פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2221 הודעות
2160 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מאמר חדש של פרופ' גידי רובינשטיין על השימוש בפסיכולוגיה חיובית בטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1334 . השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום. חשוב: יש לציין את הגיל בפנייה.
09/10/2011 | 20:27 | מאת: תומר

אני נמשך לגברים יותר מלנשים. ומנסיון בחורים דו לא אוהבים לנשק גבר במיוחד לא בפה. זה יכול להיות?שאדם נמשך מינית אבל מעדיף להתנשק עם זה ולא אחר? איך זה שאני דוקא נמשך לגברים מינית ואין לי שום דחיה להתנשק עם גבר?כדאי לי בכלל להיפגש עם דו, או שזה בזבוז זמן ולא יצמח מזה כלום??

09/10/2011 | 21:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תומר, חלק מהגברים הביסקסואלים מעדיף להיצמד למשיכתו לנשים והנשיקה עלולה להיתפס כ"חותם סופי" לכך שהם הומואים. אלה שמקבלים את הביסקסואליות שלהם בשלווה ירגישו לרוב בטוחים בעצמם כדי להתנשק. אם מטרתך היא זוגיות עם גבר, הסיכויים שזו תתפתח עם גבר ביסקסואלי נמוכים בממוצע מהסיכויים שהיא תתפתח עם גבר הומוסקסואל שרק נמשך לגברים. זאת משום שבפני הגבר הביסקסואל פתוחה אופציה של קשר זוגי עם נשים שהוא עדיין מציב פחות קשיים מאשר קשר זוגי עם גבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/10/2011 | 10:47 | מאת: נעמה

שלום, אני בת 20 גרה עם ההורים אני מרגישה את המשיכה לנשים עוד מהתיכון רציתי בעבר לספר להוריי אך נורא פחדתי כיוון שהוריי פרמיטיבים ופחתי מתגובתם. כיום אני בוגרת יותר ומעוניינת לספר להם עליי ועל בת זוגתי אנחנו מאד רוצות לשכור דירה יחדיו ולשתף את ההורים על כך אני יודעת שהאופציה של ניתוק מהמשפחה יהיה ואני מוכנה לנתק את המשפחה וללכת עם הלב שלי למרות שזה יהיה עבורי צעד מאד גדול, אינני יודעת כיצד לגשת אליהם ואיך לבשר להם.. אם תוכלו לעזור לי אשמח מאד תודה רבה.

12/10/2011 | 01:53 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב נעמה, ראשית, רוצה אני להתנצל על שתשובתי התעכבה מעל למקובל, עקב היעדרותי מן הארץ. כנראה שלא נמסרה על כך הודעה באתר ואתך הסליחה. באשר לשאלתך, אכן נדרש אומץ לב ואף העזה לשתף את ההורים בכך שאת נמשכת לנשים ומתכוונת לחיות עם בת זוגך. ובמיוחד, שכפי שכתבת, את מפחדת לספר להם מחשש שלא יוכלו להתמודד עם כך בצורה שתאפשר המשך קשר ושייכות למשפחה. האמת, שלכל הורה קשה לקבל עובדה כזו ובמיוחד כשההודעה היא פתאומית והדברים נמסרים בבת אחת וללא הכנה מוקדמת. זו בהחלט יכולה להיות טראומה עבור ההורים והמשפחה ולעורר כעסים רבים ותחושת אכזבה. רגשות כאלה רק יקשו על יכולת לקבל את מצבך וצרכיך ויכולים בהחלט להביא לניתוק ולדחייה שלך מן המשפחה. חבל להגיע לכך, שכן קשר משפחתי הוא דבר מאד חשוב לאורך כל החיים וגם אם עכשיו נראה לך שכדאי לוותר עליו "וללכת עם הלב", כדבריך, הרי שלטווח ארוך זה בהחלט עלול להיות חסר לך. הייתי מציעה לך לעשות את הדברים בהדרגה: כלומר לעבור לגור מחוץ לבית, עם חברתך כשותפה למגורים בשלב הראשון ורק מאוחר יותר להביא לידיעת המשפחה את היותכן בנות זוג. גם ידיעה כזו מוטב שתעשה בהדרגה, לאחר שיכירו את חברתך ויתרשמו גם מיכולתך לחיות כבוגרת ועצמאית מחוץ לבית. לא שזה קל למשפחה לקבל את הדבר גם כאשר זה נעשה כך- בהדרגה, אך בכל זאת זה פחות טראומתי ואולי מאפשר יותר לעכל את המצב ולקבלו. יתכן, שלאחר זמן-מה של מגורים משותפים עם בת זוגך, עת תרצי לשתף את הוריך בהיותכן זוג, תרגישי שהיית רוצה להיעזר באיש מקצוע שינחה אותך באופן מפורט יותר כיצד לדבר עם ההורים ולהביא את העובדות כהוויתן לידיעתם. יש יתרון בפנייה כזו לשיחה - או מספר שיחות - ייעוץ בנושא, שכן בשיחות ניתן להכיר, דרכך כמובן, את ההורים ואותך (ואףאת בת זוגך)ולדעת מהי באמת הדרך המתאימה ביותר להביא את הדברים לידיעתם. שיהיה בהצלחה. בברכת חג שמח, ד"ר דליה גלבוע

12/10/2011 | 15:00 | מאת: נעמה

תודה רבה על תשובתך ד"ר גלבוע הורי לא יתנו לי לצאת לגור עם שותפה כיוון שהם פרמיטיבים וזה לא מקובל במשפחתינו , אני מחליטה להשאיר להם מכתב בו אכתוב כל מה שאני מרגישה ורוצה לומר אני לא חושבת שדברים בהדרגה זה יתאפשר מבחינתם ומבחינת הלחץ הנפשי שאהיה בו ,עדיף שאספר במכה אחת .. מאד מקווה שיקבלו אותי למרות שזה משפחה.. תודה וחג שמח!

04/10/2011 | 15:25 | מאת: מיכל

אני מעוניינת לעשות עבודת תזה בנושא פסיכופתולוגיה אצל נשים לסביות אשמח לכיוון ועבודות שנעשו בתחום. תודה.

08/10/2011 | 13:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&q=lesbian+psychopathology&as_ylo=&as_vis=0

03/10/2011 | 20:03 | מאת: פרשת דרכים

גידי שלום. כתבתי לך בעבר על המשיכה שלי לגברים. אני נמשך מינית לגברים - זאת אני יודע. המשיכה שלי לנשים היא מעטה עד כדי לא בכלל - גם זאת אני יודע. מעט מאד אנשים בחיי יודעים על הנטייה המינית שלי, וכרגע אני מעוניין להשאיר את זה כך כי אין לי את האומץ לשתף אנשים נוספים. אני בשלב בחיים שאני כבר חושב על משפחה וילדים, וזה נראה לי פשוט יותר שזה יהיה עם אישה. אין לי ניסיון מיני או זוגי עם גברים אלא רק עם נשים. ואני לא כל כך יודע במה לבחור. והזמן - הוא הולך ומתקצר. אני לא הולך ונהיה צעיר יותר, זה בטוח. הייתי רוצה לראות את עצמי מתקדם לאנשהו. מצד אחד אין לי את האומץ להצהיר על הנטייה המינית שלי בפני החברה הסובבת אותי, למרות שאני מודע אליה. זה מפחיד אותי מאד. ומצד שני אני מאד רוצה זוגיות, ויותר "קל" לי להגיע לזוגיות עם אישה ומשם הדרך לחיי משפחה היא הרבה יותר קצרה ופשוטה בעיניי. לעומת זאת, באפשרות השניה הדרך לזוגיות ולמשפחה נראית לי כל כך רחוקה עד כדי בלתי אפשרית, ואפילו לא יודע אם זה מה שמתאים לי. אבל איך אוכל להיכנס לקשר עם אישה אם אני לא נמשך אליה, או לפחות לא מספיק? ואולי המשיכה המינית לא כזאת חשובה באמת, ועדיף לשים אותה בצד? אנא עזור לי, אני מרגיש ממש תקוע...

08/10/2011 | 13:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, במקרים שבהם כמעט ולא קיימת משיכה מינית לנשים, כפי שאתה מעיד על עצמך, יהיה לך כפי שאתה כותב "קשה עד בלתי אפשרי" לשמור לאורך זמן על המעט שיש ולדבר עלולות להיות השלכות הרסניות על הנישואין ועל ילדים. משיכה רגשית בלבד, בעיקר אצל אנשים צעירים כמוך וכמו מי שעתידה להיות אשתך, אין די בה כדי לבסס עליה בלבד מערכת יחסים זוגית ומשפחתית. אינני חושב שהבעיה היא כן או לא לצאת מהארון בשלב זה, אלא קבלת משיכתך לגברים ומימושה. אני מרגיש שלא יהיה זה הוגן, לא כלפי עצמך, לא כלפי מי שאמורה להיות אשתך ובבוא הזמן, גם לא כלפי ילדיך להתחיל קשר נישואין בהיעדר כמעט מוחלט של משיכה לנשים. נכון שגם אצל סטרייטים התשוקה המינית כשלעצמה נוטה להיחלש עם השנים והמשיכה הרגשית, וכן "המפעל המשותף" של הקמת משפחה וגידול ילדים, אמורה לפצות על כך ו"לתחזק" את הקשר, אך להתחיל מראש מעמדה של חוסר משיכה כמעט מוחלט לא נראה לי צעד רצוי. המלצתי, על כן, לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים במטרה להשלים עם נטייתך. יש גם לציין ששיעור הגירושין בקרב זוגות סטרייטים נמצא בעלייה מתמדת, כך שכלל לא ברור שזהו הפתרון האחד והיחיד לגידול ילדים, ומאידך הולכות ומתפתחות מסגרות של הורות אחרת, אשר המשתתפים בה מגלים אחריות הורית רבה וזוכים לליווי מקצועי ותמיכתי בתהליך כולו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/10/2011 | 23:21 | מאת: פרשת דרכים

הי גידי תודה רבה על המענה, הצלחת לעשות לי קצת סדר בעניינים. אבל עדיין הנושא לא ברור לי. אתה לא ממליץ על קשר כמעט ללא משיכה מינית, אבל בעצמך מסכים עם זה שבטווח הארוך המשיכה הרגשית היא שמחזיקה את הקשר ולא המשיכה המינית. ואם היא טובה - אז למה אתה רואה בזאת בעיה? אני מסביבי רואה לא מעט זוגות סטרייטים נשואים שגם הם יכולים להעיד שהמשיכה המינית זה לא מה שמשאיר אותם יחד. ולכן קשה לי להבין את מה שאתה אומר, שהסיכויים של קשר שכזה הם כמעט בלתי אפשריים. ולגבי אחוז הגירושין, יש הרבה שמתגרשים ועדיין שותפים להורות ולגידול הילדים (ויש כמובן גם המון שלא). אז ככה שהגירושין לא תמיד פוגעים בהורות. לא שחלילה אני מתחתן להתחתן ע"מ להתגרש, אבל מכיוון שהעלית את הנושא, אז חשוב לי לציין זאת. ואולי דווקא אם המשיכה הרגשית גבוהה והחברות חזקה אז יש סיכוי נמוך יותר לגירושין לאורך הדרך. כי למעשה אם תשאל המון זוגות שנשואים לאורך שנים מה החזיק אותם ביחד, לא הרבה יאמרו התשוקה המינית אלא דווקא החברות. הייתי שמח לשמוע את דעתך בנושא. ושוב המון תודה.

02/10/2011 | 09:45 | מאת: ג?נט

השבוע הבן שלי שיתף אותנו בעובדה שהוא ביסקסואל!! אנחנו עדיין בשוק, בעלי בחר להתעלם עד שהנער ייתבגר... אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע... אני יודעת שהוא נמשך לנערה אחת, על בנים הוא לא מספר אבל אני מניחה שיש גם בן בתמונה באם הוא הגיע למסקנה הזו . אני מניחה שמה שאני שואלת הוא האם זה בדרך כלל שלב בדרך ליציאה מהארון? והאם הוא יכול להגיע למסקנה הזו ללא נסיון מיני? הוא טוען שהוא כבר חושב על זה לפחות שנה. המון תודה ושנה טובה 

08/10/2011 | 13:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ג'נט, אני מבין את תחושת ההלם שלך, אבל אני דווקא רוצה לפרגן לכם כהורים, כי אם בנכם הרגיש חופשי לשתף אתכם, הרי הוא רואה בכם חוף מבטחים ומקום בטוח שאפשר לקבל בו תמיכה ואהבה ללא תנאי. על כך תבורכו! כעת נותרה המשימה המורכבת יותר והיא להצדיק את האמון שהוא נתן בכם ואכן לשמש לו מקור תמיכה. אשר לשאלתך - אדם (ואפילו ילד!) יכול לדעת על משיכתו לבני מינו, גם בלי לנסות, בדיוק כפי שאת ידעת שאת נמשכת לגברים לפני המגע המיני הראשון וכפי שבעלך ידע שהוא נמשך לנשים לפני המגע המיני הראשון. בשלב זה בוודאי ינחם אתכם לדעת שבנכם הוא אכן ביסקסואל, כלומר נמשך גם לבנים וגם לבנות, והמשיכה לבנים אינה חייבת לפגוע במשיכה לבנים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בכל מקרה, הייתי ממליץ לכם (עדיף כזוג, אך די שכיח שהאישה פונה ראשונה) לפנות לעמותת תהל"ה http://www.tehila.org.il/ ולחלוק את קשייכם עם הורים שעברו חוויה דומה כדי להתחזק למען עצמכם וכדי להוות מקור תמיכה לבנכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 08:59 | מאת: גנט

30/09/2011 | 19:44 | מאת: ליאת

שלום, אני יוצאת עם מישהו כחצי שנה. לפני כמה ימים חיפשתי משהו בהיסטוריה של המחשב שלו וגיליתי שהוא צופה קבוע באתרי פורנו של גייז. שאלתי אותו והוא הכחיש את העניין, אמר שזו בדיחה בין חברים. אני קצת יותר מציאותית, וביקשתי לדעת אם זה נשאר בגבולות האינטרנט או שזה גם גולש למציאות. הוא אמר שרק באינטרנט. השאלה שלי- האם זה אומר עליו שהוא גיי? שהוא בארון? האם זה משהו שגברים צופים בו [אני יודעת שהרבה צופים בפורנו, אבל לא כזה]. חייבת לציין שהסקס מעולה, והקשר מצויין לא מתלוננת על כלום. תודה

01/10/2011 | 12:46 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

08/10/2011 | 13:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליאת, גברים שאין להם כל משיכה מינית לגברים אינם צופים באתרי פורנו של גייז, ועוד באופן קבוע. אצל חלק גדול מהם הדבר מעורר רתיעה וגועל. לכן, השערתי היא שהחבר שלך כן נמשך לגברים, או לפחות סקרן לגבי הנושא. יתכן שבשלב זה העניין מוגבל לגבולות האינטרנט בגלל המחסומים הרגשיים והחברתיים הקשורים במימוש משיכה זו הלכה למעשה. עם זאת, במשיכה לגברים כשלעצמה אין כדי לפגוע במשיכה לנשים ואת גם מעידה על שביעות רצון מיחסי המין שלכם. קשה מאוד לחזות בצורה ודאית את עתיד המשיכה הזו לגברים, ייתכן שתמומש וייתכן שלא, ייתכן שאם תמומש, היא תבוא על חשבון המשיכה לנשים וייתכן שלא. זכרי שגם אם היה מדובר ב"סטרייט למהדרין" אי אפשר היה לתת לך תעודת ביטוח שלא ישכב עם נשים אחרות ואף יתאהב באחת מהן. לדעתי, לא המשיכה לגברים היא זו שצריכה להפריע לך אלא השקר (ולא רק ההסתרה). חוסר אמון ביחסים, כבר בתחילתם, הוא דבר שיש להתייחס אליו. יתר על כן, כאשר המחשב שלו נגיש לך, או אם מדובר במחשב משותף, וקיימת אפשרות טכנית למחוק את היסטוריית הדפדפן בצורה קלה, הייתי מעז לשער שחברך רצה באופן לא-מודע להיתפס, אולי כדי להתוודות, אולי כדי לשתף. זכותך לברר את העניין ולקבל החלטה מושכלת האם את רוצה לחלוק את חייך עם גבר שנמשך לגברים. אגב, ביסקסואלים יכולים להיות בעלים אידיאליים ויש הסדרים שונים המאפשרים מימוש שתי המשיכות במקביל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אך כאמור את צריכה לדעת על כך, לעמוד על זכותך זו ובראש ובראשונה יש לטפל בבעיית אי האמון ביחסים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 15:34 | מאת: רינת

אני מעוניינת להתייחס להערה לליאת שרשמת בתחילת התגובה. מדוע אתרים או יחסים בין גברים מעוררים בגברים שלא נמשכים לגברים רתיעה וגועל? אני אישה וניטרלית לנושא לגמרי (גם כלפי לסביות אגב). אף פעם לא הבנתי מה המקור לתחושות האלה, ואשמח אם תסביר לי. האם מדובר בתגובה מולדת טבעית שלהם? האם זו תחושה שהם מפתחים במשך הזמן? ומדוע היא בכלל קורית? אני לא מרגישה כלום אם אני צופה בסצינה של גייז. אנא האר את עיני.

