ציפית לכך. אך פעילות אימפולסיבית (כפי שאנו קוראים לתגובה ללא מחשבה) אינה מועילה ואפילו מזיקה. לכן הייתי ממליצה לך שלא לעשות פעולות שאחר כך תתחרטי עליהן משום שיש בהן נזק. במקום לפעול מתוך כעס, אכזבה ועלבון (דבר שמאד מוכר כתגובה מיידית אצל הורים שנתקלים לראשונה בתופעה שתיארת), עדיף לשקול, לנסות להבין ולחשוב איך לעזור לבתך, שיתכן שפנתה לקשר עם חברה ואף פיתחה כלפיה אהבה ויחסי קרבה, כמוצא שלה מתוך מצוקה חברתית ורגשית. כך בכל אופן, ניתן להבין את הדברים שתיארת. ראשית, כפי שאת עצמך הדגשת, נראה שהטראומה שעברה בילדות עדיין מלווה אותה, וקיימת אצלה רתיעה מפני גברים. מה גם שדמות האב לא סייעה לה להרגיש נוח עם גברים, כפי שמסתבר מדבריך. שנית, כפי הנראה מצאה פתרון לבדידותה ולסגירותה החברתית, שממנה סבלה - באמצעות קשר חם , שבו היא חשה מאד נוח. עדיין אין זה אומר שהיא ממש לסבית, היות שהיא נמשכת לגברים, אך כמובן שאיני מכירה אותה ואינני יכולה לדעת מה באמת נטייתה המינית. יתכן שמדובר בהתנסות של קשר יחיד שמסייע לה לחוש יותר בטוחה, מקובלת ולא בודדה. בכך, כשלעצמו יש משהו מאד חיובי, שיכול לעזור לה להתפתח בכוון של בגרות חברתית ורגשית ותחושה של בטחון עצמי רב יותר. גם על ההיבט הזה כדאי לך כאם שרוצה בטובת בתה לחשוב. יכול להיות שזו רק התנסות, שלאחר מכן לא יהא לכך המשך, - מה גם שציינת שהדמויות שאיתן היא מתחברת לאחרונה אינן ברמתה השכלית. דווקא אם תוכלי ליצור קשר חיובי ומבין עם בתך ולא סתם לצאת נגדה, יש סיכוי שהדבר יסתיים באופן אחר: למשל, באופן שבו היא תוכל להבין מה הקשר הזה משרת אצלה, או אולי תוכל להבין שכדאי לנסות ולפנות לעזרה נפשית מקצועית, על מנת להבין את המקור והצורך לבחירות שהיא עושה כיום. סילוק מן הבית לא יביא לדבר חיובי כלשהו. להפך, בתך תהא במצוקה גדולה ותידחף יותר לקשרים שלא בטוח שהם מתאימים לה או נובעים מן המקור האמיתי של זהותה ונטיותיה. דווקא תמיכה של הורה במצב כזה יכולה להביא לשיפור מצבה הרגשי והחברתי ולסייע לה לבדוק עצמה ולבחון את הדברים, טרם היא משוכנעת שהינה לסבית. סילוק מן הבית היא דחייה קשה, שרק גורמת לקרע, כעסים ותחושה שאין לבן/בת על מי להישען. סילוקה הוא למעשה, דחייה והתעלמות מצרכי בתך ויכול לגרום לאיבודה עבורך וזה נראה לי דבר נורא והקשה מכל עבור הורה. בטוחתני שאינך רוצה לאבד את ילדתך כבת. חשוב לזכור, שגם ילד או ילדה, שנטייתו המינית שונה ממה שציפינו והאמננו, הוא ילד אהוב שחשוב לנו שיהיה מאושר בדרכו ואל לנו לאבדו עקב כך. מה גם שבמקרה שלך, עדיין הדברים אינם ברורים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

13/07/2011 | 19:35 | מאת: תמי

הי, המטפלת הלחליטה שיהיה טוב לי יותר טיפול התנהגות דיאלקטי. אני די נגד זה ורוצה להמשיך אצלה. היא די מתנגדת , האם יש לה תזכות להעיף אותי מהטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תמי, קרוב לוודאי שהמטפלת רוצה בטובתך. אני מבין שכרגע נוח לך יותר להישאר במקום הבטוח והמוכר, אך הוא לא בהכרח יעיל מבחינה טיפולית. חשוב מאוד שתבטאי בטיפול את תחושת הדחייה הקשה שעולה מפנייתך והפחד שהמטפלת תנטוש אותך. בחרת להשתמש במילה קשה מאוד המגלמת בתוכה חרדת נטישה עזה ותחושת דחייה גדולה לא פחות. אינך יכולה מבחינה "חוקית" להכריח את המטפלת לטפל בך ואני גם בטוח שהיא לא רוצה "להעיף" אותך. נשמע שמאוד איכפת לה ממך והיא ישרה והגונה מספיק להציע לך טיפול שלדעתה יעיל מאוד. אפשר גם לתכנן את המעבר מטיפול לטיפול בצורה שתכאיב לך מה שפחות, בהדרגה, אולי תוך כדי הפחתת התדירות וקשר של המטפלת עם המטפל החדש. הטיפול ההתנהגותי-דיאלקטי הוא טיפול שהוכח כיעיל על סמך מחקרים רבים במדגמים רבים ברחבי העולם. לפעמים דווקא מה ש"מתחשק" לנו אינו הדבר שטוב לנו. אפשר להבין זאת ביתר-קלות בהתקפי זלילה שמאוד מתחשק לנו ואחר כך אנו מצטערים עליהם. על אותו משקל, יכול להיות שכרגע נוח ובטוח אצל המטפלת הנוכחית אך כבר לא יעיל ומקדם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/07/2011 | 21:46 | מאת: חיים

אני מאד אוהב בנות. נהנה מיופיין, מהעדינות, לחבק לנשק וכו'. אבל דבר מוזר, למשל כשאני רואה בחורה בביקיני אני נהנה ומתאהב, אבל אין עוררות מינית כמו לעומת בחור חשוף. אז מה הפירוש, אני הומוסקסואל? איך יכול להיות שרגשית וגם בתשוקה אני מאד אוהב בנות אבל את העוררות אולי אפילו הסקס עצמו זה לגברים? אני ראיתי שכתבת על הסולם של קינסי, אבל כאן זה משהו אחר, זה חלוקה בין הסקס עצמו לבין התשוקה והאהבה הכללית. מה זה הדבר הזה??? תודה רבה לכם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חיים, נטייה מינית כשמה כן היא מוגדרת ע"י המשיכה המינית. הומוסקסואלים רבים מוצאים שפה משותפת והבנה רגשית רבה יותר עם נשים מאשר עם גברים, אך המשיכה המינית הגופנית מכוונת כלפי גברים. אם בחור חשוף מעורר אצלך עוררות מינית ובחורה חשופה לא, המסקנה המתבקשת על סמך מידע מוגבל זה היא שאתה הומוסקסואל ויש לקוות שבמשך הזמן, כשתקבל את נטייתך המינית בצורה שלמה יותר, תוכל אף לפתח רגש לבחור שתאהב, וזאת בצד הרגש שיש לך כלפי בחורות כידידות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 22:33 | מאת: אלכסנדר

שאלה לי אליך גידי. קשה מאוד לנבא איך יתפתח ילד בעתיד והאם הוא יגדל להיות הומוסקסואל. אבל בכול זאת, כתבת שיתכן ויהיו ילדים שבילדותם יתנהגו כ"גברים" לכול דבר, ובכול זאת יתפתחו להומוסקסואלים בבגרותם, וכן יש ילדים עם "גינונים נשיים" שבכול זאת יהיו סטרייטים. והשאלה שלי היא מכיוון שזה לא חד ערכי , יתכן וילד גדל בצורה ונטייה זו או אחרת,ובגיל ההתבגרות הסביבה היא שמקבעת את הנטייה המינית הסופית. משום מה קשה להבין איך ילד שגדל כול הזמן כגבר בלי גינונים נשיים, פתאום מגלה שהוא נמשך לבני מינו.וכמובן ההיפך, ילד עדין ורגיש, שגדל ושיחק עם בנות בילדותו והראה גינונים נשיים, לבסוף יהיה סטרייט. נראה כאילו יש איזה משהו בילדות (הורמונאלי או גנטי) אבל מי שמקבע סופית את הנטייה זו הסביבה. האם יש משהו בדבריי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלכסנדר, אכן אנו מדברים כיום על אינטראקציה בין גורמים מולדים וסביבתיים שקובעים בסופו של דבר את הנטייה המינית, אולם הדבר מתרחש כנראה הרבה לפני גיל ההתבגרות. יש להבדיל בין קיומה של הנטייה ובין פריצתה למודעות והתנהגות לפיה. ראיתי כבר גברים נשואים שרק בשנות הארבעים לחייהם פרצה למודעותם משיכתם לגברים והמשיכה לנשים נעלמה לחלוטין. יש לשער שהמגבלות הרבות שמטילה החברה (באופן לא פורמאלי) על הומוסקסואליות הן אלו שגורמות להדחקתה באופן אינטנסיבי כל כך בעיקר אצל אנשים שמלכתחילה נוטים לקונפורמיות. במקביל יש לזכור שהנטייה המינית ממוקמת על רצף, כך שכאשר אדם הוא גם קונפורמי מאוד וגם נמצא מלכתחילה באמצע הרצף או אפילו קרוב יותר לקצה ההומוסקסואלי הוא יצליח להדחיק את משיכתו לבני מינו בצורה מוצלחת יותר ואילו מי שקרוב יותר לקצה ההומוסקסואלי, משיכתו לגברים חזקה יותר והוא גם חי בחברה או בתקופה ליבראלית יותר משיכתו תפרוץ מאוחר יותר. אכן התנהגות "גברית" אצל ילדים ונערים אינה מבטיחה מיניות הטרוסקסואלית, אך התחברות עם בנות בלבד, משחקי בובות וכד' מנבאים בצורה די חזקה התפתחות הומוסקסואליות בבגרות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

06/07/2011 | 04:45 | מאת: צבי

היי דוקטור! ברצוני לשאול: לפי מה שהבנתי וקראתי הסיבות להומוסקסואליות מורכבות וקשות למחקר, ויש על כך ויכוחים בעולם המדע, אך עם זאת ההסכמה הכללית היא שזה מורכב מחלק גנטי/פיזיולוגי/הורמונאלי, מהשפעות עבר וילדות, וממרכיבים פסיכולוגים. שאלתי היא האם אדם יכול לשנות את הנטיה המינית שלו באמצעות עבודה עצמית הבנה ושכנוע, או לא? ואם כן מדוע הגישה המקובלת כיום היא לממש את הדחף הטבעי האינדבידואלי, למרות שחיים של זכר ונקבה במשפחה טובים וטבעיים יותר? תודה רבה

שלום צבי, הניסיון מוכיח שניסיון לשנות את הנטייה המינית, ובעיקר לחסל את המשיכה לבני אותו מין, לא רק שאינו מועיל אלא בפירוש מזיק. בשל כך, ניסיון כזה מוגדר אפילו כעבירה על כללי האתיקה המקצועית ע"י איגודי הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים ברחבי העולם וועדה מיוחדת של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל דנה באפשרות להחיל כלל זה גם לגבי פסיכולוגים בישראל. הדבר נכון בין אם הסיבה להומוסקסואליות גנטית, הורמונאלית, או סביבתית. כאשר קיימת גם משיכה לנשים האדם יכול לבחור באיזו מסגרת הוא רוצה לממש קשר זוגי (עם גבר או עם אישה), אך לא ניתן ליצור משיכה לבני המין השני יש מאין. כידוע, גם הקביעה שהמסגרת המשפחתית המקובלת "טובה וטבעית" אינה ברורה כל כך לאור שיעור הגירושין העולה בהתמדה בארץ ובחו"ל ולכך יש להוסיף, כמובן, משפחות רבות שחיות חיי משפחה אומללים ביותר ומסיבות שונות (לרוב לא בריאות) אינן אוזרות אומץ להתגרש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 22:19 | מאת: צדי

דר' שלום- מה ההבדל בין סיבה הורמונאלית וסיבה גנטית להומוסקסואליות בהקשר למה שכתבת?

10/07/2011 | 21:17 | מאת: דויד

תראה, גם אני שאלתי אותה שאלה בדיוק לד"ר. ומלבד התשובה שכותב עפ"י נסיון הרופאים שההכרח לשינוי הטבע ההומסקסואלי הוא דבר שמזיק. זה אולי דבר שא"א להתווכח עמו כי נפש זה מאד מורכב. אבל למרבה הצער, ההוספות שהד"ר כותב, כגון "ממילא היום הרוב מתגרשים.. וגם בתשובתו אלי כתב דבר מוזר [עם כל הכבוד אליו, אני לא כותב אישית על הד"ר] "גם נטיה לבעלי חיים קיימת, רק זה בעיה של יחסים שלא בהסכמה.. חבל, להכניס טיעונים והסברים מוזרים שכאלו. וכביכול להצדיק ולהתיר מעיקרא את היחסים ההומוסקסואלים. אתה בהחלט צודק, ותעמוד על כך! יחסים טבעיים באנושות בריאה, היא בין זכר לנקבה. נקודה. זה שיש רצון להנאות נוספות, לא ישנה את השכל הברור שזה שינוי טבע ונורמליזציה. רק שאם האדם דתי אז אסור לו, ואם אינו דתי אז למה לא. [ולא צריך צידוקים כמו שממילא כולם מתגרשים..]. כל כך פשוט, וחבל לי על עקמומיות שבנושא. ושוב מבחינה רפואית אין לי מילה, ובכלל אני לא אומר דיעות כאן, ולא כנגד הרופא. עוד מילה קטנה. אני לא איש דתי, אך אני שוב מתקומם כאשר מעוותים כאילו יש מקום להיתר גם לפי היהדות. ושוב על ידי טענות משונות ומוזרות. וחבל. [הרופא מציין לאתר כביכול שומר תו"מ שהרב שם החליט על דעת עצמו פשוט להתיר עפ"י סברא שחידש. נקודה. לא גמרא לא הלכה, רק דעתו שלו, שכך נראה לו]. אחרי הכל כאשר האדם הדתי אנוס מבחינה רפואית להיתר של יחסים אלו, לא צריך כבר עוד היתירים, זה היתר הכי פשוט, ומקובל. אם תוכל אשמח לשמוע דעתך.

12/07/2011 | 23:38 | מאת: אני

על פי דבריך לא ברור מה אתה עושה בפורום שהאוריינטציה שלו היא גיי פרנדלי... אבל לכל אחד הזכות להחזיק ולדבר את דעותייו, לכן אתייחס לדברייך. ברצוני להפנות אותך לדבריו של מר אברום בורג במצעד הגאווה 2010: http://www.youtube.com/watch?v=7Ip2hO15Kww ואנא הקשב לו בתשומת לב, כי כמו שהוא גם אומר: "התחילו לאהוב ילדכם כבר היום. כי זאת התורה כולה על רגל אחת" בריאות ושימחה

03/07/2011 | 23:17 | מאת: אנונימי

שלום,אני בן 15.5 ,עקב כל מיני בעיות של דיכאון ומצבים חברתיים, הוריי ואני החלטנו לנסות טיפול בשיחות עם פסיכולוגית.. השאלה שלי - האם היא תהיה מתאימה גם לטיפול בביסקסואלים?הומוסקסואלים? או שמא יש פסיכולוג שהוא מתאים במיוחד למצב כזה? בנוסף האם יהיה כדאי לי להיחשף אליה למרות שזהו שלב מוקדם. אני לא מגדיר את עצמי כשום דבר בינתיים, אבל מן הסתם אני לא יכול לדבר על זה עם אף אחד או אחת(הורים לא יודעים,ידידות לא יודעות. אף אחד לא יודע). אני פוחד שהיא אולי גם תחשוף את ההתלבטות להורים. וזה ממש לא מה שחסר לי עכשיו,במיוחד לא בגיל הזה ששום דבר לא נקבע או מוחלט.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנונימי, יש פסיכולוגים עם יותר ניסיון ופסיכולוגים עם פחות ניסיון בטיפול בהומוסקסואלים ובביסקסואלים, אך אין התמחות רישמית של טיפול בהם. אני משער שניסיונה המקצועי של הפסיכולוגית כולל גם טיפול בהומו/בי סקסואלים. הפסיכולוגית מחויבת לחיסיון מקצועי והמחויבות הראשונית שלה היא אליך ולא להוריך. לכן, היא אינה אמורה לחשוף תכנים מהשיחות לאף גורם אחר, כולל הוריך. זו תהייה הפרת בוטה של האמון שאתה נותן בה. בתוקף תפקידה ומקצועה, היא בהחלט ראויה להיות השותפה הראשונה שלך לסוד הנטייה המינית ואני מבין את הצורך לשתף בו אנשים אחרים. עם זאת, כל קשר בין אנשים נבנה ומתפתח בהדרגה ולכן כדאי לך, אולי, לחכות כמה שיחות ולדבר איתה על נושאים פחות "סודיים" ורק כשאתה מרגיש שאתה יכול לבטוח בה, תפתח גם את נושא הנטייה המינית (אלא אם כן אתה מרגיש צורך דחוף לספר לה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 16:36 | מאת: חסוי

