פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2215 הודעות
2154 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מאמר חדש של פרופ' גידי רובינשטיין על השימוש בפסיכולוגיה חיובית בטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1334 . השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום. חשוב: יש לציין את הגיל בפנייה.
19/07/2011 | 21:40 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום.אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.אך.נתקלתי ביחס מזעזע מצד רופאת הנשים שבדקה אותי.נכנסתי עם בת זוגתי.והיא שאלה.מי היא.עניתי שזו בת זוגתי.אז היא אמרה ..סליחה.מה אמרת.חזרתי על עצמי.ואז היא הוסיפה לשאול האם אני נשואה כיום.האם אני במערכת יחסים גבר כרגע.כלומר.התעלמה מזה שיש לי בת זוג.ואף אמרה שזה לא קשור לבת זוג.אם אני נשואה כרגע או לא.בנוסף.לפני הבדיקה הגניקולוגית.שהיא לא הסכימה לבדוק אותי חודרנית.כיוון שאני עדיין בתולה.לפני שהתפשטתי .ולא מספיק שהיא סירבה שבת זוגתי תכנס איתי בוילון בבדיקה.בטענה שזו בדיקה אישית.ואף אמרה לי.מילא.אם הייתי גבר.אבל אני אישה....לפני שהתפשטתי .הסתכלה עלי ואמרה לי את בתולה נכון.לא.כי את בטוח נראית לי בתולה.בסוף הפגישה .עוד היא הוסיפה שאם לא ימצאו כלום בבדיקת האולטאסאונד הבטני ששלחה אותי.אני לא אמורה לחזור אלייה בכלל.ממש במילים האלה אמרהלי....מצטערת על החפירה.אבל רציתי לדעת מה אתם חושבים על זה.תודה.

20/07/2011 | 17:41 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום מישהי, בין שזה שייך לפורום ובין שלא, הצטערתי מאד לשמוע על החוויה הלא נעימה שהייתה לך בביקורך אצל רופאת הנשים. מצער שיש עדיין חוסר רגישות והבנה של דברים, שלא ניתן היה לצפות שייקרו בימינו ועוד יותר מצער כשזה קיים במקום שאנו הכי פחות מצפים שיקרו: במפגש עם אנשי מקצוע מטפלים בכלל ואצל רופאים בפרט. מכל מקום, בוודאי שעדיף לך להחליף את רופאת הנשים שאצלה בקרת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

18/07/2011 | 23:10 | מאת: confused

בקצרה : אני בן 27 בחור מסורתי הטרוסקסואל ממתי שאני זוכר את עצמי. בגיל 19 לאחר מערכות רבות של יחסים עם נשים הרגשתי פתאום פחד בלתי נשלט מהומוסקסואליות (צץ מסיטואציה מינית עם אישה) לאחר מס' חודשים לערך זה עבר, נכנסתי למע' יחסים רצינית בה לא היה זכר למחשבות הללו. בשנים האחרונות התחלתי לחזור בתשובה כאשר חלק מהתהליך היה התרחקות מנשים, לפני חצי שנה בערך "התפוצצו" המחשבות שנית, לאחר שלא מצאתי אהבה תקופה ארוכה וחשבתי שנית אולי אני הומוסקסואל. אני כרגע נמצא במע' יחסים אבל המחשבות מסרבות לצאת לי מהראש ואני לא מצליח להתאהב בבחורה. מעולם לא התנסתי עם גבר, או נמשכתי במודע לגברים, ככה שאני לא יודע את שורש הבעיה. כמו כולם אני מעוניין להקים מוסד נישואין ומשפחה, ואני לא חושב שאני יהיה בשל לעשות זאת עד שהראש לא יהיה נקי, עם כל השיחות שעשיתי, מה שקראתי אני עדיין כל הזמן חושב על זה בצורה אובססיבית.. אני מתחיל להאמין שאולי אני באמת כזה.. אני בסוג של מלחמה עם עצמי להבין מה עובר עלי ולא מוצא תשובות..

18/07/2011 | 23:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום confused, לפי תיאוריך, לא נשמע לי שאתה הומוסקסואל, משום שאתה מעיד על כך שאינך נמשך לגברים. זו, כמובן, השערה שדורשת בדיקה במסגרת ייעוץ פנים אל פנים. האפשרות שהייתי חושד בה יותר היא של Homosexual Obssessive Compulsive Disorder , כלומר, הפרעה כפייתית שבה האובססיה (המחשבה הטורדנית) המרכזית היא פחד להיות הומוסקסואל. הפרעה זו מופיעה לרוב דווקא אצל גברים הטרוסקסואלים שאינם נמשכים כלל לגברים אך חוששים שמא הם הומוסקסואלים. אתה מתאר שמחשבה זו הופיעה לראשונה דווקא בזמן יחסי מין עם אישה ובמקביל אתה מתאר תהליך התקרבות לדת והתנזרות ממין עם נשים. בדברים אלה יש אולי רמז לכך שמיניות בפני עצמה, שלא כחלק ממערכת יחסים המובילה לנישואין ולבניית משפחה, נתפסת כאסורה ויש לבדוק את הבסיס לכך. בכל מקרה, המלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי הן כדי לתקוף את האובססיה באופן ישיר והן כדי לבדוק בצורה מעמיקה יותר את האיסורים שאתה מטיל על עצמך בכל הקשור להתבטאות מינית - באופן לא מודע, כמובן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 22:22 | מאת: יוסי

כשהייתי בכיתה א' בביה"ס, סיכמתי עם חבר שנתחבא מאחורי איזה ארון ושם הראנו אחד לשני את איבר המין שלנו. ביקשתי מחברים נוספים בכיתות ב', אך סירבו. מקרה נוסף הי' עם שכן, שהגעתי לביתו וחשפנו את איבר המין אחד לשני. אבל גם באותם ימים, אהבתי קשר עם בנות, ולהביט ביופיין וכו' - דבר שמשום היותי דתי לא יצא לפועל כלל. כמו"כ, גם בהיותי ילד בביה"ס הי' ילד שחשבתי עליו רבות, ופעם אף ויתרתי על אירוע מסויים בכדי להגיע אליו הבית ולשהות במחיצתו. כשהגעתי לכיתה ז', אף נשתוקקתי להביט בו בעירום. (כמו"כ אני אוהב את גופו של הבחור שעליו אני מדבר בהווה, דבר שמתאפשר לי לראות במקווה). נזכרתי וכתבתי, כי אולי פרטים אלו חשובים לך, לייעוץ. שוב תודה.

17/07/2011 | 22:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, התוספת אכן חשובה ומשמעותית. את מה שקרה בכיתה א'-ב' לא הייתי רואה כרמז להומוסקסואליות, אך הרצון לראות את גופו של הבחור הנוכחי בהיותך בן 18.5 - בנוסף למשיכה הרגשית העזה אליו - היא כבר עניין אחר, שמוסיף בהחלט ממד מיני לזיקתך אליו. אני שמח בשבילך שאינך "נעול" על ה"חרדיות" הדתית שלך, לא משום שיש לי משהו נגד הדת, אלא משום שלבחורים דתיים קשה הרבה יותר לחיות בשלום עם משיכה לבני מינם הן מבחינה חברתית והן מבחינה אמונית. בפנייתך הראשונה ציינת שאתה נמשך לבחורות וייתכן שבשנים הקרובות יתברר לך שאתה ביסקסואל, כלומר, נמשך לבני שני המינים. במקרה כזה, יהיה לך טווח בחירה רחב יותר להחליט עם מי ברצונך לחלוק את חייך. אני מתאר לעצמי שקשה מאוד לשמור סוד כזה בינך לבין עצמך. אתה מוזמן להמשיך לראות בפורום זה, שהוא פורום מומחה, כתובת לייעוץ, אך במקביל אני מפנה אותך גם לשני אתרים בהם מנוהלים פורומים של הומוסקסואלים דתיים המתחבטים בבעיות דומות ומספקים תמיכה רגשית זה לזה. למרכיב זה חשיבות גדולה לפחות כמו לייעוץ פסיכולוגי של איש מקצוע: http://havruta.org.il www.hod.org.il וכן פורום הומואים דתיים ב"תפוז": http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1190 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 11:38 | מאת: חסוי

שלום גידי יש לי שאלה אולי תוכל לעזור לי. הבעיה שלי היא כזאת, אני לא אוהב עבודות גבריות מדי, ובמשפחתי שיודעת שאני גיי אוהבים לשכנע אותי ולהתערב. . . הם כאילו לא שומעים אותי ולא מבינים. כלומר עבודות כמו כיסוח דשא, אינסטלציה,תיקונים, לעשות רישיון (אני לא סובל נהיגה!!) ועוד. בנוסף הם מתערבים לי במראה החיצוני ולרוב אם משהו מזכיר רק דבר נשי הם מעדיפים שזה ישאר קבור בתוך כותלי הבית וגם שם אני מקבל הרבה פרצופים. מה לעשות?

17/07/2011 | 12:20 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

17/07/2011 | 21:02 | מאת: חסוי

25. כבר שכרתי מחוץ לבית. אבל אני רוצה שהם יתגמשו כלפי ולא ההפך.

17/07/2011 | 01:02 | מאת: יוסי

אני בן 18 וחצי, ולומד בישיבה חרדית זה השנה החמישית (שלוש שנים ישיבה קטנה, ושנה שניה בישיבה גדולה). זה כבר כמה שנים שהסתובבתי עם מחשבות שמא אני בעל "נטיה הפוכה", משום שבין שישים חברי השיעור שלי, נמשכתי תמיד לאיזה בחור (זה התחיל כבר בביה"ס). הרגשתי אהבה עצומה אליהם, רצון לנשקם וכו' (ולעיתים רחוקות, וזה התחיל כמדומני רק בשנה האחרונה, מחשבות על קשר רציני יותר). אולם, משהתייעצתי עם כמה ידידים וירטואליים, בהצביעם על-כך שאני נמשך גם ובעיקר לבנות, אמרו שהבעיה היא "תלות רגשית", בעיקר משום תיאוריי על הקשיים הנפשיים בפרידה מהם, בחוסר יחס קל מהם וכו'. בעקבות כך, נוצרה מריבה עם כמה בחורים, שלקחתי אותה קשה - אולם כיום, אני חושב שעברתי את זה. אבל דווקא משום כך, כעת אני יכול להרגיש את הבעיה בצורה חריפה יותר. על בחור אחר, בחור נאה שאני כל היום חושב עליו, ואוהב אותו מאוד, וכל "לא" שהוא אומר לי, קשה עלי הדבר מאוד. בימים האחרונים התחלתי לנתק עמו מעט את הקשר, וזה הקל עלי מעט, אבל עדיין עולים עליו מחשבות מדי פעם וכו'. אשמח אם תוכל לייעץ לי, מה ואיך לעשות?

17/07/2011 | 01:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, אני מבין את הקונפליקט בו אתה נמצא, אך למיטב הבנתי, האיסור מדאורייתא חל על משכב זכר (חדירה לפי הטבעת) ועל השחתת זרע באוננות. הרגשות העזים שאתה חש לחבריך לישיבה אינם אסורים על פי הבנתי ולא הייתי מציע לאף אדם להתנגד למה שהוא מרגיש. אינני יודע אם הביטוי הנכון לתיאור רגשותיך הוא דווקא "תלות". יש לך קשרים עזים למספר בחורים בישיבה ובמקביל אתה מעיד על משיכה מינית לבחורות, שנותנת תקווה לחיי משפחה על פי אמונתך הדתית וסגנון החיים שלך. יכול להיות שבנסיבות חיים אחרות הקשר הרגשי העמוק שפיתחת לחבריך היה מקבל גם משמעות מינית. איננו יודעים זאת. זיקה רגשית עזה בין בחורים בגילך אינה חייבת להיות מלווה משמעות מינית. היא לגמרי טבעית ונורמאלית והיא יכולה לבטא הזדהות ורצון להיות או להיראות כמו אותו בחור נאה שכלפיו אתה מרגיש את אשר אתה מרגיש. עם זאת, אם רגשותיך כלפי הבחור "מאיימים" עליך, הרי נהגת בבגרות ובתבונה כשהתרחקת והפחתת את תדירות המגעים איתו. ייתכן מאוד שהתרחקות זו דווקא תגרום לבחור להתקרב אליך ואם אתה כל כך רגיש ל"לא" שלו, אולי מוטב שתשאיר את היוזמה בידיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/07/2011 | 22:07 | מאת: יוסי

א) אם אין מדובר ב"תלות" - מדוע אם כן אני נפגע עמוקות אם רק יסרב לבקשה הכי קטנה שלי, או יעשה דבר שהי' יכול לעשות עמי - עם מישהו אחר? מדוע אני כה מתרגש לדבר עמו, עד שאין אני יכול לחשוב ולסדר את מילותיי באופן חופשי? מדוע קורה שאני חולם עליו? במילים אחרות: כיצד אפשר להבחין האם מדובר ב"תלות" או רק ב"רגשות עזים"? ממה הרגשות הללו נובעים? האם אפשר להתגבר על זה, או שמא צריך למצוא בכ"א חבר טוב? ב) הרגשות אינם "מאיימים" עלי כלל. ההתרחקות היא משום שאני חש סבל רב - שהוא לא משתף איתי פעולה מלאה. אילו הי' חבר מאוד טוב שלי - כפי שהייתי רוצה לראות את הדברים - בוודאי הייתי שמח מאוד להיות קרוב אליו. אך הוא אינו מעוניין להיות חבר טוב כל-כך, כפי שהייתי רוצה. (וזה בעייתי: הן משום שהוא לא ירצה להיות החבר מאוד טוב שלי, והן משום שיחס של קירבה חזקה מהסוג שאני זקוק לה - לא תראה רצויה בעיניו של נער חרדי, ואני לא מדבר על "משכב זכור" אלא על כל קשר שכולל מגע גופני אף קל). ג) אני אמנם חרדי מבחינת "החברה" שבה אני נמצא, אך עדיין לא החלטתי "מי אני". ורציתי לשאול מבחינה פסיכולוגית: האם השחתת זרע ראויה? אני משחית כבר באופן רצוף במשך של כמעט שנתיים (יש תקופות שבכל-יום, ויש תקופות שפעם-פעמיים בשבוע) - וקשה לי מאוד להפסיק עם-זה. אני גם חושש שזה מזיק לי לאיבר המין, כי אני רואה מעין שטפי דם קלים בתוך האיבר. מה עושים? מקווה שלא שאלתי שאלות עדינות מדי.

15/07/2011 | 00:38 | מאת: fibs

בן זוגי ואני פרודים נכון לעכשיו, אלא שאנחנו כבר זמן בוחנים את האופציה לעתיד משותף אתמול חשף בן זוגי בפני את העובדה כי מדי פעם הוא מתראה עם גבר ומספק לו שרותים מיניים. כמו"כ סיפר כי הנסיון המיני הראשון שלו בגיל 18 היה עם גבר (דרך מודעה בעיתון) מאחר והיה מתוסכל מזה שהוא לא משיג בחורות. מאז ומעולם הוא היה מאוד מיני: מביא ביד כל יום לפעמים אפילו מספר פעמים. הוא מאוד אוהב נשים, אוהב סקס עם נשים, אוהב לשלוט ולהתעמר בהן כחלק ממשחק התפקידים.תמיד החזקתי ממנו מי שפעיל מאוד מינית כלפי המין הנשי. הוא ככ גברי שהוא הבןאדם האחרון שהייתי חושבת שימצא עצמו עם גבר. הוא לדבריו אוהב במפגש הגברי את תפקיד האישה שהוא נכנס אליו. הוא מבקש מהפרטנר שיתעמר בו, ישלוט בו ויפגין מעט אלימות כלפיו בזמן האקט האנאלי, והאוראלי שהוא מקבל. הוא לדבריו לא נמשך, לא מעוניין במגע עם הגבר איתו הוא נפגש, נמנע מליטופים נשיקות או מגע מעבר לאקט כי לטענתו הוא אוהב נשים. הוא מחפש למצוא במפגש הגברי את האופן שבו הוא אוהב שנשים מתנהגות איתו בסקס (נשלטות, מושפלות) בתקופה האחרונה (מאז נפרדנו) הוא מתראה איתו יותר ולטענתו הוא מרגיש צורך להשתחרר. היום במקום להיות יחד הוא הלך אליו. אני אשת סודו וטרם מצאתי עם מי לדבר על העניין, אבל אני קצת בלחץ מהתדירות העולה של המפגשים (האם הוא יהפוך להומוסקסואל?) וקצת לא יודעת איך לעכל את העניין. אני אוהבת אותו מאוד, כל הגילוי הציף בי רצון לחבק ולהכיל את הצורך הזה שלו אבל כשאני כאן על הספה והוא שם איתו זה קצת קשה. אני אפילו לא יודעת אם יש לי שאלה ספציפית, אולי אני מחפשת רק כדור הרגעה, או מענה להבנת הצורך שלו בזה והאם זה יכול להתפתח להומוסקסואליות

15/07/2011 | 00:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום fibs, אני מבין את ההלם שאת נתונה בו והוא אך טבעי בתגובה לבשורה כזו. בפנייתך לא ציינת את הגילאים שלכם ואת מצבכם המשפחתי. אני מבין, אם כך, שאינכם נשואים. הבעייתיות, כפי שאני רואה אותה, היא לאו דווקא בנטייה המינית של בן זוגך, גם לא בתפקידים ההפוכים לכאורה שהוא ממלא עם נשים ועם גברים. מה שצורם לי מבחינת מערכת היחסים שאת מתארת הוא הצורך של בן זוגך לספר לך על כך ועוד בפרטי פרטים פיגורטיביים כל כך. גם השיתוף שלך בכך שהערב הוא נפגש עם אותו גבר במקום איתך נראה לי פוגעני ואני לא קורא בהודעתך כל מחאה על כך. הרי ברור שאילו היה מדובר באישה אחרת שהוא פוגש כדי לקיים יחסי מין, הרוב המכריע של הנשים היה רואה בכך בגידה ומזדעק. אני חייב לומר שאני מתקשה לראות כיצד מתוך מערכת יחסים חסרת גבולות כל כך יצמח ביניכם משהו יציב. אני גם שותף לקושי שלך להעריך לאן תתפתח נטייתו המינית. כיום מקובל לדבר יותר ויותר על "נזילות מינית" (sexual fluidity), כלומר, שינוי הנטייה המינית בתקופות שונות בחיים. על כל פנים, מה שנראה לי מדאיג יותר, כאמור, הוא היעדר הגבולות והציפייה שתקבלי אותו בכל תנאי, גם כשהדבר עלול בפירוש לפגוע ברווחתך הנפשית. המלצתי לך היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לברר למה את מוכנה לספוג זאת והאם לא מגיע לך קשר הדדי ושיוויוני יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/07/2011 | 01:03 | מאת: fibs

אני לא רואה בזה בגידה כי הוא נמצא במקום שבו בוא מקבל שם משהו שאותו הוא לא יכול לקבל ממני- איבר מין גברי. אישה אחרת זה סיפור אחר- כל מה שלי יש- לכאורה גם לה יש. כך שאני לא חשה נבגדת. בעניין זה שהוא שם כעת- אנחנו בסטטוס לא מוגדר כרגע. נסיון פרידה על מנת לבדוק את הבחירה של שנינו בקשר הזה אנחנו בשנות השלושים לחיינו

15/07/2011 | 01:07 | מאת: fibs

האם לדעתך ניתן לקיים יחסים תקינים ויציבים, להקים משפחה עם ההתנהלות הזו שלו במקביל?

