פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

2316 הודעות
2141 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

מחקר חדש: סטיגמה כגורם לחרדה ודיכאון בקרב סטודנטים הומואים וביסקסואלים – לא כל כך ורוד כמו בטלוויזיה: https://www.shrink-friendly.co.il/?p=1234 השאלות בפורום זה מתפרסמות רק לאחר אישורו של מנהל הפורום.
17/11/2011 | 15:22 | מאת: טל

קראתי פה את השאלות של הנשים ששואלות הרבה על יחסים עם נשים אחרות , האם לדעתך זהות לסבית בהכרך מצביעה על קשר לא תקין עם האם? הרבה לסביות רואות בבנות זוגם גם דמות אימהית (שאלתי את חברותי) מן דמות כזו מכילה -הקשר בין בנות זוג גם מזכיר קצת קשר אימהי. האם אני צודקת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, אכן יש לא מעט נשים לסביות המחפשות בבנות זוגן, דמות אם חיובית, כתחליף להעדר דמות אם חיובית. אך, לא תמיד העדר דמות אם מכילה, תומכת ומקבלת הוא הסיבה ליצירת זוגיות עם אשה אחרת. יתכנו גורמים או סיבות אחרות, כמו למשל, חשש מגברים ואי נוחות בחברתם. הגורם להעדפה או הנטייה המינית מורכבת מגורמים רבים, שנוצרו והתגבשו במהלך החיים המוקדמים. מכאן יובן, שזהות לסבית אינה בהכרח מצביעה על קשר לא תקין עם האם, הגם שזה יכול להיות. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 13:21 | מאת: יפעת

שלום לדר גלבוע, אני בחורה בגיל 28 לפני כמה שנים הייתי בקשר לסבי עם בחורה אחרת שהתחתנה.היינו 4 שנים יחד עד גיל 23 ,כאשר בקשר היו עליות ומורדות. היא החליטה להתחתן וכבר יש לה ילד. היא טוענת שהיא סטרייטית מוחלטת. לדעתך היא שכחה אותי ובאמת לא היה לה משהו משמעותי איתי , הם באמת אפשרי להחליט לאחר קשר אני כזה או כזה. ראוי לציין שהקשר היה מאד משמעותי ועוצמתי הן מבחינה נפשית ופיזית. אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.תודה רבה על הפורום!

לקריאה נוספת והעמקה

ליפעת שלום רב, אני חשה את כאבך. עבורך היה הקשר עם הבחורה משמעותי ועוצמתי, נפשית ופיזית, כפי שכתבת, ואף חשבת במשך ארבע שנים שכך זה גם עבורה. והנה לבסוף מסתבר לך, שעבורה זו הייתה אפיזודה לא ברורה וספק בכלל אם הייתה לסבית בזמנו ואם היא כיום לסבית. זה באמת מתסכל וכואב. אולם, יש להאמין שהתקופה שלכן יחד, אשר החזיקה מעמד ארבע שנים בגילים של תחילת החיים הזוגיים (תחילת שנות עשרים), אכן הייתה משמעותית עבור שתיכן. העובדה שהיו עליות ומורדות בקשר-כפי שציינת- רק מחזקת את העובדה שהדברים היו משמעותיים, שהרי אחרת ברגע שיש קשיים ("מורדות") מסיימים את הקשר, אם אכן אין לו משמעות או חשיבות כלשהי עבור בני או בנות הזוג. יחד עם כך, אין זה אומר לגבי עניין הסטרייטיות או הלסביות. זאת ניתן לקבוע רק מתוך הכרת האדם והבנה מה הביאו לקשר. נתקלתי כבר במקרים שהקשר עם בת זוג לסבית, בא ממקום של צורך בחיבה, אהבה, תמיכה וקבלה של בת זוג, כתחליף לקשר אמהי תומך ואוהב , שנעדר כליל מחיי הבחורה, ולאו דווקא בגלל נטייה או העדפה מינית. יש בוודאי לא מעט מניעים שיכולים לתמוך בביסוס קשר לסבי של אחת מבנות הזוג ואולי אפילו של שתיהן. כך שבתקופת חיים מסוימת, בעקבות היסטוריה אישית קשה עם הרבה חסרים אימהיים, מוצאים את מילוי החסר באמצעות בת הזוג בתקופת חיים מסוימת. אינני יודעת אם זה המקרה של חברתך. אך אני שוב רוצה לציין, שגם במקרים כאלה הקשר הוא חשוב משמעותי ואפילו בונה את האישה לעתיד בריא וטוב יותר בהמשך חייה. על כן, אין מקום להרגיש רע עם עצמך על מה שהיה ולנסות לראות את הצדדים החיוביים שהיו בקשר. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 13:16 | מאת: לינוי

שלום,כתבתי פה לפני כמה ימים בקשר לאישה מבוגרת איתה אני עובדת ויש לי רגשות אליה..ענית לי שלדעתך היא באמת חווה אותי כבת אהובה ואין לה רגשות מעבר. רציתי לשאול/להתייעץ.. אני מרגישה (ואני מנסה להיות אוביקטיבית)שיש פה משהו מעבר גם מבחינתה ,חברה מהעבודה אמרה לי שהיא מסתכלת עלי המון-היא גם סמסמה לי לא אחת לפלאפון שהיא אוהבת אותי. האם לדתעתך כדי לעלות אתזה וכיצד? והאם יש מצב שהיא באמת מרגישה משהו מעבר היא תשתף אותי?

שלום לינוי, אם אכן, בעקבות הרמזים שהזכרת, את יותר ויותר בטוחה שאכן מדובר באהבתה של האישה אליך, אין לך ברירה אלא לאזור אומץ ולשוחח עימה באופן ישיר על הדברים. יחד עם כך, אם את מפחדת להתחיל עמה שיחה מאד ישירה, שבה תתוודי על רגשותיך ואהבתך אליה, את יכולה לעשות זאת באופן מאד כללי בתחילה ולומר לה, שאת חשה כלפיה רגש מיוחד ושהינה משמעותית עבורך ולראות מה תהא תגובתה. לאור היסוסיך והתלבטותך נראה לי, שיהא לך יותר קל לדבר על משהו מאד מקובל בין אנשים (גברים ונשים כאחד) כמו: נראה לי שיש לנו שפה משותפת ויחס משמעותי בינינו, האם גם את חושבת או מרגישה כמוני? הצגת השאלה-אף היא יכולה לרכך את הדברים הראשוניים מחד, וגם לאפשר לפתוח את הנושא לתשובה מאידך. האמת, שלא משנה באיזו דרך תבחרי להתחיל את השיחה ואף ניתן להאמין, שתמצאי דרך משלך אשר תתאים לך ולא תשתמשי בהצעות שלי או של אחרים. בסופו של דבר תצטרכי לעשות זאת. אשמח אם תשתפי אותי בהמשך הדברים. אזרי אומץ ושיהיה בהצלחה. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

16/11/2011 | 11:34 | מאת: מישהי

שלום.אני כבר בסביבות ה5 שנים חיה עם אישה שאני אוהבת בכל כוחי והיא אותי.אנחנו מאוהבות מאוד.אך לשתינו יש בעיות ריגשיות קשות.אני סובלת מאישיות גבולית.ומדיכאון וחרדות כבר הרבה שנים.הדבר מקשה על הזוגיות שלנו.אני עם הבעיות שלי והיא עם שלה.מתנגש כל הזמן אחת בשנייה.לה יש טיפול שלא עוזר לה.אני עם תרופות שלא עוזרות.ללא טיפול פסיכולוגי. ולא מספיק כל הצרות שלנו .גם החברה מאוד קשה איתנו.ההורים שלה לא מקבלים.ואנשים זרים השומעים על הזוגיות שלנו.מגיבים בזילזול ובחוסר קבלה.ואפילו נגעלים. אנחנו מאוד רגישות.והאפליות האלה פוגעות בנו מאוד . איך אפשר לחיות גם עם בעיות ריגשיות.כשזה אצל שתינו.ועוד עם אפליות כאלו נגדנו?איך אפשר ללמוד לחיות עם התגובות.בין כל הבעיות? תודה.

שלום רב, מן התיאור שלך ניתן להתרשם, כי את וחברתך מתמודדות עם קשיים לא פשוטים לאורך זמן לא מועט. אין ספק, שצירוף של בעיות רגשיות של כל אחת מכן, עם אורח החיים שבו בחרתן אשר נתקל בכל כך הרבה דעות קדומות – הוא צירוף קשה ומתיש. ובכל זאת, אתן כנראה, נלחמות על הקשר שלכן ועל אורח החיים שבו בחרתן וזה בהחלט מעורר הערכה. כל הכבוד לשתיכן שאינכן מוותרות על בחירתכן ועל כך שלמרות התייחסות הסביבה אליכן, אתן ממשיכות בשלכן. כנראה, שאתן שואבות חוזק זו מזו להתמודד עם כל הקשיים והאפליה מסביב. אם אכן זה כך, ושתיכן מאוחדות בקשר ההדוק והאוהב שלכן, - בוודאי שלא תיכנענה ליחס וגישת הסביבה. התשובה לשאלה שלך: איך אפשר לחיות גם עם בעיות רגשיות וגם עם אפליה ותגובות שליליות כלפיכן? - קיימת למעשה, בעצם זה שאתן לא מוותרות ולא נפרדות למרות הקושי המורכב. אין בידינו לשנות את עמדת הסביבה בהינף יד. לוקח זמן עד שהחברה לומדת לקבל את האחר והשונה. כנראה שזהו תהליך ארוך. ואולם, דווקא דמויות המתמודדות מול מוסכמות החברה ואינן מוותרות על מה שנכון וטוב עבורן, הן חלק משמעותי בשינוי העמדות השליליות כלפי הזוגיות השונה והפחות נפוצה. ככל שיימצאו יותר בני אדם שיחיו את החיים המתאימים להם בדרכם שלהם, תיסלל יותר הדרך לקבלה והערכה של זוגיות כזו. אולי תקל עליכם המחשבה שאתן מסייעות בדרכן ליותר פתיחות של החברה בנושא זה. במקום להיפגע מן הזלזול ומחוסר הקבלה, שימו דגש בחשיבתכן על החלק החיובי במעשה הזוגי שאתן מקיימות. זה בהחלט יכול לסייע לכן לקבל את עצמכן ולחוש יותר מוגנות ופורצות דרך לאחרות בעתיד. באשר לעניין המצב הנפשי, היה כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית לאיזו תקופה. במיוחד לאור העובדה שציינת, כי את סובלת מבעיות רגשיות ללא טיפול פסיכולוגי. אני מאמינה שתמיד כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי, בנוסף לטיפול התרופתי, כאשר מדובר בחרדות ומצבי דיכאון. כך גם מורים מחקרים רבים לאורך השנים. אל תוותרי על האפשרות להיטיב את מצבך הנפשי, כשם שאינך מוותרת על אורח החיים עם בת זוגך, למרות הקשיים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

12/11/2011 | 13:11 | מאת: בעילום שם

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי במקומות שונים במהלך היום מנצל היזדמנויות בהם אישה נאה עוברת, ומיד את מבטי אני מכוון לכיוון הגברים הסטרייטים שמביטים בה. מה זה אומר?

שלום לך, כדי להתייחס ברצינות לפנייתך, יש צורך בנתונים בסיסיים כמו גילך, ניסיונך המיני, האם אתה נמשך בד"כ לגברים, לנשים, לשני המינים וכד'. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/11/2011 | 15:15 | מאת: בעילום שם

25, נמשך יותר לגברים.

10/11/2011 | 23:12 | מאת: אלמוני

שלום. אני בחור בן 24. מעולם לא הייתה לי חברה, מעולם לא קיימתי יחסי מין ומעולם לא התנשקתי. אני הומוסקסואל בארון, ולא מעוניין לצאת מהארון, כי בתפיסת עולמי (שהיא אולי שמרנית) אני רוצה להקים משפחה "קלאסית" עם בת זוג. את הצרכים הפיזיים שלי אני מספק בעזרתו של האינטרנט. הייתי רוצה למצוא לי בת זוג לסבית (כי אני חושב שזה סוג של התעללות בבחורה, כשהומוסקסואל מתחתן עם הטרוסקסואלית) בארון (כי אם היא תהיה מוצהרת, מה יחשבו עלי שאני מתחתן איתה?), שתהפוך לשותפתי לחיים ולאם ילדיי. יש לי שתי שאלות בנוגע לכך. פרקטית: איך אני יכול לאתר בחורה שכזו, שתהיה מעוניינת בבחור שכמותי ובאותה המטרה המשותפת? סובייקטיבית: מהי דעתך על הנושא ועל התכניות שלי לעתיד?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני, יש לי הרגשה שקפצת הרבה יותר מדיי רחוק יחסית לגילך הצעיר מאוד ואתה מנסה להתמודד בבת אחת עם בעיות רבות שאנשים מתמודדים איתן לאורך החיים. לפי תפיסתי האישית והמקצועית כאחד, קשר משמעותי (ללא קשר לנטייה המינית) הוא קשר שמאחד בתוכו מין ורגש ובוודאי שאינו יכול להיות וירטואלי בלבד. בגילך הצעיר, מוקדם מאוד לוותר על קשר ממשי, בין אם הוא מיני, רגשי או באופן אידיאלי, כזה המאחד את שני המרכיבים גם יחד. זה, כמובן, לא ניתן למימוש במגעים שאתה יוצר באינטרנט (אם כי ההכרות הראשונית יכולה בהחלט להיערך דרך האינטרנט). היציאה מהארון או ההישארות בו היא עניין שכדאי לדון בו מחדש, בינך לבין עצמך או בהתייעצות עם חבר או איש מקצוע, לאחר שתממש את מיניותך במציאות. התחשבותך בצרכיהן של נשים סטרייטיות ראויה להערכה מיוחדת. עם זאת, מהכרות עם הורות אלטרנטיבית של הומוסקסואלים ולסביות, כמעט ולא נתקלתי בהומוסקסואל שחבר ללסבית, למרות שאני יכול להבין את ההיגיון שבכך. לפי ניסיוני, לסביות נוטות לגדל ילד כזוג ואילו הומוסקסואלים חוברים לנשים סטרייטיות שלא הגיעו לזוגיות והחליטו להביא ילד לעולם יחד עם שותף ולא כאמהות חד-הוריות. לצורך כך פועלות קבוצות המיועדות הן להכרות והן להתמודדות עם הסוגיות המיוחדות שהנושא מעורר. למיטב ידיעתי, כל ההומוסקסואלים בקבוצות אלו יצאו מהארון וזו אף דרישה לקבלה לקבוצה כזו. ואולם, החלטות כאלו מתקבלות בגיל מבוגר הרבה יותר, לפחות 10 שנים מעל גילך. המלצתי החמה לך לא לקבל החלטות בשלב כה מוקדם בחייך, אלא להתנסות ולחוות. אני מתאר לעצמי שלא קל לך וממליץ לך לעבד את קשייך במסגרת ייעוץ פסיכולוגי מקצועי, אפילו לכמה שיחות בודדות. תוכל גם לנצל את האינטרנט לא רק כדי לבוא לפורקן מיני, אלא כצעד ראשון, לשתף אחרים בקשייך בפורומים שונים המיועדים לתמיכה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/11/2011 | 01:11 | מאת: אלמוני

תודה לך על התגובה המהירה והמפורטת. אני חושב שישנה סיבה מאוד ברורה לכך שאני מעוניין להתחשב בצרכיהן של נשים הטרוסקסואליות, והיא שבגיל יחסית צעיר (אולי 15) גיליתי שאבי הומוסקסואל (היסטוריית האינטרנט לא הותירה שום מקום לספק - והיא אגב זו שהכניסה אותי לעולם המין הווירטואלי). הגילוי הזה גרם לי לתסכול אדיר ולתחושות מאוד קשות כלפי אבי. כמובן שלא סיפרתי דבר לאיש. אני שנים תוהה ביני לבין עצמי: האם אמי מרומה כל השנים האלה על ידי אבי? האם היא גילתה זאת באיזשהו שלב? האם היא חושדת בכך? או אולי היא בכלל הסכימה לכך מראש? האם היא הטרוסקסואלית? לסבית? עצוב לי בשבילה כי אני יודע שהיא אינה נחשקת בעיני אבי. אני לא רוצה לעשות את אותו הדבר לאישה אחרת, ולכן רוצה למצוא בחורה לסבית שבעצמה אינה תימשך אלי מבחינה מינית. אתה מציין שאני צעיר ושעלי לשקול עוד את הנושא ("החלטות כאלו מתקבלות בגיל מבוגר הרבה יותר, לפחות 10 שנים מעל גילך"). אינני מסכים. אני שוקל את הנושא כבר לפחות 10 שנים, ולצערי לא נהיה צעיר יותר. אם הייתי יכול, הייתי מתחתן (לא באמת חשובה לי החתונה עצמה, אלא בת הזוג והילדים) כבר לפני כמה שנים. מימוש נטייתי המינית בעולם הלא-וירטואלי פירושו יציאה מהארון כפי שאני רואה זאת, וזאת אינה אפשרות מבחינתי. אני בהחלט מסוגל לדמיין קשר רגשי ופיזי שאינו מיני עם בת זוג במקביל לפורקן מיני וירטואלי באישור בת זוגי. עצוב לי מאוד לשמוע שעם כל הניסיון המקצועי שלך אינך מכיר דגם משפחה שכזה. אולי זה אומר שלא לכל סיר יש מכסה. חבל שדווקא לי אין מכסה. אינני רוצה לסיים את חיי בודד וערירי, ואינני רוצה לאמץ ילדים. חשובה לי מאוד מסגרת של ילדים עם הוריהם הביולוגיים. אתה צודק - לא קל לי. לא קל לי בכלל. התחושה היא איומה ויומיומית. איש אינו חושק בי או מנסה להתקרב אלי מבחינה זוגית - לא נשים ולא גברים (שהייתי דוחה על הסף לו היו מנסים). אני לא נוהג להחמיא לעצמי, אבל הפעם, תחת מעטה האלמוניות, אציין שאני חושב שאני אטרקטיבי מבחינה חיצונית, וגם מבחינת האופי והאינטלקט אני בסדר גמור. יש לי חברים רבים (ולהם יש/היו בני/בנות זוג). אז מדוע אין לי מחזרות או מחזרים? האם יתכן שאני איכשהו משדר באופן לא מודע א-מיניות? או איזשהו מסר של "אל תתקרבו אלי"? אני לחלוטין לא מנסה לשדר מסר שכזה, אלא להיפך - משתדל לטפח את עצמי, ומצפה שיפנו אלי. סליחה. אני אפילו לא יודע לאיזו תגובה אני מצפה. הנושא פשוט מדכא. חשוב לציין שאין לי נטיות דכאוניות ושהחברים שלי, אם היו מתבקשים לכך, היו מציינים שאני בחור אופטימי וחייכן שתמיד מקרין אושר. אינך מחוייב לענות לי - אתה מוזמן להתעלם מהודעתי זו.

