מחלת מנייר: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הלו ילד, לאן אתה רץ?

אימוני ספורט אינטנסיביים מדי בגיל צעיר עלולים לגרום נזקים התפתחותיים ורגשיים. חשוב לעשות ספורט, אבל במינון הנכון אימונים אינטנסיביים בגיל צעיר? כיצד הם עשויים להשפיע על נערים - ובעיקר על נערות - בגיל ההתבגרות ובתקופה הקודמת לגיל ההתבגרות? עולות שאלות רבות בנושא, הנוגעות להתפתחות, האטה בגדילה, פוטנציאל גדילה עתידי - ועוד. הורים רבים ומאמני ספורט מתחבטים בנושא - ובו נעסוק במאמר זה.מהו ההבדל בין "גדילה" לבין "התבגרות"?חשוב מאוד להבדיל בין "גדילה" לבין "התבגרות". כאשר מדברים על גדילה, למעשה הכוונה היא לגדילה במובן הביולוגי, של האיברים ושל מערכות הגוף השונות. כאשר מדברים על התבגרות, למעשה מדובר על התזמון שבו הגדילה מתרחשת. יש נקודה שבה מגיעים ל"בגרות" (כל אחד מגיע אליה בקצב שונה). אבל כל האוכלוסייה הבריאה תגיע אליה. במצב בריא, בדרך כלל, גדילה והתבגרות מתרחשים ביחד בהרמוניה. הן עשויות להיות...

סיבות אפשריות ומצבים דומים למחלת מנייר

ליקויי שמיעה ובעיות אוזניים - תמונת המחשה
ליקויי שמיעה ובעיות אוזניים ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל משמעויות כספיות גבוהות יותר מעלות...
אף אוזן גרון (אוטורינולרינגולוגיה) - תמונת המחשה
אף אוזן גרון (אוטורינולרינגולוגיה) ארגון הבריאות העולמי: איבוד שמיעה שאינו מטופל הוא בעל משמעויות כספיות גבוהות יותר מעלות...
ללמוד עוד על מחלת מנייר
מחלת מנייר - Menieres disease-תמונה
מאת: או תסמונת...
23/05/2011
טיפול כירורגי במחלת עצם גרורתית-תמונה

כשהסרטן שולח גרורות לשלד, נפגעת איכות חיי החולה. פרופ' יעקב...

מאת: פרופ' יעקב...
10/09/2009
אבנים בכיס המרה: האם ומתי לנתח?-תמונה

מהם התסמינים המעידים על אבנים בכיס המרה? מה גורם לתופעה?...

מאת: ד"ר...
16/05/2018
בחירת מומחה לניתוח פלסטי-תמונה

אמריקאית צעירה מתה מסיבוך נדיר בניתוח שאיבת שומן, שבחרה...

מאת: יאנה...
01/04/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למחלת מנייר?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מחלת מנייר: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני דני בן 30 מאז ומתמיד היו לי בעין ימין מידי פעם חוט קטן ואולי 3 נקודות שחורות ומעולם לא יחסתי לזה חשיבות כי לא הבחנתי בזה תמיד בשבוע האחרון אני רואה 2 חוטים שחורים המורכבים מנקודות בעיקר באור יום או בקיר לבן עכשיו לאחרונה התחלתי להישתמש בתוסף סידן אמורפי של density 2ויטמין d 3.משחה להעלמת צלקת בשם קלו קוט 4. שתי משחות לפטרייה ברגל 1 בשם emtrix והשנייה בשם mycoclear md האם יש קשר לתרופות הנל לתופעה זאת כי כפי שציינתי התופעה תמיד הייתה אבל לא מורגשת כמו היום כי היום זה חוטים שחורים ממש המורכבים מנקודות וגם בעין שמאל נקודה קטנה הייתי אצל רופא עיניים שבדק ואמר שהבדיקה תקינה אולי קצת לכלוך ואמר רק לעקוב שלא יהיה חורים ושזה נדיר מאוד אז שוב 1 האם זה קשור לתרופות 2האם זה עלול להחמיר 3.האם זה חולף או שאפשר להיתרגל לזה כמו שהייתי רגיל לכמות הקטנה שהייתה לי 4. בעין ימין יש לי קצת סינוור עם פס ממנורה בחושך האם זה קשור לעדשה שהרופא דחף לי לעין אודה לך מאוד על מענה