פסיכולג/ית כן משתף/ת בתוכן השיחה את הפסיכאטר אם וכאשר יהיה לך צורך בזה, מן הסתם זה מעגל.

27/06/2011 | 13:47 | מאת: גם אני בי

היי גידי, אני בן 27. מאוד אהבתי לקרוא את התגובות האחרונות שלך כלפי פוסטים של ביסקסואלים שמתלבטים, גם אני הייתי בסוג של לבטים כאלה ולפעמים הם גם חוזרים אלי אבל לאט לאט אני מתחיל להבין ולהשלים עם זה שכנראה אני לא על 0 בסקאלה של ההטרו-הומו סקסואליות בלינק שפירסמת. ביוםיום אני נמשך יותר לנשים ומקווה להיות בזוגיות בריאה יום אחד עם 2.8 ילדים, כלב ומשכנתא. כשאני מפנטז ומאונן אני עושה זאת יותר על גברים, וגם רואה פורנו של הומואים ומדמה את עצמי בסיטואציה. העניין הוא שתמיד אחרי שאני גומר מזה, זה קצת מגעיל אותי וזה לא מעניין אותי עד הפעם הבאה שאני חרמן. ראוי לציין שגם נפגשתי כמה פעמים עם גברים, וגם שם זה קורה באותו אופן - כל עוד אני חרמן אני בעניין, ואחרי שגומר, זה מגעיל אותי ולא מרגיש לי טבעי להיות שם או לגעת בהם. לעומת זאת, עם בחורות, גם אם זו בחורה שאין לי הכרות עמוקה איתה או רגשות כלפיה, ממש מרגיש לי טוב וטבעי להתחבק איתה אחרי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולדעת האם שמעת על מקרים דומים. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, תחושת הגועל שאתה מתאר לאחר אוננות על גבר ומגע עימו היא, לדעתי, תוצאה של הומופוביה מופנמת, כלומר, רתיעה ופחד מהומוסקסואלים, אשר מופנם במידה רבה גם ע"י הומוסקסואלים וביסקסואלים בעצמם, הואיל והם גדלו בחברה הטרוסקסואלית. העוררות המינית כלפי גברים מצליחה איך שהוא לבטל באופן זמני את החלק ההומופובי שבך, והוא מתעורר אחרי ההגעה לפורקן. אכן נתקלתי במקרים רבים שכאלה, משום שכולנו כאמור גדלנו, חונכנו והפנמנו ערכים אנטי-הומוסקסואליים מילדות, אולי אפילו מינקות. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיאפשר לך לעשות אינטגרציה טובה יותר בין המשיכה לגברים ולנשים ולחשוש פחות שמא המשיכה לגברים תפגע במשיכה לנשים. גם ה"אידיליה" שאתה מתאר בדבר "זוגיות בריאה יום אחד עם 2.8 ילדים, כלב ומשכנתא", אף שנכתבה בהומור מסוים, מעידה על קונפורמיות-יתר לנורמות החברתיות במחיר הקשבה לחלקים האינדיבידואליים שלך, אינדיבדואליות אשר ככל שהיא קשורה למשיכתך לגברים לפחות, אתה מבקש "להקיא" מתוכך ואל אותה "הקאה" מתלווה תחושת הגועל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/06/2011 | 10:39 | מאת: גם אני בי

מעניין,תודה.

30/06/2011 | 00:22 | מאת: רוני

התייחסותך לדבריו מעניינת... אבל משתמע ממנה שאינך מעוניין שהומואים יביאו ילדים. אם אכן אינך מעוניין, אשמח לדעת מדוע. המחקרים בנושא מראים שאין בכך כל פסול, כך שניתן לשלב בין משיכה לגברים והקמת משפחה. שני הדברים אינם סותרים זה את זה.

26/06/2011 | 22:56 | מאת: בעילום שם

היי גידי מכיוון שאני אוהב לקרוא את התשובות שלך, מצאתי לנכון לשאול אותך את השאלה הבאה, היא לא פשוטה. האם לדעתך בזמן טיפול פסיכולוגי או כל טיפול כלשהו בסדר אם המטפל משקר למטופל א/ו מעלים דבר מה כדי שהוא(המטופל) ירגיש טוב יותר? תודה רבה מראש(:

שלום לך, אני יכול לתאר לעצמי סיטואציות שבהן הדבר אפשרי ואף רצוי - למשל, במקרים שבהם האבחנה עלולה להבהיל הדיוט ואמירתה למטופל אינה דרושה. אביא לך דוגמא דווקא מביקורי האחרון אצל רופאת המשפחה שלי שהרעיפה עליי ביטויים רפואיים שלא הבנתי (וגם לא הייתי אמור להבין) והכניסו אותי ללחץ מיותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/06/2011 | 20:44 | מאת: דויד