15/07/2011 | 08:51 | מאת: fibs

אני לא מודאגת מהחשיפה וגם לא מה"בגידה" זה חוסר שלא אני ולא בחורה אחרת יכולות לספק, לכאורה בכל מערכת זוגית יש את החורים שבן הזוג לא ממלא. אם חסר לי לדןגמא עושר תרבותי אצל בן הזוג שלי- אדאג להשלים אותו בדרכים אחרות ממקורות אחרים וכך אני רואה את זה. אני שמחה שהוא משתף אותי כי אני יכולה להסתכל לאמת בעיניים ולבחור. אני פשוט לא יודעת מה אני ספוגת פחדים כרגע, זה גם הכל ככ טרי: אני מפחדת שהוא בכלל לא מודע להיקף של הדבר, מפחדת מגילוי מאוחר של הומוסקסואליות (כבר אמרתי) מפחדת מהמחשבה שיום אחד אולי האהבה הדאגה והאכפתיות יאולצו לעבור טרנספורמציה ויעלם המימד הזוגי- מיני,מוטרדת מהמחשבה של לגדל ילדים על רקע זה, מהמחשבה על חיים כפולים. הוא ככ מאצ'ו בתדמית שהוא יצר לעצמו בחיים שלו שהוא לא יעז לעולם לחשוף ולהסתכל על הצד הזה שלו מתוך פחד מהחשיפה ומהתגובות של הסביבה אליו ואני מפחדת שהפחד הזה טומן בחובו דברים שהוא לא רוצה להתמודד איתם ויום אחד יתכן ויצופו אל פני השטח. אני חוששת שהדימוי הגברי שלו בעיניי ייפגע\נפגע. אני לא יודעת אפילו אם אני יכולה לחלוק איתו את המחשבות והפחדים כי אני חוששת שהוא ירגיש שהוא ננטש על ידי וזה רק יסגור אותו יותר מול הדבר הזה. אני לא רוצה לנטוש אותו ולתת לו פתח להרגיש שיש בו משהו לא טוב שיעורר סלידה עצמית,כי זה לא משהו לא טוב אני בסערה מוחלטת

שלום, אשמח לקבל את עזרתכן... עלול להיות מעט ארוך אך מתנצלת מראש. אז סיפורי הוא כזה: אני ובן זוגי בני 26, נמצאים במערכת יחסים רצופה של שמונה+ שנים... מתוכם גרים יחד 3 שנים. עתידים להינשא בעוד כמה חודשים. אני חוששת נורא... תמיד חששתי... טיפוס שאומר הכל בפנים ודיברתי על זה לא פעם אבל תמיד זה היה חד צדדי...אני מתלוננת וטוענת ולפעמים מכאיבה והכל מכאב וחרדה עצוןמה שלי. מאז ומתמיד לא הייתי טיפוס מיני, פעם פעמיים בשבוע בעיקר בסופש כשהכל רגוע ולא ממהרים לשום מקום תמיד סיפקו אותי. מה גם שהיינו עד לפניי שלוש שנים גרים בבית הוריי אז ככה שתחושת הגנבה ברגעים הללו שיפרה את העניין והכניסה לו את הפלפל... הבעיה החלה לצוץ מאז שעברנו לגור יחד ובהדרגה עד שבחצי שנה האחרונה אני יכולה לציין בוודאות שסקס בינינו מתקיים אחת לחודש וגם לאחר לחצים והקנטות מצידי. הסקס טוב... נראה לי... אני מגיעה לסיפוק...גם הוא... אבל משהו בתהליך חסר. בן הזוג שלי נוטה ל"תחיל" מצבים בינינו ע"י תנוחה אנאלית...יכול להיות רדום מינית שבועות רבים ופתאום להצמד לישבני ולהתעניין רק בו מה שגורם לי לבהלה... הוא מסוגל להשתפשף בישבני ולהגיע לסיפוק בחושך מוחלט מבלי לנשק אותי מבלי לגעת בי מבלי להתבונן בי וכשאני משתפת פעולה ומתבוננת בו רואה התאמצות גדולה כמו גבר מאונן שמנסה לגרות את עצמו ביד המחשבה. עוררות מינית מתגלה אצלו בימי המחזור שלי שיודע בוודאות שאין ביכולתי להשתתף איתו במין מלא ומנצל את הימים הללו להראות שכביכול נמשך אליי ומבקש מין אוראלי ופשוט מתעלם מהצורך שלי בימים רגילים...גם בעת אקט רגיל הוא כאילו נמצא איתי פיזית אבל לא שם.. משהו במגע משהו תחושה ובאינטואיציה מסמל לי על התצאמצות. היחסים בינינו בשנה האחרונה מאוד קשים... הוא טוען שהוא עייף כל הזמן וטרוד בחובות שלנו וכו' על אף שאנחנו דיי מבוססים ופשוט חי את חיוו...בגדול אנחנו חברים דיי טובים אולי אפילו יותר מדי עד שאני מוציאה את התסכולים שלי עליו כי אני מרגישה שאני שותפה שלו לדירה...אולי אפילו ידיד טוב... אין לו איתי שום מתח... הוא לא רואה בי אישה ...למרות שאני נראית דיי טוב ואף נחשבת לבחורה יפה שמקבלת המון מחמאות ביום.... לא מביט בי לא רואה אותו מוקסם ממני...מהופנט ממני.... לא מסתכל עליי כאובייקט למשהו סתם נמצאת בסביבה שלו כמו חבר טוב או אמא שלו משהו כזה... יכולה לספר שלפני שנתיים ירדתי 20 קילו ששומרת על זה עד היום וירדתי עקב המחשבה שאולי ככה הוא ישתגע אחריי יותר... מה שקרה זה בדיוק להפך- כשהייתי יותר גדולה הוא היה מראה משיכה רבה יותר... כשהיה רואה אותי עוברת לידו ערומה היה מגיב מה שהיום כשנראית הרבה יותר טוב לא קורה...פעם כשהייתי מתקלחת והייתי קוראת לו להביא לי משהו היה עומד ומביט בי היום שפשוט "מה את רוצה קחי ביי".. ממש ככה...הוא לא מבחין בי...אני לא מעניינת אותו... וזה הולך ומחמיר... זה לא היה ככה מאז ומתמיד אבל זה פשוט התחיל והולך ומחמיר. הוא עובד עם גברים בלבד... מאוד אוהב לעבוד...עובד המון שעות ונשאר מעבר למה שצריך יכול לעבוד משבע בבוקר עד שתיים בלילה ולא יפריע לו... מאוד מודע לעצמו...כל פעם שיוצאים מהבית עושה גבות ומנקה עם חוט את הפנים.... תמיד בלחץ על הלבוש שלו והשיער שלו וזה בא לידי ביטוי בעיקר לפני מפגשים שלו עם חבריו... לא מכירה את חבריו מהעבודה מלבד שמות למרות שעובד שם כבר חמש שנים... תמיד מוצא הסברים למפגשים שלהם שהם לגברים בלבד...לא מעודד או מכנס מפגשים משותפים עם נשים...יכול הליות מצב שאבקש ממנו שנצא באמצע השבוע ויסרב כי עייף ובכלל כל ערב שחוזר מהעבודה מרוח על הספה וללא חשק לכלום אך ברגע שהוא יודע שבאותו ערב מתוכנן מפגש עם חבריו מתמלא כוחות ומתגנדר והולך להסתפר ועושה גבות ויכול לחזור בשלוש בבוקר אפילו שעובד בשש ובימים אחרים רוצה לישון מוקדם ונלחם על כך כי עובד... עם הבנים כלום לא מפריע...אין מחסומים... אני יודעת שההודעה שלי מבולבלת ולא ברורה...אני כותבת מהמון כאב ופחד... איך אני...אישה חזקה ומלאתש מחת חיים שפוגשת עשרות אנשים ביום ומצטיירת כדמות מאוד מאושרת ומעוררת קינאה על הזוגיות כביכול שלנו וכל גבר שאני נתקלת בו במשך היום מגלה בי עניין גם נשים...מקבלת מלא מחמאות ולא זוכה לטיפת התעלמות ביום יום מחוץ לבית...נכנסת לבית בסוף יום נועלת את הדלת ונכנסת לתוך חלל אפור ריק מתוכן ריק מתשוקה, מתח מיני שוכחת שאני אישה..מעולם לא הרגשתי ככה בבית... לא זוכה למחמאות, לא לפרגונים או מחוות...לא מרגישה סקסית בשום צורה חסרת ביטחון מוחלט...ההפך הגמור ממה שקורה בחוץ... איך הגעתי למצב הזה ששבן הזוג שלי לא מתעניין בי? אני נמצאת כאן ומקווה שזה היה ברור לפי הודעתי כי אני מלאת חשדות שבן זוגי הוא הומו בארון... יש עוד המון דברים שקצרה היריעה מכדי לפרט אבל המון סימנים שלפעמים אומרת לעצמי להיזהר שאולי הכל בראש אבל לפעמיםם זה כואב... זה מתבטא בהמון דברים... אם זה בלדבר איתי בטלפון כשהוא נמצא בסביבת גברים...פשוט לא מסוגל לדבר איתי...מגמגם מהסס ומנתק...כל פעם כשמישהו מתקשר מהעבודה הוא יוצא לדבר במרפסת או פתאום מתנהג שונה לא יכול לדבר בטלפון ללא סיגריה ביד...אין בו טבעיות... לא טבעי לי הבן זוג שלי...הוא לא אמיתי לי...הוא מתאמץ...ואני מדברת איתו ואני אומרת לו את כל הדברים והוא נבהל ומתרצה לכמה ימים ומתנהג טוב ומתקרב ומנסה וזה לא טבעי ומורגש בהגזמה ואז בכלל נעלם כלא היה. אני כואבת... הוא לא שם לב אליי...כשאנחנו רבים... הוא מסוגל לא לדבר איתי בכלל ימים שלמים לא מסוגל לפייס אותי לא יודע איך לגשת מתנהג עם מניירות של אישה... אוף אני מרגישה כבר עלובה עם כל התירוצים האלה. לא יודעת מבולבלת...מתנצלת על האורך... כואבת מאוד....מקווה שמישהו יצליח להאיר את עיני... מפחדת. תודה.

14/07/2011 | 21:27 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חלי, קראתי את הודעתך בעיון ואני מבין את דאגתך. את מתארת מצב שבו התחלת קשר בגיל מאוד צעיר ואת נמצאת זמן רב מאוד עם הגבר הזה. קשה מאוד לקבוע אם בן זוגך הומוסקסואל או לא, אך מה שברור הוא שהוא כמעט ולא משקיע בקשר, נמצא בו מתוך הרגל, לפי תיאורייך הוא לא מתחשב בך ובאופן כללי ניכרת שחיקה גדולה מאוד עוד לפני שהנישואין החלו. יש לשער שאחרי הנישואין המצב רק יילך ויחמיר, בין אם הוא הומוסקסואל ובין אם לאו. אם את אוהבת אותו מאוד ורוצה לתת לקשר הזדמנות נוספת, אני מציע לך להעלות את חוסר הסיפוק שלך בפני חברך ולהציב בפניו תנאי לפנות יחד איתך לטיפול זוגי וכמובן לדחות את החתונה. אם הוא יצטרף אלייך, אפשר לתת לקשר הזה עוד הזדמנות, ולשקול את המשכו בהתאם למה שיקרה בטיפול הזוגי. אם הוא יסרב, הייתי מציע לך לעזוב את הקשר, לבנות לעצמך חיים משלך ותוך כדי כך להתנסות בקשרים אחרים עם יותר התחשבות וכבוד הדדי בטרם תקבלי החלטה על נישואין. אני חושש מאוד שאחרי הנישואין תהיי הרבה יותר מובנת מאלייך לחברך והעניינים רק יחמירו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/07/2011 | 21:42 | מאת: חלי

תודה על ההתייחסות וההבנה. אני מעלה בפניו את הדברים בכל הזדמנות...מודה באשמה שאני מעט אגרסיבית וכבר מזמן איבדתי את הנחמדות ומדי פעם בורח לי העידון מתסכול גדול ואני פשוט מגיעה למצב שאני דיי משפילה אותו ואף אומרת לו בצורה חד משמעית שאני יודעת שהוא חי בשקר וגם יצא לי לומר שהוא מתנה כמו גבר בארון. הוא אומר שהוא אוהב אותי...אני מרגישה שהוא תלוי בי רגשית ורגיל אליי... מרגישה כך גם בעצמי ברגעים מסויימים...תלות רגשית ודאגה רבה ... מפחדת לגלות את האמת...אולי ההומוסקסואליות היא מעין חבל שאני תולה בו את כל האשמות כדי שיהיה לי יותר קל להכיל או להחליט...כאילו אם היה אומר לי שדי הוא הומו היה לי יותר קל לוותר עליו ולקום ולעזוב...אני אוהבת אותו... אבל מפחדת מאוד... הוא בן יחיד...ילד יחיד...להורים שנתנו ונותנים הכל מהכל ללא גבולות ולא דורשים דבר חזרה לא יחס לא כבוד לא כלום וכך הוא מתנהל....הכל מגיע לו ולמענו וכלום לא יכול לצאת ממנו למישהו אחר...הוא היחיד בעל מצרכים והעולם וכל הדמויות בו נועדו לשרתו...ככה הרגילו אותו ככה גדל... כשאני מדברת על ביטול חתונה עם אימי שמאוד קרובה לי בורחות לה שאלות של מה רק עכשיו הרגשת? ומה פתאום זה מפריע וכאלה...ואני לומדת דרכה שזה עניין של בגרות אני גדלה במשך השנים הוא התאים להכל ועדיין במובנים מסויימים אבל אני כנראה משתנה והוא כבר לא ממלא את החורים החסרים.. אין בו נתינה והענקה לכלום...מלבד עצמו ולכן זה מתפרש לי אוט' להומסקסואליות בגלל הדאגה למראה בגלל ההתעסקות המינית עד שהיא קורת רק לעצמו בלבד אם לבילויים עם גברים לעצמו בלבד...לא מתחלק בכלום ושוב זה קיצוני ונשמע נורא אבל זה משהו שהגיע בשנה האחרונה בעיקר... אני מפחדת... אני יודעת שיש שחיקה ושאנחנו בלופ שלמען האמת לפעמים נוח גם לי...ומבינה ששיגרה יש בכל מקום...וכל זוגיות מגיעה לשלבים כאלה בתקופות שונות...אבל אני מרגישה שי כאן משהו לא אמיתי לא גלוי...הוא מסתיר משהו...מסתיר את היותו הומוסקסואל מסתיר את היותו שונא אותי עד מוות מסתיר משהו והמשהו הזה נורא...והוא מסרב להודות ולהראות ולדבר על זה...מתעלם בפמה פתאום ושטויות באופן מוחלט ומתרץ אלפי תירוצים... אני מתחתן איתך לא? אז מה את רוצה? אם לא היה לי טוב זה לא היה קורה וכאלה וזה משגע אותי. שוב מתנצלת על אורך הדברים ואכן אולי אני לא במקום הנכון... אבל אני כבר כאן וחייבת לנקות קצת מרגישה שהלב שלי מתפוצץ. תודה

14/07/2011 | 15:35 | מאת: א

שלום דוקטור, האמת היא שכבר כתבתי לך לפני מספר חודשים פה, אבל כעת קראתי תגובה שלך לגולש אחר וממש נבהלתי. אני בן 31, רווק, כל חיי ניהלתי מערכות יחסים עם נשים. נהנה מאד מהסקס, חווה זיקפה חזקה אפילו במצבים האינטימיים הכי מינימליים כמו חיבוק, אפילו סתם צ'אט או סמס סקסי שקיבלתי מבחורה כזו או אחרת. כבר שנה שאני נמצא במין OCD עם עצמי(שאובחן גם על ידי מטפלת) לגבי נושא הזהות המינית. אני בודק את עצמי כל הזמן, אני בדיכאון, לא מחייך, לא פוגש אנשים, עצבני בעבודה, זה פשוט גומר אותי. הכל התחיל לפני שנה, כשחבר סיפר לי על מישהו שצריך לצאת איתנו לטיול, בחור שלא סגור על המיניות שלו. יומיים אח"כ נכנסתי לבדוק תמונות שלו ונתקפתי חרדה אולי הרגשתי זרם קטן באיבר המין למראה תמונה מסויימת שלו. מאז אני רק בודק ובודק(מיותר לציין שבמקביל אני מקיים סקס עם בחורות, נהנה ממנו וכשאני בתוך הסיטואציה אין לי ספק בזהות שלי). המחשבות מתחילות בבוקר, כשאני פוקח את העיניים ונעלמות רק כשהעיניים נעצמות. אני אומר לעצמי: עוד לא התחתנת כי אתה הומו, אחרים חושבים עליך שאתה הומו, אל תצא עם בחורות כי אתה תשקר לה כי אתה הומו, אם מספרים לי על משהו שקשור לנושא אני נתקף חרדה. פעם אפילו ראיתי תכנית על מישהו בן 52 שגילה שהוא הומו והתגרש. פשוט לקחתי את הדברים וברחתי בבהלה מהבית. אני כל הזמן בחרדה, מבחנים ופחד. אני נמנע מלהיפגש עם חברים במקומות פתוחים כמו ים, כי אני בוחן ובוחן ואם אני מרגיש את הזרם הזה(שזכור לי מהפעם ההיא שבדקתי את התמונה של הבחור) אז אני פשוט נכנס לדיכאון. וכשאני מגיע הביתה אני תמיד מאונן על בחורה, מפנטז על בחורה, גומר מבחורה. אין לי פנטזיה על גברים, אני לא מצליח לחשוב אפילו על סיטואציה אינטימית שכזו עם גבר(ולא מגועל, כי אני לא הומופוב). זה פשוט לא עולה לי לראש, כי רק בחורות קיימות עבורי בסיטואציה הזו. בנוסף, גם כתבתי לך אז, שאחי הגדול הוא הומו וחוויתי את כל היציאה שלו מהארון והתגובה של ההורים ואני מניח שגם אני נתקפתי פחד. ראיתי שכתבת למישהו- אם אתה מרגיש עוררות מינית מול בחור חשוף ומול בחורה חשופה אתה לא מרגיש, אז אתה הומו. אז מה, אם הרגשתי גירוי כזה כשבחנתי ובדקתי איזור מסויים בגוף הגברי(חזה למשל)אני הומו? כל הסקס, הזיקפה, הריגוש, ההתאהבויות שחוויתי, שברון הלב, הכל לפח? יכול להיות שבגלל המצב שלי אני כבר לא מצליח לשפוט נכון את המצב? הרי ברור לי שאני נמשך לבנות, אז מה זה יכול להיות?? מה אני עושה???

14/07/2011 | 18:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבוהל, לפי תיאוריך, אינך הומוסקסואל אלא כפי שציינת בעצמך, סובל מ-OCD, כאשר התוכן של האובססיה הוא חשש שמא אתה הומוסקסואל. תופעה זו אינה אבחנה רשמית, אלא מקרה פרטי מאוד של OCD, גברים הטרוסקסואלים שהאובססיה שלהם היא שמא הם הומוסקסואלים למרות שמשיכתם המינית היא אך ורק לנשים. יש לזכור שהמשיכה המינית נמצאת על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת ואתה בהחלט נמצא קרוב מאוד לקצה ההטרוסקסואלי. אם אתה מדבר על זיקפה חזקה רק מחיבוק עם אישה או אפילו מ-סמס סקסי מאישה, הסר כל דאגה מלבך. קל יותר לומר זאת מאשר לעשות זאת ולכן הייתי ממליץ לך בחום לשקול יחד עם המטפלת שלך את האפשרות להיעזר במינון נמוך של טיפול תרופתי (SSRI / ציפרלקס) להרגעת החרדה העצומה שאתה מתאר. כדאי מאוד לטפל בחשש כאל אובססיה לכל דבר ואני מפנה אותך לספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון, שם תמצא דרכי התמודדות עם אובססיות לבד או יחד עם המטפלת שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/07/2011 | 22:11 | מאת: פאולה

שלום לכם בבקשה עיזרו לי אני לא מוצאת שום פורום שיכול לתמוך בי במצב שבו אני נמצאת עכשו . הבת שלי ילדה מבית טוב כמו שקוראים לזה הודיעה לי אתמול שהיא במערכת יחסים מינית עם בת ואני לא מצליחה לעכל את מה שהיא אמרה, דיברתי איתה והגעתי למסקנה אחת שהיא פשוט לא מסוגלת לפתח קשר עם גבר בגלל כל הטראמות שעברו עליה כילדה ( מעשה סדום על ידי בין כיתתה כשהיתה ילדה קטנה, התעללות נפשית במשך שנים מאבא שלה ) לדעתי היא פיתחה רתיעה וסלידה מגברים והיא חושבת שהיא לסבית , היא אומרת לי אני נמשכת גם לגברים אבל קשה לי לתת להם לגעת בי , היא בת 23 בתולה , לאחרונה היא הסתובבה בחברת בנות לסביות בגלל עבודתה ואחת מהם התחילה איתה היא נרתעה אבל בפעם השניה הגיבה בחיוב, היא אומרת שהיא אוהבת אותה אבל אני אמא שה אני מכירה אותה היא לא לסבית היא לא מעונינית ללכת לפסיכולוג ורוצה להגיע להחלטה שלה לבד. היא ילדה מאוד סגורה בעיתית חברתית לא יוצאת למועדונים לא מבלה בחוץ כמעט בכלל הרבה בבית איתי ועם אחיותיה ואחיה מאז שהיא התחברה לבחורה הזאת היא פשוט הפכה למשהו אחר, היא מרגישה בנוח איתה ועם חבורותיה אבל אני מכירה אותם אחת מהם עם פיגור שכלי השניה עם פיגור קל והחברה ממש מפחידה בחזות ובהתנהגות . מה עושים הצילו אני מרגישה שאני משתגעת ברמה של חוסר תפקוד . אני שוקלת לסלק אותה מהבית כי אני יודעת שהיא לא תתמודד לבד אבל מפחדת יותר מהסביבה שפשוט תמחוק אותה