27/09/2011 | 23:20 | מאת: מבולבל מאוד

היי גידי, קודם כל תודה רבה על היחס החם והאוהב שאתה מעניק לאנשים פה והתשובות המקצועיות. הסיפור שלי כזה : אני בן 27 יתום מאם שבמהלך גיל ההתבגרות קיימתי יחסי מין עם נשים, נהנתי, קיימתי קשרים רצינים וכו'. בכיל 21 עלתה לי שאלה לראש לגבי היותי הומוסקסואל ומאז ועד היום זה מסרב לצאת לי מהראש.... במשך 4 שנים הדבר היה רדום אצלי, ופתאום התפוצץ לפני 7 חודשים, חוויתי חרדה בלבול, חוסר מצב רוח, יאוש, תסכול וכל מה שמאפיין חרדה, סירבתי ואני עדין מסרב לקבל טיפול תרופתי ( מההשלכות) ואני מנסה להתמודד לבד, הסיפור הוא כזה... בהתחלה שהמחשבות עלו פשוט נלחמתי בעצמי, וערכתי כל הזמן מבחנים לעצמי אם אני הומו או סטרייט. בהתחלה גם כשניסיתי לצפות בתכנים של הומואים ולנסות לספק את עצמי אנאלית לא נהנתי ולא הרגשתי סיפוק... בחודש האחרון תמיד לפני השינה שאני מעורפל אני מדמיין סיטואציות מיניות עם גברים וזה אפילו נחמד לי... אני כל כך רוצה לחזור למסלול שלי ולהתעורר מהחלום המבולבל הזה ולחזור לקיים קשרים רצינים בדרך לאישה ומשפחה... אני לא רוצה להיות הומו, ואני כבר לא יודע מה עובר עלי...

27/09/2011 | 23:58 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבל, אני מבין את מצוקתך אך במקרה שאתה מתאר אי אפשר לערוך דרך האינטרנט אבחנה. קיימת אפשרות שמדובר בביסקסואליות וקיימת אפשרות שמדובר ב-HOCD , כלומר, בהפרעה כפייתית שתוכנה הוא פחד מהומוסקסואליות והיא מופיעה דווקא אצל סטרייטים. בכל מקרה, ברור שקיימות אובססיות וחרדה רבה סביבן ולכן, לדעתי, אתה עושה עוול לעצמך בכך שאתה נמנע מטיפול תרופתי שיכול גם להקל עליך וגם להפוך את הטיפול הפסיכולוגי בך ליעיל יותר. תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי קלות מאוד, אם בכלל, וברור שבמקרה שלך המחיר של תופעות הלוואי, שלא בטוח כלל שתופענה, נמוך מהתועלת שתפיק ממנו. אגב, במצב הספציפי שלך תופעת לוואי של ירידה בחשק המיני יכולה להיות מבורכת ולהפחית את התעסקותך האובססיבית בנושאים מיניים. אני לא חושב שבעיה מהסוג הזה ניתנת להתמודדות ללא עזרה מקצועית, תרופתית ופסיכולוגית. אפילו לא ניתן לכוון אותך בהיעדר אבחנה בין שתי התופעות שהזכרתי ובלי להבין טוב יותר את סיפור חייך ואת הרקע עליו התפתחו התופעות שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/09/2011 | 18:28 | מאת: חסוי

אני מבולבל. אני מאוהב קשות בחברתי ולא יכול בלעדיה. לעומת זאת, אני מפנטז על גברים ומקיים יחסי מין איתם. יחסי מין עם הגברים הם ללא רגש , ללא אהבה, הרצון לסיים את האקט ולחזור לחברתי הוא גדול מאוד. מה קורה לי ? לא רוצה להמשיך בהומוסקסואליות. אני בן 35 ורוצה מאוד להקים משפחה. הדבר היחיד והאמיתי שעושה לי פרפרים בבטן זה חברתי. לא יודע מדוע אני נשאב לתוך העולם ההומוסקסואלי נגד רצוני ומצפוני. אני סובל מאוד כאשר אני עם גבר, ומאוד נהנה שאני עם חברתי וגם מיחסי המין איתה.

25/09/2011 | 21:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, לפי תיאוריך, המשיכה שלך לגברים אינה אמורה לפגוע במשיכתך הרגשית והמינית לחברתך. גם אין חובה לסבול כל כך עם גברים כדי להמשיך את הקשר עם חברתך. גם אם מבחינה מינית "נטו" אתה נמשך לגברים, הרי שאם אתה מקיים יחסי מין עם חברתך (ובנוסף לכך גם אוהב אותה), פירושו של דבר שאתה נמשך אליה מספיק כדי לקיים יחסי מין, שהם חלק מקשר זוגי. הנה, אפוא, קישור למאמר על ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אני מקווה שהוא יעזור לך לחיות בשלום עם שתי המשיכות, מבלי שהאחת תבוא על חשבון האחרת. כל ביסקסואל מוצא לו את סגנון החיים המתאים לו ובכל מקרה, רצוי לשפר את הרגשתך לגבי יחסים עם גברים כדי לא לסבול כל כך מיחסי המין איתם. לצורך כך, ייתכן שתרצה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, מבלי שהדבר יפגע בתכניותיך לגבי עתיד משותף עם חברתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לדר' גידי רובינשטיין ודר' דליה גלבוע שנה טובה ומבורכת לכם ולבני ביתכם. תודה רבה על היעוץ המקצועי שלכם ומגיעות לכם כול המחמאות והתשבחות. המון תודות על הסבלנות, הסובלנות והמקצועיות שלכם. חג שמח!

25/09/2011 | 16:26 | מאת: חסוי

מה בעצם היו עושים לאנשים בטיפולים האלו?

25/09/2011 | 17:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, את טיפולי ההמרה, שהוצעו ע"י אנשי מקצוע מוסמכים, ניתן לחלק לשניים. עפ"י הגישה הפסיכואנאליטית, למרות עמדתו המפורשת של פרויד שהנטייה המינית אינה ניתנת לשינוי בפסיכואנליזה, פיתוח תובנה ליחסים הקרובים של הבן עם אימו וההזדהות הלקויה עם אביו אמורה "לתקן" את הנטייה המינית, שמהווה לפי גישה זו חלק מהזהות המינית (כיום מקובל להפריד בין השתיים). כאמור, זו לא הייתה גישתו של פרויד, כפי שניתן ללמוד ממכתבו לאם אמריקנית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 ושימוש בגישה פסיכואנליטית לצורך שינוי הנטייה המינית נעשה בעיקר בידי פסיכיאטרים פסיכואנליטיקנים אמריקניים בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת. בגישה ההתנהגותית-הקוגניטיבית הוצע טיפול של התניה אברסיבית, כלומר, קישור אובייקט המשיכה בן אותו המגדר לחיזוק שלילי. לרוב הוצגו למטופל תמונות של בחורים מושכים ותוך כדי צפייה בהן הוא היה מקבל שוק חשמלי מכאיב אך לא מזיק ביד ומייד לאחר מכן הוחלפה תמונת הגבר בתמונת בחורה כדי לקשר בין תמונות של בחורות לבין ההרגשה הנעימה שבשחרור מהכאב. כאשר טכניקה זו יושמה ע"י גורמים דתיים (למשל, נוצרים מורמונים) היא בוצעה בצורה אכזרית עוד יותר - למשל, ע"י מתן השוק החשמלי ישירות לפין. עדות מזעזעת לסוג זה של טיפולים מוצגת להלן: http://www.havana.org.il/world/6096 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/12/2011 | 19:52 | מאת: שוקי

24/09/2011 | 12:43 | מאת: שולה;

אני בת 26 עד גיל 19 יצאתי עם גברים בקשרים נורא קצרים ולא רצינים שכבתי איתם. הייתי בחורה מאוד שמנה עם חוסר ביטחון מאוד גבוהה כל גבר שהייתי איתו גרם לי להרגיש כאוביקט מיני מה שגםבמשך הילדות שלי הוטרדתי מינית 3 פעמים ניסיתי לצאת עם גברים אך בגלל המראה שליאף אחד לא רצה אותי והתחלתי להתעניין בצד השני בעקבות כתבה שראיתי בחדשות הכל זה התחיל לפני הגיוס שלי לצבא ישבתי בבית והתחלתי לחפש אישה בצאטהדבר היה נראה לי קל ופשוט ובאמת אחרי התכתבויות בצאט נפגשתי עם מישהי והתחלנו לצאת אני רוצה לציין שכל החיפוש לא סבב סביב משיכה מינית אלא סקרנות גדלתי בפנימיה שלוש שנים יחד עם בנות ולא נמשכתי לאף אחת אף פעם באותה תקופה שהכרתי את הבחורה כל הבית שלי התפרק אבא שלי היה צמח בבית אבות כבר מגיל 10 אמא שלי עזבה את הבית למקלט נשים מוכות אחי עזב את הבית לאישתו ואני נותרתי לבד בדיוק בהתחלת השירות הצבאי שלי הכרתי את הבחורה התחלנו לצאת והיא תמכה בי והעניקה חום ואהבה ואוזן קשבת מה שבדיוק הייתי צריכה היא העניקה לי כי היא אהבה אותי ואני קיבלתי כי הזדקקתי ופירשתי את הקרבה כחום של אמא ניהלהו זוגיות קשר משותף אבל תמיד הקרבה של הסקס הייתה לי מאוד קשה הייתי מתחמקת רבות עובדת הרבה וישנה כל הזמן על מנת שלא לשכב איתה ובפעמים שהיינו ביחד היו זיופים מצידי והגוף היה עצבני מאוד ולא יכל לקבל את המגע שלה אחרי שלוש שנים שאני בקשר איתה עשיתי ניתוח קיצור קיבה התחלתי להרות חידשתי את הקשר עם המשפחה שלי תהליך שלקח כשנתיים עם שינויים בעצמי הכרה ואהבה עצמית שהתחוללו בי לבסוף עזבתי את הבחורה והתחלתי ללמוד ועברתי לגור לבד בתקופה הזו טרפתי את העולם יצאתי לבלות והכרתי המון גברים ובעצם היה לי טוב כל כך כמו שלא הרגשתי בחיי יחסים עם גבר הם שלמות וגורמים לי לחוש טוב ובמקום נינוח וטיבעי לפני 3 חודשים הכרתי בחור שהתאהבתי בו לראשונה בחיי אני מאוהבת ויודעת מה מרגישים מה שלא הרגשתי לרגע ב6 שנים עם הבחורה ואחרי שבוע סיפרתי לו על העבר שלי ניסינו להיות ביחד והוא אומר שאוהב אבל הדבר הזה עוצר אותו והוא לחוץ ומוטרד ובמחשבות כל היום הוא חוקר רבות על הנושא דורש ממני להתמודד עם שאלות רבות שאני עצמי לא מודעת אליהן בנושא חוקר אותי ברמה נפשית למה ואיך הגעתי לשם עד שהחלטנו על הפסקה אחד מהשנייה כי הוא לא יכול לתת לזה צאנס למרות שהוא טוען שאוהב מה דעתך על כל זה האם באמת הוא אוהב? יש סיכוי שההתענינות שלו כבר גובלת באי שפיות?

25/09/2011 | 00:53 | מאת: שולה

התחלתי להרזות ולא להרות הכוונה ירדתי במשקל כ 60 קילו

26/09/2011 | 23:08 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב שולה, מאד התרשמתי מתיאור קורות חייך והמאמצים שעשית על מנת להגיע לחיים שעימם את שלמה וחשה כי הינך בכיוון הנכון עבורך. הסיבות שהביאו אותך לחיות בזוגיות לסבית- ברורות ונראה כי זו הייתה עבורך הברירה היחידה החיובית ,- בזמנו. עובדה שזה גם פעל, כאשר מצאת תחליף לאם בדמות האישה שעימה חיית שש שנים ואשר, כפי שציינת העניקה לך חום ואהבה. באמצעותה יכולת לגדול, כפי הנראה בתחושת ביטחון וקבלה שכה חסרו לך בעברך המוקדם. יחד עם כך, מן התיאור שלך מסתבר שאינך לסבית ונטייתך המינית אינה כלפי נשים. עובדה שאת נמשכת לגברים וחשה גם משיכה מינית וגם אהבה כלפיהם. מה גם שהמגעים המיניים עם בת זוגך לאורך שש השנים היו קשים עבורך ומאד לא התאימו לך, כפי שציינת. חבל שבן הזוג שבו התאהבת אינו מבין זאת וקשה לו לקבל את עברך. אמנם, אפשר להבין גם אותו, שדואג מפני התקשרות למישהי שחיה כלסבית במשך שנים לא מעטות. כל אחד שהיה שומע את העובדה הזו, מבלי להבין מה שימש לך הקשר הזה ואיזה חשיבות היה לכך בחייך, - סביר שיחשוב כמוהו. אך ברגע שמבינים את כל קורותיך וילדותך, הדברים יותר ברורים ומלמדים שאין את לסבית בהזדהותך ובנטייתך המינית. אם אכן בן הזוג מאד אוהב אותך ויש סיכוי שתבנו חיים משותפים טובים, היה כדאי שתפנו (יחד או הוא לבדו) לאיש מקצוע מן התחום הנפשי/ פסיכולוגי, שיוכל להבהיר לבן זוגך את הדברים. יתכן שכך יוכל לעזור לו לקבל אותך כבת זוג לכל דבר ועניין ולהפסיק את החטטנות והדאגתנות המיותרת (למעשה, ניתן לומר: ההורסת). גם זו מטרה לפנייה לעזרה מקצועית, שיכולה לסייע לך להחליט, עד כמה להתעקש על הקשר הזה, אם בן הזוג אינו מסוגל לקבל את עברך ולהמשיך מכאן ואילך לזוגיות משותפת ותקינה. יש אנשים שנתקעים בבעיה ואינם מסוגלים לצאת ממנה ולזרום הלאה בחיים. אם זה המקרה, חבל שתבזבזי זמן ואף תיצרי ציפיות, שתהיינה לשווא. יעוץ נפשי יכול לחסוך לך עגמת נפש לא מעטה ובעצם – גם לבחור שבחרת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

23/09/2011 | 20:00 | מאת: עומרי

שלום אני בן 25 ומאז שאני זוכר את עצמי תמיד הרגשתי משיכה לבנים. בשנה שנתיים האחרונות חשבתי שאוכל להתחתן עם אישה להיות כמו כולם ולהשתנות אבל אם זה מה שאעשה בעייני זה יהיה לבטל את עצמי ואת הרגשות שלי בגלל הצורך להיות "נורמלי" חשבתי לעצמי שזה לא הוגן שאני אתחתן עם אישה ובמיטה אני אפנטז על גברים. רציתי אבל לדעת אם זה בסדר שאני יכול להסתכל על אישה אבל לא מרגיש מסוגל לשכב עם בחורה למרות שמעולם לא קיימתי יחסי מין עם אישה?