10/11/2011 | 19:23 | מאת: אנונימי

לאחרונה גיליתי מכתב אהבה שקבל בני בן 26 מגבר חשבתי שעולמי חרב עלי כי לא היו סימנים מוקדמים לזה וגם היתה לו חברה 3 שנים כך שאני לא יודעת איך להתייחס לזה האם הוא הומו למרות שיש לו קשרים מיניים גם עם נשים איך אפשר לדעת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מבין שהעניין בא לך בהפתעה, ואפילו בהלם, אבל למה עולמך חרב עלייך? חלק גדול מהבחורים מנסים קשר גם עם בחורות לפני שהם מנסים בחורים מפני שזה יותר מקובל. חלק מהם מגלים שהמשיכה לנשים מספיק חזקה וחלק לא. ייתכן מאוד שבנך נמשך לגברים ולא סיפר לך (אגב, לפי תגובתך, כנראה היו לו סיבות טובות לכך), רצה לבדוק מה קורה לו עם בחורות ומה קורה לו עם בחורים. חשוב להבין איך גילית את המכתב. אם זה משהו שלא היית אמורה לראות ופלשת לפרטיותו, לא מומלץ לקיים שיחת הבהרה בנושא. אין לך ברירה, בשלב זה, אלא לעמוד מנגד, לאפשר לבנך להתפתח ולחכות לכך שהוא יפנה אלייך. אף אחד לא מצפה ממך להיות שמחה מהגילוי, אך חשוב מאוד להבהיר לעצמך וגם לבנך שגם "במקרה הגרוע", עולמכם לא חרב עליכם. אני ממליץ לך לעבד את הבהלה שלך אפילו בשיחת ייעוץ חד-פעמית עם איש מקצוע. הבהלה לא תעזור לא לך ובוודאי לא לבנך שעבורו את אמורה לשמש משענת ולא מקור נוסף לדאגה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/11/2011 | 15:43 | מאת: לינוי

שלום, אני אישה צעירה (26) ועובדת בתחום הנפש והטיפול בעבודתי לפני כשנתיים הכרתי אישה מבוגרת(58) שגם היא באותו תחום , אנחנו מכירות הרבה זמן ובכול מפגש ישנה תחושה של "אש" בהתחלה זה היה נראה לי יותר קשר אמא ובת כזו-גם התייעצתי איתה רבות, אבל הפעמים האחרונות זה מרגיש לי גם מהצד שלה שזה יותר. האם אני מדמיינת? (לא היה ביננו שום מגע חוץ מחיבוקים פה ושם) יש לציין שאני רווקה והיא נשואה כבר סבתא.. לפעמים אני מרגישה שהיא מתרחקת מפני שהיא מפחדת מהעוצמות שהיא מרגישה. חשבתי להתרחק ממנה כי זה מבלבל אותי. אגב בגדול אני סטרייטית אבל פתאם פה אני מרגישה צורך "להתמזג" איתה כול מגע שלה גורם לי ממש לריגוש גופני. אני גם מרגישה שלה לפעמים. היא גם המון מסתכלת עלי ולא פעם אמרה לי שהיא אוהבת אותי מאד כמו הבת שלה. האם תוכלי להסביר לי מה קרה פה בקשר? ומה לדעתך הדבר הנכון לעשות? והאם לדעתך היא מרגישה כמוני?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לינוי, התרשמתי שאת מאד מתלבטת ולא מעט מבולבלת מעומס התחושות המציפות אותך, כפי שאת מעידה על עצמך. אני מבינה שהעוצמות שמציפות אותך גם מפחידות אותך בנושאן את המחשבה שאפשר שהינך לסבית. כמו כן, קיים אצלך, כמובן, החשש שהינך מפרשת שלא כהלכה את רגשות האישה המבוגרת, שכלפיה את חשה מכלול מורכב של רגשות. אכן, זה מצב לא קל. התפתחותה של העדפה המינית מתרחשת בגיל ההתבגרות ואף מוקדם יותר. אי לכך, אדם בוגר יודע היטב מהי העדפתו/נטייתו המינית: הומוסקסואל/לסבית, הטרוסקסואל או ביסקסואל. בגיל ההתבגרות, מן הסתם, עדיין קיימות אפשרויות שונות בטרם גובשו הדברים ויתכנו מעברים שונים. כיום, גיל ההתבגרות הינו מאד מאוחר בהשוואה לדורות קודמים וניתן היה לחשוב שאולי גם בגילך (26) את עדיין מתלבטת בשאלת העדפתך/נטייתך המינית. ואולם, אם זה כך היה הרי שהיית מודעת להתלבטויות עד היום. מאחר שלא ציינת זאת, נותרה האפשרות שאינך לסבית. יחד עם כך, השימוש הלשוני שלך באמירתך: "בגדול אני סטרייטית" מותיר סימן שאלה שדורש הבהרה. אך אולי זה רק שימוש לשוני ואין מאחוריו כלום. את בלבד יכולה לענות על כך. יחד עם כל האמור לעיל, יש מקרים אשר בהם אנשים בוגרים עם העדפה מינית ברורה מתאהבים לפתע בבן אותו מין. למען האמת, זה אופייני לנשים דווקא ובדרך כלל מעיד על מצב נפשי, רגשי שיש בו אף הזדקקות לדמות אם חיובית, תומכת, מקבלת ואוהבת. כך שאני מציעה לך לבדוק את הדבר עם עצמך ואולי אפילו להיוועץ באיש מקצוע. יש אפשרות שהינך זקוקה לקשר החם שאת זוכה לקבל מן האישה המבוגרת שמקבלת אותך בהבנה ובמאור פנים ואפילו רואה בך בת אהובה, ואין לבלבל זאת, עם קשר לסבי של בת זוג שוויונית לכל דבר ועניין. באשר לשאלתך, האם היא מרגישה כמוך, אין לי, כמובן, אפשרות לדעת זאת, אך לעניות דעתי היא נמצאת במקום אחר בחיים וסביר שרגשותיה כלפיך הינם ממקור אחר, כפי שאכן אמרה לך בעצמה. יחד עם כך, ברור, שרק היא תוכל לענות על שאלה זו. התוכלי לאזור אומץ ולפתוח את הנושא בפניה? אולי אם תעשי כן, תוכלי להקל על עצמך, בעצם קבלת תשובה שתאפשר לך להבין את המצב לאשורו. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע

10/11/2011 | 12:24 | מאת: יאיר

אני חושב שאתה נחפז לתת לדור הצעיר דרכים להפוך להומוסקסואלים ואני מצפה שתשנה מגמה ותטיף לנוער שהזוגיות עם בן המין השני היא העדיפה. הצג להם דרכים לחזק את הזהות המינית שלהם ודרכים לחיזוק הקשר עם בן המין השני ואז תבצע תפקידך בצורה הטובה.

שלום יאיר, הייעוץ הכללי הניתן בפורום זה הוא ייעוץ מקצועי שניתן הן על סמך הכרות מעמיקה עם המחקרים בתחום והן על סמך שנים רבות של ניסיון טיפולי. אם אתה סבור שהייעוץ אינו מקצועי טוב תעשה אם תפנה לעורך האתר ותשטח בפניו את השגותיך: sagi@doctors.co.il בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2011 | 01:59 | מאת: גלעד

היי אני דו מיני שהתנסה גם במערכות יחסים עם נשים אבל המשיכה לגברים חזקה יותר. אני רוצה להקים תא משפחתי ומניח שזה יהיה קל יותר להכיר ולפתח קשר כזה עם אישה באותו מצב. השאלה היא איפה מכירים? יש אתרים לסטרייטים ואתרים לגייז אבל לא מצאתי אתר לדו מיניים. אני בן 39. אשמח להצעות שונות בנושא, גם מחברי הפורום.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גלעד, הנה קישורים לשני פורומים לביסקסואלים: http://forums.gogay.co.il/forum.asp?fmid=21 http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumMaavaron.aspx?ForumId=1452 אינני יודע עד כמה הם יהוו עבורך כתובת להכרות עם נשים ביסקסואליות, אך בוודאי תוכל למצוא שם אנשים המתחבטים בשאלות דומות. לגבי שותפה ביסקסואלית להורות - הכתובת אינה אתר הכרויות לביסקסואלים אלא ארגונים שונים העוסקים בהורות אלטרנטיבית. חלק מארגונים אלה פועל בתשלום ואני מנוע מלפרסמו מסיבות ברורות, אך הנה קישור לעמותה העוסקת בכך בהתנדבות: http://keshetfamilies.org.il/ אני אישית לא נתקלתי עדיין בצירוף של שני ביסקסואלים המבקשים להקים משפחה, אלא רק בצירוף של גבר הומוסקסואל ואישה סטרייטית החולקים הורות ללא קשר זוגי ומגורים משותפים, אך בהחלט תוכל להעלות את מחשבותיך בפלטפורמות הנ"ל וגם אנו נשמח לשמוע מה העלית בחיפושיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/10/2011 | 17:03 | מאת: רחלי

שלום לך ד"ר דליה גלבוע, שמי רחל ואני בת 21 ,אני בחורה רגילה לגמרי, אין לי שום בעיה תודה לאל של ביסקסואליות או לסביות( זה לא שאני חס וחלילא שנאת הומואים, לסביות וביסקסואלים ואני לא חושבת שהם אשמים בשום צורה שהיא בנטייתם המינית אבל אני חושבת שלהיות במקום שלהם זה הרבה סבל, בילבול, קושי רב בזהות העצמית ותיסכול רב. אני חושבת שזה מאוד טרגי ואני חושבת שאף אחד לא היה רוצה זאת לעצמו או ליקיריו או לכל אדם אחר.)אלא שהסיפור הוא שאני בחורה מאוד רגישה לכל נושא כמעט. אני רגישה למילים( סוג המילים )אני רגישה לאיך שמייצגים דברים, לאיך שמתארים דברים, ובכוונה השלילית או החיובית של האדם לייצג ולתאר נושא מסוים. אני חווה דברים באופן עמוק, באופן מדוקדק ושמה לב לדברים שהרבה אנשים לא שמים לב אליהם בזכות כמובן הרגישות הייחודית שלי שהרבה פעמים היא יכולה לגרום לכאב נפשי ולקושי בחיים אבל מצד שני גורמת לך לשים לב לדברים ובכך להבין ולקלוט דברים או אנשים בצורה הרבה יותר טובה מאחרים ולהוות לך מקור לחוכמה ותבונה. וכן זה משפיע גם על נושא המיניות ומין בכלל ומן הסתם גם על חשיבתי ויחסי לגברים. אני די נרתעת מגברים כי קשה לי מאוד עם זה שהם מאוד אוהבים מין באופן שלא כל כך מותיר מקום לרגש עצמו שזה מבחינתי לא אהבה. קראתי באינטרנט שאנשים טרנסג'נדרים הם אנשים שאין להם שום דחפים או נטיות מיניות.בקיצור נטולי מיניות. האם זה נכון? ואם לא אז מה ההגדרה לטרנסג'נדרים? האם גברים טרנס ג'נדרים זקוקים לזוגיות? ואם כן אז עם מי- עם נשים או גברים? אנא עני בהקדם האפשרי. תודה, רחל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך רחל, היטבת לתאר עצמך כבחורה רגישה עם איכויות מיוחדות של התבוננות ותשומת לב לעולם החברתי שמסביבך. בלי ספק, ניחנת ברגישות שיכולה להיות מאד מבורכת, אך גם עלולה לגרום לקושי וכאב, כפי שתיארת. אני מאמינה, שתמצאי את בן הזוג המתאים לך, מאחר שיש גם לא מעט גברים רגישים ומאד מתחשבים. נכון, שקיים הבדל בין המינים באשר להתייחסות למין (כך כנראה יצר הטבע את ההבדלים הנדרשים להמשך קיום המין האנושי), אך אין ספק, שיש אפשרות לממש את הקשר הזוגי באהבה ורגשיות רבה והדבר מתבצע כל הזמן ובכל מקום בעולם. באשר לשאלתך: אין זה נכון שלטרנסג'נדרים אין דחפים ונטיות מיניות. ככלל, המשנים מינם לגברים נמשכים לנשים ואילו המשנים מינם לנשים נמשכים לגברים, פרט לאותן נשים (שנולדו כגברים באופן ביולוגי), אך נמשכים לנשים ומנהלים קשרים זוגיים עם נשים גם לאחר שינוי המין. יש לזכור שההגדרה של טרנסג'נדרים- או טרנססקסואל- מתבססת על הזהות של האדם המנוגדת למין הביולוגי שבו נולד וכשם שיש נשים שהן בעלות נטייה והעדפה מינית לנשים אחרות (קרי לסביות), כך זה יתכן אצל נשים לאחר ששינו מינן. קורה ובתקופת חיים מסוימת של המעבר ממין אחד למשנהו, בטרם בוצע הניתוח לשינוי המין, יש הירתעות מקיום יחסי מין, בגלל התחושה הלא נוחה כלפי הגוף שאינו הולם את הזהות, אך זהו דבר נדיר, יחסית וזמני. נכון לומר, שלטרנסקסואל דחפים ורצונות מיניים וצורך בזוגיות בדיוק כמו לכל אדם שאינו טרנססקסואל. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

25/10/2011 | 19:11 | מאת: רחלי

שלום לך ד"ר דליה, תודה על תגובתך לפנייתי ועל התשובה לשאלתי, ניכר בתגובתך רגש ויחס אישי. וזה ראוי להערכה. ועכשיו אתייחס לתשובה שלך לשאלה שהצגתי בפנייך בפנייתי: אם הבנתי אותך נכון, את בעצם אומרת שבעצם המילה:טרנסג'נדרים היא הגדרה לכל אותם אנשים שנטייתם המינית מנוגדת למינם הביולוגי?? חשבתי שטרנסג'נדרים הם בעצם גברים שאינם חשים כלל דחפים וצרכים מיניים (כמו שקראתי ב"ויקפדיה" באינטרנט) אם טענה זו אינה נכונה אז ברצוני לשאול אותך: האם קיים דבר כזה-כלומר גברים שאינם חשים שום דחפים ויצרים מיניים? האם שמעת על סוג כזה של אנשים?? באשר להתייחסותך להיותי אדם רגיש מאוד ועל ההירתעות שיש לי מגברים-הינה תגובתי: האם יצא לך לשמוע או להכיר בחורות או נשים שנרתעות מגברים? האם אני היחידה שחשה ככה כלפי גברים או שישנם עוד בחורות ונשים כמוני? האם את יכולה להבין את ההירתעות שלי מגברים? האם זה נורמלי-כלומר את יכולה לראות את ההיגיון שבדבר? אני מקשרת את הסיבה לכך שאני נרתעת מגברים לרגישות שלי, האם ישנם עוד סיבות שיכולות להיות? האם אני זקוקה לעזרה כלשהי? אם כן אז לאן לפנות? אשמח לשמוע את דעתך והצעתך בנושא. בתודה ובהערכה, רחל.