14/07/2011 | 23:20 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לך פאולה, אני בהחלט מבינה את ההלם שלך משנודע לך על הבחירה שעשתה בתך לאחרונה. זו בוודאי הפתעה ואפילו הלם לכל הורה, שלא היה ער למציאות הרגשית והמינית-חברתית של ילדו, מה גם שבתיאור המקרה שלך מסתבר שכלל לא ציפית לכך. אך פעילות אימפולסיבית (כפי שאנו קוראים לתגובה ללא מחשבה) אינה מועילה ואפילו מזיקה. לכן הייתי ממליצה לך שלא לעשות פעולות שאחר כך תתחרטי עליהן משום שיש בהן נזק. במקום לפעול מתוך כעס, אכזבה ועלבון (דבר שמאד מוכר כתגובה מיידית אצל הורים שנתקלים לראשונה בתופעה שתיארת), עדיף לשקול, לנסות להבין ולחשוב איך לעזור לבתך, שיתכן שפנתה לקשר עם חברה ואף פיתחה כלפיה אהבה ויחסי קרבה, כמוצא שלה מתוך מצוקה חברתית ורגשית. כך בכל אופן, ניתן להבין את הדברים שתיארת. ראשית, כפי שאת עצמך הדגשת, נראה שהטראומה שעברה בילדות עדיין מלווה אותה, וקיימת אצלה רתיעה מפני גברים. מה גם שדמות האב לא סייעה לה להרגיש נוח עם גברים, כפי שמסתבר מדבריך. שנית, כפי הנראה מצאה פתרון לבדידותה ולסגירותה החברתית, שממנה סבלה - באמצעות קשר חם , שבו היא חשה מאד נוח. עדיין אין זה אומר שהיא ממש לסבית, היות שהיא נמשכת לגברים, אך כמובן שאיני מכירה אותה ואינני יכולה לדעת מה באמת נטייתה המינית. יתכן שמדובר בהתנסות של קשר יחיד שמסייע לה לחוש יותר בטוחה, מקובלת ולא בודדה. בכך, כשלעצמו יש משהו מאד חיובי, שיכול לעזור לה להתפתח בכוון של בגרות חברתית ורגשית ותחושה של בטחון עצמי רב יותר. גם על ההיבט הזה כדאי לך כאם שרוצה בטובת בתה לחשוב. יכול להיות שזו רק התנסות, שלאחר מכן לא יהא לכך המשך, - מה גם שציינת שהדמויות שאיתן היא מתחברת לאחרונה אינן ברמתה השכלית. דווקא אם תוכלי ליצור קשר חיובי ומבין עם בתך ולא סתם לצאת נגדה, יש סיכוי שהדבר יסתיים באופן אחר: למשל, באופן שבו היא תוכל להבין מה הקשר הזה משרת אצלה, או אולי תוכל להבין שכדאי לנסות ולפנות לעזרה נפשית מקצועית, על מנת להבין את המקור והצורך לבחירות שהיא עושה כיום. סילוק מן הבית לא יביא לדבר חיובי כלשהו. להפך, בתך תהא במצוקה גדולה ותידחף יותר לקשרים שלא בטוח שהם מתאימים לה או נובעים מן המקור האמיתי של זהותה ונטיותיה. דווקא תמיכה של הורה במצב כזה יכולה להביא לשיפור מצבה הרגשי והחברתי ולסייע לה לבדוק עצמה ולבחון את הדברים, טרם היא משוכנעת שהינה לסבית. סילוק מן הבית היא דחייה קשה, שרק גורמת לקרע, כעסים ותחושה שאין לבן/בת על מי להישען. סילוקה הוא למעשה, דחייה והתעלמות מצרכי בתך ויכול לגרום לאיבודה עבורך וזה נראה לי דבר נורא והקשה מכל עבור הורה. בטוחתני שאינך רוצה לאבד את ילדתך כבת. חשוב לזכור, שגם ילד או ילדה, שנטייתו המינית שונה ממה שציפינו והאמננו, הוא ילד אהוב שחשוב לנו שיהיה מאושר בדרכו ואל לנו לאבדו עקב כך. מה גם שבמקרה שלך, עדיין הדברים אינם ברורים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

13/07/2011 | 19:35 | מאת: תמי

הי, המטפלת הלחליטה שיהיה טוב לי יותר טיפול התנהגות דיאלקטי. אני די נגד זה ורוצה להמשיך אצלה. היא די מתנגדת , האם יש לה תזכות להעיף אותי מהטיפול?

13/07/2011 | 22:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תמי, קרוב לוודאי שהמטפלת רוצה בטובתך. אני מבין שכרגע נוח לך יותר להישאר במקום הבטוח והמוכר, אך הוא לא בהכרח יעיל מבחינה טיפולית. חשוב מאוד שתבטאי בטיפול את תחושת הדחייה הקשה שעולה מפנייתך והפחד שהמטפלת תנטוש אותך. בחרת להשתמש במילה קשה מאוד המגלמת בתוכה חרדת נטישה עזה ותחושת דחייה גדולה לא פחות. אינך יכולה מבחינה "חוקית" להכריח את המטפלת לטפל בך ואני גם בטוח שהיא לא רוצה "להעיף" אותך. נשמע שמאוד איכפת לה ממך והיא ישרה והגונה מספיק להציע לך טיפול שלדעתה יעיל מאוד. אפשר גם לתכנן את המעבר מטיפול לטיפול בצורה שתכאיב לך מה שפחות, בהדרגה, אולי תוך כדי הפחתת התדירות וקשר של המטפלת עם המטפל החדש. הטיפול ההתנהגותי-דיאלקטי הוא טיפול שהוכח כיעיל על סמך מחקרים רבים במדגמים רבים ברחבי העולם. לפעמים דווקא מה ש"מתחשק" לנו אינו הדבר שטוב לנו. אפשר להבין זאת ביתר-קלות בהתקפי זלילה שמאוד מתחשק לנו ואחר כך אנו מצטערים עליהם. על אותו משקל, יכול להיות שכרגע נוח ובטוח אצל המטפלת הנוכחית אך כבר לא יעיל ומקדם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/07/2011 | 21:46 | מאת: חיים

אני מאד אוהב בנות. נהנה מיופיין, מהעדינות, לחבק לנשק וכו'. אבל דבר מוזר, למשל כשאני רואה בחורה בביקיני אני נהנה ומתאהב, אבל אין עוררות מינית כמו לעומת בחור חשוף. אז מה הפירוש, אני הומוסקסואל? איך יכול להיות שרגשית וגם בתשוקה אני מאד אוהב בנות אבל את העוררות אולי אפילו הסקס עצמו זה לגברים? אני ראיתי שכתבת על הסולם של קינסי, אבל כאן זה משהו אחר, זה חלוקה בין הסקס עצמו לבין התשוקה והאהבה הכללית. מה זה הדבר הזה??? תודה רבה לכם

10/07/2011 | 22:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיים, נטייה מינית כשמה כן היא מוגדרת ע"י המשיכה המינית. הומוסקסואלים רבים מוצאים שפה משותפת והבנה רגשית רבה יותר עם נשים מאשר עם גברים, אך המשיכה המינית הגופנית מכוונת כלפי גברים. אם בחור חשוף מעורר אצלך עוררות מינית ובחורה חשופה לא, המסקנה המתבקשת על סמך מידע מוגבל זה היא שאתה הומוסקסואל ויש לקוות שבמשך הזמן, כשתקבל את נטייתך המינית בצורה שלמה יותר, תוכל אף לפתח רגש לבחור שתאהב, וזאת בצד הרגש שיש לך כלפי בחורות כידידות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 22:33 | מאת: אלכסנדר

שאלה לי אליך גידי. קשה מאוד לנבא איך יתפתח ילד בעתיד והאם הוא יגדל להיות הומוסקסואל. אבל בכול זאת, כתבת שיתכן ויהיו ילדים שבילדותם יתנהגו כ"גברים" לכול דבר, ובכול זאת יתפתחו להומוסקסואלים בבגרותם, וכן יש ילדים עם "גינונים נשיים" שבכול זאת יהיו סטרייטים. והשאלה שלי היא מכיוון שזה לא חד ערכי , יתכן וילד גדל בצורה ונטייה זו או אחרת,ובגיל ההתבגרות הסביבה היא שמקבעת את הנטייה המינית הסופית. משום מה קשה להבין איך ילד שגדל כול הזמן כגבר בלי גינונים נשיים, פתאום מגלה שהוא נמשך לבני מינו.וכמובן ההיפך, ילד עדין ורגיש, שגדל ושיחק עם בנות בילדותו והראה גינונים נשיים, לבסוף יהיה סטרייט. נראה כאילו יש איזה משהו בילדות (הורמונאלי או גנטי) אבל מי שמקבע סופית את הנטייה זו הסביבה. האם יש משהו בדבריי?

09/07/2011 | 22:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלכסנדר, אכן אנו מדברים כיום על אינטראקציה בין גורמים מולדים וסביבתיים שקובעים בסופו של דבר את הנטייה המינית, אולם הדבר מתרחש כנראה הרבה לפני גיל ההתבגרות. יש להבדיל בין קיומה של הנטייה ובין פריצתה למודעות והתנהגות לפיה. ראיתי כבר גברים נשואים שרק בשנות הארבעים לחייהם פרצה למודעותם משיכתם לגברים והמשיכה לנשים נעלמה לחלוטין. יש לשער שהמגבלות הרבות שמטילה החברה (באופן לא פורמאלי) על הומוסקסואליות הן אלו שגורמות להדחקתה באופן אינטנסיבי כל כך בעיקר אצל אנשים שמלכתחילה נוטים לקונפורמיות. במקביל יש לזכור שהנטייה המינית ממוקמת על רצף, כך שכאשר אדם הוא גם קונפורמי מאוד וגם נמצא מלכתחילה באמצע הרצף או אפילו קרוב יותר לקצה ההומוסקסואלי הוא יצליח להדחיק את משיכתו לבני מינו בצורה מוצלחת יותר ואילו מי שקרוב יותר לקצה ההומוסקסואלי, משיכתו לגברים חזקה יותר והוא גם חי בחברה או בתקופה ליבראלית יותר משיכתו תפרוץ מאוחר יותר. אכן התנהגות "גברית" אצל ילדים ונערים אינה מבטיחה מיניות הטרוסקסואלית, אך התחברות עם בנות בלבד, משחקי בובות וכד' מנבאים בצורה די חזקה התפתחות הומוסקסואליות בבגרות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

06/07/2011 | 04:45 | מאת: צבי

היי דוקטור! ברצוני לשאול: לפי מה שהבנתי וקראתי הסיבות להומוסקסואליות מורכבות וקשות למחקר, ויש על כך ויכוחים בעולם המדע, אך עם זאת ההסכמה הכללית היא שזה מורכב מחלק גנטי/פיזיולוגי/הורמונאלי, מהשפעות עבר וילדות, וממרכיבים פסיכולוגים. שאלתי היא האם אדם יכול לשנות את הנטיה המינית שלו באמצעות עבודה עצמית הבנה ושכנוע, או לא? ואם כן מדוע הגישה המקובלת כיום היא לממש את הדחף הטבעי האינדבידואלי, למרות שחיים של זכר ונקבה במשפחה טובים וטבעיים יותר? תודה רבה

08/07/2011 | 12:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום צבי, הניסיון מוכיח שניסיון לשנות את הנטייה המינית, ובעיקר לחסל את המשיכה לבני אותו מין, לא רק שאינו מועיל אלא בפירוש מזיק. בשל כך, ניסיון כזה מוגדר אפילו כעבירה על כללי האתיקה המקצועית ע"י איגודי הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים ברחבי העולם וועדה מיוחדת של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל דנה באפשרות להחיל כלל זה גם לגבי פסיכולוגים בישראל. הדבר נכון בין אם הסיבה להומוסקסואליות גנטית, הורמונאלית, או סביבתית. כאשר קיימת גם משיכה לנשים האדם יכול לבחור באיזו מסגרת הוא רוצה לממש קשר זוגי (עם גבר או עם אישה), אך לא ניתן ליצור משיכה לבני המין השני יש מאין. כידוע, גם הקביעה שהמסגרת המשפחתית המקובלת "טובה וטבעית" אינה ברורה כל כך לאור שיעור הגירושין העולה בהתמדה בארץ ובחו"ל ולכך יש להוסיף, כמובן, משפחות רבות שחיות חיי משפחה אומללים ביותר ומסיבות שונות (לרוב לא בריאות) אינן אוזרות אומץ להתגרש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 22:19 | מאת: צדי

דר' שלום- מה ההבדל בין סיבה הורמונאלית וסיבה גנטית להומוסקסואליות בהקשר למה שכתבת?

10/07/2011 | 21:17 | מאת: דויד

תראה, גם אני שאלתי אותה שאלה בדיוק לד"ר. ומלבד התשובה שכותב עפ"י נסיון הרופאים שההכרח לשינוי הטבע ההומסקסואלי הוא דבר שמזיק. זה אולי דבר שא"א להתווכח עמו כי נפש זה מאד מורכב. אבל למרבה הצער, ההוספות שהד"ר כותב, כגון "ממילא היום הרוב מתגרשים.. וגם בתשובתו אלי כתב דבר מוזר [עם כל הכבוד אליו, אני לא כותב אישית על הד"ר] "גם נטיה לבעלי חיים קיימת, רק זה בעיה של יחסים שלא בהסכמה.. חבל, להכניס טיעונים והסברים מוזרים שכאלו. וכביכול להצדיק ולהתיר מעיקרא את היחסים ההומוסקסואלים. אתה בהחלט צודק, ותעמוד על כך! יחסים טבעיים באנושות בריאה, היא בין זכר לנקבה. נקודה. זה שיש רצון להנאות נוספות, לא ישנה את השכל הברור שזה שינוי טבע ונורמליזציה. רק שאם האדם דתי אז אסור לו, ואם אינו דתי אז למה לא. [ולא צריך צידוקים כמו שממילא כולם מתגרשים..]. כל כך פשוט, וחבל לי על עקמומיות שבנושא. ושוב מבחינה רפואית אין לי מילה, ובכלל אני לא אומר דיעות כאן, ולא כנגד הרופא. עוד מילה קטנה. אני לא איש דתי, אך אני שוב מתקומם כאשר מעוותים כאילו יש מקום להיתר גם לפי היהדות. ושוב על ידי טענות משונות ומוזרות. וחבל. [הרופא מציין לאתר כביכול שומר תו"מ שהרב שם החליט על דעת עצמו פשוט להתיר עפ"י סברא שחידש. נקודה. לא גמרא לא הלכה, רק דעתו שלו, שכך נראה לו]. אחרי הכל כאשר האדם הדתי אנוס מבחינה רפואית להיתר של יחסים אלו, לא צריך כבר עוד היתירים, זה היתר הכי פשוט, ומקובל. אם תוכל אשמח לשמוע דעתך.

12/07/2011 | 23:38 | מאת: אני

על פי דבריך לא ברור מה אתה עושה בפורום שהאוריינטציה שלו היא גיי פרנדלי... אבל לכל אחד הזכות להחזיק ולדבר את דעותייו, לכן אתייחס לדברייך. ברצוני להפנות אותך לדבריו של מר אברום בורג במצעד הגאווה 2010: http://www.youtube.com/watch?v=7Ip2hO15Kww ואנא הקשב לו בתשומת לב, כי כמו שהוא גם אומר: "התחילו לאהוב ילדכם כבר היום. כי זאת התורה כולה על רגל אחת" בריאות ושימחה

03/07/2011 | 23:17 | מאת: אנונימי

שלום,אני בן 15.5 ,עקב כל מיני בעיות של דיכאון ומצבים חברתיים, הוריי ואני החלטנו לנסות טיפול בשיחות עם פסיכולוגית.. השאלה שלי - האם היא תהיה מתאימה גם לטיפול בביסקסואלים?הומוסקסואלים? או שמא יש פסיכולוג שהוא מתאים במיוחד למצב כזה? בנוסף האם יהיה כדאי לי להיחשף אליה למרות שזהו שלב מוקדם. אני לא מגדיר את עצמי כשום דבר בינתיים, אבל מן הסתם אני לא יכול לדבר על זה עם אף אחד או אחת(הורים לא יודעים,ידידות לא יודעות. אף אחד לא יודע). אני פוחד שהיא אולי גם תחשוף את ההתלבטות להורים. וזה ממש לא מה שחסר לי עכשיו,במיוחד לא בגיל הזה ששום דבר לא נקבע או מוחלט.

04/07/2011 | 00:34 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימי, יש פסיכולוגים עם יותר ניסיון ופסיכולוגים עם פחות ניסיון בטיפול בהומוסקסואלים ובביסקסואלים, אך אין התמחות רישמית של טיפול בהם. אני משער שניסיונה המקצועי של הפסיכולוגית כולל גם טיפול בהומו/בי סקסואלים. הפסיכולוגית מחויבת לחיסיון מקצועי והמחויבות הראשונית שלה היא אליך ולא להוריך. לכן, היא אינה אמורה לחשוף תכנים מהשיחות לאף גורם אחר, כולל הוריך. זו תהייה הפרת בוטה של האמון שאתה נותן בה. בתוקף תפקידה ומקצועה, היא בהחלט ראויה להיות השותפה הראשונה שלך לסוד הנטייה המינית ואני מבין את הצורך לשתף בו אנשים אחרים. עם זאת, כל קשר בין אנשים נבנה ומתפתח בהדרגה ולכן כדאי לך, אולי, לחכות כמה שיחות ולדבר איתה על נושאים פחות "סודיים" ורק כשאתה מרגיש שאתה יכול לבטוח בה, תפתח גם את נושא הנטייה המינית (אלא אם כן אתה מרגיש צורך דחוף לספר לה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/07/2011 | 16:36 | מאת: חסוי

פסיכולג/ית כן משתף/ת בתוכן השיחה את הפסיכאטר אם וכאשר יהיה לך צורך בזה, מן הסתם זה מעגל.

27/06/2011 | 13:47 | מאת: גם אני בי

היי גידי, אני בן 27. מאוד אהבתי לקרוא את התגובות האחרונות שלך כלפי פוסטים של ביסקסואלים שמתלבטים, גם אני הייתי בסוג של לבטים כאלה ולפעמים הם גם חוזרים אלי אבל לאט לאט אני מתחיל להבין ולהשלים עם זה שכנראה אני לא על 0 בסקאלה של ההטרו-הומו סקסואליות בלינק שפירסמת. ביוםיום אני נמשך יותר לנשים ומקווה להיות בזוגיות בריאה יום אחד עם 2.8 ילדים, כלב ומשכנתא. כשאני מפנטז ומאונן אני עושה זאת יותר על גברים, וגם רואה פורנו של הומואים ומדמה את עצמי בסיטואציה. העניין הוא שתמיד אחרי שאני גומר מזה, זה קצת מגעיל אותי וזה לא מעניין אותי עד הפעם הבאה שאני חרמן. ראוי לציין שגם נפגשתי כמה פעמים עם גברים, וגם שם זה קורה באותו אופן - כל עוד אני חרמן אני בעניין, ואחרי שגומר, זה מגעיל אותי ולא מרגיש לי טבעי להיות שם או לגעת בהם. לעומת זאת, עם בחורות, גם אם זו בחורה שאין לי הכרות עמוקה איתה או רגשות כלפיה, ממש מרגיש לי טוב וטבעי להתחבק איתה אחרי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולדעת האם שמעת על מקרים דומים. תודה רבה.

27/06/2011 | 16:10 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, תחושת הגועל שאתה מתאר לאחר אוננות על גבר ומגע עימו היא, לדעתי, תוצאה של הומופוביה מופנמת, כלומר, רתיעה ופחד מהומוסקסואלים, אשר מופנם במידה רבה גם ע"י הומוסקסואלים וביסקסואלים בעצמם, הואיל והם גדלו בחברה הטרוסקסואלית. העוררות המינית כלפי גברים מצליחה איך שהוא לבטל באופן זמני את החלק ההומופובי שבך, והוא מתעורר אחרי ההגעה לפורקן. אכן נתקלתי במקרים רבים שכאלה, משום שכולנו כאמור גדלנו, חונכנו והפנמנו ערכים אנטי-הומוסקסואליים מילדות, אולי אפילו מינקות. המלצתי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיאפשר לך לעשות אינטגרציה טובה יותר בין המשיכה לגברים ולנשים ולחשוש פחות שמא המשיכה לגברים תפגע במשיכה לנשים. גם ה"אידיליה" שאתה מתאר בדבר "זוגיות בריאה יום אחד עם 2.8 ילדים, כלב ומשכנתא", אף שנכתבה בהומור מסוים, מעידה על קונפורמיות-יתר לנורמות החברתיות במחיר הקשבה לחלקים האינדיבידואליים שלך, אינדיבדואליות אשר ככל שהיא קשורה למשיכתך לגברים לפחות, אתה מבקש "להקיא" מתוכך ואל אותה "הקאה" מתלווה תחושת הגועל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/06/2011 | 10:39 | מאת: גם אני בי

מעניין,תודה.

30/06/2011 | 00:22 | מאת: רוני

התייחסותך לדבריו מעניינת... אבל משתמע ממנה שאינך מעוניין שהומואים יביאו ילדים. אם אכן אינך מעוניין, אשמח לדעת מדוע. המחקרים בנושא מראים שאין בכך כל פסול, כך שניתן לשלב בין משיכה לגברים והקמת משפחה. שני הדברים אינם סותרים זה את זה.