23/09/2011 | 21:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עומרי, מדבריך אני מבין שאתה נמשך לגברים ואינך נמשך כלל לנשים מבחינה מינית. גם להרגשתי אין זה הוגן כלפי אף אישה, וגם לא כלפי עצמך, להיכנס למסגרת נישואין קונבנציונאלית עם אישה במצב כזה. הסיכויים של נישואין כאלה להחזיק מעמד נמוכים מאוד. אי-אפשר לשנות את הנטייה המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית, אך בהחלט ניתן לבנות זוגיות עם בני ובנות אותו מגדר ואף להקים תא משפחתי אלטרנטיבי. יש לציין כי שיעור הגירושין עולה בהתמדה ובמקביל הניסיונות להורות אחרת הולכים ומתרבים. מניסיוני אני יכול להעיד שניסיונות אלו מלווים הדרכה ותמיכה מקצועית והמעורבים בהם מגלים אחריות הורית ראויה לציון. זאת בעוד שהורות "רגילה" היא לרוב המשך אוטומאטי לנישואין רגילים. אני מקווה שתמצא את דרכך לזוגיות מאושרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/09/2011 | 08:59 | מאת: חושש

גידי שלום. אני גבר כבן שלושים. אני קורא המון בפורום שלך, ויש לי הרגשה שאני אוכל לקבל פה כיוון. מאז שאני זוכר את עצמי אני נמשכתי מינית לגברים. בתקופה האחרונה בחיי, אני מבין גם שהמשיכה לגברים באה כתוצאה ממשיכה רגשית, שכן היא עונה לי על צרכים וחסכים רגשיים מהילדות, שאישה לא יכולה לענות עליהם. בעבר ניסיתי להילחם, להדחיק אבל כלום לא עזר. לפני כשנה סיימתי זוגיות ארוכה עם אישה, יקרה מאד ללבי. זאת כי הבנתי שאיני יכול להימשך בכוח, ולצערי היא נפלה קורבן לחוסר המודעות שלי. כנראה שאיפשהו קיויתי שהנטיה המינית הזו פשוט תעבור אם אני לא אתייחס אליה. אחרי שנה לבד, הייתי רוצה להיות שוב בזוגיות. והלב, הלב רוצה גבר. אך לצערי, אני לא מצליח למצוא את הכוחות לבחור בצורת חיים שאינה מקובלת ע"י החברה בכלל וכן (אני מניח) גם ע"י הוריי בפרט. אני חולם על על זוגיות אוהבת ומשפחה משלי. מאיפה אמצא את הכוחות לעשות את הבחירה הנכונה? מאיפה אמצא את האומץ ללכת אחרי לבי ולא אחרי מה שמצפים ממני? אודה למענה שלך

23/09/2011 | 12:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חושש, חלק גדול מאוד מהקשיים של המטופלים שלי, ובמידה רבה של אנשים בכלל, נובע מהחשש המוכר והלא-חביב "מה יגידו". (יש סדרה קומית נהדרת של ה-BBC בשם "מה יגידו השכנים", שמביאה את החשש הזה עד אבסורד). אין זה מציאותי שכולם יאהבו אותנו כל הזמן ושנענה לטעמם של כולם. זו משימה בלתי אפשרית ואף בלתי רצויה. מהמעט שכתבת, במיוחד הצער שגרמת לחברתך האחרונה, אני מניח שאתה בחור מאוד רגיש ומתחשב ובתור שכזה אני סבור שלרוב הסובבים אותך, וכמובן להוריך, איכפת ממך. האיכפתיות הזו אמורה לגרום להם לקבל אותך בכל מצב והנטייה המינית אינה גורעת מאיכותך כאדם. עם זאת, אתה בתחילת הדרך ובשלב הזה, כל עוד אינך מוצא בן זוג, אין חובה לשתף את הוריך. יהיה להם הרבה יותר קל לקבל את הבשורה, כאשר תבוא עם סיפור אהבה ולא עם "נטייה מינית". באופן תלוי ובלתי תלוי בנטייה המינית, ייתכן מאוד שכדאי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בצורך הקיצוני שלך לרצות (please) את הסביבה על חשבון רווחתך האישית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/09/2011 | 19:48 | מאת: בעילום שם

קראתי שהתגלה גן להומוסקסואליות בשם Xq28? הייתי שמח לשמוע את דעתך? והאם ידוע לך אם זה גן מיותר,דפקט?

22/09/2011 | 12:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, Xq28 הוא סמן גנטי על כרומוזום ה-X שנחקר בשנת 1993 על ידי צוות המחקר של הגנטיקאי האמריקאי דין האמר. מחקרו של האמר מצא מתאם בין נוכחות הסמן והומוסקסואליות בקרב גברים, אך מחקר חוזר של צוות המחקר של ג'ורג' רייס, בשנת 1999, סתר את תוצאותיו. למרות זאת, המחקר ממשיך לעורר הדים ציבוריים ותקשורתיים נרחבים בסוגיות של מיניות, נטייה מינית ותשוקה. עד כה לא נמצא כל הסבר גנטי או פיזיולוגי כללי יותר מניח את הדעת אשר הוא, ורק הוא, יכול להסביר הומוסקסואליות וסביר להניח שגם אם יימצא הסבר כלשהו, הוא תמיד יהיה משולב בתנאים סביבתיים מסוימים, כי הומוסקסואליות כמו תופעות אנושיות רבות אחרות היא תופעה רבת-גורמים. מגזרים מסוימים בציבור ההומוסקסואלי נוטים לאמץ בשמחה רבה מדיי ומוקדם מדיי את כל הסבר פיזיולוגי משום שהדבר מוכיח לכאורה שהתופעה אינה ניתנת לשינוי. ובכן, התופעה איננה ניתנת לשינוי גם כשהמקורות שלה סביבתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/09/2011 | 15:39 | מאת: בעילום שם

תודה לתשובתך אשמח אם תוכל לשלוח לי קישור או/ו אינפורמציה למחקר שסתר את המחקר הראשון. . שמתי לב שישנה תופעה אחרת אך דומה להומוסקסואליות שפוקדת שינויים במגדר ובנטיה המינית(בראש) ואף באברי המין ובחזה=>אינטרסקסואליות שאפשר לראות גם בסרטון שהוספתי בקישור ומופץ באינטרנט http://health.walla.co.il/?w=/5010/1820586 אני תוהה אם יש קשר גנטי בין התופעות

22/09/2011 | 16:23 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

המחקר המקורי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8332896?dopt=Abstract המחקר שהפריך אותו: http://www.sciencemag.org/content/284/5414/665.abstract בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friednly.co.il

18/09/2011 | 22:30 | מאת: עדי

שלום ד"ר רובינשטיין, ידוע לי שיש אנשים בעלי קושי להטיל שתן בנוכחות אחרים. שמעתי לאחרונה שאצל הומואים הבעיה הזו יותר שכיחה. האם זה נכון? ואם כן, מדוע? תודה.

18/09/2011 | 22:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עדי, קושי בהטלת שתן רק בנוכחות אחרים יכול להיות ביטוי לחרדה חברתית. אין כל עדות מחקרית לכך שחרדה כזו נפוצה יותר אצל הומוסקסואלים אך ייתכן שבסיטואציה של הטלת שתן בנוכחות גברים אחרים מתערב גורם של מבוכה שאינו קיים בקרב הטרוסקסואלים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/09/2011 | 11:49 | מאת: בעילום שם

זו בהחלט שאלה שהתאפקתי לא לשאול הרבה הרבה זמן. אבל עם כבר נשאלה שאלה דומה, אז אשאל. יש לי בעיה בכול מסגרת שאני בעצם נמצא בה, יש שירותים והבעיה הנפוצה היא שהם מחוברים הרבה פעמים למקלחות משותפות. . . אני משתדל מאוד להפנות את מבטי לכל מקום ולא להציץ. . . מה אפשר לעשות במצב כזה? והאם זה נחשב למציצנות? בעצם אני לא אוכל להיכנס לשירותי נשים, ושירותי גברים 90% הם סטרייטים נ.ב- אני גם לא מטיל שתן לעיני אחרים, או במשתנות הציבוריות, כנראה משהו אצל הרבה סטרייטים שובר מנגנוני חסימה של מבוכה והתביישות של חרדה מבורכת- אולי משום שהם תוקפניים יותר,או העדר משיכה מינית לגברים, או מקצרים בדרך ועוד.

17/09/2011 | 22:18 | מאת: אמא

דוקטור נכבד, בני עדין ורגיש. הוא בן תשע.צורת עמידתו והליכתו לפעמים הם עדינות ונראה לי כי זה מתאים יותר לבנות. אני מציינת שזה לפעמים. אני לפעמים מוצאת עצמי משווה את הליכתו או עמידתו להליכת או עמידת ילדים אחרים בני גילו ואני מוצאת הבדלים. יתכן וכך הולכים או עומדים ילדים רכים בני גילו ואני סתם מגזימה אבל זה מפריע לי . יחד עם זאת, התנהגותו, משחקיו בגדיו וכד' הם רק של בנים , הוא משחק עם בנים בני גילו, אוהב ספורט, משחקי מלחמה במחשב, ועוד'. לא נתקלתי בו מבצע דבר שהוא הפוך למגדר שלו. האם לדעתך יש בהתנהגותו ועמידתו העדינה דבר בכדי לנבא את העדפתו המינית בעתיד? תודה רבה!

17/09/2011 | 22:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אתחיל בכך שהומוסקסואליות אינה "העדפה" או "בחירה" מינית אלא משיכה לבני אותו מין שאף אחד לא "אשם" ולא "אחראי" לו, לא את ולא בנך. התנהגות עדינה אצל ילד אין בה בפני עצמה כדי לחזות את נטייתו המינית של בנך בבגרותו. יש בהחלט ילדים עדינים שגדלים להיות הטרוסקסואלים ויש, לעומת זאת, ילדים ונערים "גבריים" מאוד שבהמשך חייהם מתברר שהם נמשכים לבני מינם. בכל מקרה, עם כל ההבנה לדאגתך, חשוב שתשמרי אותה לעצמך, או לפחות לא תעבירי אותה לילד. העזרה שאת יכולה להעניק לילדך היא מסר ברור שתקבלי אותו באשר הוא, תהא אשר תהא נטייתו המינית בעתיד והתנהגותו בהווה. כל ניסיון להפוך את הילד לעדין פחות, לא רק שלא "יעזור", אלא גם יגרום לו לסיבוכים מיותרים בעתיד, הואיל והבית צריך לשמש לו תמיד חוף מבטחים בו מקבלים אותו כמו שהוא בכל המובנים. אם כדי להעניק לו את התמיכה הזו את זקוקה לייעוץ או הדרכה, חשוב שתעשי זאת, כי לפחות בשלב זה די ברור שהדאגה היא שלך ולא של הילד וחשוב לעשות את ההפרדה הזו.חשוב מאוד גם לתקן טעות נפוצה: ילד עדין אינו ילד "חלש" ולכן חשוב להימנע מהגנת-יתר שעלולה להזיק בעתיד ולהעביר לו מסר ברור שמצד אחד את סומכת עליו ומצד שני יש לו לאן לפנות אם הוא זקוק לתמיכה, עידוד והכוונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/09/2011 | 22:02 | מאת: אלמוני

הייתי מבקש לדעת מה מכיל טיפול פסיכולוגי בנוגע לזהות המינית? כלומר, אם אני מעוניין להישאר בארון בכול מקרה, ומבחינת השלמה וקבלה עצמית לגבי זהותי המינית- לעולם לא אוכל להשלים עם היותי הומוסקסואל. אזי, מה יעזור לי טיפול ? האם ניתן להגדיר קו אדום למטפל /פסיכולוג , בו אסביר לו שלא ינסה בשום דרך להוציא אותי מהארון? תודה

17/09/2011 | 22:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, אתה נשמע מאוד מפוחד לא רק מהנטייה המינית אלא גם מהטיפול הפסיכולוגי וחבל מאוד על כך. אף מטפל לא יעשה משהו בניגוד לרצונך. לא ברור לי למה אתה קורא "יציאה מהארון". לכן אנסה לעשות סדר בדברים. אם אתה נמשך רק לבני מינך, מטרת הטיפול תהייה לעזור לך לקבל את עצמך ולמצוא אורח חיים שבו תוכל לממש את מיניותך באופן המתאים לאישיותך. הומוסקסואלים רבים חיים בצורה סולידית מאוד ויכול להיות שהרושם שקיבלת מהופעות של הומוסקסואלים בתקשורת ואפילו באינטרנט כקולניים ו"צבעוניים". אינני מבקר את אורח החיים המוחצן הזה, אך הואיל והוא מוחצן, זו החזית של המגזר ההומוסקסואלי. חשוב לציין, לכן, שיש הומוסקסואלים רבים סולידיים ואף מופנמים כמו שיש סטרייטים מכל המינים, הסוגים והצבעים. ב"יציאה מהארון" אנו מתכוונים לרוב לחשיפת הנטייה המינית בפני הסביבה (משפחה, חברים, עבודה ועוד). ברור שמטפל לא יוציא אותך מהארון, כלומר, לא יספר לאף אחד על נטייתך וגם לא יעודד אותך לעשות זאת, בוודאי לא בשלב שאתה מתאר. הוא כן יכול לתמוך בך אם וכאשר יגיע שלב (שכיום נראה לך בלתי אפשרי ובלתי מציאותי) שאתה תחליט לעשות זאת. עוד חשוב לציין כי בטיפול פסיכולוגי לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין ולהחליפה במשיכה לבנות המין השני. אני מקווה שנרגעת קצת, לפחות בצורה שתאפשר לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי אתה אכן נשמע מבוהל מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/09/2011 | 21:08 | מאת: בעילום שם

אתה יכול גם לקרוא ספרים, על טיפולים ופסיכולוגיה, ולהתעניין מה עושים בכול טיפול. לי אתה נשמע כמו אחד שלא רוצה שיפתו אותו לצאת מהארון, כלומר עצם הדיבור עצמו יכול להביא אותך לידי פעולה, ואינך רוצה לחמוד את זה. כעיקרון הארון הוא לא מקום טוב-בריא. אבל יש מקומות ומצבים שכדאי להישאר בו.

15/09/2011 | 12:28 | מאת: בעילום שם

אם לגבר בקשר סטרייטי קשה לשמור על מונוגומיה, ואצל גייז אפילו יותר, למה בעצם לא מוצע טיפול להורדת הדחף המיני-ואני לא מתכוון לSSRI, אלה להורדת הטסטוסטרון. . . במינון נמוך. אני יודע שמשתמשים בזה כדי למנוע פדופיליה ומקרי אונס. פשוט חשבתי במינון נמוך- זה דבר שיכול לעזור למונוגומיה? שמתי לב שבקרב הקהילה הגאה לא די בקשיים כמו שהם, הרבה גברים דוקא מטפחים את גופם ומעלים את רמת הטסטוסטרון בגוף, האם זה כשלעצמו בעיה.

15/09/2011 | 13:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, האמצעים הפרמקולוגיים להפחתת הדחף המיני מפחיתים אותו באופן גולמי ובלי להתייחס לאובייקט המשיכה, כך ש"פתרון" כזה יפחית גם את המשיכה אל בן הזוג ויתרום לתהליך שחיקת התשוקה המינת שבלאו הכי מתרחשת בקשר ארוך טווח. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/09/2011 | 14:19 | מאת: בעילום שם

כן זה מוריד הכל ביחד, ואף במוגזמות מסכן את מצב הרוח. אבל אם חושבים על זה- זה לא המצב אצל נשים . . .? יש להן טסטוסטרון נמוך ותשוקה מינית נמוכה משל גברים, כמו אולי של ילדים(לא שאני פדופיל חס ושלום).

15/09/2011 | 12:22 | מאת: חן

שלום! רציתי בבקשה לשאול מהם הקריטריונים העדכניים לשינוי מין כיום בישראל? כלומר אם ברצוני לשנות את מיני..איפה מתחילים ומה המסלול שנדרשים לעבור? בתודה מראש.

15/09/2011 | 23:48 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום חן, אם האדם, הרוצה לשנות מינו באמצעות ניתוח לשינוי מין הינו מעל לגיל 19, הוא יכול לפנות למחלקה לכירורגיה פלסטית, שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, בכדי לקבוע תור על מנת להתחיל בתהליך, שבסופו ניתן לו האישור לניתוח האמור. האישור, על ידי ועדת מומחים, ניתן בתום שנתיים של הכרות ובדיקות, בתנאי שהינו נמצא מתאים. הניתוח, מתבצע רק לאחר מלאת לאדם 21 שנה. אך בתקופת המעקב הוא מתחיל לקבל הורמונים מתאימים ויש לו אפשרות לבדוק את תחושתו והתאמתו לחיים במין שאליו הוא שואף לעבור. כיום, המקום היחיד בישראל המבצע את הניתוחים לשינוי מין הוא המרכז הרפואי המוזכר לעיל. פעילות הוועדה לאישור הניתוח הינה על פי הוראות משרד הבריאות. אני מציעה לך לפנות למזכירת הוועדה בטלפון:03-5302677. אפשר גם להשאיר בטלפון זה הודעה ויחזרו אליך אם תשאיר את פרטיך. בפגישת ההיכרות הראשונה יימסרו לך פרטים על הרכב הוועדה ודרך עבודתה וכן תוכל לקבל מענה לכל שאלה שמעסיקה אותך בנושא. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

14/09/2011 | 00:27 | מאת: בולי

אני נמצא במערכת יחסים כבר חצי שנה , מעולם לא הייתי חזק בזוגיות באופן שלא יכולתי להיות נאמן לבן זוג אחד ותמיד גלשתי לגברים אחרים , עם החיים הבנתי שזה לא בחירה שקולה שלי אלא יותר משהו נוסח "בריחה קלה " - בגידה. גם הבנתי שזה חזק ממני . כבר שנים שאני מטפל בעצמי ומקדם אצלי מודעות וצמיחה אישית .. בתחילת הקשר הנוכחי החלטתי שהפעם אני אנצח את השדים .בתחילת הקשר בגדתי פעם אחת ומאז לא קרה שוב אבל נותרה בי התנהגות אובססיבית - אני מחפש פרטנרים פוטנצייאלים לסקס ומחפש גירויים מחוצ למערכת היחסים . אני לא מצליח להתמיד בה ומחפש פתרונות מבחוצ . בן הזוג שלי מוצא את ההתכתבויות שלי והוא נפגע מזה מאוד.. למרות שאמרתי לו שאפסיק להתכתב במחשב עשיתי זאת שוב ושוב הוא גילה ונפגע קשות . הייתי רוצה להגיע לחיים נטולי פחד מחבלה עצמית בדברים שחשובים לי אך אני לא יודע איך או אצל איזה איש מקצוע לעשות זאת .