אשמח לשמוע המלצות או אם אפשר להפנות אותי לאתר כלשהו.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סרוקסט, נסביר תחילה שפסיכיאטר הוא, בראש ובראשונה, רופא שחלק הארי מתפקידו בטיפול הנפשי הוא טיפול תרופתי (יש פסיכיאטרים המסתפקים רק בכך ומפנים את המטופל לפסיכותרפיה, שיחות, לגורם אחר, ויש המטפלים גם בשיחות). באופן כללי, קיימת כיום הכרה בכך שהומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית והיא אינה ניתנת לשינוי. יש לכך פחות השלכות על טיפול תרופתי ויותר על הטיפול בשיחות, אך ראוי לציין זאת. יש פסיכיאטרים שהם הומוסקסואלים (מוצהרים או לא) בעצמם, אך להרגשתי גם אלה שאינם הומוסקסואלים ערים לעובדה שהומוסקסואליות אינה ניתנת לשינוי ובכל מקרה, הואיל וטיפול ממוקד בהתאמת תרופה, לא נראה לי שהנטייה המינית של המטופל משפיעה על שיקוליהם המקצועיים. כך שאתה יכול לפנות לכל פסיכיאטר ללא חשש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/10/2011 | 09:57 | מאת: גיתית

נשואה באושר כבר 35 שנה וגיליתי כי בעלי האהוב קיים יחסים עם גברים אותם ברר בקפידה באתר היכרויות. הקשר לדבריו היה אינטלקטואלי יותר מאשר מיני ועזר לו לשוחח על הנושא אותו הסתיר ממני ומאחרים במשך כמה שנים. לאחר הגילוי הודיע לי כי תמיד אהב ויאהב אותי ועתה משהוסר סיוט ההסתרה ממני, הוא חוזר אלי בכול גופו ונשמתו ורואה את שהיה כאפיזודה שהיתה הכרחית בחיפושיו אחרי עצמו וגופו אך חלפה. אני רוצה להאמין כי הקשר שלנו חזק ויציב ומאז הגילוי התקרבנו עוד יותר נפשית וגופנית אך אני חוששת מן הבאות. האם יוכל לעמוד נגד יצרו ולא להיות שוב עם גברים? כרגע אנחנו חוגגים ירח דבש מחודש ושאלתי האם ניתן להשתחרר מן הנטייה אם הקשר אתי חזק ומספק???

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גיתית, אני יכול לתאר על עצמי את התהפוכות והטלטולים שעברו עלייך נוכח הגילוי הלא פשוט. אם ב"להשתחרר מן הנטייה" את שואלת האם ניתן לחסל את המשיכה של בעלך לבני מינו, התשובה היא חד-משמעית לא. האם מבחינה התנהגותית הוא מימש או יממש אותו קשה לומר. מצד אחד, קיימות עכבות שפותחו במשך שנים רבות ומצד שני, קיימת המחוייבות למשפחה ולך, המספקים לו חוף מבטחים ממנו הוא יכול לצאת ואליו הוא יכול לחזור להרפתקאות מסוג זה, בין אם מדובר ביחסי מין ובין אם מדובר רק בקשרים וירטואליים. גם לו היית נשואה לבעל סטרייט למהדרין, אי אפשר היה להבטיח לך שהוא היה שולט ביצר ולא ישכב אי פעם או ינהל רומן עם אישה אחרת. להערכתי, כל עוד הבסיס הוא טוב, כפי שאת מתארת, לא מחליפים סוס מנצח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שעברתי במשך השנים, החשק המיני שלי ירק ממש. שאני מסתכל בסרטי פורנו של גייז או בתמונות ממש לא עומד ולא מרגיש שום גירוי בפין, זה נורא מתסכל אותי לא יודע מה לעשות. אני לא רוצה לקחת כדורים או משחה אחרת שתעזור לי, אולי זה משהו פסיכולוגי שאפשרי לפתור אותו? יש סקסולוגים שנותנים מהנה לקהילה הגאה בנושא סקס ומין? (אני גר בדרום הארץ) אשמח לעזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חיים, מצער מאוד לקרוא שאתה סובל מחוסר חשק מיני וחוסר זיקפה במשך שנים. אני מוגבל בהמלצות רק לגבי שירותים ציבוריים, אך דווקא באזור הדרום אני יכול להמליץ לך בלב שלם על דר' צחי בן-ציון שהוא גם פסיכיאטר וגם סקסולוג, שילוב שנראה לי חיוני במקרה שלך, מנהל היחידה לטיפול מיני בסורוקה. אני מקווה שיהיה זה האור בקצה המנהרה. אשמח להתעדכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/10/2011 | 20:46 | מאת: חסוי

בד"כ כאשר אדם מאוד רוצה ומעמקי ליבו, להצליח, להבריא, או לעשות דבר שהוא כול כך מאמין בו ורוצה בו - הדרך להצלחה היא קלה יותר. זה פועל גם במקרה ההפוך, שאדם לא מאמין שיצליח הוא לרוב באמת לא יצליח. מדוע אם כן, אדם שכול כך לא רוצה להיות הומוסקסואל, אבל באמת רוצה שלא להיות כזה, פשוט לא מצליח לצאת מזה ? הנטייה המינית היא פשוט כמו "כפייה" להיות הומו. האם יש איזה דרך לצאת מזה לאדם שבאמת רוצה ? תודה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חסוי, כפי שכתבתי פעמים רבות בפורום, לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין. הניסיון לעשות זאת הוליד נזקים נפשיים קשים מאוד: http://www.havana.org.il/world/6096 וזו רק דוגמא אחת מיני רבות. התמונה כל כך משכנעת בעניין זה, עד ש-800 רבנים אורתודוכסים בישראל (רובם המכריע סטרייטים!) יצאו בקריאה לקבל הומוסקסואלים כמו שהם אל תוך הקהילה הדתית, גם מעשה החדירה אסור. כמי שזוכר את הודעותיך הקודמות, צר לי מאוד לראות שבמשך תקופה כה ארוכה אתה עדיין סובל ומתייסר בשל הקושי לקבל את עצמך כמי שאתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/10/2011 | 17:15 | מאת: מגיב

משום ש"נטיה מינית" זה לא "טעם אישי" למראה חיצוני. זה ברמה הכרומוזומית שבתאים בגוף. וזה מסוג הדברים שהם עובודות החיים.

שלום שלום, שמי בן ואני סטודנט לפסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, אני עורך מחקר במסגרת עבודת הגמר שלי על קשרים באינטרנט ,אפליה וגזענות . אם אפשר בבקשה שתעזרו לי דרך מילוי השאלון המצורף כאן, הוא אנונימי לחלוטין והוא משרת את צרכי המחקר בלבד. כל הפרטים בקישור עצמו ובתום מילוי השאלון, הכי חשוב - אל תשכחו ללחוץ submit בסופו על מנת שהתשובות ישלחו אלי. זהו השאלון: https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?hl=en_US&formkey=dEhfWDhKeERKUDFLUWl6bC1lRUl2R2c6MQ#gid=0 בתודה מקרב לב, בן :-)

11/10/2011 | 20:24 | מאת: נעמה

שלום נעמה, ד"ר גלבוע הייתה בחו"ל שבוע ובגלל תקלה טכנית ההודעה על היעדרותה לא נקלטה. הא מודעת לפנייתך ותשיב לך בהקדם. אנו מתנצלים על העיכוב, אך לא שכחנו אותך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/10/2011 | 12:17 | מאת: נעמה

11/10/2011 | 19:17 | מאת: תומר שם בדוי

שלום, מעבר לזה שאולי היו יכולים להיות לי חיים טובים יותר אם הייתי נולד אישה, ולא היה נכנס לי בזיכרון התפתחות גברית שכל כך לא רציתי,ובסוף התרגלתי. מדוע הומוסקסואליות איננה מוגדרת כהפרעה ואילו טראנסג'נדר וטראנסקסואליות נחשבים כהפרעה? תודה רבה על הסבלנות מראש(:

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אנא, קבל את התנצלותי על העיכוב בתשובה לשאלתך. בעקבות היעדרותי מן הארץ חל שיבוש בלוח הזמנים של תשובותי באתר ואתך הסליחה. שאלתך מצוינת ונשאלת לא אחת על ידי רבים. כדי להבין את הסיבה לשאלה מדוע הומוסקסואליות אינה מוגדרת כהפרעה, בניגוד לטרנסקסואליות או לטרנסג'נדר, יש להבין שאנו מתייחסים למה שנקבע על ידי הגופים שמגדירים הפרעות נפשיות בעולם המערבי: ארגון הבריאות העולמי, האחראי על פיתוח מערכת הקלספיקציה (או בעברית: המיון) הבינלאומית ועדכונה (ICD)?והארגון הפסיכיאטרי האמריקני, שמפרסם אף הוא את המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM). המדריכים השימושיים שמפרסמים שני הגופים הללו לציבור, מתואמים בגישתם הכללית ומטרותיהם זהות: ליצור שפה משותפת בהתייחס להפרעות נפשיות, כולל גם מחלות נפש . זאת, לצורך: אבחון וטיפול , ביצוע מחקרים בתחום והכרת נפיצות ההפרעות והמחלות בהיבט הסטטיסטי. בעבר הופיעה ההומוסקסואליות כהפרעה, בפרק המתייחס להפרעות של המיניות והזהות המינית או כחלק מההפרעות של האישיות וההתנהגות הבוגרת (תלוי באיזה מדריך המדובר). אולם מתחילת שנות ה- 90 הדבר השתנה והומוסקסואליות אינה מופיעה יותר כהפרעה. יתר על כן, ב- ICD -10 , שפורסם ב- 1992 קיימת הערה האומרת, כי "העדפה מינית בלבד אינה נחשבת להפרעה". יש בוודאי מכלול סיבות לשינוי המשמעותי הזה, חלקן פוליטיות -אולי -וחלקן כנראה קשורות להבנה של הפרעות נפשיות שאינה רואה בהומוסקסואליות בעיה או הפרעה נפשית. כמובן, שכל זה מתייחס גם ללסביות. מה שכן ברור, שנשארה ההגדרה של הטרנסג'נדר/ הטרנסקסואל כהפרעה, הדורשת טיפול (ניתוחי, הורמונלי או אחר), בין שבצדק או שלא בצדק, בין שאנו חושבים כך או אחרת. כדי להעמיק בנושא אני ממליצה לך לעיין בספרים השימושיים- או המדריכים, כפי שהם נקראים, של האבחנות וההגדרות המדוברות שפורסמו על ידי שני הגופים המוזכרים לעיל. בברכת חג שמח, ד"ר דליה גלבוע

02/12/2011 | 20:13 | מאת: שוקי

הפרעת זהות מגדר (GID - gender identity disorder) נכנסה לספר הDSM ביום שההומוסקסואליות יצאה משם. יש קמפיין בינלאומי של הקהילה הטרנסג'נדרית לדה-פתולוגיזציה של זהויות טרנסג'נדריות במטרה להוציא אותה משם. לפני כשנתיים גם הקהילה הטרנסג'נדרית בארץ לקחה חלק בקמפיין (שווה לראות את הסרטון): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3793048,00.html הבעיה שגם אם ההפרעה תצא מהספר, כנראה במקומה תכנס הפרעת זהות מגדר אצל ילדים (יש כמה אנשים חשוכים שיושבים בועדה של הDSM). מצער שכדי לתת לגיטימציה לזהות אחת, צריך להקריב זהות אחרת. תשמע, בספר הזה היו, ועדיין יש, כמה דברים מאד הזויים. וצריך לקחת אותו בערבון מוגבל... הרי כל בר דעת יכול להבין, שאם הבעיה שלנו היא בראש, אז זה קצת הזוי שהטיפול הוא ניתוח בין הרגליים. אז אלא אם כן אתה פסיכיאטר, וצריך להשתמש בזה, הייתי ממליץ לך פשוט להתעלם מקיומו. (ולא חייבים "להתרגל" לחיים שאינם ממש חיים, אבל זו בחירה שלך כמובן).

09/10/2011 | 21:13 | מאת: גילי

שלום, בן הזוג שלי הינו דו מיני, היה בזוגיות ארוכה עם גבר וכעת איתי (אני בחורה) הוא מתלבט רבות אם האו לא משקר לעצמו כי יותר קל להיות עם אישה, הוא מטופל כבר 5 שנים ויצא מול משפחתו מהארן לפני כמה שנים אנו ביחד חצי שנה וכברפעמיים הוא התלבט אם הקשר נכון לו למרות שהוא מאוד אוהב אותי הוא מנסה לעשות עם עצמו שקט, היה עם גבר אך לא הרגיש שלם וגם איתי לא. האם יש סדנאות תמיכה בנושא ?מה ניתן לעשות מלבד להמשיך את הטיפול? אני מרגישה שהוא לא מגיע להחלטה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גילי, לא הייתי מציע לך להמר על הקשר הזה ולתלות את רווחתך הנפשית ואת האושר שמגיע לך בכך שאיזה טיפול או סדנה שבה משתתף בן זוגך תשנה אותו למענך. העניין אינו קשור בהכרח לנטייה המינית. יש אנשים (בעיקר בקרב מטופלים במשך זמן כה רב) המתקשים לקבל החלטות ולא תעשי לעצמך טוב אם תהפכי להיות תלויה בקונפליקטים הפנימיים שלהם בינם לבין עצמם. נסי למצוא לך מישהו החלטי יותר ואם את רואה שאת נמשכת באופן שיטתי לטיפוסים מתלבטים, פני לייעוץ בעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 20:27 | מאת: תומר

אני נמשך לגברים יותר מלנשים. ומנסיון בחורים דו לא אוהבים לנשק גבר במיוחד לא בפה. זה יכול להיות?שאדם נמשך מינית אבל מעדיף להתנשק עם זה ולא אחר? איך זה שאני דוקא נמשך לגברים מינית ואין לי שום דחיה להתנשק עם גבר?כדאי לי בכלל להיפגש עם דו, או שזה בזבוז זמן ולא יצמח מזה כלום??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, חלק מהגברים הביסקסואלים מעדיף להיצמד למשיכתו לנשים והנשיקה עלולה להיתפס כ"חותם סופי" לכך שהם הומואים. אלה שמקבלים את הביסקסואליות שלהם בשלווה ירגישו לרוב בטוחים בעצמם כדי להתנשק. אם מטרתך היא זוגיות עם גבר, הסיכויים שזו תתפתח עם גבר ביסקסואלי נמוכים בממוצע מהסיכויים שהיא תתפתח עם גבר הומוסקסואל שרק נמשך לגברים. זאת משום שבפני הגבר הביסקסואל פתוחה אופציה של קשר זוגי עם נשים שהוא עדיין מציב פחות קשיים מאשר קשר זוגי עם גבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/10/2011 | 10:53 | מאת: נעמה

אני בת 20 מתגוררת עם הוריי אני מרגישה שיש לי משיכה לנשים עוד מהתיכון יש לי בת זוג טראנסית אני רוצה לשתף את הורי בכך אנחנו רוצות להתגורר יחד אני יודעת שהאופציה לניתוק משפחתי הוא יהיה מה אני יוכל לעשות בכדי למנוע מכך? הוריי הינם פרמיטיבים ולען אני מפחדת מתגובתם.. אשמח מאד אם תעזרו לי...

