שאלות מעניינות

סלח לי על השאלות הרבות, פשוט עוד לא יצא לי להתקל באדם עם הבנה כשלך בנושא. בשנים האחרונות עקב ההבנות העצמיות החלה הביסקסואליות לעניין אותי מאוד(לשאלותיי האחרונות אין קשר לחרדותיי ול-OCD בו אובחנתי רשמית סוף-סוף), אין לי מקור יותר אמין אשר אוכל לקבל בו מענה, לכן אני שואל כאן =] הייתי שואל את מטפליי, אך ישנן שאלות שעדיין קשה לי לפתוח בארבע עיניים ומול אדם שזוהי אינה התמחותו העיקרית. שאלתי הפעם - "סטרייטים" רבים מגלים את ההומוסקסואליות שלהם בגיל ההתבגרות, וגודלים להיות הומוסקסואליים מוחלטים. האם ייתכן מצב כזה גם אצל הומוסקסואליים? גילוי המשיכה לנשים בגיל ההתבגרות ו"הפיכה" סטרייטית? אישית את משיכתי הביסקסואלית אני זוכר מגיל ממש ממש צעיר.. 4 או 5. זה ממש מוזר לי כי רוב (אם לא כל) מקרי הביסקסואליות ששמעתי עליהם היו מקרים של גילוי המשיכה השניה(בדר"כ, או תמיד - גילוי המשיכה ההומוסקסואלית) בגיל ההתבגרות. אני מניח שניתן להסיק מכך על ביסקסואליות יציבה יותר..? כי כך אני מכיר את עצמי מאז ומתמיד, נורא קשה לי לתאר מצב בו אני לא אמשך לאחד המינים. אני בסופו של גיל ההתבגרות לפי ההגדרה, ונאמר לי ע"י אנשי מקצוע כי התפתחותי המינית מהירה. דבר לא השתנה בנטייתי במשך השנים, אם כבר - יותר מודעות למשיכה לנשים בתקופה האחרונה. אני חושב שאני אפילו פאן, שכן המשיכה שלי היא יותר תלויית אדם ספציפי, פחות תלויית מגדר, אם כי אני כן יותר סלקטיבי כשזה מגיע לנשים, אני לא יכול לסבול מראה רזה או אנורקטי של אישה, דבר שנראה כי לרוב הסטרייטים אינו מפריע. גם מראה גברי על גבול האנורקטי הוא לא ממש תאווה לעיניים בשבילי, אם כי אני חושב שזה מציק לי פחות. ועוד שאלה שנורא מעניינת אותי(שוב מצטער) - עפ"י פרויד, הומוסקסואליות מתפתחת, בין היתר, ע"י אב פאסיבי/מרוחק/אכזרי ואם דומיננטית. האם שילוב בין שני גורמים, או היעדר חלק מהגורמים, יכול להיות מפתח לביסקסואליות? כדוגמת מקרה בו האם דומיננטית יותר, אך האב בכל זאת מעורב וחברי, או ההפך. שוב תודה רבה! ושוב סליחה. אגב, אם אתה נותן מענה פרטי, אשמח לדעת על דרך. פשוט בשביל ששאלותיי לא יעמיסו על הפורום. ההפרעה הטורדנית מעלה בראשי שאלות רבות(גם אם אינן קשורות אלי באופן ישיר) מעניינות על מיניות האדם, מיניות ביסקסואלית בפרט והתיאוריה הפסיכואנליטית. מאוד מקווה כי איני מטריד אותך.

שלום ביסקסואל, על סמך ניסין רב, לדעתי ריבוי השאלות שלך כן נובע מההפרעה הכפיייתית והחרדה הרבה הנלווית לה. במצב כזה התשובות שלי לא בלבד שלא תעזורנה אלא תגרורנה שאלות נוספות שיטרידו את מנוחתך (ואני דואג לך - לא לעצמי ולא לפורום). השאלות אכן ראויות להתייחסות במסגרת טיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי ממטפל שמכיר אותך אישית וכן את ההקשר שבו מתעוררות השאלות (תחומים אחרים בחייך). לכן, המלצתי לך היא לחכות שיגיע השלב המתאים בטיפול שבו תרגיש נוח להעלות את השאלות בפני מטפליך. אם אצה לך הדרך ואתה מרגיש דחיפות אך מבוכה להעלות את השאלות, תוכל להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה למטפל לקריאה בין הפגישות. אנא הבן שכלל ראשון במקצועות הטיפול הוא לא להזיק ומתוך ציות לכלל זה לא אוכל להיכנס לשאלות הספציפיות מאוד, שלדעתי דורשות התייחסות בטיפול הפסיכולוגי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הבעיה היא לא הפתיחות בלבד, על זה אני יכול להתגבר. אני פשוט בספק אם הפסיכולוג יבין בזה באותה מידה או ייתן תשובות אמינות באותה המידה... שכן, אתה לחלוטין מתמחה בנושא. אני מודאג מכך ששאלות ישארו באוויר. אני בספק אם אוכל לקבל מענה בטיפול על שאלותיי אלה כמו שאוכל לקבל מאדם מומחה...