14/09/2011 | 01:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בולי, לא כתבת בן כמה אתה וכמה זמן נמשך הקשר הנוכחי, אך כדאי להבין שהדחף המיני בפני עצמו, בעיקר אצל גברים (גם סטרייטים), שואף לגיוון. זאת, להבדיל ממונוגמיה, שהיא הסדר חברתי, שנועד להעניק לנו ביטחון: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=191 כלומר, כאשר גברים מבקשים לממש את המיניות שלהם בתוך קשר זוגי מונוגמי פועלים שני כוחות מנוגדים - הדחף המיני שמכוון כלפי אובייקטים שונים והצורך בביטחון אשר המונוגמיה מבקשת לספק אותו. הקונפליקט בין שני הכוחות האלה חריף יותר כשמדובר בקשר בין שני גברים הנאבקים שניהם עם כוחות מנוגדים אלה (בניגוד לקשר בין אישה גבר, שבו הצורך של האישה מאחד בתוכו בצורה אינטגרטיבית יותר את המיניות והרגש ולכן לפחות צד אחד בקשר רגוע ויציב יותר). זאת למרות שבתוך זוגיות של גברים, כפי שאתה בוודאי מכיר זאת, תמיד יש צד אחד שקל לו יותר לשמור על מונוגמיה וצד שני שקשה לו יותר - במקרה זה, אתה. אלה נתוני הפתיחה. כלומר, הקונפליקט הוא קונפליקט אוניברסלי ואכן אם רוצים לשמור על מונוגמיה יש לדכא את הדחף המיני לטובת הביטחון. עם זאת, בנוסף לדחף המיני פועלים גורמים נוספים בצורך לגוון, שהם יותר רגשיים. למשל, חרדת נטישה - מודעת יותר או מודעת פחות - יכולה גם היא להפעיל את האדם לחפש יחסי מין מחוץ לקשר. כלומר, זוהי דרך "להבטיח" שאתה עדיין רצוי ב"שוק הבשר" ואם חברך יחליט לעזוב אותך יום אחד, מצבך לא יהיה גרוע כל כך (גם אם ברמה המודעת אתה מרגיש שאתה אוהב אותו ורק אותו). כמובן, ככל שהדימוי העצמי שלך גבוה יותר, תוכל להיות בטוח יותר שיש לך מה להציע לבן זוגך ולא תצטרך לחפש נתיבי מילוט. דבר נוסף, העולה מתוך פנייתך, הוא האופן שבו אתה "דואג" שבן זוגך יידע על הרפתקאותיך המיניות ועל חיפושיך למצוא אותן. מן הסתם, זה לא מחויב המציאות. כלומר, משהו בך דואג להשאיר עקבות ובאופן מודע יותר או פחות אתה רוצה שבן זוגך יידע על כך. הדבר עולה בקנה אחד עם הכותרת שנתת לפנייתך, "סבוטאז'", חבלה בקשר. כפי שאתה רואה, שליטה עצמית על הדחף אינה מספיקה לך ואת הנושאים האחרים (ונושאים נוספים הקשורים לכך ואינני יודע עליהם) יש באמת לעבד בטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

היי אני בן 33 והיכרתי מישהי נחמדה ואוהבת בת 26 אנחנו חודשיים ביחד אחרי כמה שבועות שאנחנו בקשר סיפרה לי שהייתה בקשר זוגי עם מישהי 6 שנים וגרו ביחד וניהלו קשר מסיבי היא טוענת שהיא לא לסבית ולא דו מינית והיא סטרייטית ואוהבת אותי ורוצה רק אותי היא אומרת שהייתה שם מכול מיניי סיבות כמו חוסר ביטחון סקרנות ועוד... קשה לי להאמין בה מיפני שמההתחלה סיפרה לי כזה סיפור מופרך שהיא ניכלאה לשם מפני שהאישה הזו עזרה לה הרבה וזה בהתחלה הייתה חברות וכו... מה שהיסתבר בהמשך שהיא חיפשה באינטרנט להכיר מישהי לקשר זוגי עד שמצאה אני לא יודע מה לחשוב אולי אני סתם ניסיון בישבילה או שמה באצם עושה איתי ואיך אוכל לדעת שאין לה נטיות כמו שהיא אומרת ושזה לא מבוי סתום?

11/09/2011 | 18:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבי, הסיפור של חברתך בהחלט יכול להיות נכון עובדתית, אם כי מסופקני אם הוא יניח את דעתך מבחינת אמון ביחסים אלה. יש בחורות, אשר למרות היעדר משיכה מינית לנשים, נכנסות לקשר מיני עם אישה מתוך חסך אימהי ו/או קושי עם גברים ותחושה שגברים אינם רגישים מספיק. בנוסף, אנו יודעים ממחקרים שבקרב נשים קיימת תופעה של "נזילות מינית" (sexual fluidity), כלומר, שינוי של הנטייה המינית לאורך החיים. זאת, בין היתר משום שהסנקציות שמטילה החברה על קשר בין נשים אינן כה חמורות כמו הסנקציות שהיא מטילה על קשר זוגי בין גברים (למשל, אנו יכולים לראות נשים סטרייטיות לחלוטין, מתנשקות, מתחבקות וכד', מה שלא יעלה על הדעת בין גברים סטרייטים ומגעים מיניים בין נשים אף נכללים בסרטי פורנו המיועדים לעיני גברים סטרייטים דווקא). כך שהסיפור של הבחורה יכול בהחלט להיות אמיתי ונכון עובדתית. עם זאת, אני מבין לגמרי את הקושי שלך לתת בה אמון, בין אם הסיפור נכון ובין אם לאו, משום שהדבר עלול להיתפס כחוסר יציבות. מדובר בבחורה צעירה בסה"כ, כיום בת 26, שעשויה באמת ובתמים,ולא במטרה להונות אותך, עדיין לחפש את עצמה, מה גם שהיא מודה בכך שהקשר ענה על צרכים מסוימים ואיננו יודעים אם אתה יכול לענות על צרכים אלה, גם אם היא מרגישה משיכה מינית אמיתית אליך. לסיכום, בשורה התחתונה ההחלטה הסופית בידיך ואם אני קורא נכון את פנייתך ("קשה לי להאמין בה"), נראה לי שבאיזה שהוא מקום כבר קיבלת החלטה. חוסר אמון הוא נקודת התחלה גרועה מאוד ליחסים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/09/2011 | 16:03 | מאת: אבי

האם העובדה שהיא חיפסה להכיר אישה במודע וכוונת תחילה ובעצם לקח לה זמן מה גם לימצוא את האחת שלה לפי מה שהבנתי יכול להעיד על נטיה לאישה? מה הסיכוי שהיא תילך למקום כזה מיסקרנות כמו שהיא אומרת ותהיה שם 6 שנים בלי נטיה?אני מאוד מבולבל מהכול הבחורה אומרת שאוהבת אותי מכול ליבה ורוצה רק אותי ומבטיחה לא לאכזב ושהיא רוצה את החיים שלה איתי לחיים והיא מוכנה לכול תנאי שאני לא יבקש כולל עם צריך חוזים אצל עורכי דין במידה וניתחתן שאני לא אחשוב שהיא אולי רוצה רק ילד וכו.... אני לא יודע מה לחשוב עם הלב או ההיגיון ופוחד ליפול בקשר כזה מה יותר סביר לצפות מאישה כזו?אגב אני מחפש תאחת לחיים ואני שמרן בתפיסה שלי .

11/09/2011 | 10:04 | מאת: אמא מודאגת לבן 12

באופן מקרי ראיתי באי-פוד של הבן שלי אפליקציה שנקראית girly meter ותמונות שהוא צילם את עצמו עם בגדי ונעלי נשים, כשהוא מאופר ועושה פוזות למצלמה(הוא השתמש בבגדים ובנעליים של אחותו בת ה-15) כמובן שהייתי בשוק!!! כשנרגעתי שאלתי אותו על זה, הוא לא נראה מופתע...ואמר שהיתה לו התערבות עם חברה לגבי מי שינצח במשחק מחשב(מריו)ומכיון שהוא הפסיד הוא אמור להתלבש כאישה ולהראות את התמונות...(הוא אמר שהחברה הורידה את האפליקציות לאי-פוד שלו ( היו שם אפליקציות נוספות בנושא של דרג (גברים בלבוש נשי) הוא הסביר לי שדרך האפליקציה ניתן להוסיף את האיפור והפיאה לתמונות...אני לא מבינה גדולה באלקטרוניקה הזו וקצת נרגעתי.. אבל כשבדקתי את האי-פוד מאוחר יותר ראיתי שהוא מחק את כל התמונות ואת כל האפליקציות... וכשניסיתי לדבר איתו שוב הוא לא שיתף פעולה. מה אני צריכה לעשות...??? מה זה אומר???

11/09/2011 | 12:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לאמא המודאגת, קודם כל, אני מבין את ההלם שלך. שנית - ואני לא חושב שזה ינחם אותך בשלב הזה,בין אם גרסת הילד אמיתית ובין אם היא מסתירה נטייה מינית הומוסקסואלית או טראנסקסואלית,אין לך מה לעשות בנושא פרט להיערכות לאפשרות כזו תוך נכונות לספק לבנך את התמיכה ההורית המתבקשת, גם אם זה יחייב פנייה שלך לעזרה, שכן הנטייה אינה ניתנת לשינוי ואינה תוצאה של בחירה שלו. עם זאת, בעיקר בגיל הזה ובסיטואציה הספציפית שתיארת אין להסיק מסקנות מרחיקות לכת. לבושתי ולחרפתי, גם אני אינני מתמצא באפליקציות של טלפונים סלולריים וייתכן שמדובר במשחק נפוץ בגיל הזה. רמז לכך ניתן למצוא בהתנהגויות אחרות של הילד, כמו משחקים עם בנות, משחקים במשחקי בנות, קשר עם בני גילו (מה שמאוד חשוב תמיד אך בעיקר בגיל הזה!) ועוד. לא הייתי ממליץ לך להיכנס בשלב זה למשחקי בילוש אובססיביים אחרי הילד ולכבד את פרטיותו. ראיתי כבר קצינים בצנחנים שהשתעשעו בתחפושות כגון אלה והשאלה היא האם זו התנהגות עקבית החוצה את גבולות המשחק בטלפון או לא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/09/2011 | 19:22 | מאת: חיים

הייתי כרגע בסקס עם בחור צעיר בהתחלה עמד אבל בהמשך לא הצלחתי לגמור, או פשוט להוציא זרע, זה לא פעם אחת שקורה לי . מה יש לעשות בנידון? האם אני צריך לגשת לטיפול במיניות? איפה יש בכללית? תודה.

08/09/2011 | 19:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיים, התופעה שתיאת שכיחה מאוד, הרבה יותר ממה שאתה חושב. לא ניתן לפתור אותה בטיפול סקסולוגי, כל עוד אין לך בן זוג קבוע (סקסולוגים עובדים בעיקר עם זוגות או עם בני זוג חלופיים, מה שכמעט לא קיים אצל גייז). אתה כותב שזו לא הפעם היחידה שזה קרה, ומכך אני מסיק שהיו בהחלט פעמים בהן כן הצלחת להגיע לאורגזמה גם בחברת פרטנר מיני. הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך האם יש משהו משותף למקרים בהם הצלחת לגמור לעומת המקרים בהם לא הצלחת ואם הצלחת לגלות משהו שיטתי, לנסות לקרב את התנאים בהם אינך מצליח לתנאים בהם הצלחת. כאשר יחסי המין צפויים יחסית (נניח בסופי שבוע?), מומלץ להימנע מאוננות מספר ימים לפניהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גם שאני מאונן אני לא מגיע לאורגזמה מלאה כל כך.

07/09/2011 | 21:45 | מאת: אמא מבית שאן

שלום, רציתי לשאול האם זה תקין ששני אחים ישנים יחד באותו חדר במיטה זוגית? הגדול בן 9 ואחיו בן 6 תודה על התשובה

07/09/2011 | 22:12 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, לא ברור לי משאלתך האם זו בחירה של האחים או אילוץ של המציאות, אך בכל מקרה, אם השאלה נוגעת לנטייה מינית, לא זה הדבר שעלול להפוך אותם להומוסקסואלים בבגרותם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/09/2011 | 17:13 | מאת: אילנית ואילן

שלום אני בן 30 – דומיני עם נטיה חזקה יותר כלפי גברים . תופס את עצמי לפעמים כגבר ולפעמים כאישה . סוג של טרנסג'נדרית. התכחשתי שנים לניטיותי הסטרייטיות (חשבתי שנאי רק הומו) והתכחשתי שנים לנטיותי הגבריות (חשבתי שאני רק אישה ). אני חי כאישה בטלפון – באופן וירטואלי . החל מגיל 13, יש לי הרבה מאוד ידידים. יש לי קשרים חברותיים ומיניים – הכול דרך הטלפון שהצד השני חושב שאני אישה ביולוגית. שנים רבות תהיתי עם עצמי האם עלי לעשות שינוי בגלל נטיותי הטרנסיות . החלטתי מכל מיני סיבות , שאני (כנראה) מעדיף להישאר כגבר. כל שכתבתי פה זה על רגל אחת – אפילו שהסיפור ארוך מאוד . ורק על קצה המזלג – אני מאוד מתוסכל מכך שחברי הטובים הם וירטואליים , שהגברים שאני יודע עליהם הכל והם יודעים עלי הכול מכל. ואנחנו מאוד אוהבים האחד את השני – והיינו יכולים להיות בני זוג (לו הייתי אישה ביולוגית) – זה נשאר וירטואלית . כל הדברים הללו גרמנו לי רצון עז להפוך להיות אישה – אך כאמור כנראה שאני לא אעשה זאת. ! אני כבר 17 שנה חי כאישה ! . אבל יש לי תכונה מקסימה שגורמת להרבה אנשים משיכה כלפי. יש לי כושר ביטוי גבוהה מאוד. יש לי כושר לדבר ולשכנע , לדבר ולרתק , יש לי קול מאוד ערב ונעים. ודיבור קולח ורהוט. הקול שלי הוא נשי – מאוד סקסי - אבל כן, הקול שלי הוא נשי. בחיי היום-יום כיוון שאני משחק אותה גבר וכיון שקולי הוא נשי – אני משנה את הקול שלי. אני יודע בתוך תוכי שאני דורס את התכונה האיכותית הזו שלי . אך אין לי ברירה אם איני רוצה שיצחקו עלי. ברגע שאני מדבר בקול שאינו שלי – אני מקבל מעין חסימה מוחית – ומעין שד קטן בראש שכועס עלי שאני נועל את הקול שלי הנשי בכלא . כך שכל כושר הדיבור הרהוט שלי וכושר ההתבטאות שלי נעלם ואינו בא לידי ביטוי בחיי היום-יום . אני יודע שהתכונה הזו קיימת – והיא רוצה לגדול ולהתפתח , התכונה הזו מקבלת פידבק ומתפתחת רק דרך הטלפון. עלי לציין שכשאני נמצא בסביבה שרואים אותי במציאות כגבר שמדבר כמו בת – ואני מאמין להם שהם מקבלים ואוהבים את זה (אני חייב להאמין להם) כושר הדיבור שלי ממשיך להיות גבוה אני לא אדם מוכשר במיוחד ובהחלט לא חכם במיוחד – אבל כאמור יש לי תכונה אחת שהיא מאוד מפותחת – והרבה מעל לרוב האוכלוסייה – שזה כושר הדיבור שלי. אין לי עבודה, ומאוד הייתי רוצה לעסוק בדיבור (מכירות, דובר , שדרן.נית ברדיו ) הבעיה היא שברגע שרואים בחור עם קול סקסי של בת. זה נראה לא טוב. אנשים מושפעים גם המראה. ויש פה פער גדול . ברגע שרואים אותי כגבר , ושומעים קול ערב ונשי – זה נראה לא טוב. מה אני יכול לעשות ? תודה רבה

08/09/2011 | 14:27 | מאת: תגובה-דעת יחיד

היי אילן ממה שאתה כותב, אפשר להבין שכדי לסבול את עצמך אתה זקוק לחיזוק ממוחים לעבור תהליך כמו לשינוי מין. יש הומוסקסואלים שמחזקים את היופי החיצוני שלהם כגברים ושלמים עם זה. ויש הומוסקסואלים שמעוניינים לעבור תהליך הורמונלי ולפעמים כירוגי כדי להיות שלמים. שום פיתרון לא נותן 100% שלמות ואושר, אלה הסטנדרט שהאדם מכתיב לעצמו- האמת הפנימית שלו.