05/10/2011 | 10:47 | מאת: נעמה

שלום, אני בת 20 גרה עם ההורים אני מרגישה את המשיכה לנשים עוד מהתיכון רציתי בעבר לספר להוריי אך נורא פחדתי כיוון שהוריי פרמיטיבים ופחתי מתגובתם. כיום אני בוגרת יותר ומעוניינת לספר להם עליי ועל בת זוגתי אנחנו מאד רוצות לשכור דירה יחדיו ולשתף את ההורים על כך אני יודעת שהאופציה של ניתוק מהמשפחה יהיה ואני מוכנה לנתק את המשפחה וללכת עם הלב שלי למרות שזה יהיה עבורי צעד מאד גדול, אינני יודעת כיצד לגשת אליהם ואיך לבשר להם.. אם תוכלו לעזור לי אשמח מאד תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב נעמה, ראשית, רוצה אני להתנצל על שתשובתי התעכבה מעל למקובל, עקב היעדרותי מן הארץ. כנראה שלא נמסרה על כך הודעה באתר ואתך הסליחה. באשר לשאלתך, אכן נדרש אומץ לב ואף העזה לשתף את ההורים בכך שאת נמשכת לנשים ומתכוונת לחיות עם בת זוגך. ובמיוחד, שכפי שכתבת, את מפחדת לספר להם מחשש שלא יוכלו להתמודד עם כך בצורה שתאפשר המשך קשר ושייכות למשפחה. האמת, שלכל הורה קשה לקבל עובדה כזו ובמיוחד כשההודעה היא פתאומית והדברים נמסרים בבת אחת וללא הכנה מוקדמת. זו בהחלט יכולה להיות טראומה עבור ההורים והמשפחה ולעורר כעסים רבים ותחושת אכזבה. רגשות כאלה רק יקשו על יכולת לקבל את מצבך וצרכיך ויכולים בהחלט להביא לניתוק ולדחייה שלך מן המשפחה. חבל להגיע לכך, שכן קשר משפחתי הוא דבר מאד חשוב לאורך כל החיים וגם אם עכשיו נראה לך שכדאי לוותר עליו "וללכת עם הלב", כדבריך, הרי שלטווח ארוך זה בהחלט עלול להיות חסר לך. הייתי מציעה לך לעשות את הדברים בהדרגה: כלומר לעבור לגור מחוץ לבית, עם חברתך כשותפה למגורים בשלב הראשון ורק מאוחר יותר להביא לידיעת המשפחה את היותכן בנות זוג. גם ידיעה כזו מוטב שתעשה בהדרגה, לאחר שיכירו את חברתך ויתרשמו גם מיכולתך לחיות כבוגרת ועצמאית מחוץ לבית. לא שזה קל למשפחה לקבל את הדבר גם כאשר זה נעשה כך- בהדרגה, אך בכל זאת זה פחות טראומתי ואולי מאפשר יותר לעכל את המצב ולקבלו. יתכן, שלאחר זמן-מה של מגורים משותפים עם בת זוגך, עת תרצי לשתף את הוריך בהיותכן זוג, תרגישי שהיית רוצה להיעזר באיש מקצוע שינחה אותך באופן מפורט יותר כיצד לדבר עם ההורים ולהביא את העובדות כהוויתן לידיעתם. יש יתרון בפנייה כזו לשיחה - או מספר שיחות - ייעוץ בנושא, שכן בשיחות ניתן להכיר, דרכך כמובן, את ההורים ואותך (ואףאת בת זוגך)ולדעת מהי באמת הדרך המתאימה ביותר להביא את הדברים לידיעתם. שיהיה בהצלחה. בברכת חג שמח, ד"ר דליה גלבוע

12/10/2011 | 15:00 | מאת: נעמה

תודה רבה על תשובתך ד"ר גלבוע הורי לא יתנו לי לצאת לגור עם שותפה כיוון שהם פרמיטיבים וזה לא מקובל במשפחתינו , אני מחליטה להשאיר להם מכתב בו אכתוב כל מה שאני מרגישה ורוצה לומר אני לא חושבת שדברים בהדרגה זה יתאפשר מבחינתם ומבחינת הלחץ הנפשי שאהיה בו ,עדיף שאספר במכה אחת .. מאד מקווה שיקבלו אותי למרות שזה משפחה.. תודה וחג שמח!

04/10/2011 | 15:25 | מאת: מיכל

אני מעוניינת לעשות עבודת תזה בנושא פסיכופתולוגיה אצל נשים לסביות אשמח לכיוון ועבודות שנעשו בתחום. תודה.

http://scholar.google.co.il/scholar?hl=iw&q=lesbian+psychopathology&as_ylo=&as_vis=0

03/10/2011 | 20:03 | מאת: פרשת דרכים

גידי שלום. כתבתי לך בעבר על המשיכה שלי לגברים. אני נמשך מינית לגברים - זאת אני יודע. המשיכה שלי לנשים היא מעטה עד כדי לא בכלל - גם זאת אני יודע. מעט מאד אנשים בחיי יודעים על הנטייה המינית שלי, וכרגע אני מעוניין להשאיר את זה כך כי אין לי את האומץ לשתף אנשים נוספים. אני בשלב בחיים שאני כבר חושב על משפחה וילדים, וזה נראה לי פשוט יותר שזה יהיה עם אישה. אין לי ניסיון מיני או זוגי עם גברים אלא רק עם נשים. ואני לא כל כך יודע במה לבחור. והזמן - הוא הולך ומתקצר. אני לא הולך ונהיה צעיר יותר, זה בטוח. הייתי רוצה לראות את עצמי מתקדם לאנשהו. מצד אחד אין לי את האומץ להצהיר על הנטייה המינית שלי בפני החברה הסובבת אותי, למרות שאני מודע אליה. זה מפחיד אותי מאד. ומצד שני אני מאד רוצה זוגיות, ויותר "קל" לי להגיע לזוגיות עם אישה ומשם הדרך לחיי משפחה היא הרבה יותר קצרה ופשוטה בעיניי. לעומת זאת, באפשרות השניה הדרך לזוגיות ולמשפחה נראית לי כל כך רחוקה עד כדי בלתי אפשרית, ואפילו לא יודע אם זה מה שמתאים לי. אבל איך אוכל להיכנס לקשר עם אישה אם אני לא נמשך אליה, או לפחות לא מספיק? ואולי המשיכה המינית לא כזאת חשובה באמת, ועדיף לשים אותה בצד? אנא עזור לי, אני מרגיש ממש תקוע...

שלום לך, במקרים שבהם כמעט ולא קיימת משיכה מינית לנשים, כפי שאתה מעיד על עצמך, יהיה לך כפי שאתה כותב "קשה עד בלתי אפשרי" לשמור לאורך זמן על המעט שיש ולדבר עלולות להיות השלכות הרסניות על הנישואין ועל ילדים. משיכה רגשית בלבד, בעיקר אצל אנשים צעירים כמוך וכמו מי שעתידה להיות אשתך, אין די בה כדי לבסס עליה בלבד מערכת יחסים זוגית ומשפחתית. אינני חושב שהבעיה היא כן או לא לצאת מהארון בשלב זה, אלא קבלת משיכתך לגברים ומימושה. אני מרגיש שלא יהיה זה הוגן, לא כלפי עצמך, לא כלפי מי שאמורה להיות אשתך ובבוא הזמן, גם לא כלפי ילדיך להתחיל קשר נישואין בהיעדר כמעט מוחלט של משיכה לנשים. נכון שגם אצל סטרייטים התשוקה המינית כשלעצמה נוטה להיחלש עם השנים והמשיכה הרגשית, וכן "המפעל המשותף" של הקמת משפחה וגידול ילדים, אמורה לפצות על כך ו"לתחזק" את הקשר, אך להתחיל מראש מעמדה של חוסר משיכה כמעט מוחלט לא נראה לי צעד רצוי. המלצתי, על כן, לפנות לייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים במטרה להשלים עם נטייתך. יש גם לציין ששיעור הגירושין בקרב זוגות סטרייטים נמצא בעלייה מתמדת, כך שכלל לא ברור שזהו הפתרון האחד והיחיד לגידול ילדים, ומאידך הולכות ומתפתחות מסגרות של הורות אחרת, אשר המשתתפים בה מגלים אחריות הורית רבה וזוכים לליווי מקצועי ותמיכתי בתהליך כולו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/10/2011 | 23:21 | מאת: פרשת דרכים

הי גידי תודה רבה על המענה, הצלחת לעשות לי קצת סדר בעניינים. אבל עדיין הנושא לא ברור לי. אתה לא ממליץ על קשר כמעט ללא משיכה מינית, אבל בעצמך מסכים עם זה שבטווח הארוך המשיכה הרגשית היא שמחזיקה את הקשר ולא המשיכה המינית. ואם היא טובה - אז למה אתה רואה בזאת בעיה? אני מסביבי רואה לא מעט זוגות סטרייטים נשואים שגם הם יכולים להעיד שהמשיכה המינית זה לא מה שמשאיר אותם יחד. ולכן קשה לי להבין את מה שאתה אומר, שהסיכויים של קשר שכזה הם כמעט בלתי אפשריים. ולגבי אחוז הגירושין, יש הרבה שמתגרשים ועדיין שותפים להורות ולגידול הילדים (ויש כמובן גם המון שלא). אז ככה שהגירושין לא תמיד פוגעים בהורות. לא שחלילה אני מתחתן להתחתן ע"מ להתגרש, אבל מכיוון שהעלית את הנושא, אז חשוב לי לציין זאת. ואולי דווקא אם המשיכה הרגשית גבוהה והחברות חזקה אז יש סיכוי נמוך יותר לגירושין לאורך הדרך. כי למעשה אם תשאל המון זוגות שנשואים לאורך שנים מה החזיק אותם ביחד, לא הרבה יאמרו התשוקה המינית אלא דווקא החברות. הייתי שמח לשמוע את דעתך בנושא. ושוב המון תודה.

02/10/2011 | 09:45 | מאת: ג?נט

השבוע הבן שלי שיתף אותנו בעובדה שהוא ביסקסואל!! אנחנו עדיין בשוק, בעלי בחר להתעלם עד שהנער ייתבגר... אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע... אני יודעת שהוא נמשך לנערה אחת, על בנים הוא לא מספר אבל אני מניחה שיש גם בן בתמונה באם הוא הגיע למסקנה הזו . אני מניחה שמה שאני שואלת הוא האם זה בדרך כלל שלב בדרך ליציאה מהארון? והאם הוא יכול להגיע למסקנה הזו ללא נסיון מיני? הוא טוען שהוא כבר חושב על זה לפחות שנה. המון תודה ושנה טובה 

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ג'נט, אני מבין את תחושת ההלם שלך, אבל אני דווקא רוצה לפרגן לכם כהורים, כי אם בנכם הרגיש חופשי לשתף אתכם, הרי הוא רואה בכם חוף מבטחים ומקום בטוח שאפשר לקבל בו תמיכה ואהבה ללא תנאי. על כך תבורכו! כעת נותרה המשימה המורכבת יותר והיא להצדיק את האמון שהוא נתן בכם ואכן לשמש לו מקור תמיכה. אשר לשאלתך - אדם (ואפילו ילד!) יכול לדעת על משיכתו לבני מינו, גם בלי לנסות, בדיוק כפי שאת ידעת שאת נמשכת לגברים לפני המגע המיני הראשון וכפי שבעלך ידע שהוא נמשך לנשים לפני המגע המיני הראשון. בשלב זה בוודאי ינחם אתכם לדעת שבנכם הוא אכן ביסקסואל, כלומר נמשך גם לבנים וגם לבנות, והמשיכה לבנים אינה חייבת לפגוע במשיכה לבנים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בכל מקרה, הייתי ממליץ לכם (עדיף כזוג, אך די שכיח שהאישה פונה ראשונה) לפנות לעמותת תהל"ה http://www.tehila.org.il/ ולחלוק את קשייכם עם הורים שעברו חוויה דומה כדי להתחזק למען עצמכם וכדי להוות מקור תמיכה לבנכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 08:59 | מאת: גנט

30/09/2011 | 19:44 | מאת: ליאת

שלום, אני יוצאת עם מישהו כחצי שנה. לפני כמה ימים חיפשתי משהו בהיסטוריה של המחשב שלו וגיליתי שהוא צופה קבוע באתרי פורנו של גייז. שאלתי אותו והוא הכחיש את העניין, אמר שזו בדיחה בין חברים. אני קצת יותר מציאותית, וביקשתי לדעת אם זה נשאר בגבולות האינטרנט או שזה גם גולש למציאות. הוא אמר שרק באינטרנט. השאלה שלי- האם זה אומר עליו שהוא גיי? שהוא בארון? האם זה משהו שגברים צופים בו [אני יודעת שהרבה צופים בפורנו, אבל לא כזה]. חייבת לציין שהסקס מעולה, והקשר מצויין לא מתלוננת על כלום. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת, גברים שאין להם כל משיכה מינית לגברים אינם צופים באתרי פורנו של גייז, ועוד באופן קבוע. אצל חלק גדול מהם הדבר מעורר רתיעה וגועל. לכן, השערתי היא שהחבר שלך כן נמשך לגברים, או לפחות סקרן לגבי הנושא. יתכן שבשלב זה העניין מוגבל לגבולות האינטרנט בגלל המחסומים הרגשיים והחברתיים הקשורים במימוש משיכה זו הלכה למעשה. עם זאת, במשיכה לגברים כשלעצמה אין כדי לפגוע במשיכה לנשים ואת גם מעידה על שביעות רצון מיחסי המין שלכם. קשה מאוד לחזות בצורה ודאית את עתיד המשיכה הזו לגברים, ייתכן שתמומש וייתכן שלא, ייתכן שאם תמומש, היא תבוא על חשבון המשיכה לנשים וייתכן שלא. זכרי שגם אם היה מדובר ב"סטרייט למהדרין" אי אפשר היה לתת לך תעודת ביטוח שלא ישכב עם נשים אחרות ואף יתאהב באחת מהן. לדעתי, לא המשיכה לגברים היא זו שצריכה להפריע לך אלא השקר (ולא רק ההסתרה). חוסר אמון ביחסים, כבר בתחילתם, הוא דבר שיש להתייחס אליו. יתר על כן, כאשר המחשב שלו נגיש לך, או אם מדובר במחשב משותף, וקיימת אפשרות טכנית למחוק את היסטוריית הדפדפן בצורה קלה, הייתי מעז לשער שחברך רצה באופן לא-מודע להיתפס, אולי כדי להתוודות, אולי כדי לשתף. זכותך לברר את העניין ולקבל החלטה מושכלת האם את רוצה לחלוק את חייך עם גבר שנמשך לגברים. אגב, ביסקסואלים יכולים להיות בעלים אידיאליים ויש הסדרים שונים המאפשרים מימוש שתי המשיכות במקביל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אך כאמור את צריכה לדעת על כך, לעמוד על זכותך זו ובראש ובראשונה יש לטפל בבעיית אי האמון ביחסים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/10/2011 | 15:34 | מאת: רינת

אני מעוניינת להתייחס להערה לליאת שרשמת בתחילת התגובה. מדוע אתרים או יחסים בין גברים מעוררים בגברים שלא נמשכים לגברים רתיעה וגועל? אני אישה וניטרלית לנושא לגמרי (גם כלפי לסביות אגב). אף פעם לא הבנתי מה המקור לתחושות האלה, ואשמח אם תסביר לי. האם מדובר בתגובה מולדת טבעית שלהם? האם זו תחושה שהם מפתחים במשך הזמן? ומדוע היא בכלל קורית? אני לא מרגישה כלום אם אני צופה בסצינה של גייז. אנא האר את עיני.

