חוסר סבלנות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת לחוש הנאה? חושבים על המוות? ייתכן כי אתם סובלים מדיכאון. כיצד ניתן לזהותו ולמזער נזקיו דיכאון הוא תופעה נפשית שכיחה באופן יחסי, אשר מתבטאת באובדן עניין בעולם ובפעילויות היומיומית, אובדן של היכולת לאהוב, חוסר יכולת לחוש הנאה (אנהדוניה), ירידה קשה בהערכה העצמית, תחושה של חוסר ערך, נטייה לביקורת עצמית, גינוי עצמי ורצון בהענשה עצמית. לעתים, מגיעה הירידה בהערכה העצמית לידי שנאה עצמית של ממש, הנושאת אופי של רגשות אשם וייסורי מצפון, או לחילופין, רגשי נחיתות ובוז כלפי העצמי. שנאה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתוכחה עצמית או גינוי עצמי ובפנטזיות על פגיעה עצמית ומוות. מחשבות כמו: "אני אפס", "אני כישלון", "אני לא ראוי לאהבה", "אני נטל על הסביבה", "אני לא ראוי לחיות" - נהפכות לדבר שבשגרה ולא תמיד נותרות בגדר מחשבות: הגינוי העצמי נעשה לעתים קרובות מול אחרים, כי הדבר משרת את התוקפנות...
ללמוד עוד על חוסר סבלנות
דיכאון קיץ: יש כזה דבר?-תמונה

השמש מאירה, חופי הים מלאים - ואתם חשים מדוכדכים? ייתכן...

מאת: ענת ניסני,...
22/07/2018
האם לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז?-תמונה

הילד שלכם חסר סבלנות ואינו קשוב? הוא מאוד תזזיתי ומתקשה...

מאת: ד"ר אלה...
31/01/2019
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
חרדה חברתית: אפשר לטפל-תמונה

מתביישים? נבוכים? אתם בחברה טובה: חרדה חברתית היא הפרעת...

מאת: רונית חקלאי...
27/11/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לחוסר סבלנות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

חוסר סבלנות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני שבוע 16 הריון רביעי בדיכאון מאוד קשה חוסר סבלנות למשפחתי מתח גבוה כאבים פיזיים מהלחץ הנפשי לא מתליחה להתאושש כל יומיים בערך נשברת מחדש....

שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. דיכאון כפי שאת מתארת יכול להמשך גם לאורך כל ההריון ואף אחריו, אם אינו מטופל. אני ממליצה לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי או תרופתי. את יכולה לפנות באופן פרטי או דרך הקופה. אם את פונה דרך הקופה ממולץ לפנות למרפאות בריאות הנפש לאשה באיכילוב או תל השומר. באופן פרטי אוכל לעזור לך ברמת השרון או כפר סבא. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל

שלום ד"ר אני סטודנט ומאוד קשה לי לשבת יותר מ-20 דקות ברצף בהרצאות. אני יוצא מהשיעור לפחות פעם אחת כל פעם כדי "לחזור עם אנרגיה" אבל הפעם השנייה שאני חוזר לכיתה לא מתחילה ב-100% אלא רמת האנרגיה ההתחלתית יורדת ואני יותר חסר סבלנות. למה זה קורה ומה אפשר לעשות בנוגע לזה, ללא כדורים? תודה

סטודנט שלום, כיון שהפורום הוא פורום לילדים ונוער, אענה בקצרה. התסמינים שתארת עשויים להיות חלק מהפרעת קשב ורכוז. אני ממליץ לפנות לאבחון מסודר. יש להבין את הבעיה, לפני שרצים לטפל בה. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.

שלום דר' אני כנראה שנים רבות סובל מבעיות חרדה ודיכאון שבא והולך.אשתי אומרת שזה ממלחמת יוה"כ למרות שאני מנסה להדחיק את זה.בשנת 92 כשנחתו טילים על כולנו וגם אחרי זה במלחמת לבנון שנחתו על הקריות הייתי מסוגר לא רציתי שידברו אתי רציתי רק שקט ולהקשיב.לפני כ 4 שנים חליתי בסרטן המעי, עברתי טיפולי כימו בסיום הטיפולים [8 טיפולים]גילו סרטן לימפומה ושוב כימו. לאחר מכן התגברו לי החרדות, הרגשתי חוסר אויר, היו מיקרים שבכיתי ללא שליטה ואשתי קבעה לי אצל פסיכיאטר וקיבלתי סוגים שונים של כדורים שלא התאימו לי , לבסוף הכדורים מסוג "פלוטין",וואבן, קסאנקס.הם שעוזרים. יחד עם זאת אני מאד חסר סבלנות ועצבני קשה לי בתקשורת עם אנשים מה דעתך: הטיפול מספיק או צריך משהו נוסף לעשות. תודה מושיק

שלום לך נראה לי שאתה זקוק לאיזון נוסף ואולי תוספת תרופתית בכדי להרגיש טוב. בברכת רפואה שלמה!