08/09/2011 | 15:53 | מאת: אילנית ואילן

תודה

08/09/2011 | 16:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

10/09/2011 | 00:00 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום רב לאילנית ואילן, כבר מן האופן שהצגת את עצמך ניתן להבין, כי מדובר בבלבול לא פשוט, שהרי אילן זה אילנית ואילנית זה אילן. יש להניח שהבלבול הפנימי הזה בזהותך (אם אתה גבר או אישה) מביא אותך לצורך לשנות את הקול במצבים מסוימים ולהתבטא בקול אחר במגעים אחרים עם העולם החברתי. הדבר מורכב יותר מכיוון שהשניות הזו גם באה לביטוי בשיבוש בכישרון החשוב שיש לך, בכושרך המילולי, שאתה רואה בו (ובצדק) נכס חשוב, שבמצבים מסוימים הקשורים להתייחסות אליך מבחינת הזיהוי המיני- אינו עומד לרשותך ואתה מאבדו, כפי שהסברת כה ברור בדבריך. העצוב במצב הוא, שאתה חי חיים שאינם ממש חיים אמיתיים וכפי שאתה מעיד על עצמך, הקשרים עם העולם החברתי, הינם וירטואלים ואינם במסגרת החיים הממשיים. הבלבול הפנימי, שממנו אתה כה סובל, מפריע לך גם להתפתח באופן מקצועי (ואגב, אני מניחה- אם איני טועה- שלא קל לך לכלכל עצמך ולהתפרנס באופן עצמאי) ולהגשים עצמך כאדם וכאיש מקצוע. מאד חבל, שתמשיך לחיות כך בבדידות ובלא תחושת התפתחות והגשמה אישית. יש מקום לעשות מעשה: לפנות לייעוץ או לטיפול רגשי/ נפשי, שיעזור לך להבין מה מקור הדואליות , או השניות שאתה חווה. חשוב שתבין, מפני מה אתה נסוג מן העולם הממשי ובעיקר,שתוכל בעזרת היעוץ או הטיפול לשנות את הדברים ולגבש ראייה יותר ברורה של עצמך מבחינת הזהות המינית. כך, גם תוכל לבחור בדרך של חיים ממשיים ולא להמשיך ולברוח או להימנע מהם. כיום אתה כבר בן 30 וטרם הצלחת לגבש זהות ברורה, שאיתה אתה יכול להמשיך ולחיות. חבל מאד, שתתן לשנים נוספות לעבור כשאתה כל כך שנוי במחלוקת עם עצמך מהי הזהות שלך, עד שאתה צריך לוותר על חיים של ממש. בטוחתני, שאתה אדם עם כישרונות וניכר מדבריך שיש לך עניין בבני אדם ובקשרים חברתיים. חבל שהכול יוסיף להיעצר ותמשיך לחיות בבועה המנותקת מן העולם. אני מאמינה, שתוכל להיעזר באיש מקצוע למטרות שאותן העליתי בדברי, ושאף תוכל להיות מאושר יותר. על כן, אל תחכה ופנה לאיש מקצוע (פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחים בתחום הזהות המינית וכיו"ב), שיסייע לך להתקדם בחייך. אנא, אל תהסס ואל תדחה זאת. מאחלת לך הצלחה רבה בפנייתך לעזרה, בברכה, ד"ר דליה גלבוע

10/09/2011 | 22:57 | מאת: אילו ואילנית

לד"ר דליה גלבוע, ראשית תודה על המענה . זה אכן כפי שציינת- מתסכל מאוד (מאוד מאוד מאוד) לפספס את החיים רק בגלל שנולדתי כגבר. הייתי רוצה לחיות כאישה , ופשוט לחיות את חיי מבלי לסבול מתהליך השינוי . לא מתאים לי לשנות את הגוף . בתור אישה (פמינסטית) אני מתנגדת גם לשינוי פיזי . מבחינתי אני אישה בכל גוף שהוא. מצד שני במציאות אני גבר. וכמו שכתבת אני צריך לוותר על נכס מאוד יקר לי , ואחד מהנכסים הכי חזקים שלי שבזכותו הכרתי המון אנשים אהובים והגעתי למחוזות שלא הייתי מגיע בלעדי הקול שלי. אך כאמור כל העיניין וירטואלי ואני רוצה להתחיל למזג את הוירטואליות עם המציאות. איני יכול כלכלית ללכת לטיפול פרטני . בעבר הייתי בטיפול במרפאה נפשית ציבורית בגלל דיכאון (שזו בעיה נפרדת ) והלכתי גם לפסיכולוגית שם – אך התמקדנו יותר בדיכאון מאשר בסוגית הזהות המגדרית . בין השאר גם כי חשתי שהיא איננה מספיק מבינה בתחום. רציתי לשאול , האם ניתן לקבל טיפול נפשי במרפאה הציבורית בתל השומר שכולל בתוכו גם את הסוגיה הזו? תודה רבה

04/09/2011 | 21:53 | מאת: לילך

שלום, אני בחורה לקראת שנות ה30 שלה..הייתי שנתיים בטיפול שהיה טוב ותמך בי. אני בי סקסואלית עם נטייה רגשית יותר לנשים. אני די בארון ולא רוצה לצאת (אני דתייה סגנון בני עקיבא) אני מכירה את כל האירגונים התומכים (בת קול) וכ"ו.. אני לא מרגישה שאף אחד ממש יכול לעזור לי בהחלטה להתחתן, אני מאד רוצה להתחתן אבל חוששת שהמשיכה הרגשית לנשים תהיה שם תמיד ותציק לי.. יש לי חבר חמוד ערכי טוב לב. מה לעשות?

06/09/2011 | 09:36 | מאת: ד"ר דליה גלבוע

שלום לילך, ההתלבטות שלך מאד ברורה, היות שאת חוששת להיחשף בסביבה שבה את חיה -כלסבית, ובכל זאת המשיכה לנשים מלווה אותך מחד, ומאידך היית רוצה לקיים אורח חיים רגיל, הכולל הקמת משפחה. לצערי, אין לכך פיתרון פשוט, מאחר שבכל אחת מן האפשרויות שתבחרי יש דברים חיוביים עבורך אך גם איבוד של דברים אחרים: אם תבחרי לצאת מן הארון, כלשונך, את עלולה להיתקל בביקורת בסביבתך הקרובה ובוודאי גם תצטרכי לוותר על הקמת משפחה עם בן זוג מן המין השני. אם תבחרי להתחתן ולהישאר עם תחושותיךהבלתי מסופקות, את עלולה להרגיש שאת מוותרת על משיכתך לנשים וחיה בצורה שבה את עושה שקר בנפשך וגם מרמה את בן זוגך. לכן בלתי אפשרי לומר לך מה עדיף עבורך ומה נכון לך לעשות, גם מבלי שהכרתי את מכלול חייך ואישיותך ובעיקר: טרם ביררת את לעצמך באיזו מידה המשיכה לנשים חזקה אצלך, מהווה חלק מרכזי מחייך ובלתי אפשרי לך לוותר עליה. אי לכך, חשוב מעל לכל, שתבררי לעצמך נקודה זו ותוכלי לפעול בצורה בוגרת מתוך שיקול נכון מה נכון עבורך לטווח ארוך. ציינת שהיית בטיפול טוב. כלומר, יש לך היכולת לנצל את האמצעי או הכלי החשוב הזה של טיפול נפשי בצורה יעילה. זה לזכותך בהחלט. על כן, אני ממליצה לך, שתשובי למסגרת של טיפול תוך התמקדות בנושא שהעלית. אני מאמינה שתוכלי להיעזר בהתלבטות שלך. בברכה ובהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

03/09/2011 | 22:46 | מאת: אורח

האם ניתן, או ישנה דרך להוריד את הדחף המיני ההומוסקסואלי בכדי להגביר את הדחף המיני ההטרוסקסואלי? אני דו מיני בן 40 תודה

04/09/2011 | 01:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורח, לא ניתן לשנות את הכיוון של הדחף המיני, אך המשיכה לגברים אינה צריכה להיות "על חשבון" המשיכה לנשים. אני יודע שזה הפחד של ביסקסואלים רבים ואת התפיסה המוטעית הזו ניתן לתקן בייעוץ מתאים. אפשר בהחלט לראות בביסקסואליות טווח רחב יותר של חופש בחירה ולא "גזירה" שמחייבת אותך לבחור באחד המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/09/2011 | 17:04 | מאת: עידן28

שלום רב לאחר קשיים תפקודיים רבים, הכוללים אבטלה של שנים פחד ממפגשים חברתיים, הימנעות מכל מצב חדש שעלול להביך אותי והמון תסמינים אחרים שכללו גם בעבר דיכאון וחרדות אובחנתי כסובל מהפרעת אישיות נמנעת. אני מגדיר את עצמי כהומוסקסואל שנים רבות, למרות שההתנסויות שלי הן מועטות במיוחד ביחס לגילי, ברוב המקרים מאותה סיבה, פחד מלהיות מובך במפגשים עם אנשים חדשים, ולחץ וחרדה במפגשים בכלל בחברה ועם אנשים חדשים. השאלה שלי היא האם ייתכן שהנטייה המינית שלי וההדחקה שלה שנים רבות, הניסיון הבלתי מתפשר שלי להיות מוצג כ"רגיל" בחברה, גרמה בסופו של דבר או יכלה לגרום לבעיית הפרעת האישיות הנ"ל ממנה אני סובל ? האם יש קשר בין הדברים? כי בעיני הקשר הוא בלתי ניתן לניתוק הזהות המינת מזינה את הפרעת האישיות, והפרעת האישיות מפריעה להוצאה לפועל של הדחפים והרצונות שלי כאדם מיני. תודה

02/09/2011 | 19:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, ראשית, אם הכינוי שלך כולל את הגיל, אז גיל 28 אינו גיל "מבוגר כל כך". בהחלט ניתן לערוך שינויים, כולל שינויים באישיות, גם בגיל הזה. שנית, בין הפרעות האישיות הפרעת אישיות נמנעת היא מן ההפרעות הקלות. מדובר, למעשה, בחרדה חברתית מתמשכת מאוד, אשר בעיקר בגלל משך הזמן הארוך הפכה להיות חלק מהאישיות. בהחלט ניתן לשפר את המצב בצורה משמעותית ביותר ע"י טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קבוצתי, שבו נלמדות טכניקות התמודדות שיש לתרגל תוך כדי חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים שונים, תחילה בתוך הקבוצה ובהמשך מחוצה לה: http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=24&u=121#9 אני ממליץ לך בחום לפנות ליחידה הנ"ל המקבלת מטופלים מכל הארץ ללא תשלום. אין מה להיבהל מהעובדה שמדובר בבי"ח פסיכיאטרי - מדובר במרפאת חוץ וביחידה שמגיעים אליה גם מנהלים בכירים הסובלים מחרדה חברתית שמפריעה להם להרצות בפני קהל וכד'. לעתים קרובות, כדאי ללוות את תחילת הטיפול הפסיכולוגי בטיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (המובילה בתחום היא תרופה בשם ציפרלקס). הואיל ותצטרך בלאו הכי להיכנס לרשימת המתנה ארוכה לקבוצה הנ"ל, מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר הטפל או רופא המשפחה בקשר לטיפול תרופתי כזה. ולשאלתך - הומוסקסואליות תורמת אך לא גורמת להפרעה. במילים אחרות, הקשיים שהנטייה המינית מציבים בפני כל בחור גדולים באופן ממוצע מהקשיים שבפניהם עומד הטרוסקסואל שאינו צריך להסתיר היבט מרכזי בחייו, אך מדובר בקושי נוסף ולא בסיבה להפרעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/08/2011 | 13:50 | מאת: משהי

רציתי להוסיף- שיש דברים שאני גם חוששת לומר לו מכיון שאני יודעת שהוא יעשה מהם "יום לימודים ארוך" למשל בעבר היה לי קשר של כמה חודשים עם אישה קשר מיני-נהנתי מאד אף על פי שאני יודעת שאני בכיוון של גברים יותר. אני מרגישה שאני לא ממש יכולה לספר לו דברים אפילו פעוטים מחשש לתגובתו. האם לדעתך יש לו בעיה ?

31/08/2011 | 14:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהי, אנא העבירי הודעות שאינן קשורות לנושא הפורום הזה לפורום פרפקציוניזם השכן, גם הוא בניהולי: http://www.doctors.co.il/forum-4068 בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/08/2011 | 11:48 | מאת: משה

מאז כיתה ו' פחות או יותר, גליתי רגשות לגבי גברים וככה עד כיתה י' התכחשתי לזה ולא ממש הייתי מודע , עד שחברים שלי התחילו לחשוד , בגלל ששאלתי איזו שהיא שאלה מטומטמת שפחות או יותר "הפלילה אותי" . מה שמוזר , שאני לא כמו כול ההומואים שאני מכיר , שמתנהגים כמו בנות , או שאוהבים להתבודד , אני ממש לא כזה וזה אפילו מעצבן אותי לראות . כמו כן יש לי מלא חברים ואפילו הייתה לי חברה ככה שבאמת אהבתי אותה , אבל לא אותה אהבה כמו שקורה לי כלפי גברים , שהיא הייתה והיננה הרגשה חזקה יותר . בנוסף , אני אוהב לשחק בקבוצת ספורט , דבר שאני נהנה ממנו כבר הרבה שנים , ומידי פעם משחק עם חברים כדורגל . מה שאני רוצה לשאול הוא , שהאם אני נחשב הומו או אולי בי ? יש לי פה בעיה מכיוון שאני נימצא בחברה שלא מקבלת הומואים ,ואפילו צוחקת עליהם . אני יודע שאם כולם ידעו , אני ישאר לבד ואתחיל להרגיש דיכאון ופחד . זה הדבר היחיד שמטריד אותי כולכך ואין לא שום מקור שתומך . כבר מכיתה ו' אני מתכחש לזה , כי אני לא מסוגל לאבד את כול מה שבניתי ויצרתי לעצמי בשביל שיהיה לי טוב . איך מתמודדים עם דבר כזה ? מה לעשות ??

28/08/2011 | 12:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, אוכל להתייחס רק לחלק מהדברים, משום שלא ציינת את גילך ואת החברה אליה אתה שייך (האם מדובר בחברה דתית?). לפי תיאוריך, המשיכה שיש לך לבנות היא כמעט אך ורק רגשית, ללא מרכיב מיני, ולכן אתה הרבה יותר נוטה להומוסקסואליות מאשר לביסקסואליות. חלק מתיאוריך לגבי הומוסקסואלים נגועים בדעות קדומות והומופוביה (פחד מהומוסקסואליות). יש הרבה מאוד הומוסקסואלים חברותיים שאינם מתבודדים והרבה מאוד הומוסקסואלים גבריים. יכול להיות שנתקלת ברעשנים ובמוחצנים שבחבורה כי הם בולטים בגלל מוחצנותם וכרגיל לא רואים את "הרוב הדומם". אפילו מבחינה מדעית, במחקרים מאוד יסודיים נמצא שאין הבדל בתכונות האישיות המרכזיות בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. ישנם גם הומוסקסואלים רבים העוסקים בספורט, ולא רק לחיטוב ופיתוח הגוף במכוני כושר. יתר על כן, יש כיום אתרים, עמותות, קבוצות תמיכה ועוד כמעט לכל מגזר בתוך העולם ההומוסקסואלי, כמו הומוסקסואלים דתיים, תאי סטודנטים הומוסקסואים באוניברסיטאות השונות, קבוצות נוער ובוגרים צעירים (עד גיל 24) ועוד. אתה נשמע כמי שחווה קונפליקט עמוק בזהות ולכן אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/08/2011 | 12:42 | מאת: משה

אם שכחתי לציין, אני חי בחברה חילונית . גילי הוא 16 , זה רלוונטי ללכת ייעוץ פסיכולוגי בגיל זה ? עוד דבר ששחכתי להגיד הוא , שאף אחד לא יודע על מה שעובר עלי , ומה שאני . לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש לא מתקרב על לחשוב לספר .. באיזה שלב לדעתך כדאי לי לספר להורים שלי על זה ? ככול שיותר מוקדם יותר טוב ? תודה

27/08/2011 | 20:55 | מאת: גרשון

שלום רב. ראיתי שכתבת מטה כי לא ניתן לשנות נטייה מינית, ולכן אילוץ ילד עדין ורגיש "ודחיפתו" בכוח לעשות דברים שנחשבים "גבריים" - לא יועיל ואולי אף יזיק. שאלתי היא, מה דעתך אם הילד מסכים לכך ומשתף פעולה? כלומר, נניח שילד עדין "נדחף" על ידי הוריו לשחק כדורגל או הוריו רושמים אותו לחוג ג'ודו או קראטה, אבל הילד משתף פעולה ולא "סובל" מכך. האם זה תקין לדעתך? השאלה נשאלת לא מתוך ידיעה שהילד הומוסקסואל, אלא פשוט משום שהוא עדין ורגיש וכדי להחדיר לו מעט גבריות וביטחון יחד עם שיתןף פעולה מלא של הילד