התרופות אינן משפיעות על העכירויות בזגוגית, לדעתי הן תפחתנה וכמעט ולא תרגיש בהן. סינוור יכול להיות או בשל עכירות כלשהי או בשל צילינדר שיכול להיות מתוקן עם משקפיים

תודה רבה דוקטור עזרת מאוד!!!

By Serena Gordon HealthDay Reporter MONDAY, Feb. 5, 2018 (HealthDay News) -- Doctors have discovered a combination of treatments that can return color to skin that has been lightened by vitiligo -- the skin disease that turned Michael Jackson's skin white. The new therapy includes the oral medication Xeljanz (tofacitinib) -- a drug already approved for use in rheumatoid arthritis patients that dampens the body's immune response -- and ultraviolet-B light therapy. The combination has only been used on two vitiligo patients, but according to a study author, the results have been dramatic. Experts add, however, that the findings need to be duplicated in studies with larger groups of people. The treatment produces "results that are impossible to achieve with common therapies," said Dr. Brett King, an associate professor of dermatology at Yale University School of Medicine. "I think this is a breakthrough in vitiligo treatment," he added. One of King's vitiligo patients, Shahanaj Akter, agreed. "My skin is so much better. I can use make-up and it blends nicely. I am so excited," she said. Akter, 34, first noticed a white patch of skin above her eyebrow on her normally brown skin while she was pregnant in her 20s. That patch grew bigger and bigger, and then white patches showed up on her hands and neck. Vitiligo is a skin condition that causes white patches of skin to appear on various parts of the face and body, according to the Vitiligo Research Foundation (VRF). The disorder can also cause hair to lose its pigment and turn white. The condition can affect people of any race, but is more noticeable in people with darker skin and hair. General vitiligo is believed to be an autoimmune condition, which means the immune system mistakenly attacks pigment-producing cells (melanocytes). The condition affects up to 2 percent of the world's population, according to the VRF. Vitiligo is not contagious. But King said people are often concerned when they see people with vitiligo on their hands. He said patients have told him that cashiers sometimes ask them to put money or credit cards down on the counter so they don't have to touch their hands. "Vitiligo affects the way the world interacts with you. It can be frustrating and embarrassing, and for some, it leads to clinical depression and anxiety," King said. Akter was living in her native country of Bangladesh when her condition first began, and vitiligo carries even more of a stigma there. Some people said unkind things to her. "I cried a lot. I wanted to be my color again," she said. To that end, Akter tried treatment after treatment in Bangladesh and then in the United States. Some therapies caused intolerable side effects, and none brought the results she was hoping for. "It was terrible. I tried so many things," she said. That's when King suggested she try the new combination therapy. At the time of treatment, Akter had white patches on about three-quarters of her face. She also had patches on her neck, chest, forearms, hands and shins. She was given 5 milligrams of tofacitinib twice daily, and full body UV-B light therapy twice weekly. After three months, Akter's face was almost completely free of white patches. About 75 percent of her neck, chest, forearms and shins were re-pigmented with color. Her hands had only minimal freckling. How does this treatment work? Dr. Seemal Desai, a clinical assistant professor of dermatology at the University of Texas Southwestern Medical Center in Dallas, explained it this way: "The immune system is attacking the melanocytes, so they go into hiding. Tofacitinib tells them it's OK to come out of hiding, and the UV light brings them out of hibernation." King and his colleagues also reported on a white man in his 50s who had long-standing vitiligo. He had previously received treatment to remove all pigment so he would be uniformly white. But he still had patches of whiter skin on 90 percent of his face. He also had patches on his torso and arms. After three months of treatment on his face, he had about 50 percent re-pigmentation. After six months, he had about 75 percent re-pigmentation of his face. King was surprised at how effective the treatment was because the man had previously undergone chemical destruction of the pigment cells. Desai said the findings "look promising, and that new treatment options are great." But, he added, this study needs to be replicated in a larger group of people. And he noted that right now, people will likely have a hard time getting reimbursed for tofacitinib because it's not approved for treating vitiligo. He didn't know exact costs but said the drug is quite expensive. Estimates put the drug's price tag at roughly $2,000 a month. Both King and Desai said the drug seems to be well tolerated. King said he doesn't know how long people would need to take the drug, but suspects some would be on it long-term, possibly for life. Details of the cases were published online Jan. 31 in a research letter in the journal JAMA Dermatology. More information Learn more about vitiligo from the American Academy of Dermatology. SOURCES: Brett King, M.D., Ph.D., associate professor, dermatology, Yale University School of Medicine, New Haven, Conn.; Shahanaj Akter, New Haven, Conn.; Seemal Desai, M.D., clinical assistant professor, dermatology, The University of Texas Southwestern Medical Center, Dallas; Jan. 31, 2018, JAMA Dermatology, online Last Updated: Feb 5, 2018 Copyright © 2018 HealthDay. All rights reserved. HealthDay TV Play Promising Vitiligo Treatment

אל תמהר לשמוח , אני מכיר את הסיפור הזה משנת 2015 זוהי תרופה ביולוגית עם תופעות לוואי רציניות כפי שהתגלו בתקופות הניסוי שלה ובכל מקרה התוצאה היא זמנית כמו כל טיפול עם ויטיליגו. אי אפשר לקחת את התרופה ללא הגבלה וכאשר מפסיקים אותה הכל חוזר יותר מכך, ויטיליגו שנמשך זמן רב לא מגיב לטיפול הזה הגם שהתוצאה זמנית. למי שמבין עניין אין כאן משהו דראמטי. ויטיליגו מחלה מקוללת שנשארת לנצח ( בלתי הפיכה ) כל המידע שציינתי פורסם אודות תרופה זו עוד בשנת 2015

יש פרסומים בספרות הרפואית על טיפול בויטיליגו בטופצטיניב. המאמר האחרון מתאר שיפור בשני חולים

התוצאות זמניות כמו כל טיפול אחר בויטיליגו . כחודשיים לאחר הפסקת הטיפול הכל חוזר. מה שקורה זה שהטיפול ( ביולוגי ) מעכב מולקולה מסויימת וביחד עם הקרנות יש שיפור בפיגמנטציה. אבל....התאים אשר החלו לייצר פיגמנט אינם תאי המקור שנהרסו כבר ואינם קיימים יותר. אלו תאים אחרים שנדדו ממקומות אחרים . בקיצור , פגם גנטי לנצח שלא ירופא לעולם ( למי שמבין מושגי רפואה ) הכי מצער שזה תורשתי שממשיך לפגוע בעתיד גם בצאצאים.

הפורום עוסק בפסוריאזיס, לא בויטיליגו

כבר ב 2011 התגלו תועות לוואי משמעותיות סרטן שחפת ועוד צרות קשות לתרופה הזו בעת שנעשו מחקרים על דלקת פרקים. הנה קטע מהמאמר של פרופ בן עמי סלע : בחודש אפריל 2011, שלושה ניסוים קליניים ב-phase III, דיווחו על תוצאות חיוביות עם התכשיר באופן שהביא את ה-FDA להעניק לתכשיר "הכשר מזורז", ואכן בנובמבר 2012 אישר ה-FDA שימוש בתכשיר לטיפול בחולי RA בשלבי מחלה מתונים עד מתקדמים, שלא הגיבו היטב לטיפול אחר. יחד עם זאת צורפה לאישור זה אזהרת "Black box", לפיה המטופלים ב- tofacitinib הם בסיכון מוגבר ללקות בהדבקות מזדמנות בשחפת, בסרטן ובלימפומה. על פי אזהרה זו מטופלים אמורים להיבדק לאפשרות של שחפת סמויה לפני תחילת טיפול ב-tofacitinib, ובמקרה של תוצאה חיובית יש להתחיל קודם בטיפול נגד הדבקה זו לפני התחלת הטיפול ב-tofacitinib. אך גם במהלך טיפול בתכשיר האחרון גם באלה שלא נמצאו מודבקים באופן סמוי בחיידק השחפת, יש לנטר מדי פעם לאפשרות של TB. הדבקות נוספות פרט לשחפת עליהן דווח במהלך טיפול עם tofacitinib, כוללות דלקת ריאות, צלוליטיס, הרפס זוסטר, והדבקות של דרכי השתן. בנוסף יש גם דיווחים על מקרים של הדבקות קנדידה של הושט, pneumocystosis, ציטומגלו, והדבקות מזדמנות אחרות.

הפורום עוסק בפסוריאזיס

שלום בבוקר או כאשר אני קמה בלילה לבני (13 ח') יש לי כאבים חזקים בכפות של שתי הרגליים....לא זכור לי מתי זה התחיל אבל בבירור אחרי הולדת בני. האם זהי יכול להיות קשור ? אלו כאבים שעוברים אחרי כמה צעדים אבל חוזרים על עצמם כל בוקר מחדש... האם יש צורך לפנות לרופא ? תודה

אם הכאבים הינם בעקבים ייתכן שיש לך דורבן.

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

הכאבים אצלי אינם מופיעים בעקב אלא ממש באזור הקמור של כף הרגל..... האם אכן מדובר באותה המחלה ? תודה

גם לי יש בדיוק את אותם כאבים בחלק הקמור של הרגל מיד בקימה מהמיטה בבוקר. הכאבים עוברים לאחר כמה דקות של צעידה על הרגליים.

שלום אני מצטערת אם זה לא המקום בו לשאול את השאלה כי לא מצאתי איפה לרשום. אני עוברת טיפולי הפרייה מסוג Pgd. כרגע עשו שתי שאיבות ואני לקראת השאיבה השלישית. בשתי השאיבות הזרקתי את הזריקות: menopur multidose amp. decapeptyl 0.1   cetrotide 0.25   השאיבות בוצאו בהרדמה מלאה. השאיבות היו חודש אחר חודש רצוף. וכרגע השאיבה השלישית עם הפסקה של חודש. מיד לאחר השאיבה התחלתי להרגיש סחרחורות קלות עד מאוד כשלא יחסתי חשיבות. כרגע בהפסקה של חודש התחילו לי סחרחורות קשות בתדירות גבוהה. כן, אני סובלת מירידה בשמיעה בילדותי איבדתי את השמיעה בגלל מחלת מנייר. המחלה נעצרה לפני כ30שנה. היש קשר לזריקות? להרדמה? שהמנייר/סחרחורות חזרו? מהם תופעות הלוואי?

לזהבית שלום רב, לרופא נשים קשה מאוד להתייחס לשאלותייך ביחס לסחרחורות וכאבי ראש. עלייך להבדק ולהתייעץ עם רופא המשפחה, אשר לדעתי צריך להפנות אותך לנוירולוג. מאוד ייתכן שתצטרכי לעבור CT או MRI לצורך ביצוע האבחנה. בהצלחה ובברכה, פרופ' דב פלדברג טיפולי פוריות לאישה ולגבר בארץ ובעולם הכנסו לאתר החדש שלנו: www.feldbergclinic.co.il נייד 050-848-1909

פורומים בנושא מחלת מנייר
פורום אף אוזן גרון ילדים
ד"ר אריה גורדין, מומחה לאף אוזן גרון ילדים, ישיב לשאלות בנושאי אבחון וטי...
פורום גידולי ראש-צוואר
ד"ר אבי חפץ ישיב לשאלות הגולשים בתחום הגידולים בראש ובצוואר: גידולים בפה...
פורום הפרעות שינה ונחירות
ד"ר אייל רוזנצוויג, מומחה למחלות אף אוזן גרון ישיב לשאלות הגולשים בנושאי...