26/06/2011 | 22:56 | מאת: בעילום שם

היי גידי מכיוון שאני אוהב לקרוא את התשובות שלך, מצאתי לנכון לשאול אותך את השאלה הבאה, היא לא פשוטה. האם לדעתך בזמן טיפול פסיכולוגי או כל טיפול כלשהו בסדר אם המטפל משקר למטופל א/ו מעלים דבר מה כדי שהוא(המטופל) ירגיש טוב יותר? תודה רבה מראש(:

26/06/2011 | 23:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אני יכול לתאר לעצמי סיטואציות שבהן הדבר אפשרי ואף רצוי - למשל, במקרים שבהם האבחנה עלולה להבהיל הדיוט ואמירתה למטופל אינה דרושה. אביא לך דוגמא דווקא מביקורי האחרון אצל רופאת המשפחה שלי שהרעיפה עליי ביטויים רפואיים שלא הבנתי (וגם לא הייתי אמור להבין) והכניסו אותי ללחץ מיותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/06/2011 | 20:44 | מאת: דויד

ברשותך, ואני זו שאלה מוזרה. ראשית אשאל, מי שנמשך לגברים בעיקר מינית ז.א. בשביל הפורקן המיני. האם זה אומר שהוא הומו? או שמא, זה נושא אחר של צורת סקס כלומר הוא אוהב אולי יותר פרוע אם זה בצורה או שכך הוא מרגיש עם סקס עם גבר. והאם באמת ניתן לעשות הפרדה בין החלק המיני שבדבר כך שאין זה לגמרי הומו. [במקרה הפוך ודאי יש, שנמשך רק רגשית]. ועוד דבר, אתה כותב שהיום מקובל שלא כדאי לשנות בכח את הנטיה. שאלתי, יום אחד יגלו שיש נטיה לסקס עם בעלי חיים. מה נאמר אז? שאי אפשר להכריח לשנות מן הנטיה? [וזה בהמשך לשאלתי הקודמת, שיש לעשות הפרדה מוחלטת בין הסקס עצמו לבין ה'משיכה' הן הרגשית והן הנפשית מינית, חוץ מהביצוע עצמו שהוא הסקס]. סליחה ותודה רבה

24/06/2011 | 22:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דויד, שאלותיך לגיטימיות מאוד ואין כל צורך להתנצל עליהן. באופן כללי, מנקודת מבט פסיכולוגית, רגשית והתפתחותית, האידיאל הוא שבין אם מדובר בקשר בין גבר לאישה, בין גבר לגבר או בין אישה לאישה, הקשר יהיה קשר רגשי שממזג בתוכו מין ורגש. כמובן שקיים מרכיב חזק של משיכה פיזית אך מרכיב זה בלבד אין בו כדי להחזיק קשר לאורך ימים. משיכה בין גבר לגבר, כמו משיכה בין גבר לאישה, מתחילה ממשיכה גופנית ויזואלית, כלומר אתה נמשך למה שאתה רואה. יחסי מין בין גבר לגבר אינם יותר מיניים מאשר יחסי מין בין גבר לאישה (אם הבנתי נכון את כוונתך). מדובר באובייקט שונה של המשיכה המינית ולא בעוצמה גבוהה יותר של עוררות מינית. קיימת משיכה של בני אדם גם לבעלי חיים. ההבדל המהותי בין מימוש משיכה כזו ובין מימוש משיכה של גבר לגבר הוא ששני הגברים נהנים מכך ומסכימים לקיים יחסי מין זה עם זה. הדדיות והסכמה כאלו אינן קיימות בין אדם לבין בעל חיים, כלומר, בעל החיים לא הביע את הסכמתו ליחסים אלה ולכן מדובר, למעשה, ביחסי מין בכפייה, שהם פסולים הן מבחינה חוקית ומוסרית והן מבחינה פסיכולוגית. הוא הדין לגבי כל יחסי מין שאינם בהסכמה בין שני בוגרים, כמו יחסי מין בכפייה בין בוגר לבין קטין שלא הגיע לגיל ההסכמה. כל היחסים הללו מוגדרים כ"פאראפיליות", כלומר, כסטיות מיניות והטיפול בהן מורכב. ככל הידוע לי, ברוב המקרים לא מטפלים במשיכה עצמה אלא בהתנהגות, קרי מנסים בדרכים שונות להגביר את השליטה העצמית של האדם בתאוות אשר במימושן יש משום גרימת נזק לזולת, בין אם מדובר בילדים, בעלי חיים ועוד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-frienly.co.il

24/06/2011 | 00:00 | מאת: נקבה מבפנים

שלום, אני בן 22, מרגיש אישה בגוף של גבר. מאז שנולדתי תמיד הרגשתי אישה בהתנהגות וביצר המיני אבל תמיד הדחקתי את זה.כנ"ל נמשך לגברים וחולם על היותי אישה מדי לילה, מרגיש לחלוטין אישה סטרייטית, יודע שהמוח שלי בנוי כך מאז שנולדתי. יש בי קנאה לא נורמלית בנשים, וזה מה שיותר ממרמר אותי והורס את חיי. יש בי מין עצב תמידי שלא מש ולו לרגע, ושום דבר לא יכול לשכך את זה, על כך שאישה אני לעולם לא אהיה. כשאני מעוניין להרגיע את עצמי אני מדמיין בראשי שאני אישה(וכמובן רואים זאת מבחוץ בתנועות דיבור וכו') או שאני אהיה אישה יום אחד(לא מציאותי), או שאולי יקרה נס, אלוקים יישמע לתפילותיי ואתעורר מחר בבוקר אישה. כמובן שכל זה לא קורה ואני מרגיש שאני משקר לכולם, מנסה להתאים וכל חיי הם רק משחק והסתרה. אני לא מגדיר את עצמי כהומו מאחר והומואים מעוניינים להישאר גברים, אך לא אני. אין מצב שאעבור אי פעם ניתוח שינוי מין מהסיבה הסביבתית (משפחה) ונפשית. מאז שחרורי מהצבא ועד היום אני שעות רבות מאוד במחשב נכנס לפורומים וצאטים בזהות של בחורה, ממש בנייתי לעצמי זהות נשית וירטואלית מהסיבה שזה הכי קרוב שאני יוכל אי פעם להרגיש אישה. במשך השנים ניתקתי את הקשר עם כל החברים, עם המשפחה בקושי אני מדבר (גר אצל ההורים), ואיני יוצא מהבית פרט לעבודתי. מגיע הביתה ורץ למחשב עד השעות הקטנות של הלילה. כל החיים שלי מסתובבים סביב החיים הוירטואלים שבניתי לעצמי. רק שם אני מרגיש מה שאני באמת - אישה. לאחרונה, אני מאוד ממורמר מהנושא, התחלתי לתהות לו רק הייתי נולד בגוף הנכון לא הייית צריך להתחבא בעולם וירטואלי, אני מאשים את אלוהים והטבע שבראו אותי בגוף של גבר ואני מתחיל להבין שלעולם לא יהיו לי חיים רגילים. אני צריך עזרה.

26/06/2011 | 16:48 | מאת: איתי שם בדוי

קראתי את כל מה שכתב/ת עושה רושם שאת/ה באמת בקצה. וסובל/ת מאוד. משתתף בצערך גם.

28/06/2011 | 01:07 | מאת: נקבה מבפנים

ותודה לך איתי.

29/06/2011 | 23:22 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, מה שאתה מתאר הוא זהות נשית בגוף של גבר, המתבטאת ברצון עז להפוך ולהיות אישה של ממש, בגוף ובאורח החיים. זה בדיוק מה שנקרא טרנסג'נדר או טרנס-סקסואל. בעבר אדם שחש כך, נגזר עליו דינו לסבול ולחיות עם סודו, היות שלא היה פיתרון של ממש למצבו. האומללות שעימה חי האדם מאז ילדותו וחוסר היכולת לחלק תחושתו, מחשבותיו ורצונותיו, הפריעו לו בדרך כלל להתפתח כאדם במובנים המקובלים של המילה: יכולת ליצור קשרים חברתיים תקינים, ללמוד בצורה מרוכזת וללא הפרעה, לפתח מקצוע מפרנס בכבוד וכיו"ב. התוצאה כמובן הייתה מאד עגומה עבור האדם ובהחלט גם עבור משפחתו, שלא תמיד הבינה מה קורה עמו ולא יכלה לעזור לו. מזה כשלושה עשורים המצב מאד השתנה, הן בעקבות ידע רפואי שקשור להשפעת ההורמונים ורמת הניתוחים הכירורגים והן בעקבות הפתיחות הפסיכו חברתית לאנשים שונים, כולל כאלה הרוצים לשנות מינם. אי לכך, נדמה לי שלא יהיה זה מוזר להציג בפניך את האפשרות הקיימת כיום: לעבור שינוי מין , שקודמים לו: לקיחת הורמונים, על מנת לראות איך האדם מסתדר בגוף שאליו הוא שואף לעבור, שינוי ההופעה ואורח החיים ולא פעם גם בחירת מקצוע ולמודו על מנת להשתלב בחברה, גם בהבט הכלכלי וגם בהבט הסוציאלי. זעקתך לעזרה מאד ברורה וקשה להתעלם מהקושי שלך להמשיך ולחיות בצורה שבה חיית עד כה. על כן נראה לי, שעליך לשקול אפשרות לבדיקת האופציה של השינוי, כפי שציינתי. יתכן מאד, שעל מנת להתחיל בדבר כדאי לך לפנות לעזרת איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי המתמחה בתחום. אני ממליצה לך גם לבקר ב"מרכז הגאה", הנמצא בגן מאיר בתל אביב, ולברר אילו קבוצות תמיכה קיימות שם עבור אנשים הסובלים בדיוק כמוך ומבקשים להיעזר באנשי המקצוע במקום וגם בחברים המגיעים לשם. זו יכולה להיות התחלה טובה לחשוב איך להתחיל ולהציג את המציאות שלך לסביבתך, ומה האפשרויות המקצועיות הפתוחות בפניך. חבל שתישאר במצוקתך הקשה מבלי להתחיל ולחשוב על שינוי ועזרה על מנת להגיע לכך לשאיפתך. שיהיה לך בהצלחה רבה, בברכה, ד"ר דליה גלבוע

....

23/06/2011 | 16:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

23/06/2011 | 14:41 | מאת: א

אני בן 29 כל חיי נמשכתי רגשית ופיזית לנשים מאוד אני צופה בפורנו המון,בתקופה האחרונה אני מצאתי את עצמי מתלבט לגבי הזהות שלי ,אני צופה בסרטי פורנו של נשים וגברים ונהנה מהעובדה שהאישה מעניקה מין אוראלי לגבר .והתחלתי להסתכל גם על האיבר מין הזכרי ,מאותו רגע התחלתי להעסיק את עצמי במחשבה שאני הומו בכלל,אתמול יצאתי לפאב עם חברים שתיתי קצת הכל נעלם לי התחלתי עם בחורה היה נחמד ונמשכתי מאוד הרגשתי שחזרתי לעצמי ,ושכל הימים האלה שאני חושב אם אני הומו או לא עברו .אבל זה חזר שוב פעם אני כל היום סביב הנושא אם ני הומו או לא אני צופה בסרטי גייז בכוח כדי לבדוק אם אני הומו למרות שאני לא נמשך,וכל הזמן חושב למה אני נהנה מזה שאישה רוצה להעניק מין אוראלי לגבר ונהנה מזה .המחשבה שאני יעשה מין אוראלי לגבר דוחה אותי אבל נהנה לראות אישה עושה את זה .זה מתסבך אותי לגמרי כל היום אני סביב הנושא בודק את עצמי הומו ,דו מי ני או סטרייט.זה פשוט מפריע לי בחיים. יש לציין שכשאני ממשיך בחיי היום יום הרגילים עם חברים יציאות וכאלה זה נעלם משום מה .. ואז שוב חוזר אני מוטרד מאוד מהנושא .ניסיתי אפילו ליצור אינטרקציה עם גבר כדי לבדוק את עצמי ועברתי לנשים .אוננתי עליהן . מה זה דוקטור אשמח אם תעזור לי עם המחשבות הרצופות האלהה זה משגע אותי .סורי על האריכות .

23/06/2011 | 17:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום א', נראה לי שמקור החרדה שלך נעוץ בתפיסה נוקשה, לפיה קיימות רק שלוש אפשרויות: (א) הומוסקסואל, (ב) ביסקסואל ו-(ג) הטרוסקסואל ואתה תופס אותן כאילו אתה צריך להקיף בעיגול האפשרת הנכונה. הגישה שאומצה לפני שנים רבות וקיימת עד היום של אנשי המקצוע היא גישתו של אלפרד קינסי המציעה רצף בן 7 דרגות הנע מהטרוסקסואליות מוחלטת (0) להומוסקסואליות מוחלטת (7) כשבתווך 5 דרגות של ביסקסואליות ברמות שונות: http://www.kinseyinstitute.org/resources/ak-hhscale.html http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 לפי תיאוריך שאתה לא 0 ברצף הנ"ל אלא 1 או 2, אך אתה עדיין רחוק מהומוסקסואליות מוחלטת ואפילו מאמצע הרצף. חלק הארי של הסרטים הפורנוגרפיים נועדו לעיני גברים הטרוסקסואלים ומין אוראלי תופס בהם נתח גדול. אף שהסרטים מיועדים לעיני גברים הטרוסקסואלים השחקנים הגברים נבחרים בין היתר בזכות איבר מינם הגדול (או המוגדל בטכניקות צילומיות שונות), כך שאתה יכול להבין שהדבר מושך לא רק אותך אלא גם גברים הטרוסקסואלים אחרים, אם מתוך משאלה להיות בעל איבר מין גדול יותר (שים לב שלחלק מהסרטים מוצמדות דרך-קבע פרסומות על אמצעים להארכת איבר המין הגברי), אם מתוך הזדהות עם גבריותו המתפרצת של השחקן ואם מתוך רצון לראות את האישה מעניקה מין אוראלי לשחקן בעל איבר מין גדול במיוחד. אין בכך בפני עצמו בכדי להעיד על נטייה הומוסקסואלית. פרט לכך, זכור שכדי להימשך לנשים אין חובה להיגעל מגברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/06/2011 | 22:29 | מאת: א

המשפט האחרון שאמרת מאוד נגע לי אני לא נגעל מגברים אין ספק בכלל,אבל גם לא נמשך ניסיתי לצפות בסרטי גייז כמו שאמרתי לא היה לי כלום.נמאס לי מהבדיקות האלה כל היום זה מטריד ומיותר לדעתי.אני יודע באופן מובהק ביותר שאני נמשך מאוד לנשים,מה הסיבה שעדיין זה עולה לי לראש כל הנושא הזה של הזהות המינית המוזרה הזו,זה נושא מתסבך ומעצבן.כשיצאתי באותו יום לפאב עם חברים הרגשתי שחזרתי לעצמי בלי תסביכים בלי כלום התחלתי עם בחורה נאה שמצאה חן בעיניי מאוד .יום למחרת שוב פעם תסביכים מי אני מה אני האם אני הומו בכלל,והסיבה העיקרית כמו שאמרתי זה כי אני מסתכל על הגבר גם בסרטי פורנו ונהנה משניהם לראות את האקט המיני ולהסתכל גם על האיבר של הגבר . איך אני יכול לצאת מהמעגל הזה של חיפוש אחר זהות ?

23/06/2011 | 22:33 | מאת: א

בנוסף יש לציין שאיבר מין לא גדול במיוחד והיה לי תקופה שניסיתי להגדילו בצורה משמעותית בדרך טבעית דרך טכניקות מסויימות טבעיות,אני רואה את עצמי ומייחל שנים לאישה וילדים משפחה טובה . היה לי קשר רגשי עם בחורה עד לפני חצי שנה נפגעתי מאוד ממנה המשיכה שלי לנשים תמיד הייתה חזקה מאוד. אני יושב עם עצמי ומנסה להבין למה אנ יבודק את עצמי 24 שעות ומחפש כמו שאמרת להגדיר את עצמי כל הזמן זה מטריד מאודד

22/06/2011 | 18:10 | מאת: גל

שלום בני בן 20 כיום בכל ילדותו הוא היה ילד שונה כלומר אהב לשחק עם בנות ובבובות .לקראת גיל 14 סביבתו היתה רובה חברים וחברות בגיל הבגרות היתה לו חברה במשך 3 שנים כרגע הוא חיל ואתמול נפלו עליי השמים כאשר הוא סיפר לי כי פגש גבר בגיל 40 והוא מאוהב כלומר הוא דו מיני ובנוסף מבקש לקבל אישור להיות עם הגבר הנל אני ממש לא יודעת מה לעשות האים לאפשר לו לנהל את הקשר הזה עם אדם מבוגר האים בעצם היותו דו מיני אפשר לעזור לו להתגבר על הרצון הזה הוא לא שולל מגע עם נשים ויש לו רצון בעתיד לחיות עם אישה נא תשובתך אם מודאגת

22/06/2011 | 18:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גל, אני מבין את ההלם הראשוני שלך הן מהנטייה המינית של בנך והן מפער הגילים בינו ובין האדם שהכיר. עם זאת, תמוה בעיניי השימוש במילה "אישור", אשר בנך מבקש ממך לכאורה, שכן מדובר בבחור בן 20, חייל המשרת בצבא ועדיין "מבקש רשות" מאמא על משהו אינטימי, שאמור להיות "חלקת אלוהים הקטנה" שלו. אני משער שהוא ביקש תמיכה או לגטימציה ממך ולדעתי עלייך להעביר לו את המסר, שאת סומכת על שיפוטו ואת תקבלי אותו ללא תנאי בכל בחירה שיעשה. הנטייה המינית אינה עניין של בחירה ואינה ניתנת לשינוי. חייהם של ביסקסואלים טומנים בחובם יתרונות רבים, אם יודעים לנצלם, כפי שעולה מן המאמר הקצר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 קשה גם לדעת מה כלל הקשר עם אותה חברה שהייתה לבנך. את מתארת משחק עם בנות ועם בובות, אשר במחקרים רבים שהשוו הומוסקסואלים להטרוסקסואלים נמצאו שכיחים הרבה יותר בילדותם של הומוסקסואלים. לכן, הבשורה הקשה לך לא הייתה אמורה להיות כה מפתיעה. המלצתי לתמוך בבנך, לרבות נטייתו המינית שכאמור אינה ניתנת לשינוי, ולשמש עבורו חוף מבטחים לאור ההתמודדות הלא פשוטה המחכה לו. מעבר לכך, נשמע לי שדרושה השקעה רבה באפשור הנפרדות של בנך ממך וזאת לאו דווקא בהקשר של נטייתו המינית. ייתכן מאוד שבשלב זה, כשאת עצמך מודאגת וחרדה (באופן טבעי ומובן לחלוטין), כדאי לך לפנות לקבלת תמיכה או מקצועית או בקרב הורי הומוסקסואלים וביסקסואלים המתמודדים עם שאלות דומות. אוכל להמליץ בחום על עמותת תהל"ה המפעילה קבוצות תמיכה ברחבי הארץ: http://www.tehila.org.il/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/06/2011 | 22:17 | מאת: תמר

שלום, אני בת 27 בטיפול כשנתיים.אצל מטפלת שאני מאד אוהבת. לאחרונה המטפלת מרבה לנסוע כל 3 חודשים לחו"ל , בכל פעם שהיא נוסעת אני לוקחת אתזה מאד קשה עד כדי להתנגד ולריב איתה. ככה זה במהלך השנה האחרונה. היום המטפלת אמרה לי שהיא חושבת שהכי יהיה לי טוב אצל משהי שיהיה יותר רצף בפגישות , שאלתי אותה למה היא לא אומרת אתזה לשאר המטופלים אז היא אמרה שאני מגיבה מאד קשה ובשנה הקרובה היא תצטרך להמשיך לנסוע כל 3 חודשים ל3 שבועות. ממש נגמרתי מהשיחה הזו אני אוהבת אותה ותלויה בה. מה לעשות?