27/08/2011 | 21:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גרשון, הביטחון העצמי של הילד שלך יעלה ככל שתעודד אותו ותתמוך בנטיותיו ובהעדפותיו (לא המיניות). ה"גדולה" שלנו כהורים היא להבחין בין הצרכים שלנו והצרכים של ילדינו - ולא לספק את הצרכים שלנו דרכם (כפי שאתה מנסה לעשות, מתוך כוונות טובות, כמובן). אני מניח שאם הילד היה מאוד רוצה כדורגל, לא הייתה לו בעיה להשתלב. אני חושש שגם אם הוא "יסכים" ו"ישתף פעולה", זה יהיה כדי להשביע את רצונך. ילדים בהחלט עושים זאת, גם אם הם סובלים בתוכם פנימה, ומשלמים את המחיר על כך בשלב מאוחר יותר בחייהם. עמוד מן הצד, תן לו לבחור מה שהוא רוצה כתחביב, דברים שהוא אוהב וחזק בהם, ותן לו גיבוי ותתפעל מהישגיו בתחביבים החביבים עליו! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 15:41 | מאת: משה1

השאלה כך.. אני נמשך לנשים וגברים כאחת, בפועל יותר עם גברים, דהיינו כי אני לא יוצר קשר או משהו רק סטו'צ קטן ואז הכל נגמר. לא מצליח לפתח קשר כראוי. וראיתי שאתה כותב שצריך לעבוד על זה בטיפול פסיכולוגי. השאלה שלי, אם לא עדיף אצל פסיכוסקסולוג שבעצם עיקר עיסוקו סביב סקס. כלומר, האם כל פסיכולוג מתמחה ויבין כל הדברים סביב המיניות? זה הרי לא שאלה של קשרים חברתיים רגילים כמו חרדה חברתית, אלא זה הכל סביב המיניות. מקווה שהבנת את שאלתי

27/08/2011 | 16:00 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, הבעיה שאתה מתאר היא בהחלט פסיכולוגית ולא סקסולוגית. סקסולוג מטפל בהפרעות בתפקוד המיני (שפיכה מוקדמת, חוסר זיקפה מסיבות פסיכולוגיות וכד') בעזרת טיפול התנהגותי. ברוב המקרים הוא מטפל בזוגות ונותן להם תרגילים הביתה (אם אין בן או בת זוג, ישתמש לעיתים בסרוגייט, בת זוג חלופית). הבעיה שאתה מתאר אינה בעיה מינית אלא בעיה ביצירת קשר. ייתכן שהיא קשורה לביסקסואליות וייתכן שלא. בכל מקרה, זהו נושא מובהק לטיפול פסיכולוגי. אולי המאמר הבא ייתן לך קצה של חוט לשאלה אם הקושי ביצירת קשר קשור או לא לביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 15:23 | מאת: יוחאי

אני מתנצל שאולי זה לא ממש על הומוסקסאוליות [אבל זה בהחלט קשור]. השאלה שלי, האם יש קשר בין אוסידי להתנהגות מינית [חרמנות]? אני בהוסטל יש לי עוד שתי חברים (בדירה אחרת) אני רואה שלשתינו מכנה משותף, כל היום חרמנות, ולשלשתינו אוסידי קשה. כי חשבתי, שפרויד אומר שאוסידי זה ביטוי להומוסקסואלי, ובכלל להדחקה מינית. אני מאד מחכה לתשובה שלכם

27/08/2011 | 15:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוחאי, אין קשר בין עוצמת הדחף המיני ("חרמנות") ובין הפרעה כפייתית, אך התכנים של האובססיות והקומפולסיות (המחשבות הטורדניות והטקסים) קשורים במקרים רבים להתנהגות המינית. פרויד ראה בהפרעה הכפייתית תוצאה של קונפליקט בין הדחפים המיניים והתוקפניים ובין המצפון והאיסורים המוסריים שהוא מטיל עלינו. לכן, אם היצרים מאוד חזקים, מצד אחד, והאיסורים חמורים ונוקשים, מצד שני, אנחנו נמצאים כאילו בתוך "סנדביץ'" שסוגר עלינו משני הכיוונים. המחשבות והטקסים הכפייתיים הם דרך להתגונן בפני האיסורים האלה ("אם לא אעשה כך וכך, יקרה או לא יקרה כך וכך"). מספר דוגמאות מהקליניקה: בחור שמייד עם הגיעו לאורגזמה חייב להתרחץ היטב במים רותחים כמעט ולהחליף את כל המצעים והמגבות, בחור שחייב "לגמור" 3 פעמים עם בחורה כי אחרת יש לו חרדה שמא הוא הומוסקסואל, שעות קבועות ונוקשות ליחסי מין, קיום יחסי המין בסדר מסוים ומחייב ועוד ועוד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/08/2011 | 12:52 | מאת: יוחאי

תודה לך על תשובותיך המאירות עיניי. ואני רוצה לדעת האם ה'חרמנות' שלי [סליחה על הביטוי] זה דבר טבעי, נורמלי? אני לא צריך להרגיע את זה? חוץ מהאי נוחות עם זה, כמו שאני מרגיש. אבל אני גם בפועל מאד עסוק סביב המיניות המוגזמת. האם כדאי לי להתייעץ עם פסיכולוג? אודה לך מאד

28/08/2011 | 13:04 | מאת: יוחאי

אני יסביר את עצמי, ובאמת אין לי טקסים וכדו' בכלל ויש לי במשך כל היום טורדנות ואי רוגע מחשבתית שאובחנה כאוסידי. ודוקא מכיון שהביטוי הוא לא ישיר במיניות אלא טורדנות עקיפה, אני רוצה שוב לשאול, אם יתכן שבעצם זה 'כיסוי' וזה כן תוצאה של ההדחקות וכו' המיניות. ושוב תודה רבה לך מאד

26/08/2011 | 16:41 | מאת: מתנסה

ד"ר גידי שלום לפני יומיים התנסיתי לראשונה עם גבר, משהו שחשבתי עליו כבר זמן רב ולבסוף החלטתי ללכת על זה. ההתנסות הייתה חלקית, כללה מגע נשיקות ומין אוראלי חלקי שאני הענקתי לו. איכשהו חשבתי שאני ארגשי הקלה לאחר ההתנסות, אך יצא שאני רק מרגשי רע יותר ומפוחד. אני מפחד שאולי נדבקתי במשהו, מכיוון שהמין האוראלי נעשה ללא הגנה (אך ללא גמירה). אבל עוד יותר אני מפחד להכיר בעובדה שהיה שם משהו שגרם לי להנאה. קשה לי מאד עם הבלבול הזה. אשמח לשמוע את דעתך על מה שעובר עליי.

26/08/2011 | 19:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתנסה, התחושות שאתה מתאר שכיחות מאוד אחרי מגע מיני ראשון. גם האיידספוביה גם הספקות. נתחיל מהאיידספוביה - הסיכון להידבק ממין אוראלי, ועוד בלי שפיכה, הוא ממש אפסי! מחקרים מצביעים על קשר חזק בין פחדי שווא מאיידס וחוסר קבלה של הנטייה המינית. מעבר לכך, הפעם הראשונה הזו מסמלת החלטה, התחלה של דרך מסוימת, ואתה לא מרשה לעצמך להודות בהנאה, כי הנאה כזו היא השלמה עם הנטייה. אני מעריך שתחושותיך תהיינה קלות יותר ויותר ככל שתצבור ניסיון. לאט לאט. אשמח להתעדכן מעל גבי הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/08/2011 | 10:10 | מאת: מתנסה

הי גידי. תודה על המענה המהיר, הרגעת אותי מאד. אני עדיין חרד מהידבקות עקב הדימום (אמנם המזערי שהיה לי בפה). קראתי באתר של הועד למלחמה באיידס שדלקת חניכיים מעלה את הסיכון להידבקות כאשר בוצע מין אוראלי. לכן אני מפחד מאד. רופאה מומחית באחד הפורומים המליצה לי ללכת למיון ולקבל PEP, אך גם זה צעד דרסטי בפני עצמו לדעתי. אולי אקפוץ למיון רק בשביל השקט הנפשי, עדיין לא החלטתי. קודם אני אתמודד עם החרדה הזאת ואחרי זה עם השאר.

25/08/2011 | 18:47 | מאת: יניב24

אני בן 24 מגדיר את עצמי כהומו, מרגיש ככה כבר מגיל 17 אפשר להגיד שתמיד נמשכתי לגברים, אפילו בגיל צעיר יותר, אף שלא הייתי כל כך מודע לכך. בגיל 17 הבנתי סופית שאני נמשך לבנים, עד גיל 22 זה נשאר בגדר פנטזיה ואוננות, תמיד בעזרת סרטי פורנו של גייז בגיל 22 אזרתי מספיק אומץ ופגשתי בחור, מצצתי לו ודי נהנתי מכך. מאוחר יותר פגשתי עם מישהו וגם איתו היו רק מציצות. חדירות אף פעם לא גירו אותי במיוחד כמו מציצות. ובכלל, למרות החרמנות, אין לי כל כך צורך למצוא מישהו ממשי, ואני מסתפק באוננות. לנשים אני לא נמשך כלל והמוזר הוא, שבניגוד להומואים אחרים שאני מכיר אני לא רק לא נמשך, אלא אף נגעל מגוף האישה (בעירום) ומאיברי המין של נשים. זה גורם לי ממש לגועל (בלי לפגוע כמובן באף אחת, אבל זאת התחושה שאני מרגיש). השאלה שמטרידה אותי היא - מילא לא להימשך לנשים ולגוף האישה אבל למה אני מרגיש גועל מכך ? יש לציין שאני מאוד אוהב נשים ברמה הבינאישית, יש לי כמה ידידות טובות, ואני מאוד נהנה לשוחח עימן ולהיות בחברתן. מה אני ? האם אני באמת הומו? למה אני נגעל כל כך מגוף של אישה?

25/08/2011 | 19:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יניב, להומואים רבים יש ידידות נפש עמוקה עם נשים, ואפילו עם נשים יפות, והם אכן נגעלים מגוף האישה. חלק לא מבוטל ממטופליי ההומואים תיארו את איבר המין הנשי במפורש כפצע, ואפילו כפצע מוגלתי וזאת כאמור בצד יחס חם ורגשי וקשרים קרובים עם נשים. נפוץ ביותר! לפי תיאוריך, אין ספק שאתה הומו. אינני מכיר אותך ואת מגעיך הבין-אישיים, אך ייתכן באופן כללי שהעדפת אוננות על פני יחסי מין עם אדם אחר מקורה בקושי לעבור את המחסומים הבין-אישיים הרבים כדי לממש מיניות, במיוחד שחלק גדול מהמגעים ההומוסקסואליים מתחיל במין ומתפתח או לא מתפתח ליחסים שיש בהם יותר ממין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חושב שאני צריך להבהיר, שיש לי 2 ידידות נפש ובאמת יש ביננו ידידות נפש רבת שנים, עוד מגיל הילדות ואני שמח לשמוע שאני לא היחיד שנגעל, זה גורם לי לא להרגיש חריג כל כך. בכל מקרה, העניין הוא שיש לי תמיד תחושה שאני שונה מכל ההומואים שאני מכיר/רואה ואני מתייחס כרגע לסטיגמה הנפוצה, אז זהו, שיש לי את הדיסוננס הזה, בין מי שאני תופס את עצמי, לבין מי שאני באמת. אני רואה את עצמי כהומו, אני מרגיש כהומו למרות שאין לי כמעט ניסיון מיני, אני נהנה לחשוב על יחסים עם גברים ועל יחסי מין בכלל, אבל זה לא בא לידי מימוש, תמיד אחרי שאני גומר, כל הפנטזיות נעלמות ואני לרגע אפילו מצטער או שמח על כך שלא באמת יצאתי ומימשתי אותן, אני כאילו לא מרגיש צורך יותר, החרמנות נעלמת, ואז אני מבין שטוב שלא עשיתי את זה עם גבר אמיתי, שאולי אחרי המפגש איתו הייתי מרגיש לא נוח או אפילו נבהל מעצמי ומהסיטואציה בה הייתי ונהנתי... זה מוזר לי. דבר נוסף הוא התחביבים והחיצוניות או מי שאני כלפי העולם. תמיד הרגשתי בן, הכוונה, לא היו בי ספקות או רצון אי פעם להידמות או להיות אישה, כן, אני יודע שלא כל הומו חייב להיות נשי או עם רצון להיות אישה באיזה שהוא מקום, ושיש המון הומואים ששמחים להיות גברים, ובעצם זה רובם אבל אצלי זה יותר מורכב, אני משדר כלפי חוץ גבריות ואפילו מתאמץ לשדר גבריות יתר כי אני לפעמים חושש שאולי מישהו חושד בי. הפחד הוא עמוק כל כך שיגלו שאני הומו, שאני פשוט לפעמים מחצין גבריות כלפי חוץ בצורה שאין בה צורך. אפילו מתרברב מול גברים שאני פוגש, בכך שהיו לי כביכול חברות וששכבתי איתן וכו... סוג של רצון להרגיש כמו כל הגברים ולהיות "בחבר'ה". אני גם לפעמים חושב שחלק מהמשיכה שלי לגברים היא כי בתוך תוכי עמוק אני לא באמת מרגיש גבר ככל הגברים, אני תמיד מקנא בבחורים שאני רואה, אני כאיל רואה בהם בהתנהגות שלהם, בהליכה שלהם, בכל דבר שבהם משהו שכאילו חסר בי. למרות שאני מציג את עצמי הכי גברי, ובאמת שאין לי גם באופן טבעי שום גינונים "נשיים" או משהו דומה. אבל תמיד בתחושה משהו בי חסר, והחוסר הזה מציק לי מאוד. אני כאילו לפעמים נמשך לכאלה שיש בהם את החוסר הזה, אולי כי למלא בי את החסר הזה, המשיכה מינית אליהם אולי גורמת לי להרגיש חלק ממה שאני רוצה גם להיות. נעים לי להסתכל עליהם, לפעמים בחצי משיכה/חצי קנאה גם משיכה מינית וגם משיכה למה שהם מסמלים או ל"אותנטיות" שיש בהם. אני אדם מאוד חברותי, אומרים שאני כריזמטי מאוד, ויש לי יכולת שכנוע בלתי רגילה. העניין הוא שבשנים האחרונות מאוד נסגרתי ואני כבר לא מביא לידי ביטוי את כל היכולות החברתיות שלי. התרחקתי מחברים, מאנשים, ואני די מתבודד רוב זמני אבל המצב הזה לא מדכא אותי, אני אדם שמח מטבעי רוב הזמן קשה לי להבין למה באמת אני כל כך מתקשה לפגוש פרטנרים הומואים לכל סוג של מפגש, כי אני יודע שאני מסוגל ברמה הבינאישית לחולל קסמים, אבל אני פוחד ממפגש כזה, אולי שיצא משהו מחייב יותר, אולי שאותו אדם מולי ינסה להסיר חלק מהמסכות שלי. אני גם די חסר ביטחון בגוף שלי, אני רזה מאוד, לא שרירי ואפשר להגיד שאין לי גוף יפה בכלל, לדעתי. לעומת זאת, באיבר שלי אני כלל לא מתבייש, אני הרבה מעל הממוצע, ככה שהבעיה היא לא בו. תוכל לעזור לי ולהסביר לי מה בעצם מעידות כל התחושות שציינתי על עצמי?

25/08/2011 | 18:37 | מאת: אורח

שלום לך. רציתי לשאול האם יש קבוצת תמיכה עבור הומוסקסואלים העוסק בנושא הנטייה המינית ויציאה מהארון. ממה שחיפשתי ראיתי שיש קבוצות המיועדות לבני נוער ופחות לבני גילי (אני בן 30). אודה לך על העזרה.

25/08/2011 | 19:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורח, לדעתי, יש קבוצות חברתיות (אינני חושב שנעשה שימוש מפורש במילה "תמיכה") באגודת הלהט"ב: http://www.glbt.org.il/he/ ובגילך תוכל גם להצטרף לפעילות של אחד מתאי הסטודנטים הגאים באוניברסיטה הקרובה למקום מגוריך (ר' בלוח הקישורים באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 21:12 | מאת: רון

לד"ר גידי רובינשטיין, האם יש אמת בטענה שהורות חד מינית מעלה את הסיכוי להתפתחות נטייה הומוסקסואלית בילד? האם אתה מכיר מחקרים שמראים זאת? תודה.