ברשותך, ואני זו שאלה מוזרה. ראשית אשאל, מי שנמשך לגברים בעיקר מינית ז.א. בשביל הפורקן המיני. האם זה אומר שהוא הומו? או שמא, זה נושא אחר של צורת סקס כלומר הוא אוהב אולי יותר פרוע אם זה בצורה או שכך הוא מרגיש עם סקס עם גבר. והאם באמת ניתן לעשות הפרדה בין החלק המיני שבדבר כך שאין זה לגמרי הומו. [במקרה הפוך ודאי יש, שנמשך רק רגשית]. ועוד דבר, אתה כותב שהיום מקובל שלא כדאי לשנות בכח את הנטיה. שאלתי, יום אחד יגלו שיש נטיה לסקס עם בעלי חיים. מה נאמר אז? שאי אפשר להכריח לשנות מן הנטיה? [וזה בהמשך לשאלתי הקודמת, שיש לעשות הפרדה מוחלטת בין הסקס עצמו לבין ה'משיכה' הן הרגשית והן הנפשית מינית, חוץ מהביצוע עצמו שהוא הסקס]. סליחה ותודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דויד, שאלותיך לגיטימיות מאוד ואין כל צורך להתנצל עליהן. באופן כללי, מנקודת מבט פסיכולוגית, רגשית והתפתחותית, האידיאל הוא שבין אם מדובר בקשר בין גבר לאישה, בין גבר לגבר או בין אישה לאישה, הקשר יהיה קשר רגשי שממזג בתוכו מין ורגש. כמובן שקיים מרכיב חזק של משיכה פיזית אך מרכיב זה בלבד אין בו כדי להחזיק קשר לאורך ימים. משיכה בין גבר לגבר, כמו משיכה בין גבר לאישה, מתחילה ממשיכה גופנית ויזואלית, כלומר אתה נמשך למה שאתה רואה. יחסי מין בין גבר לגבר אינם יותר מיניים מאשר יחסי מין בין גבר לאישה (אם הבנתי נכון את כוונתך). מדובר באובייקט שונה של המשיכה המינית ולא בעוצמה גבוהה יותר של עוררות מינית. קיימת משיכה של בני אדם גם לבעלי חיים. ההבדל המהותי בין מימוש משיכה כזו ובין מימוש משיכה של גבר לגבר הוא ששני הגברים נהנים מכך ומסכימים לקיים יחסי מין זה עם זה. הדדיות והסכמה כאלו אינן קיימות בין אדם לבין בעל חיים, כלומר, בעל החיים לא הביע את הסכמתו ליחסים אלה ולכן מדובר, למעשה, ביחסי מין בכפייה, שהם פסולים הן מבחינה חוקית ומוסרית והן מבחינה פסיכולוגית. הוא הדין לגבי כל יחסי מין שאינם בהסכמה בין שני בוגרים, כמו יחסי מין בכפייה בין בוגר לבין קטין שלא הגיע לגיל ההסכמה. כל היחסים הללו מוגדרים כ"פאראפיליות", כלומר, כסטיות מיניות והטיפול בהן מורכב. ככל הידוע לי, ברוב המקרים לא מטפלים במשיכה עצמה אלא בהתנהגות, קרי מנסים בדרכים שונות להגביר את השליטה העצמית של האדם בתאוות אשר במימושן יש משום גרימת נזק לזולת, בין אם מדובר בילדים, בעלי חיים ועוד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienly.co.il

24/06/2011 | 00:00 | מאת: נקבה מבפנים

שלום, אני בן 22, מרגיש אישה בגוף של גבר. מאז שנולדתי תמיד הרגשתי אישה בהתנהגות וביצר המיני אבל תמיד הדחקתי את זה.כנ"ל נמשך לגברים וחולם על היותי אישה מדי לילה, מרגיש לחלוטין אישה סטרייטית, יודע שהמוח שלי בנוי כך מאז שנולדתי. יש בי קנאה לא נורמלית בנשים, וזה מה שיותר ממרמר אותי והורס את חיי. יש בי מין עצב תמידי שלא מש ולו לרגע, ושום דבר לא יכול לשכך את זה, על כך שאישה אני לעולם לא אהיה. כשאני מעוניין להרגיע את עצמי אני מדמיין בראשי שאני אישה(וכמובן רואים זאת מבחוץ בתנועות דיבור וכו') או שאני אהיה אישה יום אחד(לא מציאותי), או שאולי יקרה נס, אלוקים יישמע לתפילותיי ואתעורר מחר בבוקר אישה. כמובן שכל זה לא קורה ואני מרגיש שאני משקר לכולם, מנסה להתאים וכל חיי הם רק משחק והסתרה. אני לא מגדיר את עצמי כהומו מאחר והומואים מעוניינים להישאר גברים, אך לא אני. אין מצב שאעבור אי פעם ניתוח שינוי מין מהסיבה הסביבתית (משפחה) ונפשית. מאז שחרורי מהצבא ועד היום אני שעות רבות מאוד במחשב נכנס לפורומים וצאטים בזהות של בחורה, ממש בנייתי לעצמי זהות נשית וירטואלית מהסיבה שזה הכי קרוב שאני יוכל אי פעם להרגיש אישה. במשך השנים ניתקתי את הקשר עם כל החברים, עם המשפחה בקושי אני מדבר (גר אצל ההורים), ואיני יוצא מהבית פרט לעבודתי. מגיע הביתה ורץ למחשב עד השעות הקטנות של הלילה. כל החיים שלי מסתובבים סביב החיים הוירטואלים שבניתי לעצמי. רק שם אני מרגיש מה שאני באמת - אישה. לאחרונה, אני מאוד ממורמר מהנושא, התחלתי לתהות לו רק הייתי נולד בגוף הנכון לא הייית צריך להתחבא בעולם וירטואלי, אני מאשים את אלוהים והטבע שבראו אותי בגוף של גבר ואני מתחיל להבין שלעולם לא יהיו לי חיים רגילים. אני צריך עזרה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2011 | 16:48 | מאת: איתי שם בדוי

קראתי את כל מה שכתב/ת עושה רושם שאת/ה באמת בקצה. וסובל/ת מאוד. משתתף בצערך גם.