24/06/2011 | 00:25 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום תמר, התחושה הקשה שיש למטופלים בעקבות חופשות של מטפלים, היא תופעה מאד שכיחה ומוכרת. לאנשים /נשים שחוו נטישה ממשית או רגשית או אף פרידה מדמות משמעותית, קשה לקבל שהמטפל/ת עוזב אותם ואפילו כשהוא מבין שזה מסיבה הגיונית של חופשה מתוכננת מראש. המטופל/ת אשר חווה את המטפל/ת כדמות הורית ו/או משמעותית אחרת, מגיב מאד קשה לעזיבה או נטישה נוספת המתרגשת על חייו בעת הטיפול, שממנו הוא מצפה כה הרבה. זה מעורר תחושות מוקדמות של אותן רגשות קשים אשר לוו את הנטישה (האמיתית או הרגשית) המקורית. מטרת הטיפול היא להתמודד עם בעיות מעברו של המטופל/ת באמצעות החוויה המיידית של הטיפול. כך, שלמעשה דווקא אירוע של חופשה של המטפל/ת יכולה להיות הזדמנות חשובה בטיפול. זאת, היות שהיא מאפשרת להתייחס לבעיה המוקדמת, שהייתה למטופל/ת, לעבד אותה ולהגיע לשינוי ביכולת המטופל/ת להתמודד עם מצבים כאלה בחייו האמיתיים. יש לזכור, הטיפול - ככל שיהיה משמעותי - אינו החיים האמיתיים או נאמר המציאות הממשית, באופן המלא. זוהי מסגרת, שמטרתה לסייע לאדם להתמודד עם בעיות רגשיות, חברתיות, התנהגותיות וכיו"ב, בחיים האמיתיים הנמצאים מחוץ לחדר הטיפול. יתכן, שבטיפול שלך יש מקום להתייחס לנושא ההיעזבות או הנטישה ולעבד וללבן את הרגשות העזים של החרדה או העצב, הכעס וכיו"ב, שמעוררים בך היציאה לחופשה של המטפלת שלך. אם, למרות העלאת הנושא בטיפול, אינך יכולה להתמודד עם כך ולהפיק את התועלת הטיפולית מהתמודדות עם הבעיה במסגרת הטיפול, יתכן שעצת המטפלת טובה וכדאי לך לעבור לטיפול אצל מטפל/ת שאינו/ה נוסע/ת לעיתים קרובות יותר. זאת, מכיוון שאפשר שאת זקוקה לזמן ממושך יותר של הבניית אמון ותחושת ביטחון, בטרם תוכלי לעבד את הנושא. כרגע, הבינותי מדבריך שהמטפלת לא תוכל לאפשר זאת, בגלל הצורך שלה לנסיעות לעיתים תכופות. אמנם, נראה שיהא לך מאד קשה לקבל את הפרידה מן המטפלת הנוכחית שאת כה תלויה בה ומאד קשורה אליה, אך לטווח ארוך- כדאי שתחשבי על המטרה הטיפולית שלך והדרך המתאימה להשיגה. אני מאמינה, שגם בעזרת מטפל/ת אחר/ת תוכלי להגיע למטרתך הטיפולית. בברכה ובהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

21/06/2011 | 17:24 | מאת: אלמוני

שמתי לב שכמה מהגברים הנמשכים לגברים חוו סוג של התעללות /ניצול / או תקיפה מינית ע"י גבר בילדותם האם יש מחקרים המראים על קשר שכזה?

21/06/2011 | 18:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, גם הומוסקסואליות בפני עצמה וגם התעללות מינית בפני עצמה - כל אחד משני הנושאים לחוד, וקל וחומר השילוב שביניהם, הם נושאים קשים מאוד למחקר שיטתי רגיל. מדובר בשתי תופעות סמויות בחלק גדול מהאוכלוסייה. גם כשעורכים מחקרים על הומוסקסואלים מוצהרים, תמיד נשאלת השאלה עד כמה הם מייצגים את אלה שאינם מוצהרים ונמצאים בארון או אינם נמצאים בריכוזי הומוסקסואלים. לגבי פגיעה מינית, ברור שרק מי שמגיע לטיפול או לייעוץ כזה או אחר אנחנו יודעים שהוא נפגע מינית ועל כל אחד כזה, קשה להעריך כמה נפגעי תקיפה מינית שאינם מגיעים לטיפול בגלל בושה. במגבלות הללו, להערכתי המאוד בלתי מחייבת (מהסיבות שציינתי), עצם הפגיעה המינית אינה סיבה להתפתחות הומוסקסואליות, אף שמן הסתם אירוע טראומאטי כזה עלול להשפיע בצורה דראמטית על היכולת לתת אמון בבני אדם - ולא רק בהקשר המיני. ואולם, אם נעשה אנלוגיה מפגיעה מינית אצל נשים סטרייטיות, אחת התופעות היא דווקא קשיים לחוות הנאה במין (למשל, וגיניזמוס = כאבים בעת חדירה), משום שהגוף, ובמקרה זה, השריר "זוכר" את הטראומה והוא מתכווץ מתוך התגוננות. לכן, הרעיון שדווקא פגיעה מינית ע"י גבר גורמת למשיכה לגברים נראה לי חסר שחר. אין פירושו של דבר, שגברים הומוסקסואלים לא עברו פגיעה מינית, אך לא זו הסיבה לנטייתם המינית. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/06/2011 | 12:23 | מאת: אותה סטרייטית

החבר שלי עבר התעללות מינית בילדותו המוקדמת על ידי קרוב משפחה. זה מה שגרם לו לחוות את הבלבול הזה לתחושתו, הוא הלך עם זה עד הסוף וגילה כי מקור המשיכה שהייתה לו לגברים היה בתקיפה הזאת ובבלבול הזהות המינית שלו בגללה. הוא מסביר כך את המשיכה ואת היעלמותה. האם יש לך דרך לעזור לי להבין את זה יותר לעומק? להירגע ולהמין לו שפרק הגברים בחייו נגמר ושהמשיכה אכן הייתה תגובה פוסט טראומטית שטופלה (כמובן במקרה שלו אני לא מנסה ללעשות פה הכללה, רק להבין את המנגון של הנפגע המינית הגבר ולהסביר לעצמי את מה שקר ולמה זה נגמר)

21/06/2011 | 13:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סטרייטית, אינני זוכר את פנייתך הקודמת במלואה, אך מאוד לא סביר שמשיכה לגברים היא תגובה פוסט-טראומאטית. להפך. אם הייתה התנסות שלילית כזו עם גבר, הדעת נותנת שתיווצר רתיעה (aversion) ממגע עם גברים. למיטב התרשמותי, חברך רואה בך "חוף מבטחים", אך המשיכה לגברים עדיין קיימת. מאוד יכול להיות שבצידה קיימת גם משיכה לנשים,אך הוא רואה בך מפלט מפני משיכתו לגברים, שהיא בשום אופן לא דבר שחולף עם הזמן. כאמור, יכול להיות שבצוק העיתים הוא מאמין בעצמו לסיפורים שהוא מספר לך ויכול להיות שלו מניפולציות. על כל פנים, אני מציעה להתחייב לקשר זוגי, אך ורק אם את מוכנה לקבל אותו כביסקסואל, כלומר, לקבל את העובדה שהוא נמשך לגברים ולא ברור אם יממש משיכה זו או לא. גם עם גבר סטרייט לא תהייה לך כל ערבות לכך שהוא לא ישכב עם נשים אחרות תוך כדי חיי הנישואין שלכם, אך חשוב שתדעי למה את נכנסת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/06/2011 | 11:39 | מאת: מישהי

מה עושים אם בזמן שאני מקימת יחסי מ ין עם בת זוגתי יש לי כאבים חזקים בנרתיק .זה קורה בזמן חדירת אצבעות .יש לציין כי אני בתולה וגניקולוגית אמרה לי שאני לא סובלת מוגניסמוס.אז אם כך.ממה הכאבים.תודה.

17/06/2011 | 23:37 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לך מישהי, כאבים בנרתיק בזמן יחסי מין, כולל בעת החדרת אצבעות לנרתיק , יכולים להיות מאד לא נעימים ולשבש את האפשרות ליהנות מקשר מיני. יכולות להיות לכך מספר סיבות גופניות/פתולוגיות, כמו: יובש בנרתיק או העדר סיכה (לובריקציה) בעקבות זיהום או חוסר באסטרוגן, או עווית (התכווצות) הנרתיק. אולם, יתכן מאד שישנה סיבה פסיכוגנית. כאשר התופעה איננה ממקור פתולוגי, מדובר בתופעה, שנקראת בספרות המקצועית, העוסקת באבחון הנפשי: "ביאה מכאיבה (Dyspareunia) לא אורגנית". כלומר, לאחר שנשללה האפשרות של תרומת גורם פתולוגי לתופעה, יש לבדוק קיום גורמים רגשיים. אי לכך, אני ממליצה לך לפנות שוב לרופא/ת נשים לצורך בדיקת המצב הגופני , כאמור לעיל. אם לא יימצא פתרון באשר למצבו של הנרתיק, חשוב לפנות להתייעצות עם איש מקצוע בתחום הנפשי (כגון: פסיכולוג קליני ) ואפשר אף להתחיל בטיפול פסיכותרפויטי, על מנת להבין מהו המקור לבעיה וכיצד יש להתמודד עימה, כך שבסופו של דבר ייפסקו הכאבים ותוכלי ליהנות מיחסי מין עם חברתך. בברכה, ד"ר דליה גלבוע להיות מאד לא נעימים ולשבש את האפשרות ליהנות מקשר

14/06/2011 | 08:20 | מאת: שי

אשקול זאת בחיוב אני באמת חושב שאני די אובססיבי לגבי העניין הזה

16/06/2011 | 19:30 | מאת: שי

אני מוצא את עצמי כל היום דן בשאלה הזו מהבוקר עד הערב זה מפריע לי ללמוד אפילו ניסיתי ליצור אינטרקציה באינטרנט עם גברים הומואים לא נמשכתי בכלל וחזרתי לנשים ואוננתי עליהן למה זה קורה לי ? אני נמשך מאוד לנשים אבל כמו שזה עלה פעם הנושא הזה זה חזר אחרי שלוש שנים שזה המון זמן אחרי שהייתי בקשר המון שנים עם בחורה מדהימה . אני כל הזמן מנסה את עצמי בודק סרטי גייז לא נמשך אחר כך חוזר לנשים ומאונן וגומר זה משגע אותי ?

16/06/2011 | 19:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שי, יש הרבה בדיחות על פסיכולוגים ששואלים "למה?" על כל דבר וההתנהגות הבעייתית נשארת, אבל במקרה שלך אני באמת לא חושב שהשאלה צריכה להיות "למה?" (את זה אתה עושה הרבה יותר מדיי זמן לא רק ללא תועלת אלא עם הרבה סבל), אלא "איך?" לשבור את מעגל הקסמים של האובססיות. התשובה המקצועית לכך, המבוססת על מחקרים רבים, היא חד-משמעית: שילוב של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול תרופתי ע"י SSRI הוא שילוב מנצח, כאשר בהמשך ניתן להפחית ולעתים קרובות להפסיק את הטיפול התרופתי. טיפול דינאמי בכיוון של הבנת הסיבות עלול להגביר את התופעה, משום שעצם החפירה המתמדת מנציחה אותה, כפי שאתה רואה בזמן אמת לפי השאלות החוזרות ונשנות שלך כאן בפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/06/2011 | 15:47 | מאת: אנונימי

גיל: 19 זכר. דבר ראשון אתחיל בזה שאני מאוד מבולבל. אני אפרט את הבעייה: איך יודעים למי נמשכים מבחינה מינית? תשובה: זה הצד שמפנטזים שמקיימים איתו יחסי מין.. עכשיו אני לא מרגיש גירוי על ידי כך שאני חושב לקיים יחסי מין לא עם זכר ולא עם נקבה זאת פשוט לא הפנטזיה שלי לקיים יחסי מין. זה משהו שמאוד מבלבל אותי.. דבר שני מה שכן מגרה אותי ועומד לי בגללו זה סיטואציה בה אני עם תחתונים או עירום ויש אנשים סביבי עצם המחשבה על זה גורמת לי גירוי ועומד לי מזה. גם כשזה קורה באמת. החלומות שלי בלילה זה גם הסיטואציה הזאת ושאני קם בבוקר יש לי קרי לילה. עוד משהו שחשוב שתדעו זה שאף פעם לא אוננתי.. פשוט אני לא מרגיש צורך. מה אתם אומרים? אוליי אני א-מיני? ( מי שלא יודע מזה שיכנס לויקיפדיה)  ד.א: שאני רואה אשה יפה ברחוב אני מסתכל עליה בעיקר על החזה לא יודע מזה אומר.. בבקשה תעזרו לי אני טרוד בזה הרבה!!! 

13/06/2011 | 09:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, א-סקסואליות אינה מוכרת מספיק. בדיוק קראתי מאמר מדעי עדכני בנושא, המסכם את המחקרים שנערכו בנושא עד כה, והמסקנה היא שעדיין יש צורך במחקר רב כדי לבסס אותה כאבחנה. כן הייתי רוצה להתמקד בשני הדברים הגורמים לך עוררות מינית ואשר אותם ניתן לפתח תחילה כגירויים לאוננות בשלב ראשון. אתה בהחלט יכול לפנטז גם על חזה של אישה וגם על כך שאתה עירום ואנשים מסתכלים עליך ולנסות לאונן תוך כדי כך. בוא נתחיל מזה ונראה אם אתה מצליח לאונן. אינני רואה כל סיבה שלא. לגבי חזה של אישה, באתרי פורנו ברשת תוכל למצוא ז'אנרים שלמים על חזה נשי, קטן, גדול, בינוני וענק. תוכל גם לעשות שימוש בתמונות סטטיות או פשוט להיזכר בבחורות שראית ברחוב, להתרכז ולאונן. עדכן אותי ונראה לאן נמשיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/06/2011 | 13:52 | מאת: אברם

תודה רבה על התשובה. שאוננתי פעם ראשונה ניסתי לחשוב על דברים שמגרים אותי אבל לא הצלחתי. גמרתי רק בגלל הגירוי של האיבר. מה שיותר מפריע לי זה הנושא שגורם לי לגירוי וזה שאני עם תחתונים או עירום ליד אנשים. זה מאוד מפריע כי קורה הרבה סיטואציות שאני עם תחתונים לייד חברים וזה לא נעים לי. אני רוצה לדעת איך להיפטר מהגירוי הזה ולהתגרות ממשהו כמו יחסי מין עם אשה שהכי טבעי להתגרות ממנו.. תודה רבה על כל העזרה שלך אני מאוד מעריך את זה.

12/06/2011 | 15:19 | מאת: אנונימי

כן אני מאוד צעיר, אבל עוסק בשאלה הזו כבר מס' שנים. אני בן 15 - מסיים כיתה ט' עכשיו. מילדותי זכור לי שאהבתי בנות, ואפילו התאהבתי בכיתה ה' - ו'. למרות שזה נשמע גיל צעיר. כזכור לי זה היה משהו מאוד חזק. עוד בתקופה ההיא, הייתי נהנה משום מה לראות סרטי פורנו של גייז? (כיתה ו?ה' אולי?)- אך בהרגשה הכללית אהבתי בנות. למרות שהייתי אוהב לדמיין פנטזיות עם חברים וכו'.. והייתי נמשך מינית לבנים. בכיתה ז' , או שבכיתה ח' כבר הבנתי שאני כבר לא ממש אוהב בנות יותר,כלומר לא נמשך.. למרות שזה גיל צעיר כדי לקבוע. יכולות להיות כל מיני סיבות- סביבתיות, או גנטיות. או מקרים מסויימים. ומאז אני עדיין נהנה לצפות בסרטי פורנו של גייז. אני חייב לומר שגם נהייתי יותר " בקטע של בנים" וגם מעבר לגירוי מיני. אלא גם להידלקות, אהבה.. וכו'.. ואני אפילו דיי מאוהב באיזה מישהו כבר כמעט שנה. אני לא ממהר להגדיר את עצמי כ"גיי" אולי ביסקסואל. אולי אני פשוט מאוד רוצה קשרים חברתיים רגילים עם בנים. כי את האמת אין לי ממש חברים בנים. אלא יותר ידידות. אז אולי מפה זה נובע?... או שבכל מצב.. השתייכות לא השתייכות. אני עדיין גיי? או שמא, אולי אם לא הייתי רואה את הסרטים האלה - לא הייתי במצב שבו אני עכשיו. ואולי הייתי סטרייט מובהק? כלומר לשנות את ההרגלים שלי? לחשוב על בנות ? לראות סרטי פורנו אולי עם בנות? ואז עם השנים להמשך לזה? - אולי זה העניין? מחכה לתשובה... ניסיתי להסביר את עצמי הכי טוב שאני יכול :\

13/06/2011 | 09:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימי, הסברת את עצמך מצוין! אתה נוהג מאוד בתבונה כשאינך ממהר להגדיר את עצמך בשלב זה שבו אתה נמצא בתחילת גיל ההתבגרות. השנים הבאות תספקנה לך תשובה סופית. היה סמוך ובטוח שלא סרטי הגייז שראית הם אלה שגרמו לך להימשך לבנים, אלא להפך, משיכתך לבנים גרמה לך לחפש סרטי גייז וליהנות מהם. אין שום דבר שהיית יכול לעשות או שתוכל לעשות עכשיו כדי לחסל את משיכתך לבנים. להערכתי, קשריך עם בנות נבעו יותר מתוך משיכה רגשית ושפה משותפת מאשר ממשיכה פיזית. גם הגיל הצעיר שבו היית תומך בכך. אתה עדיין צעיר ואין לדעת מה טומן בחובו העתיד. חכה בסבלנות. אל תפסול שום הזדמנות להתנסות, כי מכל התנסות תלמד ורק בדיעבד, על סמך רגשותיך ביחס להתנסויות אלה, תוכל להגדיר את עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/06/2011 | 12:24 | מאת: אנונימי

תודה רבה!

10/06/2011 | 16:40 | מאת: שי

כמו שאמרתי זה קורה לי מדי פעם אבל עדיין לא הבנתי אם אני נהנה מגברים כי מסקס עם גברים אני לא נהנה לא יכול לצפות,עם נשים תמיד הייתי ואני נהנה מאוד,אני אפילו מיני מאוד עם נשים,אני מתעסק עם זה על היום אם אני ככה או ככה ,סוג של לופ כזה מוזר .

10/06/2011 | 16:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שי, תיאוריך מחשידים בכיוון HOCD שניתן לאבחנו ולטפל בו, במידת הצורך, רק בטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/06/2011 | 21:50 | מאת: שי

אני צופה בסרטי גייז אין לי שום משיכה אני צופה בפורנו של נשים עם גברים אני נהנה מאוד מלהסתכל על שניהם אני כל היום בודק האם אני נמשך לגברים או לנשים זה מפריע לי לעיתים קרובות,היום לדוגמא עשיתי עיסוי לאיזשהוי בחורה נמשכתי בטירוף יצאתי ממנה וחשבתי אולי אני הומו בכלל אני לא מבין מה קורה לי יש לציין שזה קרה לי בעבר ופשוט נעלם לשנתיים כל הבלבול הזה ופתאום חזר אשמח אם תעזור .

13/06/2011 | 22:32 | מאת: שי

מצטער מראש על ההמשכיות הרבה הדבר מתסכל אותי מאוד אשתדל לפרט אני נמשך לנשים ומאז ומתמיד הייתי מאוד מיני לגבי נשים תמיד פינטזתי על אישה וילדים על חזה גדול על ישבן גדול,במשך השנים האחרונות החלה לי משיכה לטראסנגדרים עם איבר מין זכרי ואף היה לי מפגש עם אחד מהם שמצץ לי וזה הכל יש לציין שהוא היה נראה כמו אישה לגמרי,לדעתי זה מה שגרם לי לתת לה למצוץ לי לאותו טראסנגדר. אני נהנה להסתכל על טראנסגרים נשיים מאוד עם איבר מין זכרי .אך מאונן יותר על נשים ,כשאני רואה פורנו של גייז אני לא נהנה ואף נגעל מהחוסר אסתטיות ומהמין האוראלי שהם עושים אחד לשני לעומת זאת אני תמיד אומר לעצמי אולי אני ביסקסואל כי אני נמשך גם לטראנסדגרים אך יותר לנשים . כל היום אני סביב זה זה פשוט מתסכל אותי .יש לציין שיש לי גם תחושה של גירוי בפי הטבעת אני נהנה גם מזה .וגם להסתכל באקט מיני של אישה וגבר גם על האיבר מין של הגבר וגם על האיבר מין של האישה. מה אני אשמח אם תעזור ? הבלבול הזה תקף אותי בעבר . מצטער על האריכות דוקטור .אודה לך אם תענה

09/06/2011 | 21:21 | מאת: אנונימית

האם לדעתך- פסיכולוגית שנמשכת למטופלת שלה- צריכה להמשיך בהכרח את הטיפול-או להעביר לאיש מקצוע אחר? המטפלת היא סטרייטית לחלוטין ונשואה. כיצד מעבדים נושא זה?