27/09/2011 | 23:20 | מאת: מבולבל מאוד

היי גידי, קודם כל תודה רבה על היחס החם והאוהב שאתה מעניק לאנשים פה והתשובות המקצועיות. הסיפור שלי כזה : אני בן 27 יתום מאם שבמהלך גיל ההתבגרות קיימתי יחסי מין עם נשים, נהנתי, קיימתי קשרים רצינים וכו'. בכיל 21 עלתה לי שאלה לראש לגבי היותי הומוסקסואל ומאז ועד היום זה מסרב לצאת לי מהראש.... במשך 4 שנים הדבר היה רדום אצלי, ופתאום התפוצץ לפני 7 חודשים, חוויתי חרדה בלבול, חוסר מצב רוח, יאוש, תסכול וכל מה שמאפיין חרדה, סירבתי ואני עדין מסרב לקבל טיפול תרופתי ( מההשלכות) ואני מנסה להתמודד לבד, הסיפור הוא כזה... בהתחלה שהמחשבות עלו פשוט נלחמתי בעצמי, וערכתי כל הזמן מבחנים לעצמי אם אני הומו או סטרייט. בהתחלה גם כשניסיתי לצפות בתכנים של הומואים ולנסות לספק את עצמי אנאלית לא נהנתי ולא הרגשתי סיפוק... בחודש האחרון תמיד לפני השינה שאני מעורפל אני מדמיין סיטואציות מיניות עם גברים וזה אפילו נחמד לי... אני כל כך רוצה לחזור למסלול שלי ולהתעורר מהחלום המבולבל הזה ולחזור לקיים קשרים רצינים בדרך לאישה ומשפחה... אני לא רוצה להיות הומו, ואני כבר לא יודע מה עובר עלי...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבולבל, אני מבין את מצוקתך אך במקרה שאתה מתאר אי אפשר לערוך דרך האינטרנט אבחנה. קיימת אפשרות שמדובר בביסקסואליות וקיימת אפשרות שמדובר ב-HOCD , כלומר, בהפרעה כפייתית שתוכנה הוא פחד מהומוסקסואליות והיא מופיעה דווקא אצל סטרייטים. בכל מקרה, ברור שקיימות אובססיות וחרדה רבה סביבן ולכן, לדעתי, אתה עושה עוול לעצמך בכך שאתה נמנע מטיפול תרופתי שיכול גם להקל עליך וגם להפוך את הטיפול הפסיכולוגי בך ליעיל יותר. תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי קלות מאוד, אם בכלל, וברור שבמקרה שלך המחיר של תופעות הלוואי, שלא בטוח כלל שתופענה, נמוך מהתועלת שתפיק ממנו. אגב, במצב הספציפי שלך תופעת לוואי של ירידה בחשק המיני יכולה להיות מבורכת ולהפחית את התעסקותך האובססיבית בנושאים מיניים. אני לא חושב שבעיה מהסוג הזה ניתנת להתמודדות ללא עזרה מקצועית, תרופתית ופסיכולוגית. אפילו לא ניתן לכוון אותך בהיעדר אבחנה בין שתי התופעות שהזכרתי ובלי להבין טוב יותר את סיפור חייך ואת הרקע עליו התפתחו התופעות שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

25/09/2011 | 18:28 | מאת: חסוי

אני מבולבל. אני מאוהב קשות בחברתי ולא יכול בלעדיה. לעומת זאת, אני מפנטז על גברים ומקיים יחסי מין איתם. יחסי מין עם הגברים הם ללא רגש , ללא אהבה, הרצון לסיים את האקט ולחזור לחברתי הוא גדול מאוד. מה קורה לי ? לא רוצה להמשיך בהומוסקסואליות. אני בן 35 ורוצה מאוד להקים משפחה. הדבר היחיד והאמיתי שעושה לי פרפרים בבטן זה חברתי. לא יודע מדוע אני נשאב לתוך העולם ההומוסקסואלי נגד רצוני ומצפוני. אני סובל מאוד כאשר אני עם גבר, ומאוד נהנה שאני עם חברתי וגם מיחסי המין איתה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חסוי, לפי תיאוריך, המשיכה שלך לגברים אינה אמורה לפגוע במשיכתך הרגשית והמינית לחברתך. גם אין חובה לסבול כל כך עם גברים כדי להמשיך את הקשר עם חברתך. גם אם מבחינה מינית "נטו" אתה נמשך לגברים, הרי שאם אתה מקיים יחסי מין עם חברתך (ובנוסף לכך גם אוהב אותה), פירושו של דבר שאתה נמשך אליה מספיק כדי לקיים יחסי מין, שהם חלק מקשר זוגי. הנה, אפוא, קישור למאמר על ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אני מקווה שהוא יעזור לך לחיות בשלום עם שתי המשיכות, מבלי שהאחת תבוא על חשבון האחרת. כל ביסקסואל מוצא לו את סגנון החיים המתאים לו ובכל מקרה, רצוי לשפר את הרגשתך לגבי יחסים עם גברים כדי לא לסבול כל כך מיחסי המין איתם. לצורך כך, ייתכן שתרצה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, מבלי שהדבר יפגע בתכניותיך לגבי עתיד משותף עם חברתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

לדר' גידי רובינשטיין ודר' דליה גלבוע שנה טובה ומבורכת לכם ולבני ביתכם. תודה רבה על היעוץ המקצועי שלכם ומגיעות לכם כול המחמאות והתשבחות. המון תודות על הסבלנות, הסובלנות והמקצועיות שלכם. חג שמח!

25/09/2011 | 16:26 | מאת: חסוי

מה בעצם היו עושים לאנשים בטיפולים האלו?

שלום חסוי, את טיפולי ההמרה, שהוצעו ע"י אנשי מקצוע מוסמכים, ניתן לחלק לשניים. עפ"י הגישה הפסיכואנאליטית, למרות עמדתו המפורשת של פרויד שהנטייה המינית אינה ניתנת לשינוי בפסיכואנליזה, פיתוח תובנה ליחסים הקרובים של הבן עם אימו וההזדהות הלקויה עם אביו אמורה "לתקן" את הנטייה המינית, שמהווה לפי גישה זו חלק מהזהות המינית (כיום מקובל להפריד בין השתיים). כאמור, זו לא הייתה גישתו של פרויד, כפי שניתן ללמוד ממכתבו לאם אמריקנית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=179 ושימוש בגישה פסיכואנליטית לצורך שינוי הנטייה המינית נעשה בעיקר בידי פסיכיאטרים פסיכואנליטיקנים אמריקניים בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת. בגישה ההתנהגותית-הקוגניטיבית הוצע טיפול של התניה אברסיבית, כלומר, קישור אובייקט המשיכה בן אותו המגדר לחיזוק שלילי. לרוב הוצגו למטופל תמונות של בחורים מושכים ותוך כדי צפייה בהן הוא היה מקבל שוק חשמלי מכאיב אך לא מזיק ביד ומייד לאחר מכן הוחלפה תמונת הגבר בתמונת בחורה כדי לקשר בין תמונות של בחורות לבין ההרגשה הנעימה שבשחרור מהכאב. כאשר טכניקה זו יושמה ע"י גורמים דתיים (למשל, נוצרים מורמונים) היא בוצעה בצורה אכזרית עוד יותר - למשל, ע"י מתן השוק החשמלי ישירות לפין. עדות מזעזעת לסוג זה של טיפולים מוצגת להלן: http://www.havana.org.il/world/6096 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/12/2011 | 19:52 | מאת: שוקי

24/09/2011 | 12:43 | מאת: שולה;

אני בת 26 עד גיל 19 יצאתי עם גברים בקשרים נורא קצרים ולא רצינים שכבתי איתם. הייתי בחורה מאוד שמנה עם חוסר ביטחון מאוד גבוהה כל גבר שהייתי איתו גרם לי להרגיש כאוביקט מיני מה שגםבמשך הילדות שלי הוטרדתי מינית 3 פעמים ניסיתי לצאת עם גברים אך בגלל המראה שליאף אחד לא רצה אותי והתחלתי להתעניין בצד השני בעקבות כתבה שראיתי בחדשות הכל זה התחיל לפני הגיוס שלי לצבא ישבתי בבית והתחלתי לחפש אישה בצאטהדבר היה נראה לי קל ופשוט ובאמת אחרי התכתבויות בצאט נפגשתי עם מישהי והתחלנו לצאת אני רוצה לציין שכל החיפוש לא סבב סביב משיכה מינית אלא סקרנות גדלתי בפנימיה שלוש שנים יחד עם בנות ולא נמשכתי לאף אחת אף פעם באותה תקופה שהכרתי את הבחורה כל הבית שלי התפרק אבא שלי היה צמח בבית אבות כבר מגיל 10 אמא שלי עזבה את הבית למקלט נשים מוכות אחי עזב את הבית לאישתו ואני נותרתי לבד בדיוק בהתחלת השירות הצבאי שלי הכרתי את הבחורה התחלנו לצאת והיא תמכה בי והעניקה חום ואהבה ואוזן קשבת מה שבדיוק הייתי צריכה היא העניקה לי כי היא אהבה אותי ואני קיבלתי כי הזדקקתי ופירשתי את הקרבה כחום של אמא ניהלהו זוגיות קשר משותף אבל תמיד הקרבה של הסקס הייתה לי מאוד קשה הייתי מתחמקת רבות עובדת הרבה וישנה כל הזמן על מנת שלא לשכב איתה ובפעמים שהיינו ביחד היו זיופים מצידי והגוף היה עצבני מאוד ולא יכל לקבל את המגע שלה אחרי שלוש שנים שאני בקשר איתה עשיתי ניתוח קיצור קיבה התחלתי להרות חידשתי את הקשר עם המשפחה שלי תהליך שלקח כשנתיים עם שינויים בעצמי הכרה ואהבה עצמית שהתחוללו בי לבסוף עזבתי את הבחורה והתחלתי ללמוד ועברתי לגור לבד בתקופה הזו טרפתי את העולם יצאתי לבלות והכרתי המון גברים ובעצם היה לי טוב כל כך כמו שלא הרגשתי בחיי יחסים עם גבר הם שלמות וגורמים לי לחוש טוב ובמקום נינוח וטיבעי לפני 3 חודשים הכרתי בחור שהתאהבתי בו לראשונה בחיי אני מאוהבת ויודעת מה מרגישים מה שלא הרגשתי לרגע ב6 שנים עם הבחורה ואחרי שבוע סיפרתי לו על העבר שלי ניסינו להיות ביחד והוא אומר שאוהב אבל הדבר הזה עוצר אותו והוא לחוץ ומוטרד ובמחשבות כל היום הוא חוקר רבות על הנושא דורש ממני להתמודד עם שאלות רבות שאני עצמי לא מודעת אליהן בנושא חוקר אותי ברמה נפשית למה ואיך הגעתי לשם עד שהחלטנו על הפסקה אחד מהשנייה כי הוא לא יכול לתת לזה צאנס למרות שהוא טוען שאוהב מה דעתך על כל זה האם באמת הוא אוהב? יש סיכוי שההתענינות שלו כבר גובלת באי שפיות?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2011 | 00:53 | מאת: שולה

התחלתי להרזות ולא להרות הכוונה ירדתי במשקל כ 60 קילו

שלום רב שולה, מאד התרשמתי מתיאור קורות חייך והמאמצים שעשית על מנת להגיע לחיים שעימם את שלמה וחשה כי הינך בכיוון הנכון עבורך. הסיבות שהביאו אותך לחיות בזוגיות לסבית- ברורות ונראה כי זו הייתה עבורך הברירה היחידה החיובית ,- בזמנו. עובדה שזה גם פעל, כאשר מצאת תחליף לאם בדמות האישה שעימה חיית שש שנים ואשר, כפי שציינת העניקה לך חום ואהבה. באמצעותה יכולת לגדול, כפי הנראה בתחושת ביטחון וקבלה שכה חסרו לך בעברך המוקדם. יחד עם כך, מן התיאור שלך מסתבר שאינך לסבית ונטייתך המינית אינה כלפי נשים. עובדה שאת נמשכת לגברים וחשה גם משיכה מינית וגם אהבה כלפיהם. מה גם שהמגעים המיניים עם בת זוגך לאורך שש השנים היו קשים עבורך ומאד לא התאימו לך, כפי שציינת. חבל שבן הזוג שבו התאהבת אינו מבין זאת וקשה לו לקבל את עברך. אמנם, אפשר להבין גם אותו, שדואג מפני התקשרות למישהי שחיה כלסבית במשך שנים לא מעטות. כל אחד שהיה שומע את העובדה הזו, מבלי להבין מה שימש לך הקשר הזה ואיזה חשיבות היה לכך בחייך, - סביר שיחשוב כמוהו. אך ברגע שמבינים את כל קורותיך וילדותך, הדברים יותר ברורים ומלמדים שאין את לסבית בהזדהותך ובנטייתך המינית. אם אכן בן הזוג מאד אוהב אותך ויש סיכוי שתבנו חיים משותפים טובים, היה כדאי שתפנו (יחד או הוא לבדו) לאיש מקצוע מן התחום הנפשי/ פסיכולוגי, שיוכל להבהיר לבן זוגך את הדברים. יתכן שכך יוכל לעזור לו לקבל אותך כבת זוג לכל דבר ועניין ולהפסיק את החטטנות והדאגתנות המיותרת (למעשה, ניתן לומר: ההורסת). גם זו מטרה לפנייה לעזרה מקצועית, שיכולה לסייע לך להחליט, עד כמה להתעקש על הקשר הזה, אם בן הזוג אינו מסוגל לקבל את עברך ולהמשיך מכאן ואילך לזוגיות משותפת ותקינה. יש אנשים שנתקעים בבעיה ואינם מסוגלים לצאת ממנה ולזרום הלאה בחיים. אם זה המקרה, חבל שתבזבזי זמן ואף תיצרי ציפיות, שתהיינה לשווא. יעוץ נפשי יכול לחסוך לך עגמת נפש לא מעטה ובעצם – גם לבחור שבחרת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

23/09/2011 | 20:00 | מאת: עומרי

שלום אני בן 25 ומאז שאני זוכר את עצמי תמיד הרגשתי משיכה לבנים. בשנה שנתיים האחרונות חשבתי שאוכל להתחתן עם אישה להיות כמו כולם ולהשתנות אבל אם זה מה שאעשה בעייני זה יהיה לבטל את עצמי ואת הרגשות שלי בגלל הצורך להיות "נורמלי" חשבתי לעצמי שזה לא הוגן שאני אתחתן עם אישה ובמיטה אני אפנטז על גברים. רציתי אבל לדעת אם זה בסדר שאני יכול להסתכל על אישה אבל לא מרגיש מסוגל לשכב עם בחורה למרות שמעולם לא קיימתי יחסי מין עם אישה?

שלום עומרי, מדבריך אני מבין שאתה נמשך לגברים ואינך נמשך כלל לנשים מבחינה מינית. גם להרגשתי אין זה הוגן כלפי אף אישה, וגם לא כלפי עצמך, להיכנס למסגרת נישואין קונבנציונאלית עם אישה במצב כזה. הסיכויים של נישואין כאלה להחזיק מעמד נמוכים מאוד. אי-אפשר לשנות את הנטייה המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית, אך בהחלט ניתן לבנות זוגיות עם בני ובנות אותו מגדר ואף להקים תא משפחתי אלטרנטיבי. יש לציין כי שיעור הגירושין עולה בהתמדה ובמקביל הניסיונות להורות אחרת הולכים ומתרבים. מניסיוני אני יכול להעיד שניסיונות אלו מלווים הדרכה ותמיכה מקצועית והמעורבים בהם מגלים אחריות הורית ראויה לציון. זאת בעוד שהורות "רגילה" היא לרוב המשך אוטומאטי לנישואין רגילים. אני מקווה שתמצא את דרכך לזוגיות מאושרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/09/2011 | 08:59 | מאת: חושש

גידי שלום. אני גבר כבן שלושים. אני קורא המון בפורום שלך, ויש לי הרגשה שאני אוכל לקבל פה כיוון. מאז שאני זוכר את עצמי אני נמשכתי מינית לגברים. בתקופה האחרונה בחיי, אני מבין גם שהמשיכה לגברים באה כתוצאה ממשיכה רגשית, שכן היא עונה לי על צרכים וחסכים רגשיים מהילדות, שאישה לא יכולה לענות עליהם. בעבר ניסיתי להילחם, להדחיק אבל כלום לא עזר. לפני כשנה סיימתי זוגיות ארוכה עם אישה, יקרה מאד ללבי. זאת כי הבנתי שאיני יכול להימשך בכוח, ולצערי היא נפלה קורבן לחוסר המודעות שלי. כנראה שאיפשהו קיויתי שהנטיה המינית הזו פשוט תעבור אם אני לא אתייחס אליה. אחרי שנה לבד, הייתי רוצה להיות שוב בזוגיות. והלב, הלב רוצה גבר. אך לצערי, אני לא מצליח למצוא את הכוחות לבחור בצורת חיים שאינה מקובלת ע"י החברה בכלל וכן (אני מניח) גם ע"י הוריי בפרט. אני חולם על על זוגיות אוהבת ומשפחה משלי. מאיפה אמצא את הכוחות לעשות את הבחירה הנכונה? מאיפה אמצא את האומץ ללכת אחרי לבי ולא אחרי מה שמצפים ממני? אודה למענה שלך

