תהייה

היי, אני מגדירה את עצמי בפני אנשים כסטרייטית.. בפועל, אני דיי בטוחה שיש לי משיכה לנשים שאני מדחיקה. בגיל 18 הודיתי בפני עצמי שאני בי. תמיד כשיש לי מחשבות שקשורות לנשים, אני אף פעם לא מופיעה בהן בעצמי, והן כוללות גם גברים. אף פעם לא חשבתי בצורה כזו על בנות שאני מכירה. קרה לי הרבה פעמים שנדלקתי על בנים וגם התאהבתי. עם בנות מעולם לא (אולי הדחקה?) . אני יודעת שזה לא מוצדק, אבל מתביישת בזה מאוד, ואין שום סיכוי כרגע שאספר למישהו. לפעמים כשאני משוחחת עם בנות (קרה לי מס' פעמים מועט) אני חושבת שמה שקורה לי זה שאני מראש מרגישה שלא אוכל להתחבר איתן באופן חברי- ("מהצד הסטרייטי"). כמובן שאני ממש לא חושבת עליהן בכיון השני, אפילו לא קצת. הבעיה היא אי נעימות/ אי נוחות מועטה שמפריעה לי בהתחברות איתן- התחברות רגילה של חברות. הרי כשהחברות נהיית קרובה נוצרת אינטימיות, ועם בנות מסויימות אני מוצאת שקשה לי יותר ליצור את האינטימיות הזאת (אני אפילו נמנעת מראש להתחבר אליהן, באופן לא מודע כ"כ אפילו), ואני חושבת שזו הסיבה. מכל מקום- אני כרגע רוצה לחיות כסטרייטית ולא לעשות עם זה כלום. יש לי כמובן הרבה חברות שאני מרגישה איתן בנוח והכל "כרגיל".. השאלה שלי היא האם עשוי להיות קשר בין מה שסיפרתי ובין בעיות חברתיות, כמו אאוטסיידריות .ואם כן- יש דרך לעזור לעצמי איכשהו בלי לחשוף את הסוד. תודה רבה מראש !

שלום רב, ניכר מאד שאת מתלבטת לגבי נטייתך או העדפתך המינית ואפשר שזה קורה לך בעקבות החששות סביב העובדה, שאם שהתלבטותך תתגלה את עלולה להיראות לסבית בעיני סביבה ואת הרי מתביישת בכך- כל כך. מאחר שאיני יודעת מה גילך, קשה לי לענות על שאלתך, שהרי אם את עדיין בתקופת ההתבגרות המאוחרת שלך – זה שונה מאשר היותך בת שלושים ומעלה, למשל, כאשר הדברים כבר ממש מגובשים. לפי הדברים שכתבת, נראה לי שאת בשנות העשרים לחייך ואפשר שטרם ביררת לעצמך את הנושא. אך כמובן, שאפשר שאני טועה ולכן אתייחס לדבריך ללא קשר לגילך שלך. בהחלט יתכן, שאדם שיש לו קשיים חברתיים ובמיוחד קושי ביצירת אינטימיות רגשית, ימנע מיצירת קשר חברתי, העלול להביא לקרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים. ואולם, נשאלת השאלה, מדוע זה בא לביטוי ביצירת קשר קרוב דווקא אם בנות? האם עם בנים את חשה יותר בנוח ליצור קשר קרוב ומשתף? יתכן, כי זה קשור (במקרה שלך) לקשר מורכב עם דמות הורית נשית ובעקבות כך לקושי ליצור קשר קרוב עם דמויות משמעותיות נשיות נוספות בחייך. האם עם דמות הורית גברית את חשה יותר חופשייה ונינוחה? יש מקום לברר את הדבר וזה בהחלט יכול לזרוק אור על הסיבה להתחמקות, שתיארת ואי הנוחיות בקשר שלך עם בנות. משום שאת כל כך מתלבטת ובעצם אפילו מבולבלת סביב הנושא (שכן,מחד את הודית-בהיותך בת 18 - בפני עצמך שאת ביסקסואלית ומאידך ציינת שמעולם לא נמשכת לבנות אף לא התאהבת בבנות) יקשה לומר בוודאות שאת לסבית או ביסקסואלית. אני מציעה לך לברר את הדבר באמצעות ייעוץ או טיפול אצל פסיכולוג או איש מקצוע אחר מתחום בריאות הנפש. עדיף לנסות ולהבין את הגורם להתלבטות שלך ולהתמודד עם כך, מאשר לחיות בייסורים וספיקות לאורך שנים. להבנתי, בין שאת בת עשרים ובין שאת בת שלושים- אין טעם לעצור את החיים ולחיות בתחושת הימנעות ובושה מן הסביבה. עדיף לברר לעצמך את הדברים וללמוד כיצד להתמודד עימם. למעשה, מה שאני מציעה לך זה להמשיך את החיים מתוך הבנה והכרה מה בעייתך וללא מעצורים עלומים, שיפריעו לך להגשים עצמך ולחיות באיכות חיים טובה לאורך ימים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

המון תודה! אני שוקלת ללכת לפסיכולוג. אודה לך מאוד אם תוכלי להשיב לי על עוד שאלה אחת שלא כ"כ הבנתי את התשובה עליה: האם עשוי להיות קשר בין אאוטסיידריות בתקופת התיכון לבין נטייה מינית שונה. - אני מדברת כמובן על אנשים שטרם "יצאו מהארון" אבל בכל זאת היו אאוטסיידרים. ברור שאין תשובה גורפת, השאלה אם זו עשויה במקרים מסויימים להיות סיבה לאאוטסיידריות כשלעצמה..