12/06/2011 | 22:46 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב לפונה האנונימית, הנושא של המשיכה בין מטופל/ת למטפל/ת הינו מוכר ואנושי. כשמדובר במפגש קרוב בין שני בני אדם בוודאי שמתעוררים רגשות, מחשבות, פנטסיות וכיו"ב. ואולם, על המטפל מוטלת החובה המקצועית להבין מהיכן הדברים נובעים ומה מקורם. בתהליך הפסיכותרפוטי מוכרת לנו התופעה של "הטרנספרנס" או בעברית: "יחסי העברה", שמתייחסים לרגשות שמתעוררים אצל המטופל כלפי המטפל, בעקבות רגשותיו והתייחסותו לדמויות המשמעותיות ביותר שבחייו, כמו למשל הוריו. להעברה יש תפקיד מאד משמעותי בטיפול, שכן התייחסות האמורה המתרחשת כאן ועכשיו בחדר הטיפול, מאפשרת ללמוד על רגשותיו של המטופל לדמויות הנ"ל , מקורותיהם וההשלכות של הדבר בחייו. זה מאפשר, בתוך המפגש הטיפולי עצמו, גם שינוי ותיקון בהמשך לכך. לכן, ניתן לומר, שה"העברה" היא נדבך חשוב ביותר בתהליך הטיפולי. המטפל/ת מצידו גם כן יכול לחוש "העברה נגדית" כלפי המטופל/ת (משיכה או רגשות מסוימים)וגם זה כלי חשוב בטיפול המסייע להבין את המקורות המשמעותיים מן החיים האמיתיים אשר באים לביטוי בחדר הטיפול. אם ישנו מצב שבו הרגשות המועלים בטיפול בין המטופל/ת והמטפל/ת אינם מגיעים לכלל הבנת מקורותיהם וקיימת רק התייחסות רגשית לדברים ברמה העכשווית, הקונקרטית, מבלי להצליח לראות את המשמעות שמעבר לה,- הטיפול תקוע ואינו ממלא את ייעודו. הרחבתי מעט בהסבר על יחסי ההעברה והעברה נגדית, על מנת להבהיר לך, כי אם ההתפתחות בטיפול שלך נשארה רק ברמה הזו, של משיכה של הפסיכולוגית אליך כמטופלת, הרי שיש מקום לשקול את המשך הטיפול במתכונתו הנוכחית. אפשרות נוספת במקרה כזה: על המטפלת להיעזר באיש מקצוע בכיר, שיוכל לסייע לה להתמודד עם הבנת המצב על כל המורכבות הרגשית שבו. בכל מקרה, חובת הטיפול בדבר מוטלת על איש המקצוע. כמובן, שאת כמטופלת יכולה להחליט אם להמשיך בטיפול או לא, אלא שעדיף שתעשי זאת לאחר שתעלי את הדברים בגלוי עם הפסיכולוגית. לסיכום, אני ממליצה לך לשוחח עם המטפלת על הדברים ורק אם אין שינוי ופריצת דרך בעניין הייתי מציעה לך לבחור בדרך שכתבת עליה. אני רוצה לציין לסיום, כי כנראה שחושיך והבנתך האינטואיטיבית – טובים, מאחר שחשת כנראה שמשהו אינו תקין במהלך או בהתרחשות הטיפולית ונדרש שינוי. אני סבורה שהצדק עימך וכאמור, טוב תעשי אם תעלי הנושא בהקדם. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

08/06/2011 | 22:04 | מאת: שי

אני בן 28 כל חיי עשיתי סקס עם נשים ונהניתי מאוד ממערכות יחסים עם נשים יש לציין שאני תמיד מסתכל על נשים ברחוב וממש לא על גברים ,בזמן האחרון אני צופה בסרטי פורנו של נשים עם גברים ונהנה גם להסתכל על הגבר .על האיבר מין וכו',ניסיתי לצפות בסרטי הומוסקסואלים ולא נהניתי כלל לא היה לי שום משיכה . אני לא מסתכל על גברים כלל אין ספק שאני נהנה שאישה נוגעת לי בפי הטבעת . האם אני הומו ?

09/06/2011 | 01:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שי, מהניסוח של שאלתך עולה גישה דיכוטומית (או הומוסקסואליות או הטרוסקסואליות), בעוד הגישה המקובלת כיום, בעקבות מחקרו המפורסם של קינסי על ביסקסואליות, היא למקם את הנטייה המינית על רצף בן 7 דרגות, הנע מהומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית, כשבאמצע דרגות שונות של ביסקסואליות. ייתכן שאינך בקצה של הטרוסקסואליות בלעדית (7) אלא הרבה יותר הטרוסקסואל מהומוסקסואל (6), אך עד הומוסקסואליות מוחלטת, שכוללת היעדר מוחלט של משיכה לנשים, הדרך עוד ארוכה. גם בהסתכלות על הגבר בסרט פורנוגרפי המציג יחסי מין בין גבר לאישה אין כדי להעיד על משיכה לגבר, אלא אתה צופה באקט מיני בין גבר לאישה, שהגבר הוא חלק ממנה. פי הטבעת והערמונית הם נקודת גירוי חזקה מאוד אצל הגבר (נקודת הג'י שלו), ללא קשר לנטייתו המינית. בגלל עכבות הקשורות להומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) חלק גדול מהגברים ההטרוסקסואלים חוסמים את עצמם מהנאה בנקודה זו, אם כי אנחנו רואים יותר ויותר סרטים פורנוגרפיים הטרוסקסואליים שבהם האישה מגרה נקודה זו אצל הגבר והוא נהנה מכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/06/2011 | 11:20 | מאת: שי

זה מציק לי כל העובדה הזו שאני לא יודע מה אני אני יודע שאני נמשך לנשים מאוד אבל אני נהנה מהסרטים גם כן ,זה מסתבך איך אני יכול לדעת ? יש לציין שאני ממש רוצה לנהל חיים רגילים חיי משפחה . כל הקשרים שהיו לי בעבר הם רק עם נשים אהבה והכל .. מה לעשות ?

10/06/2011 | 02:18 | מאת: אורי

שאלה: האם רב האנשים נמצאים במקומות שונים על פני הרצף שתיארת בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות, או שרובם ממוקמים בקצוות, היינו הטרוסקסואל מוחלט או הומוסקסואל מוחלט? תודה.

06/06/2011 | 22:26 | מאת: צבי

בני סיפר לי כי יצא מהארון מה עלי לעשות

06/06/2011 | 22:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום צבי, חסכת מאוד בפרטים אפילו באשר לגילו של בנך. אוכל רק קודם כל להחמיא לך כאב, שבנו רואה בו מקום בטוח לשתפו, לפתוח ערוץ תקשורת אותנטי ומתוך ציפייה לתמיכה. הואיל והנטייה המינית אינה ניתנת לשינוי, תוכל לספק לבנך את התחושה שהוא רצוי ומקובל ללא סייג וללא תנאי ושמשפחתו תהווה עבורו תמיד חוף מבטחים להתמודדות הלא פשוטה העומדת בפניו. האם בנך ביקש ממך משהו או רק שיתף אותך? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

30/05/2011 | 18:22 | מאת: דוד

מה דעתך דר' על ילד שהוא בסה"כ נורמטיבי לחלוטין, חברותי ומקובל. מתעסק בעיקר בדברים השייכים לבנים. אבל לעיתים מחלק מחמאות לגברים כגון: הבחור יפה, חתיך, יש לו פנים יפות. הוא קצת רגיש ועדין, אבל אין לו התעסקויות בדברים השייכים לבנות. האם זה אומר משהו? אגב הוא בן תשע.

30/05/2011 | 19:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דוד, בהתנהגות שתיארת אין בפני עצמה כדי להעיד על נטייתו המינית של הילד בהמשך חייו. בגיל הצעיר הזה היא יכולה לבטא הזדהות במובן של רצון להיות יפה כמו הבחורים שהוא מעריץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

29/05/2011 | 22:50 | מאת: טלי

שלום לכולם, לאחר שיטוט קצר כאן אני מקווה מאוד שהגעתי למקום הנכון, ומקווה לקבל עזרה, כי אני צריכה אותה באופן בהול. לפני כמה ימים בן דוד שלי נחשף בפני הפעם הראשונה שהוא מרגיש שהוא היה רוצה להיות בת. הוא בן20, וסובל מדיכאון כבר 3-4 שנים בערך. חשבתי שיש לו נטיות הומוסקסואליות, ומשום שהוא בן להורים שמרניים מאוד, סובל ונשאר בארון. הוא מבולבל מאוד, ולא יודע מה הדבר אומר עליו. מצד אחד הוא אומר כי הוא נמשך לבנות, אך כשהוא נמצא בקרבתן הוא חש קנאה עזה אליהן ומרגיש שהיה רוצה להיות כמותן. לא ברור לו אם יעשה ניתוח לשינוי מין, ויהפוך לבת- האם בעצם הוא יהיה לסבית? אני מבולבלת בעצמי, ופוחדת שלא תומכת בו מספיק. לא ברור לי איך לעזור לו, מה שברור לי זה שהוא במצוקה גדולה, גדולה מאוד. אשמח להכוונה אולי לגורם מקצועי מטפל בעבורו, וגם להכוונה לגבי התמיכה שלי. תודה רבה, טלי.

30/05/2011 | 21:32 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב טלי, אכן הגעת למקום הנכון. לא קשה להבין את מצוקתו של בן דודך אשר כפי הנראה הינו טרנסקסואל או טרסג'נדר , דהיינו אדם החש שהינו לכוד בגוף, שאמנם עימו נולד, אך שאינו מתאים לתחושת זהותו המינית. שאיפתו של אדם כזה ואף חלומו הוא, להפוך לבן המין השני, שאת זהותו הוא חש. אדם כזה מנסה בכל דרך אפשרית להיראות ולתפקד כבן המין האחר: בלבושו ובהופעתו בכלל, בהתנהגותו, בעיסוקו המקצועי ו/או החברתי, בשינוי גופו באמצעות הורמונים, בניתוחים שונים להתאמת מראהו החיצוני ואף על ידי ניתוח לשינוי מינו. הסביבה בכלל והמשפחה בפרט, בדרך כלל, אינה מקבלת את רצונו זה של האדם והוא חש מבודד ודחוי וחווה מצבים רגשיים ומצוקות קשות. אין זה מפליא, על כן שבן דודך חש דיכאון ויפה שאת נחלצת לעזרתו ואף מבטאת את זעקתו האילמת. יש בישראל לא מעט מסגרות מסייעות לאנשים במצבו של בן הדוד. ראשית, יש במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב, אפשרות לפגוש טרנג'נדרים צעירים שמתמודדים עם בעיות דומות, או אף כאלה שהם בשלבים מתקדמים יותר אשר חשפו בפני סביבתם הקרובה את רצונם ההחלטי לשינוי המין או גם אנשים שעברו שינוי מין ב אמצעות ניתוח. בלי ספק, המפגש עם אנשים הנמצאים במצבים דומים תקל עליו. יתר על כן, יש במרכז הנדון גם קבוצות לצעירים, וכן אנשי מקצוע שיכולים לייעץ, לכוון ואף לטפל בפונים, לפי הצורך. הייתי גם ממליצה בפני בן הדוד להיכנס לאתרים שונים במחשב, העוסקים בנושא ומאפשרים להכיר את האפשרויות השונות להתמודדות עם הקשיים העומדים בפני הטרנסג'נדרים וכל קשת הפתרונות המסייעים. בנוסף, כדאי לדעת שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, במחלקה לכירורגיה פלסטית, מבצעים ניתוחים לשינוי מין מזה 25 שנים. מנתחים את האדם שהינו טרנסקסואל רק לאחר שעבר בדיקות פסיכולוגיות ורפואיות על ידי אנשי מקצוע של המרכז הרפואי ובעקבות הכרות ממושכת עם האדם. באשר לשאלתך אם בן דודך יהפוך ללסבית לאחר הניתוח, מאד קשה לי לענות, הן מכיוון שהינו עדיין בראשית דרכו וגם מכיוון שאנני מכירה אותו. באופן עקרוני, כשם שאישה בעלת זהות נשית יכולה להיות לסבית, או לא, כך גם אישה שעברה ניתוח לשינוי מין וזהותה היא נשית לכל דבר, יכולה להיות לסבית- או לא. כידוע, הנטייה המינית אינה בהכרח קשורה לזהות הבסיסית של האדם. אני מקווה, שתוכלי לעזור לבן דודך בהפנייתו לקבלת עזרה, כפי שהצעתי לך בתשובתי. לסיום, עלי לציין שוב, כי את עושה מעשה מאד יפה בחיפוש הדרך לעזור לבן משפחתך. תבורכי. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

31/05/2011 | 14:46 | מאת: טלי

ראשית, אני מודה לך מאוד על תגובתך המהירה והחמה. אז מה בעצם עושים? אין לי ספק שאחפש את אותו מרכז בגן מאיר בתל אביב, אך אם ברצוני לעזור לו ולהפנותו לטיפול אינטנסיבי, אני צריכה לחשוב על מיקום קרוב יותר אליו. בן דודי גר באיזור חיפה. האם ידוע לך על תמיכה באיזור ההוא? האם ישנם אנשי מקצוע ספציפיים העוסקים בתחום הזה אליהם אני יכולה לפנות? אוף... מה בעצם עושים??? שוב תודה, טלי

28/05/2011 | 19:35 | מאת: חיים עיין

אם אתה זוכר, כתבתי לך שאני מגיע מבית דתי והחלטתי להוריד את הכיפה, וכן הורדתי למרות שבהרבה מקומות אני יוצא עם כיפה. אני גם סובל מחרדות חברתיות, אבל אני כבר כמה חודשים לוקח את התרופה בשם "רסיטל" הבעיה העיקרית, שהיא משפיעה מאוד על התפקוד המיני שלי, כל כך קשה לי להפגש עם בנים עד שאני רוצה להםגש עם משהו אני פשוט לא מצליח, אבל התרופה האמת עוזרת. אומרים שצריך לקחת לתקופה של שנה ואז לראות מה יקרה. האם אני כמה חודשים כל יום לוקח את התרופה וזאת התמכרות, כל הכדורים שאנחנו לוקחים זה סם! אני בכלל רוצה לסיים עם הכדור ולחזור לחיים פעילות מיניים (לא שלפני זה הייתי פעיל מינית כל כך, אם אני אפסיק לקחת את הכדור, יחזור אליי החשש מלהפגש עם גברים ולא אוכל לממש זאת בכלל. אשמח לתגובה שלך ד"ר. שיהיה שבוע טוב ומבורך.

28/05/2011 | 20:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיים, זו אכן תופעת הלוואי העיקרית של המשפחה הזו של תרופות נגד דיכאון/חרדה ויש כמה אפשרויות להתמודד עם המצב שנוצר: א. לחזור לפסיכיאטר, לדווח לו על כך ולבקש לנסות תרופה אחרת. למשל, תרופות ממשפחת SNRI (מירו, אפקסור, סימבלטה ועוד) ידועות כפוגעות פחות, או לא פוגעות כלל, בתפקוד המיני. ב. להמשיך עם התרופה הזו ותוך כדי כך לעבור טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (שהוא טיפול פסיכולוגי) להתמודדות עם חרדה חברתית. טיפול כזה ניתן ליישום בקלות רבה יותר בהשפעת התרופה ובהמשך ניתן להפחית את המינון של התרופה ולהשתמש במה שלמדת בטיפול בלי להזדקק לתרופה. ג. חלק מהמחקרים מצביע על כך שוויאגרה, שנועדה לשפר זיקפה, עוזרת גם להגברת החשק המיני ולאורגזמה. אפשר לנסות, תוך התייעצות עם הרופא המטפל, ליטול 50-100 מ"ג ויאגרה כשעתיים לפני יחסי מין צפויים. ד. שוב בהתייעצות עם הפסיכיאטר, בחלק מהתרופות ממשפחה זו (למשל, פרוזאק) לקיחת "חופשה" של יום-יומיים מהתרופה (למשל, להפסיקה בסופי שבוע כשיש סבירות גבוהה יותר ליחסי מין) יכולה להפחית את תופעת לוואי בלי לפגוע ביעילות התרופה. הייתי ממליץ על פתרון ב' כאידיאלי למצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מקום אחר בעולם, מכיל בעצם כמו סם, לא? יש בזה חומרים שגם הורסים את הגוף. אני לא כל כך מומחה בדבר כזה, ושלקחתי בעבר ריטלין ועכשיו רסיטל וכל הכדורים האחרים נגד חום = יש פחד של אנשים להתמכר לכדורים הללו. אשמח לחוות דעתך בנושא.

28/05/2011 | 03:12 | מאת: שירה

למה כאשר יש בילבול בגיל ההתבגרות רושמים שזה נורמלי ובסוף תגבש את נטייתך ולעומת זאת עם אדם בגיל מבוגר יותר עשרים פלוס והלאה אומר שהוא מבולבל מינית אזיי יש לו נטייה? האם מישהי בלי ניסיון מיני יכולה לדעת רק על פי צפייה בסרטים את הנטייה שלה? האם לאחר ניסיון וכמובן רצון להיות עם בחור יכולה להשתנות הדעה והסרט פשוט בילבל כי בכל זאת זה הצגה של מיניות אלימה אפילו בין שתי נשים יכול להיות שהרצון לצפות בסרטים היא השלכה על כעס אלים תת מודע של אותה צופה כלפי נשים? או השלכה על מיניות באופן כללי בגלל קושי לבטא אותה כלפי בחורים ב"חיים האמיתיים". האם הגיוני לאהוב לראות סרטי נשים פורנוגרפיים ולהתאהב בגברים מבוגרים? אני בת 24 והבחור שאני דלוקה עליו בן 40 נשואי.האם אני מדחיקה במציאות את משיכתי לנשים? כי אני מרגישה שאני מתאהבת בגברים בגילאים הללו ובנוסף יכול להיות שיש לי רמות גבוהות של טוסטרון בגוף ולכן אני נמשכת לאנשים שיש להם כניראה רמות נמוכות של טוסטסטרון??

28/05/2011 | 11:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שירה, אם אינך סובלת משעירות-יתר שאינה אופיינית לנשים או מנשירת שיער ברמה של התקרחות, לא נראה לי שרמת הטסטוסטרון שלך חריגה, אם כי ניתן לבדוק זאת בבדיקת דם פשוטה, שבה ניתן לבדוק גם את רמתם של ההורמונים הנשיים. לפי תיאורייך, נראה לי שהמשיכה המינית המגוונת שלך נובעת מסיבות פסיכולוגיות ולא פיזיולוגיות והיא לא שלילית בהכרח, לא המשיכה לנשים ולא המשיכה לגברים מבוגרים. עוררות מינית כתוצאה מצפייה בסרט פורנוגרפי בהחלט מרמזת על משיכה לאותם אובייקטים במציאות, אם כי אינני רואה כל הכרח לבדוק כל דבר במציאות עצמה. צפייה בהתנהגות תוקפנית של נשים בסרט עדיין אינה מנבאת הנאה מהתנהגות כזו במציאות. הדבר היחיד שצורם לי בפנייתך הוא ההתאהבות בגברים נשואים, דבר שפוגע בסיכויים לממש קשר זוגי. מסיבה זו הייתי מציע לך לעבד את הדברים במסגרת ייעוץ מקצועי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/05/2011 | 00:39 | מאת: יאיר

שלום גידי, אף פעם לא היה לי מערכת יחסים. מגיל קטן פנטזתי על בני מיני מתוך מחשבה שאני אוהב רגשית ומינית גברים.אף פעם לא שכבתי עם גברים..אבל המחשבה שלאונן על גבר שמאונן עם עצמו משכה אותי..אני נורא מבולבל לגבי זה כי היתי רוצה שהפנטזייה תהפך למציאות..מה עלי לעשות?ואם אני הומו ואני שלם עם זה איך אני ימצא גבר שרוצה כמוני?ואנשים גם מספרים בעבודה שלהיות הומו זה בושה וזה חיים אחרים משל אנשים אחרים סטרייטים.אני לא רוצה לחוש את השנאה הזו כל חיי.אני גבר לכל דבר מרגיש גבר.בזהותי כסטרייט.רק אני הומו גברי שאוהב בנים שמפנטז.אני רוצה למצוא גבר שרוצה כמוני ושזה יהפוך למציאות וככה אני לא יהיה מבולבל מעצמי.איך אני עושה זאת לא יודע..והפחד שאני יהיה לבד גם מפחידה אותי. אשמח אם תכתוב לי בהקדם! יאיר

27/05/2011 | 10:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

28/05/2011 | 00:44 | מאת: יאיר

18/05/2011 | 11:59 | מאת: יעל

שלום רב, אני כותבת לכם כאן, כי אני נואשת וזקוקה לעצה אובייקטיבית. אני בת 35, נשואה 12 שנים, 2 ילדים. לאחרונה בעלי התחיל להתנהג בצורה מוזרה. הוא הפך ללא רגוע, עצבני, טרוד, הסתגר בתוך עצמו, ללא סבלנות אליי או אל ילדינו. האווירה בבית לא רגילה וכבדה. עד לפני כמה חודשים הוא התנהג רגיל ופתאום הוא השתנה. הוא החל להסתובב עם ידיד חדש שאיני מכירה. אמר שהם מכירים במסגרת העבודה. התחילו לסוע יחד לחופשות קצרות. זה נראה לי מוזר מאוד, כי בניגוד לחברים אחרים על החבר הזה לא ידעתי כלום. בנסיעות הוא לא השאיר פרטים (כאילו שכח) ויכולתי להתקשר רק לנייד שלו. התחלתי לחשוד ולדמיין כל מיני סיטואציות מטורפות. החלטתי לדבר איתו ישירות ולהתעמת על העניין. אחרי עימות ממושך אתו הוא התוודה ואמר שהוא ביסקסואל. מסתבר, שקצת אחרי החתונה שלנו הוא יצא עם גברים אקראיים שפגש בכל מיני מקומות במשך היום ושכב אתם. אני שהייתי עסוקה עם הילדים ובעבודה והייתי רגילה לשובו הביתה בשעות מאוחרות לא שמתי לב לשום דבר. גם הבחנתי בהתנהגות נשית לאורך השנים, אבל אהבתי אותו מאוד והוא היה חבר טוב עבורי, כך שהתעלמתי ולא ייחסתי לה חשיבות. בהמשך העימות בינינו, אחרי כמה ימים, כשאני כבר מבולבלת ומנסה לחשוב מה לעשות (בלי יכולת לספר על כך לאיש)התברר לי, שהוא מאוהב בחבר החדש ורוצה גם להמשיך אתו את הרומן וגם לשמור על מסגרת משפחתית. הסברתי לו שאינני מוכנה לכזה סידור. הכרחתי אותו לבחור בין המאהב לבין המשפחה. אחרי כמה ימים נוספים הוא אמר שחשב על הכול ושהוא בוחר במשפחה. הבטיח שיעזוב את המאהב. אמר שאני הדבר הכי חשוב בעבורו והכי טוב שקרה לו מעולם. אני עדיין תחת שוק נורא. אני לא יודעת אם להתגרש או להישאר אתו. אינני יודעת איך אקיים אתו יחסי אישות.אני דואגת גם לגבי מחלות שאולי נחשף אליהן. כועסת שבגד, ששיקר, שרימה, שסיכן אותי ואת הילדים. אני מרגישה נבגדת, מושפלת, מרומה וכואבת, ומצד שני אני פוחדת לצאת לחיים חדשים ולוותר עליו לחלוטין. הוא גבר יפה וכאריזמתי, הוא מפרנס יפה, ברוב הזמן טיפוס משפחתי, אבל מצד שני גם אגואיסט בהרבה מקרים, נרקיס אמתי ובהחלט לא ישר. אני חושבת שאני מכורה אליו כמו לסם, וכביכול צריכה לעבור גמילה כדי לוותר עליו. עכשיו חיי אינם חיים... הנואשת.