28/06/2011 | 01:07 | מאת: נקבה מבפנים

ותודה לך איתי.

שלום רב, מה שאתה מתאר הוא זהות נשית בגוף של גבר, המתבטאת ברצון עז להפוך ולהיות אישה של ממש, בגוף ובאורח החיים. זה בדיוק מה שנקרא טרנסג'נדר או טרנס-סקסואל. בעבר אדם שחש כך, נגזר עליו דינו לסבול ולחיות עם סודו, היות שלא היה פיתרון של ממש למצבו. האומללות שעימה חי האדם מאז ילדותו וחוסר היכולת לחלק תחושתו, מחשבותיו ורצונותיו, הפריעו לו בדרך כלל להתפתח כאדם במובנים המקובלים של המילה: יכולת ליצור קשרים חברתיים תקינים, ללמוד בצורה מרוכזת וללא הפרעה, לפתח מקצוע מפרנס בכבוד וכיו"ב. התוצאה כמובן הייתה מאד עגומה עבור האדם ובהחלט גם עבור משפחתו, שלא תמיד הבינה מה קורה עמו ולא יכלה לעזור לו. מזה כשלושה עשורים המצב מאד השתנה, הן בעקבות ידע רפואי שקשור להשפעת ההורמונים ורמת הניתוחים הכירורגים והן בעקבות הפתיחות הפסיכו חברתית לאנשים שונים, כולל כאלה הרוצים לשנות מינם. אי לכך, נדמה לי שלא יהיה זה מוזר להציג בפניך את האפשרות הקיימת כיום: לעבור שינוי מין , שקודמים לו: לקיחת הורמונים, על מנת לראות איך האדם מסתדר בגוף שאליו הוא שואף לעבור, שינוי ההופעה ואורח החיים ולא פעם גם בחירת מקצוע ולמודו על מנת להשתלב בחברה, גם בהבט הכלכלי וגם בהבט הסוציאלי. זעקתך לעזרה מאד ברורה וקשה להתעלם מהקושי שלך להמשיך ולחיות בצורה שבה חיית עד כה. על כן נראה לי, שעליך לשקול אפשרות לבדיקת האופציה של השינוי, כפי שציינתי. יתכן מאד, שעל מנת להתחיל בדבר כדאי לך לפנות לעזרת איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי המתמחה בתחום. אני ממליצה לך גם לבקר ב"מרכז הגאה", הנמצא בגן מאיר בתל אביב, ולברר אילו קבוצות תמיכה קיימות שם עבור אנשים הסובלים בדיוק כמוך ומבקשים להיעזר באנשי המקצוע במקום וגם בחברים המגיעים לשם. זו יכולה להיות התחלה טובה לחשוב איך להתחיל ולהציג את המציאות שלך לסביבתך, ומה האפשרויות המקצועיות הפתוחות בפניך. חבל שתישאר במצוקתך הקשה מבלי להתחיל ולחשוב על שינוי ועזרה על מנת להגיע לכך לשאיפתך. שיהיה לך בהצלחה רבה, בברכה, ד"ר דליה גלבוע

....

