מי אני בכלל?
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי.
מי אני בכלל? מחבר:ילדה של אף אחד תאריך: 27/3/2012 שעה: 23:19 ________________________________________ ד"ר גידי שלום רב, אני בת 47 גרושה עם 2 ילדים, הגעתי לטיפול אצל עו"ס עקב הגירושים הלא פשוטים בלשון המעטה, אני נמצאת בטיפול בבריאות הנפש יותר מ 4 שנים ברציפות, נוצר קשר מאוד מיוחד ביני לבין המטפלת, הייתי אומרת שיש קצת חריגות מהגבולות, אני אדם שמאוד חסר לו אהבה, ותמיד חיפשתי אהבת אם, שיהיה ברור שמבחינה מינית אני נמשכת מאוד לגברים, מבחינה רגשית אני זקוקה לדמות של אמא, המטפלת שלי היא דמות מאוד אמהית, ואיני מסתירה ממנה את הכמהה שלי להיות הבת המאומצת שלה, הבעייה שלי שהיא מאוד מבלבלת אותי מדרך ההתנהגות שלה, יש גבולות של טיפול, אבל מקבלת יותר מהזמן בטיפול, כשאני חולה היא מתקשרת ומציעה עזרה אם אני זקוקה, היא מספרת גם על עצמה לא מעט, היא נלחמת עליי עם מנהל התחנה שאשאר בטיפול, כי זה מקום ציבורי, ואמרה שהיא לא רואה סיום בתקופה הקרובה. ובאיזה מקום זה מבלבל, אני אוהבת אותה עד כדי כאב, כשנודע לי מימנה שהיא נוסעת לחופש עם הבת שלה, השמים נפלו עליי, ונכנסתי לאטרף בלתי נשלט מרוב קנאה, עד כדי לקיחת 2 כדורי הרגעה ביום, לאחר קריסה של הגוף, השאלה שלי, מי אני בכלל? ומה אני? השאלה השנייה אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדייה ומצד שני אני כואבת וסובלת מהכמהה הרגשית אלייה. ואם יש אפשרות לדבר עם איש מקצוע על המצב המורכב הזה? לא טיפול שיחה או 2 כדי להבין את המצב, זה נשמע מגוחך, אני מרגישה שאני צריכה טיפול בעקבות המטפל. אודה אם תוכל קצת לשפוך אור על הבלבול שלי. שלום רב לך ילדה של אף אחד, פנייתך הועברה אלי למענה ואני עושה כן ברצון רב. המצב שבו את נמצאת, שמלווה בהרבה מאד רגש, בהחלט מוכר ומופיע אצל לא מועט של מטופלים. הגם, שבמקרה שלך הרגשות עזים במיוחד. למעשה, מצב של התאהבות במטפל או במטפלת הוא מוכר ושכיח. למעשה, התגובה הרגשית שמתעוררת כלפי המטפל היא גורם חשוב בטיפול ובשינוי, שאמור הטיפול להביא. בשפת הפסיכותרפיה התופעה נקראת "העברה" והיא למעשה העברה של הרגש המתעורר אצל המטופל כלפי הדמות המטפלת. רגש זה, שמקורו בקשרים עם דמויות משמעותיות בחיים, מועבר למטפל בחדר הטיפול.לא תמיד הרגש הזה הוא של אהבה או התאהבות, זה יכול להיות כל רגש אנושי, כמו למשל: כעס, קנאה, חרדה מנטישה ועוד, אשר מועבר,כאמור מדמויות הוריות ומשמעותיות. מאחר שציינת שכל ימיך חיפשת אהבת אם, נראה כי רגשותיך העזים למטפלת נובעים מאותה הזדקקות, שכנראה לא קבלה מענה בחייך. לאור דבריך ועדותך על עצמך את נמשכת מאד לגברים, כך שאין מדובר בהעדפה או נטייה מינית לנשים, כלומר אין מדובר בלסביות, אלא בחיפוש דמות אם. ואולם, כשם שהתופעה היא ממש אופיינית לכל טיפול, כך גם הכרחי להעלותה להבנה ולהכרה במסגרת הפגישות הטיפוליות עצמן. כלומר, יש להתייחס להעברה בתוך הטיפול עצמו, על ידי המטפל/ת, לפרשו וללמוד ממנו ברמה רגשית ושכלית כאחת. במקרה שאת מתארת הדבר, כפי הנראה, לא נעשה. בנוסף, מאחר שלפי תחושתך, הינך "מטופלת מועדפת" וזוכה לכל כך הרבה התייחסות מיוחדת, עד כדי כך שגבולות מסגרת הטיפול אינם ברורים, עלול להתעורר קושי בהבנת היחסים של ההעברה ובהבאתם לדיון בפגישות ובכך מאבדים כלי טיפולי חשוב וחבל שכך... אני הייתי ממליצה בפניך להעלות את הדברים באופן גלוי עם המטפלת עצמה. אפשרות אחרת, שהצעת, להתייעץ עם איש מקצוע אודות כל המצב שנוצר, אף היא אפשרית. אולם, נראה לי יותר מתאים לדבר לפני כן עם המטפלת שלך ולפתוח בפניה את הדברים. זכרי, בסופו של דבר המטרה של הטיפול היא לא רק לחוות ברמה קונקרטית ומיידית את המתרחש בחדר הטיפול, אלא להפיק מהם שינוי משמעותי לעתיד. בטוחתני, שאם תביני את הדברים נכוחה, תוכלי להשתמש ברגשות העזים המתעוררים בך כלפי המטפלת, למען המטרה של שינוי משמעותי בחייך,- לחיוב כמובן. בהצלחה רבה, ד"ר דליה גלבוע