27/05/2011 | 00:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, לדעתי, את עונה לעצמך בסוף הפנייה. לפי תיאורייך, ולאו דווקא אך ורק בגלל משיכתו של בעלך לגברים, הגיע הזמן "לצאת לחיים חדשים", כפי שניסחת זאת כה יפה. עצם הציפייה של בעלך להמשיך קשר עם מישהו שהוא מאוהב בו במקביל לנישואין נשמעת אגואיסטית וחסרת התחשבות. בוודאי שהנישואין איתך "משתלמים" לו, שכן הבית מהווה עבורו חוף מבטחים נורמטיבי, חוסך ממנו את הקשיים שביציאה מהארון ועוד. הבעיה היא שבאיזה שהוא מקום זה משתלם גם לך כי את פוחדת לעזוב אותו ולצאת לחיים חדשים, לוותר על "שירותיו" כמפרנס ואולי לפרנס את עצמך (מעבר לדמי המזונות שיהיה חייב בהם לך ולילדים אם תתגרשו), לעמוד ברשות עצמך ולבחור בן זוג מעמדה של יכולת לחיות גם לבד. המהירות שבה הוא ויתר לכאורה על המאהב מציבה גם סימן שאלה גדול באשר לאמיתות הדברים, הגם שאת אומרת שאינו ישר. לסיכום, המלצתי לך לפנות לייעוץ מקצועי במטרה לגייס תמיכה וכוחות להיפרד מבעלך ולצאת לחיים עצמאיים, כל עוד את צעירה יחסית, יכולה לרכוש מקצוע (אם אין לך) ולעמוד ברשות עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/05/2011 | 21:00 | מאת: תמר

אני וזוגתי רוצות להתחיל ולהקים משפחה הבעיה העיקרית היא שאנו מתקשות להחליט מי תהרה ראשונה מבחינת גיל וקריירה מתאים יותר שבת זוגי תלד ראשונה אך לי קשה להכיל את הרעיון שיהיה לי ילד/ה לפני שאהיה בהריון האופצייה של להכנס להריון במקביל לא נראת לנו סבירה, בעיקר אחרי שאחותי נאבקת עם תאומים ואנו מכירות מקרוב את הקושי... האם זוהי דילמה נפוצה? מה לדעתכם נכון לעשות? חשבנו ללכת אולי לטיפול של מספר פגישות כדי לדבר על הדברים בעיקר חשוב לנו לדבר על הנושא ולא להעמיד פנים שאין בעיה. בקיצור אשמח לשמוע דעה מקצועית המון תודה תמר

19/05/2011 | 23:25 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום תמר, הבעיה שהעלית מובנית ומוכרת. כאשה יש לך הצורך הטבעי להיות הורה ליילוד שלך. אני סבורה שלא מעט זוגות של נשים החיות יחד ורוצות בהורות משותפת מתמודדות עם השאלה והקושי הרגשי סביב הבעיה, שהעלית באופן כן וברור: שיהיה לך ילד/ילד בטרם היית בהריון. ואולם, אם באמת רוצים בזוגיות והורות משותפת ולא ניתן להגיע להחלטה אחרת (כגון: ללדת ראשונה או במקביל), אין ברירה ועדיף להתמודד עם הקושי ובכל זאת לא לוותר על ההורות, למרות שלא ילדת. בסופו של דבר, מחצית מן האנושות הם הורים אוהבים ומרוצים למרות שלא ילדו ואף לא יילדו גם בהמשך חייהם (מה שלא אמור לגבייך), דהיינו הגברים. יש אף רבים אחרים שמגדלים ילדים שלא ילדו מסיבות שונות (אימוץ, למשל)ובכל זאת הינם הורים לכל דבר בהרגשתם ובכל היבט אחר. לעיתים נדרש זמן עד שהרגש הטבעי של ההורות והאהבה והסיפוק הנלווים לו- מתפתחים ותופסים את מקום ההחמצה, בעקבות העובדה שהילד אינו עקב הריון שלך,- שאליה את מתייחסת. יש להניח שזה יקרה גם במקרה שלך. יחד עם כך, הרעיון שהעלית לשוחח על כך עם איש מקצוע , הוא טוב בהחלט. יתכן וזה יסייע להבהיר את מקור הקושי, לפתוח אותו גם בפני בת הזוג ולראות יחד כיצד מתמודדים עם הבעיה, טרם נלקחה החלטה ונעשה מעשה. אני בהחלט ממליצה לך ולחברתך לעשות כן. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

14/05/2011 | 20:27 | מאת: מישהי.

היי.כפי שכבר רשמתי בעבר אני לסבית ויש לי בת זוג.יש לי בעייה והאמת שגם מלבת זוגתי יש אותה בעייה והיא קשןורה לתפקוד מיני.אנו מקיימות יחסי מין ללא שום חדירה של אצבעות.כלומר..עם הלשון ..וכמובן ללא אביזרים כי פשוט יש לנו חרדה נוראית שמא זה יכאב נורא.יש לציין שרפואית אנו גם שתינו נקראות עדיין בתולות.ושתינו ישנן בעיות ריגשיות ..אני לא יודעת היכן שואלים על זה.אם כאן או בפורום אחר.אך מה עושים בכאלו מקרים...תודה.

15/05/2011 | 23:24 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, כל זוג העושה אהבה (ואין זה משנה מאיזה מין), צריך למצוא את הדרך המתאימה לו, דהיינו הדרך שבה השניים חשים בנוח ובביטחון הדדי. אם מצאתם דרך מספקת שטובה ומתאימה לשתיכן, בעוד שדרכים אחרות מעוררות חרדה ואי נוחות, תוכלנה להמשיך ולקיים יחסים לפיה. אם שתיכן חשות שאתן מוכנות להתנסות נוספת, תוכלנה לבצע זאת בהדרגה. זאת, כאמור, בתנאי ששתיכן מסכימות על כך. מן הבחינה הטכנית, תוכלנה לקרוא בספרות, כולל באינטרנט, על יחסי מין בין לסביות, או אפילו להיוועץ באנשי מקצוע מתחום הגניקולוגיה או הסקסולוגיה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

11/05/2011 | 02:10 | מאת: חסוי כמובן

האם אפשר לסכם ולומר: שהומוסקסואליות הינה פגם,או/ו הפרעה- משום שיא יחסי המין הוא אנאלי(הרי הרקטום/חולחולת הינה בוניה ליחסי מין כמו הנרתיק/וואגינה) ומשום שברית יחסים אלו לא יביא לעולם ילד גנטי משותף לשני אוהבים ? מחכה לתשובה תודה רבה מראש

11/05/2011 | 10:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, אם מצרפים את כל הודעותיך, אפשר לסכם ולומר שאתה מאוד לא מקבל את נטייתך המינית, על אף שלא ניתן לשנותה - והדבר גם גורם לך סבל ומצוקה וגם מונע ממך לפתח קשרים משמעותיים עם גברים, דבר שמוסיף ופוגע באיכות חייך עוד יותר. ולשאלתך הספציפית - שיטוט מהיר בין אתרי פורנו סטרייטיים יוכיח שהז'אנר של מין אנאלי בין גבר לאישה מוביל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/05/2011 | 17:12 | מאת: חסוי כמובן

ראשית התכוונתי לכתוב "אינה" ולא "הינה". ולעניין לא קל להילחם בהומופוביה שקיימת בעולם, מול אותם שונאי הומואים עומד אתגר לא פשוט. משום שבזמן שהם שופטים אותנו הגיי הם שוכחים את המשפט "ואהבת לרעך כמוך". עוד יותר קשה לעמוד כנגד חבריך(הומוסקסואלים כמוני). היה לי יותר נוח וקל לומר לעצמי/ לשכנע את עצמי שאני בסדר גמור. רק שאני רוצה את האמת. עכשיו לגבי אתרי פורנו גידי בחייך... אני לא מכיר את מי שבונה אותם ומפיק סרטים אלו, הם מגמתיים, ומעוותים הרבה מן המציאות לצד השלילי, לא רק אנאלי, גם פדופיליה, אורגיות ועוד. "לעשות משהו לא נכון, רק משום שכולם עושים אותו" הופך אותי לטועה אף יותר. אתה יודע למה אני מתכון... הרקטום/פי הטבעת משמשת להוצאת פסולת. השרירים שם מופנים כלפי חוץ ולא פנים ,והעור שם עדיןבמיוחד והתעלה צרה אף יותר מזה של הוואגינה, וגם האפשרות להדבקות במחלות גבוהה. עכשיו היא אפשר הרי לחדור על שק האשכים, אז זו הברירה היחידה לתחושת האיחוד המיני, אולי אפשר לומר שיא האקסטזה המינית, אם זאת. . .זה מעוות אולי? והרי עדיף משפחה גנטית משני אוהבים, אולי? כל זה מוביל אותי למסקנה שאולי אני פגום, או בעל הפרעה, איתה אני חי ואחיה עד סוף ימי. אני לא יכול לצאת החוצה ולהגיד הכל בסדר,כזה אני,זה רצוי והלוואי שכולם יהיו כאלה. אני יודע שיש שלמרות כל הקשיים יש שבונים קן משפחתי ממה שאפשר. מדוע נטייה הומוסקסואלית היתה בעבר הפרעה, ומדוע זה נמחק? תודה רבה מראש

10/05/2011 | 19:06 | מאת: בחורה

הי, אני בת 27 נמצאת בטיפול שנתיים וחצי. הדילמה העיקרית שאני מנסה לפתור היא- להיכו ללכת לקשר עם נשים או עם גברים.. אני נמשכת ל2 הצדדים כאשר רגשית אניטיפה יותר נוטה לנשים. אני דתייה ורוצה להקים משפחה..אבל קשה לי לוותר על נשים..וגם לא רוצה לוותר על גברים. הטיפול לא נותן לי תשובה וכוח להחליט. מה לעשות?

13/05/2011 | 07:22 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב, אין לי ספק, שאת בהתלבטות קשה ומתקשה לוותר על אחת מנטיותיך. זו אכן דילמה לא פשוטה, במיוחד לאור העובדה שאת בחורה דתית ושואפת להקים משפחה. אני סבורה, שאם במשך שתי שנות טיפול לא נעזרת ולא הצלחת לבחור בדרך אחת מן השתיים, כנראה שבאמת את ביסקסואלית וכל בחירה בדרך אחת תהא ויתור עבורך על הדרך השנייה. יחד עם כך, יתכן שתקופה מסויימת שבה תבחרי לחיות רק בדרך אחת מן השתיים, תאפשר לך להבין מה חשוב לך יותר. יש מקרים שדווקא לאחר התנסות ניתן יותר להבין מהו סדר העדיפויות ועל מה כדאי ואפשר להתפשר.כמובן, שאנני מכירה אותך (פרט לשאלה הקצרה שכתבת) ויתכן שכבר התנסית בקשר אחד ממושך (עם גבר או עם אישה) ואין מדובר רק בהתלבטות ובטיפול הנפשי שעברת. אך אם לא חווית קשר ממושך רק עם בן מין אחד, אני מייעצת לך לעשות כן. זה בוודאי יבהיר לך יותר מהו הכיוון שלך לעתיד.לעיתים דווקא הויתור, תוך קבלת סיפוק מן הבחירה, הוא בעל ערך רב לחיים שלמים יותר, מאשר לחיות לחצאין ובהתלבטות מתמדת.זכרי את הפתגם "תפסת מרובה לא תפסת", יש בו גם ממש במקרים מסוימים. אני מאחלת לך שתצליחי בבחירתך שלאחר ההתנסות.

09/05/2011 | 22:17 | מאת: מישהי

אני לסבית נשים.תמיד הרגשתי נמשכת לנשים ואני כבר 3 שנים עם בת זוג במערכת יחסים עמוקהואוהבת.אך גם בת זוגתי היא נשית ואנו נמשכות ומאוהבות זו בזו כבר שנים.האם זה הגיוני זוג לסביות נשיות לגמרי.כי מן הסתם בדרכ אחת צריכה להיות גברית ואחת נשית ואצלנו שתינו נשיות.האם זה הגיוני.גם בת זוגתי תמיד נמשכה לנשים....ואנשים אומרים לנו שזה לא הגיוני.תודה.

12/05/2011 | 00:12 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לך מישהי, אנני רואה מה לא הגיוני במה שתיארת.העובדה שאתן מקיימות "מערכת יחסים עמוקה ואוהבת"(כפי שציינת במפורש)במשך שלוש שנים - מדברת בעד עצמה.יש לזכור, כי נשיות וגבריות נמצאות על רצף, שמתחיל בצד קיצוני של מין אחד ומסתיים בשני שאף הוא קיצוני. אלא, שבאמצע על הרצף יש הרבה גוונים של ביטויי הזהות. העובדה, ששתיכן יודעות שאתן נשים, מזהות עצמכן ככאלה ומן הסתם אף מתפקדות כך, מורה שאתןנמצאות במקום קרוב על הרצף. דהיינו, אתן שתיכן נשים נשיות ומסתבר שאף ניהנות זו מזו. הדימוי כאילו ובכל מקרה חייב להיות צירוף של נשים שהאחת מהן יותר נשית והשנייה יותר גברית, אינו חייב להתממש בכל מקרה ומקרה. זה אמנם יתכן ואף קורה, אך לא תמיד זה כך. עובדה, שבזוגיות שלכן אין זה כך ואתן מרוצות מן הקשר! אני מאחלת לכן, שתמשכנה לקיים קשר חיובי ומספק ותיהננה ממנו גם בעתיד. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

09/05/2011 | 20:41 | מאת: הדר

הי, אני בשנות ה 30 לחיי, לפני כשנה נתקלתי בבחורה לסבית (אני בטוחה בכך בקרוב ל 100% על פי מראיה) בתחנת האוטובוס ומאז אני עושה כל מאמץ על מנת לראות אותה. אני מודעת לכך שזה מעט מגוחך, אך זה המצב. לאחרונה נתקלתי בבחורה לסבית נוספת במקום עבודתי שנשאה חן בעיניי. שאלתי: האם יתכן כי בגילי, לאחר מערכות יחסים עם גברים בלבד, אגלה כי אני ביסקסואלית? האם יתכן מצב של נזילות מינית, דהיינו, מעבר ממשיכה למין השני, למשיכה למין שלי?

11/05/2011 | 23:16 | מאת: אאא

לא קשור לד"ר גידי- אבל פשוט כן..... לגמרי! יש הרבה בנות שנמשכות לבנים ולבנות. אל תגדירי את עצמך את לא מכונה חסרת רגשות את בן אדם! זה אולי היה בתת מודע שלך....או שלא שמת לב אבל הכחשת ומאוד פחדת מזה ו... נמשכת אליהם באמת באמת?לגברים? אני דו מינית אין ממה לפחד זה נורמלי! ויש הרבה כאלו. אם את רוצה תכתבי בגוגל :גאווה נשית.(פורום תפוז) וזה פורום של לסביות אבל יש שם בנות מכל הסוגים. פורום מדהים אני אומרת לך מומלץ .הכינוי שלי: the one 1991 אם את מעוניינת תיכנסי ותגידי שהגעת תתקבלי בברכה מבטיחהQ

14/05/2011 | 01:09 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום הדר, על מנת שתוכלי לענות על שאלתך, עליך לברר לעצמך למה הכוונה ב"משיכה" לאותן בחורות: האם מדובר בכך שאת נמשכת מינית אליהן, האם מדובר בפנטסיה של קרבה רגשית או של צורך בקשר גופני עימן וכיו"ב. קיימות אפשרויות רבות באשר לסיבה שאת חשה צורך להתקרב דווקא לבחורות אלה, שאת קולטת אותן כלסביות. יתכן שהן מזכירות לך דמויות חיוביות מעברך, ולא דווקא בהקשר המיני, שמגבירות בך את הרצון להתקרב אליהן. יחד עם כך, יכול להיות, שעם הזמן והגיל, את פתוחה יותר לצרכים הקיימים בך ולנטיות שאליהן לא היית מודעת בעבר וכיום קל לך יותר לקבלן ולהתחבר אליהן. דבר שבעבר, לא העזת או לא הרשית לעצמך להרגיש. כלומר, יכול להיות שמדובר בהתעוררות של החלק המחפש קשר עם נשים, אך יש לברר מה הדבר שעומד מאחורי זה בתוכך ומה משמעות החיפוש הזה בעולמך שלך. אם מדובר במשהו מתמשך, שאינו זמני ואינו נעלם אחרי זמן קצר וממשיך להטרידך, הייתי מייעצת לך לנסות ולהתייעץ עם איש מקצוע בקשר לכך. בברכה, דליה גלבוע

09/05/2011 | 09:34 | מאת: איתן

האם זה נכון שבד"כ הומואים אינם מתעניינים/ נמשכים לספורט, משחקי ספורט, ספורט אתגרי וכד'? לאיזה תחומי ספורט נמשכים יותר הומואים אם בכלל ? האם יתכן מצב בו, תיאורטית , יתכן וקיים שחקן כדורגל מוכר מהארץ ומהעולם הוא הומו? האם היה מקרה כזה?