23/06/2011 | 14:41 | מאת: א

אני בן 29 כל חיי נמשכתי רגשית ופיזית לנשים מאוד אני צופה בפורנו המון,בתקופה האחרונה אני מצאתי את עצמי מתלבט לגבי הזהות שלי ,אני צופה בסרטי פורנו של נשים וגברים ונהנה מהעובדה שהאישה מעניקה מין אוראלי לגבר .והתחלתי להסתכל גם על האיבר מין הזכרי ,מאותו רגע התחלתי להעסיק את עצמי במחשבה שאני הומו בכלל,אתמול יצאתי לפאב עם חברים שתיתי קצת הכל נעלם לי התחלתי עם בחורה היה נחמד ונמשכתי מאוד הרגשתי שחזרתי לעצמי ,ושכל הימים האלה שאני חושב אם אני הומו או לא עברו .אבל זה חזר שוב פעם אני כל היום סביב הנושא אם ני הומו או לא אני צופה בסרטי גייז בכוח כדי לבדוק אם אני הומו למרות שאני לא נמשך,וכל הזמן חושב למה אני נהנה מזה שאישה רוצה להעניק מין אוראלי לגבר ונהנה מזה .המחשבה שאני יעשה מין אוראלי לגבר דוחה אותי אבל נהנה לראות אישה עושה את זה .זה מתסבך אותי לגמרי כל היום אני סביב הנושא בודק את עצמי הומו ,דו מי ני או סטרייט.זה פשוט מפריע לי בחיים. יש לציין שכשאני ממשיך בחיי היום יום הרגילים עם חברים יציאות וכאלה זה נעלם משום מה .. ואז שוב חוזר אני מוטרד מאוד מהנושא .ניסיתי אפילו ליצור אינטרקציה עם גבר כדי לבדוק את עצמי ועברתי לנשים .אוננתי עליהן . מה זה דוקטור אשמח אם תעזור לי עם המחשבות הרצופות האלהה זה משגע אותי .סורי על האריכות .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום א', נראה לי שמקור החרדה שלך נעוץ בתפיסה נוקשה, לפיה קיימות רק שלוש אפשרויות: (א) הומוסקסואל, (ב) ביסקסואל ו-(ג) הטרוסקסואל ואתה תופס אותן כאילו אתה צריך להקיף בעיגול האפשרת הנכונה. הגישה שאומצה לפני שנים רבות וקיימת עד היום של אנשי המקצוע היא גישתו של אלפרד קינסי המציעה רצף בן 7 דרגות הנע מהטרוסקסואליות מוחלטת (0) להומוסקסואליות מוחלטת (7) כשבתווך 5 דרגות של ביסקסואליות ברמות שונות: http://www.kinseyinstitute.org/resources/ak-hhscale.html http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 לפי תיאוריך שאתה לא 0 ברצף הנ"ל אלא 1 או 2, אך אתה עדיין רחוק מהומוסקסואליות מוחלטת ואפילו מאמצע הרצף. חלק הארי של הסרטים הפורנוגרפיים נועדו לעיני גברים הטרוסקסואלים ומין אוראלי תופס בהם נתח גדול. אף שהסרטים מיועדים לעיני גברים הטרוסקסואלים השחקנים הגברים נבחרים בין היתר בזכות איבר מינם הגדול (או המוגדל בטכניקות צילומיות שונות), כך שאתה יכול להבין שהדבר מושך לא רק אותך אלא גם גברים הטרוסקסואלים אחרים, אם מתוך משאלה להיות בעל איבר מין גדול יותר (שים לב שלחלק מהסרטים מוצמדות דרך-קבע פרסומות על אמצעים להארכת איבר המין הגברי), אם מתוך הזדהות עם גבריותו המתפרצת של השחקן ואם מתוך רצון לראות את האישה מעניקה מין אוראלי לשחקן בעל איבר מין גדול במיוחד. אין בכך בפני עצמו בכדי להעיד על נטייה הומוסקסואלית. פרט לכך, זכור שכדי להימשך לנשים אין חובה להיגעל מגברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/06/2011 | 22:29 | מאת: א

המשפט האחרון שאמרת מאוד נגע לי אני לא נגעל מגברים אין ספק בכלל,אבל גם לא נמשך ניסיתי לצפות בסרטי גייז כמו שאמרתי לא היה לי כלום.נמאס לי מהבדיקות האלה כל היום זה מטריד ומיותר לדעתי.אני יודע באופן מובהק ביותר שאני נמשך מאוד לנשים,מה הסיבה שעדיין זה עולה לי לראש כל הנושא הזה של הזהות המינית המוזרה הזו,זה נושא מתסבך ומעצבן.כשיצאתי באותו יום לפאב עם חברים הרגשתי שחזרתי לעצמי בלי תסביכים בלי כלום התחלתי עם בחורה נאה שמצאה חן בעיניי מאוד .יום למחרת שוב פעם תסביכים מי אני מה אני האם אני הומו בכלל,והסיבה העיקרית כמו שאמרתי זה כי אני מסתכל על הגבר גם בסרטי פורנו ונהנה משניהם לראות את האקט המיני ולהסתכל גם על האיבר של הגבר . איך אני יכול לצאת מהמעגל הזה של חיפוש אחר זהות ?

23/06/2011 | 22:33 | מאת: א

בנוסף יש לציין שאיבר מין לא גדול במיוחד והיה לי תקופה שניסיתי להגדילו בצורה משמעותית בדרך טבעית דרך טכניקות מסויימות טבעיות,אני רואה את עצמי ומייחל שנים לאישה וילדים משפחה טובה . היה לי קשר רגשי עם בחורה עד לפני חצי שנה נפגעתי מאוד ממנה המשיכה שלי לנשים תמיד הייתה חזקה מאוד. אני יושב עם עצמי ומנסה להבין למה אנ יבודק את עצמי 24 שעות ומחפש כמו שאמרת להגדיר את עצמי כל הזמן זה מטריד מאודד