לום, עברנו לאנגליה לפני שלושה שבועות. חודשיים לפני המעבר בעלי טס ולכאן וסידר את הכל. אני הייתי עם הילדים בבית ועברנו תקופה לא פשוטה. גם כשהגענו לכאן המשיך להיות לא פשוט כי התברר שאין מסגרות כמו שיש בישראל לילדים. אנחנו מכניסים את הילדה החל ממחר לגן שלוש שעות , שלושה ימים בשבוע. הילדה שלי, ילדה נבונה, טובה וממושמעת בדכ, בת שנתיים ואחד עשר חודשים. ביומיים האחרונים החלה לפספס פיפי. בהתחלה זה היה בטעות כשנרדמה איתי בלילה במיטה (היא לא גמולה בלילה), אחר כך, ביום המחרת, היא הייתה צריכה פיפי, עלתה לשירותים ולפני שהתיישבה על האסלה עשתה על הרצפה. גם בצהרים (ישנה בלי חיתול) שוב פספסה (צלי במיטה). היום בבוקר , היינו במתנס, היא הייתה צריכה לשירותים, הלכנו מהר ובעודי שמה נייר על האסלה היא עשתה פיפי (הספקתי להרים אותה מהר). כשהגענו הביתה היא אכלה, ראתה טלוויזיה וישבה על ידי ואכלה בייגלה בזמן ששוחחתי בסקייפ עם חברה והיא אומרת לי :"אימא, עוד פעם בורח". ותוך כדי היא עשתה פיפי. שאלתי אותה אם זה היה בכוונה והיא אמרה כן. שאלתי אותה אם היא רוצה שאשים לה חיתול ואנהג בה כתינוקת היא אמרה שכן. עלינו למעלה, שמתי לה חיתול ופיג'מה ואמרתי לה שאני מאוד מאוכזבת וכועסת שהיא עושה בדווקא. יש לציין שבפעמים הקודמות אמרתי לה שלא נורא, וזה קורה, וזה קורה לכולם. עברה בראשי המחשבה שאולי היא לא שולטת בזה ואולי יש לה דלקת בדרכי השתן אבל לא כואב לה כשהיא עושה פיפי וזה לא תמיד ככה. מה עושים? איך להגיב? איך לעצור את זה? יש לציין בנוסף שהיא מחקה את אחיה התינוק. היא מקבלת המון תשומת לב ואהבה ממני. אני לא מבינה מה קורה. אני יודעת שעברנו מדינה ולא קל לה , אני יודעת שקשה לה להיות איתי בבית ושאני כועסת וצועקת עליה הרבה ואני משתדלת לעצור את זה אבל גם היום, כשהיה לנו יום טוב, היא עדיין עושה בכוונה. הצילו

שלום רום, גם הילדה שלך, כמוך, צועקת הצילו - והיא עושה זאת כדרכם של ילדים בני שנתיים-שלוש. למרות מה שהיא אומרת, היא *בוודאי* לא עושה פיפי בכוונה, ובטח לא כמזימת זדון נגדך. היא מאותתת על מצוקה, וזועקת אלייך כאומרת "אמא, תראי אותי! קשה לי! אני מבוהלת מכל השינויים הגדולים האלה שעברנו בבת אחת! אני צריכה אותך! ואני רוצה לחזור להיות תינוקת קטנה ששומרים עליה ומטפלים בה בחום, אהבה ומסירות!" אין לי ספק שאת אוהבת את בתך ומעניקה לה תשומת לב, אך בימים של תמורות כה משמעותיות בחיי המשפחה, הצרכים של הילדים מתגברים, ותובעים את שלהם. כאשר את מגלה קוצר רוח, ומפגינה (דווקא עכשיו) כעס ואכזבה כלפיה, המצוקה שלה רק מתגברת. אני מציעה לקבל בהבנה וסלחנות את הפספוסים שלה, ולהמתין כרגע עם הכניסה לגן. בעיני זה תזמון בעייתי. תני לה (ולעצמכם) עוד זמן הסתגלות, לטמפרטורות, לשפה החדשה, לבית החדש, ורק אח"כ אפשר יהיה לדרוש מילדה כה קטנה להתמודד גם עם הכניסה למסגרת חדשה. עוד קצת סבלנות וחמלה... ליאת