09/05/2011 | 10:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איתן, מחקרים מצביעים על כך שבוגרים הומוסקסואלים אכן עסקו בילדותם ובבגרותם ביותר התנהגויות "נשיות" (למשל, משחקי בנות, התחפשות לנשים בפורים וכד') מאשר בוגרים הטרוסקסואלים. אין עדויות מחקריות, למיטב ידיעתי, על העיסוק בספורט. להפך: בעשורים האחרונים, גם בישראל, הומוסקסואלים רבים - אמנם בעיקר מתוך דאגה למראה החיצוני שלהם ובמיוחד לאידאל השרירי - מבלים בחדרי כושר, בריצות, בהליכות, בשחייה ובטריאטלון לא פחות ואולי יותר מהטרוסקסואלים. במקרה את ענף הכדורגל אני מכיר היטב ממחקר שערכתי יחד עם סטודנט כדורגלן שלי ואכן מדובר בענף ספורט מאצ'ואיסטי, לפחות בישראל, והכדורגלנים נתגלו כבעלי עמדות מסורתיות בנושא מעמד האישה, למשל, יותר מאשר עמיתיהם הכדורסלנים וקבוצת ביקורת של לא-ספורטאים. ייתכן שבענף זה נמצא יותר הומופובים, אך בהחלט אפשר שבענף זה יש גם הומוסקסואלים אשר בגלל ההומופוביה יוצאים פחות מן הארון. ההבדל, לדעתי, נעוץ יותר בנראות של התופעה מאשר בקיומה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/05/2011 | 18:41 | מאת: בחור חסוי

שאלה, בגיל ההתבגרות שלי , בערך גיל 16-17 , היינו נפגשים מספר חברים באותו גיל, והיינו מקיימים יחסי מין ביננו שכללו אוננות הדדית, התגפפות ומין אוראלי. כיום, כ-15 שנים לאחר מכן , כול החברים שלי נשואים עם ילדים וכפי שידוע לי הם מנהלים חיים הטרוסקסואליים בלבד. אני בלבד המשכתי בחיים הומוסקסואליים עם פרטנרים מזדמנים, ואני רווק. מדוע רק לי זה קרה ? מדוע המשכתי בחיים הומוסקסואליים למרות שאיני מעוניין בכך ומעולם לא הייתי מעוניין בכך? מעולם לא הצלחתי לפתח רגש כלפי גבר ולא נראה לי שזה יקרה. לעומת זאת יצא לי שהתאהבתי בבחורה אבל פחדתי להמשיך את הקשר מסיבות של כישלון במיטה בעיקר. אני לא יודע היכן אני עומד. כול מגע שהיה לי עם גבר היה לצורך הרגעת היצר בלבד. אשמח לקבל את תשובתך / חוות דעתך

08/05/2011 | 22:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בחור, הסיבות להתפתחות הומוסקסואליות מגוונות וכיום מקובל לראות בה תופעה רבת גורמים, מולדים וסביבתיים. קיימת הסכמה בקרב אנשי המקצוע שהמשיכה לבני אותו מגדר אינה ניתנת לשינוי והטיפול הפסיכולוגי צריך להיות מכוון לעזרה לאדם לקבל את נטייתו המינית ולמציאת אפיקי התבטאות מינית ורגשית המתאימים לו באופן אישי. מתיאוריך עולה שאינך חי בשלום עם משיכתך המינית לגברים ואני משער שיש לחוסר השלמה זה השפעה על העובדה שלא פיתחת רגש לגברים והשארת את הקשרים איתם ברמת מימוש היצר (הבלתי רצוי מבחינתך). אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי, שיעזור לך לקבל את נטייתך המינית, להפחית את ההומופוביה העצמית שלך ובכך להגדיל במידה ניכרת את הסיכוי לתת לעצמך הזדמנות לפתח רגש כלפי אחד הגברים שתבוא איתו במגע מיני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/05/2011 | 14:51 | מאת: או.ר

שלום, שמי אור (שם בדוי) ואני בת 16 כבר לפני שנתיים התחלתי להרגיש משיכה לבנות העניין הוא שאני נמשכת גם לבנים בררתי קצת בנושא והבנתי שזה מה שנקרא ביסקסואלית אבל אני לא יכולה לשאול אף אחד כי ההורים שלי הומופובים (ניסיתי להזכיר קצת הומואים בשיחות שלנו והתגובה הייתה גועל ושינא..) בכל מקרה בשנה שעברה הפיצו עלי שמועה בשיכבה שאני לסבית (_לא יודעת מי אבל אני נראת קצת תום-בויי אז זה בטח תרם..-אני לומדת בבית ספר לבנות בלבד..)וזה דיי הלחיץ אותי אז הכחשתי וכל ועכשיו זה עבר.. אבל לקראת סוף השנה יצא שאני וחברה שאז היתה דיי קרובה אלי ישבנו בכיסאות צמודים וצריך לציין שהילדה הזאת היא דיי יפה ואם זה לא מספיק היא תמיד אהבה להתרפק עלי ולבקש שאני יעשה לה "נעימים" בכל מקרה עשיתי לה כאלה ליטופים בזרועה ו"כאילו" בלי כוונה וגם נגעתי לה קצת בחזה ופתאום היא אמרה שזה נעים והיא רוצה שאני אמשיך.. אבל אחרי זה היא האשימה אותי בזה והשנה היא החליטה לנטק איתי קשר לחלוטין. בכל אופן אף פעם לא הייתי מאוהבת בה כי האישיות שלה קצת מעצבנת אב ליפעמים היא עוד עולה לי במחשבות וזה מחרפן אותי ובנוסף חברה אחרת שלי ואני נהיינו קרובות אבל אני יודעת שהיא לגמרה לא נמשכת לבנות ושאם אני יגיד לה שאני אוהבת אות אותה היא תתרחק ממני.. מה לעשות אני רוצה להפגש פעם עם בחורה שהיא כמוני אני לא רוצה להתחתן לפני שאני לפחות ינסה להיות עם בחורה! ובגלל שאני דתייה אני לא יודעת איפה להפגש עם משהיא בכלל! מה לעשות? או.ר

11/05/2011 | 23:51 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב אור, לפי גילך הינך אכן מתבגרת ולכן אין זה מוזר, שאינך בטוחה עדיין בנטייתך המינית. בתקופת ההתבגרות, עת מתגבשת הזהות והנטייה המינית, עולות שאלות והתלבטויות הקשורות לעניין הנטייה וההעדפה המינית. זו הסיבה שגם החברה הקרובה של המתבגרים מתבוננים בחברים, שעימם הם נפגשים במסגרות החיים השונות,- משווים עצמם לאחרים ומאד רגישים לסימנים שמעידים על נטיית חבריהם. זו גם התקופה שבה, מתחילים לבדוק את הנטייה המינית באמצעות גישושים ראשוניים והתנסויות יותר מתקדמות. על כן, זה טבעי ש"מפיצים שמועות", מתנסים במגעים שנעשים כאילו במקרה וללא כוונה, שחלקם מבהילים וגורמים להירתעות והאשמות של בן או בת הזוג וחלקם מלמדים ומגלים לצעיר מהי נטייתו ומה גורם לו משיכה ורצון לשוב ולהתנסות בחוויה שהייתה חיובית עבורו. כך גם קרה לך, כפי הנראה, לאור מה שכתבת. לכן, הייתי מייעצת לך לנסות ולבדוק את נטייתך שלך באמצעות התקשרויות עם בנות כמוך, שמחפשות קשר עם בנות או אולי גם עם בני המין השני, למען בירור נטייתך. באשר לחיפוש קשר של התנסות עם בנות, הייתי מציעה לך לברר באגודה ההומו- לסבית, אילו פעילויות חברתיות וקבוצתיות מתקיימות אצלם, כך שניתן להכיר בנות כפי שאת היית רוצה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

12/05/2011 | 00:06 | מאת: או.ר

תודה רבה זו הפעם הראשונה שאני פונה למשהו בעניין וזזרת לי מאוד

01/05/2011 | 10:24 | מאת: אמא

דוקטור שלום- אני מאוד מתעניינת לגבי בני בן קרוב לתשע. הוא מאוד עדין ורגיש והייתי אומרת גם חסר ביטחון. לעומת זאת הוא נמשך אך ורק לדברים והעיסוקים של המגדר שלו. הוא מאוד חברותי ומקובל. הוא בדרך כלל משחק עם חבריו אך לפעמים גם עם בנות. לאחרונה התארחה אצלנו אחייניתו שהיא בגילו והוא מאוד התלהב מזה . זה לא קורה הרבה אבל שמתי לב כי לפעמים הוא עזב את חבריו ורצה לשחק איתה ולהיות איתה. אני לא יודעת איך לראות את זה אבל האם עלי לחשוד שיש משהו בהתפתחותו המינית?. יכול להיות שהוא התאהב בה או שיכול להיות שהוא מעדיף פתאום משחק עם בנות מאשר עם חבריו? אגב זה מקרה יחיד . האם בגיל כזה יכולים לפתח רגשות ולהתאהב? האם בגיל כזה מקובל לשחק בקבוצות, כלומר בנים לחוד ובנות לחוד? אגב הוא מעריץ זמר מסויים, צעיר, שלמעשה קבוצת המעריצות שלו הן בנות בעיקר. כמו שאמרתי לא שמתי לב מעולם שהוא נמשך לדברים או משחקים של בנות או משהו הקשור למגדר השני,האם משיכה למשחקי בנות מתבטאת בכך שלדוגמא, כאשר יש קופסא של משחקים ובהם משחקי בנים ובנות אז הבן יבחר לשחק לרוב במשחקי הבנות, וכנ"ל בתחפושות וכד'- כי זה לא הכיוון שלו, הוא העדיף תמיד משחקי בנים, חוגים של בנים, תחפושות של בנים וכו'. מה דעתך?

02/05/2011 | 01:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמא, הנבואה ניתנה לשוטים וקשה מאוד לנבא את הנטייה המינית של בנך לכשיגדל. כפי שכתבתי כאן מספר פעמים, המחקר בתחום הוא של ניבוי רטרוספקטיבי, דהיינו, בוגרים הומוסקסואלים תיארו רמה גבוהה יותר של התנהגות הפיכת מגדר בילדותם מאשר בוגרים הטרוסקסואלים, אך אין בידינו מחקרי מעקב אחר ילדים המתנהגים כך או אחרת עד בגרותם. רגישות ועדינות עשויות להופיע גם אצל ילדים שיתפתחו להיות הטרוסקסואלים, בייחוד כיום כשתפקידי המגדר המסורתיים אינם נוקשים כבעבר. באופן כללי, קבוצת בני הגיל בגיל תשע מורכבת רק מבני אותו מגדר. קשה לומר לך באופן חד-משמעי אם המשחק עם האחיינית מבטא "התאהבות" (שבהחלט יכולה להתרחש בגיל כזה). קשה גם לקבוע אם בהערצה לזמר שבנות מעריצות יש יותר הזדהות עם הבנות המעריצות או יותר הזדהות עם הזמר כדי להיות נערץ כמוהו. ימים יגידו מה תהייה הנטייה המינית של בנך ובינתיים חשוב להיערך גם לאפשרות שיתפתח להיות הומוסקסואל ולספק לו קבלה ללא תנאי, שתהפוך את הבית לחוף מבטחים שאפשר לצאת ממנו ולחזור אליו לפני ואחרי ההתמודדות עם העולם שבחוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/05/2011 | 09:30 | מאת: אמא

תודה דר' אין ספק שתהא נטייתו אשר תהא, הוא יקבל יחס של בן אהוב ורצוי. רק דבר נוסף , לא ברור לי הסיפא של תשובתך "חשוב להיערך גם לאפשרות שיתפתח להומוסקסואל..." האם מקרים בודדים אלו שציינתי מצביעים על משהו? הרי כפי שכתבתי , באופן כללי ועיקרי הוא מתנהג כפי שמצופה מבנים ומהמגדר שלו, כלומר, משחק כדורגל עם חבריו, אוהב ספורט באופן כללי, משחק במשחקים וצעצועים של בנים, במשחקי המחשב הרבים שלו הוא תמיד בוחר ומשחק רק במשחקים של מלחמה, מכות, כדורגל וכד'. כנ"ל לגבי תחפושות, בגדים תמיד הוא בוחר מה שאופייני לבנים. לא זכור לי שהוא נצמד אלי בהכנות עוגה כפי שראיתי שכתבת למטה. ובנוגע לזמר הנערץ התברר לי שהוא לא היחיד שמעריץ אותו אלא רוב בני ובנות כיתתו (אגב נראה לי שלאחרונה הוא "ירד" ממנו). באמת שאני לא מנסה לנחם את עצמי אבל למעט מספר מקרים בודדים שציינתי אין דברים חריגים. לכן אני מנסה להבין את תשובתך שאולי באה מפני שלא פרטתי יותר מידי . שאלה אחרונה ונוספת , האם קיימות שיטות, דרכים , טיפולים ,תרופות או משהו אחר בכדי להעניק או להחדיר לילד ביטחון עצמי?. תודה.

26/04/2011 | 15:06 | מאת: שרון

שלום רב אני כבר לא יודע איך להתמודד עם הדבר הזה לקחתי כדורים (ריספרידל) זה עזר לי בהתחלה אחרי תקופה מסויימת כמו שנה המחשבות חזרו דחפים מאוד חזקים שאי אפשר לעמוד בזה אני מרגיש צורך גדול מאוד ללבוש בגדי נשים אני סוחב את זה כבר 20 שנה מה שקורה שאני עושה את זה אני מתנתק מי כולם למה: כי אני גברי גבוע 1.95 יש לי כמה אובססיות לגלח את הראש את הגבות את כול שערות בגופי גבות לא צומחות בלילה אחת ואני מתבייש מזה אז אני מסתגר בבית יוצא רק בלילה שאני לובש בגדי נשים אני משכיר חדר במרכז ואז עושה את זה אז אני מתאפר ממש גס כמו זונה סליחה על ה מילה ולובש לבני נשים גרביונים שותה אלכוהול ויוצא את האמת איך שאני לבוש אני מאוד מגוחך כולם מסתכלים וצוחקים וזה מוצא חן בעניי לא יודע אולי אני קצת אקסיביסיוניסת בקיצור דוקטור אני מאוד אומלל לבד אין לי ביטחון אין לי כלום לפעמים בא לי למות אני מרגיש אפס ככה אני צריך לחיות אני בן 41 אין לי תקווה ראיתי אמון פסיכולוגים ופסיכיאטרים אמון כדורים לא עזר כלום אני מיואש לגמגי עולי אני צריך לעבור ולגור בסן פרונסיסקו לא יודע.... תודה רבה מראש

27/04/2011 | 15:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

28/04/2011 | 00:05 | מאת: שרון

אני נמשך לנשים אפשר להגיד שכל החיים שלי עד הכשיו הלכתי עם נשים רק בשנת 90 התחלתי ללכת עם גברים כאילו גם וגם אבל 80% לנשים שאני הולך עם גבר זה רק בביגדי אשה כאילו להרגיש ממש אשה במיטה חוץ מזה שאני לבוש רגיל יום יום אני לא הולך עם גברים לא יכול זה מאוד מוזר אבל זה ככה זה לא אומר שאני לא מסתכל לגברים ברחוב אני מרגיש מאוד מתוסכל עם כל הסיפור הזה וכבר ככה 20 שנה אף אחד לא יודע חוץ מההורים שלי דוקטור אני לא יודע איך להמשיך עם זה כי אני יודע שאני לא יכול להפסיק זה משהו מאוד מסובך אני לא יודע מי אני אם אני הומו ביסקסואל טרונסגידרים קראתי באינטרנת על משהו שנקרה בצרפתית trouble borderline כי מה שהיה כתוב זה בדיוק מה שאני תודה רבה לך מראש

02/05/2011 | 11:56 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לך שרון, הסבל שלך מאד נוגע ללב. אתה מתאר מצב כמעט בלתי אפשרי שבו אתה חי עם הרבה מידי ניגודים בתוכך. כך למשל, אתה מתלבש ביום כגבר רגיל, אך מגלח עצמך להיראות כאישה, בלילות אתה מעז לממש את הדחף החזק שלך ללבוש בגדי נשים ואפילו בצורה פרובוקטיבית, המעוררת הרבה התייחסות פוגעת של הסביבה, אך מצד שני ההתייחסות המעליב הזו טובה לך. האמת היא, שהיית רוצה שיראו אותך כאישה, אך כשאתה מראה זאת, זה נעשה בצורה בוטה ואזי הסביבה דוחה אותך. כלומר, אתה מלא ניגודים הקשורים לזהותך. לא ברור אם אתה מרגיש עצמך אישה לכל דבר, כלומר בזהותך אתה אישה ולא גבר או שרק קיים אצלך דחף להתלבש בבגדי נשים למרות שאתה חש עצמך כגבר. חשוב ביותר שתבהיר לעצמך נקודה זו: האם אתה מרגיש עצמך כאישה הרוצה לשנות מינה, דהיינו שהינך טרנסג'נדר (כלומר טרנסקסואל), או שהינך רק מקבל הנאה (כולל סיפוק מיני) מהלבוש הנשי היות ואתה טרנסווסטיסט. מאחר שהיית בהרבה טיפולים שכללו גם טיפול פסיכולוגי וגם תרופתי (כפי אתה מעיד על עצמך), אשר לא סייעו לך , זה מוזר במובן מסוים להציע לך לפנות לטיפול נפשי. ואולם, בלי ספק חשוב שתתייעץ עם איש מקצוע ולו כדי להבין אם מדובר במה שציינתי: האם אתה טרנסקסואל או טרנסווסטיסט. ההבדל בין השניים חשוב על מנת להחליט לגבי אפשרויות הטיפול והעזרה שניתן לתת במצבים אלה. בנוסף, הדבר יאפשר לך לשתף מישהו מקצועי בקשיים שלך. אני מציינת זאת, מאחר שאתה מתאר את הקושי הרגשי והייאוש שלך יחד עם הבדידות, ואף מספר, כי טרם צאתך לבוש בבגדי נשים לרחוב יש לך צורך בשתיית אלכוהול . דבר זה מאד אינו בריא ומיותר לגמרי במצבך ואף הייתי מייעצת לך להימנע מכך בהקדם. אינני יודעת אם אתה עובד בעבודה מספקת ומהו מקצועך. גם זה גורם חשוב באשר לאיכות החיים של כל אדם ואין להתעלם מכך. אני מקווה שתמצא בתוכך כוחות חיוביים, שיאפשרו לך שלא לוותר על פנייה לייעוץ או טיפול ולו גם למטרת תמיכה נפשית, על מנת להקל על קשייך הרגשיים שתיארת והכוונה לדרך שתאפשר לך להרגיש יותר טוב עם עצמך. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

26/04/2011 | 11:29 | מאת: סטרייטית

אני בחורה סטרייטית שכל חיי הייתי רק במערכות יחסים מיניות וריגשיות עם גברים סטרייטים. החבר שלי מזה מספר חודשים סיפר לי שהוא חווה בלבול בזהותו המינית עוד בילדות המוקדמת. בצד מערכות יחסים רבות מיניות וריגשיות עם נשים הוא חווה החל מגיל עשרה מאוחר ובעיקר בשנות העשרים שלו גם קשרים מיניים עם גברים. בתחילת שנות השלושים שלו הוא היה במעכרת יחסים עם גבר במשך כמה חודשים ואותה הוא מתאר כניסיון שלא צלח מבחינתו וקשר יותר חברי מאשר רומנטי. הוא סיים את הקשר הזה ומאז היו לו עוד נשים שונות כולל חברה רצינית שנתיים. בשנים מאז אותו קשר הוא אמר לי שאינו מרגיש משיכה לגברים ואין לו עוד צורך בקשר מיני עם גבר. הוא מגדיר את עצמו כיום כסטרייט. הבעיה היא שאני לא מבינה את כל זה... המחשבה עליו עם גבר מינית ורגשית דוחה אותי (לא בגלל שהומואים מגעילים אותי אלא כי מדובר בגבר שאני אוהבת ומנהלת חיי מין טובים ואינטימיים איתו) אני מבינה שאם אני רוצה להיות איתו אני צריכה להניח לעבר... וזה מאוד קשה לי. לא יודעת לומר למה אבל חשוב לי כסטרייטית להיות עם סטרייט ולא עם דו מיני. זה פשוט מה שנכון לי. האם יש מצב שהוא יימשך בעתיד לגברים ואני מפתחת קשר רציני עם מישהו שלא מתאים לי? אנחנו מאוד אוהבים וזה מכשול בבניית העתיד המשותף שלנו מבחינתי.

27/04/2011 | 16:54 | מאת: סטרייטית

מאוד מחכה לתשובה... רצוי דווקא ממך ד"ר גידי בשל נסיונך הרב בטיפול בהומוסקסואלים, בי ומצבים של זהות מינית מעורפלת. האם יכול להיות מצב בו מישהו מאבד את המשיכה שלו לגברים והצורך לסקס איתם? האם כל החיים אצטרך לחיות עם החשש שמשיכה כזאת עדיין קיימת?

27/04/2011 | 18:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום סטרייטית, בקרב ביסקסואלים קיימת תופעה שכיחה מאוד של "סדרתיות", כלומר, קיום מערכות יחסים עם גברים ועם נשים לסירוגין. מבחינת הביסקסואל עצמו, אני סבור שמדובר בחוויה מינית ורגשית מאוד מעשירה, אך אני מבין לחלוטין את רצונך לחלוק את חייך עם גבר הטרוסקסואל "לחלוטין". לאור שיעור הגירושין הנמצא בעלייה מתמדת ושיעור קיום יחסי מין מחוץ לנישואין בקרב גברים נשואים, מבחינה רציונאלית קצת פחות חשוב עם מי מקיימים יחסי מין מחוץ לנישואין - אם גבר או או אישה, אך לך אישית זה חשוב ולמיטב הערכתי, משיכתו של חברך אל בני מינו לא תיעלם, גם אם ברגע מסוים, אולי מתוך חרדת נטישה שתעזבי אותו כי מצא אצלך "חוף מבטחים", הוא אמר לך זאת ואולי גם לעצמו. אמנם קיימת כיום מגמה חדשה לדבר על "נזילות מינית" (sexual fluidity), כלומר, שהנטייה המינית אינה קבועה אלא משתנה, אך עד כה הדבר הוכח רק בקרב נשים ולא בקרב גברים. בשורה התחתונה, אין לך מה לבנות על "הבטחותיו" של בן זוגך שהוא הפך להיות "סטרייט", גם אם בשלב זה של חייו הוא אפילו מספר את זה לעצמו. אם הוא רגיש אלייך יותר מאשר גברים הטרוסקסואלים שיצאת איתם, את צריכה לעשות את המאזן בינך לבין עצמך, תוך מודעות לכך, שמשיכה אל בני אותו מין אינה חולפת (כמו שמשיכה לבני המין השני אינה חולפת). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il