שלום חושש, חלק גדול מאוד מהקשיים של המטופלים שלי, ובמידה רבה של אנשים בכלל, נובע מהחשש המוכר והלא-חביב "מה יגידו". (יש סדרה קומית נהדרת של ה-BBC בשם "מה יגידו השכנים", שמביאה את החשש הזה עד אבסורד). אין זה מציאותי שכולם יאהבו אותנו כל הזמן ושנענה לטעמם של כולם. זו משימה בלתי אפשרית ואף בלתי רצויה. מהמעט שכתבת, במיוחד הצער שגרמת לחברתך האחרונה, אני מניח שאתה בחור מאוד רגיש ומתחשב ובתור שכזה אני סבור שלרוב הסובבים אותך, וכמובן להוריך, איכפת ממך. האיכפתיות הזו אמורה לגרום להם לקבל אותך בכל מצב והנטייה המינית אינה גורעת מאיכותך כאדם. עם זאת, אתה בתחילת הדרך ובשלב הזה, כל עוד אינך מוצא בן זוג, אין חובה לשתף את הוריך. יהיה להם הרבה יותר קל לקבל את הבשורה, כאשר תבוא עם סיפור אהבה ולא עם "נטייה מינית". באופן תלוי ובלתי תלוי בנטייה המינית, ייתכן מאוד שכדאי לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בצורך הקיצוני שלך לרצות (please) את הסביבה על חשבון רווחתך האישית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/09/2011 | 19:48 | מאת: בעילום שם

קראתי שהתגלה גן להומוסקסואליות בשם Xq28? הייתי שמח לשמוע את דעתך? והאם ידוע לך אם זה גן מיותר,דפקט?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, Xq28 הוא סמן גנטי על כרומוזום ה-X שנחקר בשנת 1993 על ידי צוות המחקר של הגנטיקאי האמריקאי דין האמר. מחקרו של האמר מצא מתאם בין נוכחות הסמן והומוסקסואליות בקרב גברים, אך מחקר חוזר של צוות המחקר של ג'ורג' רייס, בשנת 1999, סתר את תוצאותיו. למרות זאת, המחקר ממשיך לעורר הדים ציבוריים ותקשורתיים נרחבים בסוגיות של מיניות, נטייה מינית ותשוקה. עד כה לא נמצא כל הסבר גנטי או פיזיולוגי כללי יותר מניח את הדעת אשר הוא, ורק הוא, יכול להסביר הומוסקסואליות וסביר להניח שגם אם יימצא הסבר כלשהו, הוא תמיד יהיה משולב בתנאים סביבתיים מסוימים, כי הומוסקסואליות כמו תופעות אנושיות רבות אחרות היא תופעה רבת-גורמים. מגזרים מסוימים בציבור ההומוסקסואלי נוטים לאמץ בשמחה רבה מדיי ומוקדם מדיי את כל הסבר פיזיולוגי משום שהדבר מוכיח לכאורה שהתופעה אינה ניתנת לשינוי. ובכן, התופעה איננה ניתנת לשינוי גם כשהמקורות שלה סביבתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/09/2011 | 15:39 | מאת: בעילום שם

תודה לתשובתך אשמח אם תוכל לשלוח לי קישור או/ו אינפורמציה למחקר שסתר את המחקר הראשון. . שמתי לב שישנה תופעה אחרת אך דומה להומוסקסואליות שפוקדת שינויים במגדר ובנטיה המינית(בראש) ואף באברי המין ובחזה=>אינטרסקסואליות שאפשר לראות גם בסרטון שהוספתי בקישור ומופץ באינטרנט http://health.walla.co.il/?w=/5010/1820586 אני תוהה אם יש קשר גנטי בין התופעות

המחקר המקורי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8332896?dopt=Abstract המחקר שהפריך אותו: http://www.sciencemag.org/content/284/5414/665.abstract בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friednly.co.il

18/09/2011 | 22:30 | מאת: עדי

שלום ד"ר רובינשטיין, ידוע לי שיש אנשים בעלי קושי להטיל שתן בנוכחות אחרים. שמעתי לאחרונה שאצל הומואים הבעיה הזו יותר שכיחה. האם זה נכון? ואם כן, מדוע? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי, קושי בהטלת שתן רק בנוכחות אחרים יכול להיות ביטוי לחרדה חברתית. אין כל עדות מחקרית לכך שחרדה כזו נפוצה יותר אצל הומוסקסואלים אך ייתכן שבסיטואציה של הטלת שתן בנוכחות גברים אחרים מתערב גורם של מבוכה שאינו קיים בקרב הטרוסקסואלים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/09/2011 | 11:49 | מאת: בעילום שם

זו בהחלט שאלה שהתאפקתי לא לשאול הרבה הרבה זמן. אבל עם כבר נשאלה שאלה דומה, אז אשאל. יש לי בעיה בכול מסגרת שאני בעצם נמצא בה, יש שירותים והבעיה הנפוצה היא שהם מחוברים הרבה פעמים למקלחות משותפות. . . אני משתדל מאוד להפנות את מבטי לכל מקום ולא להציץ. . . מה אפשר לעשות במצב כזה? והאם זה נחשב למציצנות? בעצם אני לא אוכל להיכנס לשירותי נשים, ושירותי גברים 90% הם סטרייטים נ.ב- אני גם לא מטיל שתן לעיני אחרים, או במשתנות הציבוריות, כנראה משהו אצל הרבה סטרייטים שובר מנגנוני חסימה של מבוכה והתביישות של חרדה מבורכת- אולי משום שהם תוקפניים יותר,או העדר משיכה מינית לגברים, או מקצרים בדרך ועוד.

17/09/2011 | 22:18 | מאת: אמא

דוקטור נכבד, בני עדין ורגיש. הוא בן תשע.צורת עמידתו והליכתו לפעמים הם עדינות ונראה לי כי זה מתאים יותר לבנות. אני מציינת שזה לפעמים. אני לפעמים מוצאת עצמי משווה את הליכתו או עמידתו להליכת או עמידת ילדים אחרים בני גילו ואני מוצאת הבדלים. יתכן וכך הולכים או עומדים ילדים רכים בני גילו ואני סתם מגזימה אבל זה מפריע לי . יחד עם זאת, התנהגותו, משחקיו בגדיו וכד' הם רק של בנים , הוא משחק עם בנים בני גילו, אוהב ספורט, משחקי מלחמה במחשב, ועוד'. לא נתקלתי בו מבצע דבר שהוא הפוך למגדר שלו. האם לדעתך יש בהתנהגותו ועמידתו העדינה דבר בכדי לנבא את העדפתו המינית בעתיד? תודה רבה!

שלום לך, אתחיל בכך שהומוסקסואליות אינה "העדפה" או "בחירה" מינית אלא משיכה לבני אותו מין שאף אחד לא "אשם" ולא "אחראי" לו, לא את ולא בנך. התנהגות עדינה אצל ילד אין בה בפני עצמה כדי לחזות את נטייתו המינית של בנך בבגרותו. יש בהחלט ילדים עדינים שגדלים להיות הטרוסקסואלים ויש, לעומת זאת, ילדים ונערים "גבריים" מאוד שבהמשך חייהם מתברר שהם נמשכים לבני מינם. בכל מקרה, עם כל ההבנה לדאגתך, חשוב שתשמרי אותה לעצמך, או לפחות לא תעבירי אותה לילד. העזרה שאת יכולה להעניק לילדך היא מסר ברור שתקבלי אותו באשר הוא, תהא אשר תהא נטייתו המינית בעתיד והתנהגותו בהווה. כל ניסיון להפוך את הילד לעדין פחות, לא רק שלא "יעזור", אלא גם יגרום לו לסיבוכים מיותרים בעתיד, הואיל והבית צריך לשמש לו תמיד חוף מבטחים בו מקבלים אותו כמו שהוא בכל המובנים. אם כדי להעניק לו את התמיכה הזו את זקוקה לייעוץ או הדרכה, חשוב שתעשי זאת, כי לפחות בשלב זה די ברור שהדאגה היא שלך ולא של הילד וחשוב לעשות את ההפרדה הזו.חשוב מאוד גם לתקן טעות נפוצה: ילד עדין אינו ילד "חלש" ולכן חשוב להימנע מהגנת-יתר שעלולה להזיק בעתיד ולהעביר לו מסר ברור שמצד אחד את סומכת עליו ומצד שני יש לו לאן לפנות אם הוא זקוק לתמיכה, עידוד והכוונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

17/09/2011 | 22:02 | מאת: אלמוני

הייתי מבקש לדעת מה מכיל טיפול פסיכולוגי בנוגע לזהות המינית? כלומר, אם אני מעוניין להישאר בארון בכול מקרה, ומבחינת השלמה וקבלה עצמית לגבי זהותי המינית- לעולם לא אוכל להשלים עם היותי הומוסקסואל. אזי, מה יעזור לי טיפול ? האם ניתן להגדיר קו אדום למטפל /פסיכולוג , בו אסביר לו שלא ינסה בשום דרך להוציא אותי מהארון? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלמוני, אתה נשמע מאוד מפוחד לא רק מהנטייה המינית אלא גם מהטיפול הפסיכולוגי וחבל מאוד על כך. אף מטפל לא יעשה משהו בניגוד לרצונך. לא ברור לי למה אתה קורא "יציאה מהארון". לכן אנסה לעשות סדר בדברים. אם אתה נמשך רק לבני מינך, מטרת הטיפול תהייה לעזור לך לקבל את עצמך ולמצוא אורח חיים שבו תוכל לממש את מיניותך באופן המתאים לאישיותך. הומוסקסואלים רבים חיים בצורה סולידית מאוד ויכול להיות שהרושם שקיבלת מהופעות של הומוסקסואלים בתקשורת ואפילו באינטרנט כקולניים ו"צבעוניים". אינני מבקר את אורח החיים המוחצן הזה, אך הואיל והוא מוחצן, זו החזית של המגזר ההומוסקסואלי. חשוב לציין, לכן, שיש הומוסקסואלים רבים סולידיים ואף מופנמים כמו שיש סטרייטים מכל המינים, הסוגים והצבעים. ב"יציאה מהארון" אנו מתכוונים לרוב לחשיפת הנטייה המינית בפני הסביבה (משפחה, חברים, עבודה ועוד). ברור שמטפל לא יוציא אותך מהארון, כלומר, לא יספר לאף אחד על נטייתך וגם לא יעודד אותך לעשות זאת, בוודאי לא בשלב שאתה מתאר. הוא כן יכול לתמוך בך אם וכאשר יגיע שלב (שכיום נראה לך בלתי אפשרי ובלתי מציאותי) שאתה תחליט לעשות זאת. עוד חשוב לציין כי בטיפול פסיכולוגי לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין ולהחליפה במשיכה לבנות המין השני. אני מקווה שנרגעת קצת, לפחות בצורה שתאפשר לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, כי אתה אכן נשמע מבוהל מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/09/2011 | 21:08 | מאת: בעילום שם

אתה יכול גם לקרוא ספרים, על טיפולים ופסיכולוגיה, ולהתעניין מה עושים בכול טיפול. לי אתה נשמע כמו אחד שלא רוצה שיפתו אותו לצאת מהארון, כלומר עצם הדיבור עצמו יכול להביא אותך לידי פעולה, ואינך רוצה לחמוד את זה. כעיקרון הארון הוא לא מקום טוב-בריא. אבל יש מקומות ומצבים שכדאי להישאר בו.

15/09/2011 | 12:28 | מאת: בעילום שם

אם לגבר בקשר סטרייטי קשה לשמור על מונוגומיה, ואצל גייז אפילו יותר, למה בעצם לא מוצע טיפול להורדת הדחף המיני-ואני לא מתכוון לSSRI, אלה להורדת הטסטוסטרון. . . במינון נמוך. אני יודע שמשתמשים בזה כדי למנוע פדופיליה ומקרי אונס. פשוט חשבתי במינון נמוך- זה דבר שיכול לעזור למונוגומיה? שמתי לב שבקרב הקהילה הגאה לא די בקשיים כמו שהם, הרבה גברים דוקא מטפחים את גופם ומעלים את רמת הטסטוסטרון בגוף, האם זה כשלעצמו בעיה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, האמצעים הפרמקולוגיים להפחתת הדחף המיני מפחיתים אותו באופן גולמי ובלי להתייחס לאובייקט המשיכה, כך ש"פתרון" כזה יפחית גם את המשיכה אל בן הזוג ויתרום לתהליך שחיקת התשוקה המינת שבלאו הכי מתרחשת בקשר ארוך טווח. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/09/2011 | 14:19 | מאת: בעילום שם

כן זה מוריד הכל ביחד, ואף במוגזמות מסכן את מצב הרוח. אבל אם חושבים על זה- זה לא המצב אצל נשים . . .? יש להן טסטוסטרון נמוך ותשוקה מינית נמוכה משל גברים, כמו אולי של ילדים(לא שאני פדופיל חס ושלום).

15/09/2011 | 12:22 | מאת: חן

שלום! רציתי בבקשה לשאול מהם הקריטריונים העדכניים לשינוי מין כיום בישראל? כלומר אם ברצוני לשנות את מיני..איפה מתחילים ומה המסלול שנדרשים לעבור? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חן, אם האדם, הרוצה לשנות מינו באמצעות ניתוח לשינוי מין הינו מעל לגיל 19, הוא יכול לפנות למחלקה לכירורגיה פלסטית, שבמרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, בכדי לקבוע תור על מנת להתחיל בתהליך, שבסופו ניתן לו האישור לניתוח האמור. האישור, על ידי ועדת מומחים, ניתן בתום שנתיים של הכרות ובדיקות, בתנאי שהינו נמצא מתאים. הניתוח, מתבצע רק לאחר מלאת לאדם 21 שנה. אך בתקופת המעקב הוא מתחיל לקבל הורמונים מתאימים ויש לו אפשרות לבדוק את תחושתו והתאמתו לחיים במין שאליו הוא שואף לעבור. כיום, המקום היחיד בישראל המבצע את הניתוחים לשינוי מין הוא המרכז הרפואי המוזכר לעיל. פעילות הוועדה לאישור הניתוח הינה על פי הוראות משרד הבריאות. אני מציעה לך לפנות למזכירת הוועדה בטלפון:03-5302677. אפשר גם להשאיר בטלפון זה הודעה ויחזרו אליך אם תשאיר את פרטיך. בפגישת ההיכרות הראשונה יימסרו לך פרטים על הרכב הוועדה ודרך עבודתה וכן תוכל לקבל מענה לכל שאלה שמעסיקה אותך בנושא. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

14/09/2011 | 00:27 | מאת: בולי

אני נמצא במערכת יחסים כבר חצי שנה , מעולם לא הייתי חזק בזוגיות באופן שלא יכולתי להיות נאמן לבן זוג אחד ותמיד גלשתי לגברים אחרים , עם החיים הבנתי שזה לא בחירה שקולה שלי אלא יותר משהו נוסח "בריחה קלה " - בגידה. גם הבנתי שזה חזק ממני . כבר שנים שאני מטפל בעצמי ומקדם אצלי מודעות וצמיחה אישית .. בתחילת הקשר הנוכחי החלטתי שהפעם אני אנצח את השדים .בתחילת הקשר בגדתי פעם אחת ומאז לא קרה שוב אבל נותרה בי התנהגות אובססיבית - אני מחפש פרטנרים פוטנצייאלים לסקס ומחפש גירויים מחוצ למערכת היחסים . אני לא מצליח להתמיד בה ומחפש פתרונות מבחוצ . בן הזוג שלי מוצא את ההתכתבויות שלי והוא נפגע מזה מאוד.. למרות שאמרתי לו שאפסיק להתכתב במחשב עשיתי זאת שוב ושוב הוא גילה ונפגע קשות . הייתי רוצה להגיע לחיים נטולי פחד מחבלה עצמית בדברים שחשובים לי אך אני לא יודע איך או אצל איזה איש מקצוע לעשות זאת .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בולי, לא כתבת בן כמה אתה וכמה זמן נמשך הקשר הנוכחי, אך כדאי להבין שהדחף המיני בפני עצמו, בעיקר אצל גברים (גם סטרייטים), שואף לגיוון. זאת, להבדיל ממונוגמיה, שהיא הסדר חברתי, שנועד להעניק לנו ביטחון: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=191 כלומר, כאשר גברים מבקשים לממש את המיניות שלהם בתוך קשר זוגי מונוגמי פועלים שני כוחות מנוגדים - הדחף המיני שמכוון כלפי אובייקטים שונים והצורך בביטחון אשר המונוגמיה מבקשת לספק אותו. הקונפליקט בין שני הכוחות האלה חריף יותר כשמדובר בקשר בין שני גברים הנאבקים שניהם עם כוחות מנוגדים אלה (בניגוד לקשר בין אישה גבר, שבו הצורך של האישה מאחד בתוכו בצורה אינטגרטיבית יותר את המיניות והרגש ולכן לפחות צד אחד בקשר רגוע ויציב יותר). זאת למרות שבתוך זוגיות של גברים, כפי שאתה בוודאי מכיר זאת, תמיד יש צד אחד שקל לו יותר לשמור על מונוגמיה וצד שני שקשה לו יותר - במקרה זה, אתה. אלה נתוני הפתיחה. כלומר, הקונפליקט הוא קונפליקט אוניברסלי ואכן אם רוצים לשמור על מונוגמיה יש לדכא את הדחף המיני לטובת הביטחון. עם זאת, בנוסף לדחף המיני פועלים גורמים נוספים בצורך לגוון, שהם יותר רגשיים. למשל, חרדת נטישה - מודעת יותר או מודעת פחות - יכולה גם היא להפעיל את האדם לחפש יחסי מין מחוץ לקשר. כלומר, זוהי דרך "להבטיח" שאתה עדיין רצוי ב"שוק הבשר" ואם חברך יחליט לעזוב אותך יום אחד, מצבך לא יהיה גרוע כל כך (גם אם ברמה המודעת אתה מרגיש שאתה אוהב אותו ורק אותו). כמובן, ככל שהדימוי העצמי שלך גבוה יותר, תוכל להיות בטוח יותר שיש לך מה להציע לבן זוגך ולא תצטרך לחפש נתיבי מילוט. דבר נוסף, העולה מתוך פנייתך, הוא האופן שבו אתה "דואג" שבן זוגך יידע על הרפתקאותיך המיניות ועל חיפושיך למצוא אותן. מן הסתם, זה לא מחויב המציאות. כלומר, משהו בך דואג להשאיר עקבות ובאופן מודע יותר או פחות אתה רוצה שבן זוגך יידע על כך. הדבר עולה בקנה אחד עם הכותרת שנתת לפנייתך, "סבוטאז'", חבלה בקשר. כפי שאתה רואה, שליטה עצמית על הדחף אינה מספיקה לך ואת הנושאים האחרים (ונושאים נוספים הקשורים לכך ואינני יודע עליהם) יש באמת לעבד בטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