24/08/2011 | 21:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רון, המחקר על הומוסקסואלים ולסביות בעייתי מאוד, משום שברוב המכריע של המקרים איננו יכולים להגיע למדגמים מייצגים. כלומר, אין מה שקרוי בשפה הסטטיסטית "מסגרת דגימה" (דוגמת מרשם האוכלוסין על החברה בכללותה ומרשם האוכלוסין ושאר הרשומות אינן כוללות כמובן רישום של נטייה מינית). המחקרים המעטים שנערכו בנושא נערכו בידי פעילים (ובעיקר פעילות) הומו-לסביים ורובם איכותניים, כלומר, מחקרי עומק על מספר קטן יחסית של מקרים. מחקרים אלה מצביעים על כך שילדי הומואים ולסביות אינם סובלים מהפרעות נפשיות יותר מאשר ילדי סטרייטים. מבחינת ההסברים הפסיכואנליטיים להומוסקסואליות (אשר, כפי שהבנת, אני נמנה על תומכיהם) אין כל סיבה להניח שילדי הומואים ולסביות יהפכו להומואים ולסביות בעצמם יותר מילדי סטרייטים. התיאוריה מתרכזת בדינאמיקה המשפחתית, ובעיקר בשיבוש בתהליכי ההזדהות עם דמות ההורה בן אותו המגדר. מן הראוי לציין, בהקשר הזה, שחלק גדול מאוד של הומואים ולסביות לאו דווקא מגדלים ילד עם בני זוגם אלא נערכים ל"הורות אחרת" המורכבת מזוג של גבר הומוסקסואל ואישה סטרייטית, למשל, החוברים יחד להבאת ילד לעולם ולגידולו המשותף דווקא מתוך הכרה בחשיבותו של שותף בגידול הילד: http://keshetfamilies.org.il/ מהכרותי המצומצמת עם הנושא, התרשמותי היא שבניגוד להורות "רגילה", שבה הבאת ילד לעולם היא "אוטומאטית", דווקא בהורות אלטרנטיבית מושקעים מאמצים ותכנון רבים יותר, כולל התייעצות מתמדת עם אנשי מקצוע והדרכת הורים וכן קבוצות מיוחדות המתייחסות מראש לאתגרים המיוחדים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 22:27 | מאת: רון

25/08/2011 | 02:54 | מאת: רון

ד"ר רובינשטיין שלום שוב, אתה מציין שהתיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בדינאמיקה המשפחתית, ובעיקר בשיבוש בתהליכי ההזדהות עם דמות ההורה בן אותו המגדר. אם אתה טוען כי מדובר בשיבוש, הרי שניתן להסיק מדבריך כי הנטייה היא בהפרעה. כמו כן, קראתי את דעתו של הפסיכואנליטיקאי אייסי בנושא. לםי מה שהוא טוען, הומוסקסואליות נוצרת עקב הזדהות של הבן ההומוסקסואל עם אביו. האב מגיב לבנו בבוז, בניכור ובדחייה. אני מנסה להבין את שאלת הביצה והתרנגולת. מדבריך הבנתי, ויתכן שבטעות, שהניכור של האב יכול להעלות את הסיכוי להתפתחות נטייה הומוסקסואלית בילד, ואילו ממה שטוען אייסי הניכור שמגלה האב כלפי בנו הוא פועל יוצא של ההתאהבות שמגלה כלפיו הבן. אשמח לשמוע את התייחסותך. הכרת הנושא ממש חשובה לי. תודה.

24/08/2011 | 21:04 | מאת: רון

ד"ר גידי רובינשטיין, יש עניין מסוים שאני חרד לגביו ולא יודע כבר מה לחשוב. אני זקוק להמלצתך בנושא. עד לאחרונה חשבתי שיש קונצנזוס בקרב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים לגבי אי היכולת לשנות נטייה מינית. קראתי מאמר של רוברט שפיצר מ-2001 (שדווקא הוביל את המהלך שהביא להוצאת ההומוסקסואליות מה-DSM) על מחקר המראה כי טיפולי המרה עשויים לשנות נטייה מינית. ידוע לי גם כי גם ד"ר ניקולאי שהיה בעבר ראש ארגון הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקני מאמין כי נטייה מינית ניתנת לשינוי. האם זה נכון??? אני כבר לא יודע מה לחשוב וזקוק לעזרתך. תודה.

24/08/2011 | 21:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רון, לפני כמה שנים קראתי גם אני את מאמרו של שפיצר והגבתי עליו: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=150 כפי שאתה רואה, כותרת המאמר מנוסחת כשאלה ומתייחסת באופן צנוע ומסויג לאפשרות לשינוי הנטייה המינית אצל כמה (some) מההומוסקסואליות והלסביות. המפגינים בעד טיפולי ההמרה בכנסים של האיגודים המקצועיים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים (כמו מי שמפעיל את ארגון "עצת נפש" בארץ) הם אנשים דתיים מאוד ועקב מחאותיהם ערך שפיצר את מחקרו בקרב מדגם לא מייצג של מגזר זה באוכלוסייה האמריקנית. המצפון, צווי המוסר, האיסורים המוסריים והאמונה הדתית היא חלק מנפשו של האדם (או בשפה הפסיכואנליטית, "האני העליון"). כאשר אדם מרגיש חוטא, מאמין בחיי העולם הבא ועקב כך שייענש על פעילותו המינית כשיגיע יומו - ייתכן מאוד שיבחר בטיפול בעל מרכיב ערכי חזק, יפעל נגד דחפיו ויצריו ויתכחש להם, או שוב, בשפה הפסיכואנליטית, "טיפול" כזה יחזק את מנגנוני ההגנה שלו. במקרים רבים בטיפול אנו אכן פועלים לחיזוק ההגנות של המטופל, כאשר מתקבל הרושם שהאדם אינו יכול לעמוד מול המציאות (למשל ולהבדיל, החלטה של רופא לא לספר לחולה במחלה סופנית את כל האמת). כאשר קיימת מידה כלשהי של משיכה לנשים ניתן לבחור לממש רק אותה מסיבות שהן בעיקר ערכיות. דוגמא נוספת יכולה להיות (שוב "להבדיל") טיפול בפדופיל, שאינו יכול לחסל את המשיכה לילדים, אך עוזר לאדם לשלוט ביצריו. אסיים בהפניה לדברי הרב רון יוסף, העומד בראש ארגון הו"ד (הומוסקסואלים דתיים), אשר גייס את תמיכתם של 150 רבים אורתודוכסים בישראל בכך שהומוסקסואליות אינה עבירה הלכתית, כל עוד אינה כוללת חדירה אנאלית ("משכב זכור"). כלומר, גם הגורמים הדתיים השמרניים ביותר אינם תומכים בטיפולי המרה, למעט האקט האסור, אך ברור שאם האדם אינו דתי ואינו מאמין שהוא חוטא ובנוסף לכך, אינו נמשך כלל לנשים, לא ניתן להחליף את המשיכה לגברים במשיכה לנשים (הוא הדין לגבי לסביות, כמובן). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/08/2011 | 22:31 | מאת: רון

תודה על ההתייחסות המעניינת והקישור להתייחסותך. אני מבין שב"עיפולי ההמרה" מתמקדים בעצם בהדחקת דחפיו הטבעיים של המטופל. מה שלא הבנתי הוא איך בעצם, החלו המטופלים לחוש הנאה ועניין בבני/בנות המין השני. כמו כן, האם ההדחקה הנדונה יכולה, לטעמך, להחזיק מעמד לאורך זמן? אשמח להתייחסות. תודה רבה.

22/08/2011 | 12:45 | מאת: בעילום שם

שלום גידי ישנה טענה שנמצא גן להומוסקסואלים Xq28 רציתי לבקש את תגובתך? עוד אשמח לקבל את תגובתך לקישור הבא-הנושא מופיע בהרבה מקומות לא רק בכתובת הבאה http://www.gogay.co.il/content/articleColumn.asp?id=3239

22/08/2011 | 13:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, מדובר בידיעה שפורסמה בשנת 2007. לאחרונה קראתי את הספר האחרון של Simon LeVay, מי שמוביל את חקר ההסברים הביולוגיים להומוסקסואליות, ואף מצדד בהם בצורה קיצונית, ולא מצאתי הסבר נחרץ וחד-משמעי. הנה גם קישור לאתר שלו, המתעדכן בקביעות: http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation את ספרו האחרון גם מסרתי לסקירה לדר' וגנר, מנהל מרפאת גן מאיר (ללהט"ב) בשירותי בריאות כללית, ושנינו סבורים שההסברים הביולוגיים העדכניים ביותר אינם מבוססים דיים והדעה המוחזקת ע"י רוב אנשי המקצוע היא שהומוסקסואליות היא תופעה רבת גורמים, מולדים (שעדיין לא ברורים דיים) וסביבתיים - ובכל מקרה, לא ניתן לשנותה או למונעה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/08/2011 | 19:35 | מאת: בעילום שם

א' תודה על התיחסותך לשאלתי, ואני מוכרח לומר שהיא היתה במהירות. אני מוכרח לשאול ולהתעקב על נושא המניעה. . אם באמת הומוסקסואליות היא תופעה רבת גורמים(גנים מסוימים והורמונים-במיוחד טסטוסטרון) האם אתה חושב שזו תיהיה סיבה להפלה? הינה קישור לסירטון שיכול אולי לתמוך ברעיון של הקישור הקודם ששלכתי http://www.youtube.com/watch?v=R3pvAk7Zz5U&feature=related

21/08/2011 | 18:33 | מאת: יוחנן

שלום. אין ניתן לדעת האם ילד בערך בן 9, מסתיר משהו על נטיותיו המיניות אם בכלל יש כאלו בגילו? כלומר, ידוע כי יש ילדים שלא יעזו להפר את תפקידי המגדר שלהם, ואם הם יעשו דבר שלא שייך למגדר שלהם, אזי הם יעשו אותו בסתר. יש גם ילדים שכלפי חוץ מראים שהם "גברים קטנים" אבל למעשה זה סתם הצגה. איך ניתן לדעת אם ילד באמת מתנהג כפי שבנים צריכים להתנהג או שהוא סתם עושה הצגות? לעומת זאת ילד שמתנהג בצורה נשית לבטח לא עושה הצגות או שהסיכוי לכך הוא נמוך. אני שואל כי הבן שלי שאומנם כלפי חוץ מתנהג כפי שמצופה מבנים , גורם לי לחשוב לפעמים כי הוא עושה דברים רק כדי להראות את עצמו. למשל , הוא לא כול כך מתעניין בכדורגל אבל תמיד מספר סיפורים שהוא כול היום משחק בכדורגל מה שנראה לי נכון בחלקו. האם הוא מסתיר משהו או שזה התנהגות אופיינית לילדים? עלי לציין שהתנהגותו היא עדינה והוא רגיש, אבל לא ראיתי אותו מעולם משחק במשחקי בנות, מתלבש כבת וכו'

21/08/2011 | 19:08 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוחנן, דאגה או חרדה, מעצם טבען, מכוונות אל עבר העתיד, או במילים אחרת, אל מה שעוד לא קרה וספק אם יקרה - וזה המצב שאתה מתאר לגבי עצמך בקשר לעתיד בנך. אין כל ודאות בחיים, ובמקרה של הילד שלך באופן מיוחד, כאשר אין סימנים חד-משמעיים. מסיבה זו גם לא הייתי מציע לרמוז או לשאול אותו בעקיפין, וגם לא לחפש "סימנים" (כידוע לך, כשמחפשים בסוף מוצאים). הנח לו, עמוד מנגד והרגע את עצמך לספק לו תמיכה בכל מצב. אם הדאגנות מאפיינת אותך גם בהיבטים אחרים של החיים, הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/08/2011 | 12:15 | מאת: בעילום שם

בין כה וכה אתה לא יכול לשנות או לקבוע לו את הנטיה המינית. אנחנו לא באמת יושבים ומחליטים למי להימשך מינית. אנחנו מתוכנתים מראש.עדיין.

18/08/2011 | 02:49 | מאת: אדם

מה דעתך על היוזמה הזאת? http://www.kamoha.org.il/?p=5533

18/08/2011 | 12:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אדם, עיינתי באתר, ובעיקר חיפשתי את המלכוד, קרי את התשלום.בזמנו היה ניסיון להקים משרד שידוכים להומוסקסואלים ולסביות באשר הם (גם חילוניים וגם דתיים) והוא לא תרם דבר, שכן ברוב המקרים אנשים כבר הכירו את המועמדים לקשר בנתיבי ההכרות הרגילים. את אותו משרד הקים מי שקודם לכן גם אירגן אורגיות לגברים הומוסקסואלים ולהתרשמותי, היה זה ניסיון ציני לנצל את מצוקת הזולת ע"י מישהו שאינו איש מקצוע ופועל בשם עקרונות "רוחניים" / רפואה משלימה וכיו"ב. למיטב ידיעתי, הניסיונות של הומואים ולסביות להקים משפחות אלטרנטיביות לא נעשה ע"י שידוך בין הומו ולסבית. יש ארגון ששמו "משפחות הקשת" המנסה לעזור בהקמת משפחות אלו ואולי כדאי להציע לו להקים מדור מיוחד לדתיים. למיטב הבנתי, האתר שהפנית אותי אליו מציע "הסתתרות משותפת" של שני בני הזוג וכמובן מבקש לגזור קופון מכך. מתחושת הבטן, נשמע לי שלא מדובר במשהו שנעשה לשם שמיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/08/2011 | 08:55 | מאת: משה1

הסיפור שלי 'קצת' מורכב, ולכן אני תוהה המון. אני מרקע דתי, ובגיל ההתבגרות היה לי משבר נפשי. יחד עם זאת [בתקופות שהייתי מתפקד טוב] הקשר שלי היה עם בנות אהבה ומין כלומר הטרוסקסואל. אבל בפועל לא התחתנתי! אמנם אפשר להסביר בגלל הבעיות התפקודיות-נפשיות וגם הזהות הדתית שאני מבולבל בה. אבל בכל אופן בשלב מסוים התחלתי ללכת בדרך הקלה דהיינו משיכה לבחורים, וקיום יחסים הומוסקסואלים. כיום, אני מודע לכך שהנטיה כרגע הוא הומסקסואלית, ואולי שנאמר זו הנטיה שלי ועד אז היה זה הדחקה [אולי סיבה למשבר נפשי??], אבל אני בכל זאת שואל, כי עובדה שכל השנים הראשונות הייתי הטרוסקסואל מובהק וחוויתי קשר עם בנות, אז איך אדע אם זה לא מורכב יותר מאשר לקבוע אני הומוסקסואל. סליחה שאני ככה מאריך, אבל אם תוכל לייעץ לי לכוון אותי איך אני יכול לברר את הנקודה הזאת. תודה רבה

15/08/2011 | 10:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, אני מצטער לקרוא שעברת תקופה קשה ומקווה שהיא מאחוריך. הדבר היחיד שמגדיר את נטייתך המינית היא משיכתך לגברים. משיכה זו היא בבחינת "אהבת מרדכי" ולא "שנאת המן". במילים אחרות: העובדה שקשרים עם בחורות לא עלו יפה בזמנו לא הביאה לכך שתימשך לגברים, וגם לא המשבר הנפשי אליו נקלעת. הסיבות להומוסקסואליות שנויות במחלוקת וכנראה מדובר באינטראקציה בין גורמים מולדים וסביבתיים (בילדות המוקדמת), אך אין בתקופת הבגרות הצעירה דברים שיכולים לגרום לה. בהחלט ייתכן שבתקופה מסוימת משיכה זו הייתה "רדומה" (או "מודחקת" בשפה הפסיכואנליטית) וכעת היא התעוררה. אנחנו מכירים את התופעה גם מגיל הרבה יותר מבוגר משלך. לאור הרקע הדתי שלך, ייתכן שתמצא תמיכה מתאימה בארגונים כמו הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) ו"חברותא". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/08/2011 | 15:47 | מאת: משה1

ראשית תודה רבה לך. ואני שואל כך, המציאות כאילו כפתה עלי להתמקד בקשר עם בנים, אני לא מכחיש שיש לי נטיה לבנים, אך האם זה אומר שאני הומו ז.א. אני יודע שיש את הסולם של קינסי, אבל השאלה האם עלי להתנסות עוד עם בנות, כי כל השנים האחרונות הייתי ביישן וכו' ולא 'התחלתי' עמהם. ורק כך אדע?? תודה רבה ב. אגב, כתבת לי 'דברים שקורים בילדות המוקדמת'. האם הכוונה להתעללות מינית? או למשל להתנהגות בלתי הולמת מינית כלפי הילד? האם יש קשר?.

13/08/2011 | 01:01 | מאת: דניאל

הי דוק, אני בחור בן 33, גיי, בגדול בחור "מצליח", קרירה טובה, יוצא, מבלא וכו'... אבל לא הכל ורוד כמובן :@, יש בעיה בכל מה שקשור למין ומניות (ואני לא מתכוון לנטייה מינית- זה כבר בסדר, אומנם בגיל מאוחר אבל חיי טוב עם זה). יש לי ביטחון עצמי מאוד נמוך במה שקשור לגוף שלי, חרדת גודל וכו'.., ונוצר מצב שאני ממש נמנע מסקס, ואפילו סולד ממיניות :( אני יוצא הרבה, גברים מתחילים איתי , אבל מאוד מאוד קשה לי ורק המחשבה של להכנס למיטה מרחיקה אותי. (בגילי המופלג יצא לי להיות רק עם שלושה גברים.- סה"כ נהנתי...).מאוד הייתי רוצה קשר זוגי אבל זה מאוד מפריע וגורם לי להסגר. שלא לדבר על לעשות סטוצים- הייתי רוצה אבל אני ממש לא מסוגל .. בקיצור, רציתי לדעת אם אתה מכיר מטפל מיני / סקסולוג גיי פרנדלי במרכז? האם יש טעם לפנות למרפאות טיפול מיני של הכללית ? האם היית ממליץ לי על טיפול סרוגייט? תודה רבה . נ.ב. אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנה אצל פסיכולוגית ומאוד קשה לי לדבר איתה ספציפית על הנושא הזה..

