סבא שלי בן 82 במצוקה קשה אבקש עזרה דחופה !

גמר חתימה טובה ושנה טובה לכל הפורום הבעיה : סבא שלי בן 82 כל חייו גר (ועדיין גר) בארגנטינה אני בטוח שהתשובה הנכונה ביותר היא טיפול אצל פסיכולוג-גריאטרי אך אני לא יציע את הפיתרון שנראה לי הכי טוב ביותר כי הוא יזרוק אותי וכל אחד אחר מהחלון ואין צורך להוסיף שהוא כמובן לא ילך לטיפול סבא שלי חולה אלצהיימר ויש לו עוד מחלה בלב אך בסך הכל הכללי הוא בסדר ואני בטוח שהוא צעיר ויש לו לפחות עוד 13 שנים של חיים שיכולים להיות מאושרים כשאני ראיתי אותו הוא היה שמח מאוד לראות אותי אך שמתי לב לכמה פרטים סבא שלי נשוי לסבתא שלי כבר 55 שנים הם עבדו ביחד כל חייהם הוא היה רופא בכיר שהמציא תרופה חשובה נגד כל מיני כאבי בטן ולכן לא חסר להם כסף הם עשירים לפעמים סבא שלי היה מתעצבן ואומר לאישתו שהיא רוצה שהוא יקפוץ מהגג וימות אני יודע שהוא חושב על האופציה של התאבדות הוא אומר לה שיש לה מאהב (היא נראת גם כן מאוד צעירה עקב טיפולים קוסמטים במשך כל חייה) היא (סבתי) מדברת המון בטלפון וחלק גדול מהדברים נגדו (אני שמעתי ובטוח ב 100%) סבתי שהיא בריאה יוצאת הרבה לבלות ולא תמיד לוקחת את סבי היא עושה כל יום הליכה של שעה אבל סבי יכול ללכת 2 ק"מ בקצב איטי ואחר כך הוא נאלץ לשבת ולנוח כמה דקות ואז הוא יכול להמשיך וסבתי הולכת שעה שלמה בקצב מאוד מאוד מהיר בנוסף סבא שלי הוא הצעיר מבין אחיו ואחיותיו כל כבר נפטרו והוא היה בקשר חם מאוד עם כולם במיוחד הוא העריץ את אימו שחיה חיים מאוד מאושרים עד גיל 101 חלק מחבריו הטבים חברים כבר בערך 35 שנה חולים או שנפטרו בקיצור סבא שלי נותר לבד עם חיים אומללים עד לפני שנתיים הוא חשב שהוא צעיר בערך 30 שנה פחות מהגיל האמיתי וכך חשב כל חייו וכמובן שהאמנו לו כי הוא היה נראה מאוד צעיר גם היום אני נותן לו 60 שנה ולא יותר השאלה שלי איך המשפחה ואני יכולים לתת לו את העזרה האופטימלית ביותר (הטובה ביותר) ולהוציא אותו מהדיכאון הזה

אני לא כל כך מבין מה שאלתך. אם אתה סתם רוצה לשפוך את לבך וכל שאתה מבקש זה אוזן קשבת (או עין קשבת) זה בסדר גמור, ואכן כל מי שיש או היה לו סבא אהוב (ולי היה כזה ועוד היום כואב לי הלב כשאני חושב על שנותיו האחרונות) יבין את רחשי לבך. מצד שני מה אפשר ליעץ לך, ביחוד אם הסבא בצד השני של העולם, בסביבה שאנחנו לא מכירים. בכל אופן מה שאתה אומר באמת נכון. יעוץ על ידי רופא גריאטרי יכול להועיל. אולי גם פיזיוטרפיה שתשפר את הטונוס של שריריו, כך שלא יתעייף יותר מדי כשהוא הולך. אם תחדד את שאלתך נוכל אני וחברי הפורום האחרים לחשוב על עצות יותר ממוקדות. גמר חתימה טובה

חיים שלום. בפניתך בולט הקושי לשמוע את מצוקתו של סבא שגר רחוק כל כך אך נשמע שאתה חש קרוב ואיתו. התאור שנתת לגבי סבא מאפין את השלבים הראשונים של מחלת האלצהימר. המחלה גורמת לאדם שסובל ממנה להרגיש פחות נטוע בעולם. הבזקי השכחה והזכרון המתחלפים מבלבלים ומבהילים. התקפי קנאה וחרדה יכולים לבוא כתוצאה מכך. יש צורך רב לשמור על הקיים (שגם הולך ונשכח) והפחד מפני נטישה מתעצם. במקביל ישנן תגובות שונות אצל בן/בת הזוג למחלה. נשמע שסבתך מנסה בכל כוחה לשמר את החיוניות ולשדר " כל כרגיל" באופן בולט כמעין "בריחה לבריאות" עקב הקושי להתמודד עם המחלה והסבל הבא בעקבותיה. כדאי לפעול בכמה אופנים (אוניברסליים): א. להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי לגבי תרופות. ישנן תרופות שבהחלט יכולות לעזור במקרה זה. ב. לחשוב על כיוון של תמיכה גם לסבתך כי נשמע שכל הסיטואציה הזו קשה לעיכול (במסגרת התמיכה הנפשית הנהוגה בארגנטינה). העובדה שאתה מתיעץ ושואל היא חשובה מאחר ונראה שגם אם אתה רחוק אתה אוזן קשבת ומקור תמיכה עבור סבא וסבתא. כל המערך המשפחתי- קרוב ורחוק כאחד נאלצים לעבור תהליך הסזתגלות של התמודדות עם השינוי כתוצאה מהמחלה. אתה מוזמן לחזור ולהתיעץ . בברכה נעה

האם ידוע לך על כמה שמות של התרופות שהפסיכיטר גריאטרי יכול לתת במצבים קשים כאלה