היי אני בן 33 והיכרתי מישהי נחמדה ואוהבת בת 26 אנחנו חודשיים ביחד אחרי כמה שבועות שאנחנו בקשר סיפרה לי שהייתה בקשר זוגי עם מישהי 6 שנים וגרו ביחד וניהלו קשר מסיבי היא טוענת שהיא לא לסבית ולא דו מינית והיא סטרייטית ואוהבת אותי ורוצה רק אותי היא אומרת שהייתה שם מכול מיניי סיבות כמו חוסר ביטחון סקרנות ועוד... קשה לי להאמין בה מיפני שמההתחלה סיפרה לי כזה סיפור מופרך שהיא ניכלאה לשם מפני שהאישה הזו עזרה לה הרבה וזה בהתחלה הייתה חברות וכו... מה שהיסתבר בהמשך שהיא חיפשה באינטרנט להכיר מישהי לקשר זוגי עד שמצאה אני לא יודע מה לחשוב אולי אני סתם ניסיון בישבילה או שמה באצם עושה איתי ואיך אוכל לדעת שאין לה נטיות כמו שהיא אומרת ושזה לא מבוי סתום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אבי, הסיפור של חברתך בהחלט יכול להיות נכון עובדתית, אם כי מסופקני אם הוא יניח את דעתך מבחינת אמון ביחסים אלה. יש בחורות, אשר למרות היעדר משיכה מינית לנשים, נכנסות לקשר מיני עם אישה מתוך חסך אימהי ו/או קושי עם גברים ותחושה שגברים אינם רגישים מספיק. בנוסף, אנו יודעים ממחקרים שבקרב נשים קיימת תופעה של "נזילות מינית" (sexual fluidity), כלומר, שינוי של הנטייה המינית לאורך החיים. זאת, בין היתר משום שהסנקציות שמטילה החברה על קשר בין נשים אינן כה חמורות כמו הסנקציות שהיא מטילה על קשר זוגי בין גברים (למשל, אנו יכולים לראות נשים סטרייטיות לחלוטין, מתנשקות, מתחבקות וכד', מה שלא יעלה על הדעת בין גברים סטרייטים ומגעים מיניים בין נשים אף נכללים בסרטי פורנו המיועדים לעיני גברים סטרייטים דווקא). כך שהסיפור של הבחורה יכול בהחלט להיות אמיתי ונכון עובדתית. עם זאת, אני מבין לגמרי את הקושי שלך לתת בה אמון, בין אם הסיפור נכון ובין אם לאו, משום שהדבר עלול להיתפס כחוסר יציבות. מדובר בבחורה צעירה בסה"כ, כיום בת 26, שעשויה באמת ובתמים,ולא במטרה להונות אותך, עדיין לחפש את עצמה, מה גם שהיא מודה בכך שהקשר ענה על צרכים מסוימים ואיננו יודעים אם אתה יכול לענות על צרכים אלה, גם אם היא מרגישה משיכה מינית אמיתית אליך. לסיכום, בשורה התחתונה ההחלטה הסופית בידיך ואם אני קורא נכון את פנייתך ("קשה לי להאמין בה"), נראה לי שבאיזה שהוא מקום כבר קיבלת החלטה. חוסר אמון הוא נקודת התחלה גרועה מאוד ליחסים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/09/2011 | 16:03 | מאת: אבי

האם העובדה שהיא חיפסה להכיר אישה במודע וכוונת תחילה ובעצם לקח לה זמן מה גם לימצוא את האחת שלה לפי מה שהבנתי יכול להעיד על נטיה לאישה? מה הסיכוי שהיא תילך למקום כזה מיסקרנות כמו שהיא אומרת ותהיה שם 6 שנים בלי נטיה?אני מאוד מבולבל מהכול הבחורה אומרת שאוהבת אותי מכול ליבה ורוצה רק אותי ומבטיחה לא לאכזב ושהיא רוצה את החיים שלה איתי לחיים והיא מוכנה לכול תנאי שאני לא יבקש כולל עם צריך חוזים אצל עורכי דין במידה וניתחתן שאני לא אחשוב שהיא אולי רוצה רק ילד וכו.... אני לא יודע מה לחשוב עם הלב או ההיגיון ופוחד ליפול בקשר כזה מה יותר סביר לצפות מאישה כזו?אגב אני מחפש תאחת לחיים ואני שמרן בתפיסה שלי .

11/09/2011 | 10:04 | מאת: אמא מודאגת לבן 12

באופן מקרי ראיתי באי-פוד של הבן שלי אפליקציה שנקראית girly meter ותמונות שהוא צילם את עצמו עם בגדי ונעלי נשים, כשהוא מאופר ועושה פוזות למצלמה(הוא השתמש בבגדים ובנעליים של אחותו בת ה-15) כמובן שהייתי בשוק!!! כשנרגעתי שאלתי אותו על זה, הוא לא נראה מופתע...ואמר שהיתה לו התערבות עם חברה לגבי מי שינצח במשחק מחשב(מריו)ומכיון שהוא הפסיד הוא אמור להתלבש כאישה ולהראות את התמונות...(הוא אמר שהחברה הורידה את האפליקציות לאי-פוד שלו ( היו שם אפליקציות נוספות בנושא של דרג (גברים בלבוש נשי) הוא הסביר לי שדרך האפליקציה ניתן להוסיף את האיפור והפיאה לתמונות...אני לא מבינה גדולה באלקטרוניקה הזו וקצת נרגעתי.. אבל כשבדקתי את האי-פוד מאוחר יותר ראיתי שהוא מחק את כל התמונות ואת כל האפליקציות... וכשניסיתי לדבר איתו שוב הוא לא שיתף פעולה. מה אני צריכה לעשות...??? מה זה אומר???

שלום לאמא המודאגת, קודם כל, אני מבין את ההלם שלך. שנית - ואני לא חושב שזה ינחם אותך בשלב הזה,בין אם גרסת הילד אמיתית ובין אם היא מסתירה נטייה מינית הומוסקסואלית או טראנסקסואלית,אין לך מה לעשות בנושא פרט להיערכות לאפשרות כזו תוך נכונות לספק לבנך את התמיכה ההורית המתבקשת, גם אם זה יחייב פנייה שלך לעזרה, שכן הנטייה אינה ניתנת לשינוי ואינה תוצאה של בחירה שלו. עם זאת, בעיקר בגיל הזה ובסיטואציה הספציפית שתיארת אין להסיק מסקנות מרחיקות לכת. לבושתי ולחרפתי, גם אני אינני מתמצא באפליקציות של טלפונים סלולריים וייתכן שמדובר במשחק נפוץ בגיל הזה. רמז לכך ניתן למצוא בהתנהגויות אחרות של הילד, כמו משחקים עם בנות, משחקים במשחקי בנות, קשר עם בני גילו (מה שמאוד חשוב תמיד אך בעיקר בגיל הזה!) ועוד. לא הייתי ממליץ לך להיכנס בשלב זה למשחקי בילוש אובססיביים אחרי הילד ולכבד את פרטיותו. ראיתי כבר קצינים בצנחנים שהשתעשעו בתחפושות כגון אלה והשאלה היא האם זו התנהגות עקבית החוצה את גבולות המשחק בטלפון או לא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/09/2011 | 19:22 | מאת: חיים

הייתי כרגע בסקס עם בחור צעיר בהתחלה עמד אבל בהמשך לא הצלחתי לגמור, או פשוט להוציא זרע, זה לא פעם אחת שקורה לי . מה יש לעשות בנידון? האם אני צריך לגשת לטיפול במיניות? איפה יש בכללית? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חיים, התופעה שתיאת שכיחה מאוד, הרבה יותר ממה שאתה חושב. לא ניתן לפתור אותה בטיפול סקסולוגי, כל עוד אין לך בן זוג קבוע (סקסולוגים עובדים בעיקר עם זוגות או עם בני זוג חלופיים, מה שכמעט לא קיים אצל גייז). אתה כותב שזו לא הפעם היחידה שזה קרה, ומכך אני מסיק שהיו בהחלט פעמים בהן כן הצלחת להגיע לאורגזמה גם בחברת פרטנר מיני. הייתי מציע לך לבדוק עם עצמך האם יש משהו משותף למקרים בהם הצלחת לגמור לעומת המקרים בהם לא הצלחת ואם הצלחת לגלות משהו שיטתי, לנסות לקרב את התנאים בהם אינך מצליח לתנאים בהם הצלחת. כאשר יחסי המין צפויים יחסית (נניח בסופי שבוע?), מומלץ להימנע מאוננות מספר ימים לפניהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גם שאני מאונן אני לא מגיע לאורגזמה מלאה כל כך.

07/09/2011 | 21:45 | מאת: אמא מבית שאן

שלום, רציתי לשאול האם זה תקין ששני אחים ישנים יחד באותו חדר במיטה זוגית? הגדול בן 9 ואחיו בן 6 תודה על התשובה

שלום לך, לא ברור לי משאלתך האם זו בחירה של האחים או אילוץ של המציאות, אך בכל מקרה, אם השאלה נוגעת לנטייה מינית, לא זה הדבר שעלול להפוך אותם להומוסקסואלים בבגרותם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

05/09/2011 | 17:13 | מאת: אילנית ואילן

שלום אני בן 30 – דומיני עם נטיה חזקה יותר כלפי גברים . תופס את עצמי לפעמים כגבר ולפעמים כאישה . סוג של טרנסג'נדרית. התכחשתי שנים לניטיותי הסטרייטיות (חשבתי שנאי רק הומו) והתכחשתי שנים לנטיותי הגבריות (חשבתי שאני רק אישה ). אני חי כאישה בטלפון – באופן וירטואלי . החל מגיל 13, יש לי הרבה מאוד ידידים. יש לי קשרים חברותיים ומיניים – הכול דרך הטלפון שהצד השני חושב שאני אישה ביולוגית. שנים רבות תהיתי עם עצמי האם עלי לעשות שינוי בגלל נטיותי הטרנסיות . החלטתי מכל מיני סיבות , שאני (כנראה) מעדיף להישאר כגבר. כל שכתבתי פה זה על רגל אחת – אפילו שהסיפור ארוך מאוד . ורק על קצה המזלג – אני מאוד מתוסכל מכך שחברי הטובים הם וירטואליים , שהגברים שאני יודע עליהם הכל והם יודעים עלי הכול מכל. ואנחנו מאוד אוהבים האחד את השני – והיינו יכולים להיות בני זוג (לו הייתי אישה ביולוגית) – זה נשאר וירטואלית . כל הדברים הללו גרמנו לי רצון עז להפוך להיות אישה – אך כאמור כנראה שאני לא אעשה זאת. ! אני כבר 17 שנה חי כאישה ! . אבל יש לי תכונה מקסימה שגורמת להרבה אנשים משיכה כלפי. יש לי כושר ביטוי גבוהה מאוד. יש לי כושר לדבר ולשכנע , לדבר ולרתק , יש לי קול מאוד ערב ונעים. ודיבור קולח ורהוט. הקול שלי הוא נשי – מאוד סקסי - אבל כן, הקול שלי הוא נשי. בחיי היום-יום כיוון שאני משחק אותה גבר וכיון שקולי הוא נשי – אני משנה את הקול שלי. אני יודע בתוך תוכי שאני דורס את התכונה האיכותית הזו שלי . אך אין לי ברירה אם איני רוצה שיצחקו עלי. ברגע שאני מדבר בקול שאינו שלי – אני מקבל מעין חסימה מוחית – ומעין שד קטן בראש שכועס עלי שאני נועל את הקול שלי הנשי בכלא . כך שכל כושר הדיבור הרהוט שלי וכושר ההתבטאות שלי נעלם ואינו בא לידי ביטוי בחיי היום-יום . אני יודע שהתכונה הזו קיימת – והיא רוצה לגדול ולהתפתח , התכונה הזו מקבלת פידבק ומתפתחת רק דרך הטלפון. עלי לציין שכשאני נמצא בסביבה שרואים אותי במציאות כגבר שמדבר כמו בת – ואני מאמין להם שהם מקבלים ואוהבים את זה (אני חייב להאמין להם) כושר הדיבור שלי ממשיך להיות גבוה אני לא אדם מוכשר במיוחד ובהחלט לא חכם במיוחד – אבל כאמור יש לי תכונה אחת שהיא מאוד מפותחת – והרבה מעל לרוב האוכלוסייה – שזה כושר הדיבור שלי. אין לי עבודה, ומאוד הייתי רוצה לעסוק בדיבור (מכירות, דובר , שדרן.נית ברדיו ) הבעיה היא שברגע שרואים בחור עם קול סקסי של בת. זה נראה לא טוב. אנשים מושפעים גם המראה. ויש פה פער גדול . ברגע שרואים אותי כגבר , ושומעים קול ערב ונשי – זה נראה לא טוב. מה אני יכול לעשות ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
08/09/2011 | 14:27 | מאת: תגובה-דעת יחיד

היי אילן ממה שאתה כותב, אפשר להבין שכדי לסבול את עצמך אתה זקוק לחיזוק ממוחים לעבור תהליך כמו לשינוי מין. יש הומוסקסואלים שמחזקים את היופי החיצוני שלהם כגברים ושלמים עם זה. ויש הומוסקסואלים שמעוניינים לעבור תהליך הורמונלי ולפעמים כירוגי כדי להיות שלמים. שום פיתרון לא נותן 100% שלמות ואושר, אלה הסטנדרט שהאדם מכתיב לעצמו- האמת הפנימית שלו.