22/06/2011 | 18:10 | מאת: גל

שלום בני בן 20 כיום בכל ילדותו הוא היה ילד שונה כלומר אהב לשחק עם בנות ובבובות .לקראת גיל 14 סביבתו היתה רובה חברים וחברות בגיל הבגרות היתה לו חברה במשך 3 שנים כרגע הוא חיל ואתמול נפלו עליי השמים כאשר הוא סיפר לי כי פגש גבר בגיל 40 והוא מאוהב כלומר הוא דו מיני ובנוסף מבקש לקבל אישור להיות עם הגבר הנל אני ממש לא יודעת מה לעשות האים לאפשר לו לנהל את הקשר הזה עם אדם מבוגר האים בעצם היותו דו מיני אפשר לעזור לו להתגבר על הרצון הזה הוא לא שולל מגע עם נשים ויש לו רצון בעתיד לחיות עם אישה נא תשובתך אם מודאגת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל, אני מבין את ההלם הראשוני שלך הן מהנטייה המינית של בנך והן מפער הגילים בינו ובין האדם שהכיר. עם זאת, תמוה בעיניי השימוש במילה "אישור", אשר בנך מבקש ממך לכאורה, שכן מדובר בבחור בן 20, חייל המשרת בצבא ועדיין "מבקש רשות" מאמא על משהו אינטימי, שאמור להיות "חלקת אלוהים הקטנה" שלו. אני משער שהוא ביקש תמיכה או לגטימציה ממך ולדעתי עלייך להעביר לו את המסר, שאת סומכת על שיפוטו ואת תקבלי אותו ללא תנאי בכל בחירה שיעשה. הנטייה המינית אינה עניין של בחירה ואינה ניתנת לשינוי. חייהם של ביסקסואלים טומנים בחובם יתרונות רבים, אם יודעים לנצלם, כפי שעולה מן המאמר הקצר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 קשה גם לדעת מה כלל הקשר עם אותה חברה שהייתה לבנך. את מתארת משחק עם בנות ועם בובות, אשר במחקרים רבים שהשוו הומוסקסואלים להטרוסקסואלים נמצאו שכיחים הרבה יותר בילדותם של הומוסקסואלים. לכן, הבשורה הקשה לך לא הייתה אמורה להיות כה מפתיעה. המלצתי לתמוך בבנך, לרבות נטייתו המינית שכאמור אינה ניתנת לשינוי, ולשמש עבורו חוף מבטחים לאור ההתמודדות הלא פשוטה המחכה לו. מעבר לכך, נשמע לי שדרושה השקעה רבה באפשור הנפרדות של בנך ממך וזאת לאו דווקא בהקשר של נטייתו המינית. ייתכן מאוד שבשלב זה, כשאת עצמך מודאגת וחרדה (באופן טבעי ומובן לחלוטין), כדאי לך לפנות לקבלת תמיכה או מקצועית או בקרב הורי הומוסקסואלים וביסקסואלים המתמודדים עם שאלות דומות. אוכל להמליץ בחום על עמותת תהל"ה המפעילה קבוצות תמיכה ברחבי הארץ: http://www.tehila.org.il/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/06/2011 | 22:17 | מאת: תמר

שלום, אני בת 27 בטיפול כשנתיים.אצל מטפלת שאני מאד אוהבת. לאחרונה המטפלת מרבה לנסוע כל 3 חודשים לחו"ל , בכל פעם שהיא נוסעת אני לוקחת אתזה מאד קשה עד כדי להתנגד ולריב איתה. ככה זה במהלך השנה האחרונה. היום המטפלת אמרה לי שהיא חושבת שהכי יהיה לי טוב אצל משהי שיהיה יותר רצף בפגישות , שאלתי אותה למה היא לא אומרת אתזה לשאר המטופלים אז היא אמרה שאני מגיבה מאד קשה ובשנה הקרובה היא תצטרך להמשיך לנסוע כל 3 חודשים ל3 שבועות. ממש נגמרתי מהשיחה הזו אני אוהבת אותה ותלויה בה. מה לעשות?

שלום תמר, התחושה הקשה שיש למטופלים בעקבות חופשות של מטפלים, היא תופעה מאד שכיחה ומוכרת. לאנשים /נשים שחוו נטישה ממשית או רגשית או אף פרידה מדמות משמעותית, קשה לקבל שהמטפל/ת עוזב אותם ואפילו כשהוא מבין שזה מסיבה הגיונית של חופשה מתוכננת מראש. המטופל/ת אשר חווה את המטפל/ת כדמות הורית ו/או משמעותית אחרת, מגיב מאד קשה לעזיבה או נטישה נוספת המתרגשת על חייו בעת הטיפול, שממנו הוא מצפה כה הרבה. זה מעורר תחושות מוקדמות של אותן רגשות קשים אשר לוו את הנטישה (האמיתית או הרגשית) המקורית. מטרת הטיפול היא להתמודד עם בעיות מעברו של המטופל/ת באמצעות החוויה המיידית של הטיפול. כך, שלמעשה דווקא אירוע של חופשה של המטפל/ת יכולה להיות הזדמנות חשובה בטיפול. זאת, היות שהיא מאפשרת להתייחס לבעיה המוקדמת, שהייתה למטופל/ת, לעבד אותה ולהגיע לשינוי ביכולת המטופל/ת להתמודד עם מצבים כאלה בחייו האמיתיים. יש לזכור, הטיפול - ככל שיהיה משמעותי - אינו החיים האמיתיים או נאמר המציאות הממשית, באופן המלא. זוהי מסגרת, שמטרתה לסייע לאדם להתמודד עם בעיות רגשיות, חברתיות, התנהגותיות וכיו"ב, בחיים האמיתיים הנמצאים מחוץ לחדר הטיפול. יתכן, שבטיפול שלך יש מקום להתייחס לנושא ההיעזבות או הנטישה ולעבד וללבן את הרגשות העזים של החרדה או העצב, הכעס וכיו"ב, שמעוררים בך היציאה לחופשה של המטפלת שלך. אם, למרות העלאת הנושא בטיפול, אינך יכולה להתמודד עם כך ולהפיק את התועלת הטיפולית מהתמודדות עם הבעיה במסגרת הטיפול, יתכן שעצת המטפלת טובה וכדאי לך לעבור לטיפול אצל מטפל/ת שאינו/ה נוסע/ת לעיתים קרובות יותר. זאת, מכיוון שאפשר שאת זקוקה לזמן ממושך יותר של הבניית אמון ותחושת ביטחון, בטרם תוכלי לעבד את הנושא. כרגע, הבינותי מדבריך שהמטפלת לא תוכל לאפשר זאת, בגלל הצורך שלה לנסיעות לעיתים תכופות. אמנם, נראה שיהא לך מאד קשה לקבל את הפרידה מן המטפלת הנוכחית שאת כה תלויה בה ומאד קשורה אליה, אך לטווח ארוך- כדאי שתחשבי על המטרה הטיפולית שלך והדרך המתאימה להשיגה. אני מאמינה, שגם בעזרת מטפל/ת אחר/ת תוכלי להגיע למטרתך הטיפולית. בברכה ובהצלחה, ד"ר דליה גלבוע