13/08/2011 | 01:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, לדעתי, הטיפול בבעיה שאתה מתאר צריך להיות פסיכולוגי (אולי תוך הכנסת מרכיבים התנהגותיים-קוגניטיביים לטיפול הנוכחי) ולא סקסולוגי. אינך מתאר בעיה בתפקוד המיני (למשל, חוסר זיקפה), אלא סוג של פוביה חברתית הקשורה לדימוי הגוף שלך, המהווה מחסום מעצם ההגעה למגע מיני. טיפול באמצעות סרוגייט הוא טיפול נורא-נורא יקר וככל הידוע לי אין סרוגייטים גברים לגברים הומוסקסואלים. המלצתי לך, כדי להתגבר על המבוכה בהעלאת הנושא בפני הפסיכולוגית, להדפיס את פנייתך זו לפורום ולהשאירה לפסיכולוגית לקריאה בין השיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

13/08/2011 | 23:53 | מאת: דניאל

13/08/2011 | 00:12 | מאת: דני

13/08/2011 | 00:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

05/08/2011 | 12:14 | מאת: נוי

שלום, ממש תודה על תשובתך. אתה צודק במובן מסוים-הבחור נותן המון ביטחון והנוקשות שלו אכן משרתת אצלי את מקום הבטוח היציב.שלא כמו בחורים אחרים. מצד שני כשהיינו בקשר הרגשתי מאד חנוקה איתו-הוא שמרן מאד מאד וכשהתווכחנו היה קשה לשכנע אותו בעמדתי. הוא בחור איכותי וטוב אבל אני מרגישה שאנחנו סותרים-אני מאד זורמת פתוחה שמחה כזו והוא הפוך-נוקשה רציני לא זורם-מיושב. גם קשה להגיע איתו לעמק שווה-יש לו דעות כבר בחינוך ילדים ובהכול כשאני ממש לא שם.. (אני בת 27 והוא 29). גם מבחינה מינית הוא פחות זורם וקשה לו לדבר עלהדברים האלו. האם זה לא נשמע רחוק מדי על פניו? והאם לדעתך הנוקשות הזו בעתיד לא תגרום לי לעזוב את הקשר.

05/08/2011 | 12:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נוי, הבירור המתאים של משמעות הקשר עבורך צריך להערך במסגרת ייעוץ אינטראקטיבי יותר פנים אל פנים, תוך התייחסות לעברך הקרוב (קשרים קודמים) והרחוק יותר (יחסים עם הורים). בוודאי שהבחור לא ישתנה ושכנועו בדעותייך אינו צריך להוות מטרה. אני מאמין שבכל קשר טוב יש לשמור על נפרדות זה מזה, כולל קבלת הזולת על דעותיו השונות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/08/2011 | 00:08 | מאת: נוי

שלום, אני סטרייטית אבל מרבה לקרא בפורום ואוהבת את תשובותיך. לכן החלטתי להתייעץ בנוגע לבעיה.לפני שנה יצאתי עם בחור מאד טוב במשך תקופה,נפרדנו על רקע תכונה שהפריעה לי ובאה לידי ביטוי בעוד מקומות והיא נוקשות (מאד מרובע ושמרן). חלפה שנה שבמהלכה אנחנו בקשר לסירגין מבלי להיות באמת בתוך הקשר.. בעיקר בטלפון שיחות וסמסים, כשניסינו לחזור לקראת פסח- הוא נשאר בשלו ועם הנוקשות שלו בכל מיני מקומות והחלטנו ששנינו כרגע לא בשלים לקשר כל אחד וסיבותיו. אבל מה שהכי משגע אותי-שאנחנו ממשיכים לשמור על סוג של קשר שהוא לא פה ולא שם.. וזה מבלבל את שנינו , יש לציין שהוא אוהב אותי מאד ואני לא סגורה על מה שאני מרגישה כלפיוץ שאלתי היא כזו- איך מפסיקים להיות בקשר? אני מרגישה שזה הפך להיות אובססיה אצל שנינו. ? תודה

05/08/2011 | 01:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נוי, נוקשות היא אכן תכונה לא רצויה בפני עצמה, אך יש לה תפקיד הגנתי חשוב מאוד, כמעט הישרדותי. הבחור מגן על עצמו ולא יפסיק לעשות כן בגללך או בגלל כל אדם אחר, אלא אם כן, יקרה אירוע מאוד דרמאטי בחייו, לעיתים כצמיחה מתוך משבר. כדאי לך לבדוק עם עצמך האם אותה נוקשות של הבחור, פרט לכך שהיא אינה אטרקטיבית בעינייך, אינה גם משרתתת אותך מאיזו שהיא בחינה. נכון שלא כייף עם אנשים כאלה, אך הם גם משרים הרבה ביטחון, הם צפויים, הם שם בשבילך ומהווים למעשה מעין "חוף מבטחים", שתמיד ניתן לחזור אליו. אם הוא גם אוהב אותך ונותן לך תחושה שאת רצויה, ברור שהוא ממלא צורך מאוד חשוב עבורך. לכן השאלה אינה כיצד להפסיק את הקשר אלא האם את באמת ובתמים רוצה להפסיק אותו. התשובה לשאלה כיצד להפסיק היא ע"י חיתוך וויתור גם על הידידות, אבל כלל לא בטוח שזה הצעד המתבקש כאן, אלא בדיקה מעמיקה יותר של מה שיש בקשר זה ולא התמקדות במה שאין בו. ריגושים ועניין הרבה יותר קל למצוא, אך מי שמספק אותם בדרך כלל אינו מספק ביטחון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/08/2011 | 22:08 | מאת: התפתחות הומוסקסואליות

ערב טוב- ראיתי כי במספר מקומות כתבת כי בוגרים הומוסקסואליים סיפרו כי בילדותם נטו לשחק יותר במשחקי בנות /גינונים נשיים. שאלתי היא האם קיימים מקרים כי בכול זאת ילדים המשחקים במשחקי בנות , עדינים וכד' בכול זאת יתפתחו לסטרייטים? בנוסף- אם יש ילדים- בנים- גבריים המתפתחים לבסוף להומוסקסואליים, וכן ילדים נשיים עדינים המתפתחים לבסוף לסטרייטים, יש כאן מצב של דבר שהוא לא חד ערכי. מדוע אין כיוון אחיד שיאפשר לדעת איך יתפתחו ילדים? לסטרייטים או הומוסקסואליים?

04/08/2011 | 22:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רועי, בפסיכולוגיה בכלל אנחנו מדברים על הסתברות (סיכון/סיכוי) ולא על ודאות מוחלטת. תופעות אנושיות הן רבות-גורמים ולא ניתן לקבוע שכל ילד שמשחק במשחקי בנות יתפתח להיות הומוסקסואל ולחילופין, עוד פחות, שכל ילד שמשחק כדורגל יתפתח להיות הטרוסקסואל. עם אי הוודאות הזו, כמו עם אי ודאויות אחרות רבות בחיים צריך לחיות, תוך היערכות פנימית לפחות למה שיותר אפשרויות, שאותן יש לקבל בברכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/08/2011 | 23:00 | מאת: בעילום שם

לדעתי יש כאלו שמשחקים במשחקי בנות כבר בילדות והם יותר בעלי בילבול מגדרי ומשיכה מינית לגברים בצורה מובהקת ואף יתכן פסיביות. ויש שלא. ובגיל ההתבגרות יש להם בילבול בנטיה/משיכה המינית ואפילו יש דו מיניים.

04/08/2011 | 14:46 | מאת: בעילום שם

האם כמו שיש רצף משיכה מינית של קינסי בדקו,ניסו,הכינו רצף של של סולם/סקאלה מגדרים-כלומר כמה אדם הומוסקסואל או לסבית רואה את עצמו נשי או גברי, זיכרי או נקבי? במילים אחרות אפשר לדרג את זה טראנסקסואל-טראנסגנדר-הומו נשי-הומו גברי. בנוסף אשמח לקבל התייחסות לסירטון הבא שמופיע בקישור למטה http://www.youtube.com/watch?v=0gABZn7T5zA

04/08/2011 | 19:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, קיימים סולמות לבדיקת גבריות ונשיות וממלאים אותם באופן בלתי תלוי במגדר ובנטייה המינית (כלומר, גם גברים וגם נשים בכל נטייה מינית ממלאים שאלוני גבריות ונשיות). את הקליפ לא הצלחתי לראות מסיבות טכניות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/07/2011 | 23:31 | מאת: zzz

כיצד ניתן להבדיל בין מחשבות טורדניות לבין הדחקה.. איך אני יכול לדעת אם אני מדחיק משהו או שפשוט יש לי מחשבות טורדניות... האם הגיוני שבגלל תדירות מחשבות גבוהה אדם יתחיל להאמין למחשבות גם אם הם קשות עבורו ?!

27/07/2011 | 23:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, ב-OCD פועלים מנגנוני הגנה שונים אחרי שההדחקה לא הצליחה לבלום את החרדה ולכן OCD מלווה חרדה גדולה מאוד. אם אתה סובל מ-OCD, אתה בוודאי יודע זאת. אנשים הסובלים מ-OCD אכן סובלים ממחשבות טורדניות תכופות מאוד, אך הם מודעים לחלוטין לכך שהמחשבות אינן הגיוניות ואינם מאמינים להן (זאת בניגוד להפרעות קשות יותר בהן האדם מאמין לגמרי בנכונות מחשבותיו השגויות). מכיוון שכך, מי שסובל מ-OCD יפנה בדרך כלל לטיפול וסיכויי הצלחת הטיפול טובים למדיי, אם כי התהליך לא קל. מושג על הטיפול תוכל לקבל מעיון בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת "מודן". מעבר לכך, תצטרך לפרט קצת יותר מה מפריע לך. אני מניח שאם שאלת את השאלה בפורום הזה אתה חושש שאתה הומוסקסואל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/07/2011 | 09:50 | מאת: zzz

ראשית המון המון תודה על ההקשבה התמיכה והעזרה... העניין הוא כזה, בגיל 20 עלו במוחי מחשבות שמא אני הומוסקסואל בעקבות עניין מיני שלא צלח עם אישה, מאז ומתמיד אני מקיים יחסי מין עם נשים והרבה, נהנה, לא נמשכתי מחיי לגברים, והעניין אף דיי דחה אותי שנים רבות... מאחר שלא מצאתי אהבה מס' שנים, וחשתי מין ירידה במשיכה המינית לנשים, עלו במוחי שוב המחשבות שמא אני הומו, מאחר והמחשבות כל הזמן מטרידות אותי וכל הזמן נמצאות בראש, עברתי משבר בחצי שנה האחרונה עם תסמיני חרדה... לעיתים יש לי הרגשה כאילו אני בכוח מנסה לקבל את המחשבות האלה ולהאמין בהם, כאשר מדי פעם אני "מתעורר" מהמחשבות ושולל את העניין על הסף... כרגע אני לא נלחם עם הראש שלי ונותן לחיים להעביר את זה קדימה ולהרפות קצת מהחשיבה האינסופית... העניין הוא שאני לא בדיוק יודע האם אלו מחשבות טורדניות שאין להם קשר למציאות, או שאולי אני מדחיק משהו שנים רבות ואני אפילו לא מודע עליו, אם כן איך המחשבות בכלל נכנסו לראשי ונמצאות שם מס' שנים לא מבוטל... המון המון תודה על העזרה והיחס החם... כן יירבו כמותך...

27/07/2011 | 19:37 | מאת: שגב

אני זוכר שהבנתי בגיל 11 שאני הומו, איך יש אנשים שרק בגיל 40 קולטים את זה?

27/07/2011 | 20:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שגב, תודה על שאלתך המרתקת הנוגעת במורכבותה של נפש האדם. מדובר בשילוב של מספר גורמים, מהם אמנה רק שניים. ראשית, הומוסקסואליות בלעדית והטרוסקסואליות בלעדית נמצאות על שני קצותיו של רצף כשבתווך חמש דרגות של ביסקסואליות ברמות שונות. יש להניח, אפוא, שאנשים שהתוודעו למשיכתם לגברים מאוחר יחסית בחייהם נמצאו מלכתחילה קרוב יותר לקצה ההטרוסקסואלי של הרצף והיו מודעים רק למשיכתם לנשים. שנית, בגלל גורמים שונים שתקצר היריעה מלפרטם כאן משיכתם לבני מינם הודחקה עד שלב מאוחר יחסית ומשיכתם לנשים אפשרה את ההדחקה הזו ותמכה בה. הדחקה היא מנגנון ההגנה הראשוני, שמפעיל האדם כדי להתגונן בפני מידע שמעורר בו חרדה גדולה מדיי מכדי שיוכל להכיל אותה בתוכו. אתה, לעומת זאת, נמשכת כנראה לגברים בלבד והיית מלכתחילה קרוב יותר לקצה של הומוסקסואליות בלעדית על פני הרצף והיית מודע למשיכתך לגברים ללא צורך להדחיק זאת. אני משער שאילו הייתי יושב אתך ועם אדם שהדחיק את נטייתו המינית עד גיל 40 היינו מגלים דינאמיקה משפחתית שונה, דפוסי הזדהות שונים עם שני ההורים ויחסים שונים איתם וכן מבנה אישיות שונה. זאת בנוסף להבדלים ביולוגיים שכיום עדיין קשה עד בלתי אפשרי להבחין בהם, אך כנראה גם הם ממלאים תפקיד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/07/2011 | 21:14 | מאת: שגב

אנסה לחדד קצת - כבחור דתי בוגר ישיבה תיכונית, יצא לי לראות שהומואים שהיו איתי בישיבה ובישיבות אחרות "גילו לי" בסביבות גיל 20. המשותף לרובם, לפי דבריהם, שהם בכלל לא חשבו על הנטייה המינית שלהם עד לפני זמן לא רב וחיו חיים שלווים עד שהם גילו. וזה מה שאני מתקשה להבין, איך אפשר להדחיק? אני זוכר שבערך בגיל 10 נמשכתי לגברים (כנראה שהתפתחתי מוקדם מבחינה מינית) וידעתי מה זה "הומו" כמושג ובגיל 11 הבנתי שבעצם אני הומו ומאז חייתי בחרדה עצומה ורציתי "לתקן" את עצמי. זה נראו כאילו הם לא עברו את מה שאני עברתי. חיו להם חיים טובים, לא חשבו בכלל על הנטייה המינית שלהם ובגיל מאוחר כשנודע להם שהם הומואים פשוט השלימו עם זה (ולא עברו את התהליך הארוך שנים עד לקבלה עצמית כמוני). קשה לי להבין איך הם לא הבינו? איך בגיל מאוחר אפשר לאונן על גברים ומאידך לא להבין שאתה הומו? האם תתכן סיבה ביולוגית שחלקם התחיל להתפתח מינית ולאונן בגיל ממש מאוחר (17 ומעלה)?

27/07/2011 | 14:32 | מאת: יוסי

אני בן 18 וחצי. לאחרונה, גם באמצעות הפורום, קיבלתי תמונת מצב בנוגע לזהותי המינית. אני לומד בישיבה חרדית, ואני מבין שזה יקשה עלי לממש את נטייתי. כבר דיווחתי על בחור שאני מאוד נמשך אליו, וחשוב לשמוע תשובה - איך אני מתמודד עם הרגשות אליו שמפריעים לי בעיסוקיי, ומעוררים בי רגשי אכזבה מכך שהוא אינו אוהב אותי. דבר נוסף וחשוב: איך אפשר לזהות הומו פוטנציאל? שהרי בחברה כמו שלי רק אחד כזה מושבע ירצה לממש קשר? מי שאוהב קשר עם ילדים, ונהנה ללטף אותם, ולדבר איתם וכו' - האם זה סימן שהוא הומו? או משהו אחר?

27/07/2011 | 15:11 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, כפי שכבר כתבתי בתגובה להודעה שלך או של משתתף דתי אחר, תצטרך לגייס תעצומות נפש כדי להתגבר על רגשותיך ויצריך ולשמור על מרחק מאותו נער שאתה נמשך אליו. הדבר אינו נכון רק לגבי הומוסקסואליות אלא גם בחיי סטרייטים וגם בחיי אנשים בוגרים, יש אנשים שאנו נמשכים אליהם והם "מחוץ לתחום". קל וחומר כשמדובר בנערים מתבגרים בישיבה חרדית. הומוסקסואלים מכירים לרוב בסביבות שבהן יש ודאות שגם הזולת הומוסקסואלי, בין אם אלה מקומות מפגש פנים אל פנים ובין אם אלה אתרי אינטרנט המיועדים לכך. המלצתי לך לגלוש תחילה לאתרים של הומוסקסואלים דתיים (הקלד בגוגל הו"ד וחברותא, שני אתרים מומלצים) כדי לחלוק את קשייך עם בחורים במצב דומה ואולי דרכם לשמוע גם על מקומות מפגש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il