08/09/2011 | 15:53 | מאת: אילנית ואילן

תודה

שלום רב לאילנית ואילן, כבר מן האופן שהצגת את עצמך ניתן להבין, כי מדובר בבלבול לא פשוט, שהרי אילן זה אילנית ואילנית זה אילן. יש להניח שהבלבול הפנימי הזה בזהותך (אם אתה גבר או אישה) מביא אותך לצורך לשנות את הקול במצבים מסוימים ולהתבטא בקול אחר במגעים אחרים עם העולם החברתי. הדבר מורכב יותר מכיוון שהשניות הזו גם באה לביטוי בשיבוש בכישרון החשוב שיש לך, בכושרך המילולי, שאתה רואה בו (ובצדק) נכס חשוב, שבמצבים מסוימים הקשורים להתייחסות אליך מבחינת הזיהוי המיני- אינו עומד לרשותך ואתה מאבדו, כפי שהסברת כה ברור בדבריך. העצוב במצב הוא, שאתה חי חיים שאינם ממש חיים אמיתיים וכפי שאתה מעיד על עצמך, הקשרים עם העולם החברתי, הינם וירטואלים ואינם במסגרת החיים הממשיים. הבלבול הפנימי, שממנו אתה כה סובל, מפריע לך גם להתפתח באופן מקצועי (ואגב, אני מניחה- אם איני טועה- שלא קל לך לכלכל עצמך ולהתפרנס באופן עצמאי) ולהגשים עצמך כאדם וכאיש מקצוע. מאד חבל, שתמשיך לחיות כך בבדידות ובלא תחושת התפתחות והגשמה אישית. יש מקום לעשות מעשה: לפנות לייעוץ או לטיפול רגשי/ נפשי, שיעזור לך להבין מה מקור הדואליות , או השניות שאתה חווה. חשוב שתבין, מפני מה אתה נסוג מן העולם הממשי ובעיקר,שתוכל בעזרת היעוץ או הטיפול לשנות את הדברים ולגבש ראייה יותר ברורה של עצמך מבחינת הזהות המינית. כך, גם תוכל לבחור בדרך של חיים ממשיים ולא להמשיך ולברוח או להימנע מהם. כיום אתה כבר בן 30 וטרם הצלחת לגבש זהות ברורה, שאיתה אתה יכול להמשיך ולחיות. חבל מאד, שתתן לשנים נוספות לעבור כשאתה כל כך שנוי במחלוקת עם עצמך מהי הזהות שלך, עד שאתה צריך לוותר על חיים של ממש. בטוחתני, שאתה אדם עם כישרונות וניכר מדבריך שיש לך עניין בבני אדם ובקשרים חברתיים. חבל שהכול יוסיף להיעצר ותמשיך לחיות בבועה המנותקת מן העולם. אני מאמינה, שתוכל להיעזר באיש מקצוע למטרות שאותן העליתי בדברי, ושאף תוכל להיות מאושר יותר. על כן, אל תחכה ופנה לאיש מקצוע (פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחים בתחום הזהות המינית וכיו"ב), שיסייע לך להתקדם בחייך. אנא, אל תהסס ואל תדחה זאת. מאחלת לך הצלחה רבה בפנייתך לעזרה, בברכה, ד"ר דליה גלבוע

10/09/2011 | 22:57 | מאת: אילו ואילנית

לד"ר דליה גלבוע, ראשית תודה על המענה . זה אכן כפי שציינת- מתסכל מאוד (מאוד מאוד מאוד) לפספס את החיים רק בגלל שנולדתי כגבר. הייתי רוצה לחיות כאישה , ופשוט לחיות את חיי מבלי לסבול מתהליך השינוי . לא מתאים לי לשנות את הגוף . בתור אישה (פמינסטית) אני מתנגדת גם לשינוי פיזי . מבחינתי אני אישה בכל גוף שהוא. מצד שני במציאות אני גבר. וכמו שכתבת אני צריך לוותר על נכס מאוד יקר לי , ואחד מהנכסים הכי חזקים שלי שבזכותו הכרתי המון אנשים אהובים והגעתי למחוזות שלא הייתי מגיע בלעדי הקול שלי. אך כאמור כל העיניין וירטואלי ואני רוצה להתחיל למזג את הוירטואליות עם המציאות. איני יכול כלכלית ללכת לטיפול פרטני . בעבר הייתי בטיפול במרפאה נפשית ציבורית בגלל דיכאון (שזו בעיה נפרדת ) והלכתי גם לפסיכולוגית שם – אך התמקדנו יותר בדיכאון מאשר בסוגית הזהות המגדרית . בין השאר גם כי חשתי שהיא איננה מספיק מבינה בתחום. רציתי לשאול , האם ניתן לקבל טיפול נפשי במרפאה הציבורית בתל השומר שכולל בתוכו גם את הסוגיה הזו? תודה רבה

04/09/2011 | 21:53 | מאת: לילך

שלום, אני בחורה לקראת שנות ה30 שלה..הייתי שנתיים בטיפול שהיה טוב ותמך בי. אני בי סקסואלית עם נטייה רגשית יותר לנשים. אני די בארון ולא רוצה לצאת (אני דתייה סגנון בני עקיבא) אני מכירה את כל האירגונים התומכים (בת קול) וכ"ו.. אני לא מרגישה שאף אחד ממש יכול לעזור לי בהחלטה להתחתן, אני מאד רוצה להתחתן אבל חוששת שהמשיכה הרגשית לנשים תהיה שם תמיד ותציק לי.. יש לי חבר חמוד ערכי טוב לב. מה לעשות?

שלום לילך, ההתלבטות שלך מאד ברורה, היות שאת חוששת להיחשף בסביבה שבה את חיה -כלסבית, ובכל זאת המשיכה לנשים מלווה אותך מחד, ומאידך היית רוצה לקיים אורח חיים רגיל, הכולל הקמת משפחה. לצערי, אין לכך פיתרון פשוט, מאחר שבכל אחת מן האפשרויות שתבחרי יש דברים חיוביים עבורך אך גם איבוד של דברים אחרים: אם תבחרי לצאת מן הארון, כלשונך, את עלולה להיתקל בביקורת בסביבתך הקרובה ובוודאי גם תצטרכי לוותר על הקמת משפחה עם בן זוג מן המין השני. אם תבחרי להתחתן ולהישאר עם תחושותיךהבלתי מסופקות, את עלולה להרגיש שאת מוותרת על משיכתך לנשים וחיה בצורה שבה את עושה שקר בנפשך וגם מרמה את בן זוגך. לכן בלתי אפשרי לומר לך מה עדיף עבורך ומה נכון לך לעשות, גם מבלי שהכרתי את מכלול חייך ואישיותך ובעיקר: טרם ביררת את לעצמך באיזו מידה המשיכה לנשים חזקה אצלך, מהווה חלק מרכזי מחייך ובלתי אפשרי לך לוותר עליה. אי לכך, חשוב מעל לכל, שתבררי לעצמך נקודה זו ותוכלי לפעול בצורה בוגרת מתוך שיקול נכון מה נכון עבורך לטווח ארוך. ציינת שהיית בטיפול טוב. כלומר, יש לך היכולת לנצל את האמצעי או הכלי החשוב הזה של טיפול נפשי בצורה יעילה. זה לזכותך בהחלט. על כן, אני ממליצה לך, שתשובי למסגרת של טיפול תוך התמקדות בנושא שהעלית. אני מאמינה שתוכלי להיעזר בהתלבטות שלך. בברכה ובהצלחה, ד"ר דליה גלבוע

03/09/2011 | 22:46 | מאת: אורח

האם ניתן, או ישנה דרך להוריד את הדחף המיני ההומוסקסואלי בכדי להגביר את הדחף המיני ההטרוסקסואלי? אני דו מיני בן 40 תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורח, לא ניתן לשנות את הכיוון של הדחף המיני, אך המשיכה לגברים אינה צריכה להיות "על חשבון" המשיכה לנשים. אני יודע שזה הפחד של ביסקסואלים רבים ואת התפיסה המוטעית הזו ניתן לתקן בייעוץ מתאים. אפשר בהחלט לראות בביסקסואליות טווח רחב יותר של חופש בחירה ולא "גזירה" שמחייבת אותך לבחור באחד המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

02/09/2011 | 17:04 | מאת: עידן28

שלום רב לאחר קשיים תפקודיים רבים, הכוללים אבטלה של שנים פחד ממפגשים חברתיים, הימנעות מכל מצב חדש שעלול להביך אותי והמון תסמינים אחרים שכללו גם בעבר דיכאון וחרדות אובחנתי כסובל מהפרעת אישיות נמנעת. אני מגדיר את עצמי כהומוסקסואל שנים רבות, למרות שההתנסויות שלי הן מועטות במיוחד ביחס לגילי, ברוב המקרים מאותה סיבה, פחד מלהיות מובך במפגשים עם אנשים חדשים, ולחץ וחרדה במפגשים בכלל בחברה ועם אנשים חדשים. השאלה שלי היא האם ייתכן שהנטייה המינית שלי וההדחקה שלה שנים רבות, הניסיון הבלתי מתפשר שלי להיות מוצג כ"רגיל" בחברה, גרמה בסופו של דבר או יכלה לגרום לבעיית הפרעת האישיות הנ"ל ממנה אני סובל ? האם יש קשר בין הדברים? כי בעיני הקשר הוא בלתי ניתן לניתוק הזהות המינת מזינה את הפרעת האישיות, והפרעת האישיות מפריעה להוצאה לפועל של הדחפים והרצונות שלי כאדם מיני. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עידן, ראשית, אם הכינוי שלך כולל את הגיל, אז גיל 28 אינו גיל "מבוגר כל כך". בהחלט ניתן לערוך שינויים, כולל שינויים באישיות, גם בגיל הזה. שנית, בין הפרעות האישיות הפרעת אישיות נמנעת היא מן ההפרעות הקלות. מדובר, למעשה, בחרדה חברתית מתמשכת מאוד, אשר בעיקר בגלל משך הזמן הארוך הפכה להיות חלק מהאישיות. בהחלט ניתן לשפר את המצב בצורה משמעותית ביותר ע"י טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קבוצתי, שבו נלמדות טכניקות התמודדות שיש לתרגל תוך כדי חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים שונים, תחילה בתוך הקבוצה ובהמשך מחוצה לה: http://www.clalit.org.il/geha/Content/Content.asp?CID=24&u=121#9 אני ממליץ לך בחום לפנות ליחידה הנ"ל המקבלת מטופלים מכל הארץ ללא תשלום. אין מה להיבהל מהעובדה שמדובר בבי"ח פסיכיאטרי - מדובר במרפאת חוץ וביחידה שמגיעים אליה גם מנהלים בכירים הסובלים מחרדה חברתית שמפריעה להם להרצות בפני קהל וכד'. לעתים קרובות, כדאי ללוות את תחילת הטיפול הפסיכולוגי בטיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (המובילה בתחום היא תרופה בשם ציפרלקס). הואיל ותצטרך בלאו הכי להיכנס לרשימת המתנה ארוכה לקבוצה הנ"ל, מומלץ להתייעץ עם הפסיכיאטר הטפל או רופא המשפחה בקשר לטיפול תרופתי כזה. ולשאלתך - הומוסקסואליות תורמת אך לא גורמת להפרעה. במילים אחרות, הקשיים שהנטייה המינית מציבים בפני כל בחור גדולים באופן ממוצע מהקשיים שבפניהם עומד הטרוסקסואל שאינו צריך להסתיר היבט מרכזי בחייו, אך מדובר בקושי נוסף ולא בסיבה להפרעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/08/2011 | 13:50 | מאת: משהי

רציתי להוסיף- שיש דברים שאני גם חוששת לומר לו מכיון שאני יודעת שהוא יעשה מהם "יום לימודים ארוך" למשל בעבר היה לי קשר של כמה חודשים עם אישה קשר מיני-נהנתי מאד אף על פי שאני יודעת שאני בכיוון של גברים יותר. אני מרגישה שאני לא ממש יכולה לספר לו דברים אפילו פעוטים מחשש לתגובתו. האם לדעתך יש לו בעיה ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מישהי, אנא העבירי הודעות שאינן קשורות לנושא הפורום הזה לפורום פרפקציוניזם השכן, גם הוא בניהולי: http://www.doctors.co.il/forum-4068 בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/08/2011 | 13:47 | מאת: משהי

הי, כתבתי פה לפני כמה שבועות.אני סטרייטית אבל מאד מריכה את דעתך. מה שאז התייעצתי איתך הוא לגבי בחור נוקשה שהייתי איתו בקשר אני בת 27 והוא 29 היינו בקשר של חצי שנה ניתקנו אך הקשר המשיך על "אש" חלשה ע"י מיילים אסמסים פעם בה ..טלפון. ההתלבטיות העיקריות שלי היו לגבי נוקשות שנכנסת בכול תחומי החיים-כולל כסף. כל הזמן הזה למרות הנוקשות הרגשתי כי הוא בחור טוב וכי יש על מה לדבר.. בהתייעצות איתך דאז נתת לי כיוון שייתכן ומשהו בנוקשות שלו משרת גם אותי , אכן חשבתי על כךונוכחתי לדעת שהדבר נכון באופן כללי הנוקשות שלו נתנה לי ביטחון נפשי וכלכלי. לפני כמה ימים דיברנו-והבחור ממש ביקר אותי על אופן הצורה בה אני יושבת ועל אופן הדיבור. מאד נפגעתי באופן כללי אני בחורה סטנדרטית ויושבת בצורה רגילה , והוא אמר לי שאני משדרת מיניות וקשה לו עם הדבר. שאלתי היא כזו- אני מרגישה שלאורך כול הדרך הבחור נותן לי ביקורת , וקשה לי להיות מי שאני לידו אני חוששת ממנו. עברה שנה מאז סיימנו את הקשר ובפעמים שנפגשנו הוא ממשיך לבקר אך מצד שני אומר שהוא מאד אוהב. יש לציין שהוא בחור מאד מאד מרובע שחושב שההשכלה היא הדבר הכי חשוב בחיים. מה דעתך על כול זה? אני מרגישה שהרגש שלי אליו הצטמצם והנוקשות שלו עוברת כול גבול טעם טוב. תודה רבה! מצפה לתשובתך

28/08/2011 | 11:48 | מאת: משה

מאז כיתה ו' פחות או יותר, גליתי רגשות לגבי גברים וככה עד כיתה י' התכחשתי לזה ולא ממש הייתי מודע , עד שחברים שלי התחילו לחשוד , בגלל ששאלתי איזו שהיא שאלה מטומטמת שפחות או יותר "הפלילה אותי" . מה שמוזר , שאני לא כמו כול ההומואים שאני מכיר , שמתנהגים כמו בנות , או שאוהבים להתבודד , אני ממש לא כזה וזה אפילו מעצבן אותי לראות . כמו כן יש לי מלא חברים ואפילו הייתה לי חברה ככה שבאמת אהבתי אותה , אבל לא אותה אהבה כמו שקורה לי כלפי גברים , שהיא הייתה והיננה הרגשה חזקה יותר . בנוסף , אני אוהב לשחק בקבוצת ספורט , דבר שאני נהנה ממנו כבר הרבה שנים , ומידי פעם משחק עם חברים כדורגל . מה שאני רוצה לשאול הוא , שהאם אני נחשב הומו או אולי בי ? יש לי פה בעיה מכיוון שאני נימצא בחברה שלא מקבלת הומואים ,ואפילו צוחקת עליהם . אני יודע שאם כולם ידעו , אני ישאר לבד ואתחיל להרגיש דיכאון ופחד . זה הדבר היחיד שמטריד אותי כולכך ואין לא שום מקור שתומך . כבר מכיתה ו' אני מתכחש לזה , כי אני לא מסוגל לאבד את כול מה שבניתי ויצרתי לעצמי בשביל שיהיה לי טוב . איך מתמודדים עם דבר כזה ? מה לעשות ??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, אוכל להתייחס רק לחלק מהדברים, משום שלא ציינת את גילך ואת החברה אליה אתה שייך (האם מדובר בחברה דתית?). לפי תיאוריך, המשיכה שיש לך לבנות היא כמעט אך ורק רגשית, ללא מרכיב מיני, ולכן אתה הרבה יותר נוטה להומוסקסואליות מאשר לביסקסואליות. חלק מתיאוריך לגבי הומוסקסואלים נגועים בדעות קדומות והומופוביה (פחד מהומוסקסואליות). יש הרבה מאוד הומוסקסואלים חברותיים שאינם מתבודדים והרבה מאוד הומוסקסואלים גבריים. יכול להיות שנתקלת ברעשנים ובמוחצנים שבחבורה כי הם בולטים בגלל מוחצנותם וכרגיל לא רואים את "הרוב הדומם". אפילו מבחינה מדעית, במחקרים מאוד יסודיים נמצא שאין הבדל בתכונות האישיות המרכזיות בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. ישנם גם הומוסקסואלים רבים העוסקים בספורט, ולא רק לחיטוב ופיתוח הגוף במכוני כושר. יתר על כן, יש כיום אתרים, עמותות, קבוצות תמיכה ועוד כמעט לכל מגזר בתוך העולם ההומוסקסואלי, כמו הומוסקסואלים דתיים, תאי סטודנטים הומוסקסואים באוניברסיטאות השונות, קבוצות נוער ובוגרים צעירים (עד גיל 24) ועוד. אתה נשמע כמי שחווה קונפליקט עמוק בזהות ולכן אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

28/08/2011 | 12:42 | מאת: משה

אם שכחתי לציין, אני חי בחברה חילונית . גילי הוא 16 , זה רלוונטי ללכת ייעוץ פסיכולוגי בגיל זה ? עוד דבר ששחכתי להגיד הוא , שאף אחד לא יודע על מה שעובר עלי , ומה שאני . לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש לא מתקרב על לחשוב לספר .. באיזה שלב לדעתך כדאי לי לספר להורים שלי על זה ? ככול שיותר מוקדם יותר טוב ? תודה