זהות מינית

שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ?

סגור] זהות מינית מחבר:ענת אברמסון תאריך:28/4/2012 שעה:14:32 שלום יש לנו בת בגיל 13 ספורטיבית ויש לה חברות אבל תמיד הולכת רק עם בגדים ארוכים ובררור מנסה להסתיר את נשיותה ( אוספת שיער , הולכת כפוף להסתרת החזה ,רק בבגדי ספורט ) יש לנו הרגשה שש כאן בעיה בזהות מינית ? היא די עצבנית איך ניתן לזהות מה הבעיה ? האם ניתן לטפל בבעיה ? שלום רב ענת, בגיל 13, שהוא גיל של טרום ההתבגרות, מאד מוכרת התופעה של מה שמכונה ""Tomboy, אצל ילדות. הדבר מתבטא בהתנהגות נערית, האופיינית לבנים: משחקים משחקי בנים, מתרועעים עם בנים כחברים לפעילויות ושיחות, מתלבשים באופן נערי ולא נשי ואפילו יש המאמצות לעצמן מעין צורת דיבור ושפת גוף האופיינית יותר לבנים. אך עדיין אין מדובר בטרנסקסואליות או טרנסג'נדר, מכיוון שילדות אלה יודעות שהן בנות ואין להן כל רצון להפוך לבנים. זהו למעשה, חלק מן ההתפתחות בתקופת חיים מסוימת, שמשרתת את ביטוי החלק גברי שקיים אצל כל אישה בצד החלק הנשי הדומיננטי (שהרי בכל אחד מאיתנו יש גם חלק גברי וגם חלק נשי, אך בפרופורציה שונה- בהתאם למין הביולוגי). תקופה זו עוברת במהלך ההתבגרות, הגם שלעיתים יש לה שרידים מסוימים בבגרות (לדוגמא, נשים לכל דבר המתלבשות באופן יותר ספורטיבי ומתעניינות יותר בעיסוקים גבריים) אך אין לכך קשר לעניין הזהות המגדרית. נשים אלה יודעות שהן נשים, מרוצות מכך ואין להן שום כוונה לוותר על מינן. יחד עם כך, ישנן בנות שמגיל מאד צעיר חשות שגופן אינו הולם את המיניות "האמיתית" שלהן. הדבר מחריף עם השינויים המתעוררים בתחילת תקופת ההתבגרות, המדגישות יותר את המין הביולוגי, כך שקשה להתעלם מקיומו. אזי נעשים על ידי אותן בנות ניסיונות להסתרת הגוף הנשי ואף מאמצים לשוות לו מראה והופעה האופיניים לבנים. הדבר מלווה באימוץ עיסוקים ופעילויות ההולמות את המין השני, שכאמור הן חשות כשייכות לו. יותר מכך, הן חשות, שזהו המין הנכון והאמיתי שלהן וכל הקיים במציאות הגופנית שלהן הוא "טעות של הטבע" ותו לא. במקרים אלה מדובר בטרנסקסואל או טרנסג' דר. ואולם, כשמדובר בגיל 13 אנו רואים בכך "הפרעות בזהות המינית בתקופת הילדות".. כלומר אין מדובר עדיין בוודאות שבן (או לצורך ענייננו - בת) ה-13 אכן יהיה בבגרותו טרנסג'נדר או טרנסקסואל. מחקרי מעקב הראו שבין שליש לשני שלישים מהילדים שסבלו מן ההפרעה האמורה, הפגינו נטיות הומוסקסואליות בבגרותם וזה סביר להניח נכון פחות או יותר גם לגבי לסביות. רק מעטים מפגינים רנסקסואליזם בבגרותם. אם נחזור לבתך, הרי שאין מקום עדיין להסיק מסקנות מרחיקות לכת. יחד עם כך, יש ויש מקום לברר עימה מה היא מרגישה כלפי זהותה וגופה. הדרך הכי מומלצת היא על ידי שיחה פתוחה במשפחה, המאפשרת לדבר בגלוי על הרגשות והקשיים. יש להאמין, כי אם ילדה או נערה משקיעה מאמצים להיראות בצורה מסוימת ובהסתרת המראה הטבעי שלה, יש לה בעיה שמעסיקה אותה ושבלי ספק אף מקשה עליה את ההתמודדות הטבעית והרגילה של חייה (מה גם שציינת כי הינה עצבני). על כן, יש מקום לשמוע מממנה מהם הקשיים ולשוחח עמה עליהם בגלוי. כמובן, שהעברת ביקורת או מסר בעל גוון שלילי כלשהו מצדכם, לא יסייעו לה להיפתח בפניכם או בפני בני משפחה אחרים, אלא להפך. אם אין פתיחות בין בני המשפחה והילדה חשה שלא נוח לפתוח את סגור ליבה בפניכם אפשר להיעזר באיש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה או הפסיכיאטריה של הילד והנוער או באיש ייעוץ חינוכי, עובד סוציאלי שמטפל בילדים וכדומה. יש לדעת שילדי הגיל הנדון, מתאפיינים בכך שהינם סגורים ואינם כל כך מודעים למה שעובר עליהם ובוודאי שאינם מסוגלים לנסח לעצמם את הדברים. לעיתים עם איש מקצוע, שהינו אדם זר אשר הילד או הנער מאמין שהדברים יישמרו ביניהם בלבד, יכול מאד לסייע לילד לברר לעצמו מה קורה עימו ולגשר בינו לבין ההורים בכל הקשור לשיתוף הקשיים העוברים עליו. לאחר בירור הבעיה או מקור הקושי, - אזי ייקל עליכם לעזור לה. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע