טסטוסטרון

שלום רב, אני יודע ששאלו כאן על טסטוסטרון כבר הרבה פעמים בעבר, ואני יודע שהוא לא יכול לגרום להומוסקסואל מתוסכל לשנות את נטיותיו המיניות. אבל האם הוא יכול לגרום לגבר שהוא לצערו מעט נשי, להיות גברי יותר? כלומר: האם יש ביכולתו לעבות את הקול? לשנות במעט את מבנה הגוף? או אפילו להשפיע על מחוות והתנהגות, ולדחוף אותם לכיוון "גברי-טיפוסי" יותר? ובכלל, באופן כללי, האם מינון מוגבר של טסטוסטרון גורם לגבר שלוקח אותו להיות נחשק יותר בעיני הסביבה (לא משנה כרגע גברים או נשים)? אם לא, האם יש חומר אחר שגורם לכך? אולי זה מעט נאיבי מצדי לחפש "סם אהבה", אבל אני בכל זאת מנסה ושואל. להזיק זה בטח לא יכול. ואם אנחנו כבר בענייני ביוכימיה, יש לי שאלה נוספת ונפרדת: אני זוכר ששמעתי שסודה לשתייה מדכאת חשק מיני (אמת?). האם היית ממליץ להומוסקסואל שאינו רוצה להיות הומוסקסואל ליטול באופן קבוע חומר כלשהו המדכא חשק מיני, כדי לבטל מחשבות מיניות מטרידות? גם אם אתה מתנגד לכך, אשמח בכל זאת לשמוע אילו חומרים יכולים לשמש למטרה זו, ובאילו מינונים - עם עדיפות לחומרים שניתן להשיג ללא מרשם. תודה רבה מראש.

שלום אלמוני, יש אינדיקציה להוספת טסטוסטרון רק אם הוא חסר לפי תוצאות בדיקת דם. במקרים מסוימים, ועדיין אין לכך ביסוס מספיק, הוא יכול לשפר את מצב הרוח והאדם מרגיש יותר נמרץ, אך שוב, רק במידה וקיים מחסור ובדרך כלל מדובר על גברים בגיל העמידה ומעלה. טסטוסטרון יכול להגביר את החשק המיני, גם אצל גברים וגם אצל נשים, וכן את רמת התוקפנות, במיוחד אם רמת הטסטוסטרון בדם במסגרת הנורמה מלכתחילה. יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הכיוון המיני (הומוסקסואלי/הטרוסקסואלי) ובין רמת החשק המיני, שעליה יש לטסטוסטרון השפעה מסוימת, אך לא על הכיוון המיני. עיבוי הקול ושעירות יכולים להופיע רק במתן טסטוסטרון, שהוא הורמון מין גברי, לנשים אך לא לגברים. אני מקווה שעניתי לשאלותיך, אך מעבר להן, אני קורא בין השורות חוסר שביעות רצון מעצמך, על רקע נטייתך המינית, וניסיון לכת נגד נטיותיך הטבעיות במקום לקבלן. לדעתי, הכיוון צריך להיות עזרה פסיכולוגית שתעזור לך לחיות עם עצמך (כולל נשיות, אם יש) ועם נטיותיך המיניות בשלום. זה גם הבסיס לכך שאנשים אחרים יקבלו אותך. לפי תיאוריך, אינני רואה כל אינדיקציה לטיפול הורמונאלי מכל סוג שהוא, אלא אם כן יימצא בבדיקות דם שחסר לך טסטוסטרון (מה שמאוד לא סביר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום ד"ר רובינשטיין, מסקרן אותי מה שאמרת בנוגע לטסטוסטרון והעדפה מינית. האם זה מוכך ונכון לגבי גברים ביולוגים? אני FTM טראנסג'נדר, עברתי תהליך לשינוי מין מאשה לגבר, ואני בטיפול הורמונאלי כבר למעלה מ-6 שנים. לפני השימוש בטסטוסטרון נמשכתי אך ורק לנשים, החל מגיל ההתבגרות המשיכה המינית שלי לנשים היתה בעיני טבעית לחלוטין "והתאימה" לזהות המינית הגברית שלי. לא רק שלא היו לי פנטזיות על יחסים עם גברים, אלא שהמחשבה על זה (באין ספור הפעמים שנשאלתי) עוררה בי בחילה, לא בגלל שחלילה הייתי הומופוב אלא בגלל שראיתי בגברים כאחים שלי, היינו קרובים מידי. להפתעתי הרבה, חודשים ספורים לאחר שהתחלתי לקחת טסטוטרון, יחד עם הגברת החשק המיני גיליתי שאני נמשך לגברים. במשך שנתיים חשבתי שזה יעבור ולכן לא פעלתי למימוש הפנטזיות האלו שנראו לי כל כך לא אני ורחוקות מן המציאות. לבסוף השלמתי עם זה והתחלתי להתראות עם גברים, והיום אני לומד לקבל את זה כמשהו קצת יותר קבוע מכפי שחשבתי. עם הזמן גיליתי שזה ממש נפוץ בקרב טראנסג'נדרים (FTM), למעשה אני מכיר רק טראנסג'נדר אחד שנמשך לנשים בלבד, כל השאר הומואים או בי. אני חי בניו יורק ולכן יוצא לי להכיר המון טראנסג'נדרים, הרבה מהם טוענים (כמוני) שהשינוי המפתיע בהעדפה המינית היה בהחלט קשור או כתוצאה מהטיפול ההורמונאלי, האם זה נשמע לך הגיוני? הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא. תודה, ירון